פרשת בשלח/ הקשר בין " פִּי הַחִירֹות " לאמונה ?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח - הקשר בין " פִּי הַחִירֹות "  לאמונה ?

מאת: אהובה קליין ©

 היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה מכה במטהו על ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

 

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת /ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ דבורה  וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
[מתוך ההפטרה:

[שופטים ,פרק ד]

ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[מתוך ההפטרה:

[שופטים ,פרק ד]

שבת פרשה בשלח נקראת גם שבת שירה - וכבר  בתחילתה -עם ישראל  עומד בפני ניסיון קשה, כפי שהכתוב  מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם:  לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם.  וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם, הַמִּדְבָּר.  וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן.  וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ.  ווַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ.  וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ.  ח וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה.  וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם, כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ--עַל-פִּי, הַחִירֹת, לִפְנֵי, בַּעַל צְפֹן.  וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם". [שמות י"ד, א- י"א]

השאלות הן:

א] חניית בני ישראל ב:"פִּי הַחִירֹות, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם:  לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן"-  היכן מקום זה?

ב] מה הקשר בין מקום זה לאמונה.?

תשובות.

"פִּי הַחִירֹות"

רש"י מסביר: מקום זה הוא: "פיתום" וכעת נקרא: "פי החירות" על שם ששם בני ישראל נעשו בני חורין. והם שני סלעים גבוהים וזקופים והגיא שביניהם- קרוי :"פי הסלעים"

"פִּתֹם", מוזכר בתחילת חומש שמות:

"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס". [שמות א, י"א]

"בַּעַל צְפֹן"- אליל מצרי- שנשאר מכל האלילים במצרים- כדי להטעות את המצרים, על מנת שיאמרו: הנה האליל חזק מאד! ובני ישראל פוחדים.

מתברר שלמצרים היו אלילים רבים ובמכת בכורות הם גם  נשפטו כפי שנאמר למשה: "וּבְכָל- אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה". [שמות י"ב, י"ב]

בעל "אוהב ישראל" [הצדיק רבי אברהם יהושע השל מאפטא] נהג לומר: דברי תורה המתפרשים על - פי :  "פרד"ס "- פשט, רמז, דרש ,סוד.

כדאי שנלמד מדברי התורה – בדרך של רמז-מידה טובה אחת - שראוי שהאדם ידבק בה כל הזמן: "וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹות", מכאן : לפני שאדם נותן לפיו חירות להגיד את דבריו, ישוב ויחנה, יהרהר- וישקול היטב- כל דיבור ודיבור אשר רוצה להוציא מפיו ועל כך אמר שלמה המלך:" שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". [משלי כ"א, כ"ג]

רבינו בחיי מסביר: ציווה הקב"ה את בני ישראל שיחזרו לאחור כלפי מצרים למקום זה , הנקרא חירות- כי שם נעשו בני ישראל בני חורין –ועצם חנייתם שם השפיעה על המצרים להכבדת לב פרעה ויש לכך שלוש סיבות:

א] כתוב: ללכת יומם ולילה - כדי שהמצרים יחשבו שהם בורחים.

ב] כתוב: שבני ישראל שבו למקום זה-לפי שפרעה יאמר: בעבור זה בני ישראל נבוכים בארץ ולכן הם שבים לכיוון  מצרים.

ג] הם חנו לפני -  בעל צפון- מקום עבודה זרה של המצרים ולכן פרעה אמר: סגר עליהם המדבר - בכוח אליל זה שנותר אחרי מכת בכורות.

עם ישראל והאמונה בה'.

רש"י המבסס את דבריו על מכילתא, אומר על המילים: "וַיַּעֲשׂוּ-כֵן" :  מכאן יש ללמוד שבחן של ישראל, ששמעו בקול משה, ולא  שאלו: איך נתקרב אל אויבנו- הרודפים אחרינו? אלא עלינו לציית לדברי משה – בן עמרם.

וכך מסביר  מכילתא:

א] "להודיע חכמתם של ישראל שלא אמרו: היאך נחזור לאחורינו, שלא לשבור לב טף ונשים עימם".

ב] "אמרו: רוצים, או לא רוצים, אין לנו לעשות אלא דברי בן עמרם".

האדמו"ר רבי שלמה מראדומסק בספרו: "תפארת שלמה" כותב :

חכמינו ז"ל אמרו [ילקוט שמעוני, בשלח]: "לא נגאלו אבותינו ממצרים, אלא בזכות האמונה" ואני מפרש זאת: בזכות  אמונת ה' ואמונת חכמים גם יחד, ככתוב בפרשת "ויושע":" וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־ יְהֹוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ"׃  [שמות י"ד, ל"א]

ומה טיבה  של אמונת חכמים זו?יש להאמין לצדיקי הדור בכל דבר ועצה- אפילו בעניין רשות- כלומר דברים שאינם בגדר מצווה.

בעניין חנייתם של עם ישראל  בפִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם: היו שתי מטרות

א] לגרום לכך שהמצרים ירדפו אחרי ישראל ומנגד להעמיד את עם ישראל במבחן האמונה בה', אמונה שורשית  ואמתית ויגיעו לאמונה חזקה ואיתנה,

על כך  מסביר "אור החיים" : "אלוקים חשבה לטובה, כדי שיפחדו, יחזרו בתשובה שלמה ויקרבו לבם לשמים, ובאמצעות זה יעשה ה' להם הנס העצום של קריעת ים סוף"

מוסיף "אור החיים": מדוע נאמר: "וּפַרְעֹה, הִקְרִיב"? ולא נאמר –קרב?- כי על ידי זה שמלך מצרים רדף אחרי ישראל ,נאמר [שמות רבה פכ"א] הוא הקריב את ישראל לאביהם שבשמים.

במילים אחרות. מקום זה הוא משמש  לחנייה של עם ישראל, על מנת  שיתחזקו באמונתם בה' ובאמת שם צעקו אל ה', כמו שנאמר: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה". 

על כך אומר רש"י: שבני ישראל תפשו  אומנות אבותיהם - עשו כדרך אבותם- שהתפללו אל ה'.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן לראות שרוב עם ישראל התחזקו  באמונה בראותם את נס יציאת מצרים וגם בזמן חנייתם בפי החירות, למרות הניסיון הקשה, הם לא התייאשו אלא,אמונתם גברה בבורא עולם  והתפללו אליו להצלתם.

כאז , כן היום , עם ישראל איתן באמונתו ומזכיר בכל יום את נס יציאת מצרים.

יהי רצון ויקוים בנו דברי הנביא מיכה: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". [מיכה ז', ט"ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אמונת ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין. (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

      אמונת ישראל

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בעת יציאת מצרים

לפתע  ציווי שמים

לסובב העם אחור

בין הים ובֵּין מִגְדֹּל.

בפִּי הַחִירֹת  לחנות

בין סלעים  בתוך חולות

חוסים בצל השכינה

ליבם בוער אמונה.

נושאים עיניהם לרקיע

שמא פרעה יפתיע

מילות ניצחון ישמיע?

חיש ה' אותם יושיע!

הערה: השיר בהשראת פרשת  בשלח [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אמונה בצדקת הדרך- לאור התנ"ך- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אמונה בצדקת הדרך - לאור התנ"ך- כיצד?

מאת: אהובה קליין.

הידעתם שארצנו הקטנה מככבת יום יום , בחדשות עיתוני העולם ולמרבה הפלא - ישנן מדינות גדולות ועשירות - שכמעט אינן מופיעות  בתקשורת.

אין זה סוד, שאנו מוקפים על ידי שבעים זאבים - הלוטשים עיניהם לעבר מדינתנו הקטנה והמיוחדת ולא זו בלבד, אלא מידי פעם אף מאיימים עלינו ובנוסף עסוקים בהכנות  למלחמה  נגדנו, עליהם אומר דוד המלך: "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה". [תהלים ל"ז, ט"ו]

מתברר שיש משהו בארצנו שאין דוגמתו בשום מקום בתבל כפי שהתורה מתארת לנו: "וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"א- י"ב]

ההסבר: בהיות עם ישראל עם נבחר – אשר כרת ברית  נצחית עם ה' במעמד  הר סיני- דוגמת ברית נישואין בין חתן לכלה, עם ישראל התחייב לקבל את התורה - עוד בטרם הייתה בידו, באומרו - כאיש אחד בלב אחד: "וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[שמות כ"ד, ז]

מכאן והלאה- עם ישראל חייב לקיים את התחייבותו כלפי ה'  לעד , מנגד - הקב"ה מביט על עם ישראל בכל יום ויום וזוכים אנו לברכת שמים- לגשמים בעתם –ובתנאי שנציית לציוויי ה', אך כאשר   עם ישראל מפר, חלילה את הברית הנצחית - קיומנו בארצנו הקדושה -  מוטל בסכנה.

על מנת להיות איתנים בצדקת דרכנו - עלינו להיות מחוברים אל תורתנו הקדושה ולזכור את  הבטחת ה' לאבותינו: אברהם יצחק  ויעקב והבטחה שניתנה למשה - גדול הנביאים ומנהיגם של עם ישראל:

בתחילת חומש בראשית בסיפור הבריאה, שואל רש"י : הרי  התורה הייתה צריכה להתחיל דווקא עם המצווה  הראשונה שנצטווו ישראל: "החודש הזה לכם" שהרי עיקר התורה היא מצוותיה, אם כן מדוע התורה פותחת בסיפור הבריאה תחילה?

על כך עונה רש"י: משום שהקב"ה שברא את העולם ,הוא אשר נתן לעם ישראל את נחלתו כמו שנאמר: "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים [תהלים קי"א, ו] וזאת כדי להודיע: שאם בעתיד-  יבואו ויאמרו אומות העולם לישראל: "ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים " התשובה תהיה: כי הקב"ה שברא את העולם - הוא נותן את הארץ למי שישר בעיניו.

הבטחת הארץ ניתנת לאברהם: "וה' אמר- אל-אברם אחרי היפרד לוט מעמו שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה: כי את כל-הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד- עולם"  [בראשית י"ג, י"ד -ט"ז]

הקב"ה חוזר על הבטחתו  לאברהם סמוך לברית בן הבתרים: "ויאמר אליו אני  ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את—הארץ הזאת לרשתה:"[שם  ט"ו,ז]

ובברית בן הבתרים הקב"ה חוזר על הבטחת הארץ כפי שנאמר: "וביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את- הארץ הזאת מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר-פרת..." [שם  ט"ו ,י"ח-כ"א]

 Father of many nation

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כשאברהם בן תשעים ותשע שנים ,ה' משנה את שמו: מאברם לאברהם - נאמר: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את-כל—ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים"

ה' מבטיח למשה את הבטחת הארץ- כפי שכתוב: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻורֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".

ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]

חז"ל אומרים: במסכת  ברכות [ה, א] "שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן, אלא על ידי ייסורים ; אלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא"

לאור כל האמור לעיל , הדבר המתבקש הוא - להיות דבקים בצדקת הדרך ולקיים את מצוות התורה בעבור חיינו על פני האדמה בארץ ישראל- כדברי דוד המלך:      "וַיּיתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻומִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻוקָּיו --  וְתוֹרֹותָיו  ינְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ".[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ- מהו המפתח לעליית יוסף לפסגת ההצלחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ.  מהו המפתח לעליית יוסף לפסגת ההצלחה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.
 הציורים שלי  לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יוסף פותר את חלומות פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ האחים נדהמים לגילוי גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשת מקץ , מהו המפתח לעליית יוסף לפסגת ההצלחה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו מתארת  את המתרחש במצרים מהרגע שיוסף מובא לפני פרעה ומצליח לפתור לו את חלומותיו באופן מדהים!

וכך הכתוב מתאר את תגובת פרעה לפתרונות המחכימים שהציע יוסף:

וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.[בראשית מ"א,ל"ז-מ"ו]

השאלות הן :

א] כיצד מצטייר יוסף בעיני פרעה וכיצד זוכה להתעלות?

ב] לאילו כינויים זוכה יוסף במצרים?

ג] מי הייתה אסנת בת - פוטי פרע?

תשובות :

יוסף בעיני פרעה.

כדי להבין  את תגובתו של פרעה כלפי יוסף ,נתבונן תחילה כיצד ניסו החרטומים לפתור את חלומותיו:

על פי רש"י: חרטומי מצרים  ניסו לפתור את חלומות פרעה והעלו פתרונות שונים, אך לא השביעו את רצונו .

ולפי בראשית- רבה: הם הציעו פתרון כגון: שבע בנות פרעה מוליד ושבע בנות הוא קובר- פתרון זה לא היה מקובל עליו כלל.

בעקבות עצת שר המשקים לפרעה: פרעה קורא ליוסף: וניתן  לראות לראשונה את נקודת המפנה אצל יוסף  בטרם נושא את דבריו לפני מלך מצרים.

כפי שהכתוב מתאר: "ויריצוהו מן- הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה"

יוסף יוצא מבית האסורים  - הנקרא: "בור" הוא מסתפר – מפני כבוד המלכות [בראשית רבה]  לכן מבחינה חיצונית ,כבר מעמדו של יוסף משתנה לטובה, רק לאחר שיוסף מדגיש לפרעה: "בלעדיי אלוקים יענה את שלום פרעה"- פה חל המפנה המשמעותי בעלייתו של יוסף לגדולה, ללמדך: שרק כאשר האדם בוטח בבורא עולם- הוא זוכה לסייעתא דשמיא ולא כאשר הוא מתגאה בהישגיו- כאילו רכש אותם בכוחו ובעוצם ידו.

ומנקודה זו , הוא זוכה לפתור - את החלומות לפרעה: הוא מדגיש כי שני החלומות - מסמלים דבר אחד:

"ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה:.....הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים: וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכילה הרעב את הארץ" [בראשית מ"א, כ"ה-ל"א]

כאשר יוסף מציע לפרעה למנות איש חכם ונבון על מצרים שיהיה אחראי לכלכל את מצרים באופן שהמזון יהיה בהישג יד לאורך כל הדרך- למרות הרעב שצפוי לאחר שנות השובע, תגובתו הראשונה של פרעה:

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  "הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אלוקים בּוֹ"  !

פרעה אינו מסתפק בהצהרות מילוליות בלבד, אלא עובר לשלב של מעשים:

"וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל- צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם". 

מעתה יוסף עומד בראש הנהגת מצרים ואילו פרעה- רק בדרגת כבוד יתעלה מעליו. שרק לו יקראו בשם מלך.

יוסף מתקדם לתפקיד רם מעלה כדוגמת הנאמר :"ולתתך עליון על כל הגויים" [דברים כ"ו, י"ט] הכוונה- כאשר עם ישראל הולך בדרך ה' הוא נעשה גדול וחשוב מעל כל העמים.[ לפי דעת רש"י]

מסירת הטבעת על ידי פרעה ליוסף – מסמלת  את עלייתו לדרגה השנייה בחשיבותה אחר המלך.

הבגדים - בגדי שש שניתנו ליוסף - הם בגדים בעלי חשיבות במצרים.

הרביד שניתן לו - שרשרת עשויה- טבעות, טבעות- לכן נקרא כך- לפי שכל דבר העשוי חלקים, חלקים ותלויים זה בזה- נקראים כך, כמו שמצאנו במקרא: "מרבדים רבדתי  ערשי" [ משלי ז, ט"ז]

יוסף זוכה לכבוד מלכות : וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ", זוהי מרכבה השנייה של המלך שנוסעת לצד מרכבת המלך.  

כינויי יוסף .

מעתה הכתוב מציין על התעלות נוספת של יוסף: "וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ"

על פי רש"י: כתרגומו באונקלוס: "דין אבא למלכא"-  הפירוש: זהו אב ביתו של המלך- אשר ממונה על צרכי בית- המלכות.

המילה: "אברך" מורכבת משתיים: אב-רך "רך" בלשון ארמית פרושו- מלך.

בלשון הגמרא בפרק "השותפין" [מסכת בבא בתרא ד] - "לא  ריכא ולא בר ריכא" הכוונה -  לא מלך ולא בן מלך וזו הכוונה לפירושו של אונקלוס-אב ביתו של המלך.

רבינו בחיי מביא כמה הסברים:

א] "אברך"- "משפטו הברך-אותיות אהו"י מתחלפות".

ב] רבינו בחיי מביא גם את דעת רז"ל: אברך- אב בחכמה ,רך בשנים, כמו שכתוב  אצל דוד המלך: "ואנוכי היום רך ומשוח מלך"[שמואל-ב, ג] ויש כאן שתי מילים: אב, רך. כמו: "פרחח- פרי- חוח". "עבטיט- עב- טיט"

ג] "אברך"- מלשון :אב ואדון, - לפי שבתחילה היה עבד ועלה למלכות.

הרב  שמשון רפאל הירש מפרש: "אברך"-"אני מצווה שכולם יכרעו ברך"-זו המשמעות שהוא משנה למלך.

פרעה קרא ליוסף:  בשם :"צפְנַת פַּעְנֵחַ"-

משמעות שם זה  לפי רש"י: מפרש צפונות, מגלה נסתרות. ואין למילה: "פענח" דוגמה דומה במקרא.

הרמב"ן מבהיר: "אמר ר' אברהם אם היא מילה מצרית לא ידענו פרושה. ואם מתורגמת לא ידענו שם יוסף"

ועל דעת הראשונים- הכוונה: מפענח נעלמים.

יתכן שפרעה קרא לו בשם נכבד - כמו שנהוג בלשון ארצו לאחר ששאל אותו על כך. או שפרעה היה יודע את שפת ארץ כנען הקרובה אליו -  ופירוש הכינוי הזה: מגלה  את הצפון. כדוגמת בת פרעה שקראה למשה בלשון עמו: "מן המים משיתיהו" [ שמות ב, י]

לפי  הרב שמשון רפאל הירש: משמעות הכינוי: "צפנת פענח" – אדם ששמורים אצלו דברים צפונים.- מי שבידו ישנו המפתח לדברים הצפונים- לסודות הכמוסים ביותר.

אסנת בת פוטי פרע

כתוב בפרשה:" וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"

אסנת הייתה בתו של  פוטי פרע- שהוא פוטיפר שר הטבחים של פרעה ונקרא בשם זה :"פוטיפרע" מלשון: "פריעה" על שם שנסתרס - נעשה סריס מאליו [הכוונה לאדם בעל מום שנלקח ממנו דרך טבעו של הזכר] ועונש זה בא עליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר. [על פי מסכת סוטה י"ג]

הרב רפאל הירש אומר: כי חלק  מהכנסת  יוסף לתפקידו החדש היה  גם נישואיו ורק אחרי שנשא אישה אז מונה לתפקידו החדש ,היות ובמצרים בתקופת שלטונו של פרעה- אדם שלא היה נשוי היה נחשב לחצי  בן אדם ואילו תפקידו של יוסף  דרש היותו אדם שלם.

מעתה יוסף המתפקד כמשנה למלך- בהיותו נשוי ובעל משפחה יכול לשמש דוגמא אישית בתור אדם המסתפק במועט ,לכך היה  דרוש שיהיה נשוי.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי למרות שעל יוסף  עברו ייסורים מרגע השלכתו לבור על ידי אחיו ועד  ירידתו למצרים וגם בזמן שהותו שם בבית האסורים- הוא  לא נטש את אמונתו ובטחונו בקב"ה והאמין שהכול  לטובה וכבר בפרשה הקודמת- "וישב"-  הכתוב מציין :

"וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ"[בראשית ל"ט, ב]על כך אומר רש"י: כי שם השם היה שגור בפי יוסף בכל עת.

ומכאן שהמפתח לעלייתו והצלחתו נבעו מהאמונה בבורא עולם ודבקותו בו.

על יוסף ניתן להגיד: "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)