יום שלישי, 30 באוקטובר 2018

פרשת חיי שרה- מי היה אליעזר ומה הייתה שליחותו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .


 פרשת חיי שרה - מי היה אליעזר ומה הייתה שליחותו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשת השבוע:



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ לשאול את פי הנערה/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/


ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  אליעזר יוצא לחרן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אליעזר יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
בפרשה  זו אנו זוכים להכיר את השדכן הראשון במקרא, הלוא הוא: אליעזר עבד אברהם  אשר מקיים את שליחותו  במסירות  נפש וזאת לאחר שנשבע לאברהם להביא ליצחק אישה מחרן,הוא מתכונן ויוצא לדרך:

"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם--אֶל-עִיר נָחוֹר".  [בראשית  כ"ד, י]

אליעזר  מבין שהוא חייב את עזרת אלוקים למשימה קדושה זו ולכן  הוא מתפלל אל ה': "וַיֹּאמַר--יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם.  הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי". [בראשית, י"ב-ט"ו]

השאלות הן:

א] מי היה אליעזר ומה  מוצאו?

ב] באיזה אופן יצא אליעזר לדרך?

ג] מה ביקש אליעזר מאלוקים?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם.

אליעזר היה עבד אברהם , במקור  הוא בא מדמשק  כפי שנאמר: "וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".[בראשית ט"ו, ב]

 הוא היה מבני כנען, נח קילל את כנען להיות עבד: "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ"  [בראשית ט, כה- כז].

יש הסוברים: כי אליעזר ניקנה בשוק בתור עבד.

אליעזר  נחשב לצדיק גדול. כך  נאמר במדרש: "'הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ' - שהיה שליט ביצרו כמותו" [בראשית רבה פרשה נט. ] היה מסוגל לשלוט על יצרו בדומה לאברהם – אדונו, זו  מדרגה נעלה מאד ועל כך הוא ראוי לשבח.

חז"ל אומרים: [במסכת כלה רבתי פרק ג: ]- "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן,…  אחד מהם - אליעזר עבד אברהם".

בפרקי דרבי אליעזר, נאמר שאברהם  קיבל את אליעזר במתנה מנמרוד לאחר שניצל מאור כשדים, ולאחר שטרח למצוא כלה ליצחק, אברהם שחררו .

אליעזר יוצא לשליחותו.

על  אופן שליחותו של אליעזר- רבו דעות הפרשנים.

רש"י  מתייחס לכינוי:" מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו"

מתברר שגמלים אלו היו שונים משאר גמלים, לפי שפיהם היה חסום – מפני חשש גזל , וזאת כדי להבטיח שלא ילכו  לרעות בשדות אחרים ולאכול , לא כן  לגבי גמלים אחרים שבעליהם  לא הקפידו לחסום את פיהם.

ומה לקח אתו אליעזר ?

"וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"

על כך נחלקו הפרשנים , להלן כמה פירושים?

על פי רש"י: אברהם  כתב שטר מתנה עבור יצחק-  וזאת במטרה שמשפחת הנערה ימהרו לשלוח  אותה בהקדם  ליצחק כדי להינשא לו. זו הכוונה  שנתן  לו כל טוב אדוניו.

אליעזר הולך לארם נהריים משום שארץ ארם הייתה בין שני  נהרות.

רבינו בחיי אומר על המילים: "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"-  הכתוב מעיד על דרך הפשט- על מעלת העבד ואמונתו ויגיד כי כל עושרו ונכסיו של אברהם היו ברשותו. במילים אחרות, אברהם בטח בו והוא נחשב  בעיניו איש אמוניו,     שניתן לסמוך עליו.

ה"כלי יקר" מסביר:

היות וכתוב: "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ", אבל לא מפורט- מה היה בידו של אליעזר – עבד אברהם- נראה שהכוונה למתנות  שלקח  אליעזר – בשביל הנערה, היינו נזם זהב, בקע - משקלו ושני צמידים- עשרה  זהב משקלם ולמה נאמר על זה:  "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"-  לפי  שאברהם התכוון לעשות בכך סימן, דוגמת עשרה זהב משקלם של הצמידים- הרומזים לעשרת הדיברות בשני לוחות הברית. ואין טוב  אלא  תורה-  וזוהי הכוונה  לטובה האמתית.

רש"ר מתייחס לגמלים שאליעזר לקח אתו  הם לא היו טעונים- לפי שנועדו מראש לשמש כמרכב לכלה ולנערותיה בדרך חזרה. הגמלים היו אציליים הדבר התבטא  באוכף וברתמה שלהם, אליעזר בעצמו עשה דרך רגלית ,את זאת לומדים מהמילה: "וַיֵּלֶךְ", את המתנות הוא נשא בידו.

מתוך  הכתוב בספר קהלת: לומדים: כי עבדים לא היו רוכבים, אלא הולכים על הקרקע:  " וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים, עַל-הָאָרֶץ". [קהלת י, ז]- ההליכה שלהם- הייתה סימן היכר שהם עבדים גם כאשר אליעזר חזר בחזרה- צעד  ברגליו והנהיג את הגמל עליו רכבה רבקה. מכאן  שהנשים לא נחשבו לרוכבות מנוסות והיו זקוקות למישהו שינהיג את הגמלים.

אליעזר משדר  צניעות,

אליעזר אינו מופיע  כסוחר עמיד-  עם גמלים הטעונים משא כבד, אלא הוא מופיע כעבד שמוליך את גמלי אדוניו  ומטענו בידו.

 רק באופן זה ,ניתן  למדוד את מידותיה של הנערה באופן אמתי- כיצד תתייחס לעבד שהלך דרך ארוכה ומגיע עייף ,ההתנהגות יכולה להשתנות כאשר מדובר  בשר עשיר.

הרמב"ן גם כן מתייחס למילים :"וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ" ומביא כמה הסברים, ביניהם מביא פירוש שאחרים מפרשים: שהעבד לאחר שבועתו לאברהם שימלא את בקשתו, מיד הלך בעצמו ולקח עשרה גמלים של אברהם, היות וכל טוב אדוניו היה בידו הוא  פקיד ונגיד, היינו- שלט על הכול והיה רשאי לקחת כל אשר ירצה, כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ" [כ"ד, ב] וההסבר שנראה נכון לרמב"ן כמו שמסופר על  חזאל  [חזאל-  מלך ארם דמשק ] 

"וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק, וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם חֹלֶה; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד-הֵנָּה.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-חֲזָהאֵל, קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה, וְלֵךְ, לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וְדָרַשְׁתָּ אֶת-יְהוָה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה.  וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל, לִקְרָאתוֹ, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל-טוּב דַּמֶּשֶׂק, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל" [מלכים ב', ח-ט]

גם כאן, אליעזר  לוקח כל טוב אדוניו וזה כולל : עשרה גמלים וכל טוב- כלל את הדברים המעולים- פירות ומגדנות מכל הנמצא  בבית אדוניו.

ה"חיזקוני" מסביר: מדוע לקח העבד דווקא עשרה גמלים ? ועל כך הוא עונה: המטרה הייתה להרכיב עליהם עשרה אנשים לברך ברכת אירוסין ונישואין.

הגמלים היו מובחרים שגדלו בבית אדוניו. ולקח גם כלי כסף וכלי זהב ומגדנות.

תפילתו של עבד אברהם.

על פי פירושו של רש"י: אליעזר מבקש מה'  כי  על ידי מעשיה הטובים של הנערה- ניתן יהיה להבחין שהיא אכן ראויה ליצחק.

שתהיה גומלת חסדים ועל ידי תכונה חשובה זו, תהיה ראויה להיכנס לביתו של אברהם והמילה: "הֹכַחְתָּ"- אתה ה' תוכיח באופן ברור סימנים אלה. תפילה זו נאמרה באופן של תחינה - מתוך רצון העבד לדעת שאכן היא אשת חסדים. ואם זה יקרה- פעולתו של ה' בנידון תוכיח שעשה עם  אברהם חסד וכי זוהי בת זוגו של יצחק.

ראיתי הסבר יפה בספר:" מטה שמעון"- המסתמך על הגמרא:  [מסכת תענית ד, א]

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אליעזר- עבד אברהם אע"פ ששאל לא כהוגן השיבוהו כהוגן שאמר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי  נא כדך, יכול אפילו חיגרת, אפילו סומא? ונזדמנה לו רבקה"

וההסבר הוא: שאין סומכים על הנס וכאשר מתפללים על  דבר מסוים חייבים לפרט מהו הדבר  המדויק שאתו האדם מבקש מבוראו. והראיה לכך: המקרה של יפתח הגלעדי [שלא פירט  את מי יקדיש לה' בדיוק]שאמר:

"וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה, וַיֹּאמַר:  אִם-נָתוֹן תִּתֵּן אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן, בְּיָדִי.  לא וְהָיָה הַיּוֹצֵא, אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי, בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם, מִבְּנֵי עַמּוֹן--וְהָיָה, לַיהוָה, וְהַעֲלִיתִיהוּ, עֹלָה".  [שופטים י"א, ל- ל"א]

על פי הזוהר הקדוש: חובה  להתפלל  באופן מדויק על הבקשה  מה' , כמו שמצאנו במקרא תפילה עם בקשה ברורה מה': אצל יעקב אבינו כאשר נודע לו- כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש: מיד התחנן אל ה' בתפילה ובקשה:

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים".

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  אליעזר  אשר  בא מדמשק והיה בן כנען, היה עבדו הנאמן של אברהם ,נאמן על משק ביתו ומילא שליחות קדושה: כשדכן הצליח בסיוע הקב"ה להביא ליצחק את רבקה הצדיקה שהמשיכה את דרכה  של שרה ויפים דברי קהלת [א, ד]

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ"- והמשמעות: עד שלא שקעה שמשה של שרה זרח שמשה של רבקה ! בכל דור ה' משגיח על עם ישראל ומביא לו מנהיג  חדש לפני הסתלקותו של המנהיג הקודם.

אליעזר יוצא לדרך / שיר מאת: אהובה קליין (c)


אליעזר יוצא  לדרך

 שיר מאת: אהובה קליין ©



 ויהי  היום ענני הרקיע

צופנים שמחה שתפתיע

אליעזר יוצא  לדרכו

הרהורים מחוללים  בקרבו.



עשרה גמלים אציליים

זוקפים  ראשיהם  ומביטים

אל עבר דרך ארוכה

אותה יצעדו נאמנה.



אליעזר עבד אברהם

נסער בנשמתו כרעם

חיש יניע רגליו

אש בוערת בעצמותיו.



יקיים שבועה בנחרצות

מתוך יושר ונאמנות

למצוא אחת ויחידה

אשת חסדים צנועה.



פניו לארם נהריים

נושא  תפילה לשמים

בידיו נושא מגדנות

בחדרי ליבו ציפיות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה [חומש בראשית]

ציורי תנ"ך/ שרה מתפעלת מהולדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין(c)

Biblical paintings


Sarah marvels at the birth of Isaac



" וְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ.  ו וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:  כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי.  זוַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה:  כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו"   
 [בראשית כ"א, ה-ז)

משה המנהיג- במה ייחודו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.


משה  המנהיג - במה ייחודו ?

מאת: אהובה קליין.



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעלות להר ולהשקיף על הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה והלוחות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ישנם ימים מיוחדים הנקראים: "שובבי"ם"- עת  קוראים -אנו  בבתי הכנסיות בחומש שמות: "שובבי"ם"– הוא ביטוי המורכב מראשי התיבות של שש פרשיות השבוע הראשונות שבספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים.


המינוח ".ימי השובבי"ם" מתייחס  לזמן  בו אנו קוראים בתורה את הפרשיות הללו. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי חנוכה ומסתיימת לקראת ראש חודש אדר.

על פי תורת הקבלה: תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים.

כבר בתחילת פרשת שמות  אנו  זוכים להכיר את המנהיג הדגול של עם ישראל-   הידוע גם כנביא - הלוא הוא משה רבינו- הידוע כמושיען של ישראל.

למרבה הפלא, מי שמגלה אותו היא בת פרעה בכבודה ובעצמה- בת  מלך אכזר אשר מטיל גזרות קשות על עם ישראל- מפני הפחד שמא הם יתרבו מאד כפי שהכתוב מתאר:

"וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף.  וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.  הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ".

[שמות א, ח-י"א]

אנו מתוודעים אל משה כאשר אמו מסתירה אותו בתיבה –השטה על פני היאור וזאת מפאת הגזירה הקשה של פרעה - להשליך את הבנים ליאור,  אחותו-מרים משגיחה עליו מרחוק.

ולפתע הוא מתגלה על ידי בת פרעה שבסופו של דבר מגדלת ומחנכת אותו בבית אביה! הדבר תמוה מאד שמשה גדל ומתחנך דווקא על ברכי פרעה וביתו?

אברבנאל   משיב : משה  מבלה את שנותיו הראשונות בבית פרעה במטרה -להכינו נפשית לקראת האתגרים העומדים לפניו מתוקף היותו נביא, מושיע  ,גואל ישראל  וכל זה שתכונותיו יוכלו להתפתח לקראת הבאות, ללא חסימות מצד  הסביבה וללא חותם הגלות.

הרב סורוצקין ב:"אוזניים לתורה" מסביר כי התורה רוצה להוכיח כי: "רבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם". [משלי י"ט, כ"א]כלומר: לא תמיד האדם מבין לעומק את דרכי ה' ותוכניותיו  ופעמים רבות הדבר מתרחש לא לפי ראות האדם, אלה ראות אלוקים.

 כפי  שאמר ה' לשמואל הנביא בבואו לבחור מלך לישראל מתוך משפחת בן ישי:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-שְׁמוּאֵל, אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ - כִּי מְאַסְתִּיהוּ. כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם - כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב".



מדרש יפה אומר: על המילים: " וַיִּגְדַּל משה"- במה הייתה גדולתו? לפי שיצא אל אחיו ולא הסתגר בארמון המלך פרעה - במטרה להקל את עול מלכות השעבוד.  על ידי התנהגות זו, משה מוכיח את יכולת מנהיגותו על ישראל .

הבטחת הארץ ניתנת למשה בהמשך להבטחה שניתנה לאבות ומכאן שזוהי הבטחה נצחית ועל פי הפרשנים משה הוא גדול הנביאים אשר זוכה לקבל מסרים ונבואות מפי ה' פנים אל פנים- בניגוד ליתר הנביאים  ויפים דברי חז"ל:

"ולא קם עוד נביא כמשה אשר ידעו השם פנים אל פנים"!

יום שני, 22 באוקטובר 2018

פרשת וירא- מה הקשר בין צחוקה של שרה- לעתיד עם ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין .


פרשת וירא - מה הקשר בין צחוקה של שרה - לעתיד עם ישראל?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן


/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשת וירא,  שלושת המלאכים באים אל אוהל אברהם ושרה ומבשרים  להם על הולדת הבן -  בגילם המופלג וכך הכתוב מתאר לנו את הבשורה המשמחת: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ? וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל.  וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו.  וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים.  וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה - לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל אַבְרָהָם:  לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי.  הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה--וּלְשָׂרָה בֵן.  וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה; וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי צָחָקְתְּ". [בראשית  י"ח, ט-ט"ז]

בהמשך כאשר הבשורה התגשמה- כהבטחת המלאכים הכתוב מתאר: "וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים.  וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה--יִצְחָק.  וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים.  וְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ. וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:  כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי.  וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה:  כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו. [בראשית כ"א, ב-ח]

השאלות הן:

א] באיזה אופן בישרו המלאכים על הולדת הבן לאברהם ושרה?

ב] כיצד הגיבה שרה לשמע הבשורה?

ג] מה הייתה  תגובתה  בתום לידת יצחק וברית המילה?

תשובות.

בשורת לידת יצחק.

על פי רש"י:

למעשה, שלושה מלאכים הגיעו אל בית אברהם: כל מלאך ושליחותו המיוחדת.  מלאך אחד - בא לבשר לשרה על הולדת הבן, המלאך השני - להפוך את סדום ועמורה . השלישי - בא לרפאות את אברהם שהיה ביום השלישי למילתו. ומדוע באו שלושה מלאכים דווקא?

על כך התשובה: "שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות"

רש"י  מאיר את עינינו- על סמך התבוננותו במילה::" אֵלָיו"  שבטקסט המקראי  הניקוד מעל האותיות מרובה על האותיות עצמן, חוץ מהאות- ל  - שאין מעליה ניקוד ,לכן יש לדרוש את צירוף האותיות המנוקדות ואז  מתקבלת המילה: "אֵיו", מכאן, שלא רק שאלו את אברהם -היכן  שרה  נמצאת?  אלא שאלו גם את שרה : היכן אברהם?   וזוהי מידת דרך ארץ:  שהאורח ידרוש בשלומם של בעלי הבית המארחים אותו ויפנה לאיש וישאל על  אודות האישה ויפנה לאישה וישאלו על שלומו של  האיש.

מוסיף רש"י על סמך המקור: [מסכת בבא מציעא] חז"ל סבורים: כי מלאכי השרת היו יודעים היכן שרה נמצאת, אלא שעשו זאת - כדי להראות ששרה הייתה אישה  צנועה ואיננה נראית לעיניהם והמטרה בזאת הייתה: כדי לחבב את  שרה על בעלה שיעריך את צניעותה הרבה.

דרך נוספת לפרש:

ב] אמר רבי יוסי בר חנינא שאלו את אברהם: "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ"?- זאת במטרה -  לשלוח לה - לטעום מכוס של ברכה [הכוונה לכוס היין שמברכים עליה ברכת המזון] ועל שאלה זו השיב להם אברהם: "הִנֵּה בָאֹהֶל", כלומר: התכוון להגיד להם - שהיא  צנועה ויושבת באוהל.

ממשיך רש"י בהסברו: המלאכים מודיעים: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" מהי המילה "כעת"? אלא, כוונתם הייתה להודיע: כי כעת בתאריך זה ממש - בעוד שנה - אותו יום פסח היה ולפסח הבא- זכו להולדת יצחק.

מה פירוש :"חיה"?- ההסבר:

מובטח לאברהם ושרה שיהיו גם אז  שלמים וקיימים - כשייוולד להם הבן בעת ההיא.

ומה התכוונו המלאכים באומרם: "שׁוֹב אָשׁוּב"? על כך הבטיחו המלאכים לשוב בשליחותו של אלוקים- כפי שהיה אצל הגר –כאשר הייתה במדבר ,מבטיח לה המלאך:

"וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ"[שם ט"ז, י] הרי המלאך בעצמו אינו יכול להרבות, אלא בשליחות המקום[בשליחות ה'] הבטיח לה.

רש"י מביא דוגמא להבטחה דומה כאשר אלישע אמר לשונמית: "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אתי (אַתְּ), חֹבֶקֶת בֵּן" [מלכים-ב, ד, ט"ז] היא לא בטחה בדבריו !

ענתה לו: "וַתֹּאמֶר, אַל-אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים--אַל-תְּכַזֵּב, בְּשִׁפְחָתֶךָ" כוונתה הייתה: שאותם המלאכים שבשרו לשרה על לידתו של יצחק אמרו:

"לַמּוֹעֵד אָשׁוּב"- לכן נאמנים דבריהם, אבל אתה –אלישע שלא הבטחת שתשוב, שמא הבטחתך לא תצא לפועל?  וכיון שלא תשוב לא יהיה לי מקום לתבוע את קיומה , ענה לה אלישע: אין מידת בשר ודם - כמידת מלאכי שמים - המלאכים שהם נצחיים הבטיחו לשרה : "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב" מתוך ההכרה שהם יוכלו לקיים את דבריהם וכל שכן שאמרו את הדברים- בשליחות ה'., אבל אני אדם - בשר ודם - אינני יכול להבטיח לך שאשוב ולכן בין אם אחיה ובין אם לא, לכן  אינני אומר, אלא: "לַמּוֹעֵד  הזה"

תגובת שרה לבשורה.

נאמר: "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָייְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן..."?

על פי רש"י: שרה הייתה מתבוננת בבטנה ואמרה  בפליאה: האם יתכן שביטנה  מסוגלת לשאת  ילד? וכי  יתכן שתהיה מסוגלת להניק תינוק בגיל כה מופלג?      על המילה:"עֶדְנָה"- מסביר רש"י:                                                                א] לשון- צחצוח בשר והכוונה:  הגיל נותן את אותותיו גם במראה הבשר של האדם שאין  בו רעננות כמו בתקופת הנעורים.                                             ב] שרה מתייחסת לזמן-שזה לשון עידן שכבר חלפו אצלה כל סימני הנעורים.  ובכלל האם יתכן שהיא תלד?הרי היא מכירה בעובדה: היא אומרת על אברהם:"וַאדֹנִי זָקֵן", מעניין שאלוקים שומע היטב את דברי שרה אלו, הוא מחליט לא לפגוע בשלום הבית  הקיים - ולכן  בוחר לשנות את דבריה ואומר לאברהם:

"לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי"? דבריה של שרה היו עשויים לפגוע בכבודו של אברהם ולערער את שלום  הבית בין איש לאשתו, לכן  ה' שינה את דבריה.

כתגובה על דברי ה' – שרה מכחישה וטוענת שלא צחקה- כמו שהכתוב מציין:    "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה";

רבינו בחיי מסביר את תגובתה זו: "שרה אמנו שהייתה צדקת היאך אפשר שלא האמינה לדברי המלאך? והלוא נביאה הייתה ודרשו רז"ל: אברהם היה  טפל לשרה בנבואה, שנאמר: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ": [בראשית כ"א, י"ב] ובוודאי אין לך נביא שלא ידע כי המלאכים שלוחיו של הקב"ה וכל דבריהם מפי ה' ועוד לא די שלא האמינה, אלא הייתה מכחשת אחר שאמר לו המלאך: למה צחקה שרה, והתשובה בזה: כי אברהם אבינו ידע שהיו האנשים והכיר בחכמתו שהיו מלאכים, וכמו שרמזתי אבל ההכרה והידיעה הזאת  לא הייתה בשרה והייתה סבורה שהיו אנשים כשאר  אנשים ולא האמינה לדבריהם וע"כ צחקה ומה שהייתה מכחשת שלא צחקה, עשתה כן מפני פחד אברהם, וחשבה כי אברהם היה אומר כן בהכרת פניה וכאשר  נתחזק בדברו באומרו: "לא כי צחקת" אז  הוברר לה כי מאת הש"י ידע זה בנבואה ושתקה! כן פירש הרמב"ן ".

תגובת שרה לאחר לידת יצחק.

לאחר לידת יצחק    ומילתו נאמר: "וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:  כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי". 

רש"י מסביר: "יִצְחַק-לִי" זוהי לשון שמחה כמו שנאמר בתהלים: "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה".[תהלים קכ"ו, ב] כלומר כל מי שישמע דבר זה ישמח עם שרה.

מדרש אגדה: דרשו חז"ל: במשמעות: "ישמח עמי"- לפי שלא רק שרה נפקדה באותו יום ,אלא הרבה עקרות נפקדו יחד איתה והרבה חולים נתרפאו בו ביום  שרה מתפעלת מאד ואומרת:

"מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה:  כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו".

רש"י מבהיר :התפעלות בדומה לדוגמת דברי ישעיהו הנביא: "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה.."! [ישעיהו מ', כ"ו]

תראו מי הוא זה שעושה נפלאות והוא  מקיים הבטחות –זה הקב"ה שממלא אחר הבטחתו!

על המילה: "מִלֵּל"- מבהיר רש"י: לא נאמר :"דיבר", אלא "מילל" לפי שבגימטרייה: זה ק'- מאה שנים לחיי אברהם.

שואל רש"י: מדוע נאמר: בלשון רבים: "הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה"?

ותשובתו: ביום שחגגו אברהם ושרה משתה ללידת יצחק הביאו  הנשים את בניהן  ולא הביאו את מניקותיהן כדי לנסותה ושרה הניקה גם תינוקות אלה, ועל ידי כך הוכח לכל:  שרה היא היולדת ומניקה היא!

וזאת משום שלפני כן היו מתלחשות הנשים מאחורי גבה של שרה- שהיא ודאי לא ילדה את הילד, אלא הילד נאסף מהשוק ואין לדעת מי ילד אותו.

רש"ר  מתייחס למילותיה של שרה: "וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:  כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי" ומסביר:

יש כאן רמז לצחוק של לעג באותה תקופה שאברהם נלחם  נגד עולם האלילות והפיץ את האמונה באלוקים, הנה  שאיפה בלתי מציאותית: "להרכיב תקווה זו על נטע רך שניטע באיחור זמן כזה"! – כלשונו.

ברור שזה יצר צחוק של לעג במבט על עריסת העם היהודי, הלעג הזה נמשך עד היום הזה,  בקרב אנשים שמתעלמים ממציאות אלוקית ושמים ללעג ולקלס את השאיפות של העם היהודי.

בנו היהודי הראשון של אברהם- נקרא: יצחק ואנו נמשיך להיקרא בשם זה- עד שהבטחת ה' תתקיים בפועל:

"אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה".  [תהלים קכ"ו, ב]

ואז הצחוק הזה ייהפך ל"שחוק"  היינו- החיוך האמיתי של השמחה.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן  להסיק: כי אברהם ושרה שהלכו בדרך האמת והפיצו את  האמונה באלוקים האחד והיחיד- זכו - כנגד כל הסיכויים - לבן בגיל כה מופלג- בן שמסמל את העם היהודי  שאינו נרתע מדברי הלועגים סביב אלא הולך בדרך שסלל אבי האומה- דרך שתביא לשחוק של שמחה ואז כולם יכירו באמת. ובגדולה האלוקית ויפים דברי דוד המלך:

"הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה". [תהלים ל, י"ב]