יום שלישי, 3 ביוני 2014

ציורי תנ"ך/ חג השבועות/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"....ועשית חג שבועות לה' אלוקיך..."[דברים  ט"ז,ח-י]


הטכניקה: שמן על בד

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 2 ביוני 2014

מגילת רות נקראת בחג השבועות- מדוע?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מגילת רות נקראת בחג השבועות – מדוע ?
/ מאת: אהובה קליין.
את חג השבועות אנו חוגגים, בתום ספירת שבעה שבועות-ממחרת יום א' של חג הפסח:
כפי שנאמר:" שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקנה תחל לספור שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוקיך" [דברים ט"ז, ט-י]
לחג  כמה שמות נוספים: חג מתן  תורה, חג הקציר, יום הביכורים, עצרת.
שמות החג מרמזים על תוכן החג.


ציורי תנ"ך/ עליה לרגל והבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רות מלקטת שיבולים בשדה/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
קוראים בחג זה את מגילת  רות - מדוע?  כידוע, רות המואבייה- הייתה כלתה של נעמי אשת אלימלך משבט יהודה  שבעקבות הרעב ששרר באותם הימים בארץ ישראל,  הם היגרו למואב,  היו להם שני בנים – מחלון וכיליון.
לשניהם היו נשים מואביות, רות ועורפה .אלימלך נפטר ולאחר מכן מתו גם בניו .
נעמי מחליטה לנטוש את המקום ולחזור  לארץ מולדתה- ישראל.


ציורי תנ"ך/ רות ונעמי נפרדות/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

שתי הכלות המואביות-מצטרפות אליה, אך נעמי מעוניינת להגיע למולדתה בגפה , בדרך עורפה נוטשת, (מעניין כי שמה מרמז על דרכה-היא מפנה עורף לנעמי) אך לעומתה- רות דבקה בה ואומרת לה: "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי"[מגילת רות  א,י"ז]
על כך אמרו  חז"ל :כי יש לקרוא את מגילת רות: "ללמדך כמה שכר טוב  יש לגומלי  חסדים". בהמשך כתוב: "ותלכנה שתיהן"[רות א, י"ט] על כך אומר רש"י: "כיוון  שרות  החליטה להתגייר השווה אותה הכתוב לנעמי- מכאן ניתן ללמוד עד כמה חביבים הגרים על ה'.
כל האירוע התרחש: "בתחילת קציר שעורים "- והדבר מתאים להפליא- לחג הקציר.
לפי המסורת ,ידוע כי דוד המלך נפטר בחג השבועות-דוד היה הנין של רות.
רות המואבייה התגיירה וקבלה על עצמה את היהדות בדומה לעם ישראל שקיבלו עליהם את התורה.


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

לפני כן ,עם ישראל היה חייב רק בשבע מצוות בני נח, בחג שבועות עם ישראל קיבל על עצמו רו"ת מצוות ובתוספת שבע מצוות בני נח = תרי"ג
בועז נשא את רות לאישה לאחר שהתגיירה-להם נולד עובד, ועובד הוליד את ישי," וישי הוליד את דוד"
נאמר בתורה:
"לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' "[דברים כ"ג,ד]
אך התורה שבע"פ מפרשת: "עמוני"- ולא עמונית. "מואבי- ולא "מואבייה"
[יבמות ע"ז] ולכן יכול היה בועז לשאת את רות המואבייה לאשה.
 לאור האמור לעיל: ראוי לקרוא את המגילה בחג  השבועות,
רות , מסמלת עוצמה נשית: תעוזה, אומץ , אחריות - מוכנה לקבל את כל התורה בדומה לעם ישראל  במעמד הר סיני באומרם כאיש אחד: "נעשה ונשמע"
לכן ,ראוי שהמגילה תיקרא על שמה ,תיכלל בספר הספרים ויקראו בה-בחג השבועות הבא עלינו לטובה.

"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ועתידים  להיגאל"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 1 ביוני 2014

נזיר/ שיר מאת אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נזיר/ שיר מאת: אהובה קליין ©

גזר על עצמו נזירות
מיין ושיכר  פרישות
 רגליו הדיר מהכרמים
מחלפות ראשו תלתלים.

לפתע נחתה עליו יתמות
נקלע לערפל בכות
שמחתו צללה למעמקים
עיצבונו הרקיע שחקים.

ביום השמיני ישלים טהרתו
שני בני יונה קורבנו
הכול לשם שמים
בר לבב נקי כפיים.


הערה: השיר בהשראת פרשת נשא[חומש במדבר]

Nazir / Song By: Ahuva Klein ©
Vow of monasticism
Wine and beer Celibacy
Repeatable up vineyards
His hair curls.

Suddenly upon him orphanhood
Caught in mist denominations
Joy plunged into the depths
Aizvono skyrocketed.

On the eighth day complete purity
Two young pigeons victim
All for God
Bar-Levav squeaky clean.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 27 במאי 2014

ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן ביום השמיני/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וביום השמיני יביא שתי תורים או שני בני יונה אל הכהן אל- פתח אוהל מועד"[במדבר [ו,י]

הטכניקה: שמן על בד.



Biblical paintings / Nazir brings two young pigeons /
painted: Ahuva Klein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא- מה הקשר בין נזיר לפלא?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נשא- מה הקשר בין הנזיר לפלא?
מאמר מאת: אהובה קליין

[המאמר לעילוי נשמתה של אמי ז"ל- חיה בת  בן- ציון.]

פרשה זו  כוללת נושאים רבים, ביניהם  נושא הנזיר שהחליט  להזיר עצמו מהיין:
"...איש, או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר  ה': מיין ושיכר  יזיר חומץ יין וחומץ שיכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל: ..תער לא יעבור על ראשו עד מלאות הימים אשר יזיר לה'...וכי ימות מת עליו בפתע פתאום וטימא ראש נזרו וגילח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו: וביום השמיני יביא שתי תורים או שני בני יונה אל הכוהן אל פתח אוהל מועד"
[במדבר ו, ב-י"א]
ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]

  monk / painter, Ahuva Klein (c)] [oil on canvas 
השאלות הן:
א]  מה המשמעות של המילים: "כי יפליא לנדור"?
ב] מדוע הנזיר נקרא בשם זה  ומהם האיסורים המוטלים עליו?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לנזיר?
ד] כיצד נוהג הנזיר אם לפתע מת עליו מישהו קרוב מאד?
התשובה לשאלה א]
בעל העמק דבר אומר: "כי יפליא"- במובן של פלא, אומנם זוהי מצווה אך לא רצון ה'.
רבינו בחיי אומר  פירוש דומה: "וזהו לשון יפליא יעשה דבר פלא  כי רוב העולם הולכין אחר תאוותם וזה פורש מהתאוות". כלומר בניגוד לשאר הבריות ההולכות  בעקבות תאוות העולם הזה ,הרי הנזיר פורש ומתרחק מתאוות אלה.
יש פרשנים הסוברים: כי משמעות המילים: "כי יפליא לנדור" הוא במובן של פלא ותימהון על כהונה, באנשים שלמעשה אינם כוהנים, או כאלה המעזים להתגבר על טבעם  האמיתי.
אבן עזרה אומר: כי הנזיר נוהג בדרך שונה משאר בני האדם ובכך יש פלא.
רש"י מפרש: "כי יפליא" הכוונה יפריש עצמו  מהיין- ולמה נסמכה פרשת הנזיר לפרשת סוטה? ללמדך שכל מי שרואה סוטה בקלקולה  יזיר עצמו מהיין- לפי שהוא מביא לידי ניאוף.[סוטה ב]
ה"כלי יקר" מביא כמה  פירושים:
א] שעל ידי היין אינו יכול להבדיל בין קודש לחול כפי שנאמר :"יין ושיכר אל תשת"[ויקרא  י"ט, י], לכן נאמר:
"כי יפליא" שכשירצה להבדיל בין הקודש לחול - אז יזיר עצמו מהיין.
ב] לשון הפרשה מתענוגות העולם הזה והיין הוא בראש כולם ומטעם זה אמר המלאך - למנוח[שופטים  י"ג,י"ח] - אביו של שמשון הגיבור: "למה זה תשאל לשמי והוא פלאי" ,"פלאי" היה שמו של המלאך שדיבר אליו, כי כל מלאך נקרא על פי שליחותו . וכוונתו הייתה להגיד: ואני נשלחתי לעשות שהבן שלכם  יהיה נזיר מופלא ומופרש מכל הבלי העולם הזה והיות ונאמר בתורה: "איש כי יפליא" לכן אני נקרא בשם פלאי.
ומדוע נאמר בלשון יחיד: "יפליא" ולא נאמר בלשון רבים:"יפליאו" שהרי מדובר גם באיש וגם באישה .אלא לפי שהנדר של האישה תלוי בבעלה כי הוא יכול לקיים ,או להפר את הנדר.
ג] חז"ל אומרים כי: הנודר כאילו בונה במה לעצמו ופורש עצמו מהעולם ונוהג איסור בזמן שכולם נוהגים בדבר היתרים, לכן נאמר :"כי יפליא" שהוא שואף להיות מובדל מזולתו ומקים במה לעצמו.
דבר זה אינו מצוי אצל נשים.
התשובה לשאלה ב]
רבינו  בחיי מפרש: נזיר מלשון:"וינזרו מקודשי בני ישראל"[ ויקרא כ"ב],שהוא לשון הפרשה.
או, נזיר מלשון נזר הקודש, כי נזר אלוקיו על ראשו-והכוונה לכתר מלכות והוא נקרא כך היות והוא מולך על התאוות וזאת בניגוד לשאר בני אדם שהם עבדי תאוות.
הנזיר צריך להזיר עצמו מיין שהוא ישן, משיכר- שהוא  התירוש ויש עליו להתרחק מחמישה דברים הקשורים לגפן- יין, ענבים, צימוקים, חרצן זג. ואם אוכל מהם, הוא עובר  בלאוו.
הבוסר כלול בענבים והחומץ נכלל ביין.
הנזיר אינו רשאי להיטמא לקרובי משפחה שמתו עד סוף ימי הנזירות שגזר על עצמו, בכך הוא דומה לכוהן הגדול שאינו יכול להיטמא לשום בן משפחה, אלא רק למת מצווה[מת מצווה-הוא מת שאין לו קרובי משפחה שידאגו לקבורתו הנאותה.]
רבי אהרון הלוי שואל  בספר החינוך: מדוע התורה החמירה בדיני הנזיר יותר מאשר בכוהן הדיוט?
שהרי מותר  לכהן הדיוט להיטמא לקרובי משפחתו?
והתשובה: שהכהן זכה לכתר כהונה  מבטן ולידה. ולא מכוח רצונו החופשי. לכן עליו הקלה התורה.
שהרי נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"[משלי ג,י"ז]
ולכן מותר לו להיטמא לשבעה קרובי משפחתו :אביו אמו, בנו, ביתו, אחיו, אחותו שטרם נישאה. לעומתו הנזיר, גזר על עצמו את נזירותו ולכן יש עליו הקפדה לא להיטמא לקרובי משפחתו.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך מוצאים שלוש דוגמאות לנזיר:
1] שמשון הגיבור היה נזיר ,אבל רחוק היה להיחשב  כדמות אידאלית.
2] אבשלום-בנו השלישי של דויד המלך - היה נזיר בשיערו, אך לא נחשב לאישיות חיובית.
3] שמואל הנביא- היה נזיר לשם שמים.
התשובה לשאלה ד]
במקרה ומשהו קרוב מת  על הנזיר – במפתיע, עליו לגלח את ראשו  ביום טהרתו-ביום השביעי ,וביום השמיני עליו להביא: שני תורים, או שני בני יונה אל הכהן אשר נמצא בפתח אוהל מועד,
"ועשה הכוהן אחד לחטאת ואחד לעולה וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש.."[במדבר,ו,י"א]
רש"י אומר על הפסוק הנ"ל: משמעות העניין כי חטא על הנפש-שאותו נזיר לא נזהר מטומאת המת שנאסר עליו לבוא במגע  אתו מרגע שנדר להיות נזיר.
ורבי אלעזר הקפר – [במסכת נדרים י, ע"א] אומר: כי החטא הוא-שציער עצמו מהיין.
ולגבי הגילוח נאמר בספר החינוך: "ואמרו בספרא: שלושה מגלחין ותגלחתן מצווה: הנזיר, המצורע והלוויים"
אלא שיש שוני ביניהם, גילוח הלוויים היה להוראת  שעה במדבר. ואילו אצל המצורע והנזיר-
המצווה נוהגת למשך דורות.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי אדם שנדר להיות נזיר-פירושו לפי רוב המפרשים מלשון  נזר-כתר מלכות –כאילו נושא על ראשו כתר ובניגוד לשאר האנשים הוא כעין מלך השולט על כל הבלי העולם הזה.
ובתנ"ך הנזיר היחידי המשמש  דוגמא חיובית-הוא שמואל הנביא, לפי שנזירותו הייתה לשם שמים.
מי ייתן ונזכה להתגבר על תאוות העולם הזה ללא נדר הנזירות ,בסייעתא דשמיא- על יצרנו ונמלא באהבה את מצוות תורתנו הקדושה, כפי שמבקש דויד המלך:

"לב טהור ברא לי אלוקים, ורוח נכון חדש בקרבי"[תהלים נ"א,י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הלוויים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הלוויים/ שיר מאת: אהובה  קליין ©


בתוך ישראל אינם מִתְפקדים
ברמ"ח אבריהם נחושים
 לקיים ציוויי אלוקים
משכן וכליו משרתים.

צועדים בחולות מדבר
צדיקים פורחים  כתמר
עטורים מלבושים צחורים
בפניהם נפתחים שערים .

בגאון נושאים הכלים
בהם צופים המלאכים
אותם כמרגלית  נוצרים
יומם וליל מהללים.


הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר[חומש במדבר]

Levites / Song By: Ahuva Klein ©

In Israel are not functioning
And through determined
Uphold tenets of God
Mishkan and its vessels serve.

Marching in the desert sand
Righteous bloom Tamar
Adorned with white garments
Gates open them.

Proudly themed dishes
Where viewers Angels
Them at the foot of Christians
Day and night rave.

Note: The song inspired Parshat Bamidbar [Numbers Chumash
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 במאי 2014

פרשת במדבר- מדוע שבט לוי היה מצומצם בהשוואה ליתר השבטים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  במדבר-

 מדוע שבט לוי היה מצומצם בהשוואה ליתר השבטים?

מאמר מאת: אהובה  קליין.
[המאמר לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]

פרשה זו  שייכת  לחומש הרביעי- חומש במדבר ומתארת בעיקר את סיפור קורות עם ישראל בשנות נדודיהם במדבר.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בתחילת הפרשה - הקב"ה מצווה את משה לערוך מפקד לשבטים, אולם  הכתוב מציין כי שבט לוי  לא התפקדו עם כולם:
"והלוויים למטה אבותם  לא התפקדו בתוכם: וידבר ה' אל משה לאמור: אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תישא בתוך בני ישראל: ואתה הפקד את הלווים על- משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה יישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו: ובנסוע המשכן יורידו אותו הלווים ובחנות המשכן יקימו אותו הלווים והזר הקרב יומת"[במדבר א, מ"ז-  נ"ג]
השאלות הן:
א] מדוע משה לא כלל את שבט לוי במפקד  טרם הציווי מה'- לא לפקוד אותם בתוך ישראל?
ב] מה טעם הציווי לא  לפקוד את  הלוויים בתוך ישראל ?
ג]  מהו הגורם למיעוט האנשים בשבט לוי?
ד] שבט לוי נמשלו לתמר- מה הטעם לכך?
התשובה לשאלה א]
הרמב"ן משיב :הקב"ה נתן למשה רשימת נשיאי השבטים בטרם יפקוד אותם, למען יסייעו לו במפקד העם, אלא שמשה הבחין כי בראש שבט לוי לא הוזכר שום נשיא, מטעם זה לא ערך מפקד לשבט זה טרם ציווי ה'. אך כאשר משה סיים את המפקד ולא ידע כיצד לנהוג עם הלווים אז ה' ציווה עליו לא  לפקוד אותם  כמו את יתר בני ישראל ,אלא בצורה שונה.
 התשובה לשאלה ב]
לפי דברי הרמב"ן: הקב"ה ציווה את משה שאין למנות את הלוויים מגיל עשרים  כמו את שאר השבטים ,אלא יש למנותם בנפרד: "מבן חודש ומעלה" והטעם שהם מופקדים על המשכן וכליו ולכן הם היו חונים תמיד סביב המשכן.
ה"כלי יקר" מפרש כדעת רש"י : כי  הכוונה שמשה לא ימנה את שבט לוי בתוך בני ישראל לבדו אלא- השכינה הייתה  מקדימה אותו ובאותו זמן  הייתה יוצאת בת קול מן האוהל ומכריזה- כך וכך יש תינוקות באוהל.
לכן לגבי שבט לוי הודגש   למשה - שהוא לבדו לא יפקוד אותם, אלא בסיוע השכינה.
התשובה לשאלה ג]
הרמב"ן מתפלא על המספר הקטן של הלוויים: שמבן חודש ומעלה היו  עשרים ושנים אלף, ומבן שלושים- שמונת אלפים וחמש מאות שמונים, זהו מספר קטן בהרבה לעומת השבט הקטן ביותר,
הוא מביא את דברי  חז"ל: כי שבט לוי לא היו בשעבוד  מצרים ולא השתתפו בעבודת הפרך, לעומתם יתר העם שעבדו במצרים והמצרים מיררו את חייהם במטרה למעט את מספרם, הקב"ה היה  בדרך נס מרבה אותם, ככתוב: "כאשר יענו אותו  כן ירבה וכן יפרוץ" ועוד נאמר: "וירב העם ויעצמו מאד". כי הקב"ה רצה להוכיח כי רק תוכניתו  מתקיימת ,על אף רצונם של המצרים למעט את ישראל.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


לעומת יתר עם ישראל, הלוויים היו מתרבים בדרך הטבע ולכן לא התרבו  בדומה ליתר שבטי ישראל.
הרמב"ן מביא עוד פירוש: מיעוט שבט לוי הוא - תוצאת רוגזו של יעקב אביהם-וקללת האב  נתנה את אותותיה במספרם.שהם יהיו שבט קטן.
אור החיים מפרש: כי שבט לוי התמעטו מהסיבה-ש נהגו כמעשיו של עמרם ,הם פרשו מהאישה   בגלל גזרת פרעה להשליך את  הבנים ליאור, ולא השלימו עם  גזירה כה איומה.
עמרם נפרד מאשתו  וכך נהגו כל  השבט.
ה"כלי יקר" אומר פירוש דומה: ולדעתו מה שסברו  חז"ל שאחרי שעמרם גירש את אשתו –גרשו כולם את נשותיהם, הכוונה לשבט לוי  בלבד שגרשו את נשותיהם.
ולמרות ששבט זה לא היה כלול בשעבוד מצרים, הרי הגזרה: להשליך את הבנים ליאור- חלה גם עליו שהרי לפי דעת חז"ל נגזרה גזרה זו גם על המצרים למשך יום אחד. ומסיבת הפרישות נתמעטו במספרם.
"כלי יקר" מביא עוד הסבר מעניין: יש אומרים ששבט לוי לא  התרבה – מהטעם שלעם ישראל יהיה קל לפרנסם.
אך מצד שני "כלי יקר" אומר כי זה טעם רחוק מהדעת. לפי שאין לקב"ה כל  קושי לפרנס את כל  עושי רצונו.
תשובה לשאלה ד]
על כך עונה רבינו בחיי: התורה ציוותה למנות את הלוויים  מבן חודש ומעלה, נאמר במדרש בתהלים: "צדיק כתמר יפרח"[ תהלים צ"ב]
"מה  תמרה זו צילה רחוק, כך מתן שכרן של  צדיקים רחוק. מה היא עושה תמרים ועושה נובלות אף ישראל יש בהם בני תורה ויש בהם עמי ארץ, מה היא עושה נובלות שאין נכנסין לאוצר ויש בה תמרים שנכנסים לאוצר, כך ישראל במדבר מהם נכנסו לארץ ישראל ומהם לא נכנסו"
לסיכום, לאור האמור לעיל, נראה שישנן כמה סברות לסיבת מיעוט הלוויים, אך מכל מקום, צדיקים היו ועשו מלאכתם- מלאכת הקודש נאמנה.

מי ייתן ונזכה בקרוב לגאולה שלמה ולבניין המקדש השלישי ובהם ישרתו הכוהנים והלוויים, כפי שאנו נוהגים להתפלל מידי יום ביומו: "..שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות .."אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר