‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תצווה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תצווה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 11 בפברואר 2019

הכהן וקודש הקודשים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכהן וקודש הקודשים.



 שיר מאת: אהובה קליין ©


 הכהן  ממלא תפקידו

 יראה אוחזת נשמתו

 כאייל יחיש צעדים

 לעבר  קֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים .



  הָדוּר בִגְדֵי כהונה

 נושא שליחותו  נאמנה

 על אפודו אַבְנֵי-שֹׁהַם

 חרותות  פִּתּוּחֵי חֹתָם.



בהן שמות השבטים

זיכרון לנצח  נצחים

מתבונן בהם אלוקים

צדקותם אינם נשכחים.



מְעִיל  כְּלִיל תְּכֵלֶת

מעשה אומן תִפְאֶרֶת

בשוליו פעמונים ורימונים

בבואו לקֹּדֶשׁ מצטלצלים.


הערה:  השיר בהשראת פרשת  תצווה [חומש  שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 בפברואר 2018

פרשת תצווה- משיחת הכהן הגדול בשמן המשחה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה - משיחת הכהן הגדול בשמן המשחה .

מאת: אהובה קליין .



ציורים שלי - לפרשת תצווה ושבת זכור.

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ משיחת אהרון לכהן גדול/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים וסל מצות וסולת- למשכן/ציירה: אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה  פונה אל חכמי הלב בדבר בגדי הכהונה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/אהרון ובניו סועדים בפתח האוהל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]



ציורים לפרשת זכור:




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
אחד הנושאים  בפרשה : משיחת אהרון הכהן לתפקיד הכהונה - על ידי יציקת שמן המשחה על ראשו: 

"וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת, עַל-רֹאשׁוֹ; וְנָתַתָּ אֶת-נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, עַל-הַמִּצְנָפֶת.  וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ; וּמָשַׁחְתָּ, אֹתוֹ". [שמות כ"ט, ו-ח]

 השאלות הן:

 א] מהו "נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ" ?

 ב] מדוע נמשח אהרן בשמן המשחה ומה  טיבו של שמן זה?

תשובות.

נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ.

רש"י מסביר: כי הכוונה לציץ של הכהן הגדול- כלומר הנזר שעליו חקוק שמו  הקדוש של ה'.

רבינו בחיי מבהיר: הציץ של הכהן הגדול נכלל בתוך שמונת בגדי הכהונה - הוא אינו נחשב לבגד, אלא לתכשיט ומה שמזכירים רז"ל תמיד שמונה בגדי כהונה הם הולכים אחר הרוב- כי שבעה מהם- הם בגדים שהכהן הגדול לובש - והם  כנגד שבעה רקיעים.

הציץ שעל ראשו של הכהן הגדול היה עשוי זהב הוא עליון על כל בגדי הכהן והוא רומז על מידה שמופיע בדברי דויד המלך:

"כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה;  מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ". [תהלים מ"ה, י"ד]

לכן על הציץ היה כתוב "פיתוחי חותם"- "קודש לה' " והיה על מצח אהרון הכהן לסימן- שהוא  הכהן הגדול, זאת בנוסף לאבני האפוד על שתי כתפיו , החושן  ושתים עשרה האבנים- כנגד שבטי ישראל - ועל שולי מעילו פעמונים ורימונים ומעל ראשו הייתה שורה השכינה -מידת הדין שבאמצעותה הרחמים משגיחים על עם ישראל, ומהו לשון: "ציץ"?-זה הפסוק משיר השירים:

"הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים". [שיר השירים, ב', ט'] הכוונה לקב"ה שמשגיח על עם ישראל- כמו שכתוב:

"וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים".

רבינו בחיי מקדיש גם הסבר על אופן עשיית הציץ: "עושה טס של זהב רוחב שתי אצבעות ומקיף מאוזן לאוזן וכותב עליו שני שיטים: "קודש לה',  "קודש למטה, לה' למעלה, והיו האותיות בולטות והיה נקוב שני קצותיו ופתיל תכלת למטה ממנו מנקב לנקב שיהא נקשר בפתיל כנגד העורף"- כלומר פתיל התכלת העוקף את המצנפת  של הכהן הגדול- היה נקשר מאחורי הכובע- על העורף.



הכהן הגדול ושמן המשחה.

את שמן המשחה רקח  משה בכבודו ובעצמו, כמו שהכתוב מציין: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאַתָּה קַח-לְךָ, בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם; וּקְנֵה-בֹשֶׂם, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.  כד וְקִדָּה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; וְשֶׁמֶן זַיִת, הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ--רֹקַח מִרְקַחַת, מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ; שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה.  וּמָשַׁחְתָּ בוֹ, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵת, אֲרוֹן הָעֵדֻת.  וְאֶת- הַשֻּׁלְחָן, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת- הַמְּנֹרָה, וְאֶת-כֵּלֶיהָ; וְאֵת, מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.  וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וְאֶת-הַכִּיֹּר, וְאֶת-כַּנּוֹ.  וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם, יִקְדָּשׁ.  ל וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו, תִּמְשָׁח; וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, לְכַהֵן לִי".  [שמות ל, כ"ב- כ"ט]

על פי ספר החינוך: שמן משחת הקודש מטרתו למשוח באמצעותו כל כהן גדול שיתמנה כמו שנאמר: "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על- ראשו שמן המשחה" [ויקרא כ"א, י] וכן מושחים באמצעותו קצת מהמלכים, והיו מושחים בו את הכלים  של בית המקדש, וממשיך ספר החינוך בהסבר: "ולא יצטרכו למשוח לעתיד אלא בעבודה  יתקדשו, וזהו שכתוב: יהיה זה לי לדורותיכם" כן אמרו זיכרונם לברכה  בספרי.

רבינו בחיי מביא מדרש: שמן המשחה שמשה עשה במדבר, נעשו בו נסי  ניסים שהרי בתחילה הכמות הייתה י"ב לוג, שנאמר: "ושמן זית הין אם לסוך בו ממנו נמשח המשכן וכל כליו וכל כלי המזבח, ממנו נמשחו אהרון הכהן ובניו בשבעת ימי המילואים וממנו נמשחו כוהנים גדולים וכולו קיים לעתיד לבוא, שנאמר: "שמן משחת קודש יהיה זה לי".

על פי רש": משה היה נותן את השמן על ראש הכהן ובין ריסי עיניו, משיחת אהרון הייתה בצורתה דומה לאות יונית ודומה למשיחת רקיקי המצות.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר כי מה שמיוחד בשמן - שהוא אינו מתערבב עם מים ומשיחה בשמן מסמלת - בדרך כלל- את השוני מן החולין.

בהמשך רש"ר מסביר את דברי רש"י בנוגע לאופן משיחת הכהן בשמן, היינו בצורת אות יונית-שני קווים חוצים זה את זה ומכאן ניתן להסיק: שהשפעת שמן המשחה צריכה להתפשט לכל הצדדים והרוחות .

"שפת אמת" מדבר רבות על חשיבות השמן: על פי המדרש המתאר: "מה שמן מאיר כך בית המקדש מאיר לעולם ,לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל . השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה"

בהמשך הוא מסביר: שאורו של בית המקדש היה נאחז בנפשות עם ישראל ובזוהר הקדוש נאמר: "נר מצווה ותורה אור"

ובחר ה' דווקא באהרון- לפי שנחשב לאיש חסד כמו שנאמר: "לאיש חסידך להיות כהן גדול"

לעניות דעתי, הכהן  נמשח על ידי שמן המשחה- לפי שהוא חייב להאיר לעם ישראל וכזה היה אהרון הכהן- שהיה ידוע כאיש אוהב שלום ורודף שלום- כפי  שהמשנה מתארת: "הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:"[מסכת אבות  פרק א', י"ב]   אהרון מקרב את הבריות לתורה והתורה עצמה היא כולה אור.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי אהרון הכהן הוקדש על ידי משה באמצעות שמן המשחה שנרקח על ידי משה בכבודו ובעצמו, יש לזכור את אזהרת  התורה:". .איש אשר ירקח כמוהו ואשר ייתן ממנו על     זר ונכרת מעמיו"

שמן זה - תפקידו לקדש את הכהן הגדול לייעודו  - רם המעלה ויש בו מסר – להיות טהור וקדוש - לא להתמזג  עם החולין. אלא להאיר לעם ישראל- הנבדל מכל העמים , לא רק בתקופת המשכן והמקדש, אלא גם לעתיד לבוא!

יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה שלמה ונשוב לחזות בעבודת הכוהנים במקדש השלישי, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משיחת אהרון לכהונה גדולה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משיחת אהרון לכהונה  גדולה/ שיר מאת: אהובה קליין ©



משה נרגש בליבו

לקיים ציווי בוראו

יקדיש אהרון  לייעודו

כהן גדול ברוממותו.



 אוחז  בשמן המשחה

על ראשו יוצק בשמחה

 אחד הרגעים הנשגבים

 לנצח אינם  נשכחים.



 שמן משחה טהור

 מקרין למרחקים אור

אינו מתמזג עם חולין

מחולל פעמים ניסים.



 עתה אהרון כהן גדול

כבוד ותפארת לעיני כול

לראשו חובש מצנפת

השכינה  אתו מתמזגת!

 הערה: השיר בהשראת פרשת: תצווה[ חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 12 במרץ 2017

ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים...להקדשת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים... להקדשת הכוהנים/ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

Moses brings the victims to the Mishkan


הטכניקה: שמן על בד.

"וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְקַדֵּשׁ אֹתָם--לְכַהֵן לִי:  לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם--תְּמִימִם.   וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; סֹלֶת חִטִּים, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.  וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל-סַל אֶחָד, וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל; וְאֶת-הַפָּר--וְאֵת, שְׁנֵי הָאֵילִם".

[שמות כ"ט, א-ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 6 במרץ 2017

פרשת תצווה- משה לא נבחר לכהונה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תצווה- משה לא נבחר לכהונה?

שבת זכור


מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים שלי- לפרשת תצווה ושבת זכור.



ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים וסל מצות וסולת- למשכן/ציירה: אהובה  קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה  פונה אל חכמי הלב בדבר בגדי הכהונה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/אהרון ובניו סועדים בפתח האוהל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

ציורים לפרשת זכור:



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות






פרשה זו מתארת את בגדי הכהונה והקדשת הכוהנים לתפקידם על ידי משה, מעניין ששמו של משה אינו מופיע באופן מפורש בפרשה:

על כך כמה תשובות:

"בעל הטורים" מסביר: כי הטעם לאי הזכרת שמו של משה: היות ואחרי  חטא העגל ביקש מהקב"ה: "מחני נא מספרך אשר כתבת [שמות ל"ב, ל"ב]    מכאן שקללת חכם ,אפילו על תנאי - אינה שבה ריקם.

הגאון מווילנה סובר אחרת :לדעתו - היות ופרשה זו נקראת בשבוע בו אנו מציינים את יום פטירתו -  ז' באדר – לכן אין שמו מופיע באופן גלוי בפרשה.

על מנת להעביר את הכהונה ממשה לאהרון ,משה היה חייב לקדש את הכוהנים לתפקידם –בנוסף לבגדיהם המיוחדים  היה עליו לבצע כמה פעולות כפי שהכתוב מתאר: "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְקַדֵּשׁ אֹתָם--לְכַהֵן לִי:  לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם--תְּמִימִם.  וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; סֹלֶת חִטִּים, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.  וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל-סַל אֶחָד, וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל; וְאֶת-הַפָּר--וְאֵת, שְׁנֵי הָאֵילִם.  וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו תַּקְרִיב, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְרָחַצְתָּ אֹתָם, בַּמָּיִם.  ה וְלָקַחְתָּ אֶת-הַבְּגָדִים, וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת-אַהֲרֹן אֶת-הַכֻּתֹּנֶת, וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד, וְאֶת-הָאֵפֹד וְאֶת-הַחֹשֶׁן; וְאָפַדְתָּ לוֹ, בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד.  וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת, עַל-רֹאשׁוֹ; וְנָתַתָּ אֶת-נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, עַל-הַמִּצְנָפֶת.  וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ; וּמָשַׁחְתָּ, אֹתוֹ. ...."

השאלות הן:

א] מה מסמלים - הפר ושני האילים שמשה מביא למשכן?

ב] מדוע הועברה הכהונה ממשה לאהרון אחרי שבעת ימי המילואים?

תשובות.

הפר ושני האילים - הסמליות.

רבינו בחיי מסביר: באמצעות שני פירושים:

א] "לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם--תְּמִימִים." פר ושני אילים - סה"כ שלושה - כנגד שלושה אבות העולם: אברהם, יצחק, יעקב.

ב] על פי המדרש: "לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם.." כמו שכתוב[ישעיהו מ"ו, י']  " מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" פר אחד כנגד אהרן ,אילים שנים כנגד אלעזר ואיתמר - רמז ששני בני אהרון נדב ואביהוא עתידים למות על ידי קורבן .

העברת הכהונה ממשה לאהרון ובניו.

לאחר שמשה שימש ככהן במשך שבעת ימי המילואים הוא מעביר את הכהונה לאהרון ובניו באופן של ציווי.

על פי דברי חז"ל: [מסכת פסחים]  משה נענש היות וסירב תחילה לקיים את שליחותו למצרים, כפי שנאמר:   "וייחר אף השם במשה, ואמר לו הלא אהרון אחיך הלוי וכו' "

רבי שמעון בר יוחאי אומר: "עכשיו הוא לוי ואתה כהן, מכאן ואילך הוא כהן ואתה לוי"

חכמים אומרים: כי לא קיימת כאן העברת הכהונה, אלא מלכתחילה לא נועד משה לשמש ככהן ,אלא אך ורק בשבעת ימי המילואים.

חז"ל אומרים: כי משה שימש  עם אהרון עד פטירתו, ורק מזרעו ואילך פסקה הכהונה.

במדרש רבה שמות פרשה ב' נאמר בפירושה של המילה: "הנני" בסנה: "הנני לכהונה, הנני למלכות"

על פי זה: משה התאווה לשמש גם בכהונה גדולה, אבל הקב"ה אמר לו: "אל תקרב הלום" אין הכהונה  נתונה לך ,אלא  לאהרון אחיך. כאן בפרשת תצווה כאשר ה' מצווה את משה: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" הדבר היה רע בעיני משה.

"אמר לו הקב"ה תורה שלי הייתה ונתתיה לך, שאילולא היא אבדתי עולם"

מכאן: שנתינת התורה על ידי משה לעם ישראל -היא פיצוי על שלילת הכהונה ממנו.

עניין הקנאה של משה נראית בעיני פרשנים אחדים תמוהה.

אבן עזרא מסביר: על משה הוטל התפקיד להנהיג את עם ישראל -היה עליו ללמדם תורה ולכן לא היה לו פנאי לעבודת הכהונה.

 כמו כן, אשתו של משה הייתה בת יתרו ובניו לא נחשבו מיוחסים. לכן התורה שמה את הדגש על יחוסו של אהרון.

הסבר מעניין ב"אהל יעקב" של המגיד מדובנא - על אי נתינת הכהונה למשה: הכהן נועד לחנך ולהדריך את העם בו בזמן שהוא עצמו חייב לשמש להם דוגמא אישית.

 אך משה עמד ברמה גבוהה מאד מעל כל ההמונים ואילו מחנך העם צריך לבוא מתוך העם ולהיות נוכח בתוכו.

חז"ל אומרים: "יפתח בדורו כשמואל בדורו" אם שמואל היה חי בתקופת של יפתח, לא היה מסוגל בגלל מעלותיו הגבוהות להשפיע על אותו הדור, היות וכל מנהיג חייב להתאים לדור שלו..

בזמן חטא העגל הקב"ה אומר למשה: "לך רד כי שיחת עמך"- הכוונה שיש לרדת - אל העם ולמנוע את ההידרדרות.

לכן ה' אמר למשה: כי התורה לא ניתנה ישירות מפי הגבורה לעם ישראל ,היות והעם לא היה מסוגל לקלוט את התורה ממקור אלוקי באופן ישיר.

לכן משה  היה מתווך בין עם ישראל לאלוקים.  אי לכך מאותו הטעם נבחר אהרון לכהונה ולא משה, כי משה היה מורם מהעם ולא היה ביכולתו להדריך את העם במציאות  של אותו זמן.

לסיכום לאור האמור לעיל- משה נועד להנהיג את עם ישראל והוא עשה זאת במסירות נפש, אך בהיותו מורם מעם-לא ניתנה לו הכהונה, היות והכהן היה צריך לבוא מתוך העם.

ועל כן , כל אחד מילא את שליחותו נאמנה.

יהי רצון שבית המקדש השלישי יבנה במהרה ונזכה לחזות בעבודת הכהונה המתחדשת - במקום הקדוש. אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר