יום שלישי, 20 במאי 2014

ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את המשכן וכליו/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ואתה הפקד את הלוויים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל- אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו.."[במדבר,א,ג]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Levites carry the Mishkan and its vessels



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 18 במאי 2014

ציורי יודאיקה/ ל"ג בעומר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ל"ג בעומר בירושלים

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 16 במאי 2014

שלום בר קיימא/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שלום בר קיימא/ שיר מאת: אהובה קליין ©

השלום בר השגה
בעמל מצוות ויגיעה
דבקות בעץ החיים
לילות וגם ימים.

הבטחות כמטר שמים
ברכות נוטפות כמים
בארצנו נשב לבטח
ללא מורא ומתח.

אחדות ואחוות אחים
ללא תיווך שרלטנים
אלוקים מבטיח ומקיים
מרעיף אהבה ומרחם.


הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי-[חומש ויקרא]

Sustainable peace / Song By: Ahuva Klein ©

Viable Peace
Hard work and effort commandments
Sticking to the Tree of Life
Nights and days.

Promises water meters
Congratulations dripping
Our country will sit safely
Without fear and stress.

Unity and brotherhood
Without the mediation of charlatans
God promised and delivered
Showering love and pity.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 במאי 2014

ציורי תנ"ך/ השלום בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וישבתם לבטח בארצכם:ונתתי שלום בארץ"[ויקרא כ"ו,ה-ו]

הטכניקה: שמן על בד.


ציורי תנ"ך



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחוקותיי- האם השלום הוא בר השגה?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת  בחוקותיי- האם השלום הוא בר השגה

מאת: אהובה קליין
[המאמר מוקדש לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]


ציורי תנ"ך/ "אם בחוקותיי  תלכו.."/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

הפרשה פותחת בפסוקים: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם...ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם: ורדפתם את אויבכם לפניכם לחרב.."[ויקרא  כ"ו,ג-ח]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של ההבטחה: "וישבתם לבטח בארצכם"?
ב] מהו השלום המובטח וכיצד יתממש ומתי?
ג] מהי הרדיפה אחר האויב?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי חז"ל בספרא: מסתבר שהכוונה לכך שכאשר עם ישראל יושב בארצו- ישב לבטח, אך כאשר גר בחוץ לארץ אינו מרגיש ביטחון.
בתוספתא עבודה זרה נאמר: "כל המניח את ארץ ישראל בשעת שלום ויוצא- כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר: "ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל  לבי ובכל נפשי"[ירמיהו ל"ב,מ"א] כלומר- כל עוד עם ישראל גר בארץ ישראל כאילו הוא נטוע לפני ה' בכל ליבו ונפשו, אך אם אינו חי בארץ אינו נטוע באמת לפני ה'.
ובזכריה נאמר: "והשלישית יוותר בה "[זכריה י"ג, ח] הכוונה לאותם מעם ישראל שישתקעו בארץ רק בגאולה השלישית-
גאולה ראשונה הייתה – גאולת מצרים והשנייה הייתה-גאולת עזרא- שהתרחשה בתקופת בית שני, הגאולה  השלישית כאשר תגיע ,בע"ה, תהיה לעד.
הרב  סורוצקין בספרו: "אוזניים לתורה" אומר: כי הישיבה לבטח בארץ-היא פרי לימוד התורה, אך לעומת זאת הישיבה בארצות מעבר לים גם אם היא בהנאה- אינה נובעת מכוח  הברכה שבתורה.
לפי דברי העמק דבר: גם הברכה: "והשיג לכם דיש את בציר"
יש לה קשר עם החיים היוצרים בארץ, הכוונה שיהיו  עסוקים ועמוסים בעבודתם ועל ידי כך יזכו לאכול-"לחמכם לשובע"- כפי שאמרו חז"ל: "גדולה מלאכה המחממת את בעליה"
והישיבה לבטח בארץ תלויה ברעיון זה, כי אלה שהם מחוסרי עבודה נוטים לעזוב את הארץ, אך אם יהיו עסוקים במלאכתם תהיה גם בטוחה ישיבתם בישראל.
התשובה לשאלה ב]
ה"כלי יקר" מפרש: כי על ידי שמירת מצוות לא תעשה- התוצאה תהיה- שלום, כפי שאומרים חז"ל [ בדברים רבה ד,ד] "שמור נרי שבידך ואני אשמור נרך שבידי" יש כאן מעין מידה כנגד מידה-אם  תקפיד להימנע מעשיית דברים מזיקים לך- גם אני אשמור עליך מפני כל מיני דברים מזיקים.
התוצאה תהיה: "יהי שלום בחילך"
רבינו בחיי בדבריו: מדגיש את השפעת לומדי התורה כפי שנאמר על ידי חז"ל: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"[מסכת ברכות].רעיון זה נמצא גם בפסוק הבא: "וכל בנייך לימודי ה' שלום בניך"[ישעיהו נ"ד]
החתם סופר אומר: כי כל הרעיון של שלום בארץ- הוא במובן שאדם מסתפק במה שיש לו והוא מאושר ואין הכוונה לאחד שיש לו מאה יחפוץ במאתיים..
"בעל הפלאה"- מפרש רעיון דומה: האנשים יהיו  מרוצים במה שיש ברשותם וזוהי מתנה מיוחדת מאת ה', הם יגיעו לשלוות נפשית  אמיתית.
לפי "לקוטי בתר לקוטי":  כוונת התורה- שיהיה שלום בכוחות הטבעיים של האדמה, ולא יהיו מכות טבע, כגון: רעידות אדמה והארץ תהיה שלווה.
לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וגר זאב עם כבש" השלום גם שורה על  החיות והבהמות.
ובתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.
רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה"[ישעיהו נ"ב, ז]
התשובה לשאלה ג]
ה"כלי יקר" אומר: כי על ידי קיום שמירת מצוות לא תעשה-אף על פי שנאמר: "ורדפתם את אויבכם"- האויבים יפלו בעצמם על החרב- כנראה יכלו את עצמם.
רש"י מפרש: האויבים יהרגו בחרב –איש את רעהו.
ספורנו אומר: כי הכוונה לרדוף אחר האויב מחוץ לגבול הארץ וה' ימית אותם.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: השלום הוא בר השגה בכל עת, ועל ידי שעם ישראל יהיו עמלים בתורה הם יזכו לברכה גשמית-מזון בשפע וגם ברכה רוחנית- ביטחון, שלווה ושלום.

ויהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום" אמן ואמן.[תהלים כ"ט, י"א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שנת היובל/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שנת היובל/שיר מאת: אהובה קליין©


שנת יובל שנת חמישים
תקיעת שופר ביום כיפורים
קריאת דרור לכל השבים
כי הארץ היא לאלוקים.

למען ידע כל שואל
שנת שמיטה וגם יובל
קדושת הארץ מכל תבל
בעולם הזה האדם גֵר.

הארץ תשקוט ותנוח
תצבור פוריות וכוח
בשנת יובל תרועת ריעות
תהא השנה שנת חירות.


הערה: השיר בהשראת פרשת בהר[חומש ויקרא]

Jubilee Year / Song By: Ahuva Klein ©

Fifty-year anniversary of
Blowing of the shofar on Yom Kippur
Reading freedom to all returnees
That the earth is God.

Asks for knowledge of all
Sabbatical and Jubilee Year
Sanctity of the land all season
In this world a person lives.

The land will rest and rest
Accrue fertility and power
In Yuval blast of friendship
Will be the year of freedom.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 7 במאי 2014

פרשת בהר-שמיטה ויובל- מה התכלית?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בהר- שמיטה ויובל-מה התכלית?
מאמר מאת: אהובה קליין.
המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי ז"ל-חיה בת-בן ציון]


הפרשה  פותחת במצוות השמיטה-החלה  תמיד בשנה השביעית-שנה בה האדמה חייבת את מנוחתה ואסורה במלאכת הזריעה הקצירה ומלאכות נוספות כפי שנאמר בכתובים:
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר  אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'...ובשנה השביעית שבת יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"[כ"ה,ב-ד]



ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/  ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ובהמשך התורה מצווה גם על שנת היובל: וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים  תשע וארבעים שנה: והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים.. וקידשתם את שנת החמישים...ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו  תשובו"[שם  כ"ה, ח-י]
השאלות הן:
א] מהי שנת השמיטה ומה מטרתה?
ב] מהי שנת היובל?
ג] מדוע דיני שמיטה נאמרו ביחיד ואילו דיני יובל נאמרו בלשון רבים?
התשובה  לשאלה א]
מצוות השמיטה  חלה בארץ ישראל מידי שנה שביעית, אין עובדים את האדמה ואין עוסקים בכל מיני מלאכות הקשורות בעבודת הקרקע והיבול.
לפי דברי המשך חוכמה: ששת השנים הקודמות לשנת השמיטה –הן כששת ימי בראשית, וביום הראשון וביום השלישי של הבריאה, נאמר פעמיים: "כי טוב"
לכן בשנה השלישית וגם השישית נוהגים לתת מעשר עני ומסייעים לזולת.
לגבי השנה השביעית נאמר: "שבת לה' " וזאת במקביל לשבת בראשית.
הרמב"ם אומר: כי מטרת שנת השמיטה היא- מנוחת האדמה בתום שש שנות עבודה ממושכות, ובכך ישנה תועלת לפוריותה.
לפי דברי רש"י: מטרת שנת השמיטה: "שבת  לה' " כלומר לכבוד ה'.
ממש כשם שנאמר לגבי השבת: "ויום השביעי שבת לה' אלוקיך"[שמות כ, י]במילים אחרות, זוהי מצווה לשם שמים.
רבי שמואל לוצאטו אומר :רעיון יפה במיוחד: כשם ששמירת השבת גורמת לחיזוק האמונה  שישראל עם קדוש לה' - כך גם מצוות השמיטה מחדירה בנו את האמונה: שארץ ישראל בהשוואה ליתר הארצות-היא הקדושה ביותר ולכן בשנה השביעית -חייבים לנוח בדומה לשביתת הקב"ה ביום השביעי למעשה בראשית.
חז"ל אומרים:"אמר הקב"ה לישראל: זרעו שש[שנים] והשמיטו שבע[בשנה השביעית] כדי שתדעו כי הארץ שלי היא [סנהדרין ל"ט,ע"א]
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י: שנת היובל נקראת בשם זה על שם תקיעת השופר-"יובל"- הוא האיל שקרניו שמשו לשופר-כפי שניתן ללמוד זאת מהפסוק: "ויקרא יהושע בן- נון אל הכוהנים ויאמר אליהם שאו את ארון הברית ושבעה כוהנים יישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון ה'  "[יהושע ו, ו]
אך גם השופר נקרא בשם :"יובל", כפי שנאמר: "במשוך היובל המה יעלו בהר" לכן שנת החמישים נקראת יובל ,היות בתחילתה[ביוה"כ] תקעו בשופר.
כמו כן מצוות היובל היא  מצווה  דתית וסוציאלית, הכוללת קבוצת חוקים ושלוש מצוות: תקיעת שופר,  שילוח עבדים ושמיטת קרקעות:
[ כפי שכתוב במסכת ראש השנה ט']
הכתב והקבלה אומר: לגבי תקיעת השופר בשנת היובל: כי התרועה היא מלשון רעות, כמו:".. ותרועת מלך בו"[במדבר כ"ג,כ"א]: "שנה של שמחה לעניים ולעשירים, לבעל אחוזה ולעבדים, אין בה עבודת האדמה וכולם יתענגו"
אברבנאל אומר :כי תכליתן של מצוות השמיטה והיובל להזכיר, את שני החסדים הגדולים שעשה לנו ה':
שבת בראשית -בתום שישה ימי בריאה, וכן מתן תורה שהוא חמישים יום אחרי צאת בני ישראל  ממצרים, לכן חמישים השנה של היובל מסמלות את חמישים היום עד לקבלת התורה.
מטעם זה גם תוקעים בשופר בתחילת שנת היובל היות:
"במשוך היובל המה יעלו להר" לכן בשנה זו ישנו איסור מוחלט לזרוע ולעבוד את האדמה. כדי שנזכור את ימי לכתנו במדבר בארץ לא זרועה.
רבינו בחיי אומר: דברים מאד עמוקים: שאלתו היא: מדוע  התורה מפרטת שיש לספור  שבע שנים שבע פעמים ובסופם של ארבעים ותשע שנים , היא  שנת היובל-שנת החמישים וכי דבר זה אינו ברור?
אלא, התורה  רוצה לבאר את ההווה ולרמוז על העתיד, כי המספר הראשון הוא רמז למצוות היובל –מ"ט שנה ושנת החמישים הקדושה.
והמספר השני: הוא רמז ליובל הגדול שהוא סוף ימי כל העולם-אשר הווייתו ארבעים ותשע- כי מספר זה  הוא גם בימים, בשנים ובאלפים כפי שנמסרו למשה בשערי הבינה.
לפי הכלי יקר:כמו שהשנה השביעית היא שנת שמיטה  מהטעם: כי האדמה שייכת לקב"ה, כך גם שנת היובל- יש לקדש אותה כדי להודיע שיש גבול וקיצבה למעשיו של האדם והוא אינו בעל השדה, אלא הוא כגר הגר בארץ ויש לו כוח רק במשך חמישים שנה, לכן הארץ לא תימכר לצמיתות, כי אין בשליטתו של האדם למכור דבר שאינו שייך לו. רק בעולם הבא הוא תושב.
והסיבה לתקיעת השופר בשנת היובל ביום הכיפורים: בדומה ליום מתן תורה שבו יצאו בני ישראל לחירות מן היצר הרע , כך ביום כיפור הוא- זמן חירות מכוחו של השטן.
אבל לפי פשוטו השמיטה והיובל מטרתן אחת: כדי שנבטח אך ורק בה'- כי לה'  הארץ ומלואה.
לכן נאמר: "מן השדה תאכלו תבואתה" ,ולא  נאמר: "שדך" וזאת כדי  שלא  יחשוב האדם שהשדה שלו. אלא יתייחס אל השדה כאחד השדות שאינו שלו.
התשובה לשאלה ג]
דיני שמיטה נאמרו בלשון יחיד: "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" לעומת זאת ,דיני היובל כתובים בלשון רבים: "וקידשתם את שנת החמישים שנה...יובל היא לכם"[ויקרא כ"ה, ג]
על כך עונים חז"ל: לפי ההלכה  נוהגים  דיני יובל רק בזמן שכל שבטי ישראל נמצאים בארץ, כפי שכתוב במסכת ערכין[ל"ב, ע"ב] לכן מצוות יובל כתובה בלשון רבים. בניגוד לכך מצוות שמיטה חלה על כל אחד ואחד הדר בארץ, משום כך דיני השמיטה נאמרו בלשון יחיד.
לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להסיק :כי שנת השמיטה וגם שנת היובל-מזכירים לנו כי כל הארץ היא בידו של בורא עולם והוא השולט
והאדם חייב לזכור כי הוא גר בארץ ואינו תושב.

מי ייתן כי בזכות קיום מצוות אלו, תבוא גאולה במהרה לעם ישראל-בפרט ובכלל. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר