יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

עם אוהב שלום/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עם  אוהב שלום
שיר מאת: אהובה קליין(c)

עם תעב מלחמות
שבע איומים ושנאות
תר אחר שלווה
כסומא המגשש באפלה.

עם למוד ניסיון
אינו מאבד זיכרון
נישא על כנפי נשרים
ככתוב בספר הספרים.

יומם וליל ער
תמיד נכון להסתער
מתפלל למלכי המלכים
דבק במצוות וחסדים.

מאמין באמונה שלמה
כי עת יצא למלחמה
בהיותו בצל השכינה
תהא  ידו על העליונה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תצא [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

ציורי תנ"ך/יציאה למלחמה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כי תצא למלחמה על- אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" [דברים כ"א,י]

הטכניקה: שמן על בד.kemchqrrdnp7ul6knk8y.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא-כיצד נבטיח ניצחון במלחמה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת כי תצא-כיצד נבטיח ניצחון במלחמה?
מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשת כי תצא, פותחת בפסוק:"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך...."
עם ישראל עבר בקורותיו מלחמות רבות והנס הגדול הוא: היותו עם נצחי אשר שרד תלאות רבות,עליות ומורדות ובתוכם גם השואה הנוראה וכל זה בחסדי אלוקים.
השאלות הן:
א] מהם התנאים להצלחה במלחמה?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות למלחמות?
ג] כיצד נצליח,בע"ה, לקרב את השלום אלינו- כעם שוחר שלום?
התשובה לשאלה א]
ישנם כמה  תנאים כדי להצליח במלחמה:
1] עם ישראל חייב להיות כולו מאוחד כאיש  אחד בלב אחד.אחדות היא כוח וגם מרתיעה את האויבים סביב.
דבר זה רמוז בפסוק הנ"ל:כתוב בלשון יחיד: "כי תצא" ולא כתוב:"כי תצאו"
על כך אומרים חז"ל: כי מכאן ניתן ללמוד מוסר השכל- התנאי לניצחון במלחמה הוא אחדות העם.
ומביאים דוגמא יפה:"דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו,ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת ,היו מנצחים במלחמה"[ירושלמי פאה א',א']
כמו כן,האויבים ישר מבחינים אם העם אינו מאוחד והדבר גורם להם תעוזה  להציק ולהתגרות בעם ישראל, דבר זה התגלה לנו גם במגילת אסתר: בהיות המן כה רשע אמר למלך אחשוורוש:"... ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך.." [אסתר ג,ח]
נושא אחדות ישראל מיוצג על ידי המנורה במשכן שהייתה עשויה זהב טהור וכולה מקשה אחת.
2] הצבא חייב להתכונן למלחמה ולהיות מוכן  לכל תרחיש יומם וליל, במקרה וחס ושלום האויב ינסה להפתיע אותנו.ואין לסמוך רק על ניסים ונפלאות.
אך כמובן נעדיף תמיד את דרך השלום.
את זאת ניתן ללמוד מהכנותיו של יעקב אבינו,כאשר נודע לו כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש,הוא נחרד מאד כפי שכתוב:"ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר איתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.ויאמר אם יבוא עשיו  אל- המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה:ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עימך קטונתי מכל החסדים ומכל- האמת אשר עשית את- עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשתי מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני על בנים...וייקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו: עיזים מאתיים ותיישים עשרים רחלים מאתיים ואילים עשרים..." [בראשית  ל"ב,ח-כ"ב]
יעקב התכונן בשלוש דרכים:דורון, תפילה ומלחמה.
מכאן שיש גם להתפלל לבורא עולם למען ירחם ויגן על בניו,יחד עם זאת עלינו גם לצפות לימים טובים יותר.
3] לפי דברי רבי מנחם מנדיל מקוצק:עדיף ליזום התקפה מראש כאשר יש בכוונת האויב להלחם בעם ישראל,למסקנה זו הוא מגיע מתוך התבוננות בפסוק:"כי תצא למלחמה על אויבך" מכאן שיש להפתיע את האויב ולהכותו בעודו  עדיין במדינתו.אם ננהג כך ולא נשב בחיבוק ידיים ,יש סיכוי טוב לתוצאה:"ונתנו ה'  אלוקיך בידך"
4] כל מהלך שיש בכוונת המדינאים לנקוט- השתיקה יפה לכך לפי:"שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין כמו שכתוב:"ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: 'יצוו ה' אתך את הברכה באסמיך..." [בבא מציעא מ"ב,ע"א]
התשובה לשאלה ב]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות למלחמות,הנה כמה מהן:
1] המלחמה הראשונה במקרא:אברהם שומע כי לוט נלקח בשבי והוא הולך להצילו כמו שנאמר:"וישמע אברהם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף עד דן...וישב את כל הרכוש וגם את לוט,אחיו ורכושו השיב וגם את- הנשים ואת העם" [בראשית י"ד,י"ד-י"ז]
לפי רש"י :נראה כי אברהם לקח איתו את אליעזר עבדו – שחינך אותו למצוות ונתן בידו כלי מלחמה והמספר שהתורה מזכירה:שמונה עשר ושלוש מאות- הכוונה – לאליעזר= מניין גימטרייא של שמו [כך אמרו חז"ל[נדרים ל"ב]
2] מלחמתו של גדעון במדיינים,הוא מתכונן למלחמה וה' אומר לו:"הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אומר אליך זה ילך איתך הוא ילך איתך וכל אשר אומר אליך זה לא ילך עימך הוא לא ילך:
ויורד את-העם אל- המים ויאמר ה' אל גדעון כל אשר-ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות:"
[שופטים ז,ד-ז] בסופו של דבר נבחרו שלוש מאות חיילים,אלה שאינם מפונקים והיו מלקקים את המים כדרך הכלבים-ה' הבטיח שבמספר זה של חיילים בלבד  -יציל את העם מהמדיינים.ואכן הניצחון התגשם במלואו.
תשובה לשאלה ג]
כדי להגיע למצב של שלום בעם ישראל, ישנו מתכון בטוח אחד: שמירת המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ואם נשכיל לקיים את מצוות התורה ככתבה ולשונה-  אזי צפוי לנו רק טוב כנאמר:"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל-מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום,ונתנך ה' אלוקיך עליון על כל –גויי הארץ ובאו עליך כל הברכות.."
מי ייתן ועם ישראל ידבק בעץ החיים- הלוא היא התורה הקדושה ובע"ה בקרוב נצפה לגאולה שלמה.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

פרשת כי תצא- האם ניצחון במלחמה מובטח לישראל תמיד?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
  פרשת  כי תצא-
 האם ניצחון במלחמה מובטח  לישראל תמיד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת כי תצא  פותחת בפסוק:"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" [דברים כ"א,י].
נשאלת השאלה: האם התורה  מבטיחה ניצחון מוחלט לעם ישראל בכל יציאה למלחמה נגד האויב ?
התשובה היא: לא!
התנאי הראשון כדי לנצח במלחמה הוא:לקיים את רצון ה'- שמירת מצוות התורה, כפי שכתוב:"כי תעשה  הישר בעיני ה'. " [דברים כ"א, ט]
"הקול קול יעקב והידיים ידי עשו" [בראשית כ"ז,כ"ב] – על משפט זה -  נאמרו פירושים שונים, אביא שניים מהם:
  א]כאשר "הקול" של ישראל מתגבר- היינו קול התורה מתעצם- לומדים תורה ומקיימים מצוות- אזי מובטח ש"הקול" יתגבר על ידיו של  עשו , במילים אחרות מובטח לעם ישראל ניצחון במלחמה.
ב]יש פירוש האומר: כאשר "הקול " של ישראל מתגבר- היינו קול התורה- מובטח לעם ישראל שידיו תתחזקנה כידי עשו- כלומר מובטח  ניצחון מוחץ במלחמה.
אם  נתבונן בתנ"ך- נראה שהיו מקרים שעם ישראל למרות שיצא למלחמה בסופו לא ניצח.
כמה דוגמאות:
א] כשיהושע יצא למלחמה בעי הייתה שם תבוסה גדולה, היה זעזוע קשה בעם ובראשו יהושע, כתגובה לתבוסה זו- יהושע וזקני ישראל העלו עפר על ראשם והוא  נשא תפילה לקב"ה :"ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן" [ יהושע ז,ז] וממשיך ואומר: "בי ה' מה אומר אחרי אשר הפך ישראל עורף לפני אויביו..." [שם ח-ט] יהושע כמנהיג לקח את התבוסה באופן קשה ביותר.
ב] ישראל  נחלו מפלה במלחמת עמלק כפי שכתוב:"ויכום - ויכתום עד החורמה" [במדבר י"ד, מ"ה] במלחמה זו בניגוד ליהושע- משה לא הביע  זעזוע מהסיבה: העם עלה לארץ בניגוד לרצון ה' ולמרות אזהרותיו של משה: "אל תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תינגפו לפני אויביכם" [במדבר מ"ב] יוצא שמה שמשה הבין יהושע לא הבין.
ה' לא מאחר לענות ליהושע לשאלתו על מפלת העם, הסיבה : עכן מעל בחרם יריחו, תשובה זו הרגיעה את יהושע כי הוא הבין שברגע שהחטא יסולק יגיע  ניצחון ואכן כך היה בהמשך.
מכאן המסקנה שיש לקיים מצוות ה'- אם העם חפץ בניצחון על אויביו ואם בכל זאת נעשה חטא- חייבים לתקן את החטא ולחזור בתשובה.
אך יש מקרים שהעם [ זה יכול לקרות גם לאדם באופן פרטי] אינו פועל נכון ואינו עושה את  תיקון החטא, אלא מתרחק  מהאמת ונעזר בכל מיני סמלים קדושים, או קמעות, במקרה זה לא יהיה ניצחון, דוגמא לכך:
 בימי עלי העם יצא למלחמה ונחל תבוסה, הם רצו לתקן את חטאם ובמקום לעשות כן, הם חיפשו להם תחליף- החליטו להביא את ארון ה' משילה לעיני הפלשתים.
אך, גם לאחר שהביאו את הארון, המפלה במלחמה הייתה קשה מאד.וארון נפל בחלקם של הפלשתים, מכאן ניתן ללמוד: יש לתקן את החטא עצמו מהשורש ואין לחפש פתרונות של סמלים קדושים, במקרה זה הארון לא רק שלא הואיל לעם, אלא גם לא הואיל  לעצמו ונפל לידי הפלשתים, על רעיון זה זועק ירמיהו הנביא:"היכל ה', היכל ה', היכל ה' המה" [ירמיהו ז,ד]
גם דוד המלך  מבטיח ניצחון על אויבים- אם עושים רצון ה':
"אין המלך נושע ברוב חיל גיבור לא ינצל ברב כוח.. הנה עין ה' אל יראיו למייחלים לחסדו" [תהילים ל"ג, ט"ז- י"ח].
דוגמא טובה לתיקון אמיתי של החטא: מסופר  בימי שמואל הנביא כאשר העם עשה תשובה כפי שכתוב: הם הסירו את האלילים,הם מקיימים כינוס במצפה ובראשם שמואל,
הם צמים וכאשר שמואל הנביא הקריב טלה לה'- ישראל ניצחו את הפלשתים ולא היה בהם העוז – להזיק לישראל וגם האמורי שהיה  מרבה להתגרות בעם ישראל השלים עם - עם ישראל.
נמצאים אנו בחודש הרחמים והסליחות, ויהי רצון ועם ישראל יקפיד בקיום המצוות ויעשה רצון ה' - ובתמורה על כך הקב"ה יגן עלינו ויחיש את גאולתנו. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא-רמז לחודש אלול-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת כי תצא- רמז לחודש אלול -כיצד? / אהובה קליין.

פרשת כי תצא עוסקת  בנושאים רבים אחד מהם: הצורך והחובה לדאוג לשכבה החלשה בעם.
רעיון זה אנו מוצאים בפסוקים הבאים:"לא  תטה משפט גר יתום ולא תחבול בגד אלמנה,
וזכרת כי עבד היית במצרים..כי תקצור קצירך בשדך...לגר יתום ואלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך, כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך, לגר יתום ולאלמנה יהיה, כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך,לגר, ליתום ולאלמנה יהיה.." [דברים כ"ד,י"ז-כ"ב]
מתעוררות בנושא זה כמה שאלות:
א] מי הם הגר היתום והאלמנה, למי התורה מתכוונת במדויק?
ב] מדוע התורה מצווה  לדאוג להם?
ג] מהו העונש על אי קיום הציווי?
ד] כיצד נשמש אור  לגויים?
התשובה לשאלה א:
הגר: מקורו מעמים אחרים- הוא נספח לעם ישראל, תופעה זו הייתה נפוצה בתקופת יציאת מרים וכיבוש הארץ והיא נמשכת גם בימינו.
במקרא אנו מוצאים דוגמאות לגרים:דואג האדומי, אוריה החיתי, צלק -העמוני, מקומם בין הנוכרים לבין ישראל, אלא המאפיין ומייחד את הגר: שאיפתו להיטמע בעם ישראל.
דוגמא ידועה ובולטת  יש לנו במגילת רות,רות  חוזרת עם נעמי לבית לחם :"ותאמר רות אל תפגעי בי, לעוזבך לשוב מאחרייך: כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהיך אלוהי.." [רות א, י"ד- י"ז]
לגרים לא הייתה נחלה, אלא רק ביגוד, לכן:"ואוהב גר  לתת לו לחם ושמלה" [דברים י, י"ח]
לכן הגר היה מלקט בשדות יחד עם היתום והאלמנה.
היתום:הכוונה ליתום מאב ומכוון שהנשים היו עובדות בעיקר בבית,לא היה מי שידאג לפרנסתו.
אלמנה:לפי חוקי המקרא- אינה יורשת את נכסי בעלה, אלא הם עוברים לבני האב ועליהם לדאוג לצרכיה.
התשובה לשאלה ב:כשם  שהקב"ה היה מגן על הגר במיוחד, כך עם ישראל החייב להדבק במידותיו של ה'-  מצווה לדאוג ולאהוב את הגר – לפי שעם ישראל בעצמו היה גר במצרים.
הרמב"ם אומר במשנה תורה: " אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצוות עשה, אחת מפני שהוא בכלל נעים[הכוונה בכלל המצווה: "ואהבת לרעך כמוך"]
ואחת מפני שהוא גר-  והתורה אמרה ואהבתם את הגר, ציווה על אהבת הגר כמו שציווה על אהבת עצמו שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך, הקב"ה עצמו אוהב גרים שנאמר: ואוהב גר"
[הלכות דעות ו, ג]
מקורות רבים  בתנ"ך מזכירים את הדאגה- לגר היתום והאלמנה:
דברים י"ד, כ"ח-כ"ט: "מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך..  והנחת בשעריך ובא הלוי.. והגר היתום והאלמנה... ואכלו ושבעו, למען יברכך ה' אלוקיך"
ירמיהו ז,ד ] "אם היטיב תיטיבו את דרככם... גר יתום ואלמנה לא תעשקו.. ושכנתי אתכם במקום הזה..."
ישעיהו א, כ"ג: "שרייך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום  לא ישפטו וריב ואלמנה לא יבוא אליהם"
וישנו משפט ידוע הנגזר מ"מעשר עני"
"עניי  עירך קודמים"
דברים י, ט"ו:עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ואהבתם את הגר כי- גרים הייתם בארץ מצרים"
תהילים קמ"ו, י"ט: ה' שומר את- גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעוות"
התורה מצווה אותנו לדאוג ולאהוב את הגר- כי  גרים היינו במצרים וכשם שה' דאג לנו כך אנו חייבים לדאוג לגר וגם ליתום והאלמנה.
הקב"ה מבטיח אף שכר למקיים מצווה זו- והיא  ברכת אלוקים
והשראת השכינה  בקרב עם ישראל.
התשובה לשאלה ג: מופיעה בחומש שמות כ"ב,כ- כ"ג]
האדם נדרש לאהוב ולדאוג לגר, היתום והאלמנה והעונש על אי קיום צווי זה: מידה כנגד מידה- אשתו  תהפך לאלמנה וילדיו- ליתומים.
"כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה  תענה אותו, כי אם- צעק יצעק אלי, שמוע אשמע צעקתו: וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים.."
התשובה לשאלה ד: על ידי שעם ישראל ידאג איש לרעהו וירבה באהבת חינם ובמידת הרחמים- לחלש-   כשם שאלוקים ריחם על עם ישראל בהיותו במצרים - יזכה  בע"ה להשראת השכינה ולגאולה שלמה, ובראות הגויים את עם ישראל מלוכד ומאוחד על כל שכבותיו- הדבר יגרום מצד אחד להרתעת האויבים ומצד שני - עם ישראל ישמש אור לגויים בהיותו דוגמא חינוכית בדאגת  הזולת והחלש.
ונמצאים אנו בימי חודש אלול-
 ראשי תיבות= איש לרעהו ומתנות לאביונים.

אכן, רמז נפלא לחודש אלול בפרשה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כתר מלוכה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
כתר מלוכה/שיר מאת: אהובה קליין.(c)


הוא זכה לכתר מלוכה
לא בחסד אלא בירושה
מהלכיו משקפים דרכי העם
כמראה המשקפת בבואת אדם.

אם ברצונו לחולל שינויים
לעולם טוב לפתוח שערים
אזי ידבק בעץ החיים
נחוש כפלדה ללא פיתויים.

יזכה לסייעתא דשמיא
כצמא השותה לרוויה
לא עוד שנאת אויבים
שלום ושלווה נופת  צופים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים-מינוי מלך-לשם מה?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת   שופטים- מינוי מלך- לשם מה? / מאת: אהובה קליין.

פרשת שופטים כוללת מגוון רחב של נושאים, אחד מהם: מינוי מלך על העם.
וכך נאמר בפרשה:"כי תבוא אל- הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וירשת וישבת בה, ואמרת: אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו, מקרב אחיך תשים עליך מלך.."
השאלות הנשאלות כאן:
שאלה א] מדוע נאמר בכפל לשון:"שום תשים עליך מלך"?
שאלה ב] מי ראוי למלוך על ישראל ומה חובותיו?
שאלה ג] מהן סמכויותיו?
שאלה ד] מהן מטרות המלוכה? ואיזה מלך משמש דוגמא טובה במקרא?
התשובה  לשאלה א: נאמר בכפל לשון:"שום תשים עליך מלך? מכאן ניתן ללמוד כי חייבת להיות רציפות  במלוכה- כשמלך נפטר מייד יקום מלך אחר תחתיו.
זוהי מצוות עשה שחלה על עם ישראל בהיותם   בארץ נחלת אבותיהם, כמו שנאמר בסנהדרין:"שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ:
1] להעמיד להם מלך.
2]להכרית זרעו של עמלק.
3]ולבנות להם בית בחירה היינו – בית מקדש.
וישנה  תשובה נוספת:[במסכת קידושין ל"ב, ע"ב] והיא: מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וההוכחה לך:"שום תשים עליך מלך"-שתהא אימתו עליך.
ומדוע ציווי זה כה חשוב? על כך עונים חז"ל שישנו חשש שהעם יזלזל במלך לאחר שנבחר, לכן חייבים לכבדו במלוא יראת הכבוד.
התשובה לשאלה ב: ראוי להיות מלך- רק  אדם מתוך עם ישראל בלבד- כפי שנאמר:"- מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו- מקרב אחיך  תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך נוכרי מאשר לא אחיך הוא.."[דברים י"ז,ט"ו]
על המלך חלים גם איסורים:אין המלך רשאי להרבות סוסים,
התורה אוסרת עליו להשיב את ישראל אל מצרים- כמו שנאמר בירושלמי סוכה[ה',א'] -זה אחד מבין שלושת המקומות בתורה, שבהם הוזהרו  לא לשוב מצרימה מהסיבה:
א] "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עד עולם:[שמות  י"ד, י"ג]
ב] "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" [דברים י"ז, ט"ו]
ג] " בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" [דברים כ"ח, ס"ח]
איסור לשוב למצרים הוא אחד מבין365 לאווין שבתורה בכל זמן ובכל עת,
לכל כל עם ישראל.
על כך יש טעם בספר החינוך והנימוק לפי ר' אהרון הלוי :
לפי שהחברה שם רעה ומושחתת - והקב"ה הוציאנו ביד חזקה להובילנו בדרך האמת - למען לא נשוב חס ושלום ונטמא בתוכם.
בנוסף: לא ירבה המלך-  נשים.
לא ירבה כסף וזהב.
עליו לכתוב ספר תורה ולהיות דבוק במצוות.
להתרחק ממידת הגאווה:"לבלתי ירום לבבו מאחיו"
על המלך להיזהר לא להידמות למלכי הגויים ועל ידי שאינו מרבה בנכסים ונשים- הוא מצליח בחסדי ה' להתרחק מהגאווה.
לפי הרמב"ם: "..כדרך שעושין שאר המלכים- אסור ואם הוסיף- לוקה[הלכ' מלכ' ג,ג]
התשובה לשאלה ג:על עניין סמכויות המלך,  יש פירוט בספר שמואל:פרק ח
אך שם במיוחד כתוב על חובות העם כלפי המלך.
 להלן כמה דוגמאות:
המלך רשאי לגייס את העם ורכושו לצורך ממלכתו,
יש לו זכות להחרים שדות וכרמים במטרה להעניק זאת לעבדיו.
לקחת מעשר מהיבול והמקנה,
 על ידי שהעם יראה את סמכויות המלך-  הדבר יגרום לו לנהוג במלך ביראת כבוד.
התשובה לשאלה ד:מטרות המלוכה:
א] להשליט סדר במדינה כדי להימנע מאנדרלמוסיה בדומה למה שהתרחש:"בימים ההם אין מלך בישראל איש  הישר בעיניו יעשה"
[שופטים כ"א,כ"ה]
ב] להיטיב עם העם ולדאוג לו- להעניק את צרכיו. וכל זה ללא בקשת תמורה מהעם.
ג]להמחיש לעם מהי מלכות שמים,אומנם מלך בשר ודם רחוק מאד ממלך מלכי המלכים, אך על ידי שמחובר לתורה והולך בדרך ה'  יש בכוחו להמחיש:
 כי מלכות הארץ-  כעין מלכות הרקיע.
ד] עליו ללכד סביבו את העם.
באשר לדוגמא טובה במקרא -למלך שמשלב בתוכו את החובות והסמכויות
ודבוק בתורה, הרי הוא:  דוד המלך אשר היה צנוע ודבק בתורה והיה מסייע לזולת,כשהיה עני מתחייב במשפט לשלם חוב ולא היה לו, דוד המלך משלם מכיסו ונותן לו  צדקה.
הזוהר הקדוש אמר: שעיני דוד המלך היו תמיד נתונות בארץ מפני יראת ה'.
מי ייתן ועם ישראל יתחזק ביראה ובמידות טובות ויהיה דבק בתורה וכך בע"ה נזכה במהרה לבוא הגאולה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר