פרשת חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה -
בחברון?
מאת: אהובה קליין.
ציורים לפרשה:
ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אליעזר יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשה זו פותחת במותה של שרה-אשת אברהם כפי
שהכתוב מתאר:
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי
שָׂרָה, ...וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא
חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה,
וְלִבְכֹּתָהּ. וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי
מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, .....וַיָּקָם אַבְרָהָם
וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת. וַיְדַבֵּר
אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי,
וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי,
אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף
מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. וְעֶפְרוֹן
יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם
בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר. לֹא-אֲדֹנִי
שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ;
לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ. וַיִּשְׁתַּחוּ,
אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ. וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן
בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי
כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה. וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ. אֲדֹנִי
שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא;
וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן,
וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי
בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר " [בראשית כ"ג,
א-י"ג ]
השאלות הן:
א] אברהם סופד לשרה ,היכן היו יתר קרובי המשפחה?
ב] מדוע מחליט אברהם
לקבור את שרה דווקא בחברון- קריית ארבע?
ג]באיזה אופן אברהם
רכש את מערת המכפלה?
תשובות.
אברהם סופד לשרה.
אברהם בוכה ומספיד את
שרה ויש פה משהו תמוה , כי השאלה הנשאלת
היא: היכן היו כל בני הבית וקרוביה באותו זמן, היכן היה יצחק הבן היחיד? היכן היו
באותו זמן: "כל הנפש אשר עשו- אברהם ושרה - בחרן?
על כך עונים
חז"ל [מסכת סנהדרין [
כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו, ואין אישה מתה אלא לבעלה" -
לעומת כל המשפחה, מי שמרגיש את גודל הכאב זה האיש וכן גם ההפך, במות הבעל- מי שחשה
את הכאב ביתר עוצמה- זו אשתו. ועל כך אמר רבי יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו
ראשונה בחייו, כאילו חרב-בית המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב, ע"א]
רבינו בחיי שואל בתמיהה - היכן היה יצחק? הבן היחיד ששרה כל כך אהבה וילדה אותו בנסי
ניסים ונפשה הייתה קשורה בנפשו?
על כך הוא עונה: כי
יתכן שבאותו זמן יצחק לא ידע שמתה אמו, "כי לפי שמיתתה הייתה בשבילו בשמועת
העקדה, על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו "- מהטעם הזה אין הכתוב מזכיר
את יצחק משתתף באבל על אמו. ועוד דבר מעניין שיש לשים לב אליו, מאז שנעקד יצחק על
המזבח, הוא לא נראה שהרי בתום העקדה נאמר: "וישב אברהם אל נעריו" והיה
ראוי שהכתוב יציין: וישובו אל הנערים ויצחק לא הוזכר כלל במעמד זה.
ועוד יתכן כי יצחק
נשאר בהר המוריה שלוש שנים עד שהגיע לגיל ארבעים ואז נשא את רבקה לאישה. ולכן לא
נזכר שובו של יצחק עד שהביא לו עבד אברהם את רבקה.
רק אז הוא מוזכר
:"ויצחק בא מבוא לחי רואי.." [בראשית כ"ד]
על פי המדרש:
"ויבוא אברהם" -אברהם בא מהר המוריה, ושרה ששמעה את דבר העקדה פרחה
נשמתה.
גם רש"י מדגיש: שכאשר יצחק היה מוכן כבר
לשחיטה וממש כמעט רגע היה סמוך למיתתו אך עדיין לא נשחט, מגודל הבהלה - פרחה נשמתה
של שרה והעקדה גרמה לה למות.
אברהם קובר את שרה
בחברון - קריית ארבע.
רבינו בחיי מסביר כי על פי הכתוב נאמר:"ותמת שרה בקריית ארבע":
מכאן שהכתוב רוצה להודיענו כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל- כי
במיתתה כתוב: "היא חברון בארץ כנען", ובקבורתה כתוב בסוף הפרשה
:"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.. היא חברון בארץ כנען" וכאן
התורה מלמדת על זכותה הגדולה : כי מיתתה וקבורתה היו במקום מיוחד אשר שם נמצא שער השמים
, המקום נקרא: קריית ארבע על שם ארבעה זוגות שקבורים שם: אדם וחוה, אברהם ושרה,
יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ויש עוד אפשרות:
שהמקום נקרא על שמותיהם של ארבעת הגיבור הענקים: אחימן, שישי, תלמי, ואביהם שהיו גרים שם ,או על שם שהייתה מחלק שבטו של יהודה
שהיה הבן הרביעי.
ועוד פירוש של רבינו
בחיי: "ויתכן לומר
עוד בשם קריית ארבע - היא חברון היא נקראת חברון על שם שכול הקבור שם נפשו מתחברת
למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה, ולא לחינם חמדוה אבות העולם אלא שמשם
זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כיסא הכבוד וזהו קריית ארבע היא חברון"
לאור הסברים אלה ניתן
להבין מדוע אברהם חמד מקום קדוש זה לקבורת שרה.
אברהם רוכש את מערת המכפלה.
מעניין כי התורה
מייחסת חשיבות מיחדת לקניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון ומאריכה בנושא מאד,
מה גם שנושא הקנייה מופיע גם בפרשת ויחי, שם יעקב חוזר על פרטי הקניה בזמן
צוואתו לבניו.
חז"ל מדגישים:
"עשר פעם כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך: כי כל המברר מקחו של אותו
צדיק, כאילו קיים עשרת הדברות" [בבא
בתרא ס"ט]
אבן עזרא אומר: כי הטעם בפירוט הנושא של
הקניה נובע: "להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים" וגם להוכיח את הבטחת
ה' לאברהם - הלכה למעשה- לתת לו נחלה בארץ.
הרמב"ן סובר כי: כוונת הכתוב להודיע את חסדי ה' עם אברהם שנתקיימה בו הברכה:
"ואגדלה שמך" עובדה שאברהם מגיע לארץ נוכרייה ואנשי המקום מכבדים אותו ומכנים אותו בשם: "נשיא
אלוקים"
עוד מוסיף הרמב"ן: כי אברהם נתנסה כאן באחד
מעשרת הניסיונות על ידי ה' בכך שהוא נאלץ לקנות אחוזת קבר בארץ המובטחת ללא הרהור
על כך, הרמב"ן מסתמך על ספר "רבינו יוסף בכור שור" בשם רבינו יונה
רבו של הרמב"ן ומהות הניסיון: הצער שנגרם לאברהם שקניינו הראשון בארץ ישראל-
הוא באמצעות מקום קבורה. ולא באופן אחר,
חז"ל אינם רואים
את קניית המקום על ידי אברהם כניסיון, אלא הם עוטפים אותו בשבחים
שהיה מקבל הכול
באהבה.
החפץ חיים סובר: כי מקניית מערת המכפלה על ידי אברהם ניתן להסיק - כי הוא לא רצה
לקבל את הקבר במתנה כי את הקבר חייבים לרכוש בקניין - כסף, על כך ניתן למצוא רמזים
גם בדברי חז"ל: "נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו" [בבא בתרא, דף קי"ב]
ועוד נאמר: "נוח
לו לאדם לדור בשלו" [ירושלמי בתוס' מועד קטן י"ג]
על פי דברי חז"ל
אלה, אומר החתם סופר: כי מצווה לקחת משהו
בעד חלקת קבר גם מאדם עני.
מעניין, כי חז"ל
מכנים את עפרון בשם- רע עין משום שלקח מחיר מופרז על הקבר - מאברהם. אך חז"ל אינם מאשימים את
עשיו שלקח גם מחיר מופרז בעד חלקו מיעקב-"כרי של זהב" והטעם שחז"ל
כעסו על עפרון ,שהרי עפרון לא ידע מי קבור במערה זו לכן אסור היה לו להגזים במחיר
הקנייה. לעומת זאת עשיו כבר ידע שאבותיו קבורים במקום זה לכן כביכול היה יכול לבקש
מחיר יקר.
רבינו בחיי סובר: כי עצם העניין שאחוזת
הקבר נרכשה בכסף מלא מוכיחה שלא הושגה בדרך של כיבוש.
כנראה שהתורה מעבירה
לנו מסר: כי אברהם כובש את ארץ ישראל על ידי קניית הקבר, באותם ימים קניית אחוזת
קבר הייתה מטרה לאות וסמל לקשר עם הארץ.
על פי תפיסת הקדמונים
הקבר משמש חוליה מקשרת בין האבות לבנים ומדגישה את בעלותם על הארץ הזאת. אי לכך-
הקבר נקרא: "קבר אבות"
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להבין מדוע התעקש
אברהם לקבור את שרה בחברון.
על ידי כך כבש את
השטח והבין היטב את חשיבות המקום מבחינה רוחנית וגם מקום המקשר בין אבות לבנים.
מכאן שחברון היא חלק
בלתי נפרד מישראל ואיננה נחשבת למקום של כיבוש- היא נקנתה בכסף מלא בידי אברהם.
