"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה:
עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום.."ויקרא כ"ג,ט"ו]
הטכניקה: שמן על בד.
יום שלישי, 28 באפריל 2015
פרשת אמור- מה הטעם בספירת העומר?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)
פרשת אמור- מה הטעם בספירת העומר?
מאמר מאת: אהובה קליין ©
ציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן לפני הכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשת אמור פותחת
בענייני קדושה, ראשית בדינים הקשורים
לכוהנים ומשם ישנו מעבר לנושא החגים.
ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.
ציורי תנ"ך/ הבאת העומר לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
אחד הנושאים המעניינים: ספירת העומר- מיום הבאת עומר התנופה לכוהן:
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע
שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה
לה' [ויקרא כ"ג, ט"ו]
השאלות הן:
א] הבאת העומר – מה תכליתו?
ב] כיצד
סופרים את העומר, וממתי?
ג] מהי מטרת ספירת
העומר?
תשובות.
הבאת העומר.
התורה מצווה אותנו
להביא את האלומה הראשונה מקציר השעורים לכהן ממחרת ליום ראשון של חג הפסח, ולפני
כן אסור לנו לאכול מהתבואה החדשה.
ספר החינוך מבאר: "נצטווינו להקריב ביום שני של פסח, נוסף על המוסף של ימי הפסח,
עומר אחד של שעורים, הנקרא: "עומר התנופה", כפי שנאמר: "והניף את
העומר לפני ה'
[הכוונה לקורבן ציבור
המובא בשם כל עם ישראל].
משורשי המצווה: כדי
שנתבונן מתוך מעשה החסד הגדול, שעושה הקב"ה עם בריותיו, לחדש להם שנה- שנה
תבואה למחייה. לכן ראוי שנקריב לה' ממנה, למען
נזכיר חסדו וטובו הגדול, טרם נהנה ממנה"
במילים אחרות : יש
כאן הבעת תודה לקב"ה על כך שדואג לנו לתבואה חדשה מידי שנה בשנה למען
מחייתנו.
ר' משה אלשיך מסביר: כי השפע הכלכלי עלול לגרום לאדם שיחטא , שמא יזקוף את כל הצלחתו
בעניין היבול לזכותו הבלעדית – כמו שנאמר:
"וישמן ישורון ויבעט" [דברים ל"ב, ט"ו]- ויחשוב כי רק
בזכות חריצותו ועבודתו בשדה הגיע להצלחה-כפי שהתורה
מזהירה:"השמר לך פן תשכח את ה'...ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך
מארץ מצרים מבית עבדים"[דברים ח, י"א-
י"ד] לכן התורה ציוותה אותנו להביא,
את העומר הראשון לה'. במטרה לחנך את העם כי הכול מאת ה'.
הנפת העומר על ידי
הכהן לכל ארבע רוחות השמים ,למעלה ולמטה- מסמלת לנו כי הקב"ה שולט על כל העולם.
ה"משך
חכמה" מסביר: כי
המטרה בהבאת העומר – להדגיש לעם ישראל כי
אין עניין הגשמיות העיקר בחיים, מסיבה זו בתחילת הקציר יש להביא אלומה ראשונה לה', ובאמצע עונת הקציר: "ולקט
קצירך לא תלקט"
ובתום
הקציר: יש לדאוג גם לעניים ולגר: "לא תכלה פאת שדך...לעני ולגר תעזוב
אותם, אני ה' אלוקיכם"
התורה מחנכת אותנו
לחשוב גם על הזולת ולדאוג לו.
ספירת העומר.
לדעת הרמב"ם: "מצוות עשה לספור שבע שבתות
תמימות [שבעה שבועות] מיום הבאת העומר, שנאמר[ויקרא כ"ג]"וספרתם
לכם ממחרת השבת.. שבע שבתות.." ומצווה למנות הימים עם השבועות ,שנאמר: "תספרו
חמישים יום"
ומתחילת היום מונים, לפיכך
מונה בלילה, "בליל ששה עשר בניסן"
הכוונה לדברי
הרמב"ם: כי המצווה של ספירת העומר היא מהתורה.
ויש להקפיד לספור את
הימים עם השבועות, כפי שאנו נוהגים: "היום עשרה ימים, שהם שבוע אחד ושלושה
ימים לעומר" וזאת מהטעם: כי נצטווינו על השבועות-"וספרתם...שבע
שבתות" וגם נצטווינו למנות את הימים:
"תספרו חמישים יום" מכאן שעלינו לספור את השבועות וגם את הימים.
כמו כן, יש למנות
בלילה מליל ט"ז בניסן.
היות ויש למנות "מתחילת היום"- מתחילת
היממה. מהטעם שתחילת היממה היא משעות הערב. כפי שנאמר בבריאת העולם: "ויהי
ערב ויהי בוקר יום אחד" מכאן שסופרים את העומר בלילה.
והתחלת הספירה היא:
"ממחרת השבת" ולא מערב חג הפסח, כי אז חוגגים את ליל הסדר וקוראים את
ההגדה ודנים בנס יציאת מצרים -שיצאנו בחסדי ה' מעבדות לחירות.
ואין מערבבים שמחה
בשמחה.
הרמב"ם מוכיח ש"ממחרת השבת"
הכוונה ממחרת ערב חג הפסח- מספר יהושע ה, י-י"א]
"ויחנו בני
ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו, ויאכלו מעבור
הארץ[מתבואת הארץ] ממחרת הפסח, מצות וקלוי בעצם היום הזה"
תוכן זה זהה למה
שנאמר בפרשתנו: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עמם היום הזה"[ויקרא כ"ג, י"ד]
מטרת ספירת העומר.
על פי ספר החינוך
ישנו טעם מעניין לעניין הספירה:
"משורשי המצווה,
על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו
אלא התורה.. והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו את התורה ויקיימוה..
ומפני כן נצטווינו למנות ממחרת יום- טוב של פסח, עד יום נתינת התורה, להראות
בנפשנו החפץ הגדול [הרצון החזק] אל היום הנכבד, הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה
תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו, שיצא לחירות, כי המניין מראה, כי כל ישעו וכל חפצו
להגיע אל הזמן ההוא.."
במילים אחרות, המטרה
של הספירה היא - הגעגועים לקבלת התורה שלמענה יצאנו ממצרים.
ישנם מפרשים הטוענים : כי ספירת העומר היא – סוג של ספירת טהרה - שמטרתה לטהר את ישראל
מזוהמת מצרים לקראת היום המיוחל-מתן תורה.
המהר"ל סובר: כי מטרת הספירה לקשר בין העומר לתורה- כי אם אין קמח אין תורה.
לפי פירושו של
אבודרהם: הספירה כרוכה בזמן העיסוק בקציר, ורוב ישראל עסוקים
באותו זמן בעבודה בשדות וישנו חשש שישכחו את מועד עלייתם לרגל לירושלים בחג
השבועות. והספירה – תפקידה להזכיר ליהודי כי החג מתקרב ובא.
לסיכום, לאור האמור
לעיל, אנו לומדים כי הבאת העומר לכוהן נועדה להזכיר ליהודי כי כל היבול בשדות הוא
בזכות הקב"ה הדואג למחייתם.
והספירה נועדה
להתכונן לחג השבועות - חג מתן תורה שהוא
אחד מבין שלושת הרגלים.
מי ייתן והגאולה תגיע
במהרה ונזכה שוב לעלות לירושלים בשלושת הרגלים להביא ביכורים למקדש- כבימים ימימה,
אמן ואמן.
יום שני, 27 באפריל 2015
ספירת העומר/ שיר מאת: אהובה קליין(c)
ספירת העומר/שיר מאת: אהובה קליין ©
ממחרת השבת סופרים
שבע שבתות וימים
מיום הבאת העומרים
אותם יניפו הכוהנים.
געגועיהם נוסקים לגבהים
לבוא יום החמישים
ברמ"ח אבריהם אהבה
התרגשותם בוערת
כלהבה.
בלבוש ואדרת מתהדרים
כאיש אחד מתאחדים
מעמד הר סיני זוכרים
בנשמתם לנצח נצחים.
יום שבת, 25 באפריל 2015
עוללות/שיר מאת: אהובה קליין(c)
עוללות/ שיר
מאת: אהובה קליין ©
נפשו כחרס הנשבר
צועד בשבילי עפר
לצדי שדות ומטעים
חיטה זיתים וכרמים.
דל אמצעים וממון
תר אחר מזון
נשמתו דבוקה לאלוקים
הדרך אצה מאירה פנים.
לפתע יבחין בקובץ
עוללות
בתום בציר ברוח
מחוללות
את בני ביתו יפתיע
גם את רעבונו ישביע.
מודה לבורא עולם
העומד בראש סולם
דואג לכל בריה ובריה
באוויר בים ביבשה.
הערה: השיר בהשראת: אחרי
מות-קדושים[חומש ויקרא]
יום רביעי, 22 באפריל 2015
ציורי תנ"ך/ העני אוסף עוללות/ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת קדושים]
"וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם"
[ויקרא י"ט,י]
הטכניקה: שמן על בד.
Biblical painting
Poor man picking grapes in the vineyard
פרשת אחרי מות- קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)
פרשת אחרי מות. קדושים- כיצד ניתן
להגיע לקדושה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשיות: אחרי מות
וקדושים- כוללות נושאים רבים: הנושא המרכזי: קדושה.
והשיא הוא: היום
הקדוש ביותר במשך השנה- יום הכיפורים בו הכוהן היה עובד לפני ה' במקדש ומכפר על עם ישראל, מטיל
גורלות על שני השעירים, גורל אחד לה' והשני לעזאזל , בנוסף היה מקטיר קטורת-על מזבח הזהב ובני ישראל מצווים לצום ביום קדוש זה.
ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בנוסף ,בפרשת קדושים
מופיע גם החיוב של מתנות עניים
"ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצֹר ולקט קצירך לא תלקט ,
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט , לעני ולגר תעזוב אותם , אני ה' אלוקיכם"
[ויקרא ט,י]
פרשת קדושים פותחת
במילים:
"וידבר ה' אל
משה לאמור: דבר אל-כל-עדת בני- ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה'
אלוקיכם" [ויקרא י"ט, ב]
השאלות הן:
א] כיצד עם ישראל
נהיה קדוש?
ב] מהם מתנות עניים?
התשובות:
קדושת עם ישראל.
חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה קדוש ונבדל מן העולם ,למרות זאת הוא מעורב בתוך
הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה אלא
להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע עליה בכל
אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.
החתם סופר מפרש את דברי תורת כוהנים:
"פרשה זו בהקהל נאמרה" ה' אינו אוהב את הנזירות והפרישות מהבריות, אלא
מעוניין שהאדם יהיה מעורב בחברה-יאהב את הבריות ויקרבם לתורה. לכן- פרשה זו שנושאה
היא הקדושה אינה נאמרת בבדידות אלא ב"הקהל" בתוך הציבור.
רבינו בחיי אומר: טרם יום השישי נבראו שני סוגים של ברואים: השכליים –נבראים עליונים
שהם כוללים שכל הנבדל מן החומר-כנראה הכוונה למלאכים.
ונבראו גם הארציים
שכללו את העצים, הצמחים ובעלי החיים –אשר נחשבים לחומר גמור וכל קבוצה יש לה את
התפקידים האופייניים לה, קבוצה אחת בשכלה והשנייה בטבעה.
לפיכך, ברא הקב"ה
ביום השישי את האדם הכולל בתוכו גם שכל וגם טבע-שכל בדומה למלאכים וחומר בדומה
לבעלי החיים וניתנה לו אפשרות בחירה, באיזו דרך ילך : האם בדרך השכל, או בדרך הטבע
- הכולל את התאוות. במידה ומתגבר על
החומריות ונלחם בתאוות , מסוגל הוא להגיע למדרגת מלאך. אך אם ימשך לחומריות ירד לדרגת בהמה. ועד שלא חטא האדם הראשון אכן היה
במדרגת מלאך. כולו היה שכלי ללא מום. והיה ראוי שיחיה לנצח כדוגמת המלאכים. אך
היות וחטא ונמשך אל התאווה-גורש מגן העדן. וניתן לו העשב בדומה לבהמה, כפי שנאמר: "ואכלת
את עשב השדה" [בראשית ג] בו בזמן שקודם לכן הוא נהנה מפירות העצים שהיה מטע
ה', מכאן יש ללמוד: כי על האדם מוטל להתגבר על התאוות ולנטות לצד השכל. שהרי נאמר
:"כי יצר לב האדם רע מנעוריו" [בראשית ו]
אדם הנמשך לתאוות-
עובר על התורה כולה- לפי שהדבר מתבטא בארבעה
מישורים:
א] מחשבה.
ב] דיבור,
ג] מאכל.
ד] גוף האדם.
על ידי מחשבות
רעות האדם מגיע לעבירות גם בדיבור, כגון שעוסק ברכילות.
ובמאכל האדם עשוי
לאכול מאכלים שאסרה התורה.
ובגופו עשוי לחטוא
בעריות.
לכן כל הפורש עצמו
מהתאוות נקרא: קדוש.
המגיד ממזריץ מחדש
ואומר: כי קדושת ה' נובעת
מתוך קדושת עם ישראל ,כפי שהם - ישראל מתקדשים למטה כך מתווספת קדושה לקדושה למעלה. יש יחסי
גומלין בין הקדושה התחתונה לקדושה העליונה
.
וחז"ל אמרו רעיון דומה בתורת כוהנים "קדושים תהיו- פרושים תהיו, כי
קדוש אני ה' אלוקיכם לומר, אם אין מקדשין אתם
עצמכם מטה, מעלה אני עליכם כאילו לא קידשתם אותי"
מתנות עניים.
ציורי תנ"ך/ מתנות לעניים ו מפירות האילן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
התורה מצווה עלינו גם
לחשוב על העניים.
עני :הוא אחד שאין לו
מאתיים זוז במזומן, סכום המספיק למשך שנה אחת למזון ולכסות. ואם אין לו סכום זה
אין מחייבים אותו למכור את ביתו והתכולה ויכול להנות ממתנות העניים [מסכת פאה ח, ח]
כשקוצרים את התבואה
בארץ ישראל חייבים בפאה וגם כך לגבי
פירות האילן, יש להשאיר לעניים בקצה השדה
יבול.
לקט- הכוונה לשיבולים בודדות שנושרות בזמן הקציר.
אולם שלוש שיבולים
בבת אחת אינן נחשבות ללקט
דינים אלו התקיימו
הלכה למעשה, ההוכחה: דברי רות המואבייה: "אלכה- נא השדה ואלקטה שיבולים"
[מגילת רות ב, ב]
"גם בין העומרים
תלקט[שם ט"ו]
ולגבי הכרם, בסוף
הבציר האשכולות שמאחרים להבשיל נקראים עוללות.
על פי חז"ל:
עוללות הכוונה לאשכול ענבים שאין לו כתף
ולא נטף.
החלק העליון של האשכול נקרא כתף והחלק התחתון נקרא-
נטף.
לכן אשכול כזה שאין
לו לא כתף ולא נטף נקרא: עוללות.
פרט- הכוונה לשני גרגירים של ענבים. והם מיועדים לעניים.
לסיכום, לאור האמור
לעיל: עם ישראל מצווה להיות קדוש-
על ידי קיום מצוות התורה- מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות בין אדם למקום
ומצוות בין אדם לחברו. כמו כן, עליו לשמור על קדושת הארץ - כגון: לא לעבוד עבודה
זרה. קדושת הזמן- שמירת שבתות ומועדים. קדושת הזולת-לכבד ולדאוג גם
לאלה שאין להם.
ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
כל אחד חייב לעשות השתדלות לקיים את המצוות על הצד
הטוב ביותר בדומה לאומן המתאמץ להשביח את יצירותיו.
יהי רצון ויתקיים בנו
הפסוק: "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' "
יום שלישי, 21 באפריל 2015
ציורי תנ"ך/ישראל משולים לאריה/ ציירה: אהובה קליין(c)
"אריה שאג מי לא ירא"?[עמוס ג,ח]
הטכניקה: שמן על בד.
ארץ ישראל לעם ישראל- האומנם?הרהורים על יום העצמאות ה67/מאמר מאת: אהובה קליין.
ארץ ישראל לעם ישראל– האומנם ? הרהורים על יום העצמאות ה67
מאמר מאת: אהובה קליין ©
יום העצמאות למדינת
ישראל בפתח- יום חג שכולו שמחה והודיה לה'-
על כך שאנו חיים במדינה עצמאית משלנו.
מדינה אשר הובטחה
לאבותינו ,קמה גם בזכות חירוף נפשם של
חיילי צה"ל למענה ולמען העם. את זכרם
אנו מעלים ביום הזיכרון לחללי צה"ל,
טרם חג יום העצמאות ונשמותיהם נצורות בליבנו לאורך כל השנה..
ציורי תנ"ך/ ישראל באחרית הימים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
השאלות הן:
א] האם ארץ ישראל
נועדה לעם היהודי, מאין לנו ההוכחות לכך?
ב] כיצד נזכה להבטיח
את קיומה לנצח?
ג] מה הן הציפיות
לגבי העתיד ?
התשובות.
ארץ ישראל נועדה לעם
היהודי- הוכחות.
לראשונה אנו פוגשים
בהבטחת ארץ ישראל לעם ישראל בחומש בראשית:
תחילה ברמז:
הקב"ה אומר לאברהם
–אבי האומה: "לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך :
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שימך והיה ברכה"
[בראשית י"ב, א-ב]
"אשר אראך"
-על כך אומר רש"י- הקב"ה לא גילה לאברהם את הארץ מיד, כדי לחבב אותה
עליו ,ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור.
מאוחר יותר אברהם
זוכה להבטחת הבנים והארץ: "ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט- נא השמימה
וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר כה יהיה
זרעך" אברהם מאמין באמונה שלמה- כפי שנאמר: "והאמין בה' ויחשבה
לו צדקה" [בראשית ט"ו, ה]
ציורי תנ"ך/ "לזרעך נתתי את הארץ הזאת.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בברית בין הבתרים- ה'
מבטיח לאברהם וכורת עמו ברית: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך
נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" [שם ט", ט"ו]
ובהמשך הקב"ה
מבטיח לקיים את הברית:"והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך: ונתתי
לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם
לאלוקים" בברית זו הקב"ה מבטיח את הארץ לכל הדורות ובתמורה דורש: את
קיום ברית המילה: "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם."
אך מי שלא יקיים את
הברית, עונשו: "וערל זכר אשר לא- ימול את בשר עורלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה
את בריתי הפר" [שם י"ז, ד-ט"ו]
כאשר שרה דורשת
מאברהם לשלח את ישמעאל עם הגר, היא מתרצת זאת במילים: "..גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני
עם-יצחק" [שם כ"א, י]
בתום ניסיון עקדת
יצחק המלאך נשבע לאברהם: "..בי
נשבעתי נאום- ה' כי יען אשר עשית את - הדבר הזה ולא חשכת את יחידך: כי ברך אברכך
והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער
אויביו.." [שם כ"ב, ט"ו- י"ח]
ההבטחה מגיעה גם ליצחק-
כאשר הולך לגרר מפאת הרעב השורר בארץ כנען.
"וירא אליו ה'
ויאמר אל- תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך
כי לך ולזרעך אתן את כול הארצות האל
והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך...." [שם כ"ו, ב-ה]
דברי ה' מגיעים ליעקב, כאשר יוצא מבאר שבע אל עבר חרן - בציווי אמו ,הוא
מגיע אל הר המוריה ובלילה חולם את חלום הסולם והמלאכים : "והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי
יצחק -הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה
וקדמה וצפונה ונגבה..." [שם כ"ח, י"ג—ט"ו]
הבטחת הארץ נאמרת גם
למשה בזמן שהות עם ישראל בגלות
מצרים – במסגרת ארבע לשונות
הגאולה:"...כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים : והבאתי אתכם
אל- הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני
ה' " [שמות ו, ו-ח]
ירמיהו הנביא מנבא-
כי בתום גלות בבל עם ישראל ישוב אל ארץ ישראל : "..ושבתי את שביתכם וקיבצתי אתכם מכל הגויים
ומכול המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאום ה' והשיבותי אתכם אל- המקום אשר הגליתי אתכם
משם.." [ירמיהו כ"ט, ט—ט"ז]
קיום ושמירת - ארץ ישראל-הלכה למעשה.
כאשר יש לאדם דבר יקר ערך , ודאי ישמור עליו כאוצר
וישתדל שלא יפגע חלילה אוצר זה, ובוודאי
לא יהיה מוכן לוותר עליו כלל, או על חלקים ממנו בעד כל הון שבעולם.
כך היא ארץ ישראל-
ארץ חמדה, כדי לדעת לשמור עליה עלינו לעיין בכתובים ולהישמע להוראות והציוויים.
מתוך עיון ולימוד בספר הספרים אנו לומדים: כי ארץ ישראל היא בעלת כוח רוחני
מיוחד וכאשר אנו מתרחקים מההוראות הכתובות
באופן ברור- היינו - מקיום המצוות בין אדם לחברו ומצוות בן אדם למקום - התוצאות
מאד קשות.
הנה כמה דוגמאות
לפסוקים המאמתים הוראה זו
א] :"ושמרתם את-
כל חוקותיי ואת- כל- משפטיי ועשיתם אותם ולא- תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם
שמה לשבת בה.." [ויקרא כ, כ"ב]
ב] אי שמירת מצוות
ובעיקר אי שמירת מצוות שמיטה תגרום לגלות ופיזור עם ישראל בגויים ובהמשך נאמר:
"וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ
אזכור :והארץ תעזב מהם ותירץ את
שבתותיה.." [ויקרא כ"ו,
מ"ב -מ"ג]
ג] "כי- תוליד
בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כול ועשיתם הרע בעיני ה'
אלוקיך להכעיסו: העידותי בכם את השמים ואת- הארץ כי אבוד תאבדון מהר מעל הארץ אשר
אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון: והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגויים
אשר ינהג ה' אתכם שמה" [דברים ד, כ"ה ]
ד] "והיה אם
שמוע תשמעו אל מצוותיי אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה'.. ונתתי עשב בשדך
לבהמתך ואכלת ושבעת: הישמרו פן – יפתה
לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים...וחרה
אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה ואבדתם מהרה
מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם..." [דברים י"ג, י"ג-י"ח]
ה] הקב"ה מתבונן
בארץ ישראל תמיד :"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד, עיני ה' אלוקיך בה
מרשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א, י"ב]
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
הציפיות לגבי עתיד
העם והארץ .
ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ארץ עיינות ונחלים"/ ציירה: אהובה קליין (c)
כדי שעם ישראל ייהנה
מארצו המיוחדת והטובה-ארץ זבת חלב ודבש, ארץ אשר לא חסר בה דבר, עלינו לשמש דוגמא
ואור לגויים, על ידי קיום התורה הלכה למעשה- כולל גם יחס אל הזולת.
עלינו להיות מאוחדים
תמיד- כי אחדות היא מעלה וכוח.
להיות מוכנים גם
מבחינה ביטחונית, כמו שיעקב אבינו היה מתכונן בשלושה מישורים בזמן שהלך לקראת
עשיו: דורון, תפילה, מלחמה.
כדי לממש מטרות אלה,
יש להשקיע רבות בתחום החינוך, להפיץ את התורה, באמצעותה ניתן למגר את האלימות ואת
כל התופעות השליליות בחברה.
לסיכום, לאור האמור
לעיל עלינו לזכור כי גם כאשר עם ישראל ירד לגלות, הקב"ה הגן על ארצו והיא
הייתה שוממה, וחיכתה עד שישוב אליה מחדש.
מי ייתן ויקוים בנו
הפסוק "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"
[ישעיהו י"א, ט]
ארץ ישראל לעם ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין.
ארץ
ישראל לעם ישראל / שיר מאת: אהובה קליין©
ארץ ישראל מתנה
הובטחה בברית נאמנה
לעם נבחר העמים
שומר דיברות וציוויים.
ארץ שורשיה ברגבים
בשרשרת אבותינו אוחזים
אברהם יצחק ויעקב
מפיצי אורה וטוב.
עם אוהב שלום
דורות בדד ישכון
ים אויבים סביבו
מאיימים
להכחידו.
אל תירא! מבטיח
אלוקים
עם כלביא על הסלעים
אוחז בעץ החיים
יונק כוחות נצחיים.
