יום רביעי, 10 ביולי 2013

פרשת דברים/ מה טיבו של נחל ארנון?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת דברים-
 מה טיבו של נחל ארנון?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו,משה נושא נאום- בו מזכיר מאורעות בעלי חשיבות שאירעו  לעם
ישראל במהלך נדודיהם במדבר.
אחד מהם: חציית נחל ארנון,כפי שהפסוקים מתארים:
"קומו סעו ועברו את---נחל ארנון ראה נתתי בידך את-סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה"[דברים ב,כ"ד]
ובהמשך נאמר:"מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא הייתה קריה אשר שגבה ממנו את—הכול נתן ה' אלוקינו לפנינו"
[שם  ב,ל"ו]
השאלות הן:
א] היכן ממוקם נחל ארנון ומה טיבו?
ב] באילו מקומות נוספים בתנ"ך-מוזכר נחל זה?
התשובה לשאלה א]
נחל ארנון –הוא השני בגודלו בנהרות הארץ,מקורו  בעבר הירדן-הוא נובע במדבר הסורי-ערבי וזורם מדרום לצפון, בסופו פונה מערבה ונשפך אל ים המלח.
הנחל ממוקם במקום גבוה,אך ככול שהוא מתקדם ,הוא נוטה  לכוון ערוץ עמוק וצר וזורם בין סלעים זקופים.
בתקופה בה בני ישראל יצאו ממצרים היה משמש נחל ארנון- גבול בין מואב לממלכת סיחון- מלך האמורי,כפי שהדבר מצוין בכתובים:
"וישמע בלק כי בא בלעם,ויצא לקראתו אל-עיר מואב אשר על-גבול ארנון אשר בקצה הגבול"[במדבר  כ"ב,ל"ו]
הרמב"ן אומר:"ישנה  הוכחה מספר מלחמות ה'-שנכתב על ידי המושלים-"כי ארנון הוא גבול מואב ואסור לישראל,והנחלים וכל האשדות עד ארנון מותרים להם,כי סיחון לקח ממלך מואב כל ארצו עד ארנון ולא ארנון בכלל,ונשאר ארנון למואב והוא יגבול בו,כדכתיב:"ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנון-תוך הנחל וגבול".[דברים ג,ט"ז]
בני ישראל הצליחו לכבוש מידי האמורי את האזור שמצפון לארנון ועד נחל יבוק.

3l6xm5qi9n0tbwo6fenf.jpg

ציורי תנ"ך/ נחלתם של שבט ראובן וגד/ציירה: אהובה קליין(c)

מקום זה סמוך למואב נמסר לשבט ראובן וגד,כפי שנאמר:"וניקח בעת ההיא את-הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן,מנחל ארנון עד-הר חרמון"[דברים ג,ח]
אזור זה היה כנראה פורה ומתאים למרעה הצאן של השבטים,לכן הם כל כך חשקו בו.
ישנו מדרש יפה המספר: כאשר עם ישראל חצו את נחל ארנון שהיה בין שני הרים,האמורים הסתתרו בתוך מערות  מעבר השני ופשוט ארבו להם- במטרה להפתיעם ולהשמידם,מיד התרחש נס, והקב"ה זעזע את הר מואב והר ישראל ושני ההרים התקרבו זה לזה וכל האויבים נמחצו למוות בתוך מחבואם.
לאחר מותם,שבו ההרים למקומם ובאר מים-באר מרים- ירדה לתוך נחל ארנון.
לעם ישראל התרחשו הרבה ניסים במדבר,אבל רק על שני ניסים אמרו שירה:
נס קריעת ים סוף ונס נחל ארנון.
ומדוע דווקא עליהם? מפני שכאן הם לא ציפו לנסים ולא נקפו אצבע,אלא הכול נעשה על ידי ה'.
התשובה לשאלה ב]
הנה דוגמאות לכמה מקומות בתנ"ך בהם מוזכר נחל ארנון:
1] "ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון—עד הר  חרמון וכל הערבה מזרחה,סיחון מלך האמורי היושב בחשבון מושל מערוער אשר על-שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבוק גבול בני עמון:"[יהושע י"ב,א-ב]
2] "ויהוא לא שמר ללכת בתורת-ה' אלוקי ישראל בכל-לבבו לא סר מעל חטאות ירובעם אשר החטיא את ישראל:בימים ההם החל ה' לקצות בישראל ויכם חזאל בכל-גבול ישראל:מן הירדן מזרח השמש את כל-ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערוער אשר על-נחל ארנון.."[מלכים-ב,י,ל"א-ל"ד]
3] "הוביש מואב כי-חתה,הללי וזעקי הגידו בארנון כי שודד מואב"
[ירמיהו מ"ח,כ]
4]"ויאמר  מלך בני –עמון אל- מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבוק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום"
[שופטים י"א,י"ג]-כאן מלך בני עמון מתלונן כי ישראל גזלו את האזור מצפון לנחל ארנון.
5] "וישב ישראל בקדש:וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבוא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנו בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב"[שופטים י"א,י"ז- י"ח]
6] "והיה כעוף-נודד קן משולח תהיינה בנות מואב מעברות לארנון"
[ישעיהו ט"ז,ב]-כאן הכוונה כי בנות מואב תברחנה מפחד האשורים אל מעברות נחל ארנון כדי לבקש מקלט  מבני ישראל"
לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי נחל ארנון,הוא נחל מיוחד במינו ובזמן שבני ישראל חצו אותו  התרחש נס-בו ניצלו בידי אלוקים,מיד האמורים ועל כך אמרו שירה:"עלי באר" [במדבר  כ"א,י"ז-י"ח]
וזאת בדומה לשירת הים ששרו בזמן יציאת מצרים.
על כך נאמר:"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"

יהי רצון ועם ישראל יהיה תמיד מאוחד ודבק בתורה הקדושה ויהיה ראוי לניסים ונפלאות.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 ביולי 2013

הקשר בן רחל אימנו לבין ימי בן המצרים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הקשר בן רחל  אימנו לבין ימי בן המצרים 

מאת אהובה קליין.
הימים החלים בן י"ז בתמוז לבין  ט' באב נקראים בשם -ימי בין המצרים,   הם   נקראים בשם זה- על שם הכתוב: "כל רודפיה השיגוה בן המצרים"
.[איכה א', ג']
ב:י"ז בתמוז – אירעו חמישה אירועים כואבים לעם ישראל:
א] הובקעה העיר על ידי- נבוכדנצר מלך בבל.
ב] נשתברו הלוחות הראשונות.
ג] בוטל קורבן התמיד .
ד]בבית המקדש- שרף אפוסטומוס את התורה.
ה[ הועמד צלם בהיכל.
לפיכך, בימים אלה- ממעטים בשמחה, הם נקראים גם בשם:"שלושת שבועות האבל" כפי שכתוב בדניאל:
"בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים, לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים"
 [ דניאל י' ,ב'- ג']
לפי דעת הרמב"ם: אין להשמיע ניגונים מכלי נגינה וזמר שונים וכל מי שמשמיע  צלילים- קול זמר- אסור להאזין לכך- מפאת החורבן.
ימים אלה מועדים לפורענות .לפיכך – יש להישמר ביתר משנה זהירות בכל מקום, כגון:  בים,  בכבישים לרבות מעבר חציה, בטיולים.
על מה חרבה הארץ?
בית ראשון – חרב בגלל שלושה גורמים:
1] עבודה זרה.2] גילוי עריות 3]שפיכות דמים.
בית שני חרב- בעבור שנאת חינם- השקולה כנגד שלושת עבירות אלה.
אחת האגדות שידועות לנו במיוחד מספרת:  כשהלכו בני- ישראל כבולים בשלשלאות- לגלות לפני-
נבוכדנצר מלך בבל-  בדרכם עברו על פניי רחל אימנו . כפי שכתוב:"קול ברמה  נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על- בניה מיאנה להינחם על – בניה כי איננו: כה אמר ה' מנעי  קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר  לפעולתך נאום – ה' ושבו מארץ אויב: ויש – תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם:"
[ירמיהו ,ל"א,י"ד –ט"ז]
כדי להכיר היטב את  אישיותה של רחל אימנו- נעיין במקורות: רחל הייתה אחת מבן ארבע אמהות- אשתו של יעקב אבינו ובתו של לבן הארמי.

rpmv6itl4fc3dup4dr73.jpg

ציורי תנ"ך/ יעקב מסיר את האבן מפי הבאר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

לראשונה,  ניתן לפגוש את רחל [ בראשית כ"ט] כאשר יעקב  מגיע ארצה בני- קדם, הוא נתקל ברועי הצאן אשר מתקשים לגולל את האבן מעל פי הבאר והוא נירתם לעזרתם – בהסרת האבן. " ויאמר אליהם הידעתם את לבן בן נחור? ויאמרו ידענו  ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן. ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת- לבן אחי אימו ואת צאן לבן  אחי אמו ויגש  יעקב  ויגל את האבן... וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך:" על בכי זה של יעקב – אומר רש"י : יעקב בכה- היות וראה ברוח הקודש שאין רחל עתידה להיקבר עימו. רחל רצה לספר לאביה- כאן נראה שהיא זריזה וחרוצה.
יעקב מתלהב מאד מאישיותה המיוחדת וגם מיופייה המיוחד! יעקב ניקשר אליה וחפץ לשאתה לאישה.
הוא עורך הסכם עם אביה, לפיו הוא יעבוד עם הצאן במשך שבע שנים ובתום תקופה זו- לבן ייתן את-
רחל בתו ליעקב לאישה. למרבה הצער , בתום שבע השנים – לבן אינו מקיים את הבטחתו ונותן ליעקב את לאה הבכורה בטענה: " לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" [בראשית, כ"ט, כ"ה,]


8regs00h90tifzw3ivbp.jpg

ציורי תנ"ך/יעקב עובד שבע שנים נוספות עבור השגת רחל/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

יעקב נאלץ לעבוד שבע שנים נוספות על מנת להשיג את רחל – שכל כך אהב-לשאתה לאישה.
אכן, הכתוב מתאר את רחל כך:"ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה" [בראשית כ"ט,י"ז].
לאחר שבע שנים נוספות וקשות - יעקב  נושא לאישה גם את רחל.
מתברר שבתחילה רחל הייתה עקרה, היא הייתה בעלת חוש אימהי חזק ושאפה לילדים משלה.
"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבא  לי בנים ואם אין מתה אנוכי"[בראשית , ל',א'] רחל אינה נכנעת היא רוצה בנים משלה! היא מתפללת- שהרי ה' מתהווה לתפילת הצדיקים. בסופו של דבר היא נענית: "ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוקים את חרפתי ותקרא את – שמו יוסף לאמור יוסף ה' לי בן אחר".
כאן, כפי שרש"י מציין,  הייתה לרחל רוח הנבואה – לפי שיודעת הייתה שיעקב עתיד להעמיד שנים עשר שבטים- לכן שאפה שהבן שלה- מדמה ובשרה - יהיה כלול בתוך השבטים,לכן לא נתפללה אלא לבן אחר.
כלומר-  ראתה ברוח הקודש שעוד בן אחד אמור להצטרף לשבטים , לכן התפללה."הלוואי יהיה ממני"[ירושלמי ברכות פ"ט ה"ג],
i9umuay6ov8b4pib5k2y.jpg

ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו לעזוב את בית אביהן/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

בהמשך, יעקב מודיע לנשותיו לעזוב את בית אביהן ולעלות ארצה. רחל ולאה נענות לבקשה. רחל  שהייתה אישה צדיקה במיוחד רצתה להרחיק את העבודה  הזרה של אביה- לכן החביאה את התרפים בכר הגמל .כאשר אביה רדף אחריהם וחיפש אחר אליליו , לא מצאם.
רחל-  האישה הצנועה מסרבת לקום בטענה:"אל – ייחר בעיני אדוני כי לא אוכל  לקום מפניך כי- דרך נשים לי ויחפש ולא  מצא את התרפים" [בראשית ל"א, ל"ה]- כאן רחל מצד אחד מתגלה כאישה צנועה וצדיקה ונזהרת גם בכבוד אביה ומשוחחת איתו בכבוד.
כאשר יעקב פוגש בדרך את עשו – יוסף  מסתיר אותה בגופו מפני עיני עשו :"ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחו"- [בראשית ל"ג ,ו'- ח'] רש"י מסביר: בדרך כלל האמהות היו ניגשות לפני הבנים, אבל אצל רחל יוסף ניגש לפניה אמר בליבו: אימי  יפת תואר – לכן הגן עליה בגופו ובקומתו הגבוהה.
לסיכום,  ניתן להסיק – כי רחל הייתה אישה אצילית, אישה יראת שמים, בעלת אמונה חזקה. גם כאשר אחותה – לאה-  ניתנה ליעקב,  היא קיבלה זאת בהבנה ואף מסרה לה את הסימנים שיעקב מסר לה קודם.
הסימנים היו: חנה = חלה - מצוות הפרשת חלה, נידה,הדלקת נר שבת.
כאן רחל מתגלית כאישה בעלת חסד עצום. אישה בעלת רוח הקודש.
בדרך   אפרתה- כאשר רחל יולדת את בנימין היא מתקשה   בכך, היא מספיקה לקרא לו:" בן אוני"  "ואביו קרא לו בנימין"
רחל קראה לו :"בן אוני"- לפי רש"י- הכוונה בן צערי.לפי שנולד לבדו בארץ.
רחל נקברה בבית לחם ועד היום המקום  משמש מקום קדוש – מקום שהמונים עולים להתפלל. היא נפטרה ב- י"א חשוון.
רחל קיימת איתנו עד היום, היא ממשיכה לבכות את בניה.  היא חיה ולא מתה- כי צדיקים  במותם נקראים חיים.
מי ייתן וכל הצומות יהפכו לימים טובים- לעם ישראל ובקרוב נזכה לגאולה שלמה.

כפי שכתוב:"כה אמר ה' צבאות צום רביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים: והאמת והשלום אהבו" [ זכריה ח', י"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 8 ביולי 2013

מה צופן לנו חודש אב?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מה צופן לנו  חודש אב?
מאמר מאת: אהובה קליין
על פי עיון במקורות התנ"ך,מתברר כי בחודש אב העצב והשמחה  מככבים בשני מוקדים שונים:
הראשון  :תשעה באב-  יום צום  ואבל על חורבן בתי המקדש-הראשון והשני.
המועד השני: ט"ו באב-היום בו בנות ישראל יוצאות במחולות  לבושות צחורים  בכרמים –יום שמח במיוחד.
בתשעה באב אירעו כמה אירועים קשים:
א] בעבור עוון המרגלים שהוציאו דיבה על ארץ ישראל ובכו– נגזר על אבותינו למות במדבר וכל אותו הדור לא זכה להיכנס לארץ הקודש.
על כך אמרו חז"ל: אמר להם הקב"ה : "אתם בכיתם בכייה של  חינם,ואני קובע בכייה לדורות"[מסכת תענית כ"ט,מ]
ב] בית ראשון חרב-מפני שלושה דברים:עבודה זרה,גילוי עריות,ושפיכות דמים.
ג] בית שני חרב -מפני שנאת חינם,מכאן לומדים כי שנאת חינם שקולה כנגד שלוש עבירות:עבודה זרה,גילוי עריות ושפיכות דמים.
ד] נלכדה ביתר - אשר שימשה מבצר בימי מרד  בר כוכבא-על ידי  הרומאים.
ה] עיר הקודש- ירושלים נחרשה על ידי הרומאים-כפי שניבא זאת הנביא ירמיהו:"ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה"[ירמיהו כ"ו,י"ח]
יום זה מבטא את שיא העצב הלאומי בהיסטוריה היהודית של עמנו,אך
אל לנו לשקוע בייאוש,חלילה,  לעתיד לבוא- העצבות תפלס דרכה לשמחה,כפי שמבשר  לנו הנביא זכריה:
"צום רביעי [תמוז] וצום החמישי[אב] וצום השביעי[תשרי] וצום העשירי[טבת] יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים"[זכריה ח,י"ט]
בגמרא מסופר על רבי עקיבא וחבריו שהתהלכו קרוב להר הבית,לפתע יצא שועל מהמקום שהיה בעבר קודש הקודשים ,מיד חביריו פרצו בבכי עז,ואילו רבי עקיבא שתק,שאלו אותו חבריו:מדוע הנך שותק? שאל אותם רבי עקיבא מדוע אתם בוכים?
ענו לו:"שועל יוצא מקודש הקודשים ולא נבכה"?
אמר להם:"אוריה בשעתו התנבא על החורבן- ציון שדה תחרש-ואילו זכריה הנביא התנבא על הבניין.
כשם שראיתי קיום דברי אוריה ביחס לחורבן,כך מאמין אנוכי כי יתקיימו דברי זכריה הנביא שהבטיח את הגאולה והבניין.ענו לו מרעיו:"ניחמתנו ברגלי המבשר"
מהו ט"ו באב?במסורת ישראל היו שני איסורי חיתון בעם.
הראשון בתקופת משה רבנו :נקבע כי בת היורשת נחלה תוכל להינשא רק
לבחור מאותו שבט .
השני- בתקופת השופטים:בעקבות מעשה:"פילגש בגבעה"-"ואיש ישראל נישבע במצפה לאמור, איש ממנו לא-ייתן בתו לבנימין לאישה"[שופטים כ"א, א]
איסורים אלו היו עשויים לגרום לפילוג העם.
לכן קבעו חז"ל: כי מרגע כניסת עם ישראל לארץ יבוטלו איסורי החיתון ומאז הותרו השבטים להתמזג זה בזה  והיום הזה נקבע ליום : ט"ו באב.
בנות ישראל היו יוצאות במחולות בכרמים והגברים היו מסתתרים בין הגפנים ולוקחים להם נשים למטרת נישואין.



ציורי תנ"ך/ בנות ישראל מחוללות בכרמים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

מי ייתן ודברי חז"ל יתקיימו בקרוב:"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה"

וירבו שמחות בישראל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בין המצרים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בין המצרים

שיר מאת: אהובה קליין©
אומה  בודדה – בין העמים
בוכייה בימי בין המצרים
מתבוססת בדמה  תלקק פצעים
דורות שנים  לילות כימים.

ככבשה בין שבעים זאבים
מאוימת סביב – מכל האויבים
רחל  מבכה בכי תמרורים
נהי - על בניה הגולים.

תחנוניה כמים לים נשפכים
לפני מלך  מלכי המלכים
תפילתה בוקעת רקיעים
כהרף עין  שבים גאולים.

אהבת חינם –הכול מגבירים
כמנורת זהב בנפש מתאחדים
במהרה- פעמי גואל נשמעים

לבית המקדש ישראל זוכים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 5 ביולי 2013

חנייה באילים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חנייה באילים/שיר מאת: אהובה קליין©

ישראל חונים באילים
בהנחיית מלכי המלכים
מרגוע בין מסעות
גן עדן עלי אדמות
זיו פניהם כחמה
עיניהם בורקות כלבנה.

שנים עשר מעיינות
למען השבטים מגדנות
שבעים עצי תמרים
כמניין זקני חכמים
חכמתם כמעיין המתגבר
כקטורת העם תרומם.

הצאן שותה  לרוויה
מרווה צימאונו בהנאה
ענני שכינה סוככים
ממרחבי רקיע מהללים
עם למוד סבל וניסיונות
כהרף עין זוכה לישועות.


הערה: השיר בהשראת פרשת מסעי/חומש במדבר.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 3 ביולי 2013

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויסעו ממרה ויבואו אילימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם"[ל"ג,ט]
הטכניקה:שמן על בד.w3nrikipyrcs1z9omq1a.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 ביולי 2013

פרשת מטות-מסעי,מה גנוז במסעי בני ישראל במדבר?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת מטות מסעי- מה גנוז במסעי בני ישראל במדבר?
מאת: אהובה קליין.
פרשת מסעי –היא הפרשה האחרונה המסיימת את חומש במדבר ומתארת את מסעות וחניות בני ישראל במדבר:
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון:ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם..."[במדבר ל"ג,א-ג]
השאלות הן:
א] מדוע מתוארים כל מסעות העם-מה החשיבות לכך?
ב] מהם הגילויים  המופלאים  הגנוזים במילים המתארות את המסעות?
ג] באילו מקומות מיוחדים חנו בני ישראל בין המסעות?

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

התשובה לשאלה א]
התורה מפרטת את כל המסעות והחניות של העם מהטעמים הבאים:
רש"י מביא שני פירושים:
פירוש 1] לפי רבי משה הדרשן :מטרת תיאור המסעות היא: להדגיש את חסדי ה', אשר למרות הנדודים במדבר במשך ארבעים שנה ,בין מסע למסע הייתה להם גם מנוחה.
בסה"כ ארבעים ושניים מסעות עברו בני ישראל,מתוכם י"ד מסעות במשך השנה הראשונה-לפני הגזירה בעקבות חטא המרגלים אשר הוציאו דיבה על ארץ ישראל.
ושמונה מסעות אחרי מותו של אהרון-מהר ההר עד ערבות מואב-בשנת הארבעים,לפי חישוב זה במשך שלושים ושמונה שנות הנדודים-נסעו עשרים מסעות.
פירוש 2] לפי דברי תנחומא:"משל  למה הדבר דומה? למלך שהיה בנו חולה,הוליכו למקום אחר לרפואתו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות ואמר לו:כאן ישננו,כאן התקררנו,כאן חששת את ראשך,כך אמר לו הקב"ה:משה מנה להם את כל המקומות היכן הכעיסוני,לכך נאמר מסעי בני ישראל"
לפי המדרש הראשון התורה הייתה צריכה לתאר רק את עשרים המסעות מרתמה לקדש ברנע,להודיע את חסדי ה' שבמשך שלושים ושמונה שנים נסעו עשרים מסעות בלבד.
לפי מדרש תנחומא:משה היה צריך להזכיר רק את המסעות הראשונים.
 במרה:"וילונו העם על משה לאמור מה נישתה"[שמות ט"ו,כ"ד]
במדבר סין:"וילונו כל עדת בני ישראל על משה ואהרון"[שם ט"ז,ב]
ברפידים:"וירב העם עם משה"[שם י"ז,ב]
ממש כאותו מלך שהזכיר לבנו שהתרפא-את כל התחנות שעברו יחדיו.
לפי ספורנו: כל תיאור המסעות בפרשה בא במטרה: לשבח את עם ישראל
בלכתם אחרי ה' בארץ לא זרועה כדברי ירמיהו הנביא:"...כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
[ירמיהו ב,ב]
התשובה לשאלה ב]
חז"ל מגלים לנו עניין מדהים:
תוך כדי קריאת הפסוק:"אלה מסעי בני ישראל.."[שם ל"ג,א]
באמצעות ראשי תיבות של  האות הראשונה בכל מילה,-רמוזים ארבעה מסעות גדולים שאותם עברו בני ישראל מאז צאתם ממצרים:
לה"- אדום- גלות אדום[רומי]
סעי"- מדי- גלות פרס.
ני "- גלות בבל.
"ישראל" - גלות יון.
דעה מעניינת מביאים לנו הקדמונים,לפיה:"אלה מסעי בני ישראל"
יש במילים אלה רמז כי: גאולה ראשונה מארץ מצרים הייתה בידי בשר ודם ולכן לא היה באפשרותה להיות נצחית ובעקבותיה - בני ישראל  עתידים לעבור כמה גלויות,כנאמר בהמשך:"אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון"
אך לעתיד לבוא עתידים בני ישראל להיגאל ביד אלוקים שהיא גאולה נצחית.
חז"ל מביאים עוד רמז נפלא:המילה- "ואלה" בגימטרייא ארבעים ושניים,
כלומר מסעי עם ישראל היו כמניין האותיות:"ואלה"
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות לחניית בני ישראל במדבר:
אילים-"..ויבואו אלימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם"[במדבר ל"ג,ט]
לפי דברי הכלי יקר: באילים היו שנים עשר מעיינות מים כנגד שנים עשר השבטים.
והיו שבעים עצי תמרים כנגד שבעים הזקנים הצדיקים,כפי שנאמר על הצדיק:"צדיק כתמר יפרח"[תהלים]
רתמה-"..ויחנו ברתמה"
לפי דברי רש"י: רתמה היה מקום בו המרגלים חטאו בלשון הרע על ארץ ישראל,
שנאמר :"מה ייתן לך ומה יוסיף לך לשון רמייה חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים"[תהלים ק"כ]
רפידים-"..ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות"[שם ל"ג,י"ד]
לפי דברי הרמב"ן:במרה לא הוזכר נס המים ובמדבר סין לא הוזכר נס המן,אבל ברפידים קרה   דבר גדול,לא היה לעם מים ושם ניסו את ה'  ונקרא המקום: "מסה ומריבה" ושם הוציא להם משה- מים מהסלע וחטא בכך שלא דיבר אל הסלע,אלא היכה,ובמקום זה באה עליהם מלחמת עמלק.
לכן הכתוב הזכיר בקצרה כי במקום זה לא היה לעם-מים לשתות.
לסיכום,לאור האמור לעיל- נראה כי כל המסעות והחניות במדבר- יש בהם בנוסף לגילויים המופלאים, גם מסרים חשובים בכלל ובפרט לגבי מסעות ותחנות בחיי-האדם אשר להם  תכלית והיא: לעלות בסולם הערכים ולהגיע לעתיד טוב ומבורך ,כמו שאמר ה' למשה טרם קריעת ים סוף :"דבר אל בני ישראל ויסעו"[שמות י"ד, ט"ו]
המטרה תמיד לנוע קדימה וללכת מחיל אל חיל עד הגשמת המטרה הנכספת.
וכאשר עם ישראל נע קדימה ודבוק בתורה הקדושה- האויבים נסים מפניו.

כנאמר:"ויהי בנסוע אהרון ויאמר משה,קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך"
[במדבר י,ל"ה]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר