פרשת עקב- האם ישנו שכר על קיום מצוות?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  עקב-האם ישנו שכר על קיום מצוות?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה זו:

 

BiblicaL paintings by Ahuva Klein- The blessed

Land

" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".

 [דברים ז,י"ג]

ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  מפרי הארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יבול הארץ/ ציירה אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד  כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  "והיה עקב תשמעו.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים,/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על ]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות"[ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

פרשה זו פותחת   בהסברים- כיצד ניתן להתברך במיטב הברכות מאת: בורא עולם? וכיצד אף אפשר להגיע  לבריאות טובה – והדבר בהחלט מהווה חיסון רוחני כנגד מחלות- טרם ימציאו המדענים תרופות כנגד המגפה הנוראה:

וכך נאמר:

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.  בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים:  לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.  וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ.  וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם.."

 [דברים, ז, י"ב- י"ז]

 השאלות הן:

א] " והָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן,.."-מה המשמעות?

ב] מה השכר שהתורה מבטיחה עבור  קיום המצוות-ואימתי?

תשובות

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן"

הרר"ב מפשיסחה מסביר:

משל למה הדבר דומה?  לבן שאביו פונה עליו ודורש ממנו שירצה ללמוד תורה, ואם יסרב-  אביו ילקנו- עד שהבן ייכנע ויגיד: "רוצה אני" ברור שהיה רצוי שהבן ירצה מיד לכבד את רצון אביו - כדי לחשוך את המלקות.

 באופן זה פונה גם משה רבינו אל בני ישראל ואומר: "וְהָיָה עֵקֶב.."

 הרי בסופו של דבר,  "תִּשְׁמְעוּן" תהיו מוכרחים לשמוע ,שהרי יכפו עליכם  לציית לדברי ה' לכן מוטב שתשמעו לאלתר!

על פי "אור- צדיקים" בשם הה"ק רמ"ל מססוב:

לפני כל צעד שאדם הולך לעשות, עליו לעצור ולחשוב: האם הדבר הוא בהתאם לרצון ה'? ואם- לא, שלא יעשה זאת. לכן הכוונה במילה: " תִּשְׁמְעוּן" תשמעו תחילה, אם הדבר שאתם חושבים לעשות- הוא לרצון ה'? ואם הדבר נוגד  את רצון הקב"ה- אז אין לקיים זאת!

 חז"ל אומרים: המילה –" והָיָה"- זוהי לשון שמחה.

"אורח חיים" סבור: עתידה להיות שמחה גדולה בשמים "עקב"- כאשר בתום ימי הגלות, בעקבתא דמשיחא"

  יבואו ניסיונות קשים  על היהודי מישראל ולמרות זאת עם ישראל יקיים את : "תִּשְׁמְעוּן"

 עם ישראל ימשיך לשמוע בקול ה' ולשמור את התורה ומצוותיה-

אז ישמח ה' שמחה גדולה.

"משך חכמה" מתייחס למילים: "...תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים"

 ושואל: מה הוא הטעם שהכתוב מזכיר כאן רק את "המשפטים"

 והתשובה: בני ישראל שנדדו במדבר היו "דור דעה"-  אשר במשך ארבעים שנות נדודים במדבר- עברו הרבה ייסורים ועמדו בניסיונות קשים מאד ולכן מצוות התורה השתרשו אצלם נעשו חלק מן "האני" שלהם באופן אפילו החוקים – היו להם למשפטים,  כי כלל לא יכלו להבין אחרת ונפשם הגבוהה השיגה גם את החוקים כמו המשפטים.

הבטחת שכר המצוות.

על פי "תולדות פרץ" [ספר "מטה שמעון"]

 שכר המצוות שמורים לאדם לעולם הבא- אך כדי שנוכל גם ליהנות בעולם הזה, צריכים לקיים את המצוות בשמחה- לכן כתוב: "והיה " – והמילה הזו מרמזת על שמחה. היות ושכר שמחת מצווה מקבלים בעולם הזה,

 ישנה חשיבות גדולה מאד- בעבודת ה' מתוך שמחה- לפי שכתוב:

"תַּחַת, אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב--מֵרֹב, כֹּל.  וְעָבַדְתָּ אֶת-אֹויְבֶיךָ" [דברים כ"ח, מ"ז]

"וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי, אֶת-הַשִּׂמְחָה", [קהלת ח, ט] הכוונה לשמחה המלווה עשיית מצווה- שאין השכינה שורה- לא מתוך עצלות ,מתוך עצבות ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ודברים בטלים.- אלא מתוך שמחה  של מצווה, לפי שנאמר:

"ְעַתָּה, קְחוּ-לִי מְנַגֵּן; וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו יַד-יְהוָה". [מלכים ב', ג', ט"ו]

 מילים אלו נאמרו על הנביא אלישע היות וכעס על יהורם בן אחאב .

ועוד נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע[אל יהורם ] אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מַה-לִּי וָלָךְ--לֵךְ אֶל-נְבִיאֵי אָבִיךָ, וְאֶל-נְבִיאֵי אִמֶּךָ";

[שם י"ג] ובעבור שכעס לא חלה עליו הנבואה-

 

כי אין הנבואה שורה ,אלא  מתוך שמחה, לכן כאשר החל לנגן שרתה עליו רוח הנבואה ועוד נאמר: כי מיום שנסתלק אליהו הנביא- רבו- לא שרתה עליו רוח  הנבואה- כי עדיין היה באבל אבל כעת – "כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן"- שרתה עליו רוח הנבואה.,
 ועוד נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מַה-לִּי וָלָךְ--לֵךְ אֶל-נְבִיאֵי אָבִיךָ, וְאֶל-נְבִיאֵי אִמֶּךָ";

[שם י"ג]

 חז"ל אומרים: שאומנם שכר מצווה בעולם הבא- אבל  בעניין שמיעה- יש גם שכר בעולם הזה כפי שכתוב:

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ"

 מכאן לומדים: כי חייבים לשמוע דברי תורה, תוכחות ומוסרים  תלמידי חכמים. כפי שנאמר על אברהם אבינו. בזמן שהיה רעב בארץ ויצחק בנו –הלך לגרר ומשם רצה ללכת למצרים, אמר ה' ליצחק:

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:  שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל- הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.   עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" [בראשית כ"ו, ב'-ו']

 ועוד נאמר:

"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ". [שמות ט"ו, כ"ו]

 על פי דוגמאות אלה- לומדים אנו : שאם שכר מצווה בעולם הבא, הרי שכר שמיעה בעולם הזה.

 יש לשים לב, כי הפרשה פותחת בלשון  רבים ומסיימת  בלשון יחיד.

ארז"ל  [ בתורת כוהנים כ"ו, ח] אינו דומה המצב בו   רבים מקיימים את המצווה - למצב שבו מעטים העושים את המצווה.

 רש"י [בפרשת שלח] "משא שמרים אדם לבד, אינו אלא שליש המשא שמסיעין אותו להרים"

 וכך גם בלימוד תורה: ישנה סגולה יותר- כאשר קבוצה גדולה ,היינו- רבים מצטרפים ללימוד., אך בעניין קבלת שכר- הדבר משתנה מיחיד ליחיד- כל אחד ואחד נוטל שכר באופן נפרד- כפי מידת הכוונה שלו בלימוד- שהרי אין הכוונה זהה אצל כולם במידה שווה.

 כפי שנאמר במסכת אבות:

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א,), וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.

אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג,), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.

אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם". [מסכת אבות ג, ב]

 אבל גם אדם שלומד תורה לבדו- לשמה- גם הוא מקבל שכר על הלימוד.

 [על פי: אבות דרבי אליעזר]

 ועל כך משל: "אחד שהיה לו בן קטן, השאיר אותו בביתו והלך לשוק, לקח הבן את המגילה –היה מניחו על ברכיו- יושב ולומד. כשחזר אביו מן השוק, אמר: הנה בני  הקטן על דעת עצמו למד תורה- שכרו ודאי מתקבל בשמים וזוהי הכוונה: שה' קובע לו שכר.

ואחד הדברים החשובים בחיי האדם : הבריאות שאלוקים מבטיח- למקיימי המצוות:

"וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ".   [דברים ז, ט"ו]

 רבינו בחיי מסביר בשני פירושים:

א] החולי הוא ממנהגו של עולם  וכל מדווי  מצרים היו מחוץ למנהגו של עולם.

ב]  כל חולי שבא מחוץ לגוף, כגון השינוי מזג האוויר  וקלקולו.

 וכל מדווי מצרים- מחלות הנובעות- מתוך גופו של האדם- אלוקים לא ישים על יהודים- המקיימים את התורה – ומצוותיה.

 הרמב"ם סבור: כי לגבי הבטחת הברכות החומריות- מטר ארצכם ועוד כיוצא בזה- - אין זה מתן שכר- אלא- הבטחה מה': שייתן את התנאים המתאימים -כדי  שאפשר יהיה לקיים תורה ברוגע, שהרי, מחלות וייסורים מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו.

 לסיכום, לאור האמור לעיל: ישנה חשיבות גדולה  לקיום מצווה מתוך שמחה, כי שמחת המצווה- גורמת לאדם להיות  שרוי באושר   וליהנות מזיו השכינה, למעשה- השכר האמיתי על המצוות- יקבל  היהודי- בעולם הבא, אך בעולם הזה-  יזכה תמורת קיום המצוות- בתנאים גשמיים טובים- כולל בריאות טובה ואיתנה- רוגע ושלווה- אשר יאפשרו לו – להמשיך ללמוד בהנאה. ויפים דברי המשנה:

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.

הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין" [מסכת אבות ד', ט"ז]

ההפטרה:

ישעיהו מ"ט:

קטע מתוך ההפטרה:

 יד וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי.  טו הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. טז הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.  יז מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. יח שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; חַי-אָנִי נְאֻם-יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה.  יט כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ, וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ:  כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ.  כ עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ, בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ:  צַר-לִי הַמָּקוֹם, גְּשָׁה-לִּי וְאֵשֵׁבָה.  כא וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם.  {פ}
כב כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה.  כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי.

ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)

" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון 

ושמחה ימצא בה וקול זמרה"

[ישעיהו נ"א, ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה  מוסר מסרים לשופטי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical paintings by Ahuva Klein

-Moshe asks the judges- a trail of juastice

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- מהו המסר של משה לשופטים? / מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים - מהו  המסר של משה לשופטים?

מאת: אהובה קליין


  היצירות שלי  לפרשה:




  ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/  ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים מלתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי  תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל זרד/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה -הזוכים  לרשת את הארץ/

 ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת דברים - הפרשה הראשונה הפותחת את חומש דברים-  האחרון  מתוך חמישה חומשי תורה - הנקרא גם בשם:

 "משנה תורה" משום שנשנים בו נושאים שהופיעו בעיקר בחומש שמות ובמדבר.

על כך אומר הרמב"ן" [רבי משה בן נחמן]: בהקדמה לספר דברים :

"הספר הזה יבאר בו משה רבינו לדור הנכנס לארץ: רוב מצוות התורה הצריכות לישראל.... וכבר  נאמרו לו כולן [כל המצוות] בסיני, או באוהל מועד בשנה הראשונה קודם המרגלים... ועל כן לא נאמר בספר  הזה: "וידבר ה' אל משה: צו את בני ישראל", או "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" מצווה מסוימת".

אחד הנושאים בפרשה: מינוי שופטים על ידי משה: "וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם:  שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם. וָאֲצַוֶּה , אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.  לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו". [דברים א,  י"ד - י"ח]

השאלות הן:

א] מהם  הנושאים העיקריים המופיעים בחומש דברים?

ב] מה ציווה משה את השופטים?

תשובות.

הנושאים המופיעים בחומש דברים.

דברי המגיד מדובנא:"שאלתי את פי מורי ורבי,  הוא רבינו הקדוש הגאון החסיד מו"ה אליהו מווילנא זצוק"ל, מה ההבדל בין התורה הקדושה ובין  "משנה תורה" ואמר לי: כי הארבעה ספרים ראשונים היו נשמעים מפי הקב"ה בעצמו - דרך  גרונו של משה, לא כן ספר דברים, היו ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי הנביאים אשר אחר משה, אשר הקב"ה אמר אל הנביא היום וליום המחר, הלך הנביא והשמיע החזון אל ישראל, ואם כן בעת אשר דיבר הנביא אל העם, כבר היה נעתק ממנו הדיבור האלוקי, כך היה ספר דברים נשמע אל ישראל מפי משה רבינו ע"ה בעצמו" [אהל יעקב, ריש פר' דברים']

הגאון רבי אליהו מווילנא: מחלק את חומש "דברים" באופן הבא:  חמשת הפסוקים הראשונים הם הקדמה לחומש והם כוללים - שלוש פעמים לשון דיבור של משה:

א] "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" [ דברים א', א]

ב] "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ [הכוונה לחודש שבט] בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שם א, ג]

ג] "ְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" [ שם א, ה]

שלושת לשונות אלה - יש בהם רמזים לגבי שלושה חלקי ספרנו - שהם כנגד- חומש "שמות", "ויקרא", ובמדבר"- תוכנם העיקרי הוא: הוראות חוקים ומשפטים לעם ישראל [וזאת  בניגוד לחומש בראשית המתאר את ההיסטוריה של האנושות במשך עשרים הדורות הראשונים ותולדות אבותינו].

החלק הראשון של הספר- מתחילתו עד סוף פרק רביעי כולל בעיקר דברי מוסר ותוכחה לעם:

המילים: "ואֵלֶּה הַדְּבָרִים" [שם א, א]- מרמזות לפתיחת  חומש "שמות" כנגד- "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

החלק השני מתחילת פרק ה' עד פרק כ"ז, ח- כולל את עיקר התוכן- מתן חוקים ומשפטים לישראל לשון  הפתיחה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל- מרמז על פתיחת חומש ויקרא: "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה";

החלק השלישי

כולל מפרק כ"ז, ט- עד סוף החומש ועיקרו- קללות ברכות ושירות החותמות את החומש – לשון הפתיחה:

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה"- מרמז לתחילת חומש במדבר: "וידבר  ה' אל משה"

 משה   מצווה ציוויים על השופטים.

רש"י מסביר את הפסוק:    "וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק",

ומבסס את דבריו על  הספרי: משה מצווה את השופטים להיות מתונים בדין - ואם בא דין זה לפני השופט, פעם אחת, או פעם שנייה ואפילו פעם שלישית, אל תאמר: כבר הדין הזה מוכר לי, אלא יש לדון בכל דין - כלומר השופטים נצטוו לשמוע- לשאת ולדון בדין.

הסבר זה  מסביר: את הטעם-מדוע נצטוו השופטים "לשמוע"- שהרי אין אפשרות לשפוט טרם השמיעה -"שמוע"- - מובנו- הבנה , כמו: "דבר נא אל עבדך ארמית כי שומעים אנחנו" [מ"ב, י"ח, כ"ו]

"בָּעֵת הַהִוא"- מרגע שהתמנו  להיות שופטים הדבר מקבל את המשמעות: שאין המצב כמו בעבר-  שהם היו ברשות עצמם- אלא מעכשיו – הם  משועבדים לציבור.

גם בפרשת קדושים מדובר על משפט צדק:

"בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" [ויקרא י"ט, ט"ו] אלא ששם מצווה זו נאמרה לכל עם ישראל ולאו דווקא אל השופטים. שהרי כתוב:

"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל", [ויקרא י"ט, ב]

רש"י מסביר את המילים:

"וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ". 

באמצעות שני פירושים:

א] "גֵּרוֹ"- זה בעל דינו שאוגר עליו דברים.

ב] אף על ענייני דירה בין חלוקת אחים- אפילו בין תנור לכיריים.

בפירוש זה- רש"י מבסס את הסברו על [ מסכת סנהדרין ז] לפיו ישנה ירושה - בית עם עלייה ,לכן יש להעריך את הבית והעליה בכסף- ולבצע חלוקה שווה בין שני האחים היורשים.

וכך גם "גרו" מרמז על תנור וכיריים - לשון מגיר-  דברים השייכים לדירה-אם יש בירושה- תנור וכיריים, הרי –התנור  בעל ערך רב יותר מאשר הכיריים, לכן מעריכים יחד את שווים הכספי ומחלקים בין שני האחים את הסכום באופן שווה.

לגבי המילים-: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט "מסביר רש"י:  אותו אדם הממונה להושיב את הדיינים, אל יאמר: פלוני- הוא נאה, או גיבור- לכן אושיב אותו כדיין, איש פלוני הוא קרוב שלי- לכן אושיב אותו דיין בעיר ,למרות שאינו בקי בדינים- כתוצאה מזה- יכול להיווצר  מצב  שהדיין  נותן פסק דין שגוי- מחייב את הזכאי ומזכה את החייב.- וזו הכוונה שאותו אדם שמינה את הדיינים האלה בדרך זו- נחשב שעבר על האיסור:

"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט"

 "כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן" – על כך רש"י מביא   שלושה פירושים:

א] בעיני הדיין צריך שיהיה חביב עליו דין פרוטה כדין מאה, שלא יסלק את ההוא עם  הסכום הקטן שבא ראשון לפניו - כדי  להיות אחרון.

ב] שלא יעשה הדיין חישובים- זה עני ואילו חברו עשיר ולכן  מצווה לפרנס את העני – לכן  יזכה את העני ונמצא שהוא מתפרנס בנקיות.

ג] או שאומר: איך אני פוגם בכבודו של העשיר –זה בשביל דינר אזכה אותו עכשיו וכשיצא החוצה- אגיד לו שייתן לעני את מה שחייב לו.

"לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ"

על כך שני הסברים: רש"י מסתמך על הספרי:

א] לא תראו - "שאם באים שניים לדין  לפניך- עד שלא תשמע את דבריהם אתה רשאי לשתוק, משתשמע את דבריהם אי אתה רשאי לשתוק " [מסכת סנהדרין ו]

ב] "לא תגורו מפני איש" שמא תאמר: מתיירא אני מפני פלוני שמא יהרוג את בני, או שמא ידליק את גדישי, או שמא יקצוץ את נטיעותיי- תלמוד לומר- לא תגורו מפני איש"

הכוונה שהדיין לא ישאיר את פסק הדין אצלו ואל ימנע לזכות את הזכאי ולחייב את החייב.

"כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא";

 הלמד של לאלוקים מובנה  כמו:

"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" [תהלים כ"ד, א]

אונקלוס תירגם: דין ה' הוא!

ההסבר הוא: כשהשופט אינו פוסק דין צדק ומטה משפט וגורם  לאדם שלא חייב באמת - שישלם סכום מסוים- דבר זה גורם שבסופו של דבר אלוקים ישלם  לאותו אדם!

"וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו".

 הסברו של רש"י : משה פונה לשופטים ואומר להם: כי דבר שהשופטים מתקשים בו - ייגשו  אליו.

הספרי מביא מדרש:

היות ומשה אמר לשופטים:

"תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" ולא דייק בלשונו  -היינו- לא אמר: תקריבון אלי כדי שאפנה לה'?

 לכן בזמן שבאו בנות צלופחד אליו - לתבוע נחלה בארץ ישראל- נסתלקה ממשה  ההלכה והיה צריך לפנות אל ה' בשאלתן- כיצד לפסוק ?

כך היה גם עם שמואל הנביא שהלך למשפחת ישי לבחור מלך לישראל והוא היה בטוח- שאליאב ראוי להיבחר למלך- בגלל מראהו החיצוני , לכן אמר לו ה':

"אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב". [שמואל-א, ט"ז, ז]

הרמב"ם בהלכות סנהדרין [כ, ז] מונה שבעה דברים החייבים להופיע אצל השופטים והדיינים

א] חוכמה [בקיאות בתורה], ב] ענווה, ג] יראת שמים.  ד] שנאת ממון, ה] אהבת האמת. ו] אהבת הבריות. ז] בעלי שם טוב.

כל הנקודות האלה  מופיעים בפרשת יתרו [חומש שמות י"ח, כ"א]

משה אומר בהמשך דבריו:כי ציווה את השופטים לשפוט משפט  צדק. לא להכיר פנים , הכוונה שאינם רשאים לפסוק את הדין על פי הבעות הפנים של בעלי הדין ולא על פי המראה החיצוני, אלא להוציא פסק דין על פי עובדות בדוקות .[רבי ליבוש חריף]

 יהי רצון שתפילתנו –תתגשם במהרה : "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)