יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

פרשת וזאת הברכה- מאין לנו כי ישראל נתברכה לדורותיה?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה-מאין לנו כי ישראל נתברכה לדורותיה?
מאמר  מאת:אהובה קליין.
פרשת: "וזאת הברכה" נקראת בחג שמחת  תורה ולא בשבתות כדוגמת שאר פרשיות התורה.
השאלות הן:
א] מדוע קוראים  בחג  פרק ראשון מחומש בראשית בנוסף לפרשת:"וזאת הברכה"?
ב] מאין לנו כי עם ישראל נתברך בברכות לאורך כל הדורות?
ג] מדוע זכה בנימין בברכה: שבית המקדש יבנה דווקא בחלקו?
התשובה לשאלה א]
לפי שפרשת:"וזאת הברכה" היא האחרונה  המסיימת את חומש דברים.
וכדי לא לקיים הפסקה בין סוף חמישה חומשי תורה לבין תחילת התורה.
מיד קוראים גם פרק בחומש בראשית.
זאת לומדים  חז"ל מהמשפט האחרון בפרשה:"לעיני כל בני ישראל"
ומהמשפט הראשון בחומש בראשית: המתחיל במילה:"בראשית"
שתי האותיות הראשונות : במשפט המסיים את התורה והמשפט הפותח את התורה הן:לב.
 כשם שלב האדם פועל כל ימי חייו ובלעדיו אינו יכול להמשיך לחיות- כך גם עם ישראל אינו רשאי להפסיק את לימוד וקיום התורה.
 בהיות התורה סם חיים הזורם בעורקיו לנצח והוא המעניק לו את היתרון המיוחד- כעם נבחר בתוך אומות העולם.
התורה  משמשת ברית נצחית בין עם ישראל לאלוקים ,ובזכות קיומה עם ישראל מתברך ואין האויבים יכולים להביסו לנצח.
כל יהודי הדבוק לתורה ומקפיד לקיים את מצוותיה- הלכה למעשה, נפתחים לפניו שערי שמים וגם אם הוא עובר קשיים ומשברים  הדבר נעשה כדי להעמידו בניסיון כמו שנאמר:"למען ענותך  לנסותך"- האם למרות מורדות אלו ימשיך לעלות ולהתעלות במעלות התורה?
אשרינו שזכינו באוצר כה יקר- התורה הקדושה שהיא מקור החוכמה.
כפי שאמר דוד המלך:"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי" [תהלים  י"ט,ח] ועל מצוותיה אומר:"הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים"[שם  י"ט,י"א]
ועל  כך השמחה הגדולה השורה על כולנו ביום חגינו זה- חג שמחת תורה.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה: רבי חנוך צבי לווין בספרו:"יכהן פאר" והוא מסתמך על דעת חז"ל:
נאמר:"וזאת הברכה" , המילה:"וזאת" באה להמחיש שביום מותו של משה, ה' הראה לו את כל דורות עם ישראל עד אחרית הימים.
לכן, כאשר  משה בירך את העם הוא כלל את כל הדורות לאורך העתיד.
מסיבה זו קיים המנהג: כי בשמחת תורה כל  קהל המתפללים עולה לתורה,כולל ילדים שעדיין לא הגיעו לעול מצוות.
התשובה לשאלה ג]
על בנימין  נאמרה הברכה:"ידיד ה' ישכון לבטח עליו,חופף עליו כל- היום ובין כתפיו שכן" [דברים  ל"ג,י"ב]
רש"י מפרש : כי בית המקדש מגן על שבט בנימין, ומעולם משנבנתה ירושלים  לא שרתה השכינה במקום אחר.
והוא  מסתמך על המקור [מכילתא ריש פר' בא]:"עד שלא נבחרה ירושלים הייתה  כל ארץ ישראל ראויה לשכינה משנבחרה יצתה א"י. שנאמר כי בחר ה' בציון"[תהלים קל"ב,י"ג]
ובספרי נאמר:כי בנימין זכה שבחלקו יבנה המקדש -לפי שכל אחיו  נולדו בחוץ לארץ ואילו הוא נולד בארץ ישראל.[בראשית ל"ה,ט"ז- י"ח]
פירוש אחר:היות וכל אחי יוסף השתתפו במכירת יוסף לעבדות ובנימין לא לקח חלק בדבר.
לכן אמר הקב"ה :שאינו משרה את שכינתו עליהם היות ולא גילו  רחמים על יוסף בעת השלכתו לבור ואחר כך במכירתו לישמעאלים.
כמו שנאמר [בראשית רבה צ"ט,א]
בשעה שעמד שלמה המלך לבנות את בית המקדש היה ויכוח בין השבטים:
זה אומר: בתחומי יבנה וזה אומר: בתחומי יבנה, אמר להם ה' אתם לא גילתם רחמים במכירת יוסף,אלא הייתם שותפים לכך,פרט לבנימין שלא השתתף, לכן ה'  השרה עליו את שכינתו,כמו שנאמר:"ההר חמד אלוקים לשיבתו"
 [תהלים ס"ח,י"ז]
לסיכום,לאור הנאמר לעיל:
מגיעים למסקנה: כי הברכות שבירך משה ביום מותו את עם ישראל  יחולו על העם לדורותיו עד אחרית הימים.
ובנימין זכה לברכה מיוחדת במינה: שבחלקו יבנה המקדש.
עם ישראל זכה בתורה הקדושה המעניקה לו כוח חיות לעד וכך שרד לאורך כל הדורות ,מי ייתן ונמשיך כאיש אחד להתאחד ולהיות דבוקים בתורה לאורך ימים  ושנים ,כפי שנאמר:"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל"
[דברים ל"ג,ה]ואז מובטח לנו כי: נזכה להגנה מבורא עולם תמיד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מתנת ברכות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מתנת הברכות
שיר מאת: אהובה קליין ©

מתנת טנא ברכות
תציף כים לבבות
תרומם עם סגולה
מתוך עמקי מצולה.

מפי  איש אלוקים
 יתברכו השבטים
שבט,שבט ופועלו
יקטוף פרי עמלו.

תורה קדושה
ניתנה מורשה
בה נהגה יומם ולילה
ביום חגה  נשמח ככלה.

הערה: השיר בהשראת: פרשת:"וזאת הברכה"[חומש דברים]
 וחג שמחת תורה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין/(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"שישו ושמחו בשמחת  תורה"
הטכניקה: שמן על בד.

yspbt6pxio1qvrx34b3n.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

ציורי תנ"ך /חג האסיף/ ציירה: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי  באוספכם את- תבואת הארץ תחוגו את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון" [ויקרא כ"ג,ל"ט]
הטכניקה: שמן על בד]xgnc0omql0eoausq5t8l.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכות במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכות במדבר
/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ביד רמה יוצאים ממצרים
נחשול אדם קולות מים
אזור מדברי רחב ידיים
ענני כבוד סוככים משמים.

ככלה המאושרת  ביום חופתה
יעלזו ישראל בתפארת סוכתם
טובלים במצווה במלוא גופם
רוח  קדושה עוטרת  נשמתם.

מענגים נפשם במאכל ומשתה
כיד המלך יין ומשקה
אמונתם איתנה כסלע בליבם
יזכו לישב בסוכת לוויתן.

ימי גאולה קרבים ובאים
אומות העולם לירושלים נקבצים
לחזות בעיניהם בגדולת אלוקים
המולך לבדו על כל הברואים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכה בצומת דרכים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכה בצומת דרכים
שיר מאת: אהובה קליין (c)

סוכה ניצבת בצומת  דרכים
ידיה מושטות לעוברים ושבים,
אהבתה מקרבת לבבות,
קדושתה מאחדת נפשות.

צלתה מרובה מחמתה
השכינה עליה חוסה,
בלילות אפלים ותכולים
מתוכה ניבטים כוכבים.

החוסים בצילה-
פניהם  הילה,
עונג רוחני מנת חלקם,
בים מצוות טובלים גופם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חג הסוכות- ישיבה בסוכה-על שום מה?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חג הסוכות- ישיבה בסוכה –על שום מה?
מאת: אהובה קליין.

בחומש ויקרא נאמר:"בסוכות תשבו שבעת ימים,כל האזרח בישראל ישבו בסוכות,למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה'-
אלוהיכם" [ויקרא כ"ג,מ"ב- מ"ג]
כמו כן נאמר:"אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי...ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעה ימים"[ויקרא כ"ג,ל"ט-מ]
ועוד נאמר:"חג הסוכות תעשה לך שבעה ימים, באספך מגרונך ומיקבך,ושמחת בחגך אתה ובנך וביתך.." [דברים ט"ז,י"ג-י"ד]
השאלות הן:
א] מדוע התורה מצווה לחגוג את חג הסוכות על ידי ישיבה בסוכה?
ב] מה מקור השמחה בחג?
ג] מדוע אין חוגגים את  חג הסוכות בחג בפסח- זמן יציאת ישראל ממצרים?
התשובה לשאלה א]
לפי הרמב"ם:המטרה שהאדם-" יצא מן הבתים לשכון בסוכות כמו שיעשו השרויים בצער, שוכני המדברות ,לזכור,שכן היה ענייננו בתחילה"[מורה נבוכים ג,מ"ג]
כלומר בחג הסוכות- הזמן בו אוספים את התבואה בשדות- יש לזכור את כל  התלאות שעברו על עם ישראל במדבר.
לפי הרמב"ן: "כי ציווה,שידעו הדורות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה עימהם להפליא,ששכן אותם בענני כבוד בסוכה... להגן עליהם"[רמב"ן,ויקרא כ"כ,מ"ב]
כלומר- כדי לזכור ולהודות לה' על הסוכות שעשה להם במדבר- סוכות מענני כבוד.
גם הרשב"ם אומר הסבר דומה:"למען תזכרו,כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא ישוב ובלא נחלה,ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב"[רשב"ם ויקרא כ"ג,מ"ב]
הכוונה,כי מתוך כך שעם ישראל יזכור את הסוכות במדבר שהיו בגדר נס אלוקי,יעריכו ויודו לה' על הבתים מלאי כל טוב  שזוכים לגור בארץ ישראל -ויש בכך הכרת הטוב לבורא.
רבי יצחק עראמה מסביר:"אשר  בו יעזבו האנשים כל עינייני הכסף,אשר לכסף- לכסף,ואשר לזהב-לזהב,סחורות,ורוב תבואות,וכל דבר  שנקרא נכסים,ויוצאים אל סוכה קטנה אשר אין בה רק ארוחה יום ביומו,ועל הרוב-מיטה ושולחן וכיסא ומנורה,שהיא התעוררות,נפלאה,שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים,כי די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה,שהוא דירת עראי"
לפי דברים אלו המסקנה היא: האדם חייב לדעת שכל חייו בעולם הזה אינם נצחיים,אלא קצובים על ידי בורא עולם מראש-
חייו הם בגדר של פרוזדור המוביל בסופו של דבר אל הטרקלין- היינו העולם הבא.
מתוך כך יגיע לידי הבנה כי העיסוק בדברים הגשמיים: כסף,זהב,רכוש- אינו הדבר העיקרי בחיים, אלא יש לעסוק הרבה בדברים רוחניים- תורה ומצוות ,כמו שנאמר במסכת אבות[ו,ט]:
"...לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלווין אותו,לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות,אלא תורה ומעשים טובים בלבד,שנאמר:"בהתהלכך תנחה אותך,בשכבך תשמור עליך,והקיצות היא תשיחך,בהתהלכך תנחה אותך- בעולם הזה,בשכבך תשמור עליך-בקבר,והקיצות היא תשיחך-לעולם הבא.[משלי ו]
וכן כתוב בספר תהילים על ידי דויד מלך ישראל[תהלים קי"ט]טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף: ואומר[חגי ב]לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות"
רבינו אפרים מציין בסיפרו: "כלי יקר"- "ציווה ה' לצאת מהדירה קבע לדירת ארעי כדי שיכיר בפחיתות ערכו, שאינו בעולם הזה כי אם גר ולא תושב"
ומתוך הכתובים אנו למדים כי ה' הושיב את עם ישראל בסוכות- במדבר ולא הושיב אותם בבתי אבן, למען ידעו כי הדבר מסמל מציאות חולפת והדבר נתן להם דחיפה להמשיך לנוע עד למטרה- להיכנס לארץ ישראל ולהתנחל בה.
ומתוך כך  יש להסיק :שהישיבה בסוכה מסמלת בכלל את ארעיותו של האדם בעולם הזה.
התשובה לשאלה ב]
השמחה עליה התורה מצווה אותנו בחג הסוכות- היא שמחה של הודיה לה' – הכרת הטוב על כל מה שדאג לנו בעבר- במדבר הושיב אותנו בסוכות.
וגם על כל מה שדואג לנו בהווה,
כאשר אנחנו יושבים בסוכה והסכך מעלינו הוא:"פסולת גורן ויקב" – הדבר מעיד כי מי שמגן עלינו באופן תמידי- הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו,כמו שנאמר:
"כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני".[תהלים כ"ז,ה]
בזמן זה האיכר אוסף את תבואתו בשדה, כאן עליו לזכור כי הצלחתו ביבול- היא מאת ה' ואין הוא יכול לזקוף את ההצלחה על כוחו שלו בלבד.
זוהי שמחה של שביעות רצון, של אמונה בה' כי הכול מאיתו יתברך.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונים חז"ל: כי אילו היינו חוגגים את חג הסוכות באביב- היו חושבים הגויים כי אנו
פשוט מחפשים לעצמנו מקום מוצל לשבת בו מטעמי נוחות בימים חמים.
אך, כאשר אנו חוגגים את החג  בתשרי שהוא תחילת החורף- ניכרת המצווה באופן ברור: מצוות ישיבה בסוכה במשך שבעה ימים – בהתאם לציווי התורה.
לאור האמור לעיל: ניתן  להסיק, כי הישיבה בסוכה היא  מזכירה לנו את כל החסדים שהיטיב איתנו הקב"ה במדבר ,אך  יחד עם זאת ניתן להבין כי חיינו בעולם הזה  הם קצובים ואינם נצחיים- ממש כמו הסוכה שהיא זמנית.
בחג זה אנו מצווים גם לשמוח- לא שמחה רגעית ומתפרצת כמו שהייתה בעיר שושן בימי הפורים, אלא שמחת הודיה לה' על כל הטוב שעשה עימנו בעבר ודואג לנו בהווה.
יהי רצון  והשמחה בחג הסוכות תמשיך לאורך כל הזמן בקרב עם ישראל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר