‏הצגת רשומות עם תוויות מצוות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מצוות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

ציורי תנ"ך/ מקור הברכות/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 במאי 2017

פרשת אחרי מות- קדושים- הבטחת הארץ לישראל- בזכות מה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות- קדושים-

 הבטחת הארץ לישראל - בזכות מה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים שלי על הפרשה:



ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ישראל באחרית הימים.

ציור: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד




ציורי תנ"ך/ "ארץ עיינות ונחלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


"לא תעשו עוול  במשפט.."




השבת אנו קוראים את שתי  הפרשיות: "אחרי מות"  ו"קדושים".  ישנו קשר הדוק בין שתי פרשיות אלה.
בעוד שפרשת :"אחרי מות" בתחילתה מתארת את עבודת הכהן הגדול ביום  הכיפורים- שהוא היום הקדוש ביותר, פרשת "קדושים" מתארת  מצוות רבות שבין אדם לחברו - כשהתכלית  של עם ישראל היא- לחיות בקדושה.
פרשת קדושים מסיימת בנושא ירושת ארץ ישראל לעם ישראל:                       "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל- חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ.  וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם:  כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם.  וָאֹמַר לָכֶם, אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:  אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים.  וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין-הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, לַטְּמֵאָה, וּבֵין-הָעוֹף הַטָּמֵא, לַטָּהֹר; וְלֹא-תְשַׁקְּצוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף, וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי לָכֶם, לְטַמֵּא.  כו וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי". [ויקרא כ, כ"ב-כ"ו]
השאלות הן:
א] באיזה תנאי עם ישראל יזכה לרשת את ארץ ישראל?
ב] האם ישנם מקורות נוספים המוכיחים את  ירושת הארץ?
תשובות.
התנאי לירושת הארץ
התורה מציינת את התנאי הראשוני לירושת הארץ במילים:  "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל- חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ"
ע ם ישראל בהיותו העם הנבחר אשר קיבל את התורה כאיש אחד בלב אחד במעמד הר סיני - מחויב לקיים את מצוות התורה - הלכה למעשה וכל סטייה מהתחייבות זאת מעמידה את הבטחת הארץ לעם הנבחר - בסכנה.
רש"י מתייחס למילה:" וָאָקֻוץ בָּם". 
ההסבר: לשון מיאוס כמו המילים: "קצתי בחיי - כאדם" שהוא קץ במזונו"
בהמשך רש"י מביא את דברי תורת כוהנים: נאמר: " וְלֹא- תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ."
ארץ ישראל איננה יכולה לקיים עוברי עבירות, משל למה הדבר דומה? לבן מלך שנתנו לו מזון שאינו יכול להחזיק מעמד במעיו והוא מקיאו. באותו אופן גם ארץ ישראל איננה מקיימת אנשים שחוטאים.
לכן לדעתו של רש"י:  "וָאָקֻוץ"- המילה מקבילה למילה: "תקיא" לכן אם עם ישראל ישמור את החוקים והמצוות, הארץ לא תקיא  את יושביה היהודים, אך חלילה, אם עם ישראל  ילך בדרך הגויים - ה' ימאס בם כדוגמת האדם אשר קץ במזונו.
רבינו בחיי : שם את הדגש על הייחודיות  ומתבסס על שלושת המילים: "וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם"
הכוונה: שה' המיוחד מבטיח לתת ארץ מיוחדת לעם ישראל- שהם עם מיוחד. אין ה' משליט על עמו- לא כוכב ולא שרף ולא מלאך ,אלא עם ישראל שייכים לקב"ה  ואין הקב"ה  משייך עצמו לעובדי עבודה זרה.
עוד מוסיף רבינו בחיי: כי חכמת התורה מחייבת את העם היהודי להיות מובדלים במאכל, במשתה ובמלבוש ומתוך כך שעם ישראל דבק בתורה ומצוותיה - הגויים מגיעים לידי קנאה ומתוך הקנאה – מגיעים לידי שנאה. הראיה לכך: שרז"ל  טוענים: כי הר חורב- בו ניתנה התורה- נקרא בשם סיני- כי משם יצאה שנאה לעם ישראל.
 בהמשך רבינו בחיי מביא מדרש:
הקב"ה  מצווה לעם ישראל : להיות מובדלים  מעובדי הגלולים – ובתנאי זה הם שייכים לה' ואם חס ושלום אינם מקיימים את הציווי- הרי הם שייכים לנבוכדנצר ומרעיו.
עם ישראל חייב להתרחק מהחטאים ולקבל עליו עול מלכות שמים וזאת ,לעומת הגויים שכהו עיניהם מלראות את אור התורה והיות ולא קיבלו את התורה – הם מהלכים בחשכה והנביא ישעיהו אומר עליהם: "והיה במחשך מעשיהם"[ישעיהו כ"ט] סופם לגיהנום שנקרא: "חושך" כפי שכתוב [באיוב כ]"כל חושך טמון לצפוניו"
לעומתם, עם ישראל-זוכה לאור הגנוז אשר צפון לצדיקים לעתיד לבוא וזאת בזכות שקיבלו את התורה- הנקראת: "אור" כפי שנאמר: [בתהלים קי"ט]       "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי".
 הרב שמשון רפאל הירש מסביר: הארץ לא ניתנה לכנענים בירושה לנצח, אך הם משמשים "שומרי המקום עד שתבואו"[תורת כוהנים] לעומתם, עם ישראל בא להתנחל בארץ בקביעות ועל כן עליו להיזהר לא ללכת בדרכם של הגויים ואזהרה זו חלה על העם בכל רגע ורגע שהם חיים בארץ ישראל. שהרי התושבים הקודמים עשו את כל המעשים אשר ה' אוסר על בניו ולכן הם התקלקלו ונפערה תהום בין ה' לגויים ומאס בהם. ועל כן  עם ישראל ראוי  לרשת את ארץ כנען בשמירת חיי הצניעות בקרב משפחתם, אפילו בזמן שהיו בין המצרים ובתוך הכנענים ,זהו הייעוד המוסרי של עם ישראל שבו תלויה הירושה הנצחית  על הארץ הקדושה.
 הקב"ה הבדיל את בניו מכל העמים, שהרי ישנו מרחק עצום בין הגדולה הרוחנית והמוסרית שאלוקים דורש מבניו - לבין השפלות של העמים  אשר בסביבתם. הקב"ה  שואף לבנות מחדש את עמו ולחזור להקים את פסגות הרוח והמוסר של האנושות.
 מקורות  בדבר ירושת הארץ בתנ"ך.
להלן כמה דוגמאות:
א] "וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.  קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.  וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים.  וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ--לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם". [בראשית כ"ח, א-ז]
ב] דוד המלך מזכיר את הברית אשר כרת ה' עם אברהם לגבי הבטחת הארץ- לישראל.
" דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ;    בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.
 זִכְרוּ--נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר-עָשָׂה;    מֹפְתָיו, וּמִשְׁפְּטֵי-פִיו.
 זֶרַע, אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:    בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו.
 הוּא, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ;    בְּכָל-הָאָרֶץ, מִשְׁפָּטָיו.
 זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ;    דָּבָר צִוָּה, לְאֶלֶף דּוֹר.
  אֲשֶׁר כָּרַת, אֶת-אַבְרָהָם;    וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק.
 וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק;    לְיִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם.
 לֵאמֹר--לְךָ, אֶתֵּן אֶת-אֶרֶץ-כְּנָעַן:    חֶבֶל, נַחֲלַתְכֶם.
בִּהְיוֹתָם, מְתֵי מִסְפָּר;    כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ.
 וַיִּתְהַלְּכוּ, מִגּוֹי אֶל-גּוֹי;    מִמַּמְלָכָה, אֶל-עַם אַחֵר".
  לֹא-הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם;    וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים.
 אַל-תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי;    וְלִנְבִיאַי, אַל-תָּרֵעוּ".[תהלים ק"ה, ו-ט"ו]
 ובהמשך דוד המלך מדגיש את התנאי לירושת הארץ:
" וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.
 בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;
הַלְלוּ-יָהּ".[ שם  ק"ה, מ"ד- מ"ה]
ג] "וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. [בראשית י"ג, י"ד]
ד] ה' מבטיח ליעקב:
"וְאֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק--לְךָ אֶתְּנֶנָּה; וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ" [בראשית  ל"ה, י"ב]
לסיכום, לאור האמור לעיל: ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל בהיותו העם הנבחר.
ההבטחה ניתנה עוד לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב- אך על מנת להבטיח את ירושת הארץ לישראל- עם ישראל חייב להיות מובדל מאומות העולם: בלבוש, משתה ומאכל, וכל מהלך חיי העם חייב להיות מושתת על ערכי התורה המוסר.
יהי רצון שנקיים את התורה ככתבה ולשונה ונזכה לחיות לעד בארץ ישראל -ודברי ישעיהו הנביא יתגשמו במהרה:
"וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ"׃ [ישעיהו ס, ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 באוגוסט 2016

פרשת ראה, מאין כי ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל המצוות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- מאין כי: ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל מצוות התורה"?

 

 מאמר מאת: אהובה קליין     

בפרשה זו ישנן ברכות וקללות , הברכות ניתנות לעם ישראל בתנאי שיקיימו את המצוות,

 והקללות – כעונש לעבירות.
 ציורים מתוך הפרשה:




ציורי תנ"ך/הר גריזים- הר הברכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ השלום המובטח בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט ועליון על כל האויבים/ ציירה:  אהובה קליין
(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אחת המצוות החשובות היא: ישוב ארץ ישראל ,כמו שנאמר: "כי אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר ה' אלוקיכם נותן לכם וירשתם אותה וישבתם בה: ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן  לפניכם היום":[דברים י"א, ל"א-ל"ב]

 בהמשך נאמר:"...וישבתם בארץ אשר ה' אלוקיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם- בטח":[שם, י"ב, י]

ועוד נאמר: "שמור ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנוכי מצווך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלוקיך: כי יכרית ה' אלוקיך את הגויים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אותם וישבת בארצם.."[שם, י"ב , כ"ח -ל]

"רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום: כי ה' אלוקיך ברכך כאשר דיבר  לך והעבטת גויים  רבים ואתה לא  תעבוט ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשלו" [ שם ,ט"ו, ה-ז]

השאלות הן:

א] מאין- כי הישיבה בארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות?

ב]מהו המתכון לשבת  בארץ המובטחת- בשלום ובשליטה על האויבים סביב?

 תשובות.

הישיבה בארץ ישראל.                             

בספרי מסופר:" מעשה ברבי יהודה בן ביתרא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי יהונתן שהיו יוצאים חו"ל , הגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל.זקפו עינהם זלגו דמעותיהם, קרעו בגדיהם וקראו את המקרא, "וישבת בארצם", חזרו ובאו למקום, אמרו : ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל מצוות התורה. ומעשה ברבי אליעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר, שהיו הולכין לנציבין ללמוד תורה אצל ר' יהודה בן בתירא והגיעו לצידון. זכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם, זלגו דמעותיהם, קרעו דמעותיהם, קרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה: "וירשת אותם וישבת בארצם" חזרו ובאו למקומם.

אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל המצוות שבתורה"

 הרמב"ן מתמקד ברעיון זה בתרי"ג  מצוות [דברים, פרשת מסעי ל"ג, נ"ג] "והורשתם את הארץ וישבתם בה, לכם ניתנה הארץ" מכאן הוא מסיק: כי מצוות עשה שישבן בארץ וירשו אותה בכל הדורות ובכל המצבים וכל מה שאמרו חז"ל בנוגע למצוות ישוב ארץ ישראל כולל הדינים- שכופים את האישה, או האיש שאינם רוצים לעלות- נובע מדבר אחד: מצוות יישוב ארץ ישראל. לכן הרמב"ן קבע: כי מצוות ירושת הארץ כלולה בתוך תרי"ג  מצוות.

 הרמב"ן מביא  לכך שתי הוכחות:

א] כאשר המרגלים לא רצו לעלות הארץ והוציאו את דיבתה רעה. נאמר  עליהם: "ותמרו את פי ה' " ועוד נאמר: "ולא שמעתם"

ב] חז"ל קראו למלחמת כיבוש: "מלחמת מצווה", והרמב"ן טוען שזו מצווה שהייתה קיימת במשך כל הדורות וההוכחה: שהם קראו לה: מצוות ישיבת ארץ ישראל.

 הר"ן, בסוף מסכת  כתובות מביא בשם הראב"ד שאף הנשים חייבות במצוות ישוב ארץ ישראל, וגם עבדים כנענים יכולים יכולים לכוף את רבם לעלות לארץ ישראל.

 הריב"ש פוסק: שרק משום ישיבת ארץ ישראל התירו שבות של קניית שדה על ידי נוכרי בשבת ,אבל מטעם של עליה- לא התירו שבות, משום שהיא אך ורק הכנה למצווה.

 רש"י אומר בנוגע לישוב ארץ ישראל: היינו - לגרש עובדי כוכבים וליישב ישראל בה"[מסכת גיטין דף  ח'] מכאן, שרש"י סובר, כי מצוות כיבוש וישוב ארץ- ישראל נוהגת תמיד.

 בנושא: "מלחמת רשות": כל מלחמה נקראת רשות, חוץ ממלחמת  יהושע שהייתה לכבוש את ארץ ישראל. הרי שמצוות כיבוש ארץ ישראל-  מלחמת מצווה היא.[מסכת סנהדרין דף ב']

 מעניינים דבריו של האורח חיים בפרשת מסעי: על הפסוק :"וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" הוא אומר דברי נבואה על עתידה של ארץ ישראל עם  כיבוש הארץ באופן חלקי כך שיישאר חלק עוין במדינה בחלקים שונים בארץ ועל כך הוא אומר:" לא בלבד שיחזקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם!

הרמב"ם פוסק בהלכות עבדים[פ"ח, ה"ט]- עבד שאמר לעלות לארץ ישראל כופין את רבו לעלות עמו, או ימכור אותו למי שיעלהו  לשם, רצה האדון לצאת לחו"ל אינו יכול להוציאו עד שירצה העבד, ודין זה נוהג בכל אפילו בזמן שהארץ בידי עכו"ם, ובאותו פרק: אם ברח העבד מחו"ל לארץ מפקעין בי"ד שעבודו מעליו [בגמרא כתובות דף ק"י מנמקים דין זה במצוות ישוב ארץ ישראל]

לחיות בארץ מתוך שלום ושלווה.

על המילים: "כי יכרית  ה' אלוקיך את הגויים"- רבינו בחיי מביא מדרש:

"מלך שנטע כרם בתוך שדהו והיו בתוכו ארזים גדולים, הלך המלך וקיצץ את הארזים והניח את הקוצים, אמרו עבדיו: אדוננו המלך הקוצים שהיו נאחזין בבגדינו וקורעין אותם הנחת וקצצת את הארזים, אמר להן: אילו קצצתי את הקוצים והנחתי את הארזים במה הייתי גודר כרמי, ולא יפה עשיתי, אלא יעמוד הכרם על עמדו ואני מצית בהן את האור.

 הנמשל:"כך ישראל כרמו של הקב"ה שנאמר[ישעיהו  ה]:"כי כרם ה' צבאות בית ישראל, הכניס ישראל לארץ וקיצץ הארזים שבה שנאמר:[עמוס ב]ואנוכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, והניח את בניהם ובני בניהם שם כדי שישמרו את הכרם, שנאמר :"[שופטים ג] ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות גם את ישראל, וכתיב[שם ב]"למען נסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה' ללכת בם, וכשיעמוד הכרם על עמדו במשמרת התורה[ישעיהו ל"ג] "והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים כאש יצתו."

לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד-

  כי על מנת לשמור על חיים טובים בארץ ישראל- שלווה ושלום  מהאויבים סביב, המתכון  הוא:  קיום התורה ככתבה ולשונה וכל זה לאורך כל הדרך וכך  התוצאה תהיה שעם ישראל יזכה לכל הברכות המובטחות בפרשה – עד כדי כך שהוא  יזכה לשבת בבטחה בארצו וישלוט על כל העמים סביב.

ולאור דברי המפרשים, רמב"ן, רש"י ורמב"ם- ישוב ארץ ישראל נחשב- למצוות עשה מן התורה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 במאי 2016

ברכות/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכות/ שיר מאת: אהובה קליין©

 עם נבחר אלוקים

מחובר לספר הספרים

הולך בדרך ישרים

 מרבה מעשים טובים.

 

שומר ציוויים וחוקים

עמל לילות כימים

כזרקור יאיר לגויים

זוכה לברכות והישגים.

 

מתרבה  כים כוכבים

אינו ירא מאויבים

זוכה  לפירות הילולים

נהנה משדה יבולים.

 

כסלע איתן באמונה

מתענג מזיו השכינה

מודה לבוראו בתפילה

מהרה יזכה לגאולה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי [ חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 באוגוסט 2015

פרשת ראה- הקשר בן הראיה לחוכמה-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- הקשר בין הראיה לחוכמה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשה זו פותחת בנושא הברכה והקללה:

"ראה  אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את- הברכה אשר תשמעון אל מצוות ה' אלוקיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום: והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלוקים אחרים אשר לא- ידעתם"[דברים י"א, כ"ז-כ"ח]

ציורי תנ"ך/הברכה על הר גריזים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


אחת מהברכות היא: הישיבה לבטח בארץ:

ציורי תנ"ך/ השלום בארץ/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

בהמשך ישנו ציווי לשמור את כל המצוות: מצוות עשה ומצוות לא  תעשה ככתבם ולשונם.
אחת ממצוות הלא תעשה: עבודה זרה, יש להשמיד את כל האלילים   עם הכניסה לארץ ישראל.

ציורי תנ"ך/ השמדת עבודת האלילים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


יש להעניש את העיר הנידחת:

ציורי תנ"ך /עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה  קליין(c)[שמן על בד]


ומנגד ישנו ציווי להקריב קורבנות בבית המקדש.



ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


מצוות השמיטה גם מוזכרת  בפרשה:



ציורי תנ"ך/מצוות השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


נושאים נוספים בפרשה:


ספירת העומר:



ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/"ושמחת בחגך"/ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ישנה הדגשה על כך שעם ישראל - הוא עם ה': "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה:"[שם  י"ד, ב]

אחת המצוות המוזכרות בפרשה היא : התייחסות לאיש עני [ט"ו, ז-ט]

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך לא  תאמץ את—לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון: כי פתות תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו: הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור קרבה שנת- השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תיתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא: נתון תיתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך: כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנוכי מצווך לאמור פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניי ולאביונך בארצך"

השאלות הן:

א] מה המשמעות: "ראה" בלשון יחיד לעם ישראל?

ב] כיצד יש להתייחס לעניים?

ג] מה הקשר בין הפרשה- להפטרה בחזון ישעיהו הנביא?

תשובות.

"ראה"- המשמעות.

על פי דברי מאיר ינאי: הראיה מצביעה על חוכמה והחוכמה היא מתוך ראייה- ראיית אמת וחוכמת אמת.

המקור לרעיון זה הוא מה': "אתה הראית לדעת" [דברים ד, ל"ה]

כל אדם רואה דברים על  פי דרגתו ,אך ה' משגיח על מעשינו ורואה תמיד את הדרך בה אנו הולכים, כפי שנאמר: "וראו כל בשר כי אני ה' "[יחזקאל כ"א]

אף אדם אינו יכול להסתתר  מפניו ולכן אופן חייו ומעשיו של האדם -נתונים תחת עין פקוחה ומתמדת. כפי שכתוב: "אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו? נאום ה' הלוא את השמים והארץ אני מלא" [ירמיהו כ"ג, כ"ד]

הקב"ה אומר לכל אחד מאתנו- תראו , היכן אתם נמצאים?

מה המצב הרוחני שלכם? ולכן נאמר: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" הדבר נעשה בכל יום ולא מתוך כוונה להעניש תחילה, אלה ניתנת לנו אפשרות הבחירה.

ובמסכת אבות נאמר: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך:

 עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים." [אבות ב, א]

חז"ל שואלים: מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.."[דברים  י"א, כ"ו- כ"ח]

רבי אליהו מווילנא משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך מסוימת-מפני שכולם הולכים  בדרך זו. ועל כן איני בודק אם הדרך הזו ראויה.

לכן ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד  עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה.

ועל פי המסקנה תבחר את הדרך  הנכונה בחייך.

אבן עזרא מפרש: כי הטעם  לפניה בלשון יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.

לכן התורה פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין  לחיות בחברה  מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.

רבי משה סופר- "בעל חת"ם סופר" מסביר:  שעניין הראיה בפרשה מתקשר למה שנאמר במסכת קידושין [ מ', ע"ב] "לעולם יראה אדם עצמו [ואת העולם כולו] כאילו חציו חייב וחציו זכאי, אם עשה מצוה אחת- הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות. אך אם עבר עברה אחת- הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה.

רבינו בחיי אומר: ישנה  פניה אל העם בלשון יחיד: "ראה" ובהמשך פונה בלשון רבים באמצעות המילה: "לפניכם" –"כי משה ידבר עם הכול עם היחידים ועם ההמון, ולפי שהברכה והקללה נאצלין משתי מידות שבהן נברא העולם והן: מידת הדין ומידת רחמים, שאין עניינם נגלה רק ליחידים המשכילים, לכך אמר ראיה בלשון יחיד, והוא ראיה בעין השכל כעניין [קהלת א]"ראה הרבה חכמה ודעת", ולפי שהברכה והקללה הם זירוז להמון בקיום המצוות והפחידם בעוברם עליהן, לכך דיבר עם ההמון ואמר: "לפניכם" - כוונתו של רבינו בחיי: כי באמצעות המילה: "ראה"- שהיא בלשון יחיד  ישנה פניה ליחיד, כי הברכה והקללה מקורם ממידת הדין ומידת הרחמים, אך הם מובנים יותר ליחיד שהוא בעל דעת וחוכמה, אבל  הפניה לעם בלשון רבים-"לפניכם"  באמצעות עניין הברכה והקללה יש בהם הפחדה וזירוז לכל- לכן נאמר בלשון רבים.

היחס לעניים.

לפי פירוש ה"שפתי כהן" : נאמר בכפילות כלפי העני: "פתוח תפתח" כי על ידי שאתה נותן צדקה לנצרך אתה פותח שער לא לאחרים, אלא לעצמך, בנושא הקמצנות אמר שלמה המלך: "יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם, איש אשר ייתן לו האלוקים עושר נכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאווה, ולא ישליטנו האלוקים לאכול ממנו כי איש נוכרי יאכילנו" [קהלת ו']- ברגע שאתה נותן צדקה לעני, אתה פותח את השער הסגור שלך לנפש שלך -ותתרפא מהעניין הרע הזה של חוסר שליטה בנכסך אתה.

אור החיים אומר: כי על ידי שאדם נותן צדקה לעניים- פותח פתח לאחרים- פותחים לו  משמים שערי שפע. לכן נאמר בכפל לשון: "כי פתוח תפתח" וגם למה שנאמר קודם: "לא תאמץ לבבך ולא תקפוץ ידך מאחיך האביון"

חז"ל במסכת: [בבא בתרא דף ט'],אומרים:"בודקין לכסות, ואין בודקין  למזונות, זה מרומז כאן בתורה: "פתח את ידך לו" הכוונה – למזון, ואילו לכסות, תחקור ותבדוק אם חסר לו משהו-"לדי מחסורו" ואז :"העבט תעביטנו"

רבי יוסף שאול נתנזון לומד מכאן דבר הלכה: שאין לתת לכל העניים בכמות שווה, אלא לאדם חשוב יש להעניק  מנה נכבדה. ואפילו סוס לרכב עליו, ואילו לאדם פשוט די לתת לו נתינה כערכו.

מעניין להתבונן בכפות הידיים כשהן קמוצות ,כל האצבעות שוות. אבל כאשר הידיים  פתוחות ניתן לראות את ההבדלים בין האצבעות. לכן התורה באומרה: "לא תקפוץ את ידיך, אל תשמש דוגמא לידיים קפוצות כשכל האצבעות שוות, אלא עליך לפתוח את ידך, תיתן לכל עני כפי ערכו וחשיבותו.

רש"י מיישב את הסתירה שמופיעה בפרשה: פעם אחת כתוב: "אפס כי לא יהיה בך אביון" [דברים ט"ו, ד] ובפעם אחר כתוב: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.." [שם  ט"ו, י"א]

בזמן שעם ישראל עושה רצונו של מקום- היינו- מקיים את מצוות התורה, יהיו אביונים אצל עמים אחרים, אבל בשעה  שעם ישראל אינו מקיים את רצונו של מקום, האביונים קיימים בקרב העם עצמו.

אבן עזרא אומר רעיון דומה: כל עוד עם ישראל מקיימים את המצוות- לא יהיה אביון בקרב הארץ, אבל היות והקב"ה יודע מראש  שיהיו דורות שלא כולם יהיו זכאים -"לא יחדל אביון מקרב הארץ"

רבי אהרון הלוי – בעל  "ספר החינוך" מפרש: ראוי לתת את הצדקה לידי  הגבאי בבית הכנסת והוא יעביר את הסכום לנזקק. וזאת במטרה  להגן על העני שלא יבוא לידי בושה.

מצוות הצדקה אינה מתקיימת רק תמיד אצל העני  כאשר זקוק הוא ללחם או לכסות, אלא גם עשירים לפעמים זקוקים לצדקה, כגון שחלו במחלה וזקוקים לדבר מסוים, או שהוא נתקע באיזה מקום וזקוק להלוואה, או אפילו זקוק למילה טובה  ועידוד. כל מי שמקיים את מצוות הצדקה שכרו רב מאד.

"בעל הטורים" אומר: כי בפרשה זו ניתן למצוא שלוש  פעמים כפל לשון:

א] "פתוח תפתח  את ידך לו"

ב] "נתון  תיתן לו".

ג]"העניק תעניק  לו"

מכאן לומדים שאין שיעור למתן  צדקה ובכל פעם שמזדמן עני שזקוק לעזרה- יש לתרום לו בעין נדיבה.

הקשר בין הפרשה להפטרה בישעיהו

בפרשה זו הקב"ה מזכיר את הברכה והקללה.

ישנה הבטחה: שאם עם ישראל יקיים את מצוות התורה, לא יצטרך לחשוש מהאויבים, כפי שכתוב: "ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשלו"[דברים  ט"ו, ו]

ואילו בהפטרה נאמר כי כל כלי מלחמה שאויב יפעיל כנגד עם ישראל ,לא יעלה יפה: "..כל כלי יוצר עלייך לא יוצלח .."

לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי על מנת לשאוף ולהגיע לחיים טובים ורגועים, יש  לקיים את מצוות  התורה והתוצאה תהיה השראת השכינה בקרב עם ישראל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 באפריל 2015

פרשת אחרי מות- קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות. קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשיות: אחרי מות וקדושים- כוללות נושאים רבים: הנושא המרכזי: קדושה.

והשיא הוא: היום הקדוש ביותר במשך השנה- יום הכיפורים בו הכוהן היה  עובד לפני ה' במקדש ומכפר על עם ישראל, מטיל גורלות על שני השעירים, גורל אחד לה' והשני לעזאזל , בנוסף היה מקטיר קטורת-על  מזבח הזהב ובני ישראל מצווים לצום ביום קדוש זה.

ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



בנוסף ,בפרשת קדושים מופיע גם החיוב של מתנות עניים  "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצֹר ולקט קצירך לא תלקט , וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט , לעני ולגר תעזוב אותם , אני ה' אלוקיכם" [ויקרא ט,י]

פרשת קדושים פותחת במילים:

"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל-כל-עדת בני- ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" [ויקרא י"ט, ב]

השאלות הן:

א] כיצד עם ישראל נהיה קדוש?

ב] מהם מתנות עניים?

התשובות:

קדושת עם ישראל.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם ,למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

החתם סופר  מפרש את דברי תורת כוהנים: "פרשה זו בהקהל נאמרה" ה' אינו אוהב את הנזירות והפרישות מהבריות, אלא מעוניין שהאדם יהיה מעורב בחברה-יאהב את הבריות ויקרבם לתורה. לכן- פרשה זו שנושאה היא הקדושה אינה נאמרת בבדידות אלא ב"הקהל" בתוך הציבור.

רבינו בחיי אומר: טרם יום השישי נבראו שני סוגים של ברואים: השכליים –נבראים עליונים שהם כוללים שכל הנבדל מן החומר-כנראה הכוונה למלאכים.

ונבראו גם הארציים שכללו את העצים, הצמחים ובעלי החיים –אשר נחשבים לחומר גמור וכל קבוצה יש לה את התפקידים האופייניים לה, קבוצה אחת בשכלה  והשנייה בטבעה.

לפיכך, ברא הקב"ה ביום השישי את האדם הכולל בתוכו גם שכל וגם טבע-שכל בדומה למלאכים וחומר בדומה לבעלי החיים וניתנה לו אפשרות בחירה, באיזו דרך ילך : האם בדרך השכל, או בדרך הטבע - הכולל את התאוות. במידה  ומתגבר על החומריות ונלחם בתאוות , מסוגל הוא להגיע למדרגת מלאך. אך אם ימשך לחומריות ירד  לדרגת בהמה. ועד שלא חטא האדם הראשון אכן היה במדרגת מלאך. כולו היה שכלי ללא מום. והיה ראוי שיחיה לנצח כדוגמת המלאכים. אך היות וחטא ונמשך אל התאווה-גורש מגן העדן. וניתן לו העשב בדומה לבהמה, כפי שנאמר: "ואכלת את עשב השדה" [בראשית ג] בו בזמן שקודם לכן הוא נהנה מפירות העצים שהיה מטע ה', מכאן יש ללמוד: כי על האדם מוטל להתגבר על התאוות ולנטות לצד השכל. שהרי נאמר :"כי יצר לב האדם רע מנעוריו" [בראשית ו]

אדם הנמשך לתאוות- עובר  על התורה כולה- לפי שהדבר מתבטא בארבעה מישורים:

א] מחשבה.

ב] דיבור,

ג] מאכל.

ד] גוף האדם.

על ידי מחשבות רעות האדם מגיע לעבירות גם בדיבור, כגון שעוסק ברכילות.

ובמאכל האדם עשוי לאכול מאכלים  שאסרה התורה.

ובגופו עשוי לחטוא בעריות.

לכן כל הפורש עצמו מהתאוות נקרא: קדוש.

המגיד ממזריץ מחדש ואומר: כי קדושת ה' נובעת מתוך קדושת עם ישראל ,כפי שהם - ישראל מתקדשים  למטה כך מתווספת קדושה לקדושה למעלה. יש יחסי גומלין בין הקדושה התחתונה לקדושה  העליונה .

וחז"ל אמרו רעיון דומה בתורת כוהנים "קדושים תהיו- פרושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם לומר, אם אין מקדשין  אתם עצמכם מטה, מעלה אני עליכם כאילו לא קידשתם אותי"

מתנות עניים.


ציורי  תנ"ך/ מתנות לעניים ו מפירות האילן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


התורה מצווה עלינו גם לחשוב על העניים.

עני :הוא אחד שאין לו מאתיים זוז במזומן, סכום המספיק למשך שנה אחת למזון ולכסות. ואם אין לו סכום זה אין מחייבים אותו למכור את ביתו והתכולה ויכול להנות ממתנות העניים [מסכת פאה ח, ח]

כשקוצרים את התבואה בארץ ישראל חייבים בפאה וגם כך לגבי  פירות האילן, יש להשאיר לעניים בקצה השדה  יבול.

לקט- הכוונה לשיבולים בודדות שנושרות בזמן הקציר.

אולם שלוש שיבולים בבת אחת אינן נחשבות ללקט

דינים אלו התקיימו הלכה למעשה, ההוכחה: דברי רות המואבייה: "אלכה- נא השדה ואלקטה שיבולים" [מגילת רות ב, ב]

"גם בין העומרים תלקט[שם  ט"ו]

ולגבי הכרם, בסוף הבציר האשכולות שמאחרים להבשיל נקראים עוללות.

על פי חז"ל: עוללות הכוונה  לאשכול ענבים שאין לו כתף ולא נטף.

החלק  העליון של האשכול נקרא כתף והחלק התחתון נקרא- נטף.

לכן אשכול כזה שאין לו לא כתף ולא נטף נקרא: עוללות.

פרט- הכוונה לשני גרגירים של ענבים. והם מיועדים לעניים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: עם ישראל מצווה להיות קדוש-  על ידי קיום מצוות התורה- מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו. כמו כן, עליו לשמור על קדושת הארץ - כגון: לא לעבוד עבודה זרה. קדושת הזמן- שמירת שבתות ומועדים. קדושת הזולת-לכבד ולדאוג גם לאלה שאין להם.

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


כל אחד  חייב לעשות השתדלות לקיים את המצוות על הצד הטוב ביותר בדומה לאומן המתאמץ להשביח את יצירותיו.

יהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' "     
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר