‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות

יום שני, 27 ביוני 2016

ציורי תנ"ך/ בכי המרגלים / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ותישא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם  בלילה ההוא"
[במדבר י"ד,א]
 הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכיות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-Spies are crying.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 במאי 2016

פרשת קדושים- מהי ארץ זבת חלב ודבש?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קדושים, מהי "ארץ זבת חלב ודבש" ?

 מאמר מאת : אהובה קליין

הפרשה פותחת במילים: "וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל כל עדת ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" [ויקרא י"ט, א-ג]
ציורים לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ סעודת קורבן שלמים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/איסור אכילת בעלי חיים טמאים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/הדאגה לעני-עוללות/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/"לא תכלה פאת שדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/שמירת שבת/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

לקראת סוף הפרשה, ישנה הבטחה של הקב"ה: "ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אחננה לכם לרשת אותה ארץ זבת חלב ודבש אני אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים"[שם  כ, כ"ד]

 פרשה זו נאמרה לעם ישראל במעמד הקהל- בפני כל העם.

 השאלות הן:

 א] מדוע נאמרה  פרשת קדושים ב- הקהל?

ב] "קדושים  תהיו כי קדוש אני"- כיצד ?

ג]  מהי  הסגולה המיוחדת של ארץ ישראל?

 תשובות.

 פרשת קדושים- במעמד הקהל.

 הציווי: "קדושים  תהיו"- טעון הסבר מפני שעל האדם לדעת כיצד ליישם את הקדושה בפועל על פי ציווי ה'.

רש"י מסביר: כי פרשה זו נאמרה ב- הקהל- במעמד, אנשים ,נשים וטף מפני שרוב יסודות התורה – כתובים  ונרמזים בפרשה זו. וקדושים – הכוונה: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" [ויקרא כ"א]

 הרמב"ן מפרש:  כי כוונת התורה להזהיר דווקא  על פרישה מעניינים שלא נתפרשו  בתורה  לאיסור, כדוגמת אכילת בשר לשובע, בעוד שמבחינת דין  תורה- אין בכך איסור.

אדם שאוכל בשר וממלא בה את כרסו, הוא נחשב: "נבל ברשות  התורה"

 וראיתי הסבר יפה בספרו של הרב אליהו שלזינגר האומר: כי הקב"ה- כולו רוחניות- סביבו ישנם מלאכים- מלאכי השרת בעוד שאת את האדם ברא- באופן שיהיה נזקק לדברים  גשמיים, לכסף, למזון- לבשר ודגים.

ובגמרא  במסכת חגיגה [ט"ז, א] נאמר:" בשלושה דברים שווה האדם למלאך ובשלושה דברים לבהמה, יש להם דעת כמלאכי השרת, מהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת ומספרים בלשון הקודש כמלאכי השרת, שלושה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה, פרין ורבין כבהמה, ומוציאין רעי כבהמה"- האדם מצד אחד  גשמי- שהרי נוצר מעפר  הארץ, אך מצד שני הוא גם רוחני- בהיותו בעל נשמה.

 אולם האדם יכול לחיות בקדושה גם  עם  הדברים הגשמיים שלו,  זה תלוי באורח החיים שהוא סולל  לעצמו. אם הוא משתמש בכספו וכן אוכל ושותה – כדי שיהיה לו כוח לעבוד את ה'- אז כל הדברים הגשמים נעשים שמימיים.

דוגמא יפה להמחשת הדברים – מופיע במסכת אבות [ג, ד]:רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: "כי כל שולחנות מלאו  קיא צואה, בלי מקום", אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי  תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום, שנאמר: "וידבר אלי: זה השולחן אשר  לפני ה' "

ניתן לראות, איך על ידי דברי  תורה שנאמרו ליד השולחן- נהיה  מהפך- לפני דברי התורה- כל השולחן היה גשמי ועל ידי שאמרו דברי תורה הכול נהפך והשולחן נהיה  קדוש- שולחן לפני ה'.

 מכאן ניתן להבין מדוע פרשה זו נאמרה בהקהל, מפני שישנם הרבה מצוות שיכולות להיות  גשמיות, אלא שעל ידי כוונת מקיים המצווה- הן הופכות לרוחניות.

 לדוגמא: אפשר לירא את ההורים מחמת שזקוקים לכספם, אך אפשר לכבדם  בגלל שהם שותפים לבריאתו.

 גם השבת יכולה להיות- יום מנוחה מעמל השבוע, אך שמירת השבת  חייבת להיעשות בקדושה, לפי שכתוב: "יום מנוחה וקדושה נתת"

 זוהי המצווה של : קדושים תהיו-כי קדוש אני ה' אלוקיכם.

 לכן הגמרא בברכות [ס"ג ,א ] אומרת: "איזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה-שנאמר: "בכל דרכך דעהו " [משלי י"ג]

 הקדושה של עם ישראל.

בחומש דברים [ח,ג] נאמר: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" המן היה מאכל רוחני ומזוקק אשר ממקום קדוש יהלך וחז"ל כינהו :"לחם אבירים" זהו לחם שמלאכי השרת היו אוכלים.

כמו כן המן ניתן באופן  נסי ומידי יום עם ישראל היה מתבונן ורואה את הנס הגלוי. הקב"ה הרעיב את העם  מהלחם הגשמי ונתן  להם "מן" מזון רוחני- כדי להודיע: "שלא על הלחם לבדו יחיה האדם- לחם גשמי, אלא יאכל מתוך קדושה ויברך – יוסיף רוחניות  והאכילה תהיה לשם עבודת הבורא ,אז אותו לחם יהיה כמו ה"מן" שבני ישראל אכלו במדבר.

חכמי המדרש השוו בין קדושת ישראל לקדושת ה': התורה מתכוונת  להגיד  כי ה' למרות שהוא נבדל מן העולם  אף על פי כן- הוא נמצא גם בתוך העולם.

כך גם עם ישראל ,עליו להיות גוי קדוש , אך לא להתנתק מן העולם ,אלא להשפיע על ידי אור במהלך החיים- רעיון זה נלקח מספר החסידות והפרשנות.

 חידושי הרי"ם אומר: "קדושים  תהיו גם בתוך הטבע שהרי ה' גם בהיותו בטבע אף על פי כן הוא נבדל מאתנו. ואין הוא מבטל את עצמיותו בכך.

 בעל הכתב סופר אומר: כי ישנו אדם שפורש עצמו מהאחרים ואינו עוסק בהם, אך התנהגות זו היא בניגוד  לדרך ה', אלא על האדם להתקרב גם לאחרים ולהיטיב עימם. ולהדריכם בעבודת ה'. הקב"ה רוצה להיטיב עם העם - לכן  נתן להם תורה ומצוות. כפי שנאמר: "קדוש ,קדוש ה'  צבאות "ובכל זאת מלא הארץ כבודו, כך  יציר כפיו של ה' חייב להידמות ליוצרו  שיהיה  אדם קדוש אבל עם זאת  יחשוב גם על הזולת ויזכה  את הרבים.

ולכן כוונת המקרא להיות קדושים אבל בדומה לה' ,כנאמר: "קדוש אני ה' אלוקיכם" למרות שה' הוא קדוש הוא , הוא בעל השגחה פרטית על כל אחד ואחד. באופן כזה עם ישראל יהיה קדוש אבל ידאג גם לזולת.

 סגולתה של ארץ ישראל.

נאמר בפרשה:" ארץ זבת חלב ודבש",

התורה מצווה את עם ישראל לקיים את כל המצוות והחוקים בארץ הקודש, ולא ללכת בדרכי הגויים זהו התנאי לגור בארץ ישראל- "ארץ זבת חלב ודבש"- ואכן היא ארץ מיוחדת עם סגולות  שאין דוגמתם בארצות אחרות בעולם.

על כך אומר רבי מאיר שפירא [ראש ישיבת חכמי לובלין]: חכמינו  ז"ל הורו  לנו כלל גדול  בענייני הטומאה וטהרה: "היוצא מהטמא- טמא: והיוצא מן הטהור- טהור" [בכורות א, ב]  והנה  מצינו בעניין זה שני יוצאים מן הכלל: החלב והדבש, החלב נובע מן הדם- שהוא טמא, כדברי חז"ל במסכת בכורות [ד', ע"ב]:"דם נעכר ונעשה חלב"- ובכל זאת החלב טהור בלא כל סייג ופקפוק, כיוצא בכך טהור הדבש- הנוצר על ידי הדבורה הטמאה"

 ארץ ישראל נתברכה בסגולות  מיוחדות אלה על ידי אלוקים,

ובאופן שהדבש והחלב הופכים לדבר טהור- יכולה  גם היא להפוך" היוצא מהטמא" לדבר טהור וזהו הרמז הטמון במשפט "ארץ זבת חלב ודבש" המופיעה פעמים רבות במקרא.

 לסיכום, לאור האמור לעיל: אנו למדים כי עם ישראל חייב  להתרחק מתועבות הגויים לא לנהוג כמותם, אלא לחיות בקדושה ולהידמות בדרכי הקדושה להנהגת האלוקים בעולם, מצד אחד להיות קדוש ונבחר בין העמים- אך מצד שני להפיץ קדושה ברבים ולהיות אור לגויים, רק באופן זה תיסלל לו הדרך לחיות בארץ הקודש וליהנות מסגולותיה המיוחדות שאין  בדומה להן- בכל ארצות תבל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 במרץ 2016

מדוע מרדכי היהודי הציל את המלך אחשורוש?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מדוע מרדכי היהודי הציל את המלך אחשוורוש?

 מאמר מאת: אהובה קליין.


ציורים מתוך מגילת אסתר:



העלאת תמונות 

ציורי תנ"ך/ מרדכי יושב בשער המלך/ [מתוך מגילת אסתר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ אחשורוש מושיט  את שרביטו לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מרדכי רכוב על הסוס והמן מוביל אותו בחוצות שושן/ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משלוח מנות בפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אסתר המלכה מצביעה  אל עבר המן הרשע במשתה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]מגילת אסתר מתארת לנו באופן נפלא את הנס שהתרחש ליהודים בשושן הבירה בתקופת אחשוורוש- מלך פרס ומדי – שלא היה מזרע המלוכה , הוא מלך בשנת 3392 ליצירה שהייתה בסוף שבעים שנה לחורבן בית ראשון .     עצם פתיחת המגילה  במילה:" ויהי בימי ..." כבר רומזת לנו על צרה המתרחשת לבוא, כך על פי דעת חז"ל: אמר רבי שמואל בר נחמני: בחמישה מקומות נאמר: "ויהי בימי..."וכולם לשון צרה. "ויהי  בימי אמרפל-  זוהי מלחמת המלכים כנגד אברהם :"ויהי בימי אחז"- ארם מקדם ופלישתים מאחור, נגד ישראל: "ויהי בימי יהויקים"-"ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו": "ויהי בימי שפוט השופטים"- רעב גדול: "ויהי בימי אחשוורוש- גזרת המן להשמיד, להרוג ולאבד"

מרדכי היהודי  מתגלה באותו זמן כאיש משכמו ומעלה, לפי חז"ל הוא היה שקול  בדורו כנגד משה רבינו בדורו, את זאת לומדים מהמילים: "איש יהודי היה.." [מגילת אסתר  ב, ה] ועל משה נאמר: "והאיש משה עניו מאד" כפי שמשה עמד תמיד להגנת עם ישראל, כך גם מרדכי עמד להגן על היהודים שנאמר עליו: "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו"

אך מעניין במיוחד, מדוע רצה גם להגן על אחשוורוש מפני מזימת שני סריסיו שזממו להורגו, כפי  שמתואר במגילה: "בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משומרי הסף ויבקשו לשלוח יד במלך אחשוורוש: ויוודע הדבר למרדכי.." [שם ב, כ"א-כ"ב]

ומדוע קצפו בגתן ותרש ועל מה?  על פי חז"ל:  הם כעסו על אחשוורוש  שהעביר אותם מתפקידם בתור יועצי המלך ומינה תחתם את מרדכי היהודי. וזאת מהטעם: שאסתר אמרה לאחשוורוש : מדוע אינך נוהג כיתר המלכים  שנוהגים להיעזר ביועץ יהודי ? וכששאל אותה המלך, אם היא מכירה יהודי טוב שימלא את תפקידו נאמנה, היא ענתה לו: כי ישנו יהודי טוב וישר ושמו מרדכי היהודי. מיד  מינה המלך את מרדכי ליועצו הראשי.

הם חשבו בערמומיותם : כי לאחר שמרדכי היהודי נתמנה ליועצו הקרוב של המלך במקומם ,זה הזמן המתאים להתנקש בחיי המלך, שהרי הכול יאמרו: כל זמן שבגתן ותרש  שמשו כיועצי המלך, איש לא  העז  לפגוע במלך לרעה, אך כעת כאשר  יש לו שומר ראש ויועץ יהודי הוא נהרג.

בגתן ותרש  שוחחו בשפה הנקראת: "טרסית" ובהיות מרדכי יושב בשער  המלך, הם לא שיערו בנפשם שמרדכי עלול להבין את שפתם ולכן לא נזהרו  לדבר על מזימתם  בדבר כוונתם להרוג את המלך. הם לא העלו בדעתם

שמרדכי מבין את שפתם כי היה מיושבי לשכת הגזית [סנהדרין] שהיו יודעים שבעים שפות. ויש אומרים: כי הדבר נתגלה למרדכי היהודי ברוח הקודש. אך מעניין מה הניא את מרדכי  להציל את  אחשוורוש  ממזימתם של הסריסים?  על כך ישנה סברה: כי אחשוורוש נתן את הסכמתו לבניית בית המקדש - לכן מרדכי רצה להצילו ממוות.

ויש הטוענים שמרדכי רצה להקדים רפואה למכה, שמא יאמרו אחרים: כל זמן שהמלך היה נשוי לנשים  שאינן יהודיות לא הרגוהו. אך עכשיו  שנשא אישה יהודייה נהרג.

ויש האומרים: כל זמן שגויים היו שומרים עליו לא נפגע משום רעה, אך כעת שיהודי שומר עליו, לא שמר עליו כראוי ולכן המלך מת.

כאשר מרדכי גילה זאת לאסתר המלכה, ביקשה המלכה מהמלך:  "ויבוקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ וייכתב בספר דברי הימים לפני המלך"

 רש"י  אומר: כי אסתר עמדה על כך שהטובה הזו שעשה מרדכי  ייכתב בספר דברי הימים.

ואילו לגבי מרדכי: הוא דאג שהידיעה הזו תבוא דווקא מפי אסתר המלכה ולא ממנו ישירות- כדי שהיא תמצא יותר חן בעיני המלך .

אם כן, ניתן ללמוד כי מרדכי היהודי  סיכל באופן מבריק את הריגתו של המלך ולכך הייתה שותפה גם אסתר המלכה, לכן, לא ייפלא , אפוא שהמגילה נקראת על שמה ואילו מרדכי היהודי פעל  מאחורי הקלעים.

שניהם שימשו יחדיו בשליחות  חשובה בהצלת המלך ממזימתם של בגתן ותרש ובהמשך בהצלת העם היהודי ממזימתו של המן שהיה מזרע עמלק.

"בכל דור ודור  עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 במרץ 2016

פרשת פקודי- מה הקשר בין המשכן למעמד הר סיני?/ מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת פקודי- מה הקשר בין המשכן למעמד הר סיני?

 מאמר מאת: אהובה קליין

הפרשה  פותחת במילים: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הלויים  בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.."
ציורים  מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ אומני המשכן- בצלאל ואהליאב- בעת מלאכתם/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציעירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שלחן  לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ רחיצת הכוהנים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ משה מלביש את  בני אהרון  /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו –היא האחרונה בחומש שמות, מסיימת את תיאור המשכן וכליו –כל מלאכת המשכן מתפרסת על גבי  חמש  פרשיות- לפרטי  פרטים: תרומה, תצווה, כי תישא, וייקהל  פקודי.

 מעניין במיוחד ,כי משה אינו מורשה לגשת אל המשכן בכל  עת, אלא רק  כאשר הענן מתרומם מעל המשכן- ומעבר לכך, גם בני ישראל יכולים  להמשיך במסע- אך ורק כאשר הענן עולה מעל המשכן- כפי שהכתוב מתאר פרט חשוב זה:

"ויכס הענן את אוהל מועד, וכבוד ה' מלא את המשכן: לא יכול משה לבוא אל- אוהל מועד, כי שכן עליו הענן, וכבוד ה' מלא את- המשכן: ובהעלות הענן מעל המשכן ייסעו בני ישראל בכל מסעיהם: ואם לא יעלה הענן ולא ייסעו עד יום העלותו: כי ענן ה' על- המשכן יומם, ואש תהיה לילה בו, לעיני כל- בית ישראל בכל מסעיהם"[ שמות מ, ל"ד- ל"ח]

 השאלות הן:

א]   אילו רמזים  גנוזים במשכן- ומדוע נקרא בשם: "משכן העדות"?

ב] מה הקשר בין המשכן להר סיני?

ג] מדוע משה אינו יכול לגשת למשכן בכל עת שיחפוץ?

 תשובות

 הרמזים במשכן.

על כך שהמשכן נקרא: "משכן העדות": ישנן כמה דעות של פרשנים:

 רש"י מסביר: "משכן העדות" - תפקידו לכפר על  חטא העגל ,הוא משמש  עדות לישראל  כי ה' ויתר להם על חטא העגל והשרה את שכינתו עליהם.

הרמב"ן אומר: "המשכן משכן העדות" היות ויריעות שש מושזר- הן שייקראו משכן" במצווה[בפרשת תרומה] ובמעשה[ בפרשת הקהל], אך "משכן העדות" כולל את הבית בכללו- שהוא משכן  המיועד ללוחות העדות.

 הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק בספרו: "משך חכמה" מדבר בהרחבה על רעיונו של הרמב"ן.

בפרשת תרומה נאמר: "ואל הארון תיתן את העדות אשר אתן אליך [שמות כ"ה, כ"א] - הכוונה ללוחות הברית – בהם  עשרת הדיברות.

 חז"ל אומרים: קדושת המשכן הייתה קיימת רק כאשר הארון היה בתוכו, כפי שנאמר בתוספתא זבחים: "אוהל מועד נטוי  כדרכו ואין הארון נתון שם- הרי זה במה גדולה" מכאן שכל עיקרו של המשכן  מורה על השראת השכינה , ורק בעקבות  הארון והלוחות שבתוכו. לכן המשכן נקרא בשם: "משכן העדות"

המלבי"ם  מציין בנקודה זו:  המשכן שימש עד  נאמן שמלאכת המשכן וכליו נעשו באופן טהור עם חשבון מדוקדק ולא היה שימוש לרעה בכספים שנתרמו -על ידי  עם ישראל וההוכחה לכך: שאם חס ושלום הייתה נעשית בגנבה, השכינה ודאי לא הייתה שוכנת שם. והראיה שנאמר: "אני ה'... שונא גזל בעולם"[ישעיהו ס"א, ח]

רבי אברהם  סבע מפרש בספרו: "צרור המור" את המילים: "אלה פקודי המשכן משכן העדות, אשר פוקד על פי משה" [שם ל"ח, כ"א] המשכן מופיע בפסוק פעמיים- הדבר מרמז על חורבן בית ראשון  ובית שני והמשמעות של המשפט: "אשר פוקד בידי משה"- ישראל חטאו בכך שלא  התעסקו די בתורה וגם אם התעסקו בה, הרי לא כיבדוה  די הצורך, ובמה מתבטא הדבר? יש הנוהגים לאחר זמן הוצאת ספר תורה בימי שני וחמישי- מיד אחרי זה חוטאים בלשון הרע ויש הנוהגים לדבר בזמן קריאת התורה ויש המסרבים לעלות לתורה בשבת ומעדיפים לעלות באמצע השבוע. וזוהי הכוונה לכך שהמשכן  מופיע  פעמיים בפסוק שבעבור חטא העם נתמשכן  פעמיים, אך לעתיד לבוא ה' עתיד "לפקוד נווהו ולהחזיר עטרתו ליושנה", וזו הכוונה במילים: "אשר  פוקד"- הפירוש- לשון פקודת ישועה ורחמים-"על פי משה"

 הקשר בין הר סיני למשכן.

רבינו בחיי מביא רעיון יפה :הרי נאמר בפרשת פקודי :"ויכס הענן את אוהל מועד"[ שם  מ, ל"ד]

 ואילו בזמן מעמד הר סיני נאמר:"ויכס הענן את ההר" [שמות כ"ד, ט"ו]  וכאן נאמר עוד:" וכבוד ה' מלא את המשכן" היות ובתוך המשכן כבוד ה' שרה,  כי מקומו בתוך הענן אשר היה בתוך המשכן, וההוכחה לכך שבמעמד הר סיני נאמר: "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים"[שם כ, י"ח]  וכאן בפרשה הכתוב מדגיש כי: משה אינו יכול לגשת אל המשכן בזמן שהענן מעל המשכן.

ומצב זה שרוי כאשר אין משה נקרא על ידי  אלוקים, אבל על ידי שה' קורא לו לבוא הוא יכול לבוא לשם. והמשמעות של הקריאה הזו היא:" שתהיה לו אות שכבר נשתלם שפע אור הכבוד מן המשכן זולתי מן  הכרובים-  ועם זה היה משה רשאי להיכנס פנימה אל תוך המשכן. וכך גם במעמד הר סיני[שמות  כ"ד] שנאמר: ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן כתוב שם "ויבוא משה בתוך הענן".

 וממשיך רבינו בחיי להסביר: "וזהו שהוצרך לכתוב –"ויקרא אל משה"- בסמוך כי הכול דבק ומחובר אע"פ שהספרים נפרדים הכל קשר אחד איש באחיהו ידובקו, יתלכדו ולא יתפרדו"במילים אחרות ישנו קשר הדוק בין מעמד הר סיני לענן מעל המשכן.

 משמעות הענן המרחף מעל המשכן.

נאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן"[שם  מ, ל"ח]

 רבי לוי מסביר  רעיון יפה  על עוצמת השכינה בעזרת משל :" למה היה אוהל מועד דומה? למערה שהיא סמוכה לים, געש הים והציף את המערה- המערה נתמלאה  מים, והים לא חסר כלום, כך אוהל מועד נתמלא מזיו השכינה  והעולם לא חסר כלום מן השכינה"

 רבי אליעזר רמי שואל ומקשה: "הרי נאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן" ומנגד במעמד הר סיני  כתוב [שמות כ"ד, י"ח]:" ויבוא משה בתוך הענן" מכאן שהקב"ה היה תופס את משה והביאו בענן.

ה"כלי יקר"  מפרש: כבוד ה' אינו ענן, אלא האש והאור-  הם כבוד ה' ולמה כבוד ה' היה בתוך ענן, מפני שללא הענן לא ניתן היה להביט בו  ,הרי האדם אינו יכול להביט באור השמש , קל וחומר שאינו יכול להביט באור החזק של השכינה לכן אורו הקדוש של ה' תמיד היה נראה בתוך ענן, אבל משהוקם המשכן נבדלו זה מזה- אור האלוקים חדר למשכן היות ושם קדושתו ואילו הענן  נשאר בחוץ כפי שנאמר בפרשת משפטים"[שמות כ"ד, ט"ז]:"וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים, הכוונה שהענן היה  תפקידו לכסות את כבוד ה' כדי שיהיה ניתן לראות את כבוד ה' ,כמו שנאמר:

"ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל", רק באופן זה היה ניתן לראות את כבוד ה'.

 ועל כן מתי משה  אינו יכול היה לבוא למשכן?  כאשר כבוד  ה' שכן במשכן במצב זה הענן היה נפרד מכבוד ה'  ורחף מעל המשכן  כי אילו כבוד ה' היה מתערבב עם הענן היה ביכולתו של משה לבוא אל אוהל מועד,  כמו שנוצר המצב במעמד הר סיני שם נאמר: "ויבוא משה בתוך ענן" כי שם הענן היה מכסה את כבוד ה' וכך התאפשר למשה לגשת בתוך הענן, אבל כאן באוהל מועד כאשר הענן היה נפרד בחוץ, אבל בתוך המשכן היה כבוד ה' לא יכול היה משה להיכנס לאוהל מועד.

לאור האמור לעיל, לומדים אנו כי המשכן מרמז גם על מעמד הר סיני  באמצעות אותו ענן המכסה את כבוד ה'  שהיה במעמד הר סיני וגם מעל המשכן ריחף הענן באופן דומה ורק כאשר הוא עטף את השכינה  ניתן היה להתבונן בו.

יש מפרשים האומרים: כי למרות חורבן בית ראשון ושני השכינה היא נצחית.

ואינה עוזבת את עם ישראל לעולם .

 ומדרש יפה  מספר: שאמר הקב"ה: בעולם הזה הייתה  שכינתי בינכם ולעינכם [ולא בתוככם ממש] אבל לעתיד לבוא השכינה אינה זזה מעם ישראל וההוכחה לכך, שנאמר: "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי  ישראל"

[מלכים-א ו, י"ג]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 בינואר 2016

ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר טובה לה'/ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת יתרו.]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויחד יתרו על כל- הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים:ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם  מתחת יד מצרים"
[שמות י"ח,ט- י"א]


הטכניקה: שמן על בד.



Biblical paintings
By Ahuva Klein
Jethro thank God for all the kindnesses
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 בינואר 2016

ציורי תנ"ך/פרעה אוסר את רכבו/ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת בשלח]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה..ויאסור את- רכבו ואת עמו לקח עימו?
[שמות י"ב,ו]


הטכניקה: שמן על בד.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 בינואר 2016

פרשת וארא- פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?/מאת: אהובה קליין /

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא - פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו מתארת חלק מהמכות  שהקב"ה  הנחית על  מצרים , אך בטרם  התוכנית תצא לפועל, מקבל משה הנחיות מבורא עולם.

"ויאמר ה' אל- משה ראה נתתיך אלוקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל אשר אצווך ואהרון אחיך ידבר אל- פרעה ושילח את בני- ישראל מארצו: ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותיי ואת מופתיי בארץ מצרים: ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את - ידי במצרים והוצאתי את צבאותיי את- עמי בני- ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים: וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על- מצרים והוצאתי את בני- ישראל מתוכם: ויעש משה ואהרון כאשר ציווה ה' אותם כן עשו:" [שמות ז, א-ז]
ציורים מתוך הפרשה:



ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה פוגש את פרעה על שפת היאור/ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה -קשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
השאלות הן:

א] כיצד מתבטאת מנהיגותו של משה - כלפי פרעה?

ב] מדוע ה' הקשה את לב פרעה?

ג]  מהי מטרת המכות במצרים וכיצד ה'  נהג עם ישראל?

תשובות

מנהיגותו של משה.

רבינו בחיי  מסביר: כי הקב"ה מודיע למשה שלא יחשוש שמא פרעה לא ישמע לדבריו, לפי שמשה יהיה גדול  מעליו ואהרון אחיו יסייע לו בדיבור. בעוד פרעה היה עושה את עצמו אלוה, כפי שנאמר ביחזקאל על פרעה  : "לי יאורי ואני עשיתני" [יחזקאל  כ"ט] לכן אמר ה' למשה: "ראה  נתתיך אלוקים לפרעה" פרעה שעושה עצמו אלוה, אתה משה תהיה אלוה עליו והוא אינו כלום.

רש"י  מפרש : יש בדברי ה' לשון מרות- כלומר משה ישלוט על פרעה , יהא רודה בו על ידי מכות וייסורים.


ה' מקשה את  לב פרעה.

רבינו בחיי אומר: רבים הם השואלים: אם הקב"ה מראש רצה להקשות את ליבו של פרעה, מדוע היה  צורך להביא על מצרים את עשרת המכות? הרי הקב"ה אינו עושה עוולה?

התשובה לכך: שפרעה נחשב לרשע וחוטא- ובמה התבטא חטאו? בכך שאמר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה  נתחכמה לו" והיה גם רשע וכופר, לכן ה' מנע ממנו דרכי תשובה , ה' דאג שפרעה יסרב לשלח את עם ישראל, כי אם היה  חוזר בתשובה ומשלח את העם מיד ,אי אפשר היה להענישו אותו ואת עמו. הראיה - מאנשי נינווה שעשו  תשובה ואז ה' לא הענישם, כפי שמסופר בספר יונה.

ועוד פירוש של רבינו בחיי: קשיות הלב של פרעה נרמז למשה כבר בהתרחשות הסנה הבוער, כפי שהכתוב מתאר: "וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל" התורה המשילה את ריבוי הצרות והמכות באש ואת פרעה המשיל בשיח קוצני – שהוא הסנה, וכך ה' רמז למשה שעתיד להקשות את  ליבו של פרעה שלא ייכנע מיד  מפני המכות- כשם שהסנה לא נשרף בעקבות האש.

רש"י מסביר :כי ה' הקשה את לב פרעה בכוונה - כדי להראות את אותות וגבורות  ה' בהמשך וכך מידתו של הקב"ה שמביא פורענות על האומות - כדי שעם ישראל  ישמעו וייראו כפי שנאמר :" הכרתי גויים נשמו פנותם, החרבתי חוצותם" [צפניה ג, ו]ועוד כתוב: "אמרתי אך תיראי אותי, תיקחי מוסר" [שם ז']

 מטרת עשרת המכות והיחס לישראל.

בנוסף למטרת העונש על פרעה, תפקיד עשרת המכות היה ללמד את פרעה ולהוכיח לו את יסודות האמונה בה',בעוד שפרעה כפר במציאות ה'.

רבי יהודה מחלק את המכות לשלוש קבוצות: דצ"ך,עד"ש, באח"ב. בספר "נתיבות שלום"  ישנו הסבר יפה לחלוקה זו:

דצ"ך- במכות אלה ה' רצה להוכיח את שליטתו על האדמה והם: דם, צפרדע וכינים.

עד"ש-  ערוב, דבר, שחין - כאן המטרה להראות את שליטתו של ה'  על דברים שנמצאים  מעל האדמה: כגון: אנשים, בהמות וחיות.

באח"ב-  ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות  - באמצעות מכות אלה הקב"ה הוכיח את יכולת  שליטתו באוויר השמים מעל הארץ.

וכל זה בא להוכיח לפרעה כי השולט היחידי בטבע- הוא ה' ויש בכוחו גם לשנות מעשה בראשית  וזאת בניגוד לדמיונו  של פרעה שדימה עצמו לאלוה.

לגבי שלושת המכות: ערוב, דבר, ברד- הכתוב  מציין שלא הופיעו  בארץ גושן ולכן לא פגעו בעם ישראל.

אבן עזרא טוען : כי במכות שלא נתפרש שהיהודים הופלו בהם לטובה כנראה שהם גם נפגעו מהם והכוונה למכות הדם, הצפרדע והכינים.

וכל זה מפני שמכות אלה אינן מסוכנות ולכן הן היו  כלליות  למצרים ולישראל כאחד  ורק המכות הקשות: ערוב, דבר, ברד- לא פגעו בישראל.

לדעת הרמב"ן: ישראל לא נפגעו בשום מכה!

המשך חכמה אומר: כי מצרים הייתה אז הממלכה הגדולה ביותר לכן נבחרה כדי להדביר את הדעות הכפרניות  בה' ולהחדיר את האמונה  בה' ,אך בנוסף הייתה גם מגמה חינוכית לישראל שהיו שקועים בגלות מצרים כי כל מכה שניחתה על מצרים -  באותו זמן גאלה את ישראל מטומאת מצרים ועקרה מהנשמה דעות כפרניות.

הרבי  מקוצק אומר: עשרה מאמרות – הן עשרה שערי בינה כנגד עשר  המכות. וכל מכה ומכה גאלה מאמר אחד לישראל, לדוגמא: מתוך :"יהי חושך" - נולד: "יהי אור"- בדעות במעשים ובאמונה.

לסיכום, לאור האמור לעיל אנו רואים כי : הקב"ה העניק כוח מיוחד למשה  כדי שירדה בפרעה. מנגד הקשה את ליבו של פרעה - כדי להביא אותות וגבורה לעיני כול ולהראות  מיהו השליט היחיד על כל היקום.

את ישראל  ה' לא  נטש  בגלות והגן עליהם מפני המכות ולכן ניצלו  מכל פגע. יש בכך נסי ניסים ופלאי פלאים- של יד ה'.

גם בימינו ולנצח נצחים נאמר: "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"[תהלים,צ"ד,י"ד]

מי ייתן כשם שעם ישראל נגאלו   מגלות מצרים כך  יגאלו  בע"ה- לעתיד לבוא, כנאמר:       " כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 28 בדצמבר 2015

פרשת שמות- מה מאפיין את המיילדות העיבריות ובמה גבורתן ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת שמות- מה אפיין את המיילדות העבריות ובמה גבורתן?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך /"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה..."/
ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

פרשה זו פותחת את חומש שמות ומתארת את עם ישראל שירדו למצריים בשבעים נפש, את מותו של יוסף ואחיו וכל הדור ההוא.

בני ישראל מתרבים ומתעצמים והנה קם מלך חדש במצרים, החושש שבני ישראל יתרבו ויקומו עליהם ,  לפיכך גוזר עליהם גזירות קשות ואכזריות, כפי שהכתוב מתאר זאת:"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא  ידע את יוסף: ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי- תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ"[שמות א, ח—י"א]

כתוצאה מחששותיו – פרעה  פונה  למיילדות: " ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות אשר שם האחת שיפרה ושם השנית פועה: ויאמר בילדכן את- העבריות וראיתן על- האובניים אם- בן הוא והמיתן אותו ואם- בת היא וחיה: ותראינה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" [שם, א', ט"ו]

בהמשך כאשר נודע  לפרעה, כי  המיילדות לא מילאו את בקשתו הוא קורא להן ושואל: "מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים"?  תשובתן: "כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו" [שם א, י"ט]
ציורים מתוך הפרשה:





ציורי  תנ"ך/פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה הקטן בתיבה/  ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי זהב  וכלי כסף מהמצרים/
ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ פרעה שואל את המיילדות מדוע לא המיתו את התינוקות/
ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]









ציורי תנ"ך/ "כאשר  יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"
/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]











ציורי תנ"ך/  משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מי היה אותו מלך חדש?

ב] מי היו המיילדות ובמה גבורתן?

ג] מה היה שכרן?

תשובות.

 מלך מצרים

רש"י מביא שתי דעות:

א] מלך חדש ממש.

ב] אותו מלך היה, אלא נתחדשו  גזירותיו ,רש"י מסתמך בדבריו על מסכת סוטה [סוטה י"א]

"רב ושמואל, חד אמר: חדש ממש וחד אמר: שנתחדשו  גזירותיו. מאן דאמר: חדש ממש דכתיב: "חדש" ומאן דאמר: "שנתחדשו גזירותיו דלא כתיב: "וימת וימלוך"

לפי זה : הפירוש הטוען - כי  מדובר במלך חדש ממש -מתייחס למילה: "חדש" והפירוש שטוען  כי אותו מלך היה, אלא שנתחדשו גזירותיו, מסתמך על כך שהכתוב אינו מציין את המילים : "וימת וימלוך". לפי הדעה שמדובר במלך חדש , ניתן לשאול: כיצד יתכן שלא ידע את יוסף וכי יתכן שלא שמע על יוסף שהציל את מצרים מרעב? הרי נאמר על יוסף שהוא אומר לאחיו כי אלוקים  סובב כך את הדברים שהוא  נתמנה: "לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל  ארץ מצרים" [בראשית מ"ה, ח ] ולכן צריך לומר שאותו מלך עשה את עצמו כאלו לא ידע על יוסף.

אונקלוס  מפרש:"מלכא חדתא"- עשה עצמו כאילו לא ידע, וביטל את החוקים שעשה יוסף לטובת בני ישראל.

רבינו בחיי מפרש בשני אופנים:

 א] כי המלך הזה נולד בזמן שיוסף היה עדיין בבית האסורים, לפי שכתוב: "יום הולדת את פרעה.." [בראשית מ, כ] כי  קרא המלך שם בנו- כשמו. ולכן מדובר במלך חדש לפיכך  לא ידע ולא הכיר את יוסף כי הוא היה בן  פרעה המלך הראשון הזקן.

ב]  לפי המדרש : הרי מה שנאמר: "אשר לא ידע את יוסף" מכאן לומדים שכול הכופר בטובתו של חברו סופו שיכפור גם בטובתו של אלוקים. לפי שבסוף אמר פרעה: "..מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' " [שמות ה, ב]

משל  למה הדבר  דומה? לאדם שרגם  מראה של דוכס , אמר המלך למשרתיו  שיתיזו מיד את ראשו כי הוא עלול לעשות זאת בפועל ממש למלך. והמדרש מתייחס לפירוש האומר: שאותו מלך היה, אלא שנתחדשו  גזירותיו.

 המיילדות וגבורתן

רש"י מפרש: שם האחת – שיפרה - הכוונה ליוכבד- על שם שמשפרת את הולד,

והשנייה - פועה -זו מרים - על שם שפועה ומדברת אל התינוק כפי שנשים מנסות להרגיע את הרך הנולד.[סוטה י"א]

פועה- גם לשון : צעקה, כמו שכתוב: "כיולדה אפעה" [ישעיהו מ"ב, י"ד]

אור החיים מפרש: כי פרעה החשיב את שפרה ופועה למיילדות גדולות אשר היו אחראיות על יתר המיילדות ,לכן קרא בשמותן – כך היא  דרך השררה –והציווי שניתן להן היה מכוון לכל המיילדות ועל ידי  חשיבות זו כלפיהן, גרם פרעה להביא את המיילדות להתרוממות - היות והן לא שמעו בקולו ונהגו ההפך  וכך הן עלו במעלה, כפי שהכתוב מציין: "וייטב אלוקים ...ויעש להם בתים.." שה' הטיב איתן.

משמעות הציווי של פרעה אל המיילדות היה: באופן שרשע זה התחכם, שהרי איזו אישה יולדת תסכים מראש שהמיילדת תבוא במכוון להרוג לה את הילוד? לכן ציווה  עליהן לפעול בזמן הלידה באופן שהיולדות - לא  תוכלנה להרגיש, כך עוד לפני שייוודע ליולדת מה נולד לה- בן או בת על המיילדות  הוטל להמית את הבנים  ולשקר ליולדת ולהגיד לה, שהוא מת, פרעה מסר להן סימן איך להבחין בין בן לבין בת.בן – פניו למטה ובת- פניה למעלה [מסכת סוטה י"א]- ועוד- שקודם שהבן יצא לעולם ישמיע קולו. ואז עליהן היה להמית אותו. ואם נולדה בת הן לא נצטווו להורגה- ובאופן זה הנשים לא היו  עשויות להרגיש כי המיילדות הורגות  דווקא את הזכרים.

ויתכן שפרעה ציווה עליהן שלא תגלנה כי מדובר בוולד זכר, אלא תגדנה שהתינוק פשוט  נולד מת.

מטרת פרעה הייתה: התבוללות, כי ברגע שאצל היהודים תיוולדנה רק בנות, אזי כאשר הן בוגרות- נישאות באין ברירה לגברים מצריים. ורז"ל אמרו [ויק"ר ,פ', ל"ב] שלא נגאלו עם ישראל, אלא עד שהיו בהם ארבעה  דברים: אחד הדברים- ששמרו על עצמם  מן העריות ועל זה מפורש בקבלה: "גן נעול" [שה"ש, ד']

גבורתן של המיילדות הייתה גדולה, כפי שהכתוב מציין:"ותיראן המיילדות את- האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" [שם א, י"ז]

על פי רש"י : המיילדות היו מספקות מים ומזון לנולדים.[מסכת סוטה י"א]

רש"י מוסיף ואומר: שני פירושים:

א]הנשים העבריות היו בקיאות כמיילדות. אך בגלל קושיית הגמרא השואלת : וכי מיילדת כאשר צריכה ללדת- איננה נעזרת במיילדת אחרת מביא רש"י פירוש נוסף.

ב] המיילדות משולות לחיית השדה- הכוונה לדברי המיילדות אל פרעה: שחוקי הטבע הרגילים אינם שולטים על עם ישראל.

והיכן משולות לחיות? שנאמר:[בראשית מ"ט, ט] "גור אריה." ועוד נאמר[שם, כ"ז]: "  זאב יטרף..".[דברים ל"ג, י"ז]:"בכור שורו",[בראשית. מ"ט, כ"א]:"אילה שלוחה"[יחזקאל י"ט, ב']:"מה אמך לביאה"

כפי שאומר  המהרש"א: "דישראל  שעושין רצון המקום אינן בכלל הטבע שנגזר על אדם וחוה בחטאם, אבל הם בטבע החיה כפי טבע הבריאה"

רבינו בחיי אומר: כי ניתן ללמוד מהמילים: "וראיתן על האבניים" [דברי פרעה למיילדות]

רמז – הא- בנים בכרס אחד- שכל אישה הייתה יולדת שישה  תינוקות בבת אחת.

שכרן של המיילדות.

התורה מתארת את שכרן של המיילדות: "וייטב אלוקים למיילדות וירב העם ויעצמו מאד: ויהי כי יראו המיילדות את אלוקים ויעש להם בתים" [שמות  א, כ-כ"ב]

על פי דברי רש"י: המיילדות זכו לבתי כהונה, לוויה ומלכות. שנקראים בתים, כמו שנאמר:

[ מלכים -א, ט, א'] "ויבן  את בית ה' ואת בית המלך"

לפי זה  יוכבד זכתה בכהונה ולויה- והכוונה לאהרון ומשה.

ומרים זכתה למלוכה והכוונה לדוד המלך. [כפי שמצוין במסכת סוטה]

 לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על הנשים האמיצות- יוכבד ומרים שהצטיינו ביראת אלוקים ובמסירות נפש לעם ישראל ועל כך זכו למלכות, כהונה ולוויה.

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל וגם עתידים –בע"ה- להיגאל לעתיד לבוא. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר