ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [ציור מתוך ההפטרה לפרשת : ואתחנן- [ישעיהו מ]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"על הר גבוה עלי- לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל- תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם.."[ישעיהו מ,  ט-י]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- המשפט בימינו ובאחרית הימים- לאור חזון ישעיהו/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים –המשפט בימינו ובאחרית הימים-
 לאור חזון ישעיהו.

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת דברים הראשונה מבין פרשיות חומש דברים הקרוי גם בשם: "משנה  תורה"- לפי שחוזרים ונשנים בו  נושאים ומאורעות שמופיעים בחומשים קודמים - "שמות"  ו"במדבר".

הפרשן יהודה ליב מגור-בעל "שפת אמת" אומר כי חומש דברים נחשב בבחינת "תפילין של יד "- לפי שכל הפרשיות מופיעות בבית אחד.

מנגד החומשים הקודמים- בראשית, שמות, ויקרא, במדבר- הם בבחינת  "תפילין של ראש" בהן ערוכות ארבע פרשיות בארבעה בתים.

חומש דברים נקרא - "דברים" מהטעם שהוא פותח בדברי תוכחה ומסיים בדברי תוכחה. וכל זה במטרה לקרב ולחבר את לב עם ישראל לתורה הקדושה. ממש כמו התפילין של יד שבאמצעותו מקיימים: "וקשרתם " שהוא  כנגד הלב.

ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"אלה הדברים אשר דיבר משה את כל- ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין- פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב" [דברים א, א]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין פרשת דברים להפטרה: "חזון ישעיהו.."

ב] מה דורש משה בנושא המשפט?

ג] כיצד מתייחס הנביא ישעיהו לנושא המשפט והצדק?

תשובות.

הקשר להפטרה -"חזון ישעיהו"

בפרשת דברים, משה פותח בדברי תוכחה, חלק מהנושאים מופיעים בצורת רמז ולא בגלוי, מפני כבודם של עם ישראל.

כגון: הזכרת המקום: "במדבר"- הכוונה לערבות מואב היות והכעיסו את ה' באומרם: "מי ייתן מותנו במדבר"

"תופל  ולבן"-  רש"י מביא את דברי רבי יוחנן הטוען שלא נמצא בכל המקרא מקום כזה בשם: "תופל ולבן", אלא מסתבר שכאן ישנה תוכחה לעם שהם התלוננו [תפלו] על המן שצבעו  לבן וירד מהשמיים באומרם:  "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל"

ציורי תנ"ך/ המרגלים מתלוננים/ ציירה: אהובה קליין (c)

מדבר פארן- מרמז על חטא המרגלים.

המקום בשם: "חצרות" מרמז :

א] על מחלוקת קורח ואנשיו.

ב] משה רצה להוכיח את העם שהם היו צריכים ללמוד מהעונש בו נענשה מרים בחצרות- שעסקה בחטא לשון הרע  ובני ישראל לא למדו מזה  דבר,  והמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה.

"די זהב"- כאן ישנו רמז  לחטא העגל- עגל הזהב- חטא שנעשה מפאת הזהב הרב שהיה ברשות עם ישראל, כפי שאמר  על כך הושע [ב, י] "וכסף הרבתי להם וזהב עשו לבעל"

נושא המשפט והדיינים בעיני משה.

ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

משה אומר לעם ישראל: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם: הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם  ואשימם בראשכם.."[דברים א, י"ב- י"ג]

רש"י מפרש: משה  מסביר לעם כי הוא חייב למנות שופטים ואין ביכולתו לשפוט בעצמו את העם מפאת העונש המוטל על הדיין כאשר מחייב שלא כדין. ומצד שני גם אם משה ידון כדין- לא יקבל על כך שכר.

"טרחכם"- על כך אומר הרמב"ן: כי הייתה טרחה רבה ללמד את יוצאי מצרים את החוקים והתורות ויתר הפרטים.

ולפי רש"י- בני ישראל היו מטריחים את השופט, "היה  אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין ,היה אומר: יש לי עדים להביא, יש לי ראיות להביא, מוסיף אני עליכם דיינים"

"משאכם" הכוונה שהיה צריך להתפלל עליהם.[לפי הרמב"ן]

ולפי רש"י :בני ישראל היו מתנהגים כאפיקורסים, אם משה היה מקדים לצאת, היו מתלוננים: מה בן עמרם הקדים ביציאתו- שמא אינו שפוי בתוך ביתו?

 ואם היה מאחר, היו אומרים: שהיה יושב ויועץ עצות רעות וחושב עליהם מחשבות.

ובגמרא יש הסבר  על האפיקורס- זה אחד שמבזה תלמיד חכם.

משה מזכיר את עצתו של יתרו שפנה אליו ואמר לו שלא ישפוט את העם לבדו, שמא  ייבול וכוחו לא יעמוד לו יותר.

אומר על כך רבי פינחס הורוביץ מפרנקפורט- בעל ה"הפלאה": כי כאשר  משה שמע את עצתו  של יתרו, למרות שבתור מנהיג היה עליו לבחור בעצמו את  שרי האלפים ושרי המאות- מתוך צניעות וענווה ,קרא לבני השבטים וביקש מהם שיבחרו  את השרים והשופטים לפי השיקול שלהם.

רבי שמשון רפאל הירש מסביר: יתרו הציע למשה לבחור אנשים בעלי מידות טובות למטרת השיפוט-"יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע", אבל ,משה יודע כי ללא  תורה  אין מידות טובות לכן הוא פנה לבני העם שהם יבחרו "אנשים חכמים ונבונים" מפני שרק כאלה הבקיאים בתורה- הם מגיעים לעידון המידות וראויים להנהיג ולשפוט את עם ישראל.

הרמב"ם בהלכות סנהדרין[כ, ז] מונה שבעה דברים החייבים להופיע אצל השופטים והדיינים

א] חוכמה[בקיאות בתורה], ב] ענווה, ג] יראת שמים.  ד] שנאת ממון, ה] אהבת האמת. ו] אהבת הבריות. ז] בעלי שם טוב.

 וכל הנקודות האלה  מופיעים בפרשת יתרו [חומש שמות י"ח, כ"א]

משה אומר בהמשך דבריו כי ציווה את השופטים לשפוט משפט  צדק.

לא להכיר פנים והכוונה שאינם רשאים לפסוק את הדין על פי הבעות הפנים של בעלי הדין ולא על פי המראה החיצוני, אלא להוציא פסק דין על פי עובדות בדוקות .[רבי ליבוש חריף]

דברי הנביא ישעיהו על נושא המשפט והצדק.

"שרייך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם"...אך לעתיד לבוא כל המצב בתחום המשפט ישתנה לטובה, כפי שאומר הנביא:

"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה : ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"

בתלמוד נאמר: "אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענות שבאה לעולם, לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר: "שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו: בונה ציון בדמים וירושלים בעוולה: ראשיה בשוחד ישפטו וכוהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה' ישענו"[מיכה ג, ט- י"ב]

ישעיהו הנביא שפותח בתוכחה על עולם המשפט שאינו נוהג בצדק וביושר- מסיים בחזון של תיקון והפיכת המצב לעולם של צדק באחרית הימים.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי  גם משה וגם הנביא ישעיהו מוכיחים  את עם ישראל על החטאים בכלל וגם על העוונות בעולם המשפט,

הנביא ישעיהו מנחם את עם ישראל כי לאחר תיקון הדרך הכול יתהפך לטובה ויבואו ימים טובים וירושלים תיקרא: "עיר הצדק הנאמנה"

יהי רצון שנזכה במהרה לחזות  בדברי חזונו של הנביא וישראל תשמש אור לגויים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוכבד- - משה,אהרון ומרים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) -פרשת פינחס.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר  ילדה אותה ללוי במצרים -

ותלד לעמרם את- אהרון ואת משה ואת מרים אחותם"

[במדבר כ"ו,נ"ט]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings

 By Ahuva Klein

Yocheved and her children
:Moses.Aaron and Miriam in Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה ומטה אהרון הפורח/ ציירה: אהובה קליין (c)[ציור לפרשת קורח]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"...והנה פרח מטה- אהרון לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים"[במדבר יז,כ"ג]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings

By Ahuva Klein

Moses holding the rod of Aaron blossoming

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ השיבה לשדות בשנת היובל[ציור לפרשת בהר]/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וקדשתם את שנת החמישים שנה ןקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל- משפחתו תשובו"

[ויקרא כ"ה,י]

הטכניקה: שמן על בד.

 Biblical paintings  by:Ahuva Klein

Jew returns to his field in the fifties

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ העני אוסף עוללות/ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת קדושים]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם"

[ויקרא י"ט,י]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Poor man picking grapes in the  vineyard

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות- קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות. קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשיות: אחרי מות וקדושים- כוללות נושאים רבים: הנושא המרכזי: קדושה.

והשיא הוא: היום הקדוש ביותר במשך השנה- יום הכיפורים בו הכוהן היה  עובד לפני ה' במקדש ומכפר על עם ישראל, מטיל גורלות על שני השעירים, גורל אחד לה' והשני לעזאזל , בנוסף היה מקטיר קטורת-על  מזבח הזהב ובני ישראל מצווים לצום ביום קדוש זה.

ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בנוסף ,בפרשת קדושים מופיע גם החיוב של מתנות עניים  "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצֹר ולקט קצירך לא תלקט , וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט , לעני ולגר תעזוב אותם , אני ה' אלוקיכם" [ויקרא ט,י]

פרשת קדושים פותחת במילים:

"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל-כל-עדת בני- ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" [ויקרא י"ט, ב]

השאלות הן:

א] כיצד עם ישראל נהיה קדוש?

ב] מהם מתנות עניים?

התשובות:

קדושת עם ישראל.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם ,למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

החתם סופר  מפרש את דברי תורת כוהנים: "פרשה זו בהקהל נאמרה" ה' אינו אוהב את הנזירות והפרישות מהבריות, אלא מעוניין שהאדם יהיה מעורב בחברה-יאהב את הבריות ויקרבם לתורה. לכן- פרשה זו שנושאה היא הקדושה אינה נאמרת בבדידות אלא ב"הקהל" בתוך הציבור.

רבינו בחיי אומר: טרם יום השישי נבראו שני סוגים של ברואים: השכליים –נבראים עליונים שהם כוללים שכל הנבדל מן החומר-כנראה הכוונה למלאכים.

ונבראו גם הארציים שכללו את העצים, הצמחים ובעלי החיים –אשר נחשבים לחומר גמור וכל קבוצה יש לה את התפקידים האופייניים לה, קבוצה אחת בשכלה  והשנייה בטבעה.

לפיכך, ברא הקב"ה ביום השישי את האדם הכולל בתוכו גם שכל וגם טבע-שכל בדומה למלאכים וחומר בדומה לבעלי החיים וניתנה לו אפשרות בחירה, באיזו דרך ילך : האם בדרך השכל, או בדרך הטבע - הכולל את התאוות. במידה  ומתגבר על החומריות ונלחם בתאוות , מסוגל הוא להגיע למדרגת מלאך. אך אם ימשך לחומריות ירד  לדרגת בהמה. ועד שלא חטא האדם הראשון אכן היה במדרגת מלאך. כולו היה שכלי ללא מום. והיה ראוי שיחיה לנצח כדוגמת המלאכים. אך היות וחטא ונמשך אל התאווה-גורש מגן העדן. וניתן לו העשב בדומה לבהמה, כפי שנאמר: "ואכלת את עשב השדה" [בראשית ג] בו בזמן שקודם לכן הוא נהנה מפירות העצים שהיה מטע ה', מכאן יש ללמוד: כי על האדם מוטל להתגבר על התאוות ולנטות לצד השכל. שהרי נאמר :"כי יצר לב האדם רע מנעוריו" [בראשית ו]

אדם הנמשך לתאוות- עובר  על התורה כולה- לפי שהדבר מתבטא בארבעה מישורים:

א] מחשבה.

ב] דיבור,

ג] מאכל.

ד] גוף האדם.

על ידי מחשבות רעות האדם מגיע לעבירות גם בדיבור, כגון שעוסק ברכילות.

ובמאכל האדם עשוי לאכול מאכלים  שאסרה התורה.

ובגופו עשוי לחטוא בעריות.

לכן כל הפורש עצמו מהתאוות נקרא: קדוש.

המגיד ממזריץ מחדש ואומר: כי קדושת ה' נובעת מתוך קדושת עם ישראל ,כפי שהם - ישראל מתקדשים  למטה כך מתווספת קדושה לקדושה למעלה. יש יחסי גומלין בין הקדושה התחתונה לקדושה  העליונה .

וחז"ל אמרו רעיון דומה בתורת כוהנים "קדושים תהיו- פרושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם לומר, אם אין מקדשין  אתם עצמכם מטה, מעלה אני עליכם כאילו לא קידשתם אותי"

מתנות עניים.

ציורי  תנ"ך/ מתנות לעניים ו מפירות האילן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

התורה מצווה עלינו גם לחשוב על העניים.

עני :הוא אחד שאין לו מאתיים זוז במזומן, סכום המספיק למשך שנה אחת למזון ולכסות. ואם אין לו סכום זה אין מחייבים אותו למכור את ביתו והתכולה ויכול להנות ממתנות העניים [מסכת פאה ח, ח]

כשקוצרים את התבואה בארץ ישראל חייבים בפאה וגם כך לגבי  פירות האילן, יש להשאיר לעניים בקצה השדה  יבול.

לקט- הכוונה לשיבולים בודדות שנושרות בזמן הקציר.

אולם שלוש שיבולים בבת אחת אינן נחשבות ללקט

דינים אלו התקיימו הלכה למעשה, ההוכחה: דברי רות המואבייה: "אלכה- נא השדה ואלקטה שיבולים" [מגילת רות ב, ב]

"גם בין העומרים תלקט[שם  ט"ו]

ולגבי הכרם, בסוף הבציר האשכולות שמאחרים להבשיל נקראים עוללות.

על פי חז"ל: עוללות הכוונה  לאשכול ענבים שאין לו כתף ולא נטף.

החלק  העליון של האשכול נקרא כתף והחלק התחתון נקרא- נטף.

לכן אשכול כזה שאין לו לא כתף ולא נטף נקרא: עוללות.

פרט- הכוונה לשני גרגירים של ענבים. והם מיועדים לעניים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: עם ישראל מצווה להיות קדוש-  על ידי קיום מצוות התורה- מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו. כמו כן, עליו לשמור על קדושת הארץ - כגון: לא לעבוד עבודה זרה. קדושת הזמן- שמירת שבתות ומועדים. קדושת הזולת-לכבד ולדאוג גם לאלה שאין להם.

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

כל אחד  חייב לעשות השתדלות לקיים את המצוות על הצד הטוב ביותר בדומה לאומן המתאמץ להשביח את יצירותיו.

יהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' "     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ישראל משולים לאריה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"אריה  שאג מי לא ירא"?[עמוס ג,ח]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)