‏הצגת רשומות עם תוויות . Biblical painting. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . Biblical painting. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 18 במרץ 2020

ציורי תנ"ך/ שבת בבית ובשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות


Biblical paintings by Ahuva Klein- Shabbat at home and in the Field



 "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, תִּשְׁבֹּת".
 [שמות ל"ד, כ"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 בפברואר 2020

ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



Biblical paintings by Ahuva Klein- -A Hebrew slave and his wife go free

    "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.   אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ". 

[שמות כ"א, ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 12 בפברואר 2020

הגבלת העם סביב הר סיני/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הגבלת העם סביב הר סיני

 שיר מאת: אהובה קליין ©

  ישראל נודדים במדבר

  מרחוק מבחינים בהר

  ענוותן נשגב בהרים

  נחבא, ראשו בעננים.



   הר סיני כמגדלור

   זכור מדור לדור

   בו רזים ואור

   עטור סלעים וחול.



  ברמ"ח אבריהם חשים

  ליבם צלצולי ענבלים

  מה   רבה   הפְּלִיאָה

  שלושה ימי הגבלה.



  בפניהם   ההר מגודר

  הצפוי מהם נסתר

  למעמד  מרומם מייחלים

 עליהם צופים מלאכים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו [חומש  שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 בינואר 2020

פרשת בא- מי היה פרעה ומדוע גירש את משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא - מי היה פרעה ומדוע גירש את משה?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה זו:


תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך/ בא אל פרעה/ ציירה: אהובה קליין"

ציורי תנ"ך/ "בא אל פרעה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך / פרעה מגרש את משה מארמונו/  ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת החושך/ ציירה: אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך/ בא אל פרעה/ ציירה: אהובה קליין"


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ ציירה: אהובה קליין (c)

וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.


תוצאת תמונה עבור ציורי  תנ"ך מכת בכורות"
ציורי  תנ"ך/ מכת בכורות / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)

תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך-   בא"
ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשת  זו  גאוותנותו של פרעה מגיעה לממדים הנוסקים  לשמים ,כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל-מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג:  גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם.  כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.  כו וְגַם-מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה--כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וַאֲנַחְנוּ לֹא-נֵדַע, מַה-נַּעֲבֹד אֶת-יְהוָה, עַד-בֹּאֵנוּ, שָׁמָּה.  כז וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְלֹא אָבָה, לְשַׁלְּחָם.  כח וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת.  כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ". [שמות י, כ"ד- כ"ט]

 השאלות הן:

 א] מי היה פרעה?

 ב] מדוע גירש פרעה את משה מארמונו?

תשובות.

פרעה

כבר בתחילת חומש שמות מפרש  רש"י -  מי היה פרעה?

וטוען כי נחלקו הפרשנים:

פירוש א] זה היה אותו פרעה מימי יוסף ואחיו, אלא  שהתחדשו גזרותיו.

פירוש ב] מלך חדש היה אשר לא הכיר את דור יוסף ופמלייתו.

רבינו בחיי מציין: כי התורה אינה מכנה את פרעה בשם: מלך, אלא רק בשמו הפרטי: פרעה.  הטעם הוא: היות ופרעה חלם על היאור והחלום  מרמז על תחילת מפלתו, ויש גם רמז שבסופו של דבר ילקה במים - בעת יציאת מצרים.  רק במקרה אחד פרעה מוזכר בשם: פרעה מלך מצרים - כאשר  הכתוב מזכיר  את הופעת יוסף  בפניו במטרה לפתור את חלומותיו:  "ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל- ארץ מצרים" [שם  מ"א, מ"ו]

הטעם לכך הוא: כי מעלת יוסף - היא סיבת מלכותו של פרעה, שהרי כל ארץ מצרים הייתה יכולה ללכת לאבדון לולא עצתו החכמה של יוסף.

על פי דברי הרב אביגדור הלוי נבנצל: היו שתי מטרות להכבדת לב פרעה -כדברי ה'.

א] "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ". כפי שהרמב"ם מבהיר: הכבדת הלב של פרעה מופיעה כעונש לפרעה מפאת רשעותו כלפי בני ישראל והקשיית הלב שלו  תגרום שימשיך בדרך רשעותו ובעקבות זאת ייענש - הוא וגם העם המצרי, וסופם יהיה לאבדון. [הל' תשובה ו, ג, "שמונה פרקים" פ"ח]

ב] הכבדת לב פרעה כמטרה חינוכית: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת- אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה".    חינוך עם ישראל  לדורות באמונה בקב"ה – שאין  עוד  מלבדו  בבריאה וכך גדולתו מתבטאת בכל המכות שהיכה את המצרים ,ובסופו של דבר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות. [רמב"ם, הל' חמץ ומצה, ז, א]

על פי  האגדה, ניתן ללמוד: כי פרעה היה אדם מאד גאוותן ובתחילת דרכו החשיב את עצמו למלך  יחיד בתבל. חומה גבוהה הקיפה את ארמונו ולארמון היו ארבע מאות פתחים וצמוד לכל פתח חיות אימתניות שומרות - לבל לא יכנסו זרים, היו אלה: נמרים, דובים ואריות.

בבוא אנשים קרואים למלך, החרטומים בציווי פרעה - הכניעו את החיות כדי לאפשר לאותם מבקרים להיכנס פנימה לארמון.

והנה כאשר הגיעו משה ואהרון אל שער חומת הארמון ,חיות אלה נגשו  והיו מלקקים את רגליהם וכאשר הגיעו משה ואהרון לשער הפנימי הבחינו בהם החרטומים ושילחו בהם שני כפרי אריות, משה הרים מיד את מטהו והכפירים נבהלו ומיד החלו גם הם ללקק את רגלי משה ואהרון, כתגובה על כך פרעה זימן את החרטומים אליו לשם בירור העניין, אך משנשבעו שלא הבחינו במשה ואהרון ואין הם יודעים כלל מי הביאם, מיד ציווה פרעה להמיתם.

כאשר נכנסו משה ואהרון  ובקשו מפרעה לשחרר את עם ישראל לחירות - מתוקף ציווי ה'- ענה להם:

מי זה בכלל ה' ? וכי שלח לי מנחה כפי שנוהגים לעשות יודעי שמי? ועוד שואל ממני לבצע את פקודתו? אינני מכיר את אלוקים וגם לא אשלח את ישראל! ובסיימו להגיד את דבריו, הבחין  במשה ואהרון - שקומתם כארז ועיניהם מאירות כחמה והבחין גם במטה הנפלא ביד משה. אמר להם: המתינו פה, אגש לעיין בספריי לדעת מיהו אלוקיכם?

כשחזר אמר להם: לא מצאתי את זיכרון אלוהיכם בין אלוהי כל הארצות, ענה לו משה: אתה חיפשת את אלוקי העברים בין האלוהים המתים, אבל אלוקינו הוא אלוקים חי ומולך על כל העולם! הוא הווה ,היה ויהיה לעד, נברא בטרם יציר כפיו והוא יצר את כל העולם וגם אותך! הוא נוטה שמים ויוסד ארץ קולו חוצב להבות אש, מפרק הרים משבר סלעים,...

ענה להם פרעה: דבריכם- דברי שקר!

אני הוא אדון העולם ייצרתי את עצמי ואת הנילוס יאורי! אז אסף אליו את כל חכמיו ושאלם : אם שמעו  על אלוהיהם של משה ואהרון? ענו לו חכמיו:

כן, בוודאי שמענו עליו:  בן חכמים הוא ובן מלכי קדם, אך פרעה אמר למשה: אינני מכיר את אלוהיכם וגם את ישראל לא אשלח! אמר אלוקים: היות ופרעה דיבר  באופן זה, יבוא יום והוא יודה כי יש מציאות אלוקית  ויאמר:  ה' הצדיק ואני חטאתי  לו, ואל משה ואל אהרון יאמר:

"קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם".

בספר "התמצית" מאת: מאיר ינאי ראיתי: "פרעה- אותיות: פה- רע. או, פרע ה'- לכן ה' הכביד את ליבו פה.

פרעה מגרש את משה.

רש"ר [הרב שמשון  רפאל הירש ] אומר: על מילות משה אל פרעה: "גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ".

בקשת משה מפרעה : שגם פרעה ייתן לו ולישראל זבחים ועולות, למעשה, משה מבקש מפרעה את הצאן  - כדי שעם ישראל יוכלו להקריב קורבנות לה' והרי הצאן מקודש למצרים הם מכבדים אותם מאד כאלים ואליו משתעבדים בעבודה. ואילו היהודים משעבדים על ידי קרבנותיהם ובכך עובדים את ה' .

מוסיף ואומר רש"ר:

"עובד האלילים  מתייחס אל כוחות הטבע שמסביבו ובתוכו כאלוה, ונכנע להם בחוסר ישע, אולם היהודי הורג בקרבנותיו את נציגי הכוחות האלה ובכך מביא את עצמו לידי הכרה ביכולתו לשלוט על כוחות הטבע אשר בתוכו"  באמצעות חירותו הוא שולט על כוחות שליליים אלה - היצר הרע ומתגבר עליהם ונכנע לאלוקים האחד והיחיד הכול- יכול.

מכאן ,לעניות דעתי, נראה שמשה נגע בציפור נפשו של פרעה שהכביד את ליבו עד כדי כך, שהייתה לו עזות המצח להגיד לו:

"..לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת". 

משה שידע על מכת בכורות מראש מדברי ה'  - והבין שהסיום של כל הסיוט עומד להסתיים בקרוב,  ענה לו:

"כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ".

לעניות דעתי, יש כאן מסר חשוב מאד לכל אדם: לשמור על לשונו ולחשוב, טרם דיבורו כנאמר:

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".[ משלי, כ"א, כ"ג] והרי פרעה לא ידע  שמילותיו יתגשמו במהרה!

עוד נאמר:

אומרים חכמינו ז"ל: "ברית כרותה לשפתיים". כלומר שיש ברית וקשר ישיר בין המילים היוצאות מפינו, לבין  כוח עליון במרומים, והמציאות.

עוד הוסיפו חז"ל: "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן", כאשר אדם מוציא מפיו דבר שלילי על עצמו ועל חייו, או כאשר הוא מדבר לשון הרע על אדם אחר,  מסביר הזוהר הקדוש: השטן משתמש במילים אלו בשעת סכנה ומקטרג על האדם במילים אלה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מתברר כי פרעה היה בעל גאווה גדול, תחילה לא הכיר בגדולת ה'- אך המכות בסופו של דבר שברו את רוחו ולאחר מכת בכורות - הוא נכנע ואישר לישראל לצאת את ארצו, וגם אם נסוג מהחלטתו ורדף אחרי ישראל בים סוף - סופו וסוף מרעיו היה אבדון ובכך מתגלית גדולת ה'- הכול יכול,: "אין עוד מלבדו" כמו שנאמר:
"אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ"

ההפטרה:
 ירמיהו מ"ו.
 הנה קטע מסוף הפרק:

 "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.   אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אִתְּךָ, אָנִי:  כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה, וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ". 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 25 בינואר 2020

מבט אל המנהיג האידאלי- בעין התנ"ך מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט אל המנהיג האידיאלי - בעין התנ"ך

מאת: אהובה קליין©


ציורי תנ"ך/ משה יורד מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)

בימים אלה כאשר  שוב  אנו עומדים בפני בחירות בפעם  השלישית –דבר  יוצא דופן   בהיסטוריה היהודית -מאז הקמת  מדינת ישראל.

עדים אנו , יום ,יום לדבריהם של המועמדים.

כמה היה מתבקש שכל אחד מהם יעיין בספר הספרים וילמד: מהם  הדרכים הנכונות להגיע לפסגת ההצלחה ולזכות  להנהיג את עם ישראל באופן המושלם ביותר.

לעניות דעתי, חלק מהמועמדים טועים בדרכם ועל כן  ככל שימשיכו  בטעויותיהם בדרך בה הם מתנהלים- פשוט עלולים למעוד במדרון החלקלק שממנו אין  דרך חזרה  והעם יאבד את האמון בהם.

האזרח הקטן מצפה  בצימאון  להקשיב להצעתו של  המועמד- אילו פעולות הוא מוכן לנקוט כדי להיטיב  עם העם ולדאוג לחיים טובים  ואיכותיים בארץ שלנו?

אך יש כאלה – שאין להם מה להציע- אינם שומרים על  לשונם ופשוט פוסלים את האחר באומרם: דברי שנאה ולשון הרע וכמה חייבים להיזהר מנקיטת דרך פסולה זו.

"שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו"

בספר הספרים לומדים אנו, עד כמה חייב אדם להימנע משימוש לשון הרע-  אדם  שהיה נותן דרור ללשונו- היה נענש בידי שמים במחלת הצרעת! ונשלח לשבת מחוץ למחנה תקופה מסוימת.

במדרש ויקרא רבה נאמר: "אמר רבי שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה, חיה ועוף [במעשה בראשית] כך תורתו אחר תורת בהמה ,חיה ועוף [השנויה בפרשת "שמיני"]

החת"ם סופר : מסביר: הרי ידוע כי האדם הוא בחיר היצירה ונזר הבריאה כפי שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"[תהלים ה', ו'] היות והאדם נמצא בדרגה כה גבוהה הוא עלול להגיע לידי גאווה ועשוי להגיד: "אדמה לעליון" לכן התורה הקדימה את דיני הבהמה לדיני האדם. זאת במטרה ללמד מסר גדול בחיים: אומנם הצדיקים  עולים במדרגתם  אפילו על  המלאכים ואנשים יכולים בכוח התמדתם להגיע למדרגות גבוהות מאד ולהישגים, לעומתם הטמאים, או המצורעים שהושחתו בחטאים שונים מגיעים לתת רמה ,אפילו פחותים מרמת  בהמות וחיות.

למרות זאת , טומאתם גדולה יותר מטומאת  בעלי חיים.

לכן ביכולתו של האדם באמצעות כוח הבחירה שלו - לנסוק לגבהים  נפלאים, אך מנגד- הוא יכול ,חלילה, להידרדר באמצעות חטאיו למעמקים  של אין סוף.

מנהיג ישר החפץ בטובת העם  מחובר לשורשיו. אינו מקשיב ליועצים  צעירים חסרי ניסיון המציעים לו עצות אחיתופל - דוגמת רחבעם בן שלמה שנפל במלכודת עצת הצעירים וסופו היה רע.

רְחַבְעָם היה מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו הנוכרייה- נעמה העמונית.

תחילה פנה לזקנים לשאול את עצתם  למען יצליח במלוכה, אך אחר כך פנה אל הצעירים ויישם את הצעתם שנועדה מראש לכישלון:

ו"ַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו, בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר:  אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים, לְהָשִׁיב אֶת-הָעָם-הַזֶּה דָּבָר.  וידבר (וַיְדַבְּרוּ) אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים--וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים.  וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ; וַיִּוָּעַץ, אֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר הָעֹמְדִים, לְפָנָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מָה אַתֶּם נוֹעָצִים, וְנָשִׁיב דָּבָר, אֶת-הָעָם הַזֶּה--אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי, לֵאמֹר, הָקֵל מִן-הָעֹל, אֲשֶׁר-נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ.  וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר, כֹּה-תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת-עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ:  כתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים".

לסיכום, לאור האמור לעיל: המתכון להצלחת מנהיגות: להתחבר לשורשים וללמוד גם מטעותם של הנכשלים המתוארים בספר הספרים.

יהי רצון שהפעם נתברך במנהיג טוב וחכם אשר ישכיל להנהיג את העם  ביושר   וברוחניות- דוגמת משה ויהושע- מנהיגים למופת.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 בדצמבר 2019

פרשת מקץ- בזכות מה יצא יוסף מבית האסורים?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ -  בזכות מה יצא יוסף מבית האסורים?

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלומו  הראשון  של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [ שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו השני של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [ שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ האחים נדהמים לגילוי גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בפרשה זו חלה לפתע תפנית טובה אצל יוסף, מבית האסורים הוא יוצא בחסדי שמים ופותר לפרעה- מלך מצרים את חלומותיו, פרעה מתפעל:


"וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מה וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ..."  [בראשית  מ"א, ל"ז- מ"ז]

השאלות הן:

א] בזכות מה חלה תפנית לטובה אצל יוסף ?

ב] האם יוסף נענש על השתדלותו בדרך הטבע ?

תשובות:

התפנית –אצל יוסף לטובה.

האגדה מספרת: בתום  שתים עשרה שנה – לישיבתו של יוסף בבית האסורים אלוקים מחליט: כי נמחו פשעי יוסף - שהיה מוציא דיבה על אחיו – בפני אביו –יעקב- בזמן שהיה רועה את צאן בני השפחות.

עתה החליט ה' לגמול לו טובה על החסד הגדול שעשה- בזמן צאת אביו- יעקב- מבית לבן.

באותו זמן ,ראה יוסף שעשיו קרב אליהם עם ארבע מאות איש, עמד יוסף על קצות אצבעות רגליו והיה מסתיר בגופו - את רחל אמו מעיניו של עשיו באומרו: תהיי יד עשיו בי ולא באמי. בעקבות מעשה זה, אלוקים מעלה את יוסף מתוך סיבלו בבית האסורים והכבוד והגדולה שיזכה לה - תשכיח את כל סיבלו-

על ידי שיוסף יצליח לפתור את חלומות פרעה, דבר שהחרטומים לא הצליחו  לפענחם.

אלוקים נתן זכות ראשונה לחרטומי מצרים לנסות לפתור את החלומות.

מהסיבה הפשוטה: שאם  יוסף יפתור את החלום תחילה, עלולים היו החרטומים להגיד שגם הם ידעו את הפתרון, אלא  שלא שאלו אותם!

מתברר שהחרטומים הציעו מיני פתרונות- ופרעה לא קיבל את הצעתם וציווה להוציא אותם מלפניו ולעג להם, באותו רגע שר המשקים, הבחין בעיצבונו של המלך התחיל חושש לגורלו: וחשב אם לא ייפתר חלום פרעה- ומרוב צער ימות המלך, ויקום מלך חדש במקומו .מי יודע- אם אמצא חן בעיני המלך החדש כשר המשקים, על כן הגיעה השעה לגלות לפרעה - על  האיש שיודע  לפתור חלומות. כאשר בא שר המשקים אל המלך  סיפר לו על נער שפל, אחד מילדי העברים השונאים את בני עם  הניכר ,עבד מכור בעשרים שקל כסף שפגש בבית האסורים ופתר נכון את חלומו וגם את חלומו של שר האופים,

אמר: אני מתנצל שרק כעת אני מגלה  זאת למלך, אך אני בטוח שאותו נער יפתור  נכונה את החלומות ורוח המלך תשוב להירגע.

בתום דברי השר, ציווה  המלך להביא לפניו את יוסף לפתור את חלומותיו,

העבדים  בישרו זאת ליוסף, הוא התחנן לפניהם שיחליפו את בגדיו לבגדים מכובדים  ויספרו את שיער ראשו.

הם סירבו בטענה שהמלך לא ישים לב ללבושו  ולשיער ראשו, אלא יתעניין רק בפתרון חלומותיו.

אך יוסף לא וויתר ורק אחרי תחנוניו מילאו את בקשותיו.

בעקבות פתרון החלומות- פרעה מתלהב מחכמת יוסף ופוסק: "אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ"!.

ישנם פרשנים הסבורים: כי על ידי שיוסף פותר את חלומות פרעה, הוא מבצע שליחות בלתי ידועה לו , לעלות לפסגת המלכות במצרים ולהביא את אביו ומשפחתו למצרים בהוראת ה' ,המטרה הזו באה לידי ביטוי: באמצעות פענוח   חלומות פרעה. והצעת תכנית - כיצד להציל את כולם מהרעב במצרים .

"בעל כתב סופר" מסביר: כי דברי פרעה: "הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ". מוכיחים : כי הוא מסיק שלפניו עומד אדם חכם ונבון במיוחד - איש פלא בכל המובנים- האם יתכן אדם כזה  מחד ומאידך יש בו רוח אלוקים? לכן ראוי יוסף - שיהיה מעתה משנה למלך.

מעתה יוסף עולה  לגדולה כפי שאומר פרעה: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ".

רש"י מסביר: מעתה יוסף ינהל וידאג לספק את כל הנדרש לעם במצרים.       הוא  יעמוד בראש הנהגת מצרים ורק בדרגת הכבוד- פרעה יהיה גדול ממנו.

פרעה מסיר את הטבעת  למען יוסף וזהו אות ליוסף שמעתה הוא שני לגדולה לאחר פרעה- "משנה למלך" יוסף זוכה לבגדי שש — בגדי פשתן שנחשבים לבגדים חשובים במצרים.

בנוסף ,יוסף זוכה שירכיבו אותו במרכבה השנייה למרכבתו של המלך וכל איש יכרע לפניו ברך – כאות כבוד.

רבינו בחיי מסביר את המשמעות על פי רז"ל: "וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ" = אב בחכמה, רך בשנים. בדומה למה שנאמר על דוד המלך: "וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ" [שמואל-ב, ג, ל"ט]

יש שמפרשים: שתי המילים- הן: אב ואדון. לפי שבתחילה היה עבד ואחר כך נהפך לדרגת מלכות.

העונש - שנתיים נוספות לישיבת יוסף בכלא.

תמוה הדבר שיוסף שהיה אמור לשבת בבית האסורים במצרים במשך עשר שנים, נוספו לו עוד שנתיים ימים וזאת למה? לפי שביקש משר המשקים - שיזכיר אותו  לפרעה-כאדם שיש ביכולתו  לפתור חלומות. ובדרך  זו , כדברי הפרשנים, נפל באמונה בה'- לפי שבטח באדם בשר ודם  ולא רק באלוקים!

ה"כלי יקר" מסביר: חטאו של יוסף שבטח בבן אדם בשר ודם –כפי שנאמר:    "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" [תהלים מ', ה] הקב"ה המרומם זוכר כל בריה ובריה ואל יהיה פיתחון פה לאדם  חלילה  - כביכול שה' עזב את הארץ.

לא כמידת הקב"ה- מידת בשר ודם שאינו זוכר את אלו שהם  בדרגה מתחתיו, לכן האדם צריך לבטוח בה' כי ה' הוא מבטחו ועל זה נאמר: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ" [ירמיהו. י"ז, ז]

מנגד אין לבטוח בבני אדם, לפי שגאוותו גורמת לכך שהפונה אליו- נשכח אצלו- כפי שלא זכר שר המשקים את יוסף.

ומה שנגזר על יוסף עוד שנתיים לשבת בבית האסורים- זה כנגד חטאו הכפול:   "כֹּה אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ":  [ירמיהו  י"ז, ה]- שנה אחת כנגד הביטחון שנתן בבן אדם בשר ודם ושנה שנייה- כנגד חטאו:  "מן ה' יסור ליבו"

הסבר נוסף  על פי[הספר "מטה שמעון"]

יוסף אמר שתי מילים: "אִם זְכַרְתַּנִי" לשר המשקים: כנגד זה יצאה בת קול ואמרה מילים אלה: "תשכח" בגימטרייה- שבע מאות עשרים ושמונה + שתי המילים="אִם זְכַרְתַּנִי"-  עולה שבע מאות ושלושים - גם שנתיים ימים- עולים במספר תש"ל (שבע מאות ושלושים) לכן  נוספו לו השנתיים הנוספות.

אך מנגד, קשה להבין את השתדלותו של יוסף בדרך הטבע כדבר אסור, בזמן שחז"ל סוברים: לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויסמוך רק על הנס, שמא לא יקרה לו נס ואם כן יתרחש נס מנכים לו מזכויותיו, לפי שנאמר:

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ.." [בראשית  ל"ב, י"א]

כך התפלל יעקב אל ה' לפני שנפגש עם עשיו בשובו אל ארץ כנען מלבן הארמי.

בגמרא מסופר: "מעשה ברבי חזקיה ורבי יהודה, נכנסו על הר אחד, אמר ר' יוסי: ההר הזה מפחיד אותי, נלך ולא  נתעכב כאן, אמר רבי יהודה: אם היינו לבד היה עלינו לפחד ולהסתלק מכאן במהירות, ולא לסמוך על הנס!

דוגמא נוספת: כשאמר ה' לשמואל הנביא שילך וימשוח את דוד למלך, התיירא לפתע שמואל ואמר: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וַיֹּאמֶר יְהוָה עֶגְלַת בָּקָר תִיקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי".

כאן שמואל לא רצה לסמוך על הנס ,לכן חיפש סיבה בדרך הטבע ולכן שאל את ה' וה' נתן לו את עצתו.

גם אברהם אבינו לא רצה לסמוך על הנס כאשר ירד למצרים עם שרה, לכן הציע לה להגיד להם- כי היא אחותו!

לכן גם יוסף לא רצה להסתמך על הנס ולכן פנה אל שר המשקים שיזכירהו לפרעה. – על כן מדוע נענש?

על פי חז"ל [מסכת ברכות ב]

יוסף היה צדיק הוא מסר נפשו על קדושת ה' במעשה אשת פוטיפר- ולא עבר על גילוי עריות לכן הוא בדרגתו – היה לו לסמוך על הנס  ולכן נענש באריכות מאסרו בעוד שנתיים ימים על שלא נהג כן.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יוסף אומנם התעכב עוד שנתיים ימים בבית האסורים במצרים- היות ובטח בשר המשקים ובאותו זמן סר ליבו מה',         אולם , יוסף בהיותו צדיק - היה עליו לבטוח רק בה' בניגוד למקרים אחרים המובאים במקרא, אך התפנית שחלה בחייו בתום העונש - נבעה כשכר מה'  על כך שהגן בגופו על אמו –רחל בזמן פגישתם עם עשיו וארבע מאות  חייליו וכעת זכה לכבוד ותהילה  על ידי פרעה במצרים.
 ההפטרה:
 ספר זכריה. ב
 קטע מתוך ההפטרה:

 "רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן--כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה.   וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל-יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהָיוּ לִי לְעָם; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ--וְיָדַעַתְּ, כִּי-יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ.   וְנָחַל יְהוָה אֶת-יְהוּדָה חֶלְקוֹ, עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ; וּבָחַר עוֹד, בִּירוּשָׁלִָם.  יז הַס כָּל-בָּשָׂר, מִפְּנֵי יְהוָה--כִּי נֵעוֹר, מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ....."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר