פרשת
ויצא- מאין
כי ארץ
ישראל נועדה רק לעם ישראל לעד?
מאמר מאת: אהובה קליין .
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אימו/ ציירה: אהובה קליין(c)
י
ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב מגיע אל ארץ בני קדם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על הגעת יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רחל דורשת מיעקב שיתפלל עבור בנים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך' יעקב מציע לרחל שהיא תתפלל עבור הבנים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו על ההחלטה לשוב לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
פרשה זו מהווה המשך לפרשת תולדות- לפי שבפרשה ההיא- יעקב מציית לבקשת אמו רבקה - לעזוב
את ביתו וללכת אל חרן כפי שנאמר:
"וַיִּשְׂטֹ֤ם
עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַ֨ל־הַבְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרְכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר
עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַֽעֲקֹ֥ב
אָחִֽי׃ וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל
וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַֽעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו
הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ׃ וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע
בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃ וְיָֽשַׁבְתָּ֥
עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃ עַד־שׁ֨וּב
אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָֽׁלַחְתִּ֖י
וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃
וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת
אִם־לֹקֵ֣חַ יַֽ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת־חֵ֤ת כָּאֵ֨לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ
לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים" [
בראשית כ"ז, "א- מ"ו]
ובפרשתנו יעקב מקיים בפועל את רצון אמו כפי שכתוב :
"וַיֵּצֵ֥א
יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה" ׃[להלן כ"ח, י]
בהמשך יעקב חולם את
חלום "סולם יעקב" ומקשיב להבטחת ה' אליו, הוא חש יראה גדולה וקובע-
כי זה שער השמים , חיש מקים מצבה מהאבן שהייתה
מראשותיו ונודר נדר:
ַ"ויִּדַּ֥ר
יַֽעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִֽהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֨נִי֙
בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶֽאֱכֹ֖ל
וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃ וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה
לִ֖י לֵֽאלֹהִֽים׃ וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֨מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִֽהְיֶ֖ה
בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ"
בסוף הוא מגיע למקום כפי שהכתוב מציין.
"וַיִּשָּׂ֥א
יַֽעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃ וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה
בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹֽבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ
כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָֽעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה
עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר.."[להלן
כ"ט, א']
השאלות הן:
א] במה הייתה דאגתה של רבקה לגבי יעקב?
ב] מאין לנו
כי זו מטרה אלוקית להוביל את יעקב לחרן?
ג] מהי ההוכחה שארץ
ישראל היא שומרת אמונים לעם שלנו לעד ?
תשובות.
דאגתה של רבקה ליעקב מפני איומי עשיו.
נאמר:"וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־ דִּבְרֵ֥י
עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַֽעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ
הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖
לְהָרְגֶֽךָ"
רש"י
מפרש:
ברוח הקודש הוגד לרבקה מה עשיו מהרהר בליבו.
רבקה אומרת ליעקב: כי עתה עשיו מתחרט על האחווה שהייתה בינו לבין יעקב והחליט לשנות את מחשבתו ולהתנכר אליו - להיות כנוכרי אליו ולהורגו.
ומדרש אגדה: דרשו: "מתנחם": זה לשון תנחומים שאמרה רבקה ליעקב:"
עשיו אחיך זומם להורגך ואפילו אתה כבר
עכשיו נחשב אצלו למת-כאילו שתה עליך כוס של תנחומים- כדרך שהאבלים נוהגים.
ולפי פשוטו: אם נפרש את המילה: 'מתנחם' מלשון
'תנחומים' הכוונה: שעשיו מתנחם על הברכות שנטל ממנו יעקב בתכנון שיהרוג
אותו, והנקמה שלו ביעקב שבכך ימצא נחמה על הפסד הברכות.
ובהמשך דברי רבקה
ניתן להבחין בברור ברוח הקודש שלה כאשר
אומרת ליעקב :"לָמָ֥ה
אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־ שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד" הפסוק הזה מלמד אותנו שכל מי שקובר את בניו במשך חייו- נקרא: "שַׁכּוּל" וגם מצאנו שכאשר יעקב שלח את בנימין למצרים הוא אמר:
"וְאֵ֣ל
שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַֽחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם
אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַֽאֲנִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי
שָׁכָֽלְתִּי " [ לקמן
מ"ג, י"ד] והתכוון: כשם שנעשה שַׁכּוּל [כאילו] מיוסף ומשמעון- כך יהיה
שכול מבנימין.
רבקה
דאגה שמא שני האחים ימותו באותו יום לכן אמרה: ליעקב: אם יקום עליך עשיו
להורגך ,אתה תקדים אותו ותהרגהו ומיד יבואו בניו ויהרגו אותך.
לכן
אמרה ליעקב: "לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־ שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד"
רש"י טוען: כי רוח הקודש נזרקה ברבקה ואכן
התנבאה שביום אחד ימותו ועניין זה התקיים
לעניין הקבורה. שנקברו שניהם ביום אחד לפי שכתוב בגמרא [מסכת סוטה י"ג]:
שחושים
בן דן הרג את עשיו בעת קבורתו של יעקב.
תכנית אלוקים להוביל את יעקב
לחרן.
נאמר:
"וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה"[להלן כ"ח,י']
רבי
פינחס בשם ר' אבהו אמר: "מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש,
אלא מן הקב"ה.
בתורה מאין?
"וַיַּעַן
לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ
רַע אוֹ טוֹב" [להלן כ"ד, נ'].
בנביאים
מאין?
נאמר:"וְאָבִ֨יו
וְאִמּ֜וֹ לֹ֣א יָֽדְע֗וּ כִּ֤י מֵֽיְהוָה֙ הִ֔יא" [שופטים י"ד, ד']
הכוונה : כאשר רצה שמשון לקחת לאישה פלשתית ,הוא
אמר זאת להוריו- אך הם לא ראו זאת בעין יפה
כפי שנאמר:
"וַיֹּ֨אמֶר
ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה
כִּֽי־אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָֽעֲרֵלִ֑ים"?
ובכתובים מנין? לפי שכתוב:
"וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה
אִישָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת"׃ [משלי י"ט, י"ט, י"ד]
כדאי
לדעת: יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש זיווגו בא אצלו.
יצחק- זיווגו - בא אצלו שנאמר:
"וַיֵּצֵא
יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וִַּישָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה
גְמַלִּים בָּאִים"
[להלן כ"ד, ס"ג]
ויעקב
הלך אצל זיווגו שנאמר:" וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ
חָרָֽנָה" ׃[להלן כ"ח, י]
התוכנית האלוקית מוכיחה שלא רק הזיווג הוא מאת
ה' אלא גם ארץ ישראל מובטחת רק לעם ישראל על ידי ה'!
כפי שה' הודיעה ליעקב בחלום הסולם-בו מלאכים עולים ויורדים:
"הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ,
וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ
כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ,
וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה
הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד
אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ. [להלן כ"ח, י"ג- ט"ז]
לקראת
סוף הפרשה יעקב קורא לנשותיו ומודיע להן כי מלאך ה' הודיע לו בחלום: ".
"אָנֹכִי
הָאֵל, בֵּית-אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם
נֶדֶר; עַתָּה, קוּם צֵא מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׁוּב, אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ"
[בראשית ל"א, י"ג]
ארץ ישראל שומרת אמונים לעד לעם ישראל לנצח.
ארץ
ישראל שמרה אמונים לבניה גם בתקופת הגלויות ,דבר זה מוכח בדברי התוכחה שבפרשת
בחוקותיי [ויקרא כ"ו, ל"ב]
נאמר:
"וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי
אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ"
[ויקרא כ"ו, ל"ב]
על
כך אומרים חז"ל: כי
בזמן שהות היהודים בגלות גם אם האויבים יושבים בארץ ישראל- אין להם נחת רוח.
[תורת
כוהנים שם]
גם
הרמב"ן מוסיף ואומר:
כי הארץ לא מקבלת את האויבים ואינם מצליחים ליישב אותה והיא נשארת שוממה.
ורבינו
בחיי מסביר :כי מדברי ה' אל אברהם אבינו:
לומדים כי ישנה הבטחה נצחית כי ארץ ישראל מיועדת אך
ורק לעם ישראל לנצח!
"וַהֲקִמֹתִי
אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית
עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים,
וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ
וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת,
עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים.[להלן
י"ז ,ז-ט']
ואם
בכל זאת יגלו ממנה ,חלילה, היא תישאר שוממה עד לשובם של בניה.
לסיכום
לאור האמור לעיל:
ניתן להסיק: כי ארץ ישראל משמשת אחוזת עולם לעם ישראל!
ותישאר
נאמנה לעם ישראל לדורות בתנאי שהיא תהיה קשורה עם השמים-
בדומה לסולם בחלום שהיה מוצב ארצה וראשו בשמים. ארץ ישראל ניתנה
במתנה - בתנאי שנקיים את התורה כהלכתה! ודווקא כעת ,בזמן שחלק נכבד מהיהודים אינם
יכולים עדיין לשוב לביתם מפאת המצב המלחמתי , יש לעורר את העם כולו לשוב
ולהתחבר לתנ"ך-לקיים את עשרת הדברות- כולל שמירת שבת, כדי לממש את חיינו כאן
בארצנו המובטחת – זה צו השעה! ויהי רצון שנזכה
לחזות ב:נבואת ישעיהו הנביא- קורמת עור וגידים:
"לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי
מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". [ישעיהו י"א, ט']