יום ראשון, 29 בינואר 2017

פרשת בא- מה הקשר בין מכות מצרים לאמונה בה' ?/ מאמר מאת: אהובה קליין .


פרשת בא- מה הקשר בין מכות מצרים לאמונה בה' ?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי על הפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך:"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





פרשה זו פותחת בפסוקים הבאים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי".[שמות י', א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע לא נאמר למשה: "לך אל פרעה" אלא "בֹּא אֶל-פַּרְעֹה" ?

ב] מה הכוונה במילים:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, ...."?

תשובות

"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"

רבי חנוך צבי מבנדין [חתנו של ה"שפת אמת"] בספרו: "יכהן  פאר" מסביר:      ה' כביכול מרגיע את משה לקראת השליחות הקשה שהטיל עליו - לשכנע את פרעה לשחרר את עם ישראל -מהעבדות באופן שאומר למשה: אתה אינך לבד אני מתלווה אליך.

הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק מבהיר: כי אין הקב"ה נוקט במילה: "לך אל פרעה"  מהטעם: כי לעולם אין מתנתקים מהקב"ה ואין האדם יכול להתרחק מן הקב"ה  שהרי כתוב: "מלוא כל הארץ כבודו" [ישעיהו ו, ג]    לכן ה' אומר למשה: בוא אתי אל פרעה ואני אצטרף עליך.

ראיתי הסבר מעניין ב"ספר התמצית" של מאיר ינאי - למילה:" בֹּא" - מלשון ציווי .  ה' אומר למשה: בא איתי כדי לבטל את התוקף לפרעה. מכאן ניתן ללמוד: כי הקב"ה בכבודו ובעצמו מוביל - הוא גם מביא ומוציא כמו שנאמר: "באו ימי פקודה" [הושע, ט, ז]"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה'  עלייך זרח" [ישעיהו ס, א]   יש כאן גם רמז   למטרה הסופית: יציאה מן המיצר ולכך תמיד יש להתפלל לבורא עולם שימלא את הבקשה: "ה' ישמור צאתך ובואך" [תהלים קכ"א, ח]

עוד הסבר מעניין: " בֹּא"- אותיות: אב - אבינו מלכנו ,אב הרחמן אשר משגיח עלינו בבואנו ובצאתנו -  שהרי אין האדם יכול לעבור מכשולים וקשיים ללא עזרתו ועמו אפשר לבוא לכל ההיכלות.

המילה:" :" בֹּא"- בגימטרייה 3 שהם שלוש פעמים א' ר"ת: "אהיה אשר אהיה" [דברים ג, י"ד] ,  כמו כן, האות א' מזכירה לנו שלושה פסוקים של הכנעה ודבקות באלוקים: "אל אלוקים אקרא" [תהלים נ"ה, י"ז]  "אמרתי אלוקיי אתה" [תהלים ל"א, ט"ו]   "אלי אתה אשחרך" [תהלים ס"ג, ג]



כוונת המילים:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, ...."

ישנו פירוש שלפיו : ניתן להסיק שאם היהודי יעביר שלושה דורות את  העלילות שה' עשה במצרים : לא תיפסק האמונה בה' כולל ידיעת התורה ומצוותיה.          רעיון זה אנו לומדים מרבי  יוחנן האומר: "כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם - שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם"[ בבא מציעא פ"ה, ע"א] שנאמר : "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" [קהלת ד' י"ב] כך נוצר הקשר בין תחילת הפסוק לסופו:" "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ" למילים שבסוף:" וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'  ". 

חכמי המסורה  אומרים: כי בשני מקומות בתורה מוצאים את המילה: "ולמען"  בתחילת פרשה זו כתוב:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ" ,ובפרשת "עקב"   כתוב: "ולמען תאריכו ימים על האדמה" [דברים י"א, ט] מכאן לומדים- כי כל המחנך את ילדיו כראוי -זוכה לאריכות ימים על פני האדמה  כפי שהבטיח ה' לעם ישראל.

רבינו בחיי  שם את הדגש  על המילים:" הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" ומסביר: על דרך הפשט -  יש לספר שה' עשה בפרעה ועמו נקמות גדולות- כפי שכתוב בתהלים: "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"

מתוך המוסר הזה שה' נתן במצרים - ישראל וגם אומות העולם ידעו את גדולתו של ה' וילמדו גם את המוסר.

כמו  שמוזכר  בעניין הפלישתים שעיכבו ארון הברית אצלם [שמואל-א, ו, ו]       שם נאמר:" "וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם:  הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם, וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ.."

ועוד פירוש של רבינו בחיי:" הִתְעַלַּלְתִּי"- מלשון עילה כי המעשים הנעשים בעולם הזה יקראם הכתוב בשם: "עלילות"- כמו שנאמר: "הודיעו בעמים עלילותיו" [תהלים ק"ה]

ועוד כתוב  בתפילת חנה: "אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה ,גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם:  כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' , ולא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. [שמואל-א, ב, ג]

דויד המלך אמר:" לְכוּ וּרְאוּ, מִפְעֲלוֹת אֱלֹקים;  נוֹרָא עֲלִילָה, עַל-בְּנֵי אָדָם.[תהלים ס"ו, ה] וכל הפעולות נקראות עלילות - כי כולן נמשכות ונאצלות מן העילה הראשונה.

והכתוב מבאר: כי מתוך עלילותיו ונפלאותיו של ה' במצרים - הראה עצמו עילה כלומר מתוך  כל מה שהקב"ה חולל במצרים - נתפרסם אלוקותו בעולם ועל כך  אמר הנביא הושע: "וְאָנֹכִי  ה'  אֱלֹקיךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים, כִּימֵי מוֹעֵד".[הושע  י"ב, י] כוונת הנביא שעל ידי  המכות במצרים נודע שמו הגדול של ה' בקרב המצרים והגויים -  שיש בכוחו של ה' לשנות את הטבע לניסים גדולים.

ועל דרך המדרש:   כמו שהמצרים עוללו את הכרם של ה' [את עם ישראל] כך ה' מעולל אותם מן העולם.

רש"י מסביר את המילה: "הִתְעַלַּלְתִּי"- שחקתי.

הרמב"ן מבהיר:- "הִתְעַלַּלְתִּי"-"כי אני מצחק בו" - שאני  מכביד את ליבו ועושה בו נקמות.

הרב  שמשון רפאל הירש מסביר:  כי כוונת המילה: "עלילה"  לא פעולה בודדת אחת, אלא  סידרה של פעולות, כוונת ה' להתגלות לעיני כל - על ידי סידרת פעולות ההולכת ומתקדמת- באמצעות פעולות אלה ה' מוכיח את כוחו וגבורתו לכול.

כוונת ה' במילים: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ",-שאין להסתפק לספר את כל אשר ה' חולל במצרים באופן שטחי, אלא יש  לספר זאת מתוך פניה ללב השומע כדי שיקשיב לכך  וייקח את הדברים לתשומת ליבו.

אור החיים מתמקד במטרה  של סיפור המכות במצרים- אין  המטרה נקמה בפרעה, אלא: "לחזק את האותות – שהם עיקר האמונה בלב ישראל "-כדי שהדבר ירשם ולא ישכח לנצח!

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק:

א] כאשר מנהיג הולך בדרך הרצויה לה' והוא קשוב לרצון ה'- אזי הוא זוכה לסייעתא דשמיא לאורך כל הדרך - כדברי דוד המלך: "ה' שֹׁמְרֶךָ; ה'  צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ". [תהלים קכ"ה, ה]

ב] לאור כל מה שה' עולל למצרים ולפרעה בראשם -ניתן ללמוד וללמד את הדורות הבאים- שיעור באמונה-כי הקב"ה באמצעות הניסים הגדולים במצרים- הוכיח את גדולתו וגבורתו –הנצחית הבלעדית על  כל היקום.

ועל כן לא ייפלא, אפוא - כי עם ישראל  האמין בה' ובמשה עבדו אחר אירועים אלה, כפי שנאמר:  "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" [שמות י"ד, ל"א]

ועל כן, אנו מזכירים את יציאת מצרים יום יום בתפילה. מי ייתן ודברי הנביא מיכה יתגשמו במהרה: "כִּימֵי צֵאתְךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ, נִפְלָאוֹת".[מיכה ז, ט"ו]  אמן ואמן.


משה ואלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)


משה ואלוקים.



שיר מאת: אהובה קליין©



משה ניצב  בין הסלעים

 לפתע  מולו יחזה אלוקים

 יצווהו לבוא עמו למצרים

לכבול  הרוע  בנחושתיים.



 משה נושא עיניו לרקיע

רואה קולות ושומע

 שתי אותיות זעירות

כסלע אותו מעצימות.



 משה מתנתק מבדידותו

 לא עוד בודד בשליחותו

 מעתה אביו  שבשמים

יישאהו באהבה  על כפיים.



 בשרו נעשה חידודים

 דמו בעורקיו   הומה  כגלים

 נשמתו חשה  התעלות

נחישות לקראת המנהיגות.



 הערה: השיר בהשראת פרשת בא [חומש שמות]

ציורי תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה, אֶת-הָעִיר, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, אֶל-יְהוָה; וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה"
 [שמות ט, ל"א]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.
 Biblical paintings by Ahuva Klein
Moses prayed to stop the hail in Egypt

יום שני, 23 בינואר 2017

פרשת וארא- אילו ניסים התרחשו במכת ברד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .


פרשת וארא - אילו ניסים התרחשו במכת ברד?

מאת: אהובה קליין .

ציורים שלי על הפרשה:



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות  הגאולה/  ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר  רוח ועבודה קשה/

ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת  במקנה של ישראל/

ציירה: אהובה קליין(c)







העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הפרשה כוללת את תיאור המכות שניחתו על מצרים - בשל סרבנותו של פרעה לשחרר את עם ישראל לחירות . אחת המכות הייתה: מכת ברד וכך התורה מתארת  זאת:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי בָרָד, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:  עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, וְעַל כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה--בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ, עַל-הַשָּׁמַיִם, וה'  נָתַן קֹלֹת וּבָרָד, וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה; וַיַּמְטֵר  ה' בָּרָד, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיְהִי בָרָד--וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד:  כָּבֵד מְאֹד--אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי.  וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם, וְעַד-בְּהֵמָה; וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.  רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר-שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לֹא הָיָה, בָּרָד.  וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם:  ה' , הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים.  הַעְתִּירוּ, אֶל- ה' , וְרַב, מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹקים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד.  וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מֹשֶׁה, כְּצֵאתִי אֶת-הָעִיר, אֶפְרֹשׂ אֶת-כַּפַּי אֶל-ה' ; הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן, וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה-עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע, כִּי  לה' הָאָרֶץ.  וְאַתָּה, וַעֲבָדֶיךָ:  יָדַעְתִּי--כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹקים.  .... וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה, אֶת-הָעִיר, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, אֶל-ה' ; וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה"- וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי-חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת--וַיֹּסֶף לַחֲטֹא; וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ, הוּא וַעֲבָדָיו....."  [שמות. ט, כ"ב-ל"ה]

 השאלות הן:

א] מה המיוחד במכת ברד ?

ב]  כיצד הגיב פרעה למכה ?

ב]  באיזה אופן התפלל משה להסרת המכה?

 תשובות:

מכת ברד

ישנו פירוש המסביר כי: במכת ברד - למרות שני הניגודים , מים ואש שהרכיבו את הברד , הם פעלו יחדיו - זה היה נס בפני עצמו.

אמר רבי אחא: משל למה הדבר דומה? מעשה במלך שהיו לו שני לגיונות חזקים והיו  שונאים זה את זה, אך כאשר  הגיע זמן  מלחמתו של המלך- עשה ביניהם שלום ,התאחדו יחדיו שתי קבוצות אלו כנגד האויב.  הנמשל : באותו אופן התרחש במכת ברד - היות והגיעה השעה שיש צורך להילחם במצרים- ה'  עשה שלום בין המים [ברד] והאש באופן שיוכלו להכות במצרים.

רש"י מסביר: שאכן במכה זו היה נס בתוך נס -  היות והברד והאש רצו לעשות רצון קונם - התאחדו יחדיו. ועשו שלום ביניהם.

רבינו בחיי אומר: כי בזמן שיורד ברד - האוויר משתנה והמחלות באות מארבעה יסודות . ומהי סיבת החולי? התשובה לכך: שינוי האוויר וקלקולו והתהפכות ארבע יסודות ,כי כל עוד הם במתכונת הרגילה שלהם באופן שווה גופו של האדם  בריא וחזק.

ומהם ארבעת יסודות אלה?

קולות וברד- הם הרוח והמים. וכפי שהכתוב מתאר: "וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה"- אלה הם: האש והעפר.

בזמן שהברד ירד, הכול התהפך מלמעלה למטה באופן כזה שהרי מטבעו האש הוא עליון וזך ובזמן המכה הוא ירד  אל יסוד העפר - שהוא השפל והכבד שבכולם.

הרמב"ן  מסביר את המילים: "רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר-שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לֹא הָיָה, בָּרָד"

הרי לפי ההיגיון היות ומשה נטה את ידיו כלפי השמים במכת ברד, היה  צפוי שירד גם על ארץ גושן - ברד- כיוון שהאוויר בארץ גושן  ואוויר מצרים חד הוא!      ולכן בא הכתוב להדגיש שבארץ גושן- היכן שהתרכזו היהודים-  לא ירד ברד בדרך נס.

הספורנו  מתייחס למילים "וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר".  כשירד הברד בחוזק רב האוויר נלהב ונתן קולות ,וחוזק תנועתו של הברד היה בגודלו להרוס את הרך  והקשה.

הרב  שמשון רפאל הירש מסביר: כי הפלא הגדול היה ,שירדו כדורי ברד בכמויות עצומות בארץ שמעולם לא ראתה ענן ואירוע זה בישר על  שינוי מוחלט באקלים של מצרים.  לגבי האש הוא אומר: כי הברקים היו כה רצופים עד שלא היה ביניהם שום מרווח.

 תגובת פרעה למכת הברד.

הכתוב מתאר את תגובת פרעה באופן הבא: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם: ה' , הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים.  הַעְתִּירוּ, אֶל- ה', וְרַב, מִהְיֹות קֹלֹת אֱלֹוהִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד".  [שם, ט, כ"ז]

הרש"ר הירש מסביר: כי  גילוי הכוח של מכה זו גרם לפרעה להרגיש את כוחו הבלתי מוקבל של אלוקי העברים, הרי הצדיק לוקח את המצב האובייקטיבי ואילו  הרשע  לוקח את הדברים באופן סובייקטיבי - כלומר הוא  פועל לפי שרירות ליבו ,כעת פרעה מגיע להכרה שהוא לא החשיב די את כוחו של ה' ולא שקל את המצב כפי שהוא, אלא פעל מתוך שרירות הלב  לכן הוא מודה שה' הוא הצדיק ואילו הוא - פרעה ועמו - הם הרשעים!

 פרעה מבין בצורה ברורה- כי רק אחד יכול לשלוט על הקולות והברד - והוא האלוקים.

ה"כלי יקר" מסביר: כי הברד והקולות באו על פרעה ומצרים-  היות ופרעה לא רצה לשמוע בקול ה' בהדר. לכן ה' השמיע לו באמצעות מכה זו- קולות נוראים ומפחידים. מטעם זה פרעה התוודע  על חטאו והודה: כי הוא  ועמו רשעים.

וזאת לעומת התנהגותו של פרעה קודם מכת הברד שהוא  כחש בה' ולא האמין בו ובנוסף דיבר בקול- חטא בקול ומספר לשון הרע על הבורא, מטעם זה קיבל עונש , מידה כנגד מידה ונידון בקולות , הדבר דומה למצב של אדם  החולה בצרעת ונאלץ להתבודד מחוץ למחנה ומקריב ציפורים לה' אשר משמיעות קולות בציוצן כדי לכפר על קולו  שהשמיע-בלשון הרע.

הרמב"ן מסביר: כי פרעה פשוט מודה לאחר המכה: כי הוא חטא לה' והוא ועמו רשעים לפי שהוא ועמו מרדו בה' .

 תפילת משה- להסרת מכת ברד.

"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה, אֶת-הָעִיר, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, אֶל- ה'  וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה"

הרמב"ן מסביר: משה התפלל כאשר  ידיו פרושות לשמים ועשה זאת  בצאתו מן העיר ורבותינו אמרו [מכילתא] כי לא הייתה אפשרות למשה להתפלל בתוך העיר - כי המקום היה מלא בעבודה זרה.

רש"י מסביר את המילים: "וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה"-בשני פירושים:

א] כתוצאה מתפילתו של משה המטר לא הגיע לקרקע ואף אותן טיפות שהיו באוויר לא המשיכו את דרכן לאדמה. בדומה לכך כתוב בספר דניאל[ ט, י"א]:    "ותתך עלינו האלה והשבועה"

ב] "וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ" -לא  שפך.

רבינו בחיי מסביר  בדומה לרש"י- טיפות המטר עמדו בין השמים לארץ לאחר שירדו. אך הוא מוסיף פרט מעניין: "והקולות גם כן היו תלויים  ואימתי ירדו? בימי אלישע שנאמר [מלכים -ב, ז] "וה' השמיע אל מחנה ארם קול רכב וקול סוס קול חייל גדול".

רבינו בחיי מתייחס לתוצאת התפילה של משה ואומר: כי כפי שהכתוב מציין:   "וַיֹּסֶף לַחֲטֹא; וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ, הוּא וַעֲבָדָיו.  וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל":

 זוהי תוצאה צפויה מראש - כי כך דרכם של רשעים, כשיש להם צרה- הם נכנעים ושהיא חולפת - הם מתגאים.

 ההוכחה לכך: שתחילה פרעה התוודע: ואמר: " חָטָאתִי הַפָּעַם: ה' , הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים". 

ומכאן לומדים: שגאוות הרשעים בסופו של דבר גורמת להשפלתם וההוכחה  היא: מתוך שנתגאה פרעה ואמר בתחילה: "מי ה' אשר אשמע בקולו.."? כתוצאה מזה באה - השפלתו כאשר טבעו הוא ואנשיו בים  סוף.

בדומה לכך היה גם גורלו של נבוכדנצר מלך בבל- שהתגאה ובסוף הושפל, אך לא כך הצדיקים, הם אינם מתגאים בעצמם אלא, משפילים את עצמם ומתוך כך מגיעים לגדלות.- למעלת כבוד.

ה"כלי יקר" מביא עוד סיבה לכך שמשה חייב להתפלל מחוץ לעיר: היות ופרעה חטא בלשון הרע  בדברו על ה', ובכך הוא גרם שה' סר מעליו ואינו רוצה אפילו להתראות אל משה- כל עוד הוא במחיצת פרעה כפי שאמרו רז"ל: "כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור יחד" שנאמר: "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עיניים ורחב לבב אותו לא אוכל" [תהלים  ק"א, ה]

ופירוש זה אינו סותר את דברי רשי"- כי לשון הרע- הוא עוון כה גדול- הוא שקול כנגד: שפיכות דמים, עבודה זרה ,וגילוי עריות.

יש אומרים:  שמשה הוצרך להגיד לפרעה כי הוא יוצא מהעיר- כדי שלא יחשוב פרעה שהוא בורח  מיראת הקולות לאיזה בית להתפלל. אלא רצה להדגיש לו שהוא יוצא מהעיר להתפלל- להוכיח לו את גודל הנס- שבכל מקום שהוא דורך-אין שם ברד.



לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן  להסיק: כי במכת ברד התרחשו ניסים גדולים: האש והמים דרו בכפיפה אחת כנגד הטבע בתוך מכת הברד. המכה לא פגעה כלל בישראל- וזה  נס בפני עצמו!

פרעה נענש מידה כנגד מידה : הוא  התגאה  בעצמו ודיבר בקול  וריכל על ה' וכנגד זה במהלך מכת הברד היו קולות ממש מפחידים שזעזעו את פרעה וכל מצרים.

וכנגד גאוותנותו הרבה בסופו של דבר הושפל בטביעתו בים סוף. על כך אמר שלמה המלך: "גאוות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד" [משלי כ"ט]

משה ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)


משה ותפילתו/ שיר מאת: אהובה  קליין©

הברד  היכה במצרים

יחדיו - אש ומים

פרעה איבד עשתונות

לשמע  רעש וקולות.



ביקש  ממשה המנהיג

קולות הברד להפסיק

להעתיר לפני האלוקים

הגם שהוא ועמו רשעים.



משה נושא כפיים

כלפי יריעת השמים

ממעמקים נושא  תפילה

כהרף עין   פסקה מכה.

הערה: השיר בהשראת: פרשת וארא [חומש שמות]

ציורי תנ"ך/ בנות יתרו/ ציירה: אהובה קליין (c)

וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן".

[שמות ב, ט"ז]

הטכניקה: צבעי  שמן על בד.העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein

Jethros daughters at the water well

יום שלישי, 17 בינואר 2017

פרשת שמות- משום מה זכה משה להנהיג את ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.



פרשת שמות - משום מה זכה משה להנהיג את ישראל?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה קורא  למיילדות/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת שמות - היא הפרשה הפותחת את חומש שמות.


בתחילתה , היא מתארת את  ירידתם של בני יעקב ומשפחותיהם  למצרים כשהם מונים סך הכול שבעים נפש .בהמשך את  נישואי משה לציפורה בת יתרו ואת תחילת צמיחתו של משה כמנהיג:

"וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר.  וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם.  וַתָּבֹאנָה, אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם.  וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן.  וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם.  וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה.  וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם:  כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה".         [שמות, ב, ט"ו-כ"ב]

השאלות הן:

א] מדוע ברח משה ממצרים למדין וכיצד ניצל ?

ב] מה ניתן ללמוד על אישיותו של  משה?

תשובות.

בריחתו של משה ממצרים.

משה ראה שני אנשים עבריים מתקוטטים ביניהם - כפי שהכתוב מתאר:              "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.  וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי? וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר".[שם, ב, י"ג-ט"ו]

משה הבין, שפרעה רוצה להורגו בשל הריגתו את האיש המצרי.

רבינו  בחיי מסביר: כי דתן ואבירם הלשינו עליו ולכן פרעה ביקש להורגו  ומטעם  זה - נאלץ לברוח למדין.

ומדרש אגדה: פרעה מסר אותו  לסייף - כדי שיהרגהו- אך לא עלה בידו ולא שלטה בו החרב וההוכחה: שמשה בעצמו אמר: "ויצילני מחרב פרעה"              [ שמות י"ח]

עוד מוסיף רבינו בחיי: כי מכאן למד דוד המלך וברח, שנאמר: "ויברח וימלט" [שמואל- א ,י"ט]

כמו כן נאמר: "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" [ישעיהו כ"ו]

מדרש רבה מסביר: בזמן שברח משה מפני פרעה, על כך-"אמר ר' יהושע בן לוי נעשו כל הסנקליטין שהיו יושבין לפני פרעה מהם אלמין מהן חרשין מהן סומין, [נעשו כל אנשי מצרים  מהם אילמים, מהם חרשים, ומהם עיוורים] והיה אומר[פרעה]   לאילמים היכן משה? ולא היו מדברים, לחרשים ולא היו שומעין, לסומין ולא היו רואין, זה שאמר הקב"ה למשה מי שם פה לאדם, מי שם פה לפרעה שאמר בפיו הביאו את משה לבימה להרגו, או מי ישום אלם, מי שם הסגנים אילמים חרשים וסומין שלא הביאוך, ומי עשה עצמך פקח שתברח, הלא אנכי ה', שם הייתי עמך, והיום אני עומד לך. (שם ,שם לה ולו)

לפי הסבר זה: הקב"ה הגן על משה באופן שכל אנשי מצרים לא יכלו לגלות  את בריחתו לפרעה, לפי שחלקם היו עיוורים, חלקם - חרשים וגם אילמים.

רש"י מסביר את המילים:" אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" [לפי מדרש תנחומא]- כאשר ראה משה שהאנשים העברים מספרים לו כי ידוע להם שהוא הרג את המצרי, התחיל משה להרהר מדוע דווקא עם ישראל נענש בשעבוד מבין כל האומות ? כנראה שיש ביניהם לשון הרע ועל כן איך יהיו ראויים לגאולה?

אישיותו של משה.

נאמר על משה:" וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם"    [שם, ב, י"א]

רש"י אומר: כי משה בצעירותו היה נותן עיניו וליבו על עם ישראל המשועבדים והיה מרחם עליהם.

כאשר משה משתקע במדין - הוא מוצא שם מנוחה.

הרב  שמשון רפאל הירש מבהיר: כי משה ישב שם זמן רב ,שהרי בשובו אחר כך למצרים כבר לא היה צעיר, אלא בן  שמונים שנה ואז  נולד לו גם הבן השני.

הכתוב מתאר  את עזרתו של משה  לבנות מדיין: "וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם". 

על כך אומר הרש"ר: כי משה הבחין שבנות יתרו  הן חסרות ישע, לפי שהרועים באו ודחפו אותן והתנהגותם הייתה  נוקשה כלפיהן - כאילו הן  באות מתוכם וזאת ,למרות שאף אדם גס שבאנשים- יודע כיצד לנהוג עם נשים ביתר רכות.

ומשה עזר להן משום שהיו  חסרות אונים, נשים חסרות ישע שניתן בנקל לפגוע בהן, מעשהו היה מעשה חסד, כאשר ראה שהנשים היו שרויות בפחד וחוסר אונים.

הרמב"ן אומר: כי רועי המקום היו באים תמיד לבאר ומשקים את צאנם לפני בוא בנות יתרו.

ורק אחר כך הנשים היו באות לשאוב את המים, אבל אותו יום באו בנות יתרו טרם אותם רועים ואז באו הרועים וגרשו אותן -היות ורצו הם קודם להשקות את צאנם.

למשה כאב הדבר ובא להצילן.

הספורנו מסביר: כי משה לא הטיף מוסר  לאותם רועים אלא :"קם להושיע את העשוקים מיד עושקיהן"

רבי אברהם סבע[ ממגורשי ספרד] בפירושו: "צרור המור" מסביר: כי המקרה שמשה הציל את בנות יתרו  מוכיח שהוא סיכן את  נפשו.

לפני כן הציל את  אחד מאחיו ממכהו המצרי, אחר כך התערב  בריב של שני אנשים עבריים והפעם הציל עשוק שלא מבני עמו- כך הוכיח שהוא ראוי להיות רועה ישראל.

רש"י מסביר : כי עצם העניין שמשה ישב על הבאר- לשון ישיבה שלמד מיעקב שמצא את זיווגו בבאר.

ועל פי שמות רבה: "קלט דרך אבות, שלושה נזדווגו להם זיווגיהם מן הבאר.

יצחק ,יעקב ומשה. ביצחק כתוב: "ויצחק בא מבוא באר.." [בראשית כ"ד, ס"ב.]

מעניין כי בנות יתרו סיפרו לאביהן: "אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים";

על כך ראיתי  הסבר יפה בספר: "מעיינה של תורה"

מסופר במדרש: "הוא עברי ולבושו מצרי" היות והיה משה לבוש כמצרי- לכן בנות יתרו אמרו לאביהן: כי איש מצרי סייע להן.

בזמן שממשלת הצאר ברוסיה יצאה  נגד היהדות בגזרה קשה לא ללבוש לבוש בסגנון יהודי, הצדיקים באותה תקופה ניסו להילחם נגד גזרה זו. שאל אחד מהיהודים המשכילים את הרבי הזקן מוורקי - הצדיק ר' יצחק ז"ל: מדוע צדיקי הדור נלחמים במלוא כוחם נגד גזירה זו על הלבוש, הרי משה רבינו בכבודו ובעצמו היה לבוש כמצרי? ענה לו הרבי מוורקי ז"ל: כשראה משה שיתרו רוצה להשיא את בתו רק לאיש עברי, אך חשש מפני אומות העולם , לבש מיד  לבוש מצרי וזאת על מנת שיוכל לתת לו את בתו לאישה, ללא חשש מן המדיינים  - דבר זה נעשה כדי שהמדיינים יחשבו שמדובר באיש מצרי.

זה מקרה חריג ונדרש לאותן הנסיבות בלבד, אבל שיהודי ילבש לבוש נוכרי באופן קבוע –הדבר הוא איסור מוחלט.

ועל פי "אבני אזל" אדם כמשה - שהיה מוכן לחרף את נפשו למען נרדפים ומעונים כדי להצילם ,אינו מצרי רגיל וזאת למרות מראהו -הלבוש כאיש מצרי. על מצרי כזה יש להתבונן בהתפעלות ובאופן של פליאה...

כשמוע יתרו על עזרתו של משה לבנותיו,: " וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם"

רש"י מסיק מכאן: כי יתרו  הבין שמדובר לא סתם באיש מצרי, אלא  באחד שהוא מזרע יעקב לפי שכאשר דלה לבנותיו מים מן הבאר- המים עלו לקראתו.  והרי בזכות יעקב כאשר היה במצרים עלו מי הנילוס לפרעה.

עוד מוסיף רש"י ואומר על פי שמות רבה:  כי כוונת יתרו הייתה להזמין את משה לאכול לחם לא רק כדי שיאכל, אלה ע"מ  שיישא את אחת מבנותיו.

רבינו בחיי  מביא מדרש: בזכות יתרו שאמר לבנותיו לקרוא למשה לאכול לחם, זכה שבניו ישבו בלשכת הגזית .

על כך אמר שלמה המלך: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו".   [קוהלת י"א]

פירוש נוסף לדברי שלמה המלך : "שלח לחמך"- זהו יתרו שאמר לבנותיו שתקראנה למשה שיבוא לאכול לחם. "על פני המים"- זה משה, שנאמר: "כי מן המים משיתיהו". "כי ברוב הימים תמצאנו"  הכוונה לאהרון, שנאמר: "ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם" [שמות י"ח]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על אישיותו  המיוחדת של  משה- וזאת על פי התנהגותו לאורך כל הדרך, מסירות נפש לזולת והגדיל לעשות כאשר טרח גם לעזור לבנות יתרו שלא השתייכו לעמו, ומעניין כי יתרו בעצמו שם לב כי משה הוא אדם מיוחד ועל כן לא ייפלא אפוא -  שהוא אמר לבנותיו להזמין אותו  אליהם - כדי שייתן לו לחם מתוך כוונה שמשה יישא  את אחת מבנותיו.

לכן כמה נכון משפט  זה: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה "