יום רביעי, 29 ביולי 2020

פרשת ואתחנן- התנאי להאריך ימים על אדמת הקודש/ מאמר מאת: אהובה קליין.(c)


פרשת ואתחנן - התנאי להאריך ימים על אדמת הקודש.
 מאת: אהובה קליין.


 יצירותיי לפרשה:

קישורים לפרשת שבוע

ציורי תנ"ך/ משה מצווה לעלות להר העברים/

 ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות 

 ציורי תנ"ך/"אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין(c)







ציורי תנ"ך/ משה מתחנן לה' להיכנס  לארץ ישראל/ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל מההר/  ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הסכנה בשכחה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ באחרית הימים תבקש את אלוקים../ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)[מתוך ההפטרה


[הפטרת ואתחנן, בספר ישעיהו, מפרק מ פסוק א, עד פרק מ פסוק כו].





ציורי תנ"ך / "שאו  מרום עינכם"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



אחד הנושאים בפרשה : האמונה באלוקים -  וקיום התורה הלכה למעשה: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ.  מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  וְתַחַת, כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם.  לְהוֹרִישׁ, גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ--מִפָּנֶיךָ; לַהֲבִיאֲךָ, לָתֶת-לְךָ אֶת-אַרְצָם נַחֲלָה--כַּיּוֹם הַזֶּה.  וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת:  אֵין, עוֹד.  וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים".  [דברים ד, ל"ה- מ"א]
השאלות הן:
א] כיצד התגלה לעם ישראל, כי ה' הוא האלוקים?
ב] מה יהודי חייב לדעת לאורך חייו?
תשובות
גילוי מציאות אלוקים - לעם ישראל.
נאמר: "מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". 
על פי רש"י  
א] בני ישראל ראו במעמד הר סיני- כי ה' הוא האלוקים.
ב] לפי המדרש [שיר השירים] בזמן מעמד הר סיני – פתח ה' את שבעת הרקיעים-כשם שקרע ה' את העליונים- כך קרע את התחתונים- וכולם ראו שאלוקים הוא  אחד ויחיד ! לכן נאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת"
האגדה מספרת:
"והאורה הגדולה אשר יצאה מדבר ה'- מלאה את כל הארץ ויאספו מלכי האדמה אל בלעם בן בעור ויאמרו לו:
הואל נא והגדת לנו: המביא ה' שנית מבול על הארץ? ויען אותם בלעם לאמור: הלא הוגד לכם- כי נשבע ה' לבלתי הביא עוד מבול על הארץ לשחתה!
ויוסיפו המלכים לדבר ואמרו אל בלעם: אולי יביא עתה ה' מבול אש? ויען אותם בלעם: את תורתו הוא נותן לבני ישראל, וממנה יצאה האורה הגדולה הזאת אשר נבהלתם ממנה, וישמעו המלכים את דברי בלעם ויניחו [נרגעו]  וישובו איש, איש אל ארצו ואל מלכותו"
דעת מקרא סבור: תכלית הראיות היא - למען שעם ישראל ידעו - כי ה' הוא האלוקים.
ה', זה שם מיוחד- הוא האלוקים ,בעל כל הכוחות ,הוא ברא את העולם וגם מנהיג אותו.
כך קראו לה' בזמן אליהו הנביא, כפי שכתוב: "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; ובדבריך (וּבִדְבָרְךָ) עָשִׂיתִי, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.  עֲנֵנִי יְהוָה, עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה, כִּי-אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת-לִבָּם, אֲחֹרַנִּית.  וַתִּפֹּל אֵשׁ-יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים, וְאֶת-הָאֲבָנִים, וְאֶת-הֶעָפָר; וְאֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתְּעָלָה, לִחֵכָה.  וַיַּרְא, כָּל-הָעָם, וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ
יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים". [מלכים-א, י"ח, ל"ו- מ]
בכך הודו  כולם: שהם מאמינים בה'. במוצאי יום הכיפורים אנו אומרים כך שבע פעמים.
חובת היהודי לדעת.
האלשייך הקדוש אומר רעיון מעניין:
אם אנחנו רואים בעולם הזה שהאחד מצליח בכל אשר ילך וטוב לו ומאושר, לעומתו על השני עוברים ייסורים ופגעים,  אין זה נובע מהטעם שיש שינוי מבחינת ה'  כלפי המקבל.
אלא, ההשפעה היוצאת ממנו אל ברואיו באופן שווה. השינוי קורה  רק  מצד מקבלי ההשפעה. מי שהוא ראוי- זוכה לקבל שפע וכל טוב מאת ה'. ומי שאינו זוכה בגלל מעשיו השליליים - ההשפעה האלוקית כלפיו משתנה בהתאם להתנהגותו.
דוגמא נהדרת היא: השמש. היא משפיעה את אורה וחומה במידה שווה על כל העולם ובכל זאת ניתן לראות שוני בין העצמים השונים - לגבי תוצאת קרני השמש עליהם. עצם בהיר נהיה כהה ומנגד הפשתן הכהה נהיה לבן. בזמן שהשמש מקשה את המלח הנמס - מנגד היא ממיסה את השעורה, ודאי לא נחשוב שהשינויים נוצרים בגלל השמש עצמה - מזריחתה והשפעתה. אלא הדבר נובע מאופיים וטבעם של העצמים המגיבים להשפעתה – באופן שונה.
"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" -  כשתתבונן  בזריחת השמש - תגיע למסקנה: כי למרות שזריחתה שווה על כל העצמים, הרי התוצאות עליהם משתנות- על פי אופיים ותכונותיהם.
"וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ" שה' הוא היחיד והמיוחד  והשפעתו היא על כל פני תבל, ההבדלים שאנו רואים אצל הבריות - נובעים בגלל אופיים ,או תכונותיהם השונות. הכול תוצאה של מעשיהם, זה - זוכה למידת הדין והשני זוכה למידת הרחמים. אבל גם מידת הדין וגם מידת הרחמים - מאת אלוקים היחיד בעולם.
חובת היהודי לדעת:
"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת": 
על פי  "ספרים": יש לדעת: "ה' הוא האלוקים בשמים ועל הארץ מתחת" ידיעה זו- היא יסוד ושורש כל הידיעות בעולם...
הפסוק: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת":   מסיים את הקטע הראשון של תפילת: "עלינו לשבח" בברכת "מלכויות" בראש השנה ובסיום התפילות בכל ימות השנה.
רבי האי גאון מייחס את התפילה הזו ליהושע בן נון שהתפלל בזמן כיבוש יריחו. [יהושע ו]
יש כמה מחז"ל הטוענים: כי המשפט: "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת" ניתן ללמוד:  מהי הדרך הנכונה שילך בה האדם?
א]" בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל"- כשמדובר ברוחניות- בהשגת יראת שמים ולימוד התורה ועבודת המידות - יש להתבונן " מִמַּעַל"- כלפי אלה  שעומדים בתחומים אלה מעליך- כלומר בדרגות מעליך- וזה ייתן לך תמריץ להידמות עליהם ולעלות במעלות היראה והתורה.
ב] "וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת": בעניינים גשמיים - נכסים, ממון עליך להתבונן באלה שיש להם "מִתָּחַת"- שיש להם פחות ממך ומבחינה גשמית הם פחות ממך- הדבר ייתן לך תמריץ להיות שמח  בחלקך ואז תפנה את עיקר שאיפותיך לנתיב הרוחני - קיום מצוות - לימוד ועשייה בפועל. 
רבינו בחיי אומר על המילים: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים"- כי זוהי מצוות עשה מן התורה לדעת את  ה' ,עלינו לחקור ולא נסתמך רק על הקבלה בלבד באופן שטחי.
הידיעה לבדה אינה מספקת- כמו שאומר שלמה המלך:
"כְּבֹד אֱלֹהִים, הַסְתֵּר דָּבָר;" [משלי כ"ה, ב] כי אי  אפשר שהאדם המתחיל לחשוב ישיג את המהות של אלוקים,
אלא עליו להתבונן במעשה הבריאה-  לחזור ולהתבונן כמו שמצאנו אצל אליהו הנביא:
"לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.  וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה". [מלכים א, י"ט, י"א- י"ב] ואם יצר הרע יבלבל את האדם כאילו יש  שתי ראשויות- אז האדם יתגבר וישיב על ליבו- כי ה' הוא היחיד בעולם , אין עוד מלבדו !
רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר:
הכרת ה' אינה מבוססת על אמונה, אלא  על ידיעה , על סמך וודאות של אירוע  אישי ישיר שהיית בו והוא הוצג בפני כל האומה בבת אחת. על ידי התגלות ה'  שראית במו עינך - תסיק שהוא האל היחיד והאמתי גם שאר האנושות מאמינה בו  בהרבה צורות ותעתועים.
"אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ" ה' הוא  הוא המצוי היחידי וכל שאר הנוכחים- תלויים רק בו!. 
במעמד הר סיני ראית אותו כאלוקים שכבודו מלא עולם – הוא שוכן באותה  מידה בשמים ובארץ- הכרת ה' דרך  נס יציאת מצרים ומתן תורה ודרך הברית שכרת ה' עם אבותיך- אברהם , יצחק ויעקב, והברית הזאת עוברת מדור לדור בקרב הצאצאים –אשר התחנכו ללכת   בדרך ה' ועל סמך כל האירועים האלה- אתה  אמור לדעת בהחלטיות וודאית את מציאות אלוקים ואם חלילה אתה עלול לשכוח את ה' ,חזור ותיזכר בכל המופתים שה' עשה לאבותינו- ותשיב את אמונתך  אל הלב ותזכור כי ה' נמצא בכל מקום, בשמים מעל ,אבל גם מציאותו על הארץ "מתחת.- כתוצאה  מידיעה זו עליך לקיים את המצוות והחוקים שה' מצווך- והם מהווים תנאי להישאר בארץ ישראל  המיועדת  לך לעד- ותוכל להישאר בה רק- כל עוד אתה נאמן לאביך שבשמים ומקיים את  התורה ככתבה ולשונה.
לסיכום, לאור האמור לעיל- ניתן להסיק: כי יהודי חייב לדעת את בוראו, לזכור את כל הנסים והמופתים, יציאת מצרים ומעמד הר סיני..., וכאז  כן עתה -יודה לאלוקים על כל הנסים הגלויים והנסתרים  בימינו ויזכור לקיים את הבטחותיו לרגלי הר סיני: "נעשה ונשמע"! התנאי לחיות כאן בארצנו הקדושה וחשובים דברי דוד המלך:
"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.  בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים  ק"ה, מ"ד- מ"ה]

משה והכרזתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)


משה והכרזתו
 שיר מאת: אהובה קליין ©

 ויהי היום התקדרו שמים
 השמועה עשתה כנפיים
 משה אוסף  עדת ישראל
 טף , נשים , נער- וזקן.

הכול אוהליהם נוטשים
כעדר אל הרועה  נוהרים
לרגלי הסלע בדממה נצבים
לשמע-הכרזת  גדול הנביאים.

משה מצביע לעבר הרקיע
ברצונו את העם להרתיע
דברי כיבושין יתריע
איך לארץ האבות להגיע.

 זוהי הארץ המובטחת
 עליהם את ה' לדעת
 בל ישכחו מופתים
 אותם נשא אלוקים.

ארץ בהשגחתו המתמדת
התנהגות קדושה מתבקשת
תרי"ג מצוות מקיימים
אהבת חינם וכבוד מחויבים.

הערה: השיר בהשראת- פרשת ואתחנן [חומש דברים]

חזון אחרית הימים הגאולה/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)


חזון אחרית הימים - הגאולה
מאת: אהובה קליין.


סוף השנה

ציורי תנ"ך/ חזון אחרית הימים/ ציירה: אהובה קליין (c)


בראי התנ"ך |Page 45, Chan:15721004 |RSSing.com"

  ציורי  תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין (c)


אנו בעיצומם של "שלושת השבועות" שהחלו בי"ז  בתמוז -  אחד מארבעת התעניות שנקבעו ביהדות -לזכר חורבן בתי המקדש. תענית זו , מציינת את היום שבו הובקעה חומת ירושלים, כמה שבועות לפני חורבן בית המקדש השני . כידוע אחת הסיבות לחורבן הבית הייתה- שנאת חינם בעם ישראל .
הרבי מליובאוויטש  שם דגש על בניית בית המקדש השלישי   ולכן הורה להוסיף בימי בין המצרים - לימוד בנושא בית המקדש וזאת בהשראת דברי ה' אל יחזקאל הנביא: שמובא במדרש (צו, יד):
"אמר לו הקדוש ברוך הוא (ליחזקאל הנביא): גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבניין הבית".
דורות רבים חלפו מאז שעם ישראל מצפה לגאולה הנכספת.
בחומש בראשית, מתארת לנו התורה: שיעקב אבינו  אוסף אליו את כל בניו טרם מותו ומנסה לגלות להם -  את אשר עתיד להתרחש   בעתיד- כפי שהכתוב מתאר:
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". [בראשית מ"ט,א]
על כך אומר רש"י: יעקב ביקש לגלות לבניו את קץ הגלויות ונסתלקה ממנו השכינה וכך נימנע ממנו  לבשר את אחרית הימים.
אנו מאמינים בגאולה שעתידה להתרחש בקרוב ובכל יום  מתפללים:
"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא" [קטע של י"ג העיקרים לרמב"ם]
מקורות רבים בתנ"ך- מתארים את בוא יום הגאולה:
דוגמת דברי הנביא ישעיהו:" הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.   וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹייִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, א-ד]
עוד מדברי נביא זה:
"וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַֽיהֹוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלָֽ‍ִם"׃ [שם, כ"ז, י"ג]
הנביא זכריה מנבא:
"גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת ־צִיּ֗וֹן הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלַ֔‍ִם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל ־חֲמ֔וֹר וְעַל ־עַ֖יִר בֶּן ־אֲתֹנֽוֹת"׃ [זכריה, ט, ט]
"עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים". [שם, ח, ד]
במסכת סוטה - מתוארים סימני בוא הגאולה: "בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא (לפני ימות המשיח, החוצפה תגדל)... וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת ,נערים פני זקנים ילבינו ,זקנים יעמדו מפני קטנים ,בן מנוול אב, בת קמה באמה ,כלה בחמותה ,אויבי איש אנשי ביתו ,פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להישען על אבינו שבשמים." ~ [פרק ט', משנה ט"ו]
שנה שמלך המשיח נגלה בה:
"אמר ר' יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בה, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה… וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ואוחזים אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים: להיכן נלך? להיכן נבוא? אומר להם: בני, אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם! ולא כגאולה ראשונה, גאולה אחרונה, גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין צער ושעבוד מלכויות אחריה (ילקוט שמעוני ישע' ס').
יהי רצון – שנרבה באהבת חינם- וכך נזכה במהרה לבוא הגאולה- ובניית בית המקדש השלישי - ובא  לציון גואל. אמן ואמן.

הציפייה לגאולה והישועה/ מאת: אהובה קליין.


הציפייה לגאולה- והישועה
מאת: אהובה קליין.
בימים מיוחדים  אלה כאשר המגפה נחתה על כל העולם והדבר גורם לבלבול ובהלה בקרב עמי תבל  -הדבר אינו פוסח  על ארצנו הקטנה והקדושה.
אני חשה- כי נמצאים אנו בתקופה היסטורית ומיוחדת-ודווקא בשלושת השבועות   שהם ימי בין המצרים, בהם אנו  זוכרים את חורבן הבית-וכה כואבים, חייבים אנו להרים ראש ולא ליפול ,חלילה למלכודת ייאוש.
לבטוח באבינו שבשמים –כי  גם אם נדמה לנו ,חלילה, שמא  מסתיר את פניו- הרי הוא מציץ מהחרכים וצופה בנו   בכל רגע ורגע   בלי להֵנִיד עַפְעָף.
דוגמת אב –אוהב ,המשגיח על בניו.
מחשבות נשגבות אצות, רצות במוחי- מעצימות בי את-האמונה –כי עומד להתרחש משהו אדיר –אשר כולו הוד והדר.
זוהי הגאולה – אשר  מחישה צעדיה , קרובה –היא יותר מאי פעם-  כל סדרי בראשית   עוברים זעזוע - כעין חבלי לידה לקראת בוא יום הגאולה.
לפתע, נדמה לי-כי שומעת אני קולות שופר בירושלים - עיר  הקודש-  השמים מתכסים בערפילים – מעין מחזה המזכיר את מעמד הר סיני- האור  הגנוז בוקע רקיעים- מפלס דרכו בין העננים.
לנגד  עיננו בית המקדש השלישי – במלוא הדרו- משתלב בתוך הנוף הירושלמי- קולות השופר מהדהדים -ביתר שאת- השמועה מכה גלים ,ההמון מתאסף ומודה לאלוקים- כאיש אחד בלב אחד.
 ובא לציון גואל- -הגיעה  העת ,הגיעה השעה- לה  ציפינו תקופה כה ארוכה!

 ציורי תנ"ך/ הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

הגאולה

ציורי תנ"ך

ציורי תנ"ך/ משה  מוסר מסרים לשופטי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical paintings by Ahuva Klein

-Moshe asks the judges- a trail of juastice

העלאת תמונות


יום רביעי, 22 ביולי 2020

פרשת דברים- מהו המסר של משה לשופטים? / מאמר מאת: אהובה קליין


פרשת דברים - מהו  המסר של משה לשופטים?
מאת: אהובה קליין


  היצירות שלי  לפרשה:



בראי התנ"ך: פרשת דברים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

  ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/"וכל דרכיו משפט"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/  ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ צייאנ: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים הולכים אל הארץ הקדושה. /ציירה:אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ צייאנ: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים מלתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



בראי התנ"ך: פרשת דברים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

 ציורי  תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל זרד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין (c)
 ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה -הזוכים  לרשת את הארץ/
 ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת דברים - הפרשה הראשונה הפותחת את חומש דברים-  האחרון  מתוך חמישה חומשי תורה - הנקרא גם בשם:
 "משנה תורה" משום שנשנים בו נושאים שהופיעו בעיקר בחומש שמות ובמדבר.
על כך אומר הרמב"ן" [רבי משה בן נחמן]: בהקדמה לספר דברים :
"הספר הזה יבאר בו משה רבינו לדור הנכנס לארץ: רוב מצוות התורה הצריכות לישראל.... וכבר  נאמרו לו כולן [כל המצוות] בסיני, או באוהל מועד בשנה הראשונה קודם המרגלים... ועל כן לא נאמר בספר  הזה: "וידבר ה' אל משה: צו את בני ישראל", או "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" מצווה מסוימת".
אחד הנושאים בפרשה: מינוי שופטים על ידי משה: "וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם:  שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם. וָאֲצַוֶּה , אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.  לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו". [דברים א,  י"ד - י"ח]
השאלות הן:
א] מהם  הנושאים העיקריים המופיעים בחומש דברים?
ב] מה ציווה משה את השופטים?
תשובות.
הנושאים המופיעים בחומש דברים.
דברי המגיד מדובנא:"שאלתי את פי מורי ורבי,  הוא רבינו הקדוש הגאון החסיד מו"ה אליהו מווילנא זצוק"ל, מה ההבדל בין התורה הקדושה ובין  "משנה תורה" ואמר לי: כי הארבעה ספרים ראשונים היו נשמעים מפי הקב"ה בעצמו - דרך  גרונו של משה, לא כן ספר דברים, היו ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי הנביאים אשר אחר משה, אשר הקב"ה אמר אל הנביא היום וליום המחר, הלך הנביא והשמיע החזון אל ישראל, ואם כן בעת אשר דיבר הנביא אל העם, כבר היה נעתק ממנו הדיבור האלוקי, כך היה ספר דברים נשמע אל ישראל מפי משה רבינו ע"ה בעצמו" [אהל יעקב, ריש פר' דברים']
הגאון רבי אליהו מווילנא: מחלק את חומש "דברים" באופן הבא:  חמשת הפסוקים הראשונים הם הקדמה לחומש והם כוללים - שלוש פעמים לשון דיבור של משה:
א] "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" [ דברים א', א]
ב] "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ [הכוונה לחודש שבט] בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שם א, ג]
ג] "ְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" [ שם א, ה]
שלושת לשונות אלה - יש בהם רמזים לגבי שלושה חלקי ספרנו - שהם כנגד- חומש "שמות", "ויקרא", ובמדבר"- תוכנם העיקרי הוא: הוראות חוקים ומשפטים לעם ישראל [וזאת  בניגוד לחומש בראשית המתאר את ההיסטוריה של האנושות במשך עשרים הדורות הראשונים ותולדות אבותינו].
החלק הראשון של הספר- מתחילתו עד סוף פרק רביעי כולל בעיקר דברי מוסר ותוכחה לעם:
המילים: "ואֵלֶּה הַדְּבָרִים" [שם א, א]- מרמזות לפתיחת  חומש "שמות" כנגד- "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
החלק השני מתחילת פרק ה' עד פרק כ"ז, ח- כולל את עיקר התוכן- מתן חוקים ומשפטים לישראל לשון  הפתיחה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל- מרמז על פתיחת חומש ויקרא: "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה";
החלק השלישי
כולל מפרק כ"ז, ט- עד סוף החומש ועיקרו- קללות ברכות ושירות החותמות את החומש – לשון הפתיחה:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה"- מרמז לתחילת חומש במדבר: "וידבר  ה' אל משה"

 משה   מצווה ציוויים על השופטים.
רש"י מסביר את הפסוק:    "וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק",
ומבסס את דבריו על  הספרי: משה מצווה את השופטים להיות מתונים בדין - ואם בא דין זה לפני השופט, פעם אחת, או פעם שנייה ואפילו פעם שלישית, אל תאמר: כבר הדין הזה מוכר לי, אלא יש לדון בכל דין - כלומר השופטים נצטוו לשמוע- לשאת ולדון בדין.
הסבר זה  מסביר: את הטעם-מדוע נצטוו השופטים "לשמוע"- שהרי אין אפשרות לשפוט טרם השמיעה -"שמוע"- - מובנו- הבנה , כמו: "דבר נא אל עבדך ארמית כי שומעים אנחנו" [מ"ב, י"ח, כ"ו]
"בָּעֵת הַהִוא"- מרגע שהתמנו  להיות שופטים הדבר מקבל את המשמעות: שאין המצב כמו בעבר-  שהם היו ברשות עצמם- אלא מעכשיו – הם  משועבדים לציבור.
גם בפרשת קדושים מדובר על משפט צדק:
"בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" [ויקרא י"ט, ט"ו] אלא ששם מצווה זו נאמרה לכל עם ישראל ולאו דווקא אל השופטים. שהרי כתוב:
"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל", [ויקרא י"ט, ב]
רש"י מסביר את המילים:
"וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ". 
באמצעות שני פירושים:
א] "גֵּרוֹ"- זה בעל דינו שאוגר עליו דברים.
ב] אף על ענייני דירה בין חלוקת אחים- אפילו בין תנור לכיריים.
בפירוש זה- רש"י מבסס את הסברו על [ מסכת סנהדרין ז] לפיו ישנה ירושה - בית עם עלייה ,לכן יש להעריך את הבית והעליה בכסף- ולבצע חלוקה שווה בין שני האחים היורשים.
וכך גם "גרו" מרמז על תנור וכיריים - לשון מגיר-  דברים השייכים לדירה-אם יש בירושה- תנור וכיריים, הרי –התנור  בעל ערך רב יותר מאשר הכיריים, לכן מעריכים יחד את שווים הכספי ומחלקים בין שני האחים את הסכום באופן שווה.
לגבי המילים-: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט "מסביר רש"י:  אותו אדם הממונה להושיב את הדיינים, אל יאמר: פלוני- הוא נאה, או גיבור- לכן אושיב אותו כדיין, איש פלוני הוא קרוב שלי- לכן אושיב אותו דיין בעיר ,למרות שאינו בקי בדינים- כתוצאה מזה- יכול להיווצר  מצב  שהדיין  נותן פסק דין שגוי- מחייב את הזכאי ומזכה את החייב.- וזו הכוונה שאותו אדם שמינה את הדיינים האלה בדרך זו- נחשב שעבר על האיסור:
"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט"
 "כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן" – על כך רש"י מביא   שלושה פירושים:
א] בעיני הדיין צריך שיהיה חביב עליו דין פרוטה כדין מאה, שלא יסלק את ההוא עם  הסכום הקטן שבא ראשון לפניו - כדי  להיות אחרון.
ב] שלא יעשה הדיין חישובים- זה עני ואילו חברו עשיר ולכן  מצווה לפרנס את העני – לכן  יזכה את העני ונמצא שהוא מתפרנס בנקיות.
ג] או שאומר: איך אני פוגם בכבודו של העשיר –זה בשביל דינר אזכה אותו עכשיו וכשיצא החוצה- אגיד לו שייתן לעני את מה שחייב לו.
"לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ"
על כך שני הסברים: רש"י מסתמך על הספרי:
א] לא תראו - "שאם באים שניים לדין  לפניך- עד שלא תשמע את דבריהם אתה רשאי לשתוק, משתשמע את דבריהם אי אתה רשאי לשתוק " [מסכת סנהדרין ו]
ב] "לא תגורו מפני איש" שמא תאמר: מתיירא אני מפני פלוני שמא יהרוג את בני, או שמא ידליק את גדישי, או שמא יקצוץ את נטיעותיי- תלמוד לומר- לא תגורו מפני איש"
הכוונה שהדיין לא ישאיר את פסק הדין אצלו ואל ימנע לזכות את הזכאי ולחייב את החייב.
"כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא";
 הלמד של לאלוקים מובנה  כמו:
"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" [תהלים כ"ד, א]
אונקלוס תירגם: דין ה' הוא!
ההסבר הוא: כשהשופט אינו פוסק דין צדק ומטה משפט וגורם  לאדם שלא חייב באמת - שישלם סכום מסוים- דבר זה גורם שבסופו של דבר אלוקים ישלם  לאותו אדם!
"וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו".
 הסברו של רש"י : משה פונה לשופטים ואומר להם: כי דבר שהשופטים מתקשים בו - ייגשו  אליו.
הספרי מביא מדרש:
היות ומשה אמר לשופטים:
"תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" ולא דייק בלשונו  -היינו- לא אמר: תקריבון אלי כדי שאפנה לה'?
 לכן בזמן שבאו בנות צלופחד אליו - לתבוע נחלה בארץ ישראל- נסתלקה ממשה  ההלכה והיה צריך לפנות אל ה' בשאלתן- כיצד לפסוק ?
כך היה גם עם שמואל הנביא שהלך למשפחת ישי לבחור מלך לישראל והוא היה בטוח- שאליאב ראוי להיבחר למלך- בגלל מראהו החיצוני , לכן אמר לו ה':
"אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב". [שמואל-א, ט"ז, ז]
הרמב"ם בהלכות סנהדרין [כ, ז] מונה שבעה דברים החייבים להופיע אצל השופטים והדיינים
א] חוכמה [בקיאות בתורה], ב] ענווה, ג] יראת שמים.  ד] שנאת ממון, ה] אהבת האמת. ו] אהבת הבריות. ז] בעלי שם טוב.
כל הנקודות האלה  מופיעים בפרשת יתרו [חומש שמות י"ח, כ"א]
משה אומר בהמשך דבריו:כי ציווה את השופטים לשפוט משפט  צדק. לא להכיר פנים , הכוונה שאינם רשאים לפסוק את הדין על פי הבעות הפנים של בעלי הדין ולא על פי המראה החיצוני, אלא להוציא פסק דין על פי עובדות בדוקות .[רבי ליבוש חריף]
 יהי רצון שתפילתנו –תתגשם במהרה : "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"