‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת יתרו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת יתרו. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 22 בינואר 2019

פרשת יתרו- מהו הסוד למתכון אחדות העם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו- מהו הסוד למתכון אחדות העם?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

 הציורים שלי לפרשה:




ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונה כאיש אחד בלב אחד   לרגלי  הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה יורד עם לוחות הברית מן ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם- לבל יעלו להר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)


 בפרשה זו , מתארת לנו התורה  את אחד מהאירועים החשובים  מאד בהיסטוריה היהודית:

 מעמד הר סיני:

 וכך הכתוב מתאר את   בני ישראל- טרם מעמד קבלת התורה:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר.  וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..... "

 [שמות י"ט, א- ז]

 השאלות הן:

א] מה המשמעות של התאריך בו הגיעו ישראל למדבר סיני?

ב]  מה הטעם  בהזכרת חניית ישראל ברפידים- טרם הגעתם  למדבר סיני?

ג] כיצד  הגיעו ישראל לאחדות?

תשובות.

הזמן בו הגיעו ישראל למדבר סיני.

רש"י  - שואל על המילים:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה"?

בראש  חודש לא היה צריך לכתוב, אלא- ביום ההוא, מדוע   נאמר:

 "בַּיּוֹם הַזֶּה"?

ותשובתו: כשאתה לומד תורה- יהיו בעינך חדשים כאילו היום ניתנו, הסבר זה מתבסס על דברי  תנחומא:

"כשתהא לומד, אל יהיו  בעינך ישנים, אלא כאילו היום הזה ניתנו"

 רבינו בחיי מסביר: "בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי"- הוא חודש  סיון "בַּיּוֹם הַזֶּה"- ראש חודש היה וההוכחה לכך: שנאמר:

"וַיְהִי הַחֹדֶשׁ, וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ על- (אֶל-) הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל" [שמואל-א, כ, כ"ד] ובהמשך כתוב: "וַיְהִי, מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּפָּקֵד, מְקוֹם דָּוִד" [שם, כ, כ"ז]

  מכאן, שהכתוב בא ללמדנו: שהיו שני ימי ר"ח וההוכחה שבהמשך מתואר:

"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, אֶל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, מַדּוּעַ לֹא-בָא בֶן-יִשַׁי גַּם-תְּמוֹל גַּם-הַיּוֹם, אֶל-הַלָּחֶם"?

ודרשו  רבותינו ז"ל- "ביום הזה"- היה ר"ח- כמו שכתוב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"

[שמות י"ב, ב]

בתאריך זה הגיעו בני ישראל למדבר סיני- הוא חורב.

 רבי ישראל  ליפקין מסלנט [מייסד תנועת ה"מוסר" בליטא] מציע רעיון יפה:

 כידוע התורה ניתן לעם ישראל לא במקום מדויק- אלא במדבר שומם גם הזמן אינו מדויק שהרי עד היום לא ברור לנו לגמרי האם התורה ניתנה ב: ו' בסיון? או, ב: ז' בסיון, או ביום השישי בשבוע, או בשבת. מכאן שהתורה- היא מעל הזמן ומעל המקום!

לעיתים ניתן לשמוע אנשים הטוענים: כי במקום מסוים- קשה ללמוד תורה ,או להתנהג ברוח התורה ולקיים את מצוותיה. או, יש הטוענים שבתקופתנו אין לנהוג כמו בימים ההם, אלא, חלילה יש להתאים את מצוות התורה  לימים שלנו, לכן  טוענים חכמים- כנגד דעות אלה-  שיהיו דברי התורה הנלמדים – כאילו היום ניתנו!

 רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש ]מסביר: "בַּיּוֹם הַזֶּה"- מיד שהגיעו למדבר סיני הקימו את המחנה וחנו כ"ישראל" נגד ההר ,לעומת זאת  לא כן כשהיו מגיעים למקום חדש במדבר, היו בודקים את השטח כדי לדעת אם הוא ראוי לחנייה, אך כאשר הגיעו לאזור הר סיני שהוא היה מקום  חפצם, לפי שכבר נאמר להם- שמכאן תצא ישועתם וכאן יקבלו על עצמם את עול עבודת ה'- מיד חנו ללא כל חישובים.

 הזכרת חניית ישראל ברפידים.

רש"י שואל על הנאמר: "בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים"-

 מדוע התורה חוזרת ומסבירה מהיכן באו ישראל אל מדבר סיני? הרי הדבר הוזכר כבר לפני כן? התשובה: התורה רוצה להקיש את יציאתם מרפידים אל הגעתם למדבר סיני- מה הגעתם להר סיני הייתה בתשובה- אף יציאתם מרפידים הייתה בתשובה.

במילים אחרות כבר כשהיו ישראל ברפידים הם עשו תשובה אחרי שהתלוננו

"לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"? [שמות, י"ז, ז]

"שפת אמת" מסביר: כיון שנסעו מרפידים במטרה  ללכת להר סיני, זכו לאלתר- על ידי כוונה זו- לתשובה, לפי שהרצון להתקרב לתורה משפיע לבוא - לידי תשובה.

"שם שמואל" מבהיר: היות שברפידים בני ישראל היו רפי אונים  עד מאד "שרפו ידיהם מן התורה" חלשים ברוחם וכושלים- הם התחזקו כאשר באו  למדבר סיני ,ידעו שבאים לקבל את התורה ועצם הצפייה לקראת ההתגלות הגדולה העומדת להתרחש לנגד עיניהם- הדבר נתן בהם עוז ואומץ למלא את התפקיד האדיר הזה!

"בעל חדושי הרי"ם ז"ל  אומר: ישנו פתגם ידוע: "אם אי אפשר לעלות –מן ההכרח לרדת: ואני אומר: אם אי אפשר לעלות- מן ההכרח לעלות.."!

 "כלי יקר"  מסביר רעיון יפה -לגבי הזכרת: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים"- התורה רוצה להדגיש: כי במקום זה בני ישראל היו  בריב ובמחלוקת- היות כי מקום זה נקרא:"מסה ומריבה" "וְרפִידִים"- אותיות- פרידים- וזה על שם הפירוד שהיה בתוכם. ורז"ל דרשו מלשון "רף ידיים" כי על ידי הפירוד שהיה ביניהם- רפו ידיהם מהתורה ועכשיו שנסעו מרפידים-למדבר סיני- הסיעו עצמם מן הפירוד  לחניה מול הר סיני- מקום זה גרם להם להיות מאוחדים- באגודה אחת.

 ובמיוחד כאשר התבוננו בהר שהוא הנמוך שבהרים והבינו שהי בחר  דווקא לתת את התורה שם- על ידי זה , הם בחרו  במידת ההכנעה.

אחדות עם ישראל לרגלי הר סיני.

 נאמר:

"וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר"

רש"י מבהיר: לרגלי הר סיני- כל עם ישראל התאחדו כאיש אחד בלב אחד, לעומת זאת בשאר החניות- הם היו שרויים בתרעומת ובמחלוקת.

 "מכילתא"- מסביר: "כל מקום שהוא אומר: "ויסעו ויחנו" נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן השוו כולם לב אחד, לכן נאמר : "וַיִּחַן"- בלשון יחיד ולא –"ויחנו"- בלשון רבים.

"כלי יקר" מסביר רעיון יפה: כל עוד שבני ישראל היו במצב של מחלוקת- לא היו ראויים לקבל את התורה- אלא עד אשר השלום יהיה ביניהם.

וכאשר השלום שרר ביניהם  - אז היו ראויים  לקבל את התורה על ידי משה מפי הגבורה- והתורה-  הרי מדריכה את האדם ללכת בדרך הישר.

 כפי שאמר שלמה המלך:

"דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ, מֵרֹעֶה אֶחָד" [קהלת י"ב, י"א] והתורה-  כל נתיבותיה שלום- כי כל עוד העם אינו מגובש כעם אחד, אלא המחלוקות ביניהם- האחד מתיר  בפסק הלכה, השני אוסר וכך כביכול התורה האחת מתנהלת  כשתי תורות לכן נאמר: "בחודש השלישי.." ביום הזה הם הגיעו למדבר סיני, כלומר  בחודש זה שמזלו תאומים מורה לנו להיות בדיבוק ואהבה שיחדיו יהיו תמים כתאומים זה לזה ואז   יהיה  השלום רב לאוהבי התורה ויש בכך גם רמז לשני לוחות הברית שהיו כתאומים- חמישה דיברות מול חמישה.

 ואמר  הצדיק מוורקה: "ויחן"- האחדות האמתית תתיכן- רק כאשר כל יהודי נושא  חן בעיני רעהו"  [הה"ק מהר"י מוורקה ז"ל]

"נחל קדומים" מסביר: האחדות תתיכן בתוך העם רק אשר ישנה מידה של ענווה בכל אחד-כלומר  שאין האחד מתגאה על רעהו. ולכן כאשר עם ישראל התבוננו בהר סיני והבחינו שהוא הנמוך בהרים מכאן למדו את מידת השפלות והענווה וכך  זכו להתאחד יחדיו כאיש אחד בלב אחד.

"הדרש והעיון" סובר- אם  בני ישראל מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד" אז זוכה מנהיגם גם להתעלות ומתעלה במדרגות האלוקות, כמו שנאמר:

"וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים" [שמות י"ט ,ג]

 לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי האחדות- היא דבר בעל חשיבות נעלה והיא הכרחית בכל עת לעם ישראל - וניתן ליישמה בפועל- מתוך יחס של כבוד לאיש לרעהו ומתוך אהבת חינם והכנעה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחדות עם ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחדות עם ישראל

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בחודש השלישי  מגיעים

למדבר סיני- מֵרְפִידִים

מחלוקת מעליהם מְפוֹרְרִים

כערפל נמוגים החישובים.



וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר

יחדיו השילו טעם מַר

לא עוד מחלוקות

כהרף עין הבנות.



כפרי  הבשל בעתו

חשו לפתע  מתיקותו

נצבים יחדיו בהכנעה

מגבירים שלום ועֲנָוָה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 5 בפברואר 2018

ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings

Yitro's decision


" וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.   וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.   וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.   וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה".
[שמות י"ח,א-ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 בינואר 2018

יתרו והחלטתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יתרו והחלטתו.

 שיר מאת: אהובה קליין ©


עת השחר הפציע

 את יתרו הפתיע

שמועת גבורות אלוקים

 לכל בניו האהובים.



חיש שינס מותניו

צירף בתו ונכדיו

להשיבם למשה הצדיק

המיטיב עמו להנהיג.



השמחה מרקיעה  שחקים

 להר הקודש הולכים

ההתרגשות עולה על גדותיה

להשיב ציפורה אחר שילוחיה.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת  יתרו [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 בפברואר 2017

פרשת יתרו- מה גנוז בהר סיני?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו- מה גנוז בהר סיני?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ ההכנות למתן תורה- כיבוס הבגדים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה יורד עם לוחות הברית מן ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח,י-י"א]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)

פרשה זו קרויה על שם יתרו - חותן משה משום שאחר שראה  את כל הניסים שקרו לעם ישראל קיבל על עצמו את האמונה בה'. בזכות זה - זכה  להנצחת שמו בפרשה כה חשובה - המתארת את מתן תורה בהר סיני.
חז"ל משבחים את יתרו על היותו מכניס אורחים בעת מנוסתו של משה ממצרים,  יתרו אמר לבנותיו לקרוא למשה שיבוא, כפי שכתוב במסכת  סנהדרין [ק"ד, ע"א ]: "בשכר: "קראנה לו ויאכל לחם"- זכו בני- בניו וישבו בלשכת הגזית" [הכוונה להיכל שבהר הבית, מקום כינוס חכמי הסנהדרין הגדולה בתקופה שבית המקדש היה קיים].
בטרם קיבלו עם ישראל את התורה, אלוקים ציווה את משה לפנות אליהם ולהנחות אותם בכמה הנחיות חשובות:
כפי שהכתוב מתאר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי.  וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת.  לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה--אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ, לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר.  וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, אֶל-הָעָם; וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם, וַיְכַבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  וַיֹּאמֶר, אֶל-הָעָם, הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים:  אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה. [שמות י"ט, י-ט"ז]
השאלות הן:
א]  אילו הכנות  נדרשו מעם ישראל  לקראת מתן תורה?
ב]  מדוע היה צורך להזהיר את עם ישראל   לבל  יתקרבו להר?
התשובות :
ההכנות טרם מתן תורה.
רבי חיים ליב שמואלביץ כותב בספרו: "שיחות מוסר":  היו שלושה סוגים של הכנות - לקראת  מתן תורה:
א] עצם הזכרת המקום:"ויסעו מרפידים" כפי שכתוב: "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים.." על כך אמרו חז"ל [מכילתא שם]: שם המקום: "רפידים" מרמז על כך שעם ישראל רפו ידיהם מהתורה ,אך ברגע שהתורה מציינת: "ויסעו מרפידים"- מכאן לומדים: כי עם ישראל התרחק מהרפיון שהיה להם כדברי אור החיים: "הכנה ראשונה לקבלת התורה היא התגברות והתעצמות בעסק התורה, כי העצלות הוא עשב המפסיד השגתה". כי אם אדם אינו לומד תורה בכל כוחו, התורה נהפכת לו לסם מוות כפי שנאמר בגמרא [מסכת שבת פ"ח, ב] לפיכך יהודי העוסק בכל כוחו בלימוד התורה הוא כאדם המשתמש ביד ימינו  - שבאמצעותה הוא  עושה את עיקר הדברים, לא כן אחד שאינו  משקיע את כוחו ואינו טרוד  לדעת את סוד התורה - דומה לאדם המשתמש ביד שמאל שבדרך כלל אינה פעילה ולכן בשבילו - התורה היא סם מוות.
וע"כ נראה שההתעסקות בתורה חייבת להיות בכוח ובמרץ רב-זוהי שאלת חיים ממש. אדם המשקיע את כוחו בתורה – צפוי לו שכר בעולם הזה ובעולם הבא.
ב] ההכנה השנייה מרומזת במילים: "ויחנו במדבר" - וכאן יש רמז לתיקון המידות והתרחקות ממידת הגאווה. על כך נאמר במסכת נדרים [נ"ה, א]:"כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר - התורה ניתנת לו במתנה, שנאמר: "וממדבר מתנה" [במדבר כ"א, י"ח] וכתב אור החיים: "כי אין דברי תורה מתקיימין, אלא במי שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר [מסכת עירובין נ"ד, א] וכנגד זה אמר: "ויחנו במדבר", לשון שפלות וענווה כמדבר שהכול דורכים עליו"
בגמרא [מסכת תענית כ', ב] נאמר: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" הכוונה שיוכל גם לכופף עצמו בפני אחרים ואף לבטל את דעתו מפני רצון חברו, ולא יהיה קשה כארז זקוף שאינו מסוגל להיות גמיש ולכופף את עצמו.
ועל כך נאמר: "לפיכך זכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות" מכאן שאפילו התורה נכתבת על ידי הקולמוס שמסמל את הענווה.
ג] ההכנה השלישית מתבטאת במילים:"ויחן שם ישראל נגד ההר" – על כך נאמר: "הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת, ואהבו את השלום, ונעשו חניה אחת, הרי שאתן להם את תורתי" [סוף ד"א ,זוטא]
הכוונה- שעם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד כאשר היו בתחתית ההר-לפיכך היו ראויים לקבל את התורה.
כפי שכתוב: "ויחן" בלשון יחיד. התורה לא ניתנה ליחידים ,אלא לכל העם כאשר הם מאוחדים.
על פי רש"י: המילים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם," עם ישראל היו צריכים להכין את עצמם היום ומחר. כמו שאמר הנביא ירמיהו: "ובטרם תצא מרחם הקדשתיך"
הרב שמשון רפאל הירש מסביר: התורה עומדת לבוא אל העם ולכן עם ישראל חייב להתכונן במשך שלושה ימים -  הוטל עליהם לקדש את גופם וגם את לבושם – על ידי רחיצה וכיבוס וזאת על מנת שיהיו ראויים לקבלת התורה.
"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר"
על פי ציווי זה, נראה  שישנה חשיבות גדולה מאד להר סיני- עוד טרם קבלת התורה ועל כן ראוי לבדוק מהי חשיבות זאת?
רבינו בחיי מסביר את משמעות המשפט:  "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת".
הכוונה היא לתת לעם גבול כשיעור אלפיים אמה, גם אם קצת חסר ממידה זו או גם אם יש קצת יותר ממידה זו -המטרה שעם ישראל לא יעלו אל ההר כדי שלא יגעו בקצהו.
העובר על איסור זה צפוי לעונש "לא תהא מיתתו כנגיעת יד כגון: חנק ושרפה וכיוצא בהן כי אם מרחוק כגון סקילה, או בחיצים לכן נאמר: "כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה"
בעל "החפץ חיים" אומר רעיון מעניין במיוחד: מכך שעם ישראל הוזהרו טרם מתן תורה מלהתקרב להר, לומדים קל וחומר : אם הר זה שאין בו דעת ואינו מרגיש כלום - נתקדש מכוח המעשה של מתן תורה עד כדי כך שהוזהרו לא לגעת בקצה ההר, קל וחומר שיש לנהוג ביראת כבוד כלפי תלמיד חכם שהוא בבחינת ספר תורה חי שיש בו שכל ורגש , שכל הנוגע בקצה כבודו כאילו נגע  בבת עינו.
ישנו מדרש מעניין על חשיבות ההר:
על פי מדרש שוחר טוב [פרק ס"ח]רבי יוסי מבהיר :"סיני מהיכן בא? מהר המוריה! נתלש כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו עול תורה" לפי דברים אלה, הר סיני- שלוחה- של הר  המוריה.
בהר המוריה אברהם אבינו עמד בניסיון הקשה של העקדה ואכן בסוף הניסיון הקב"ה אמר לו: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה.."
תהליך דומה, קורה בהר סיני: הניסיון ויראת שמים, מכאן ניתן להבין את חשיבות המקום.
ספורנו מסביר: כי האזהרה אל העם לא להתקרב להר סיני, נובעת מהחשש פן יפלו חללים בתוך העם  ויערבבו שמחת ה' בטומאת המתים וכך יטילו אבל על קרוביהם ולא תשרה  השכינה עליהם.
לדעת  המלבים : מהציווי: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב"- ניתן להסיק: כי יהודי חייב להגביל את עצמו בענייני אלוקות ולא לחקור יתר על המידה את הנושא- כי הוא למעלה מתפיסתו, אלא עליו להסתפק באמונה פשוטה.
לדעת הרב שמשון רפאל הירש: היו צריכים את עם ישראל להזהיר לא להתקרב להר- כדי להפריד בן העם הפרדה פיסית - לבין ההר שהוא מקור אלוקי. המקום מורם אל תחום שמעבר הארצי - לכן כל יצור חי שיגע בהר – צפוי למיתה ורק אחרי מתן תורה יושב ההר אל התחום הארצי- כל ההגבלה הזאת - מטרתה להוכיח: באופן מוחשי שמקור התורה הוא על אנושי ועל ארצי!
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הר סיני היה קדוש בהיותו גם שלוחה של הר המוריה-כדברי המדרש והיה גנוז בו כוח של קדושה הנובע מעצם קבלת התורה במקום זה והשראת השכינה -ועל כן נדרשו הכנות  לקראת מעמד הר סיני ומנגד: איסור גמור לעלות או לגעת בהר.
 יהי רצון שנזכה להתמיד בתורה הקדושה ובקיום מצוותיה מתוך אהבה, כוח ועוצמה וכך נשמש גם אור לגויים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ואזהרותיו לעם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ואזהרותיו לעם.


שיר מאת: אהובה קליין ©




טרם היום הגדול הנורא

השמים  מקרינים אורה

ישראל חשים מורא

 לקראת  מתן תורה.



משה  יורד אל העם

מנהיג  נבון וחכם

בשלושה ימים מגבילם

מנגיעה בהר מזהירם.



 עומד הוא על סלעים

מול ממלכת כוהנים

מביט בהם  באהבה

 מתוך מסירות וענווה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 25 בינואר 2016

יתרו מכיר טובה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יתרו מכיר  טובה.

שיר מאת: אהובה קליין ©

 

יתרו שומע שמועות

מוחו רוקם מחשבות

בחוטי תבונה ודעת

האמת בליבו ניטעת.

 

כאייל יחיש צעדיו

בליווי בתו ונכדיו

אל מרחבי מדבר

עתירי  שיחי צבר.

 

יפגוש משה חתנו

יחיד מיוחד בצניעותו

יתרו מכיר טובה

לה' הגדול והנורא.

 הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר