יום שלישי, 1 באוקטובר 2013

פרשת נח- כיצד מעד נח?/מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נח- כיצד מעד נח?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו ,פוגשים אנו  בנח - אשר בשליחות ה'- בא להציל את האנושות ונחשב לאיש צדיק בדורו ,כפי שכתוב:
"אלה תולדות נח,נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך- נח"[בראשית ו,ט]
במהלך הפרשה נח בונה תיבה לפי ציווי ה' ובמשך שנים- מזהיר את  בני דורו הלוך וחזור כדי שישובו בתשובה מחטאיהם,אך ליצני הדור לועגים לו על אזהרותיו.

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור צוחקים/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
בסופו של דבר, נח נכנס עם בעלי החיים והעופות ובני ביתו אל תוך התיבה שבנה ושם נשארים כולם מוגנים,אך לאחר המבול,נח נוטע כרם ומשתכר.
וכך הכתוב מתאר את נח אחר המבול:
"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם:וישת מן היין וישכר..."[שם ט,כ-כ"א]
השאלות הן:
א] מאין היו לנח גפנים אחר המבול ומה הייתה מטרתו בנטיעתם?
ב] כיצד מעד נח:"מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות דומות לאישים שכשלו בשליחותם  וירדו מגדולתם?
התשובה לשאלה א]
על פי רש"י: נח לקח איתו לתיבה ענפי גפנים ששימשו ייחורים ובהתאם לתוכניתו תכנן לנטוע כרם לאחר המבול.
לעניות דעתי, נח חיפש לעצמו לאחר המבול הנאה ותענוגות וחשב שימצא זאת באמצעות שתיית היין,הרי ידוע כי:"יין ישמח לבב אנוש":[תהלים]
לכן נטע דווקא כרם בתחילה.
התשובה לשאלה ב]
על פי רש"י: הידרדרותו של נח החלה כבר בנטיעת הכרם,שהרי על ידי פעולה זו-עשה עצמו נח-חולין,כלומר:חילל את מעלתו - כי  מן הראוי היה שיעסוק בנטיעה של עצי פרי אחרים שאין בהם חשש להגיע לתקלה של שיכרות.
רבינו בחיי אומר:נח עד נטיעת הכרם נחשב לקדוש בהיותו דור עשירי מאברהם.
אך ברגע שנטע את הכרם,ירד מקדושתו לדרגת חולין וזה: מלשון-"ויחל"
וכאן באה התורה ללמדנו: שהיין יכול לגרום לצרות רבות,ואכן היין החטיא את הצדיק התמים ,אשר זכה להציל את העולם ובסופו  של דבר גרם שזרעו יהיה מקולל.
ומהי קללה זו? על כך עונה רש"י:יש מרבותינו הסוברים כי כנען-בנו של חם- ראה ראשון את נח והלך לספר זאת לאביו במקום שיכסה את נח בקלונו, מסיבה זו קולל כנען.
ומה הייתה הקללה?:כאשר נח התעורר משיכרונו אמר:"..ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"[בראשית ט,כ"ה]
רבינו בחיי אומר: כי נח היה צריך לקלל את בנו –חם שהיה אחראי על התנהגותו כלפי אביו ומדוע קילל דווקא את נכדו:"ארור כנען..."?
התשובה היא: שני טעמים:
א]אי אפשר היה לקלל את חם מפני שהקב"ה בירך אותו בעבר.
שנאמר:" ויברך אלוקים את נח ואת בנין"
ב] אם היה מקלל את חם היה מזיק אך ורק לגופו ואינו מזיק לזרעו,ולכן רצה לקלל את כנען שהיה בן  בכור של חם שאם יוליד  כל זרעו יהיה במסגרת הקללה.
ניתן לראות כי נח אשר שתה יין לשוכרה ירד מגדולתו כהרף עין ובמו ידיו הרס את כל אשר בנה במשך חייו.
התשובה לשאלה ג]
דוגמא 1)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שמשון ודלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

שמשון הגיבור:עוד בטרם נולד, אמר מלאך ה' אל אימו:"...והרית וילדת בן:ועתה הישמרי נא ואל תשתי יין ושיכר ואל תאכלי כל- טמא:כי הינך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על- ראשו כי נזיר אלוקים יהיה הנער מן –הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים"
כל עוד שמשון הגיבור התנהג כפי שנידרש ממנו מאת ה',שיערו היה מגודל כי כל הכוח היה טמון בשיערו,הוא עלה על דרך המלך והושיע את ישראל והלך מחיל אל חיל,אימתי החלה ההידרדרות?כאשר התפתה לספר לדלילה את סוד כוחו,כנאמר:"ויגד לה את כל ליבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלוקים אני מבטן אימי אם גולחתי וסר ממני כוחי והייתי כאחד האדם"[שופטים ט"ז,י"ז]
מכאן החלה  הדרך לכישלון וההידרדרות של שמשון לשיא השפל.
דלילה גילחה את שיער ראשו בעודו ישן והתוצאה:"ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו.."[שם ט"ז,כ"א]
הם אסרו אותו בבית האסורים,ולבסוף כאשר התאספו כולם לחגוג את ניצחונם  הוציאו אותו מבית האסורים והעמידו אותו בין העמודים,שם ביקש מה' עזרה כדי לנקום בפלשתים  ,מיד הכריז:"..תמות נפשי עם הפלשתים ויט בכוח הבית על-הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו"[שם ט"ז,ל]
סוף כה טראגי וקשה.
דוגמא 2]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שמואל ממליך את שאול למלך/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

שאול המלך הומלך על ידי שמואל הנביא:"ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו  וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד"[שמואל א,י,א]
הצלחתו האירה לו פנים עד לרגע בו חדל להקשיב לדברי שמואל שאמר לו:לא לחמול על עמלק בזמן המלחמה:"והמתה מאיש עד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד   חמור"
שאול  הפר את בקשת שמואל כפי שנאמר:"ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר.."
והתוצאה:שאול הפסיד את המלוכה:"ויסוב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע:ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום.."
[שמואל א,ט"ו,כ"ח]
גם שאול מעד -בכך שלא היה קשוב להוראות שציווה אותו שמואל.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה:
כי אדם יכול לעלות ולהתעלות כאשר ממלא את שליחותו כהלכה,אך יכול גם להידרדר  לשפל המדרגה על ידי טעות קטנה ביותר.
כמו שנאמר:"יש קונה עולמו בשעה אחת.."[מסכת עבודה זרה י"ב]
ויש מצב הפוך:  בו אדם יכול גם לאבד את עולמו ,כאשר טועה בדרכו.

יהי רצון שעם ישראל בכלל ובפרט ילך בדרך ה' ויזכה לעלות ולהתעלות תמיד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 27 בספטמבר 2013

בגן העדן/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בגן  העדן/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכרובים בשער גן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)

גן עדן עלי אדמות
מלוא טנא ברכות
עצים עטורי טללים
נושאי פירות מגדים.

שורשיהם יונקים מים
פניהם נוסקים שמים
שיר ורננה מרננים
למלך מלכי המלכים.

שלווה ורוגע לאדם
הרחק משאון העולם
קדושה כמרחבי הים
כרובים שולפים חרבם.


הערה: השיר בהשראת פרשת בראשית[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

ציורי תנ"ך/שמחת תורה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושמחת בחגך...והיית אך שמח"[דברים ט"ז,י"ד-ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 בספטמבר 2013

שמחת תורה-מה ייחודה של שמחה זו?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שמחת תורה -מה ייחודה של שמחה זו?
מאמר: מאת: אהובה קליין.
היום השמיני לחג הסוכות נקרא:שמיני עצרת,או שמחת תורה.
וכך מתואר  במדרש אגדה [שיר השירים רבה]:"ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו"
"אמר ר' אלעזר: מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה,לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה"
המקור לשמיני עצרת בתורה:
"וביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו.."
[במדבר  כ"ט,ל"ה]
ובעניין השמחה נאמר:"ושמחת בחגך,אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך,שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך במקום אשר יבחר ה',כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידך והייתה אך שמח"
[דברים ט"ז,י"א]
לגבי כפילות השמחה המופיעה בפסוק זה רבותינו אומרים: כי בעוד שהשמחה בראשית הפסוק מתייחסת לחג הסוכות-שהוא חג האסיף וזוהי שמחה והודיה לה' על כל היבול  שנתן  על ידי בני הבית,העבדים והשפחות.. הרי השמחה בסוף הפסוק:"והיית אך שמח" מתייחסת לשמיני עצרת.[פסחים ע"א,ע"ב וסוכה מ"ח,ע"ב]זוהי שמחה  רוחנית טהורה בה'.
השאלות הן:
א] אילו סוגי שמחה ידועים לנו?
ב]כיצד ניתן לשמר את השמחה תמיד-בחיי היום,יום?
התשובה לשאלה א]
מתוך עיון במקורות,ניתן להסיק כי ישנו סולם של שמחה :
1] ישנה שמחה רגעית,או זמנית שנגרמת כתוצאה מאירוע משמח,אך בחלוף הזמן היא פגה,או נעשית כדבר מובן מאליו.
כדוגמת השמחה, בעיר שושן- כפי שמתוארת במגילת אסתר:
"והעיר שושן צהלה ושמחה"[מגילת אסתר ח,ט"ו]
או דברי דוד המלך:"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"-זוהי שמחה המתלווה אל המלך בזמן הליכתו לבית ה'.
גם שתיית היין גורמת לשמחה זמנית,כפי שנאמר:"יין ישמח לבב אנוש"
[תהלים ק"ד,ט"ו]
2] קיימת שמחה מתמשכת- בה האדם שמח לאורך זמן.
כגון:"יהיה מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך"[משלי ה, י"ח]-הבעל שמח תמיד באשתו.
או:"אם הבנים שמחה הללויה"[תהלים קי"ג,ט]
או:"מאור עיניים ישמח לב"[משלי ט"ו ל"ב]
"איזהו עשיר השמח בחלקו"[מסכת אבות פ"ד,מ"א]
או השמחה של מביאי הקורבנות לירושלים:"ושמחתם לפני ה' אלוקיכם"
[דברים י"ב,י"ב]
3] ישנה דרגה גבוהה ביותר של שמחה,זוהי שמחה של צדיקים השמחים בה'.
כמו שנאמר:"שמחו צדיקים בה' והודו לזכר קדשו"[תהלים צ"ז,י"ב]
או:"ישישו וישמחו בך כל מבקשך"[תהלים ק"ד,ל"ד]
שמחה זו נובעת מתוך הנשמה האלוקית שבאדם ומתוך הכרה כי הכול בידי ה',אין עוד מלבדו,וגם מתוך הבנה כי לא תמיד הכול מתנהל לפי ציפיות האדם,וגם אם האדם נתון במייצר מסוים,הרי הכול לטובה ולכן השמחה היא מתוך הכרה שכל מה שה' עושה-הוא לטובה.ולכן  קיים הבדל מהותי בין השמחה בחג הסוכות-שהיא שמחה:"לפני ה'" והיא נובעת מתוך הודאה לאלוקים על כל היבול  שנתן לישראל -לבין השמחה בשמיני עצרת-שהיא שמחה בה'-שמחה רוחנית טהורה.
מכאן שהשמחה בשמיני עצרת היא שמחה של צדיקים=שמחה בקב"ה.
רעיון זה ממחיש רבי אלכסנדרי:"משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה-היה בנו של המלך טורח עם האורחים,וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו:יודע אני,שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים:עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד  ואיני  מטריח עליך הרבה..כך כל שבעת ימי החג-ישראל עסוקים בקורבנותיהם של אומות העולם....וכיוון
שיצאו שבעת ימי החג..אמר הקב"ה לישראל..אני  ואתם נשמח  יחד"
לכן בשמחת תורה אין יושבים כבר בסוכה ואיננו מברכים על ארבעת המינים,אלא  שמחים בה' ללא אמצעים גשמיים.
לכן המילים:"אך שמח"-מתייחסות לשמחת תורה ,ביום זה אנו שמחים בה' ובישועתו,כמו שאמר שלמה המלך:"נגילה ונשמחה בך"[שיר השירים א,ד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "והייתה אך שמח"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
התשובה לשאלה ב]
על מנת לשמר את השמחה הגבוהה ביותר יש להתפלל לה':"והנחילנו ה' אלוקינו בשמחה ובששון מועדי קודשיך,וישמחו בך ישראל מקדשי שמך"[מתוך הברכה הרביעית]
ויש להתבונן ביופי הבריאה,כמו שאמר דוד המלך:"מה רבו מעשיך ה'.. "
וכמובן יש להידבק בקב"ה,אשר ברא את העולם  כולו.
להרבות בקיום מצוות מתוך שמחה.
ישנו מדרש מאד יפה:על המילים:"נגילה ונשמחה בך".בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל:"גילה,שישה-"שוש תשיש בה".שמחה,רינה, פיצחה,צהלה,עלצה,עליזה,חדווה,תרועה,גילה-"גילי מאד בת ציון".
הבריאה נבראה בעשרה מאמרות,התורה כוללת את עשרת הדיברות.
וישראל נתברכו בעשרה סוגי לשונות שמחה.[שיר השירים רבה א,כ"ט]
השמחה ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר,נובעת מהאמונה בגאולה והישועה והתגלות ה' לעם ישראל,שמחה זו היא על עצם הקשר עם הקב"ה.

לסכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק כי ישנו סולם של שלבי שמחה ועלינו לשאוף להגיע לדרגה  הגבוהה ביותר ולשמוח בה' תמיד ולהודות לו על הכול.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 19 בספטמבר 2013

שמחת תורה-ערבות הדדית כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שמחת תורה-ערבות הדדית כיצד?
מאמר/ מאת: אהובה קליין


bw4q38udt67830z7leih.jpg

ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


שמחת תורה הוא חג שמופיע בצמוד לחג הסוכות- ביום אחרי:
"הושענא רבה"
השם הנוסף של החג הוא:שמיני עצרת.
ביום זה מסיימים לקרוא את התורה- חומש דברים ומתחילים את חומש בראשית וזאת כדי להראות שיש המשכיות ללמוד התורה.
נוהגים לקיים 7 הקפות עם ספרי התורה- בשירה שמחה וריקודים
בערב החג וגם למחרת בשעות הבוקר.
במקומות רבים נוהגים  לקיים  הקפות שניות גם במוצאי החג.
כמו כן, בחג זה כולם עולים לתורה  אפילו ילדים קטנים יחד עם אדם מבוגר.
ידוע המדרש המדבר על משל "ארבעת המינים"
האתרוג:יש בו טעם וריח-הנמשל יהודי הלומד תורה ועושה גם מעשים טובים.
הלולב: יש לו טעם אך הוא חסר ריח-דומה לאדם שאומנם לומד תורה,אך אינו עוסק במעשים טובים.
ההדס:יש בו ריח אך אין לו טעם ,מזכיר אדם שעושה מעשים טובים,אך אינו עסוק בלימוד תורה.
ערבה:אין בה לא טעם ולא ריח- ממש כאדם שאינו לומד תורה ואינו עושה מעשים טובים.
ב"שולחן ערוך"[תרנא,י"ב] נאמר :"ד מינים הללו מעכבין זה את זה שאם חסר לו אחד מהם לא יברך על השאר" וזאת מהטעם[לפי משנה ברורה]-שכולם  נחשבים למצווה אחת.
ארבעת המינים מזכירים את עם ישראל- זהו עם אחד שכולל אנשים בעלי גוון שונים ,גם  יהודים הדומים לערבה- אינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים,למרות זאת- הם חלק מאחדות העם ואם יעדרו-עם ישראל אינו שלם.
מכאן שכל ישראל ערבים זה לזה.
q9h3e8ecb7vcec7jsasz.jpg

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

יהי רצון שעם ישראל יהיה מאוחד תמיד גם במשך כל השנה ממש כמו במעמד הר סיני- בעת קבלת התורה- כפי שמתואר בכתובים:"...ויבואו מדבר סיני... ויחן שם ישראל נגד ההר"[שמות י"ט,א-ב]
הכוונה –כי כל ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 18 בספטמבר 2013

סוכת דויד/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
סוכת דויד/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ענני גאולה מרננים
אורות גנוזים מעוררים
שערי רקיע נפתחים
עת רצון למברכים.

אלוקים צופה ומאזין
לתוך סוכת האושפיזין
רצונותיו של המאמין
כהרף עין מתגשמים.

קץ לגלויות ולפשעים
יום שימחת גאולים
מתוך הסוכה הצונחת

מלכות דויד צומחת.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 16 בספטמבר 2013

ציורי תנ"ך/ הקמת סוכת דויד הנופלת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת.."
[עמוס ט,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.l59y3b4gy5axewyi6ofg.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר