פרשת ואתחנן, מדוע התעקש משה להיכנס לארץ ישראל? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן , מדוע התעקש משה להיכנס לארץ ישראל?

מאת: אהובה קליין ©

ציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/משה מתחנן אל ה' להיכנס לארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעלות להר ולהשקיף על הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ התורה מזהירה: לא לשכוח את ה' /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] 

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"

[ילקוט שמעוני במדבר, פרק ח' ] 

הטכניקה: שמן על בד.

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

ציורים מתוך ההפטרה:

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c) ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים- על פי נבואת ישעיהו הנביא/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "שאו מרום עינכם..."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשה זו פותחת בתחנוניו של משה להיכנס לארץ ישראל - ובכך  לבטל את הגזירה  שנגזרה עליו ,כפי שהכתוב מתאר זאת:

"וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.  אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.  אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן.  וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ:  כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" [דברים ג, כ"ג- כ"ח]. 

השאלות הן:

א] מהי משמעות תחינתו של משה אל ה' ?

ב] האם הועילו תחנוניו של משה להיכנס לארץ?

תשובות.

משמעות תחינתו של משה

החת"ם סופר  מסביר: שנינו במדרש רבה לפרשת - "וזאת הברכה" שמשה רבינו התפלל באותו זמן חמש מאות וחמש עשרה פעמים  - כמניין: "ואתחנן" [בגימטרייא האותיות: "ואתחנן"- שוות ל: 515]

גם האותיות תפילה - בגימטרייא שוות= 515 וכאשר אנו מוסיפים את שם הוויה שהן בגימטרייא- 26 אנו מגיעים למספר:541 –בגימטרייא- "ישראל", מכאן  לומדים: כאשר עם ישראל דבקים בה' , תפילתם מתקבלת אצל בורא עולם. וההוכחה לכך: מהנאמר בהמשך הפרשה: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם, חיים כולכם היום" [דברים ד, ד]

חכמי המדרש שואלים: מדוע התורה מציינת את הזמן בו משה מתחנן אל ה', כמו שכתוב: "וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא", ועל כך הם  עונים: עניין זה קשור למסופר בסוף הפרשה הקודמת: מלחמות בני ישראל במלכי עבר הירדן המזרחי [דברים ב, כ"ו] לאחר שמשה   כבש את ארצותיהם של סיחון מלך  האמורי  ושל עוג  מלך הבשן ,  הצלחה זו גרמה  למשה לחשוב: שמא התבטלה הגזירה ו"הותר הנדר" ויוכל להיכנס לארץ ולהנהיג את עם ישראל בכיבוש ארצות שבעת הגויים שבצד המזרחי לירדן וזאת על פי הכלל הנפוץ: "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" [ירושלמי פסחים י', ה'] לכן  משה כיוון את תחינותיו לשעה הזו של הניצחון.

רש"י מביא שני פירושים:

א] חנון - זו לשון מתנת חינם. למרות שצדיקים יכולים לדרוש את בקשותיהם על סמך מעשיהם הטובים, הרי הם מבקשים מה' מתנת חינם.

ב] "ואתחנן"- היא אחת מעשר לשונות שנקראת תפילה.

רש"י מסתמך על הספרי.

וזה לשון הספרי: "שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל: משה ודוד מלך ישראל, והיו יכולים לתלות את העולם במעשיהם הטובים ולא ביקשו מן  המקום שייתן להם, אלא חינם"

 ומאין ידע משה  שהוא יכול לבקש מתנת חינם? לפי שאמר  לו: "וחנותי את אשר אחון "[שמות ל"ג, י"ט]

ולגבי הפירוש השני של רש"י: נאמר בספרי:

"עשר לשונות נקראת תפילה: זעקה, שועה, נאקה, צרה, רינה ופגיעה, נפול ופלול ,עתירה, עמידה, חילול, חנון"

מהמילה: "לֵאמֹר" לומד רש"י: כי משה התפלל בשלושה מקומות  וביקש מה' שימלא את בקשתו  ומשה לא יפסיק לבקש - עד שה' יודיע לו אם אכן יבצע את בקשתו!

 ושני המקומות האחרים הם:

"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ". תפילה זו התפלל משה כאשר  אחותו מרים הייתה מצורעת.[במדבר י"ב, י"ג]

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר.  יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה. אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה".[במדבר כ"ז, ט"ו]

בקשה זו ביקש משה מה'- כאשר הבין שלא יכנס לארץ ועל כן עם ישראל זקוק למנהיג אחר במקום משה.

רש"י מסביר את  המשך דברי משה :"אַתָּה הַחִלּוֹתָ" באמצעות שני פירושים:

א] לפי הפשט: דבריו אלו של משה מתייחסים למלחמת סיחון ועוג, שבה נאמר: "ראה החילותי מתת לפניך" [ לעיל ב', ל"א]

ב] על פי הדרש [לפי הספרי] המילים: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ"- מוסב לדברי ה' אחרי מעשה חטא העגל: "ואתה הניחה לי" [שמות ל"ב, י] וזו לתגובה על  בקשת משה סליחה על חטאו וביטול עונשו שלא  להיכנס לארץ ומסתבר שיזכיר את מידת החסד  של ה' - כדי לקבל מחילה מאשר שיזכיר את גבורותיו , מתברר שאחרי חטא העגל החל משה לראות שיש מקום לתפילה גם אפילו אם נגזרה גזרה.

לפי אור החיים: "הַחִלּוֹתָ"- לשון תפילה.

משה מנסה לשכנע את ה' בביטול הגזרה בהדגישו את גודלו של ה' וזוהי מידתו הטובה של ה'- כנאמר: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת- גָּדְלְךָ"

והמקור לכך: בקשת משה ותשובת אלוקים לדבריו:

ו"ְעַתָּה, יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, לֵאמֹר.  יְהוָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, נֹשֵׂא עָו‍ֹן, וָפָשַׁע; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.  סְלַח-נָא, לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ".[במדבר י"ד, י"ז—כ"א]

בהמשך התחנונים משה מזכיר את ידו החזקה של ה' זוהי יד ימינו - המקבל תשובה מכל באי עולם ,אפילו מהרשעים.

וזו יד חזקה - והכוונה שה' כובש ברחמים את מידת הדין בחוזקה.

אלוקים שונה ממלך בשר ודם - אשר יש לו יועצים -  והם לפעמים עומדים כמכשול לדרך חסדיו ועבודה על מידותיו, הרי אם  ה' יחליט למחול- אף אחד לא יעמוד בדרכו- לכן שואל משה את ה' למה לא ימחל לו?

את המשך מילותיו של משה:" אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן"-מבהיר רש"י: כי משה פונה בלשון בקשה אל ה' להיכנס לארץ למקום הר הבית-מקום המקדש.

אברבנאל מביא ארבעה תירוצים שבעטיים רצה משה להיכנס לארץ:

א] לקיים את המצוות התלויות  בארץ עם הכניסה לארץ ישראל.

ב] משה שעמל רבות כמנהיג להוציא את בני ישראל ממצרים והנהיג אותם במשך ארבעים שנה- רצה להשיג את פרי מעשיו.

ג] רצה להיכנס לארץ כדי להוכיח למרגלים שלמרות דברי הדיבה שלהם על הארץ הקדושה- היא ארץ טובה מאד!

ד] רצה משה להשתטח על הר המוריה ולהגיד לעם ישראל: כי זהו המקום הנבחר- הר הלבנון- שמלבין את עוונותיהם של ישראל.

תפילת משה  ותוצאתה.

אברבנאל וכמה מהפרשנים מתלבטים בשאלה- האם יתכן שתפילת משה  לא תתקבל?

הם מסתמכים על דברי חז"ל ואומרים: כי הייתה התנגשות בין תפילת משה לבין השבועה של הקב"ה שאמר: "...אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל ־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־ הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־ הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־ הָאָ֖רֶץ  אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם" [במדבר כ, י"ב] והמילה: "לכן"- היא לשון שבועה, כמו שנאמר בשמואל-א' ,ג, ד: "וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם-יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֹון בֵּית-עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד-עוֹלָֽם" ולכן התפילה לא היה  בכוחה להפר את השבועה.

החתם סופר סובר אחרת: משה כן נענה בתפילתו- תפילה עושה מחצה,  הוא ביקש: "אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת.." על כך נענה לפי שה' אמר לו:" וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר.." מכאן שתפילתו התקבלה על הראייה, אך לא על הכניסה  לארץ.

"צרור המור" מבהיר: כי בכך שמשה התחנן לפני ה', הוא התכוון להעביר מסר לדורות: שאסור לו לאדם להתייאש,

עליו להתפלל אל ה'- אפילו כשחרב חדה מונחת על צווארו- בדומה  לתפילת משה על אף הגזרה.

רבינו בחיי אומר: כי משה  שיבח את ה' כאשר ביקש : "יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה"[ במדבר כ"ז, ט"ז]את זאת אמר לה' כאשר ביקש שיבוא מנהיג  לעם ישראל אחריו: לכן משה בכל זאת השיג משהו: כפי שהכתוב מציין:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ.."

מהמילה: "עֵינֶיךָ "- הכתובה פעמיים, לומדים כי משה מההר התעלה לראות את הארץ בעיני בשר ודם  לארבע רוחותיה וזכה להתבונן בשם בן ארבעה אותיות-"שהוא המרכבה הראשונה העליונה לארבע רוחות  העולם".

[אותיות שם השם מופיעות בארבעה רוחות השמים יחדיו]

אך משה לא זכה להיקבר בארץ ישראל- לא בגופו ולא בעצמותיו לעומתו: יעקב זכה להיקבר  בארץ בגופו ועצמותיו ויוסף זכה להיקבר רק בעצמותיו.

לסיכום, ניתן להסיק, כי משה עשה השתדלות גדולה לביטול רוע הגזירה ,מנהיג ברמ"ח אבריו התעקש להיכנס לארץ כדי להשלים את תפקיד מנהיגותו ולהוכיח למרות דברי המרגלים-כי הארץ טובה מאד!ולמרות כל בקשותיו, אומנם לא זכה להיכנס לארץ- אך זכה לראותה ולהשקיף לארבע רוחות השמים- תפילתו משמשת מסר לדורות: שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך / בלק- מלך מואב שולח מלאכים אל בלעם / ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings

- Balak send angels to Balaam

By Ahuva Klein

הטכניקה: שמן על בד.

"וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.   וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא.   וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי.  וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר".
[במדבר  כ"ב,ב-ז]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך/ מדוע יהושע היה ראוי להנהיג את עם ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך- מדוע יהושע היה ראוי להנהיג את עם ישראל?

מאת: אהובה קליין .

פרשה זו נקראת ב"שבת שובה"- השבת טרם יום הכיפורים- על שום ההפטרה: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך" [הושע י"ד, ב]והדבר מתקשר מעצם היות השבת הזו בתוך עשרת ימי  תשובה.

שבת זו משמשת הכנה ליום הגדול והקדוש - יום צום הכיפורים ובשבת זו מתכנסים רוב אנשי ישראל בשעות אחרי  צהריים בבתי הכנסיות- על מנת להקשיב לדברי הרבנים על ענייני מוסר ותשובה.

ופסק  הרמב"ם: "אף על- פי שהתשובה והצעקה [תפילה לקב"ה] יפה לעולם [מועילה וטובה בשאר ימות השנה] בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת מיד, שנאמר: "דרשו ה' בהימצאו" [ בזמן שה' נמצא בקרבת העם ומצפה לתשובתם] [מתוך הלכות תשובה, פרק ב]

בפרשה זו משה נפרד מעם ישראל כאשר הוא בן מאה ועשרים שנה, הוא קורא ליהושע כדי להעביר לו את המשך ההנהגה – לעיני כל ישראל, כפי שהכתוב מציין: "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את- העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותה: וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא  תחת" [דברים ל"א, ז'-ט']

 ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c) ]שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה,,זבץ חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c( [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."

[מתוך ההפטרה: הושע י"ד] ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]

ציירה: אהובה קליין (c)

 השאלות הן:

א] מדוע יהושע נבחר להיות ממשיכו של משה?

ב] מה יעץ משה ליהושע בזמן העברת התפקיד לידו?

 תשובות

יהושע נבחר ליורשו של משה.

יהושע שמש את משה לאורך כל הדרך  ומילא אחר ציוויו כפי שמצוין במלחמת עמלק , " וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקים, בְּיָדִי. וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר- לוֹ מֹשֶׁה-- לְהִלָּחֵם, בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ - אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת-עַמּוֹ, לְפִי-חָרֶב. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי. טז וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר, דֹּר. (שמות, י"ז, ח')

על פי פסוקים אלו ,ניכרת השתתפותו הפעילה של יהושע במלחמת עמלק- כפי שציווה משה.

גם בפסוק הבא- מתואר יהושע בתפקיד- משרת משה: "..יהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה; אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי-הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת-יִשְׂרָאֵל.(א, ל"ח)

 המילים: "העומד לפניך" מדגישים את יהושע בתור  משרת משה.

יהושע יחד עם כלב בן יפונה מתגלים בהתנהגותם כאנשים נחושים  ושונים לעומת יתר המרגלים. כאשר נשלחו המרגלים לרגל את ארץ ישראל על ידי משה, יהושע היה אחד מהם, הכתוב מציין : כי במקור שמו היה: הושע: אך משה משנה את שמו: "ויקרא משה להושע בן- נון יהושע"[במדבר  י"ג, ט"ז]

 על פי רש"י: משה התפלל עליו: "יה יושיעך  מעצת המרגלים"

בשובם של שנים עשר המרגלים- עשרה מתוכם הוציאו דיבה רעה על ארץ הקודש, פרט ליהושע בן נון וכלב בן יפונה- התנהגותם הייתה שונה ומרוב צער   חטא המרגלים – הם קרעו את בגדיהם ואף שבחו את טובה של הארץ: "ויאמרו אל- כל עדת בני- ישראל לאמור: הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד ,מאד אם חפץ בנו ה' והביא אותנו  אל—הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר- היא זבת חלב ודבש: אך בה' אל תמרודו.."[במדבר י"ד ז-ט]

בעוד שמשה היה משול לחמה- הרי יהושע היה משול ללבנה, במה דברים אמורים?

כאשר משה ירד מהר סיני עם הלוחות, הכתוב מציין : כי פני משה קרנו. וכעת משה מתבקש להשפיע מהודו  זה על יהושע,  מכאן שיהושע משול ללבנה המקבלת את אורה מהחמה[ ממשה].לכן לאור כל מסירותו ונאמנותו של יהושע למשה, לעם ישראל ולארץ הנבחרת- מן הראוי היה שהוא ימשיך את ההנהגה.

עצות משה אל יהושע.

הכתוב מתאר את דברי משה אל יהושע לעיני כל העם: "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו  לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר  נשבע ה' לאבותם לתת להם ואתה  תנחילנה אותם, וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת" [דברים ל"א, ז-ט]

על פי רש"י: משה  מייעץ ליהושע לשתף את הזקנים בהנהגתו את העם, אך הקב"ה חולק  על משה ואומר  לו להגיד ליהושע: אתה לבדך  תנהיג את העם. לכן נאמר: "אתה תבוא" ולא נאמר: "אתה  תביא"

בעל "משך חכמה" מסביר: מלך ישראל חייב להימנע מגאווה ומנגד עליו  להתנהג עם הרבה  אהבה ואחווה כלפי כל אחד מישראל, אך בשעה  שהוא ממלא את תפקידו לעיני כל העם הוא חייב לנהוג בתקיפות וביד רמה,  מהטעם: "מלך שמחל על כבודו- אין כבודו מחול" [מסכת כתובות י"ז, ע"א]זוהי עצתו של משה ליהושע: עליך להיות "חזק ואמץ" – לגלות תקיפות ונחרצות לפני העם - התוצאה שהעם יכבד וישמע בקולו.

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  יהושע היה ראוי להמשיך את הנהגת משה ולהנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל-  בשל נאמנותו ומסירותו למשה, לעם ולארץ ישראל והעצות והברכות שקיבל ממשה הועילו לו לביצוע שליחותו.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

היעד- ארץ הבחירה/ שיר מאת אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

היעד לארץ הבחירה/ שיר מאת: אהובה  קליין©

ישראל במדבר הולכים

לילות כימים       

כקולות מים רבים                       

זורמים עליהם חסדים.

 

על פי צו עליון נעים

או  בתחנה חונים

זקן טף איש ואישה

נהנים מזיו השכינה.

 

עמוד ענן ואש

גם שלווים יש

מן ומים בנסי ניסים

בגדיהם אינם בלים.

 

כנשר הנושא גוזליו

אלוקים נושא בניו

היעד לארץ הבחירה

כהבטחה לאבי האומה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת מסעי [חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בלעם ואתונו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בלעם ואתונו

שיר מאת: אהובה קליין©

ויהי בעת האיר השחר

לב בלעם חד כתער

נחוש לחבוש אתונו

עליו כופה רצונו.

 

 שואף לגמוא מרחקים

ובלבד שיקלל קדושים

נושא כארז גאוותו

 בדמו  זורמת שנאתו.

 

 לעם יוצא מצרים

במדבר רחב ידיים

מתרבה ככוכבי שמים

אותו ירמוס כפליים.

 

 עין רואה אוזן שומעת

הסבלנות במרומים פוקעת

כהרף עין הרשע מכרעת

ובנפש בהמתו  חכמה נוטעת.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  בלק [חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת זכור/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת זכור

מאמר מאת: אהובה קליין.

 בשבת הסמוכה לפורים- נוהגים לקרוא את פרשת זכור  מתוך חומש דברים[כ"ה, י"ז- י"ט]

 בה אנו מצווים  לזכור את אשר עשה עמלק לעם ישראל  בדרך כאשר יצאו ממצרים,

וזאת מהטעם :כי המן הרשע אשר   תכנן להרוג  ולהשמיד את  היהודים – ולא עלה בידו-היה מזרע עמלק.

וכך הכתוב מתאר את עמלק:

"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.   אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָייֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים."[שם  כ"ה, י"ז- י"ח]

ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מחיית עמלק/  ציירה: אהובה קליין (c)

השאלות הן:

א] מיהו עמלק?

ב] מה ניתן ללמוד  מההפטרה  לפרשת זכור - בספר שמואל- א, ט"ו- ב- ל"ד]

 

זהותו של עמלק.

עמלק הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע  פילגשו. ממנו יצא עם הקרוי בשם זה.

מעניין כי: בנבואת בלעם-עם זה  מכונה בשם: "ראשית גויים"

זהו אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב לו בכל זמן  ועל סמך העבר ניתן להסיק כי הוא מתקיף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן  לראות זאת גם בפרשה:

לאחר שנעשים לעם ישראל ניסים  ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע למקום בשם רפידים ושם הוא צמא למים וכשהצימאון גובר  הוא בא לפני משה  בטענה: "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת מקניי בצמא"?:[שמות י"ז, ג]

הכלי יקר אומר:  רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה והם נופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית.

אם נתבונן בשם: "רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא תליא- כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי  רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, על כן חסרו סתם מים.

עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא  כאשר הוא רואה  איזה פצע, או, שחין- הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום ולהרחיב את הפרצות.

היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב  את הפרצה וגורם לנזקים גדולים.

מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו.

הרמב"ם אומר: כי ישנה מצווה מיוחדת למחות את עמלק- זוהי מלחמת מצווה.

את עמלק ניתן לפגוש גם אחרי סיפור המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה, עמלק נלחם נגד ישראל. גם המן היה מזרע עמלק והציק רבות ליהודים, אך לאחר שעם ישראל חזרו בתשובה, המן הובס יחד עם עשרת בניו.

 הרמב"ן אומר: כי עונשו של עמלק כה חמור- היות והוא  בא כמתגבר על ה'- זהו מאבק  נגד ה' .

ודבר נוסף שיש ליחס אליו- עמלק מתעבר על ריב שאינו שייך לו- מבלי כל התגרות   מצד עם ישראל.

 המלבי"ם  מסביר: "שלא היה דרך מלחמה כנהוג, רק דרך כפירה נגד ה' ומשטמת נצח נגד מחצבתם, הנשמר בלבם דור, דור"

  ההפטרה לשבת זכור [ קוראים בספר שמואל-א ,ט"ו] .

מסופר על עם ישראל כשבראשם עמד המלך שאול- שנלחם בעמלקי, למרות ששמואל הזהיר את שאול להכות את עמלק ללא חמלה ולהשמידו. שאול בחטאו-חמל על אגג – מלך עמלק ועל הצאן והבקר.

כתגובה- שמואל בעצמו הרג את אגג והודיע לשאול על  הפסד מלוכתו היות ולא ציית לציווי ה'- להשמיד את עמלק כולו-כולל הצאן והבקר .כפי שנאמר: "ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך:...." [שמואל-א, ט"ו, כ"ח]

"וישסף שמואל את- אגג לפני ה' בגילגל " [שם, ל"ד]

תוקף הצו האלוקי של השמדת עמלק בתורה-  הוא המסביר את חטאו החמור של שאול אשר לא הקפיד על כל הפרטים במלחמה נגד אויב אכזרי זה.

 לכן  נושא זה נבחר  כהפטרה   לשבת זכור. כדי להצביע  מצד אחד על הקשר שבין הצו האלוקי להשמדת עמלק - שנכתב בתורה לדורות –לבין  הציווי   מאת ה' בפי  שמואל אל שאול המלך ומצד שני על השלמת מילוי הצו- על ידי אסתר המלכה ומרדכי- צאצאי שאול המלך במהלך התרחשות נס פורים.

 בקהלת רבה [וילנא] כתוב :," רשב"ל אומר: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן, ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן? שנאמר[שמואל-א, כ"ב]"ואת נוב עיר הכהנים הכה  לפי חרב "ולא תהא נוב כזרעו של עמלק, ורבנן אמרין: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שמידת הדין פוגעת בו שנאמר:[ שמואל –א, ל"א]"וימת שאול ושלושת בניו"

 לסיכום, לאור האמור לעיל-  ניתן להסיק: כי  את הצו האלוקי: מחיית עמלק יש לקיים בכל דור ודור כאשר קמים עלינו לכלותינו.

ואין לרחם על אכזרים - כי מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר  במקום שעליו להיות רחמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא- פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?/מאת: אהובה קליין /

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא - פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו מתארת חלק מהמכות  שהקב"ה  הנחית על  מצרים , אך בטרם  התוכנית תצא לפועל, מקבל משה הנחיות מבורא עולם.

"ויאמר ה' אל- משה ראה נתתיך אלוקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל אשר אצווך ואהרון אחיך ידבר אל- פרעה ושילח את בני- ישראל מארצו: ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותיי ואת מופתיי בארץ מצרים: ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את - ידי במצרים והוצאתי את צבאותיי את- עמי בני- ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים: וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על- מצרים והוצאתי את בני- ישראל מתוכם: ויעש משה ואהרון כאשר ציווה ה' אותם כן עשו:" [שמות ז, א-ז]
ציורים מתוך הפרשה:



ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה פוגש את פרעה על שפת היאור/ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה -קשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)

 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] כיצד מתבטאת מנהיגותו של משה - כלפי פרעה?

ב] מדוע ה' הקשה את לב פרעה?

ג]  מהי מטרת המכות במצרים וכיצד ה'  נהג עם ישראל?

תשובות

מנהיגותו של משה.

רבינו בחיי  מסביר: כי הקב"ה מודיע למשה שלא יחשוש שמא פרעה לא ישמע לדבריו, לפי שמשה יהיה גדול  מעליו ואהרון אחיו יסייע לו בדיבור. בעוד פרעה היה עושה את עצמו אלוה, כפי שנאמר ביחזקאל על פרעה  : "לי יאורי ואני עשיתני" [יחזקאל  כ"ט] לכן אמר ה' למשה: "ראה  נתתיך אלוקים לפרעה" פרעה שעושה עצמו אלוה, אתה משה תהיה אלוה עליו והוא אינו כלום.

רש"י  מפרש : יש בדברי ה' לשון מרות- כלומר משה ישלוט על פרעה , יהא רודה בו על ידי מכות וייסורים.

ה' מקשה את  לב פרעה.

רבינו בחיי אומר: רבים הם השואלים: אם הקב"ה מראש רצה להקשות את ליבו של פרעה, מדוע היה  צורך להביא על מצרים את עשרת המכות? הרי הקב"ה אינו עושה עוולה?

התשובה לכך: שפרעה נחשב לרשע וחוטא- ובמה התבטא חטאו? בכך שאמר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה  נתחכמה לו" והיה גם רשע וכופר, לכן ה' מנע ממנו דרכי תשובה , ה' דאג שפרעה יסרב לשלח את עם ישראל, כי אם היה  חוזר בתשובה ומשלח את העם מיד ,אי אפשר היה להענישו אותו ואת עמו. הראיה - מאנשי נינווה שעשו  תשובה ואז ה' לא הענישם, כפי שמסופר בספר יונה.

ועוד פירוש של רבינו בחיי: קשיות הלב של פרעה נרמז למשה כבר בהתרחשות הסנה הבוער, כפי שהכתוב מתאר: "וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל" התורה המשילה את ריבוי הצרות והמכות באש ואת פרעה המשיל בשיח קוצני – שהוא הסנה, וכך ה' רמז למשה שעתיד להקשות את  ליבו של פרעה שלא ייכנע מיד  מפני המכות- כשם שהסנה לא נשרף בעקבות האש.

רש"י מסביר :כי ה' הקשה את לב פרעה בכוונה - כדי להראות את אותות וגבורות  ה' בהמשך וכך מידתו של הקב"ה שמביא פורענות על האומות - כדי שעם ישראל  ישמעו וייראו כפי שנאמר :" הכרתי גויים נשמו פנותם, החרבתי חוצותם" [צפניה ג, ו]ועוד כתוב: "אמרתי אך תיראי אותי, תיקחי מוסר" [שם ז']

 מטרת עשרת המכות והיחס לישראל.

בנוסף למטרת העונש על פרעה, תפקיד עשרת המכות היה ללמד את פרעה ולהוכיח לו את יסודות האמונה בה',בעוד שפרעה כפר במציאות ה'.

רבי יהודה מחלק את המכות לשלוש קבוצות: דצ"ך,עד"ש, באח"ב. בספר "נתיבות שלום"  ישנו הסבר יפה לחלוקה זו:

דצ"ך- במכות אלה ה' רצה להוכיח את שליטתו על האדמה והם: דם, צפרדע וכינים.

עד"ש-  ערוב, דבר, שחין - כאן המטרה להראות את שליטתו של ה'  על דברים שנמצאים  מעל האדמה: כגון: אנשים, בהמות וחיות.

באח"ב-  ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות  - באמצעות מכות אלה הקב"ה הוכיח את יכולת  שליטתו באוויר השמים מעל הארץ.

וכל זה בא להוכיח לפרעה כי השולט היחידי בטבע- הוא ה' ויש בכוחו גם לשנות מעשה בראשית  וזאת בניגוד לדמיונו  של פרעה שדימה עצמו לאלוה.

לגבי שלושת המכות: ערוב, דבר, ברד- הכתוב  מציין שלא הופיעו  בארץ גושן ולכן לא פגעו בעם ישראל.

אבן עזרא טוען : כי במכות שלא נתפרש שהיהודים הופלו בהם לטובה כנראה שהם גם נפגעו מהם והכוונה למכות הדם, הצפרדע והכינים.

וכל זה מפני שמכות אלה אינן מסוכנות ולכן הן היו  כלליות  למצרים ולישראל כאחד  ורק המכות הקשות: ערוב, דבר, ברד- לא פגעו בישראל.

לדעת הרמב"ן: ישראל לא נפגעו בשום מכה!

המשך חכמה אומר: כי מצרים הייתה אז הממלכה הגדולה ביותר לכן נבחרה כדי להדביר את הדעות הכפרניות  בה' ולהחדיר את האמונה  בה' ,אך בנוסף הייתה גם מגמה חינוכית לישראל שהיו שקועים בגלות מצרים כי כל מכה שניחתה על מצרים -  באותו זמן גאלה את ישראל מטומאת מצרים ועקרה מהנשמה דעות כפרניות.

הרבי  מקוצק אומר: עשרה מאמרות – הן עשרה שערי בינה כנגד עשר  המכות. וכל מכה ומכה גאלה מאמר אחד לישראל, לדוגמא: מתוך :"יהי חושך" - נולד: "יהי אור"- בדעות במעשים ובאמונה.

לסיכום, לאור האמור לעיל אנו רואים כי : הקב"ה העניק כוח מיוחד למשה  כדי שירדה בפרעה. מנגד הקשה את ליבו של פרעה - כדי להביא אותות וגבורה לעיני כול ולהראות  מיהו השליט היחיד על כל היקום.

את ישראל  ה' לא  נטש  בגלות והגן עליהם מפני המכות ולכן ניצלו  מכל פגע. יש בכך נסי ניסים ופלאי פלאים- של יד ה'.

גם בימינו ולנצח נצחים נאמר: "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"[תהלים,צ"ד,י"ד]

מי ייתן כשם שעם ישראל נגאלו   מגלות מצרים כך  יגאלו  בע"ה- לעתיד לבוא, כנאמר:       " כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)