יום שבת, 4 בפברואר 2012

מה התרחש במרה?/ מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חידוש
מה התרחש במרה?

עם ישראל  מגיעים למרה:"ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על--כן קרא-שמה מרה"[שמות ט"ו,כ"ג]
ובהמשך, לאחר שהעם מתלוננים ה' אומר למשה: להשליך עץ לתוך המים וכמו שכתוב התוצאה:"וימתקו המים .." [שם,כ"ה]
נשאלת השאלה,כיצד העץ-היה ביכולתו להמתיק את המים?
הרמב"ן אומר:שהמים המרים היו -ניסיון לעם ישראל,כמו שאמר ה':"ויענך וירעיבך לנסותך להיטיבך באחריתך"וה' הראה למשה את העץ וציוה עליו להשליכו למים למען-יהפכו המים המרים למתוקים וזו הייתה סגולה להמתקת המים-שה' לימד את משה.
וכאן לדעתי יש  רמז למשפט:"עץ חיים היא למחזיקים בה.."
-התורה היא עץ חיים וגם נמשלה למים,ומדוע דווקא למים? מפני שיש בכוחם של המים להגיע לכל מקום וכך היא גם דרכה של תורה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 3 בפברואר 2012

ציורי תנ"ך/ המים המרים מומתקים במרתה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם,על כן קרא שמה מרה וילונו העם על משה לאמור מה נשתה?
 ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו  חוק ומשפט ושם ניסהו" [שמות ט"ו,כ"ג-כ"ו]

113yuwhak4hzi2ix7jas.jpg
הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 2 בפברואר 2012

ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויהי בערב ותעל השליו ותכס את המחנה.." [שמות ט"ז,י"ב]
הטכניקה: שמן על בד.9p5jlh34yqg2x4a6htxe.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 1 בפברואר 2012

ציורי תנ"ך/ מן במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר ה' אל-  משה הנני ממטיר לכם לחם מן--השמים ויצא העם ולקטו דבר-יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם-לא" [שמות ט"ז,ד]


הטכניקה: שמן על בד.i2siyht0zsgsua83f3zx.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שיר לשיר השירים/ מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שיר לשיר השירים / מאת אהובה קליין (c)

שיר השירים, שיר מחמדים
כלול בספר  הספרים
אמרות  ומשלים.
נכתב בעט סופרים
מזה שנות דור
על ידי החכם  מכל.

נחלקו בו המפרשים:
האם אהבת בשרים
או, קודש  הקודשים?
ר' עקיבא פסק: קדושה
אהבה  רוחנית  טהורה
בין  הדוד  לרעיה.

"שיר  השירים אשר  לשלמה" מלכנו
בזעיר אנפין יהלום מקדשנו
ברוח הקודש נכתב,
על געגועי האומה לאלוקיו - נרמז
לאורך שרשרת ארוכת  הגלויות
אך, באחרית הימים ישועות!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שירת הלוויים/ מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שירת הלווים \ מאת אהובה קליין (c).

זוהי אגדה ישנה נושנה,שהתגלתה על קלף עתיק,
מתקופת שלמה מלכנו,בנו של דוד המלך הצדיק.
בימיו  התנהלו קשרי מסחר בין מלכים שונים,
כדוגמת מלך צור, ששלח לירושלים ארזים וברושים-
לעיני כל. בית המקדש קרם עור וגידים.
בית המלוכה נבנה בשלבים.
הארץ באותה תקופה שקטה יותר מארבעים שנה.
היהודים הסתובבו בשלוה ובחופשיות אנה ואנה.
לא הרחק מירושלים הקדושה שכולה אורה,
גרה לה משפחה משבט לוי שהתגעגעה לבית הבחירה.
היה ברשותם מעט בקר וכבשים,
שניתנו להם  במתנה על – ידי אחיהם האוהבים.
הנשים היו נוהגות באותם ימים,
לרדת למעיינות ולרחוץ את הבגדים-
כשילדיהן מתלווים אליהן בהליכתן
ומשתעשעים להם בדרך להנאתם.
כזה היה גם אסף – הבן הבכור
שהצטרף אל אמו והרבה לעזור-
על אחיו הקטן נהג לשמור,
על – מנת שאמו את עבודתה תגמור.
ויהי היום והאם הייתה עסוקה וטובלת את בגדיה במים הצלולים
והתינוק, הקטן, שוכב להנאתו – על שטיח מכוסה עלים.
אסף הנעים את זמנו ,בן העצים מסביב
והתפעל מן היופי של הנוף החביב.
בכישרונו היצירתי יצר לו כלי משחק,
כמו חץ וקשת- שהגיע לכל מרחק.
מזג האוויר בחוץ, היה מעט חמים
והראות הייתה טובה למרחקים.
שום דבר מיוחד לא בישר על הבאות,
לא הרוחות ולא נדידת העופות.
הכול נראה רגיל, האוויר היה צלול,
פרט לענן שהופיע מעל הר תלול.
לפתע , החלו לרדת גשמים עזים
והאם אימצה אליה את תינוקה ואספה את הבגדים,
פתאום הבחינה בהיעלמותו של בנה הגדול,
ליבה החסיר פעימה והחלה לצעוק עד כמה שכוחה יכול:
"אסף, אסף,היכן אתה עכשיו?
הגשם יורד חזק והנך תוך שנייה נרטב!"
אך, אין קול ואין עונה.
הדקות נוקפות והאם תופסת מחסה.
אט, אט, באופן הדרגתי גשם הזלעפות-
נרגע מעט והפך בשניות לטיפות
והנה אוזניה הקשובות קולטות,
רעש של שעטת סוסים וצעקות.
את עיניה נושאת היא למרומים –
ומתחננת בבכי מר אל אלוקים:
"הושיעה נא, עזור נא לי,
אנא השב נא לי את בני,
אזי אודה לך בכל נפשי
ואשוב בשמחה – אל ביתי."
כשסיימה את תפילתה,מחתה את דמעותיה
ואת בנה הפעוט הצמידה אל פניה.
בעודה מטפלת בו, הבחינה בשיירה ענקית של פרשים,
הגוררים בעגלותיהם עצים וגזעים
ואחד מהם צועק:"רד מהכרכרה תכף ומייד,
אם לא,אטפל בך באופן מיוחד!"
תשובת הילד לא איחרה לבוא:"אינני יכול, אינני יכול-
כי חפץ אני לראות את הכול,
ממשפחת הלווים אנוכי
ורוצה אני לשיר בכל כוחי,
לעמוד על מעלות המקדש
ולהנעים בקולי שיר חדש!"
שפשפה האם את עיניה הדומעות
והתינוק הוסיף כמה בכיות.
קראה האם:"אסף חזור נא מייד, פן יהיה מאוחר
ולא נשוב אל ביתנו,אלא רק מחר!"
 בלב כואב נפרד, אסף מעבדי מלך צור.
רץ לקראת אמו שעמדה ליד סלע שחור.
האם העיפה מבט פייסני לעברו,
אמרה בתקיפות:"כל דבר בזמנו ובעיתו."
ואכן הזמן חלף במהירות ,
הנה כאשר  סוף ,סוף בית המקדש עמד על תילו,
זכה אסף לעמוד על המעלות ולהנעים בקולו,
יחד עם אביו וחבריו הלווים,
נגנו ושרו- לעיני כל הנלהבים.
האם המאושרת לא שכחה להודות לאלוקים.
על כל החסדים והדברים הנפלאים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שירה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שירה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישנה שירה תמימה
מנעימה בשעות יממה
שגורה בפי כל חי
מצטלצלת עד בלי די.

בראשה עומד האדם
מביט בבריאה מוקסם
מודה לאדון הכול
מסלסל קולו בקול.

ישנה שירת גאולים
עולה בסולם הילולים
כולה הודיה לאלוקים
על כוס ישועות וניסים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בשלח [חומש שמות]
ובהשראת שירת הבריאה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר