יום שלישי, 29 באוגוסט 2023

פרשת כי תבוא –ארץ ישראל והתורה תלויים זה בזה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

 

פרשת כי תבוא –ארץ ישראל והתורה תלויים זה בזה?

 מאמר מאת: אהובה קליין .


יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש /ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים  בשלושת הרגלים / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ "ובאו עליך כל הברכות"/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/ עשתרות צאנך/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי  תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



" וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.   וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא;"
 [דברים כ"ו, א-ב]

ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)

"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל -המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן..." [דברים כ"וב-ג]



ציורי תנ"ך/ עם סגולה בניגוד ליתר העמים בתבל/ ציירה: אהובה קליין(c)

"וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֺתָיו".  [דברים כ"ו, י"ח]

ציורים להפטרה[ישעיהו ס']


ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך "[ישעיהו ס]
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בבד]



ציורי תנ"ך /חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד] [מתוך ההפטרה  בספר :ישעיהו.


ציורי תנ"ך/ ציון מתבקשת לקום ולחזות באורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 "קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח" [ישעיהו ס', א']


נמצאים אנו בעיצומם של ימי חודש אלול- חודש הרחמים והסליחות.

לאור המחלוקות בעם - זקוקים אנו ,דווקא עכשיו , בדחיפות לפתוח דף חדש לקראת השנה החדשה אשר עומדת בפתח וכפי  הידוע לרבים מאתנו : המלך כעת בשדה, היינו, מלך מלכי המלכים- מאפשר שניגש אליו ונבקש ממנו בקשות למען  ייטיב  עמנו - כדי  שנוכל להגשים את משאלות ליבנו  לקראת שנה חדשה טובה ומבורכת:

הפרשה פותחת  במילים: "וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" [דברים  כ"ו, א'- ג']

עוד כתוב כי ביום הכניסה לארץ ישראל יש לכתוב את כל דברי התורה על אבנים גדולות:

"וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בְּעָבְרֶךָ:  לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ".[דברים כ"ז, ב'- ד']

התורה  מגישה לנו את המתכון - כיצד להשיג ברכות?

"וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת - כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ.  יְצַו יְהוָה אִתְּךָ, אֶת-הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ; וּבֵרַכְךָ--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" [להלן פרק כ"ח, א'- ט']

אכן, אם אדם רוצה לגשת למלך בשר דם, או לרב מכובד לשאול שאלות וגם להתברך ,הרי אותו אדם יעשה שעורי בית  לפני כן ויתכונן: אילו פעולות עליו לעשות-קל וחומר לפני שניגש למלך מלכי המלכים!

השאלות הן:

א] מה הקשר בין ירושת הארץ לביכורים?

ב] מה המכנה המשותף - בין  כתיבת התורה  לירושת ארץ ישראל?

ג] כיצד נזכה להתברך  בכל הברכות כולל עניין המשילות בארצנו?

תשובות

הבאת ביכורים והקשר לירושת הארץ.

רש"י מסביר: שלא התחייבו עם ישראל במצוות ביכורים , אלא רק לאחר שכבשו את ארץ ישראל וחילקוה בתוך השבטים.

הרמב"ם בספר המורה פרק ל"ט מסביר : כי מטרת הבאת הביכורים למקדש - להביא את היהודי למידת ההכנעה מתוך זכירת העבר - טרם זכה להיכנס לארץ המובטחת , יזכור שהיה עבד במצרים ועליו לדעת  שאלוקים גאל אותו משם – ומה חשיבות יש בכך? התשובה: שלא יגיע, חלילה למידת הגאווה ,כך יזכה להגיע להיכנעות בפני ה'.

"בעל העקדה " סבור: כי אחרי  שהיהודי זוכה לרשת את הארץ וליישב אותה ולהשתקע בה תקופה ארוכה, יש חשש ,שמא יבוא לידי מחשבה: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" והרי הוא צריך לדאוג גם להמשך הדורות - על ידי מצווה זו כדי להוכיח שאינו שוכח את ה' המעניק לו את כל השפע!

ה"נתיבות שלום"  סובר:

גם בימים שהמקדש אינו קיים. אם  יהודי מוסר לה' ראשית מכל דבר בעולם הזה - הרי על ידי כך הוא מעלה את כל ענייני  העולם הזה – לקב"ה.

הכוונה : "בכל דרכיך דעהו" שכל מעשיו של היהודי – יהיו לכבוד ה'- כל פעולה את  תחילתה יעשה לה' ואז ממילא  הכול  נמשך אחרי ההתחלה.

כך גם לגבי מעשרות – שנאמר: "ראשית  דגנך"- יהודי מתחייב לתת מצוות חלה שנאמר: "ראשית עריסותכם" בזכות – מצוות אלו של ראשית - ברא ה' את העולם ,כל הבריאה -  נבראה  עבורן יוצא מזה שכך בכל הנאותיו ימסור היהודי -  את ראשיתן , באופן זה - הוא מרומם את כל ענייני העולם !  זו הסיבה להשתחוות לה'.

הרב יצחק ברויאר   כותב בספרו "נחליאל":"הביכורים מידי שנה בשנה, הם הפגנה , מאין כמוה - על אומה מאושרת ומבורכת היושבת על אדמתה בהשקט ובטח. הפגנה למען הריבונות האלוקית על האומה המקבלת כל שנה ושנה מחדש בשפל ברך ובהשתחוויה –את הארץ מיד אלוקיה ואשר השמחה האלוקית העצומה - מוציאה "ווידוי" מתוך פיה.. מתוך שמחה  לאומית"

הציווי לכתוב את התורה על האבנים טרם הכניסה לארץ.

"אוזניים לתורה" [הגאון מלוצק] מבאר: מדוע הצטוו ישראל ביום שחצו את הירדן ללכת אל הר עיבל מרחק של שישים  פרסה  מהירדן ובלב ארץ אויב, לבנות שם מזבח, ולכתוב על האבנים את התורה וגם לשוב באותו יום אל הגלגל?

על כך שלושה טעמים:

א] להודיע לכל באי העולם: שישראל באים לארץ לא ככובשים זרים, אלא מתוך ציווי ה' אליהם ובתורתו החקוקה על אבני המזבח במרכז הארץ בשכם, הצטוו על כך ביום הראשון שעברו  את הירדן,  טרם הוצאת חרב מנדנה.

ב] כאשר הגיע אברהם בציווי ה' אל ארץ כנען ,תחילת דרכו הייתה ממקום שכם עד אלון מורה, שם בנה  מזבח לה'  הנראה אליו, לכן רצה ה' שגם בני בניו ההולכים בדרכו - ילכו באותה הדרך יבואו עד שכם ויבנו שם מזבח על קיום הבטחתו.

ג] הם באו עד שכם-מקום שהובטחה הארץ – לאברהם כדי להדגיש ולהפגין שהבטחת הארץ כרוכה ותלויה בקיום התורה ומצוותיה.

הרמב"ן מבאר: תחקוק את דברי התורה על האבנים, למען תדע אתה וידעו כולם, כי לשם קיום התורה – באתם לארץ וזו זכותכם  על הארץ אשר כבשתם!

"קדושת הלוי" אומר: בכך יבינו מדוע התורה נחקקה בשבעים שפות על האבנים - כדברי חז"ל: "באר היטב - שבעים לשון" ? כי התורה משמשת מסמך - על  יסוד זה ניתנה הארץ- למען יבינו כל יושבי תבל כי ארץ ישראל נועדה אך ורק לעם ישראל ! ולא לשום עם אחר- כי רק עם ישראל קיבל את התורה.

הזכות להתברך בברכות הכתובות בפרשה.

כפי שנאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל -מִצְוֺתָיו,.........

בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  יִתֵּן יְהוָה אֶת- אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ": 

מכאן נלמד: כי התורה ומצוותיה ניתנו לעם ישראל - קיום התורה וירושת הארץ  קשורים זה בזה. ומכאן החשיבות להיות מחוברים לתנ"ך וללמוד את תוכן המצוות והחוקים- אך מנגד הדבר אינו נעשה בכפייה ,אלא על ידי בחירה חופשית, כדברי שלמה המלך:

"דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם."[משלי ג ,י"ז]

אך אלוקים יודע הכול מראש על כל אדם ודרכו ,כפי שנאמר:

"הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נִדּוֹן והְכֹּול לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה". [מסכת אבות ג', ט"ו]

לאור האמור לעיל. יהי רצון שעם ישראל יתחבר בייתר שאת לתורה הקדושה - כדי לקיים את מצוותיה וחוקיה - למען נזכה לחיות בארץ ישראל המבורכת בכל הברכות - בשקט ובבטחה -  כאיש אחד בלב אחד וכך נזכה גם לאור הגאולה כדברי ישעיהו הנביא:

"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח".[ישעיהו ס', א]


הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן


שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

מַעֲשֶׂה בְּרוֹעֶה נֶאֱמָן

אִישׁ צָנוּעַ וְעַנְוְתָן

מְחֻבָּר לְמִצְווֹת הַתּוֹרָה

הוֹגֶה בָּם יוֹמָם וָלַיְלָה.

 

הִתְנַחֵל בְּנַחֲלַת אֲבוֹתָיו

מֵהֶם שׁוֹאֵב כּוֹחוֹתָיו

לְאוֹרָם יֵלֵךְ תָּמִיד

בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ יַתְמִיד.

 

חָשׁ  בְּרָכוֹת בַּעֲמָלוֹ

מַיִם בְּשֶׁפַע לְעֶדְרוֹ

זוֹכֶה לְרִיבּוּי צֹאנוֹ

מוֹדֶה בְּכָל יוֹם לְבוֹרְאוֹ.

 

הַשִּׂמְחָה מְחוֹלֶלֶת  פְּלָאִים

בְּהַשְׁרָאַת בִּרְכַּת אֱלוֹקִים

הַמִּרְעֶה שׁוֹקֵק חַיִּים

הַכְּבָשִׂים אוֹתוֹ סוֹבְבִים.

 

לְפֶתַע גִּלָּה שֶׂה חָדָשׁ

מִמֶּנּוּ  לֹא מָשׁ

נָשָׂא אוֹתוֹ  בִּזְרוֹעוֹתָיו

מִזְמוֹר שִׁיר –זִימֵּר לְאֶלּוֹקָיו.

הֶעָרָה:  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: כִּי תָּבוֹא, [ חֻמַּשׁ דְּבָרִים].

יום רביעי, 23 באוגוסט 2023

פרשת כי תצא- אישה יפת תואר הנלקחת בשבי- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

 

פרשת  כי תצא- אישה יפת תואר הנלקחת בשבי- כיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:




"כי תצא למלחמה על- אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך.."  [דברים כ"א,י]

 ציורי תנ"ך/ עם ישראל יוצא למלחמה נגד אויביו/ ציירה: אהובה

קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אשת יפת תואר במלחמה ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"[דברים כ"ב, ד]




ציורי תנ"ך/ לא להתעלם משור נידח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


Biblical  paintings by Ahuva Klein-

Seeing a lost bull will not ignore it

 "לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם:...."

[דברים  כ"ב, א]


ציורי תנ"ך/ אכילת  גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ השארת עוללות לגר היתום והאלמנה/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר ,יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"[דברים  כ"ד, כ]




ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, ליתום ולאלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)



 ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  מצוות מחיית  עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "תמחה את זכר עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אשת יפת תואר במלחמה ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך- מתוך ההפטרה: [ישעיהו נ"ד]



ציורי תנ"ך/ ברית השלום לישראל [מתוך ההפטרה בספר ישעיהו] ציירה: אהובה קליין (c)



"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "



"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "
ציורי תנ"ך/ "רוני עקרה.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "ימין ושמאל תפרצי" / ציירה: אהובה קליין (c) [ציור מתוך ההפטרה בספר ישעיהו נ"ב]


"כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ" אמן ואמן.

פרשה זו מתחילה בפסוקים: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל -אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.  וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה.  וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת -צִפָּרְנֶיהָ. וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ," [דברים כ"א, י'- י"ג]

השאלות הן:

א] מהו סוג המלחמה?

ב] באיזו אישה מדובר שניתן לקחתה לשבי?

תשובות.

סוג המלחמה בפרשה:

לפי דברי רש"י : מדובר במלחמת רשות - כלומר כאשר עם ישראל  יעלה בדעתו לצאת למלחמה על אויביו - רש"י מסתמך על המשך הפסוק – המזכיר את עניין השבי והרי במלחמת ארץ ישראל אין לומר :"ושבית שביו" לכן כאן אין הכוונה למלחמת יהושע שמטרתה הייתה - כיבוש ארץ ישראל.

ה"נתיבות שלום": מסביר : בנוסף לדעה שמדובר במלחמת רשות -ניתן להתבונן על סוג של מלחמה רוחנית : כי במלחמת היצר יש מלחמת איסור, על עניינים אסורים, ויש מלחמת רשות – בעניינים שהתורה התירה, אבל יחד עם זאת היא מצווה על היהודי להיות קדוש כפי שכתוב: "דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא י"ט, ב']

הרמב"ן אומר: שאפילו בעניינים  המותרים - יקפיד היהודי לא להיות נבל ברשות התורה כי גם בהיתר מהתורה , יכול להיווצר מצב שהיהודי נבל ברשות התורה וזו הכוונה בעניין מלחמת רשות [רוחנית] ו"במסילת ישרים"[כ"ו] מבאר פנחס בן יאיר: שטהרה מביאה לקדושה כי מטרת הטהרה: הרחקה ופרישות דוגמת אדם ששקוע בתאוות אכילה ואכילת התאווה - מכניסה בו טומאה ומנגד הטהרה היא על ידי שמקדש עצמו ופורש מן האכילה, או שאוכל רק מה שמוכרח. אומנם מדרגת הקדושה היא למעלה מזה שמקדש  את עצם אכילתו כקורבן...

אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר.

רש" סבור: נאמר: וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה.  לא דיברה תורה, אלא כנגד יצר הרע - המסית את האדם המעורר בו חשק מסנוור ומתעה, שאם אין הקב"ה מתירו לשאת "אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר" יישא אותה באיסור- אבל אם אדם נכנע ליצרו ונושא אותה לאישה - בסופו של דבר היא תהיה שנואה עליו כפי שנאמר בהמשך: "כִּי- תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה" [דברים כ"א, ט"ו] וסופו להוליד ממנה – בן סורר ומורה, כפי שנאמר: "כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה--אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ"  [ להלן, כ"א, י"ח] לכן נסמכו פרשיות אלו לאלו.

"אמר הקב"ה: אף על פי שהתרתי לך אותה  אמרתי לך: "וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת -צִפָּרְנֶיהָ"- כדי שלא תמצא חן בעינך ותשלח אותה" [דברים רבה פ"ו, ג']

בנוגע לגילוח הראש והחלפת הבגדים היפים לבגדי אבלות, במטרה לכערה.

כשיושבת בביתו של האיש - בכל פעם שנכנס או יוצא - נתקל בה ורואה אותה בבכייתה ובניוולה כך שתתגנה עליו בסופו של דבר.

"וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ"- זה מהסיבה שהיא לעומת בת ישראל השמחה- תהיה עצובה. בת ישראל מתקשטת ואילו היא מתנוולת.

דעת מקרא מסביר: כאשר האיש מביא את  אשת יפת התואר, התורה פרטה כאן שיש  צורך בחמישה דברים של אבלות שתעשה:

א] וגלחה את ראשה - שכך משפט האבלים. כמו שנקט איוב על מות בניו: "וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ" [איוב, א', כ'] 

ב] "וְעָשְׂתָה, אֶת -צִפָּרְנֶיהָ"-  קציצתם כדרך האבלות - כמו גילוח הראש.

ג]" וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ"- לפי שהייתה לבושה בבגדים יפים וצבעוניים עם רקמה כשיצאה מביתה ונשבתה.. כעת תתלבש  כדרכי האבלים – דוגמת האבלים שמזכיר יחזקאל הנביא: כשנשיאי הים התאבלו על צור:

"וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם, כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם, וְהֵסִירוּ אֶת-מְעִילֵיהֶם, וְאֶת-בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ; חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ, עַל-הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ, וְחָרְדוּ לִרְגָעִים, וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ" [יחזקאל כ"ו, ט"ז]

ד] תשב בביתו כדרך האבלות.

ה] תבכה - לפי שלא תשוב לראות את קרובי משפחתה שמא מתו במלחמה ולא  תמצא מרגוע לנפשה.

הרב מאיר צבי גרוזמן מסביר [בספרו "על פרשת השבוע" ]:

למעשה מדובר כאן ביהודי שפגש באקראי אישה יפת תואר - במהלך המלחמה , לקח אותה בשבי  , גייר אותה ואין בכך עבירה , היות והתורה מתירה לאיש לשאת אותה  לאישה - אך על פי השתלשלות העניינים. מתברר שנישואין מסוג זה אינם רצויים:" לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע" [כדברי רש"י]  כל זה כדי לעזור לחייל בזמן המלחמה לעמוד מול יצר הרע ולהתגבר עליו שאם לא יישא אותה בהיתר- עלול להגיע למצב שייקח אותה באיסור.

הדבר הבטוח בהמשך שדווקא אישה יפה זו שהחייל כה חשק בה בזמן הקרב - ככל שהזמן מתקדם היא נהפכת לאישה שנואה לצרתה  שהיא אהובה והבעל הזה מגלה שהוא נכשל בלאו: "לא תשנא את אחיך בלבבך" [ויקרא י"ט, י"ז]

בכך לא תמו הקשיים , בסופו של דבר, התוצאה תהיה כדברי רש"י:  שיוליד ממנה "בן סורר ומורה" הגורם לבייש את הוריו בהתנהגותו.

לבסוף נאלצים אלה להוציאו להורג בפרהסיה - לתלות אותו על עץ ולראות במו עיניהם את "קללת אלוהים תלוי"

כפי שהתורה מתארת:

"וְתָפְשׂוּ בוֹ, אָבִיו וְאִמּוֹ; וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ, וְאֶל-שַׁעַר מְקֹמוֹ.  וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה--אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקֹלֵנוּ; זוֹלֵל, וְסֹבֵא.  וּרְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים, וָמֵת, וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ". [דברים כ"א, י"ט- כ"ב]

אכן התוצאה הסופית אחרי שרשרת של אירועים - בלתי נשלטת –הנובעת ממעשה שלילי אחד של אדם שאינו גובר על יצר הרע-היא כאב גדול ואסון.

הנה דוגמא לכך בתנ"ך: דוד חמד בזמן המלחמה את מעכה - בת תלמי מלך גשור- ונשא אותה לאישה כ"אשת יפת  תואר" התוצאה: נולד להם בן ושמו: אבשלום כמו שכתוב:

"וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים, בְּחֶבְרוֹן...... וְהַשְּׁלִישִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן-מַעֲכָה, בַּת-תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר" [שמואל ב', פרק ג', ג']

אבשלום נלחם נגד דוד:

על כך דברי חז"ל: "שביקש להרוג אותו [את דוד] ולשכב עם נשיו [של דוד] לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי בן - גרא, ושבע בן -בכרי, ואחיתופל. ואיש בושת והשליט את ציבא על כל בית שאול"  [תנחומא, תחילת כי- תצא]

הסיבה: "כל מאן דנסיב [מי שנושא] יפת –תואר נפיק מינהו [יוצא ממנו] בן סורר ומורה [שם, סנהדרין ק"ז, ע"א]

תופעה זו צפויה מראש - כי אישה זו השבויה , שהיהדות נכפתה עליה בעקבות כך שנשא אותה החייל היהודי - היא נמשכת לדת אבותיה ומתגעגעת אל דת אבותיה עמה ומולדתה.

"כלום אין זה אפשרי, שהנטע היוצא ממנה ידמה לשורש הפורה ראש ולענה"? [דברי רד"ק לשמואל ב', ג', ג']

מדרש חז"ל   מביא את הדברים הבאים:

"בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְווָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה ;וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה": [מסכת אבות פרק ד', ב']

מהיכן אנו לומדים שעברה גוררת  עברה? לומדים זאת והפסוק:

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה...." ובהמשך כתוב:

וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה". 

אמר הקב"ה: אף על פי שהתרתי אותה לך, אמרתי לך: "וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת -צִפָּרְנֶיהָ..."[תגדל את ציפורניה ]כדי שלא תמצא חן בעינך ותשלח אותה, ואם לא עשית כך, מה כתוב אחריו? יוולד לך בן סורר ומורה ובסופו יהיה לו משפט מוות , זה נובע מתוך שההורים מרחמים על הבן הסורר ובסוף יצא לתרבות רעה , יעבור עבירות ויתחייב מיתה בבית דין - זו הכוונה שעבירה גוררת עבירה ,לעומת זאת, קורה מצב הפוך שמצווה גוררת מצווה וזה מתרחש במצוות שילוח הקן. מתוך כך: "כי תבנה בית חדש" – ויקיים מצוות מעקה.....ועוד דברים נפלאים בהמשך...

לסיכום, לאור האמור לעיל: מדובר במלחמת רשות וזה במובן הגשמי. ויש  הסוברים שמדובר גם במלחמה רוחנית - עבודה על המידות של האדם והתגברות על היצר הרע  ולגבי אשת יפת התואר שנתקל בה חייל יהודי- במלחמה -  חשוב  שילך בדרך הקדושה  והיראה כדברי דויד המלך: 

"מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָייִם .יִרְאַת יְהוָה, טְהוֹרָה--עוֹמֶדֶת לָעַד"

[תהלים י"ט, ט]