יום רביעי, 11 בינואר 2012

גלות מצרים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
גלות מצרים- שיר מאת: אהובה קליין (c)

בשערי מצרים נכנסים
שבעים נפש באים
ברית בין הבתרים
קורמת  עור וגידים.

גלות מצרים קשה מפרכת
נשמה יהודית אינה שוברת
מלך חדש גזרות משונות
נתיב אשליות נמסות מתפוגגות.

כור ברזל כור היתוך
נוצר עם עתיר זיכוך
זועק ממעמקים לגואל
לנצח שומר ישראל.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמות[חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 9 בינואר 2012

פרשת שמות-מה סוד קיום עם ישראל לנצח?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שמות- מהו סוד קיום עם ישראל לנצח ?
מאת: אהובה קליין.

פרשת שמות פותחת את חומש שמות בפסוקים הבאים:
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו: ראובן שמעון לוי ויהודה: יששכר זבולון ובנימין: דן ונפתלי גד ואשר: ויהי כל נפש יוצאי ירך-יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים: וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאד ותמלא הארץ אותם: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף: ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן-ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על-שנאינו ונלחם בנו.."
שמות א,א-י"א]
השאלות הן:
א] מדוע הפרשה מתחילה ב- וו החיבור:"ואלה שמות.."?
ב] הכתוב מציין בלשון הווה: ואלה ...הבאים מצרימה" ולא  בלשון עבר:"..באו מצרימה"-מה  הסיבה?
ג] מה החשיבות להדגשת התורה כי: קם מלך חדש?
ד] מה סוד הקיום של עם ישראל לאורך  כל הדורות?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: יש קשר בין פסוק זה למילים הנאמרות בחומש בראשית,
שם נאמר:"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"[בראשית מ"ו,ח]
וכאן שוב התורה חוזרת:"ואלה שמות..",
היות ורצה הכתוב להודיע על חיבתם של עם ישראל בעיני ה' – שנמשלו לכוכבים.   המילה:"שמות" נאמרת על ישראל,אבל היא נאמרת גם על הכוכבים,שנאמר:"מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא"
[תהלים קמ"ז,ז]
ועוד דוגמא:"המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא"[ישעיהו מ,כ"ו]  לכן ה' מנה אותם  מתוך חיבה אליהם -שוב  כאשר ירדו למצרים וקרא שמות לכולם –לפי שהם משולים לכוכבים.
בארץ - ה' ספר אותם בחייהם וכאן ספר אותם במותם,ההוכחה לכך  שכתוב:"וימת יוסף וכל הדור ההוא" [שמות א,ו]
שפת אמת מוסיף ואומר: כי יש קשר בין עם ישראל לכוכבים,כשם שהכוכבים נבראו להאיר באפלה- כך ברא ה' את עם ישראל על מנת שיפיצו את אור האלוקי בעולם  ואורם יגיע גם למקומות חשוכים.
דרך אגב, את הקשר בין צבא השמים לישראל פגשנו בחומש בראשית בהבטחת ה' לאברהם אבינו:"ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט- נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך"
מעניין, כי יוסף בחלומו ראה את הכוכבים משתחווים אליו והרי הכוונה לאחיו.
הרב אליהו שלזינגר, בספרו: "אלה הדברים על התורה" מביא פירוש מעניין:"ואלה שמות.." משפט זה מקשר בין סוף חומש בראשית לתחילת חומש שמות ולמעשה  מחבר את  ספר שמות עם ספר בראשית:
חומש בראשית- הוא ספר האבות.
חומש שמות- הוא ספר הבנים.
ו החיבור מקשר בין האבות לבנים כמו שנאמר:"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"
ואם הקשר הזה ימשיך להתקיים תמיד,אזי נזכה גם ל"הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא"
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי חז"ל- הדבר מלמדנו כי עם ישראל לא ראו את עצמם כתושבים קבועים במצרים,אלא  חשו כזרים,או כגרים היושבים בארץ זרה ומצפים ליום מן הימים לגאולה- בה יראו את עצמם שבים לארץ האבות בחסדי ה'.
האדמו"ר רבי יששכר-דוב מבלז אומר דבר דומה:
מהמילה:"באים" - לומדים כי עם ישראל – בכל הגלויות חייבים  להרגיש כאורחים,יחד עם זאת , הם חייבים להיות דבוקים באווירת ארץ ישראל ודבר זה עשוי לקרבם לגאולה שלמה ושיבה במהרה לארץ הקודש.
התשובה לשאלה ג]


ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין(c)

רש"י מביא שני פירושים  למילים:"מלך חדש"
 פירוש א] מלך חדש- באמת קם מלך חדש.
ופירוש ב] אותו מלך היה,אלא שנתחדשו גזירותיו.
אך השאלה מדוע כל כך חשוב לציין זאת?
אם נעיין בפסוק הראשון בפרשה נבחין כי כתוב:"ואלה שמות בני ישראל..את יעקב איש וביתו באו."
הכוונה כי הבנים הלכו בדרך החינוך שאביהם יעקב לימד אותם- היא דרך התורה הדורשת עמל, אך לצידה גם הנאה רבה,אבל התורה מציינת כי:"וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא"-  באותו זמן הכול  פתאום משתנה, קם דור חדש אשר לא ידעו את דרך הוריהם והחליטו לשנות כיוון ולהיות יותר מעורבים בחיי המצרים,כנגד זה קם מלך חדש,או אותו מלך היה,אלא שהשתנו גזרותיו.
ודווקא אז , כאשר המלך  ראה כי בני ישראל שינו את התנהגותם  ורצו להיות יותר מעורבים בחיי המצרים,הוא שאף להיפטר מהם, גזר עליהם גזרות אכזריות.
יש לציין,כי למרות השינוי בהתנהגות הדור החדש ,הם שמרו על לבושם,שפתם ושמותם.
ydeicrd0lj28h2sbo59p.jpg
ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
התשובה לשאלה ד]
הסוד של עם ישראל הוא:"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"
רעיון חשוב זה הבין יעקב ולכן כבר בתחילה הוא חשש לרדת מצרימה.
 אולם,הקב"ה הבטיח לו:"רד מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה"
לכן  יעקב שלח את יהודה לגושן שיקים שם בית מדרש וסביבו  יתרכזו כל השבטים,  במטרה להיות דבוקים בתורה ולא להתמזג , חס  ושלום, עם תרבות מצרית קלוקלת.
הדברים רמוזים גם במילים:"שמות" שבת,מילה[ברית מילה]
ותפילין ,לשלושת מצוות אלה התורה קוראת:" אות"
ובכך ייחודם של עם ישראל.
סוד הקיום של עם ישראל לאורך כל הדורות, לשמר את הייחודיות שלו מצד אחד ומצד שני לא להתערבב בגויים ולא לחקות את מנהגיהם, אלא לשמש אור לגויים.
לסיכום ניתן להסיק, כי ככל שעם ישראל ישמור על דבקותו בתורת משה וירחיק עצמו מהשפעת הגויים ותרבותם, ישמש אור לגויים , בכך עשוי לתרום לקיומו הנצחי בעולם ,לעומת כל מיני עמים  שבעבר קמו,נפלו ולא שרדו.
ובע"ה ,ככל שהעם יתמיד בנחישותו לשמר את דרך החינוך שקיבל מאבותיו ,אזי עשוי גם לקרב את גאולת ישראל, דבר שהוא כל כך מייחל.יהי רצון כשם שה' גאל את עם ישראל בגאולת מצרים- נזכה בקרוב לגאולה  בפרט ובכלל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 5 בינואר 2012

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר -יקרא אתכם באחרית הימים" [בראשית  מ"ט,א]

הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)yik5dtynx93edtb3z7nq.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך: המצור על ירושלים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בראי התנ"ך: המצור על ירושלים/ שיר מאת: אהובה קליין (c): המצור על ירושלים / שיר מאת: אהובה קליין ( c ) ציון אפופה עננה אפורה בת קול יוצאת בפיה צרה, ציוץ ציפורים נדם רחובות ריקים מאדם. ...
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 4 בינואר 2012

המצור על ירושלים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
המצור על ירושלים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ציון אפופה עננה אפורה
בת קול יוצאת בפיה צרה,
ציוץ ציפורים נדם
רחובות ריקים מאדם.

מחלונות הבתים חרדה
איש אישה נער נערה,
אבק פורענות פורח
נפש נטולת  מנוח.

בלוח ההיסטוריה נחרט אסון
לירושלים עת יום פרעון:
"בעצם היום הזה" מצור
החושך גובר על האור.

בבל מהדהדת זעקת גולים
על נהרותיה  יושבים בוכים,
בשורת הנביא:הסכיתו ושמעו:
"האמת והשלום אהבו"
"הצום העשירי.. לששון לשמחה"
מרגיע האבלים ומאיר אורה.

הערה: השיר נכתב בהשראת צום עשרה בטבת.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 2 בינואר 2012

יעקב ואחרית הימים/ מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יעקב ואחרית הימים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יעקב בא בימים
ירא שמים תמים
פניו מאירות ככוכבים
שפתיו לוחשות גנוזים.

סביבו יאספו הבנים
כמנורת  הזהב מאוחדים
סקרנותם מרקיעה שחקים
לשמוע אחרית הימים.

יעקב חפץ לגלות
אופן קץ הגלות
לפתע נסתלקה  השכינה
בשעת חייו האחרונה.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי[חומש בראשית.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי:מהו הסתום ומהו הגלוי בפרשה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ויחי- מהו הסתום ומהו הגלוי בפרשה?
מאת אהובה קליין.

פרשת ויחי היא - האחרונה  המסיימת את חומש בראשית.
בפרשה זו, יעקב אוסף אליו את בניו,כפי שהתורה מתארת זאת :"ויקרא
יעקב אל-בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר- יקרא אתכם באחרית הימים היקבצו  ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם"
[בראשית מ"ט,א- ג]
ובהמשך נאמר:"..יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויבך ישתחוו לך בני אביך,גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו: לא  יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולא יקהת עמים: אוסרי לגפן עירו ולשרקה בני אתונו,כבס ביין לבושו ובדם-ענבים סותו:חכלילי עיניים מיין ולבן-שניים מחלב"[בראשית מ"ט,ח-י"ג]
השאלות הן:
א] מדוע  פרשת ויחי- נחשבת לסתומה ומה משמעות הדבר?
ב] מהו הדבר  הגלוי בפרשה?
התשובה לשאלה א]
פרשת ויחי נחשבת  לסתומה- לפי שאין בינה  ובין הפרשה הקודמת רווח,או הפסק.
אלא, פשוט המשך  רצוף בין הפרשיות.
רש"י מביא שני פירושים  המתרצים מדוע הפרשה סתומה:
 פירוש א]
רמז לנו: כיוון שיעקב  נפטר,נסתמו עיניהם וליבם של עם ישראל  מצרת השעבוד.
עם מותו של אביהם-החלו המצרים לשעבדם.
פירוש ב]
ביקש יעקב לגלות את הקץ,אך נסתלקה  ממנו  השכינה באותו רגע.
[בראשית רבא]
לדעת שפתי חכמים:עדיין לא החל השעבוד ממש,אלא החלה  צרת השעבוד כפי  שנאמר במסכת סוטה:"בפרך" כלומר  היה פרעה מבקש מישראל שיעבדו לו  בפה רך.
ויש עוד פירוש מעניין שראיתי:[בספרו של הרב אליהו שלזינגר:"אלה הדברים על התורה"]
צרת השעבוד החלה דווקא ברגע שנפטר יעקב אביהם, היות וכל עוד היה בחיים הוא היה, בנוסף לאביהם, גם מורה הדור ואיתם היו מתייעצים בכל דבר.
כפי שנהוג להגיד:"והיו עינך רואות את מוריך"
ברגע שהשיב את נשמתו לבורא ,הבלבול היה גדול וכאן החלה צרת השעבוד.
הרבי ר' בונס ז"ל מפשיסחה מפרש:אם עם ישראל  היה יודע את קץ הגלות-היא לא הייתה כל כך קשה.
אבל רצונו של אלוקים היה :שהגלות תהיה קשה ללא ידיעת הקץ.מסיבה זו נסתם  עניין העתיד מיעקב.
לפי  שפת אמת: שיעבוד הגוף עדיין לא החל,אך שעבוד רוחני היה בתחילתו. האמת  הפנימית הוסתרה עד כדי כך, שהלב והעיניים של העם לא היו מסוגלים לראות ולחוש דבר,אלא רק את השעבוד החיצוני-וזה עיקר הגלות.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעת חז"ל: יעקב  מצווה את בניו להיות מאוחדים כאיש אחד,רעיון חשוב זה מודגש במילה:"האספו"  הכוונה –להיות אספה אחת.
רבי אליעזר אומר: כי בית שיש בו מחלוקת- בסופו של דבר נחרב,
היות והשלום הוא גדול ולעומתו שנואה המחלוקת.
לפי דעת אברבנאל:יעקב אבינו ראה בנבואה- כי כל משפחתו עתידים להתרבות,לפיכך יהיו זקוקים למלך שינהיגם.
וכאן הוא מגלה כי יהודה מתאים לקבל את המלוכה מהסיבות הבאות:
1]"יהודה אתה יודוך אחיך"-כל האחים אינם מקנאים בו ומעריכים את עליונותו.
2] "ידך בעורף אויבך" הוא גובר על אויבים וכתוצאה מכך-הם  פונים לו עורף ונסים מפניו.
3]"מטרף בני עלית" הוא עולה על יתר אחיו מבחינה רוחנית ומוסרית,יש כאן רמז,כי מעולם לא שפך דם,אלא אף הציל את יוסף באומרו:"מה בצע כי נהרוג את אחינו".
4] "כרע רבץ  כאריה וכלביא מי יקימנו"- יש בו את התכונה של כוח הקיום והתמדה, הוא ניצב כארי כאשר סביבו איש לא יעז להקימו.
ולאורך כל הדרך יהודה הוכיח מנהיגות,בזמן מכירת יוסף אחיו קיבלו את עצתו,
כאשר ניגש אל יוסף במצרים אמר כי הוא ערב את הנער[בנימין]
הוא אף הצליח לשכנע את אביו לצרף אליהם את בנימין ברדתם למצרים.
גם בהליכה ובחנייה,דגל יהודה היה  תמיד מככב בראש.
וישנו עוד גילוי מדהים:"יודוך אחיך"-כל אחיך נקראים על שימך,כל מי ששייך ליהדות נקרא: יהודי! ולא בשם אחר כגון: ראובני,או,גדי,שמעוני.[לפי מדרשי חז"ל]
לסיכום:הברכה שקיבל יהודה מיעקב אביו:"כרע רבץ כאריה וכלביא"
פירושה: שישקוט בשלוה מכל האויבים,ברכה שעתידה להתקיים בימי שלמה המלך-שהיה מזרע יהודה,כפי שנאמר:"וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר נשבע כל ימי שלמה"[מלכים-א ה,ה]
יהי רצון שברכה זו תחול על כל עם ישראל כאיש אחד ולא ידעו עוד מלחמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר