פרשת בא- מה הקשר בין
מכות מצרים לאמונה בה' ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי על הפרשה:
ציורי תנ"ך:"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע וקורא למשה ואהרון לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
פרשה זו פותחת
בפסוקים הבאים: "וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי
אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה,
בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת
אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם;
וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה,
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת
מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי".[שמות י', א-ד]
השאלות הן:
א] מדוע לא נאמר
למשה: "לך אל פרעה" אלא "בֹּא אֶל-פַּרְעֹה" ?
ב] מה הכוונה במילים:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ
וּבֶן-בִּנְךָ, ...."?
תשובות
"בֹּא
אֶל-פַּרְעֹה"
רבי חנוך צבי מבנדין [חתנו של ה"שפת אמת"] בספרו: "יכהן פאר" מסביר: ה' כביכול מרגיע את משה לקראת השליחות הקשה
שהטיל עליו - לשכנע את פרעה לשחרר את עם ישראל -מהעבדות באופן שאומר למשה: אתה
אינך לבד אני מתלווה אליך.
הצדיק רבי מנחם מנדל
מקוצק מבהיר: כי אין הקב"ה
נוקט במילה: "לך אל פרעה" מהטעם: כי לעולם אין מתנתקים מהקב"ה ואין
האדם יכול להתרחק מן הקב"ה שהרי
כתוב: "מלוא כל הארץ כבודו" [ישעיהו ו, ג] לכן
ה' אומר למשה: בוא אתי אל פרעה ואני אצטרף עליך.
ראיתי הסבר מעניין
ב"ספר התמצית" של מאיר ינאי - למילה:" בֹּא" - מלשון ציווי . ה'
אומר למשה: בא איתי כדי לבטל את התוקף לפרעה. מכאן ניתן ללמוד: כי הקב"ה
בכבודו ובעצמו מוביל - הוא גם מביא ומוציא כמו שנאמר: "באו ימי פקודה" [הושע,
ט, ז]"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה'
עלייך זרח" [ישעיהו ס, א] יש כאן גם רמז
למטרה הסופית: יציאה מן המיצר ולכך
תמיד יש להתפלל לבורא עולם שימלא את הבקשה: "ה' ישמור צאתך ובואך"
[תהלים קכ"א, ח]
עוד הסבר מעניין:
" בֹּא"- אותיות: אב - אבינו מלכנו ,אב הרחמן אשר משגיח עלינו בבואנו
ובצאתנו - שהרי אין האדם יכול לעבור מכשולים
וקשיים ללא עזרתו ועמו אפשר לבוא לכל ההיכלות.
המילה:" :" בֹּא"- בגימטרייה 3 שהם שלוש פעמים א' ר"ת: "אהיה אשר
אהיה" [דברים ג, י"ד] , כמו
כן, האות א' מזכירה לנו שלושה פסוקים של הכנעה ודבקות באלוקים: "אל אלוקים
אקרא" [תהלים נ"ה, י"ז]
"אמרתי אלוקיי אתה" [תהלים ל"א,
ט"ו] "אלי אתה אשחרך"
[תהלים ס"ג, ג]
כוונת
המילים:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, ...."
ישנו פירוש שלפיו : ניתן להסיק שאם היהודי יעביר שלושה דורות את העלילות שה' עשה במצרים : לא תיפסק האמונה בה'
כולל ידיעת התורה ומצוותיה. רעיון זה אנו לומדים מרבי יוחנן האומר: "כל שהוא תלמיד חכם ובנו
תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם - שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם"[ בבא מציעא
פ"ה, ע"א] שנאמר : "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" [קהלת ד'
י"ב] כך נוצר הקשר בין תחילת הפסוק לסופו:" "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי
בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ" למילים
שבסוף:" וִידַעְתֶּם,
כִּי-אֲנִי ה' ".
חכמי
המסורה אומרים: כי בשני מקומות בתורה מוצאים את
המילה: "ולמען" בתחילת פרשה זו כתוב:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ
וּבֶן-בִּנְךָ" ,ובפרשת
"עקב" כתוב: "ולמען תאריכו ימים על האדמה" [דברים
י"א, ט] מכאן לומדים- כי כל המחנך את ילדיו כראוי -זוכה לאריכות ימים על פני
האדמה כפי שהבטיח ה' לעם ישראל.
רבינו בחיי שם את הדגש
על המילים:" הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" ומסביר: על דרך הפשט - יש לספר שה' עשה בפרעה ועמו נקמות גדולות- כפי
שכתוב בתהלים: "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"
מתוך המוסר הזה שה'
נתן במצרים - ישראל וגם אומות העולם ידעו את גדולתו של ה' וילמדו גם את המוסר.
כמו שמוזכר
בעניין הפלישתים שעיכבו ארון הברית אצלם [שמואל-א, ו, ו] שם נאמר:" "וְלָמָּה תְכַבְּדוּ
אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם: הֲלוֹא
כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם, וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ.."
ועוד פירוש של רבינו
בחיי:" הִתְעַלַּלְתִּי"- מלשון עילה כי המעשים הנעשים בעולם הזה יקראם הכתוב בשם: "עלילות"-
כמו שנאמר: "הודיעו בעמים עלילותיו" [תהלים ק"ה]
ועוד כתוב בתפילת חנה: "אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ
גְּבֹהָה ,גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' , ולא
(וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. [שמואל-א, ב, ג]
דויד המלך אמר:" לְכוּ וּרְאוּ, מִפְעֲלוֹת
אֱלֹקים; נוֹרָא עֲלִילָה, עַל-בְּנֵי אָדָם.[תהלים ס"ו, ה] וכל הפעולות נקראות עלילות - כי כולן נמשכות
ונאצלות מן העילה הראשונה.
והכתוב מבאר: כי מתוך
עלילותיו ונפלאותיו של ה' במצרים - הראה עצמו עילה כלומר מתוך כל מה שהקב"ה חולל במצרים - נתפרסם
אלוקותו בעולם ועל כך אמר הנביא הושע: "וְאָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ,
מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים, כִּימֵי מוֹעֵד".[הושע י"ב, י] כוונת
הנביא שעל ידי המכות במצרים נודע שמו
הגדול של ה' בקרב המצרים והגויים - שיש
בכוחו של ה' לשנות את הטבע לניסים גדולים.
ועל דרך המדרש: כמו שהמצרים עוללו את הכרם של ה' [את עם ישראל]
כך ה' מעולל אותם מן העולם.
רש"י מסביר את המילה: "הִתְעַלַּלְתִּי"- שחקתי.
הרמב"ן מבהיר:- "הִתְעַלַּלְתִּי"-"כי
אני מצחק בו" - שאני מכביד את ליבו
ועושה בו נקמות.
הרב שמשון רפאל הירש מסביר: כי כוונת המילה: "עלילה" לא פעולה בודדת אחת, אלא סידרה של פעולות, כוונת ה' להתגלות לעיני כל -
על ידי סידרת פעולות ההולכת ומתקדמת- באמצעות פעולות אלה ה' מוכיח את כוחו וגבורתו
לכול.
כוונת ה' במילים: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ
וּבֶן-בִּנְךָ",-שאין להסתפק לספר את
כל אשר ה' חולל במצרים באופן שטחי, אלא יש
לספר זאת מתוך פניה ללב השומע כדי שיקשיב לכך וייקח את הדברים לתשומת ליבו.
אור החיים מתמקד במטרה של סיפור המכות
במצרים- אין המטרה נקמה בפרעה, אלא: "לחזק
את האותות – שהם עיקר האמונה בלב ישראל "-כדי שהדבר ירשם ולא ישכח
לנצח!
לסיכום, לאור האמור
לעיל, ניתן להסיק:
א] כאשר מנהיג הולך
בדרך הרצויה לה' והוא קשוב לרצון ה'- אזי הוא זוכה לסייעתא דשמיא לאורך כל הדרך -
כדברי דוד המלך: "ה'
שֹׁמְרֶךָ; ה' צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ". [תהלים קכ"ה, ה]
ב] לאור כל מה שה'
עולל למצרים ולפרעה בראשם -ניתן ללמוד וללמד את הדורות הבאים- שיעור באמונה-כי
הקב"ה באמצעות הניסים הגדולים במצרים- הוכיח את גדולתו וגבורתו –הנצחית
הבלעדית על כל היקום.
ועל כן לא ייפלא, אפוא
- כי עם ישראל האמין בה' ובמשה עבדו אחר
אירועים אלה, כפי שנאמר: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד
הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה;
וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" [שמות י"ד, ל"א]
ועל כן, אנו מזכירים
את יציאת מצרים יום יום בתפילה. מי ייתן ודברי הנביא מיכה יתגשמו במהרה: "כִּימֵי צֵאתְךָ, מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ, נִפְלָאוֹת".[מיכה ז, ט"ו] אמן ואמן.
