יום שבת, 5 באפריל 2014

גם ילדים אוהבים את התנ"ך/שיר מאת: אהובה קליין(c)הדגמת ציורי תנ"ך בגני הילדים בשבוע: חמ"ד.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
גם ילדים אוהבים את התנ"ך/מאת: אהובה קליין ©
ללמד התנ"ך לילדים
מול פיות פעורים
דבש ונופת צופים
באהבה רינה ותענוגים.

ביצירות התבוננו בצימאון
שאלותיהם שאלו בתימהון
על גורל אבותינו היקרים
נס הישרדותם  וייסורים.

ה' הצילם ממצרים
המטיר ברכות משמים
הוציאם ביד חזקה
מעבדות לחירות ואורה.

בתום הסברים והקשבה
ייצרו הקטנים בהשראה
יצירת אומנות לתפארת
אותם נציג במסגרת.

הערה : השיר בהשראת שיעור בנושא התנ"ך –שהעברתי בשבוע- חמ"ד בגני ילדים.
אהובה קליין מדגימה לילדי הגן את יצירותיה בנושאי התנ"ך(c)

Even children love the Bible / By:Ahuva  Klein ©
Teach the Bible to children
Opposite the mouths
Honey and honeyed
Love Rina and pleasures.

Works looked thirst
Questions asked in astonishment
The fate of our ancestors cherished
Miracle survival and suffering.

God saved them from Egypt
Showered blessings from heaven
Brought out a strong hand
From slavery to freedom and light.

At the end of explanations and listening
Produced little inspiration
A magnificent work of art
Them representative frame.
Note: The song inspired by a lesson on the Bible - I transferred a week - Corps
Kindergartens
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נגע בכותלי הבית/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נגע בכותלי הבית/שיר מאת: אהובה קליין ©

ההלך חסר אונים
כותלי ביתו נגועים
חש כעלה נידף
מעל גלי הים צף.

מנסה לדלות זיכרונות
היכן עבר עבירות
הלבין חברו ברבים
לשונו שלף כסכין?

בחיל ורעדה פוסע
צרתו לכהן מודיע
בטרם ייגש לביתו
יפקוד חיש לרוקנו.

הערה: השיר בהשראת פרשת מצורע,[חומש ויקרא.]
Touched upon These Walls / Song By: Ahuva Klein ©

Helpless wayfarer
Infected his home,
Felt like a leaf
Floating above the waves.

Fishing for Memories
Where past offenses
Many corporate white
Tongue pulled out a knife?

Trepidation walking
Serve plight informs
Before accessing home
Befall quickly depleted.
Note : The song inspired affair Leper, [the book of Leviticus.]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע- מהי נקודת האור הגנוזה בנגע כותלי הבית?/מאמר : מאת אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת מצורע- מהי נקודת האור הגנוזה בנגע כותלי הבית?
מאת: אהובה קליין.
[המאמר לעילוי נשמת אימי ז"ל-חיה בת בן –ציון.]
פרשה זו היא המשך לפרשת תזריע, דנה רבות בסוגי נגע הצרעת ובמלאכותיו של הכהן שתפקידו להביא למצב של טהרה, בכל המצבים:
לדוגמא: נגע בביתו של האדם, וכך התורה מתארת זאת: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: כי תבואו אל-ארץ כנען אשר אני  נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית אחוזתכם: לאמור כנגע נראה לי בבית: וציווה הכוהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכוהן לראות את הנגע ולא יטמא כל –אשר בבית ואחר כן יבוא הכוהן לראות את- הבית: וראה את הנגע והנה הנגע בקירות הבית שקערורות ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר.."[ויקרא י"ד, ל"ג-ל"ז]
השאלות הן:
א] מדוע התורה מדגישה את הצרעת בבתים דווקא בארץ ישראל?
ב] מהי נקודת האור בהבטחה האלוקית:
"ונתתי נגע צרעת בבית אחוזתכם?
ג] מהו תפקיד הכוהן במקרה של נגע בבית?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה הרמב"ן:כי הצרעת  פוגעת בעם ישראל -נבחר ה'  היושב בארץ ישראל שהיא נחלת ה'.
ואלו הם דבריו: "זה העניין אינו בטבע כלל, ולא היה בעולם ,וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה', רוח ה' עליהם תמיד להעמיד גופם, בגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות ,כי סר ה' מעליו, לכן אומר הכתוב: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"
עונש זה של נגעים בבית נוהג אך ורק בארץ ישראל-מהטעם : "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה ":[דברים י"א,י"ב]
 כלומר-ארץ ישראל היא קדושה, לכן אם האדם היושב בה וחוטא- באים עליו הנגעים.
נאמר: בראשונים,במדרש ,תדשא: כי ארץ ישראל מודגשת בנושא  נגעי הבתים ,לפי שבמדבר היו גרים באוהלים ושם לא היו נגעים,
אלא רק בארץ המובטחת.
חז"ל בערכין ט"ז אומרים: כי הסיבה להיווצרות הנגעים בבתים בארץ ישראל היא: עניין צרות העין, כאשר אדם חושב שביתו ונכסיו שייכים אך ורק לו ואין הוא מקיים מצוות הכנסת אורחים בביתו ובאותה דרך שוכח כי הארץ  -כולל הנכסים-הם בבעלות הקב"ה. ולכן אין להפגין כלפי הזולת צרות עין ובעלות מוחלטת על הרכוש.
כי במצב בו האדם חושב: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה",
ה' יכול להוציאו  מביתו על ידי הבאת נגעים.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה רש"י: דווקא בנגעים ישנה בשורה טובה לעם ישראל,
לפי  שהאמוראים הטמינו מטמוניות של זהב בקירות בתיהם במשך  ארבעים שנה -כאשר בני ישראל התהלכו במדבר, עם כניסת  בני ישראל לארץ,  בראותם את הנגע שמופיע בבתים היו חייבים לנתץ את הקירות וכך התגלו האוצרות. ובכך התממשה ההבטחה האלוקית לעם ישראל: "ובתים מלאים כל טוב"[דברים ו,י"א] לכן נאמר בלשון עתיד: "ונתתי נגע צרעת"-שהיא לשון בשורה והבטחה לישראל.
הכלי יקר אומר: כי הבשורה הטובה בנגעים היא: שנאמר: "כילה ה' את -חמתו  שפך חרון אפו ויצת אש בציון.."[איכה ד,י"א]הכוונה- שהקב"ה ,כך מכלה את כעסו בדומם-בעצים ובאבנים ואינו נוגע ישר בגופות, כך בשורה זו חלה בנושא: נגע הבתים, לכן נאמר: " כנגע נראה לי בבית "- כלומר בדמיון נראה לי  ,כעין נגע ,ראיתי בבית וראוי לבוא אלי לבדוק זאת.
רבינו בחיי מביא מדרש: לפיו כל עניין הנגע בבית, אינו אלא משל:
"ובא אשר לו הבית"-זה הקב"ה.
"והגיד לכוהן"- זה הנביא ירמיהו.
"כנגע נראה לי בבית"- זה הצלם שהעמיד מנשה בהיכל.
תשובה לשאלה ג]
במקרה וישנו נגע בביתו של אדם, הוא מספר זאת לכהן ,הכהן מצווה לפנות את הבית בטרם יבוא לבדוק-כי כל עוד הכהן לא פסק: "טמא"  אין הבית טמא-כך מסביר רש"י.
ראשית ,היה צורך לפנות את כלי החרס-לפי שאם נטמאו –אין להם טהרה ומותר להשתמש בהם רק לצורך חולין כשאינו מקפיד על טהרתם, ובמקרה וכלים אלה נטמאו יש לשבור אותם כדי שלא יטמאו תרומה ,או קודשים.
יש לפנות גם את "כלי השטף"-אלו כלים שאם נטמאו ניתן לטהרם.
ומדוע יש לפנות את כל מה שיש בבית ,בטרם הכהן יבוא?
שאם אכן יש נגע בקירות הבית ולא רוקנו את הבית-כל מה שבבית נטמא וייסגר . במידה ויש "כלי  שטף"- אם נטמא ניתן לטבול ולטהר ואם מדובר באוכל ומשקה-יאכל אותם בימי טומאתו, אין התורה חסה ,אלא על כלי חרס שאם נטמא ולא הוציאו מהבית בזמן- ינותץ.
אחרי זה הכהן מגיע ורואה את הנגע-אם הוא נראה שקוע בקיר-בגוון ירקרק, או אדמדם- יוצא הכוהן אל פתח הבית ומסגיר אותו לשבעה ימים ואם אחרי זה ראה שהנגע התפשט, באותו מקום יוציא את האבנים.
ואת הטיח של הבית יש לקלף, ולהשליכו מחוץ לעיר במקום טמא. ויתבצע טיח חדש, אם אחרי כל תהליכים אלה הנגע שוב חזר בבית ,יש להרוס את כל הבית ולהוציא את ההריסות מחוץ לעיר במקום טמא., ומי ששהה בבית בזמן שהבית היה סגור, יהיה טמא עד הערב ואם ישן שם-יכבס את בגדיו, אם הנגע לא התפשט בקירות הבית ,הכהן יכול לטהרו-כי נרפא הנגע.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק שכל נושא הנגע בבתים בארץ ישראל לא  תמיד היה שלילי  והיה בו גם מצב של בשורה טובה - גילוי אוצרות.

מכל מקום, פרשנים רבים טוענים שנגעי הבתים היו בשורה לטובים ומנגד -אזהרה לרשעים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בעל הבית שכותלי ביתו נגועים- מספר לכוהן/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


"ובא אשר לו הבית והגיד לכוהן לאמור כנגע נראה לי בבית"[ויקרא י"ד ל"ה]

הטכניקה: שמן על בד


Biblical painting
By Ahuva Klein

House walls infected person - tell it to the Chen


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 30 במרץ 2014

הכוהן המטהר/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכוהן  המטהר/שיר מאת: אהובה קליין ©

 

הכוהן עומד ומהרהר

מאחריותו אינו מתנער

מפני טעויות  יישמר

הבגד חיש יבער.

 

הנגעים עולים בלהבות

פירות באושים לעבירות

לשונות האש לוחשות

ייתמו דרכים עקלקלות.

 

כי עם חכם ונבון

ידבק באל עליון

לשונו לעד ינצור

תורת משה ישמור.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת: תזריע,[חומש ויקרא]

purifier / Song By:AHUVA Klein ©





_The Cohen stands and ponders


Responsibility does not shake


Because errors will be saved


Garment quickly burn.





Lesions flames


Rotten fruit offenses


Tongues of fire whisper


My earthly devious ways.





That a wise and understanding


El Elyon stick


Tongue up withholding


Keep the law of Moses.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ושרף את הבגד או את השתי או את הערב.."
[ויקרא י"ג,נ"ב]


Biblical painting

The Cohen burns the affected clothes

הטכניקה: שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 29 במרץ 2014

פרשת תזריע- מה מסתתר מאחורי נגע הצרעת?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע: מה  מסתתר מאחורי נגע הצרעת?

מאמר מאת: אהובה קליין ©

[המאמר לעילוי נשמת אימי ז"ל-חיה בת  בן-ציון]

בפרשת תזריע מסופר על נגע הצרעת:

"והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא,טמא יקרא:כל ימי אשר הנגע בו יטמא ,טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו:

והבגד כי- יהיה בו נגע  צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים...והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד,או בעור...וראה הכוהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעה ימים:  וראה את-הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או-בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא:ושרף את הבגד.."

[ויקרא  י"ג,מ"ה- נ"ב]

השאלות הן:

א] מהי מטרת  נגע הצרעת?

ב] מהו הטעם שבגדי הצרוע יהיו פרומים וראשו פרוע ועל שפם יעטה?[יכסה פניו על מקום השפה]

ג] מהו תפקידו של הכוהן במקרה של  צרעת?

התשובה לשאלה א]

כאשר הצרעת פוגעת בבני אדם או,בבתיהם או בגדיהם על כך אומרים רוב המפרשים,כי אין נגע זה בא מסיבה טבעית,אלא בדרך נס:

כעונש על עיסוק בעניין לשון הרע:"מצורע"-מוציא –רע.

בתורה אנו מוצאים הוכחות לכך:

מרים –אחות משה דיברה לשון הרע על אשת משה.

כמו שהכתוב מתאר:"ותדבר מרים ואהרון במשה על-אודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח...והנה  מרים מצורעת כשלג ויפן אהרון אל מרים והנה מצורעת"[במדבר  י"ב,א-י"א]

הרמב"ן אומר: כי כל העוסק בחטא לשון הרע-עובר על ביטול מצוות עשה :

"ולפי דעתי היא מצוות עשה ממש כמו  זכור את יום השבת לקדשו"

הרמב"ם אומר:[בהלכות טומאה צרעת פרק ט"ו]: כי התורה מזהירה:

"הישמר לך בנגע הצרעת זכור את אשר עשה למרים".

במקומות רבים מציין הרמב"ם,כי עונש הצרעת בא על עוון לשון הרע.

לכן גם בידודו של המצורע בא  כדי להרחיקו מחטאו:"שלא  יתעסק בשיחת רשעים,שהן  הליצנות ולשון הרע"

החפץ חיים אומר: כי כוונת התורה הייתה להראות לבעל לשון הרע כוחו של דיבור,כי:"החיים והמוות ביד הלשון"

רבינו בחיי  אומר:כי הנגע הוא אות ומופת על חטאים שחטא האדם ומביא את דברי חז"ל:למה הדבר דומה? לעבד שהיה רע ונמכר לאדון,האדון ידע על רוע העבד,לפיכך הכין כבלים שבעזרתם היה רודה בו במידה ולא שמע בקולו,ואם המשיך העבד במעשיו הרעים האדון היה כובלו בעזרת הכבלים.

הנמשל: הקב"ה יודע את נפש האדם כי עלול לחטוא ולכן התקין מראש ייסורים כדי שבאמצעותם  יעניש וירדה בהם כאשר יסורו מדרך התורה.

והיה סדר מסוים לנגעים: אם האדם חטא,תחילה הנגע  היה  פוגע בבתים:

כמו שנאמר:"ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"[ויקרא י"ד]

אם עשה תשובה,הוטב לו,אך אם המשיך לחטוא,הקב"ה  פוגע בבגדיו:"והבגד כי יהיה בו נגע צרעת"[שם י"ג]

אם האדם חזר לדרך הטובה,הוטב לו ואם לא, ה' היה פוגע באמצעות הנגע בגופו.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונה הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי ומבסס את דבריו על דברי חז"ל:

הקב"ה התקין לאדם שתי מחיצות כדי שלא יעסוק בעניין לשון הרע:השפתיים והשיניים,אולם אם האדם בכל זאת חוטא ואינו נעזר ב"שומרים" אלה, אז מטילים עליו מחיצה שלישית והיא: כיסוי פניו עד  השפם וגם דורשים מהמצורע  שיודיע  לסביבתו כי הוא טמא כדי שהבריות יתרחקו ממנו.

בכך יש עונש-מידה כנגד מידה: כשם  שבעזרת לשונו פגע באנשים וגרם להם שיהיו מנודים מהחברה,כך גם הוא כאשר  מכריז על טומאתו לסביבה,גורם לכך שכולם יתרחקו ממנו.

רבינו בחיי מביא מדרש: על פיו  כל הפעולות הנ"ל: פריעת השיער והבגד וכיסוי  פניו,הם משל: הצרוע זה בית המקדש,אשר בו מתרחש הנגע-עבודה זרה שמטמאה כנגע.

הבגדים הפרומים הם-בגדי הכהונה.

וראשו הפרוע-זוהי השכינה שנסתלקה מבית הבחירה.

וכיסוי הפנים עד השפה-משל לכך שביטלו תורה.

והטמא-משל לחורבן בית ראשון ושני.

התשובה לשאלה ג]

תפקיד הכוהן: ראשית לבדוק ולראות אם אכן  מדובר בנגע הצרעת.

במקרה והנגע פגע בבגד, אם אחרי הכיבוס עדיין לא נעלם יש לקרוע את הנגע מהבגד אם הדבר לא יועיל והנגע מתפשט,הכוהן שורף את הבגד.

אך אם הנגע יעלם באמצעות הכיבוס של הבגד,הכוהן חייב לטבול את הבגד כדי שיהיה טהור.

לסיכום לאור האמור לעיל,ניתן להסיק כי נגע הצרעת מופיע בדרך נס -  בעבור עוון לשון הרע.

ורבנו בחיי מדגיש: כי עונש זה היה קורה ,אך ורק ,בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ- מקום חול ומנגד גם לא בירושלים- שהיא מיועדת לבית הבחירה ולא  חולקה בין השבטים.

יהי רצון ועם ישראל  יקיים את התורה  ככתבה ולשונה ויתרחק מעוון לשון הרע  הגורם גם לשנאת חינם.ומי ייתן וכולנו נתאחד כאיש אחד בלב אחד ונרבה רק באהבת חינם ובע"ה  נזכה לגאולה במהרה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר