יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

יעקב מתכונן לפגישת אחים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לפגישת אחים.
שיר מאת אהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לפגישת אחים-                                            
פנים אל פנים- בתום שנים.
חלחלה עוברת בגופו-
בהגיע הבשורה לאוזנו.

יעקב מתכונן לפגישת אחים,
ליבו- כהמיית פטישים.
במוחו- מחשבות והרהורים-
פיתרון בשלשה נתיבים.

יעקב מתכונן לפגישת אחים,
נושא תפילה- לאלוקים
שפתיו לוחשות ברעדה מילים:
"קטונתי מכל החסדים.."

יעקב מתכונן לפגישת אחים,
מחלק את מחנהו ואת העדרים.
מתכונן לקרב בנחישות,
שש כארי- לכל התרחשות.

יעקב מתכונן לפגישת אחים.
בידו: מנחת עיזים,גמלים, ותיישים.
מצייד בפקודות את ההולכים.
ממנו-  ישכילו כל המנהיגים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"...ויחבקהו ויפול על צוואריו וישקהו ויבכו"

[בראשית ל"ג,ד]

הטכניקה: שמן על בד.d3b3uhljcd03uq68t2s1.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח-פגישה דרמטית בן יעקב לעשיו-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  וישלח- פגישה דרמטית בין יעקב לעשיו-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו  מתרחשת פגישה דרמטית בין האחים: יעקב ועשיו וזאת לאחר הכנותיו של יעקב בשלושה מישורים:
דורון, תפילה ,מלחמה.
וכך התורה מתארת את האירוע:
"וישא יעקב עיניו וירא והנה עשיו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות: וישם את- השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים: והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד  גישתו עד אחיו: וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו וייפול על צוואריו וישקהו ויבכו:ויישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר: מי אלה לך ויאמר הילדים אשר- חנן אלוקים את עבדך:ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחווינה: ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחוו..."[בראשית ל"ג,א-ח]
ובסוף הפגישה היסטורית זו –שני  האחים נפרדים,איש,איש-לדרכו כפי שנאמר:"וישב ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה:ויעקב נסע -סוכותה" [שם ל"ג,ט"ז-י"ז]
השאלות הן:
א] כיצד הוכיח יעקב כי מוכן למסור את נפשו למען הצלת משפחתו?
ב] באיזה אופן התנהלה הפגישה– בין יעקב לעשיו,האם מוכיחה כי השנאה ביניהם תמה?
ג] מדוע יוסף השתחווה לפני רחל,הרי שאר הנשים השתחוו קודם ילדיהן?
ד]להיכן נעלמו ארבע מאות חייליו של עשיו?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י:כי יעקב רץ לפני המחנה-לקראת עשיו ואמר בליבו:"אם יבוא אותו רשע להלחם". ילחם בי תחילה- בכך ישנה הוכחה כי יעקב היה מוכן למסור את נפשו למען בני ביתו.
התשובה לשאלה ב]
יעקב  ערך את שיירת בני ביתו באופן הבא: בשורה הקדמית העמיד את השפחות וילדיהן ואת לאה וילדיה אחרונים ולבסוף העמיד את רחל ואת יוסף,הטעם  לכך על פי רש"י: יעקב העמיד דווקא את החביבים עליו במיוחד אחרונים-כדי להרחיקם מהסכנה.
במהלך הפגישה יעקב משתחווה שבע פעמים לפני עשיו,כאשר רואה זאת עשיו,
הוא רץ לקראת יעקב ומחבקו.
רש"י אומר: כי למרות חיבוק זה ,עדיין שנאת עשיו לא תמה,אלא היות וראה כי יעקב משתחווה מספר רב של השתחוויות,נכמרו רחמיו עליו ולכן ניגש לחבקו.
רבינו בחיי שואל: מדוע יעקב מצא לנכון להשתחוות דווקא,שבע פעמים,לא פחות ולא יותר? והוא עונה על כך:הרי יכול היה יעקב להסתפק בשלוש השתחוויות כמו אצל דוד ויהונתן:
"הנער בא ודוד קם מאצל הנגב וייפול לאפיו ארצה וישתחו שלוש פעמים וישקו"[שמואל –א,כ,מ] אך יעקב השתחווה שבע פעמים כדי ללמדנו:"כי שבע ייפול צדיק וקם"[משלי כ"ד]
עשיו מנשק את יעקב ועל טיבה של נשיקה זו ישנן שתי דעות ע"פ רש"י:
א] עשיו לא נישק את יעקב בכל ליבו,אלא מן השפה ולחוץ.
ב] רבי שמעון בר יוחאי אמר: כי למרות שידוע כי עשיו שונא ליעקב, נכמרו רחמיו על יעקב באותה שעה ונישק אותו בכל ליבו.[ע"פ רש"י]
ולפי  מדרש חז"ל:עשיו ביקש  לנשוך את יעקב ולא לנשקו,אך באותו רגע אירע נס וצווארו של יעקב  הפך לשיש,לכן כתוב:וישקהו"-לפי שנשיקה זו לא הייתה אמיתית.
התשובה לשאלה ג]
לפי דעת רש"י:יוסף אמר בליבו:"אימי יפת תואר היא-שמא יתלה בה עיניו אותו רשע וירצה לקחתה לאישה,לכן אגש לפניה ואעמוד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה."
בזכות מעשה זה- זכה  יוסף לברכת אביו:"בן פורת עלי עין"[שם מ"ט,כ"ב]הכוונה שהיה מוצא חן בעיני כל המתבוננים בו-כנגד זה שהסתיר את אימו רחל מעיני עשיו הרשע.
תוצאה זו ניתן לראות  בהמשך הפרשיות- כאשר יוסף מגיע למצרים ושם עושה חיל..
התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י: ארבע מאות האיש-אשר נלוו אל עשיו,פרשו,זה,אחר זה,
נתפזרו למקומותיהם-מפני שלא רצו לפגוע ביעקב לרעה.
על כך גמל ה' להם מאוחר יותר -כאשר דוד יצא למלחמה נגד העמלקים-שהיו צאצאי עשיו ,ארבע מאות מהם ניצלו - מחרב דוד ואנשיו שהיו מצאצאי יעקב.[שמואל-א,י"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי שנאת עשיו כלפי יעקב לא תמה מעולם,למרות כל ההשתחוויות והנשיקות בסוף הפגישה נפרדו שניהם,

עשיו לכיוון שעיר ויעקב לכוון סוכות,אבל בעתיד לבוא-בימות המשיח יתקיימו דברי עובדיה:"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו..."[עובדיה כ"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- ממה חשש יעקב במיוחד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- ממה חשש יעקב במיוחד?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בהכנותיו של יעקב לקראת פגישתו ההיסטורית עם עשיו בתום תקופת ממושכת  בו לא נפגשו כלל.
בשלב ראשון יעקב שולח מלאכים אל עשיו כדי לגשש מה קורה?
וכך התורה מתארת את האירוע:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל-עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ויצוו אותם לאמור כה תאמרון לאדוני לעשיו כה אמר  עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה:
ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא-חן בעינך:
וישובו המלאכים אל יעקב לאמור באנו אל- אחיך אל עשיו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו  ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר איתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות...ויאמר יעקב אלוהי אבי אברהם ואלוהי אבי יצחק....הציליני נא מיד אחי מיד עשיו כי-ירא אנוכי אותו פן-יבוא והכני אם על-בנים..וייקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו.." [בראשית ל"ב,ד-ט"ו]
השאלות הן:
א] מדוע יעקב שלח מלאכים ממש[כהגדרת רש"י]-  אל עשיו,וכי לא היה עדיף לשלוח מרגלים או, בלשים כדי לבדוק את מצבו הצבאי?
ב] מדוע יעקב רומז לעשיו כי תרי"ג מצוות שמר וכי הדבר מעניין את עשיו?
ג] באיזו  דרך יעקב מזכיר לעשיו את יוסף ויששכר  ומה המטרה?
ד]  מה הסיבה לפחד יעקב  גם לאחר שהקב"ה הבטיח לו:"והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך.."?
מתברר כי לכל השאלות הנ"ל ישנה תשובה אחת מרכזית והיא:יעקב אינו  פוחד מעשיו  מבחינה גשמית- כלומר אין לו פחדים שמא ינצח אותו פיזית.
שהרי יעקב היה חזק מבחינה גופנית וההוכחה לכך: הוא הצליח לגולל את האבן מפי הבאר באופן קל ומהיר כפי שרש"י מסביר: הוא העביר את האבן כפי שמעבירים בקלות פקק  מעל פי הצלוחית[בראשית כ"ט,י]
ומה גם שהבטחת ה':"הנה ושמרתיך בכל אשר  תלך.." עמדה לנגד עיניו בכל עת.
אלא , חששו של יעקב הייתה מההשפעה  הרוחנית של עשיו וחייליו, שלבטח  עשויה להיות הרסנית ועלולה הייתה לפגוע בחינוך התורני שנתן לבניו.
מסיבה זו- הוא שולח מלאכים ממש- שיש  באפשרותם לבדוק מהי מידת הסכנה  בהשפעה על חייו הרוחניים של יעקב ובני משפחתו,דבר שמרגלים,או בלשים אינם מסוגלים להבחין.
יעקב פחד גם ממה שה' לא הבטיח לו וזאת:"יראת שמים" שהרי עניין זה תלוי רק באדם עצמו,כפי שנאמר: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים"
[מסכת ברכות ל"ג,כ]
הרשב"ם מתאר את דברי המלאכים:"באנו אל אחיך אל עשיו  ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ומאהבתו  אותך הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו לכבודך זהו עיקר פשוטו.וכן הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח ליבו. וירא יעקב בליבו אע"פ שהראה לשליחים כי לכבודו מתכוון,הוא לא האמין שמחשבת עשיו לטובה,אלא לרעה"
לפי פירוש זה ,יעקב הבין שאכן עשיו אינו חפץ להרע לו,אלא חפץ בקרבתו ומהקרבה היתרה הזו הוא חשש מאד.
לכן  יעקב  מדגיש לעשיו:"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים"- בכך מעוניין להסביר לעשיו כי הוא הצליח לעמוד בניסיון הרוחני ולא הושפע מלבן והתנהגותו, בדרך זו- נותן  לעשיו להבין,כי אין לו סיכוי לפגוע בדרך החינוכית-התורנית האיתנה שהעניק  לבניו.
משום כך  יעקב מזכיר דווקא את בניו:"יוסף ויששכר" שניהם היו תלמידי חכמים,ידוע שיעקב לימד את יוסף תורה,גם גורם זה הביא את האחים לקנא ביוסף,טרם נפרד יוסף מיעקב למד אצלו  את הנושא:"עגלה ערופה"
בעקבות כך כאשר יוסף היה במצרים, שלח לאביו עגלות ממצרים- להזכיר לו
לימוד  בנושא זה.
 כמו כן,היה הסכם בין יששכר וזבולון כי הוא ילמד וזבולון ידאג לפרנסו.
וחז"ל אמרו על הפסוק:"ויט שכמו לסבול.."[בראשית מ"ט,ט"ו] הכוונה :"לסבול עול תורה"
ובגמרא נאמר:"כל העוסק בתורה ובגמילות חסד,זוכה לנחלת שני שבטים וכו' זוכה לכילה כיוסף דכתיב: "בן  פורת יוסף בנות צעדה עלי שור"
[מסכת בבא קמא דף י"ז,א]
כדי להתגבר על כל הפחדים יעקב  התכונן  בשלושה מישורים:
דורון, תפילה ומלחמה.
הוא הכין מנחה לעשיו-אם הכול יעבור בשלום,
התכונן למלחמה במידה והדברים לא יסתדרו.
וכמובן לא ויתר על תפילתו  לבורא עולם.
לסכום: מתוך כל האמור לעיל ניתן  ללמוד:
1]  האדם חייב לדאוג  לחינוך ילדיו למען ילכו בדרך התורה ויקפידו לשמור מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו.יחד עם זאת,עליו לעמוד על המשמר ולהשגיח  כי כל פרי עמלו-  החינוך שהעניק לבני ביתו- לא ייהרס על ידי השפעה רוחנית הרסנית.
2] כדי להצליח  לעמוד בפני אויבים  המנהיג חייב לנקוט בשלושה  אמצעים:
תפילה,דורון מלחמה-כפי שיעקב  נהג.
רעיון זה חשוב גם אצל האדם הפרטי  הנתקל במהלך חייו פעמים רבות בניסיונות קשים,אל יתייאש גם אם חרב חדה מונחת על צווארו.
יהי רצון ויתגשם בעם ישראל כולו -הפסוק:"לא בחיל ולא בכוח,כי אם ברוחי אמר ה' "[זכריה ד,ו]
 ובע"ה כל העם-  כאיש  אחד בלב אחד- יתחזק מבחינה רוחנית וישמש אור לגויים, והתוצאה לא  תאחר לבוא,כמו שנאמר בכתובים:

"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"[שמות י"ד,ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- מדוע נאסר גיד הנשה לאכילה?/ מאמר מאת: אהובה קלייו.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מאמר מאת: אהובה קליין

אחד הנושאים המעניינים בפרשה: יעקב נאבק עם מלאכו של עשיו- כפי שמציינת התורה: "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש  עימו עד עלות השחר וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עימו ויאמר שלחני כי עלה  השחר ...ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה" [בראשית ל"ב,כ"ה- ל"ג]
נשאלות כאן כמה שאלות:
 א] מהו גיד הנשה?
ב] מדוע נשאר יעקב לבדו?
ג] מה פשר האבקות זו?
ד] מדוע התורה מצווה על איסור אכילת גיד הנשה?
התשובה  לשאלה א] לפי הסברו של רש"י הכוונה לגיד שעובר לאורך כף הירך והוא נקרא  בשם זה- כי  בשעה שנקעה כף ירכו של יעקב- נשה = קפץ הגיד הזה והתרחק ממקומו ועלה.
התשובה לשאלה ב] יעקב  נשאר לבדו ובלשון התורה נאמר:"ויוותר יעקב לבדו" על כך שואל רש"י הרי כתוב שיעקב עבר כבר את מעבר יבוק עם משפחתו, כיצד יתכן שהוא נשאר לבדו? ורש"י עונה על כך:יעקב שכח בעבר הנהר  כלים קטנים בעלי ערך קטן והוא עבר שוב את נחל יבוק לקחתם ובאותו זמן הוא עמד שם לבדו.
התשובה  לשאלה ג] כתוב:" ויאבק איש עימו" על כך מביא רש"י כמה פירושים:
פירוש ראשון  מלשון עפר שבזמן שהתקוטטו היו מעלים איתם עפר ברגליהם.
פירוש שני: נאבקים מלשון ויתקשר- על ידי שמתקוטטים חובקים זה בזה.
לשון קשר ועניבה- כקשירת הציצית לטלית.
פירוש שלישי: לפי רבותינו מדובר  בשרו של עשיו שרצה להרוג את יעקב.
התשובה לשאלה ד] התורה מצווה  על איסור אכילת גיד  הנשה  כדי שנזכור לדורות את המאבק שהתנהל בין יעקב למלאכו של עשיו, התורה מעידה שבמהלך המאבק הוכנסה דרך גיד הנשה טומאה בחלקו הקדוש של יעקב אבינו והוא נפגע בצלם אלוקים שלו למשך שנים רבות, הפגיעה הזו אינה חלה רק על יעקב, אלא גם  על הבהמה, יש דמיון מסוים בין גוף האדם  לגוף הבהמה.
בספר " עקדת יצחק" נאמר שכל הצומות של עם ישראל שהם לזכר חורבן בית המקדש - הם תוצאה בפגיעת יעקב בגיד הנשה ואם יש אנשים המתרחקים מקיום תורה ומצוות- הדבר נובע  מסיבה זו , כי המלאך הכניס פגם ליעקב וכתוצאה מכך יעקב היה צולע על ירכו במשך זמן קצר מאד משעת עלות השחר עד הזריחה ,דבר הזה  מתבטא גם בימינו, הפגיעה הרוחנית ביוצאי ירכו.
לפי הסברו של הזוהר: "והוא צולע" מכאן שיעקב היה מתאבל על יוצאי ירכו שעתידים להשתעבד לעשיו, מסיבה זו אכילת גיד הנשה אסורה בהחלט.
ולפי דעת הגמרא [מסכת חולין] אין אוכלים את גיד הנשה היות כי אינו ראוי לאכילה, טעמו כמו טעם של עץ- לכן התורה  אסרה לאוכלו.אם כן  מתעוררת השאלה מדוע התורה אוסרת לאוכלו מפני שהוא חסר טעם?
התשובה היא: "רצה הקב"ה  לזכות את עם ישראל במצוות לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"  שהרי במשנה לפני כן מדובר על איסור אכילת הדם- דבר שנפשו של האדם קצה בו, בסופו של דבר התורה רוצה לזכות אותנו גם בדברים שאנו עושים ללא ציווי התורה וכמו שאין אוכלים את גיד הנשה- כי טעמו טעם עץ בעלמא – התורה אוסרת לאוכלו כדי לתת לנו הזדמנות לקיים עוד מצווה.
סיבה  נוספת לאיסור האכילה של גיד הנשה שמה שפעל המלאך בגופו של יעקב- זו במטרה ללמדנו מהו בעצם יצר הרע, יצר הרע אינו נותן לנו לא עולם הבא ולא עולם הזה- אלא עץ בעלמא!
לכן עלינו להכיר בגדולתו של הקב"ה על ידי התבוננות בבריאה המופלאה וגם על ידי לימוד תורה שהיא :"מחכימת פתי"
על ידי כך נוכל  להתגבר על יצר הרע ולהיטיב את דרכנו ובע"ה לקרב את הגאולה בעם ישראל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב נאבק עם המלאך/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב נאבק עם המלאך / שיר מאת: אהובה קליין (c)

שמים עטורי כוכבים
סביב הלבנה מחייכים,
מי יבוק הכחולים
דמות יעקב משקפים.

כאייל העורג אל אפיקי מים
יערוג יעקב לאבינו בשמים,
"ויוותר יעקב לבדו-
ויאבק איש עימו"

זה בזה נאבקים
החולות מחללים,
יעקב  נלחם כארי בגבורה,
באלוקים בוטח ולא ירא.

יעקב אינו נרתע
גיד הנשה נפגע,
מעתה יקרא ישראל
לנצח סגולה  יישאר!

הערה: השיר  נכתב בהשראת פרשת: וישלח.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא-ארץ ישראל-אחוזת עולם-האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- ארץ ישראל – אחוזת עולם- האומנם?
מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים  בפרשה: הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל.
רעיון זה כבר  מופיע בתחילת הפרשה:"ויחלום  והנה סולם מוצב  ארצה....והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך.." [בראשית  כ"ח, י"ג]
לקראת סוף הפרשה יעקב קורא לנשותיו ומודיע להן כי מלאך ה' הודיע לו בחלום: "...אנוכי  האל בית אל אשר משחת שם מצבה...צא מן- הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך"
 [בראשית  ל"א,י"ג]
השאלות הנשאלות הן:
א] מדוע בהבטחת הארץ- ה' מזכיר בתוך האבות גם את יצחק בעודו בחיים? הרי במקרא לא נתקלנו שהקב"ה מייחד שמות של  צדיקים בחייהם.
ב] מדוע ה' אומר: " הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה" וכי ה' מבטיח רק את מקום משכבו של יעקב?
ג] מאין לנו כי יעקב לא הפסיק לחשוב על ארץ ישראל?
ד] מדוע ה' מצווה את יעקב לשוב ארצה?
ה] מאין לנו כי ארץ ישראל שומרת אמונים לישראל גם בתקופת הגלות?
ו] האם ארץ ישראל  תשמש אחוזת עולם לעם ישראל?
התשובה  לשאלה א]: על פי רש"י:הקב"ה ייחד כאן את שמו של יצחק בחייו -לפי שכהו עיניו ועיוור היה, כמו שכתוב:"ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות" מכאן שהיה עיוור וברוב שעות היום היה כלוא בביתו והרי היה נחשב כמת, כי יצר הרע הפסיק להשפיע עליו ולא היה חשש שיחטא עוד.[תנחומא]
התשובה  לשאלה ב]:התורה מדגישה את המילים:"הארץ אשר אתה שוכב עליה.."
על כך  אומר רש"י:כי הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל בארבע אמות הנתונים תחתיו והבטיח:"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בכך רמז לו שארץ ישראל תהיה קלה להיכבש על ידי בניו -ממש כמו גודל שטח  של ארבע אמות - שזה  שיעור מקומו של אדם  שנתון לשליטתו ואינו חייב להתאמץ במיוחד.
פירוש של בר קפרא: הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל כפנקס והניח זאת  תחת ראשו של יעקב- כאומר לו: הנה ארץ ישראל היא  בהישג ידך- מונחת תחת ראשך.
המגיד מקוז'ניץ אומר: הארץ הזאת אשר "נשכבת  לאורך ולרוחב" היות ואתה כל כך משתוקק לקבלה אכן תקבל אותה:"לך אתננה"
חכמים במאמר הבא[גיטין נ"ז ע"א] אומרים על המשפט בספר ירמיהו:"ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי" - כאשר פושטים את עורו של הצבי מבשרו- לא ניתן לכסותו בשנית בעור-  כי העור מתכווץ,
כך  גם ארץ ישראל בזמן שיושבים בה- מרווחת ויש מקום לכולם אך בזמן שאין  יושבים  בה -  מצטמקת.
התשובה לשאלה ג]: אחת ההוכחות שיעקב חושב על ארץ ישראל מהרגע שעזב את ביתו-  ניתן לראות בסוף חלומו באומרו:"ושבתי בשלום אל בית אבי.."
ומוסיף על כך האדמו"ר רבי יהודה  מגור בעל "שפת אמת":
 הרי פרשת ויצא כולה חטיבה אחת- אינה נחלקת לפרשיות פתוחות,או סתומות- הדבר רומז על כך כי יעקב חשב על ארץ ישראל בכל זמן
שהותו בחרן - במשך עשרים שנה עד שיבתו , ככתוב בסוף הפרשה: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים" [ל"ב,ב]
גם רבקה מרמזת על עניין זה ואומרת ליעקב טרם צאתו לחרן:"וישבת עימו ימים אחדים"[כ"ז,מ"ד] היא מייחלת ומברכת את בנה ששהותו מחוץ לבית אביו לא תארך זמן רב.
התשובה לשאלה ד]: ה' מצווה את יעקב לשוב ארצה ,על כך עונים בעלי המדרש ז"ל בבראשית רבה [ פרק ע"ד]:"נכסי חוץ לארץ אין בהם ברכה, אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עימך".
החפץ חיים אומר: כשעם ישראל נמצא בגלות ואומות העולם
"מעלילות עלינו ודוחקות את רגלינו בבחינת:"וישמע את דברי בני לבן"
[הרי מה שמע יעקב מדברי בני לבן? הם אמרו:"לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה"]
עדיין מבליגים על כל זה,שומעים חרפתנו ואינם משיבים,..אבל מכיוון שאנו רואים את פניהם שאינם כתמול שלשום, בבחינת:"וירא יעקב את פני לבן"
[שהרי יעקב שם לב כי פני לבן:"איננו עימו כתמול שלשום"]
במצב זה-  היהודים מבינים כי עליהם לשוב למקום מקלט- היינו ארץ המולדת- ישראל. כמו שנאמר:"שוב אל ארץ אבותיך".
התשובה לשאלה ה]
ארץ ישראל שמרה אמונים לבניה גם בתקופת הגלויות ,דבר זה מוכח בדברי התוכחה שבפרשת בחוקותיי [ויקרא כ"ו, ל"ב]
נאמר:"והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויבכם היושבים בה"
על כך אומרים חז"ל: כי בזמן שהות היהודים בגלות גם אם האויבים יושבים בארץ ישראל- אין להם נחת רוח[תורת כוהנים שם]
גם הרמב"ן מוסיף ואומר: כי הארץ לא מקבלת את האויבים ואינם מצליחים לישב אותה והיא נשארת שוממה.
ורבינו בחיי אומר:כי מהפסוק:"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" [בראשית י"ז,ח]יש כאן הבטחה נצחית כי ארץ ישראל מיועדת אך ורק לעם ישראל לנצח,
ואם בכל זאת יגלו ממנה היא תישאר שוממה עד  לשובם של בניה.
התשובה לשאלה ו]
המסקנה: כי ארץ ישראל תישאר נאמנה לעם ישראל לדורות בתנאי שהיא תהיה קשורה עם השמים-  בדומה לסולם בחלום שהיה מוצב ארצה וראשו בשמים.הארץ ניתנה במתנה בתנאי שנקיים את התורה
כהלכתה.
רעיון זה נמצא גם בקריאת שמע:"והיה אם שמוע.."
מכל האמור לעיל  ניתן להסיק: כמה חשובה ארץ ישראל לעם היהודי ועלינו לשמור עליה מכל משמר  בעזרת קיום התורה הקדושה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר