יום שני, 27 בינואר 2014

פרשת תרומה -מדוע מקום משכן ה'-נקרא:"מקדש"/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תרומה- מדוע  מקום משכן ה'- נקרא "מקדש"?
Biblical painting

Menorah in the Temple
(By Ahuva Klein(c


ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
פרשת תרומה פותחת בפנינו נושא רחב היקף :מלאכת המשכן וכליו בתיאור מפורט  על פני- חמש  פרשיות,וכל המשכן נבנה  מתרומתם של עם ישראל.בתוך תיאור כלי המשכן ישנו פסוק המדבר על תכלית הקמת המשכן,כפי שכתוב:
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[שמות כ"ה,ח]
השאלות הן:
א] מדוע התורה קוראת  לבית הנועד למשכן ה'-  בשם:"מקדש"?
ב] נאמר:"..ושכנתי בתוכם"- ולא נאמר:"ושכנתי בתוכו"- מה ההסבר לכך?
ג] כיצד ניתן בימינו לקיים את כל מצוות התורה  באין מקדש?
התשובה לשאלה א]
על פי רש"י: התורה קוראת למקדש בשם זה-לפי שייעודו בעתיד לקדש את עם ישראל,ממקום זה תצא הקדושה לאומה.
לפי אבן עזרא:המקום נקרא מקדש-כי בבית זה תשכון הקדושה האלוקית.
רשב"ם והחיזקוני מפרשים-זהו מקום מועד ומזומן למפגש בין הקב"ה  והאדם,כפי שנאמר:"ונועדתי לבני ישראל"
אור החיים הקדוש טוען: כי הקדושה חלה על המקדש מיד בתום השלמתו גם אם עדיין לא בוצעו בו מלאכות קודש,או טרם השכינה שרתה במקום.
לפי דברי רבנו בחיי:"קרא  המשכן מקדש על שם שהוא מקודש בשריית השכינה.ויתכן לומר לפי שהוא דוגמת ביהמ"ק של מעלה"
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי ספורנו:"ושכנתי בתוכם"-הכוונה שה'  ישכון בתוך בני ישראל, כדי לקבל את תפילתם ועבודתם באותו אופן שמשרה את שכינתו מבין שני הכרובים - מעל הכפורת במשכן עצמו.
לפי דברי אור החיים:המקום אשר יקדישו לשכינה יהיה בתוך בני ישראל,והם יקיפו את המשכן בארבעה דגלים, ויתכן שמצב זה משמש  תשובה למה שחשקו בני ישראל במעמד הר סיני ששם היה ה' מוקף בדגלי המלאכים והוא שוכן בתוכם,גם הם  שאפו שהשכינה  תשרה בתוכם.
לכן באה התשובה של הקב"ה לעם ישראל:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
רבינו בחיי מביא מדרש  המספר: כי הקב"ה אמר  לעם ישראל:אתם צאני [כפי שנאמר:"ואתנה צאני"[יחזקאל ל"ד]ואני הרועה שלכם,כפי שנאמר:"רועה ישראל האזינה"[תהלים פ] ולכן עשו לי דיר לרועה כדי שיבוא ויראה אתכם.
אתם כרם שנאמר:"כי כרם ה'  צבאות בית ישראל "[ישעיהו ה] ואני שומר שנאמר:"הנה לא ינום ולא ישן  שומר ישראל"[תהלים קכ"א]עשו סוכה לשומר על מנת שיבוא וישמור בו עליכם.אתם בניי ואני אביכם,אתם בניי-לפי שנאמר:"בנים אתם לה' אלוקיכם "[דברים י"ד]ואני אביכם,שנאמר:"כי הייתי לישראל לאב"[ירמיהו ל"א]וכבוד יש לבנים כאשר הם אצל אביהן וכבוד לאביהם כשהוא אצלם,כמו שנאמר:"עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם"[משלי י"ז] לכן נאמר:"עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"-בתוך בני ישראל.
בעל הטורים וגם רבינו בחיי אומרים: כי יש במילה:"שכנתי"- רמז למספר השנים בהם עמד בית ראשון ושני,בית ראשון עמד ת"י שנים כמניין לשוכני בתוכם,ובית שני עמד ת"כ שנים.
התשובה לשאלה ג]
רבי יעקב יוסף מפולנאה שואל:  כיצד ניתן לקיים את כל המצוות על יסוד הנאמר:"ועשו לי מקדש.."?
תשובתו היא:האדם הוא :"עולם קטן" ולכן על כל אחד מוטל התפקיד שיעשה מקדש בליבו - כדי להשרות שם את השכינה וכאשר יווצר המצב שה' ישכון בליבו של כל אחד-יקוים  המשך הפסוק:"ושכנתי בתוכם"-ה' ישכון בתוך כלל ישראל.
לסיכום,לאור האמור לאיל ניתן להסיק-כי המקדש הוא מקום מקודש-בו השכינה שורה,או מקום מפגש בין בני ישראל ואלוקים.
מי ייתן ועם ישראל ילך בדרך התורה וירבה במצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו ויעסוק  בחסדים,כפי שנאמר:"עולם חסד יבנה.."[תהלים פ"ט,ג]
וכל זה מתוך אחדות מלאה.

יהי רצון שנזכה במהרה להיות  ראויים -שהשכינה תשרה על כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 בינואר 2014

חמור שונאך/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חמור שונאך/שיר מאת: אהובה קליין©

אתה בן אנוש
חלק מעם קדוש
בך צלם אלוקים
אהבה לסימני חיים.

חייך כמשברי ים
שוחה נאבק נלחם
פעמים תפגוש רוע
תמשיך תזרום תנוע.

יש ובלכתך בדרך
בקושי סוחב ברך
תיתקל בחמור שונאך
רובץ קורא לעזרתך.

אל תהסס להצילו
הסר מעליו משאו
משמים עליך משקיפים
מעשיך בספר נכתבים.


הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]

Severe Shonac / Song By: ahuva Klein ©


You're human
Part of a people holy
You the image of God
Love signs of life.

Sea life crisis
Swimming fighting fights
Times meet evil
Will continue to flow traffic.

There and walking on the way
Difficulty carrying Knee
Encounter donkey Shonac
Lies reads your help.

Feel free to save
Remove over burden
Heaven must overlook
Actions are written in the book.









*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כי- תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו?עזוב תעזוב עימו"[שמות כ"ג,ה]
הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Help donkey person who hates you

By Ahuva klein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 בינואר 2014

פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת משפטים מכילה דינים,הלכות וציוויים בעיקר  בתחום שבין אדם לחבירו-ומנחה אותנו- כיצד יש לנהוג לאורך כל הדרך על פי התורה-למען עם ישראל שילך בדרך ישרה- אמת וצדק - ובכך ישמש אור לגויים לנצח.
הנה כמה דוגמאות:
שילוח עבד עברי לחופשי:
ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין(שמן על בד](c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c



אמה עיברייה
ציורי תנ"ך/אמה עיברייה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



Biblical Painting/Ema Aibriih/By: Ahuva Klein(c

"ודל לא תהדר בריבו"[שמות כ"כ,ג]
"ושוחד לא תיקח כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים"[שם כ"ג,ח]
"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו ? עזוב תעזוב עמו"
[שמות כ"ג,ה]
השאלות הן:
א] אילו  הנחיות ניתנות לדיינים בבתי המשפט?
ב] כיצד ינהג השופט עם הדל בבית המשפט?
ג]  מדוע אסור לקחת שוחד?
ד] כיצד  ינהג אדם  במידה ונתקל בחמור השייך לאדם הרוחש כלפיו שנאה?
התשובה לשאלה א]
על כך  עונה "בעל הטורים"[רבנו יעקב בן אשר]:
ישנן הנחיות מרומזות  באמצעות ראשי תיבות - במשפט:"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
"ואלה"-ראשי תיבות- וחייב אדם לחקור הדין.מכאן שהדיין חייב לנקוט בדרך של חקירת העדים במטרה להגיע אל האמת.
"המשפטים"- ראשי תיבות- הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
"אשר"- ראשי תיבות-אם שניהם רוצים-כלומר:אם שני  בעלי הדינים מוכנים להגיע לפשרה.
"תשים"- ראשי תיבות- תשמע שניהם יחד מדברים-שהרי אסור לשופט להאזין לדברי בעל דין אחד בהעדר נוכחות  חבירו.
"לפניהם"- ראשי תיבות- לא פני נדיב יהדר- הדיין חייב להיזהר לא לכבד במיוחד פני איש גדול,אלא עליו לנהוג באופן רגיל כלפי  שני בעלי-  הדין.
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י: השופט חייב לנקוט בזהירות רבה בראותו את הדל מופיע לפניו ולא ייפול ברחמים כלפיו- יזהר לא לחלוק לו  כבוד במטרה לזכותו בדין ולהגיד:הוא עני ועל כן אכבד אותו  ואזכה  אותו בדין.
שאם  אחייב אותו לשלם את החוב ויצטרך לפרוע, אך אין לו כסף לשלם-כבודו  עלול להיפגע.
התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י:אסור לקחת שוחד בכל מצב- בין אם  מטרת השופט –לשפוט אמת וכל שכן במצב שהוא רוצה להטות את הדין לטובת המשלם-שהרי לגבי מצב זה התורה הזהירה:"לא תטה משפט"
"השוחד ייעוור פיקחים"-שאפילו נחשב לחכם בתורה,אבל אם נוטל שוחד-התוצאה תהיה שתיטרף דעתו עליו וישתכח כל מה שלמד והדבר יחליש את מאור עיניו.-ויגיע גם למצב ש- "יסלף דברי  צדיקים"-יסלף את האמת בדיני המשפט.
התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י:אם אדם נתקל בחמור שונאו והוא רואה-כי הוא נופל תחת נטל של משא כבד,וכי יש בכך שאלה אם לעזור לו? ברור שכן:"עזוב תעזוב עמו" ,כאן המילה:"עזיבה" היא מלשון עזרה.
רש"י מבסס את  הפירוש על הפסוק:"ויעזבו ירושלים עד החומה הרחבה "-הכוונה שמילאוה עפר לעזור ולסייע את חוזק החומה.[נחמיה ג,ח]
ועוד דוגמא:"עצור ועזוב"[דברים ל"ב,ל"ו]
לפי דברי רבינו בחיי:כאן התורה מדברת במצוות פריקה,כי יש שני מצבים:
מצוות פריקה ומצוות טעינה.
ובגמרא במסכת בבא מציעא דרשו חכמים: שפסוק זה מיותר,לפי שהלכה זו נאמרה כבר במקום אחר בתורה:"לא תראה את חמור אחיך,או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם-הקם תקים עימו"[דברים כ"ב,ד]ושם נאמר במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי חיים,לכן יש כאן קל וחומר,אם במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי אומרת התורה :"הקם תקים עימו",הרי מצוות פריקה שיש בה עניין של צער בעלי חיים,ברור שיש לעזור.
ובכל זאת הפסוק נכתב ללמדך שיש שני דינים שונים, מצוות פריקה  היא- בחינם ומצוות טעינה -היא בשכר.
לסיכום:
לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד כמה התורה מקפידה על נושא המשפט שיעשה בצדק וביושר.
למען חברה בריאה- ולמען שמירת הסדר הטוב בחיינו.
רבי שמחה  בונים מפשיסחה היה אומר על הפסוק:
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"- כי מטרת התורה  ללמדנו שיש להקדים את  המשפטים -שהם מצוות שבין אדם לחבירו- לפני מצוות בין  אדם למקום,
מהטעם:"דרך ארץ קדמה לתורה"[ויקרא רבה ט,ג]

מי ייתן ויתקיים בנו הפסוק:"אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"[תהלים פ"ה,י"ב]ובכך עם ישראל ישמש אור לכל אומות העולם.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 18 בינואר 2014

שבת / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שבת/שיר מאת: אהובה קליין ©

משעת בן הערביים
השבת  תפרוש כנפיים
נרות דולקים בקדושתם
הכול מתהדרים בלבושם.

לבית הכנסת נוהרים
שירה והודיה מזמרים
בשובם אל הבתים
בעדת מלאכים מלווים.

במעונותיהם רוגע ושמחה
עליהם שורה הברכה
מעמל השבוע מתנתקים
מיני מעדנות מתענגים.

השבת היא מתנה
בתוך מערבולת פנינה
שאון החול שוכחים
בספר הספרים מעיינים.


הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו[חומש שמות]





Saturday / Song By: Ahuva  Klein ©

From the time of Evening
Disable open wings
Lighted candles sanctity
All dressed lavishly.

Synagogue flock
Singing and chanting Thanksgiving
They return to their homes
Congregation of angels accompany.

To venture calm and happy
Line greeting them
Disconnected from the labors of the week
Mini gently delight.

The Sabbath is a gift
In the swirl pearl
 Forget the din of sand
 And reading the bible

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"זכור את- יום השבת לקדשו"[שמות כ,ח]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

"And called Shabbat pleasure"

by:Ahuva klein


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 15 בינואר 2014

פרשת יתרו-כיצד זוכרים ומקדשים את השבת?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


פרשת יתרו- כיצד זוכרים  ומקדשים את השבת?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת יתרו כוללת נושאים רבים ומעניינים,מהם:פגישת יתרו ומשה והשבת ציפורה ובניה.
ההכנות למעמד  הר סיני ותיאורו כמעמד גדול ונשגב ,קבלת עשרת  הדיברות -אותם עם ישראל מחויב לקיים לעולם ועד.
Biblical painting/The Preparation to receive the Torah
 By Ahuva KLEIN 



ציורי תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

.
אחד מהדיברות: שמירת השבת וזכירתה:
"זכור את יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל- מלאכתך:ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה  ובנך ובתך עבד ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשערך:כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את- הים ואת כל אשר  בם וינח ביום השביעי על- כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו"[שמות כ,ח- י"ב]

Biblical painting/obsenvance of Shbbath
ציורי תנ"ך/שמירת שבת/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



השאלות הן:
א] כיצד זוכרים וגם מקדשים את השבת?
ב] מדוע פעם כתוב:"זכור"[שמות] ופעם כתוב:"שמור"[בחומש דברים ]?
ג] מהי המשמעות של עשיית מלאכה במשך  ששת ימי החול?
התשובה לשאלה א]
על פי רש"י: לזכור את השבת ,הכוונה לזכירה- במשך ימי השבוע,אם אנו נתקלים בחפץ יפה בימות החול.נרכוש אותו לכבוד השבת  וכך יוצא שבימי החול אני חושבים וזוכרים את השבת הקדושה.
המגיד מדובנא אומר רעיון מעניין:
בידוע כי העני מתקשה לקיים את זכירת השבת במהלך ימות החול,מכיוון שאין
ברשותו די ממון לרכוש מטעמים ושאר דברים לשבת,ואילו העשיר מתקשה בשמירת השבת -לפי שחושש אם עסקיו יהיו סגורים בשבת עלול להפסיד ממון.
לפיכך הדגישו חז"ל כי :"שמור" ו"זכור"-נאמרו בדיבור אחד ואין להבדיל ביניהם,העשיר חייב לקיים גם את ה"שמור" וגם לתרום כסף לעני-כדי שיוכל גם הוא לקיים את:ה"זכור".
על פי ספר החינוך: יש לקדש את השבת גם בדברים-לא לדבר דברי חול בשבת,אלא לדבר בנושא  גדולת היום.וזכירת השבת  היא גם בקדושה וגדולה.מקדשים את השבת על ידי קידוש  היין. ובצאת השבת  גם מברכים על היין  בהבדלה כדי להבחין בין השבת לימות  החול.
"משורשי המצווה זו,כדי שנתעורר מתוך מעשה זה לזכור גדולת היום ונקבע בלבנו אמונת חידוש העולם:"כי ששת ימים עשה ה' וגומר.."
מדרש של חז"ל מספר: התלוננה השבת לפני הקב"ה שאין לה בן זוג[שהרי לכל ששת ימי החול במהלך השבוע יש בן זוג]
ענה לה הקב"ה: ישראל הוא בן זוג שלה: לכן נאמר בהר סיני:"זכור את יום השבת לקדשו" המילה:"לקדשו" היא מלשון קידושי אישה לאיש.
הכלי יקר אומר: כי ניתן לזכור את השבת במהלך השבוע באופן שיאמרו בתפילה:"היום יום ראשון בשבת..."היום יום שני בשבת..." וספירה זו שונה מספירתן של אומות העולם.
ומטרתה לקדש את הקב"ה.
התשובה לשאלה ב]
כאן בפרשת יתרו נאמר:"זכור.." ובעשרת הדיברות[פרשת ואתחנן] נאמר:"שמור"[דברים ה,י"ב]
מדרש חז"ל מספר:אמר רבי יודן בשם רבי שמעון בן לקיש:מעשה במלך ששלח את בנו אל החנווני ונתן לו בידו מטבע וצלוחית[מעין סלסלה לקניה]
הבן שבר את הצלוחית ואיבד את המטבע.
כעס המלך על בנו ומשך את אוזנו מרוב כעס ומשך בשיערו,הזהיר אותו:"תיזהר שלא תאבד שוב את המטבע והצלוחית כבראשונה".
הנמשל: בני ישראל איבדו במדבר את ה"זכור" על ידי שבירת הלוחות בגלל מעשה העגל.
בשנית נתן להם ה':"שמור"-בלוחות השניים.
התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י: הרי אי אפשר לגמרי לסיים את המלאכה במשך ששת ימי השבוע,אלא כאשר מגיעה השבת,על האדם לשבות-כאילו המלאכה כבר עשויה.
רש"י מתבסס על- מכילתא.
לפי מדרש חז"ל:רבי אליעזר אומר:כי המלאכה חשובה מאד לאדם-כשם שבני ישראל מצווים לשמור את השבת ביום השביעי-כך מצווים לעשוק במלאכה במשך ששת ימי השבוע,שנאמר:"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך"[שמות כ,ט]
רבי  יהודה הנשיא אומר:העבודה במשך השבוע היא מצווה נוספת על מצוות שמירת שבת.-כשם שעם ישראל נצטווה על מצוות עשה של שבת-כך נצטווה על עשיית מלאכה במהלך כל ימי החול.
רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ם: במשך כל ששת ימי השבוע האדם יכול לעבוד עבודה פיסית וגם לקבוע עיתים לתורה,כמו שאבותינו נהגו,אבל בשבת
השבת מוקדשת לה' ולא יעשה כל מלאכה.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: השבת היא קדושה לעומת יתר ימי השבוע,ולכן יש להתהדר בבגדי שבת,ולא לדבר דברי חול,אלא כמה שיותר לעסוק בלימוד תורה,כמו שמסביר רבינו בחיי:דויד המלך  היה אומר:"כל היום היא שיחתי"[תהלים קי"ט]שהיה מתענג במהלך כל השבת בלימוד תורה ולכן מפני קדושת השבת הנביא היה קורא לשבת- עונג,שנאמר:"וקראת לשבת עונג"[ישעיהו נ"ח,י"ג] והכוונה לעונג הנפש,כי המשכילים  על ידי ההתעמקות בתורה מעדנים את נפשם השכלית  ברצון השגת ה' כמו זה הצמא למים.

מי ייתן וכל עם ישראל יזכה לשמור ולזכור את השבת כאחד ואז,בע"ה  תבוא במהרה הגאולה השלמה בכלל ובפרט.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר