יום שני, 28 באפריל 2014

ציורי תנ"ך/ המקלל מובא אל משה למתן גזר דין/ציירה: אהובה קליין (c)

"ויקוב בן- האישה הישראלית את--השם ויקלל ויביאו אותו אל-- משה.."[ויקרא כ"ד,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Blasphemer brought before Moses

פרשת אמור-מה המטרה בסיפור המקלל/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת אמור - מה המטרה בסיפור המקלל?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[המאמר  מוקדש לעילוי נשמת אמי- חיה ז"ל בת בן ציון]
בפרשתנו הכוללת תוכן רב ומגוון –של אבל ושמחה, מתואר גם מקרה מצער על אדם אשר חטא בלשונו וקילל את אלוקים:
מדובר בבן איש מצרי ואישה  ישראלית, שיצא והסתכסך עם איש ששני הוריו היו ישראלים, תוך כדי מריבה  קילל בן האישה הישראלית את ה', הדבר התרחש בתוך מחנה ישראל וכל הנוכחים שמעו את דבריו- משום כך  הדבר נחשב-לחילול ה' בפרהסיה. וכך התורה מתארת את הארוע:
"ויצא בן אישה ישראלית, והוא בן איש מצרי, בתוך בני ישראל, וינצו במחנה בן  הישראלית ואיש הישראלי: ויקוב  בן האישה הישראלית את ה' ויקלל, ויביאו אותו אל משה :ושם אמו שלומית בת- דברי למטה-דן וינחהו במשמר לפרוש להם על-פי ה':"[ויקרא כ"ד,י-י"ג]
לפי ציווי ה' האיש נענש: "ויוציאו את- המקלל אל- מחוץ למחנה וירגמו אותו אבן: ובני- ישראל עשו כאשר ציווה ה' את- משה" [שם ,כ"ד,כ"ג]
האיסור לקלל את ה' כבר מוזכר בתורה לפני המקרה המדובר: "אלוקים לא תקלל, ונשיא בעמך לא  תאור" [שמות ,כ"ב, כ"ז]
השאלות הן:
א] מהיכן יצא המקלל?
ב] מדוע התורה אינה מציינת את שמו של המקלל ושמו של הישראלי?
ג] התורה מפרטת כי אמו של המקלל הייתה ישראלית ואביו היה מצרי-מה הטעם לדגש זה?
ד] מדוע התורה מספרת לנו על מקרה זה, וכי לא היה רצוי להסתיר זאת מפני כבוד ה'?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על כך בהבאת שלושה פירושים:
פירוש 1] המקלל יצא מעולמו-כלומר איבד את חלקו בעולם הבא.
פירוש 2] המקלל יצא מתוך ישראל, הוא לגלג על לחם הפנים ועל ידי כך הוציא עצמו מכלל ישראל ומטעם זה התחולל הריב בין השניים.
פירוש 3] האיש יצא מבית דינו של משה, לאחר המריבה על עסקי המחנה,לפי שרצו להרחיקו ממחנה דן, ובתורת כוהנים מתואר: "ויצא בן האישה ישראלית- מנין יצא? מבית דינו של משה, שבא ליטע אוהלו בתוך מחנה דן. אמרו לו: מה טיבך ליטע בתוך מחנה דן? אמר להם: מבנות דן אני, אמרו לו: הכתוב אומר[במדבר ב,ב]"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל", נכנס לבית דינו של משה ויצא מחויב ועמד  וגידף"
לפי דברי הרמב"ן: יצא  מביתו, או ממקום מושבו -אל תוך המחנה ושם התחוללה המריבה.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה "כלי יקר": התורה אינה מפרטת את שמותיהם של שני האנשים לפי ששניהם היו פגומים, היות וכל מי שממהר לצאת למריבה ודאי נחשב לפגום ואינו נודע לשם ולתהילה.
אלה אנשים מרמה נמוכה- "מן הפחותים ואנשי בליעל" שניהם היו בעלי מצה ומריבה.
התשובה לשאלה ג]
לפי "כלי יקר": התורה ראתה לנכון לפרט את מוצאו של האיש המקלל-בן אישה ישראלית ובן איש מצרי, הכוונה לאותו מצרי שמשה הרגו בשם המפורש במצרים ,ולכן במשך כל הימים היה  בנו מקלל בתוך ליבו ולא נודע הדבר ברבים, אבל היות ו"כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי"[אבות  ד,ה']
על כן הקב"ה סובב את הדבר כך שהוא יצא מאוהלו אל תוך מחנה ישראל -כדי שהכול  יראו את הרוע שבו –כי כך המידה בחילול ה'.
ויתכן שזו הסיבה שנאמר: "ויצא" כפי שנאמר אצל משה: "ויצא משה אל אחיו" [שמות, ב, י"ב] חשב גם המקלל לצאת כדי לגדף את ה' לעיני כול.
אצל משה נאמר: "ויפן כה וכה כי אין איש" והרג אותו בצנעה, אך המקלל החליט לצאת לתוך רשות הרבים-לקלל את ה' בתוך מחנה עם ישראל- בגלוי.
לפי הרמב"ן: התורה מפרטת את מוצאו של המקלל, היות וילד שאמו ישראלית ואביו גוי-אינו נחשב לישראלי למרות שבגמרא[יבמות מ"ה] נאמר :שבמקרה זה-הולד כשר. אבל הוא פגום לכהונה ואינו שייך בשמו לעניין נחלת הארץ והדגלים. שהרי נאמר: "מטות אבותם"
התשובה לשאלה ד]
לפי דברי רבינו בחיי: לתורה  היו שתי מטרות בתיאור המעשה:
מטרה א] התורה באה להודיע: כי אין אחד מישראל יכול להגיע לשפלות כזאת ולהיכשל בחטא כה עצום.
אלא ,רק אדם רשע ופושע מוחלט  שהוא פגום מלידתו מצד אמו ואביו.
מטרה ב] מכאן ניתן ללמוד יסוד גדול בברכות, האדם ילמד איך יברך את ה', שהרי המקלל תחילה אמר את השם המפורש ואחר כך עבר לקללה. ועל כך נענש בעונש מיתה.
לעומתו ,המברך את ה' שיתבונן בלבו- בשם המפורש ויכוון באותיות את מחשבתו, ויברך מתוך כוונה ויזכיר את ה' בפיו ועל כך יקבל את שכרו.
כמו שנאמר:"ארומימך  אלוקי המלך ואברכה שימך לעולם ועד"[תהלים קמ"ה]

לסיכום, לאור האמור לעיל: הכתוב  מתאר את חילול ה' שנעשה בפרהסיה כדי להראות עד איזו דרגה שפלה יכול להגיע אדם שמוצאו ממקום פגום, גם אם בתחילה חוטא בהסתר סופו שחטאו יתגלה לעיני כול ויבוא על עונשו, אך מנגד ניתן ללמוד איך אדם שיסודו טוב יברך את הקב"ה בכוונה -בליבו ובפיו ויבוא על שכרו.

יום שישי, 25 באפריל 2014

ציורי תנ"ך/ שבת המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

"איש אמו ואביו תיראו ואת-שבתותיי תשמרו אני ה' אלוקיכם"[ויקרא י"ט,ג]

הטכניקה: שמן על בד.

שבת המלכה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

שבת המלכה/ שיר מאת: אהובה קליין ©
שעת בין  ערביים
ענני  הוד בשמים
שבת המלכה בשער
מניסה יגון וצער.

אוצר מבית גנזים
עינוגי פירות מגדים
לובן וטוהר הדרה
על ראשה עטרה.

מקור הברכה לשומריה
בכל ימות השבוע
טועמיה חיים זכו
נחת ושפע ירוו.

החוסים בצילה מתקדשים
מזיוה  הגנה יונקים
פעמי גאולה מחישים

מקרבים קץ העיתים.
ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

 Biblical painting.Shabbat/By Ahuva Klein

Shabbat Queen

/ song from: Ahuva Klein ©
Dusk
Hood clouds in the sky
Shabbat Queen exchange
Manisa grief and sorrow.

Treasure from the repository
Fruit Delights Megadim
Whiteness and purity exclusion
The head wreath.

Source of blessing to those who keep
Throughout the week
Life tasters were
Contentment and abundance quench.

Take shelter sanctified
Ziva Mammals Protection
Time of redemption rushing
Puts an end to the times

פרשת קדושים-שבת קודש- במה חשיבותה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת קדושים- שבת קודש-במה חשיבותה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי  ז"ל- חיה בת-בן ציון]
בפרשת קדושים הכוללת ,נושאים רבים ומגוונים-מוזכרת גם השבת הקדושה:
"איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי  תשמרו אני ה' אלוקיכם" [ויקרא י"ט, ג]
ובפסוק נוסף מופיע הציווי:"את שבתותיי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' "[שם, י"ט,ל]
נושא השבת ,שמירתו וחשיבותו-מופיע במקומות רבים בתנ"ך.
כבר עם תום בריאת העולם נאמר:" ויכלו  השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלוקים את יום השביעי וקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות"[בראשית ב,א-ג]
שמירת השבת מופיעה גם בעשרת הדיברות:
"זכור את יום השבת  לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל –מלאכתך :ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובניך וביתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו"
[שמות  כ,ח- י"א]
(Biblical paintings / Saturday / painted: Ahuva Klein (c

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד](c)

השאלות הן:
א] במה חשיבותה של השבת?
ב] מדוע השבת נקראת: "כלה" ו"מלכה" ?
ג]  מדוע  עניין שמירת שבת מופיע פעמים רבות בתורה-בסמוך למצוות כיבוד ההורים?
ד] מה הקשר בין המקדש לשבת?
התשובה לשאלה א]
1]השבת משמשת כאות בין  הקב"ה לעם ישראל:
החפץ חיים נותן הסבר  לכך על ידי הבאת משל:
אדם  שהוא: בעל חנות ,כל עוד ישנו שלט על
החנות כגון: חייט, או תכשיטן .הכול יודעים במה עוסק, ברגע  שהוא מסיר את השלט, אין יותר מידע.
הנמשל: השבת היא מעין שלט המעיד על היהודי שהוא שומר תורה ומצוות ,אך אם חלילה "יסיר מעליו את השלט" ולא יתייחס לשבת כיום קדוש ומיוחד ,אלא  ינהג ממש כמו בכל ימות השבוע, הדבר יחשב שהוא ניתק עצמו מן התורה.
2] על פי הנאמר בחומש בראשית, השבת מעידה על אלוקים כבורא העולם.
על כך אומר  ספר החינוך: "משורשי  מצווה זו שנהיה פנויים מעסקינו לכבוד היום ,כדי לקבוע בנפשותינו אמונת  חידוש העולם, שהיא חבל המושכת כל יסודי הדת, ונזכור ביום אחד בכל שבוע ושבוע, שהעולם נברא בשישה ימים..." וכאשר ישבתו  ביום השביעי  וישאלו אנשים: על מה המנוחה ביום השביעי? תהיה התשובה: "כי ששת ימים עשה ה'..."
3] השבת משמשת יום מנוחה לאדם ,לעבד וגם לבעלי חיים. ולכל יצור, וכשם   שאלוקים  נח ביום השביעי ומשמש "דוגמא אישית " לברואים- כך הדבר מחנך אותנו גם לנוח ביום זה בדומה לה'.
4] השבת היא גם זכר ליציאת מצרים.
התשובה  לשאלה ב]
לפי דברי מסכת[כלה פ"א]:
"כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה"
השבת נקראת: "מלכתא" וזאת כנגד הקדושה שבה, כמו המלך שהוא נמשך למלוכה בשמן קדוש.
המלכה[בנוסף למלך] היא חשובה  ומרוממת במיוחד בהשוואה ליתר האנשים, כך גם  היום השביעי בשבוע-מרומם לעומת ימי החול.
השבת נקראת גם: "כלה" מהטעם שהיא מקור הברכה.
לפי דברי המהר"ל: הכלה מבורכת היות והכול מברכים אותה ביום נישואיה והיא גם משיבה ברכות.
כמו כן, מטרת הכלה להינשא ולהביא לעולם דור המשך-המביא שפע וברכה לעולם.
כך גם השבת היא - מקור הברכה לכל השבוע שחלף והשבוע שיבוא.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רש"י: אף על פי שהתורה הזהירה כי  יש לכבד את ההורים, במידה והאב[או האם] יגידו לילדיהם לחלל את השבת, במקרה זה אין לשמוע בקולם!
התשובה לשאלה ד]
לפי דברי רש"י:יש לשמור את השבת ואין בית המקדש דוחה שבת.
ונאמר: "תניא:  יכול יהא בניין  בית המקדש  דוחה שבת?  ת"ל :"את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו"-כולכם  חייבין בכבודי" [יבמות ו]
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי השבת היא מקור הברכה והקדושה, מעין מלכה וכלה המשמשת אות בין הקב"ה לעם ישראל.

מי ייתן ונתמיד בשמירת השבת ונזכה לשפע ברכות וישועות.

יום ראשון, 20 באפריל 2014

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים בחג האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת" [שמות  ט"ו,א]
הטכניקה: שמן על בד

Biblical painting

"So direct Moshe and Israel sang this song"


שער החירות/שיר מאת: אהובה קליין(c)

שער החירות/ שיר מאת: אהובה קליין ©
ה' מוציאם ממצרים
יבשה בתוך מים
כאב הנושא בניו
חבוקים בתוך זרועותיו.

ישראל   חשים כארזים
לפסגת האושר מטפסים
מאחוריהם סבל ועבדות
לפניהם  דבש וחירות.

באפם ניחוח אביב
פריחה ססגונית  סביב
מבעד שער רוחני נכנסים
טהורים כקטורת הסמים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת  בשלח[חומש שמות]

Price of Liberty / Song By: Ahuva Klein © 

God spits Egypt
Dry in a water
New issue of pain
Entwined in his arms.

Israel feel Enclosures
Happiness summit climb
Behind suffering and slavery
Them honey and freedom.

Noses scent Aviv
Colorful flowering around
Enter through Gate property
Pure incense

[Note/Inspined by  the Song : BeShaLach [Shemot

יום רביעי, 16 באפריל 2014

קטורת הסמים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

קטורת הסמים/שיר מאת: אהובה קליין©

בכל יום פעמיים
הקטרת קטורת לשמים
שחרית ובין הערביים
משכן ,ומקדש בירושלים.

הכוהן סמוך למזבח
ברמ"ח אבריו טורח
בידו מחתת גחלים.
בפיו   מילות תחנונים.

עומד בצל השכינה
כולו עטור הילה
פניו קורנות  כלבנה
על ישראל יבקש כפרה.


הערה: השיר  בהשראת פרשת אחרי מות[חומש ויקרא]

Incense / Song By: Ahuva Klein ©

Twice daily
Offering incense to heaven
Morning and in the afternoon
Tabernacle, and the Temple in Jerusalem.

The priest near the altar
Quintessential bother
His brazier.
Pleading words in his mouth.

Is shadowed by the Divine Presence
Entire halo
Face radiant as the moon
Israel to ask atonement.

יום שלישי, 15 באפריל 2014

חג הפסח- מעבדות לחירות-כיצד?/מאת: אהובה קליין(c)

חג הפסח- מעבדות לחירות-כיצד?
מאת: אהובה קליין ©
המטייל ברחבי הארץ אינו יכול להתעלם מריח הפריחה המשכר וממראה השדות הפורחים בשלל הצבעים והגוונים ,אווירה נפלאה זו מבשרת את עונת האביב. ואת חג הפסח- חג החירות- הבא עלינו לטובה.
המעיין במקרא לומד רבות על השתלשלות המאורעות שעברו ישראל  במצרים, בטרם יצאו לחירות.
מידי שנה , כאשר אנו יושבים ליד שולחן ה"סדר" וקוראים את הגדת הפסח  ומודים לאלוקים על  שהוציאנו ממצרים ביד  חזקה ובזרוע נטויה וכולנו שמחים וחוגגים.
מתבקשת השאלה: מדוע הוצרכו ישראל לעבור ייסורי עבדות כה קשים בארץ מצרים עד שלא היה בהם עוד כוח וצעקו אל ה' שיצילם?
מסתבר, שזו הייתה תוכנית אלוקית  מתוכננת הרבה שנים  מראש -כאשר ה' גילה זאת לאברהם אבינו:"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה:וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול:"[בראשית ט"ו,י"ג-י"ד]
נשאלת השאלה: מדוע אברהם הצדיק שתק, ולא ניסה לבקש רחמים על ישראל כשם שביקש  והתפלל על אנשי סדום ועמורה -בשומעו  כי הם עומדים לפני כליה?
אלא,אברהם הבין דבר מתוך דבר,כי הדורות הבאים אחריו חייבים לעבור כור היתוך על מנת שיהפכו לעם ורק אחרי זה יוכלו לצאת מעבדות לחירות ,לקבל את התורה ולעלות לארץ ישראל .
כפי שמתואר בכתובים:"ואתכם לקח ה',ויוציא אתכם מכור הברזל  ממצרים,להיות לו לעם נחלה כיום הזה"[דברים ד,כ]
Biblical painting
Livni of Israel leaving Egypt
By- Ahuva Klein

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
כיצד קבוצת אנשים נהפכת לעם?
התשובה לכך:באמצעות התוכן המשותף לכולם וזוהי התורה הקדושה והארץ המיוחדת-הרי זו ארץ ישראל.
ועוד נשאל: מדוע הוצרך להביא עשר מכות על המצרים עד  להכנעת פרעה והסכמתו לשחרר את העם?וכי אי  אפשר היה לעשות קיצור דרך,מכה אחת ניצחת והוא מיד נכנע? אלא הכוונה האלוקית היא להוכיח לפרעה ובאמצעותו לבני ישראל את יסודות האמונה  -כי אלוקים לבדו שולט על הטבע,מציאותו והשגחתו התמידית על העולם קיימת לנצח.
ובבחירתו בנו וודאי מצפה מאיתנו להיות עם המכבד את עצמו ומכבד  את הזולת ומשמש דוגמא לכל העמים.
הבא נייחל כי השנה כאשר נשב בליל הסדר ונתענג במאכלי החג המיוחדים ונקרא את ההגדה.
נבקש גאולה שלמה לכל עם ישראל בכלל ובפרט וניקח על עצמנו להתאחד כאיש אחד בלב אחד ואל נשכח את העניים בקרבנו-רק כך שמחתנו תהיה מושלמת.

ויהי רצון שיתקיים בנו הפסוק:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[מיכה ז,ט"ו] אמן ואמן.

יום שישי, 11 באפריל 2014

ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ציירה: אהובה קליין (c)

"והקטיר עליו אהרון קטורת סמים..."[שמות  ל,ז]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting
by Ahuva klein
-Mactier Hacohen incense

יום שני, 7 באפריל 2014

פרשת אחרי מות/מה גנוז בקטורת?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת אחרי מות/ מה גנוז בקטורת ?

מאמר מאת: אהובה קליין .
המאמר מוקדש - לעילוי  נשמתה  של אמי ,ז"ל  חיה בת בן-ציון.
בפרשה זו המכילה נושאים רבים, מזכירה התורה את קטורת הסמים, כפי שהכתוב מתאר:
"ולקח מלוא המחתה גחלי- אש מעל המזבח מלפני ה', ומלוא חופניו קטורת סמים דקה, והביא מבית לפרוכת: ונתן את הקטורת על- האש לפני ה', וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על- העדות, ולא ימות":
[ויקרא  ט"ז,י"ב-י"ד]
השאלות הן:
א] מאיזה מזבח לקח הכוהן את הגחלים במחתה?
ב] מתי נעשתה עבודת הקטורת והיכן-ובמה ייחודה?
ג] מהי קטורת הסמים ומהי מטרתה?
התשובה לשאלה א'
רש"י עונה: ומבסס דבריו על דברי תורת כוהנים: "איזהו מזבח שמקצתו לפני ה', ואין כולו לפני ה'? הווי אומר זה מזבח החיצון" שהרי המזבח הפנימי-כולו לפני ה'.
וכאן הכוונה למזבח העומד בחצר ומאותו צד המזבח הפונה להיכל ה' שהוא צד מערב-היה לוקח הכוהן את הגחלים.
התשובה לשאלה ב'
עבודת הקטורת נעשתה במשכן, יום יום על ידי הכהן מעל מזבח הזהב:
"ועשית מזבח מקטר קטורת, עצי שיטים תעשה אותו....ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות, לפני הכפורת אשר על- העדות אשר איוועד לך שמה: והקטיר עליו אהרון קטורת סמים, בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה, קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם: לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה, ונסך לא תסכו עליו: וכיפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה, מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם, קודש-  קודשים הוא לה' "[שמות ל, א-ט]
רבינו בחיי אומר: כי ריח הקטורת נודף יותר בסוף היום מאשר מקטורת הבוקר ועל כך נאמר:
"תיכון  תפילתי קטורת לפניך.."[תהלים קמ"א,ב]
דוד המלך לא הזכיר את הקטורת בעבור חטאים, אלא בעבור שמחה, כי דוד ביקש מה' שתפילתו תתקבל כקטורת ולכן אמר:"שיתה ה' שמרה לפי"[תהלים קמ"א]-בקשתו הייתה שה' ישים בפיו דיבור חיובי-שראוי להישמע. לכן אמר: "ניצרה על דל שפתיי"- כמו על דלת שפתיי.
כי השפתיים בכוחם להיפתח ,או להיסגר כדלת, ורצונו שתפילתו לפני בורא עולם תהיה רצויה יותר מקטורת שהכוהן היה מקטיר בבוקר.
לקטורת יש כוח מיוחד  לפי שהיא מעלה עשן כלפי מעלה.
הכתוב הזהיר שאין להעלות אש זרה, או קטורת מסמים אחרים שלא נדרשו.
והתורה קבעה כי זמן הקטרת הקטורת היה בבוקר בכל יום -בזמן הטבת הנרות מתוך השמן וכן בבין הערביים.
על כך אמר שלמה המלך: "שמן וקטורת ישמח לב"[משלי כ"ז,ט]
רבינו בחיי מביא גם מדרש יפה על משמעות שמחת השמן והקטורת:
המדרש מספר כי: שמן וקטורת משמחים את הלב -שהרי הכוהן הגדול נמשח בשמן המשחה והקטורת שהיה מקטיר -הייתה עולה ומתעלה והייתה גורמת לשמחה בקרב כל עם ישראל , כיון שראו בכך-שכל חטאיהם התכפרו לפני ה' ומעשיו של הכוהן הגדול הועילו.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי שלמה המלך אמר: שהקטורת חביבה לפני ה' יותר מאשר העולה הנשחטת בצפון וקורבן השלמים הנשחט בדרום, שנאמר: "עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו"[שיר השירים ד,ט"ז]
התשובה לשאלה ג'
קטורת הסמים הייתה "מעשה רוקח" [שמות  ל,ל"ד]
מיני בשמים:"...נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבונה זכה, בד בבד יהיה: ועשית אותה קטורת, רוקח מעשה רוקח ממולח טהור קודש ושחקת  ממנה הדק ,ונתת ממנה לפני העדות באוהל מועד, אשר איוועד לך שמה, קודש קודשים תהיה לכם"
לפי דברי חז"ל היו בקטורת אחד עשר סממנים.
לפי  רש"י: בערב יום הכיפורים הכוהן היה כותש את הקטורת פעמיים כדי שתהיה  דקה דקה.
מטרת הקטורת- ברוח הקבלה: קשר, שהרי היא מורכבת מאחד עשר סממנים-מתוכם עשרה  שהם כנגד עשר הספירות בעולם הקבלה-והסממן הנוסף תפקידו לקשור את כולם.
הרמב"ן עורך השוואה בין העשן המתרחש במעמד הר סיני לבין העשן של הקטורת.
בשני המקומות ישנה התגלות של השכינה ,אך מנגד ישנו גם  מסך
כי האדם אינו יכול לראות בעינו את כל  מה שקשור לאלוקים, כפי שנאמר: "וראית את אחורי ופניי לא יראו"[שמות ל"ג,ד]
ראייתו של האדם מוגבלת. הוא יכול לראות את העבר, אך העתיד  שרוי בערפל וידוע רק לה'.
לסיכום, לאור האמור לעיל: הקטורת המוזכרת בפרשתנו- היא בעלת משמעות עמוקה מאד- הכוללת מיני בשמים שכולם קשורים בקשר אחד,  מצד אחד הקטורת מבטאת את התגלות השכינה ,אך מנגד גם את המסך שמצמצם  את ראיית האדם.
בגמרא מובא: שהקטורת היא סגולה לעושר ולכן היו עושים הגרלה בין הכוהנים שבמשמרת ,מי יקטיר את  הקטורת בכל יום? וכהן שכבר זכה פעם אחת לא היה יכול להגריל שוב עד שכל חבריו הכוהנים יקטירו.

יהי רצון - שעם ישראל יזכה להתגלות השכינה במהרה בימינו בבית המקדש השלישי ונזכה שוב להקטיר את הקטורת במקדש. אמן ואמן.