יום חמישי, 27 בפברואר 2014
הכיור במשכן/ שיר מאת: אהובה קליין(c)
הכיור במשכן/שיר
מאת: אהובה קליין ©
כיור הנחושת במשכן
מעשה ידי אומן
מימיו הצלולים והזכים
נועדו לניקיון הכוהנים.
למען יעשו מלאכתם
בנאמנות באופן מושלם
שטופי ידיים ורגליים
טהורים כמלאכי שמים.
יגיעו להיכל או למזבח
בנשמה טהורה ולב שמח
פניהם מאירות כחמה
עולים בסולם הקדושה.
הערה: השיר בהשראת פרשת פקודי[חומש שמות]
Sink Tabernacle / Song By: Ahuva Klein ©
Copper sink Tabernacle
Created by the artist
Clear waters and pristine
Designed for cleaning priests.
For to do their job
Trust perfectly
Washed hands and feet
Pure angels of heaven.
Come to the Hall or the altar
Pure soul and heart happy
Faces shining like the sun
Climb the ladder of holiness.
יום רביעי, 26 בפברואר 2014
פרשת פקודי- הקשר בין הכיור במשכן לבריאת העולם,כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת פקודי-הקשר בין הכיור במשכן לבריאת העולם,כיצד?
מאמר
מאת: אהובה קליין .
[לעילוי נשמת
אימי:חיה בת בן- ציון,ז"ל]
אחד הכלים החשובים במשכן היה הכיור,כפי
שהוא מוזכר בפרשתנו:
"ונתת את הכיור בין אוהל מועד ובין
המזבח ונתת שם מים"[שמות מ,ז]
ובהמשך מסופר כי משה מצווה
למשוח את הכיור בשמן המשחה ולקדש אותו במטרה
להשתמש בו בפועל:
"ומשחת את הכיור ואת כנו וקידשת
אותו והקרבת את אהרון ואת בניו אל פתח אוהל מועד ורחצת אותם במים":[שם מ,י"ב]
משה מקיים את הציווי הלכה
למעשה:"וישם את הכיור בין אוהל מועד ובין המזבח וייתן שמה מים לרחצה:ורחצו
ממנו משה ואהרון ובניו את ידיהם ואת רגליהם"[שם מ,ל"א]
השאלות הן:
א] ממה היה עשוי הכיור ומה הייתה מטרתו?
ב] במה הייתה חשיבותו?
ג] באיזה אופן נעשה בו השימוש?
התשובה
לשאלה א]
הכיור היה עשוי מנחושת מתרומת –הנשים שהביאו
איתן מראות.
הוא היה קבוע בין האולם למזבח מהטעם:
כדי שהכוהנים יזכרו כי עליהם לרחוץ ידיהם ורגליהם טרם יעסקו במלאכתם
בהיכל ,או במזבח.
תפקיד הכיור- היה בעיקר לטהר את הכוהנים
בטרם עבודתם במשכן,והם היו רוחצים את
ידיהם ורגליהם,כמות המים הספיקה לארבעה כוהנים,בערך ארבעה ליטרים מים.
המים שימשו גם להשקאת האישה הסוטה.
מקור המים היה בעיקר –מי מעיין,או מי מקווה.
בהעדר מים ממקורות אלה כל סוגי
המים היו כשרים.
חשיבותו של הכיור הייתה בכך שבלעדיו לא
היה ניתן להקריב קורבנות ולא היה באפשרותם
של הכוהנים לעסוק בשאר מלאכות המשכן.
והגמרא מוסיפה:"אפילו שימה
מעכבת"- הכוונה שאם הכיור לא היה ממוקם במקומו- לא היה ניתן לקדש ידיים
ורגליים.
כל קידוש ידיים ורגליים היה צריך להתבצע
באמצעות מי הכיור.
מעניין כי משה חשש להשתמש במראות הצובאות,לפי שהנשים במדבר היו מתייפות
באמצעות מראות אלה - במטרה לחזק את התא המשפחתי ולהרבות ילודה-והיו נשים שמביאות
בבת אחת שישה ילדים בכרס אחד וכך הצליחו להעמיד ולהגדיל ולהעצים- את צבאות ישראל בזמן שבני ישראל היו עבדים במצרים.
לפיכך, משה היה סבור שאין מן הראוי
להשתמש במראות אלה- מחשש אלמנט של תאווה,אך הקב"ה נתן לו אישור לשימוש במראות
, ובזכות נשים צדקניות-בסופו של דבר,נגאלו עם ישראל ויצאו מאפלה לאורה.
הכיור היה שונה מיתר כלי המקדש,לפי
שהתורה לא קבעה מה יהיו מידותיו וזאת בניגוד לשאר הכלים כדוגמת:המנורה,ארון
העדות...,אך הדגישה שהוא חייב להיות עשוי
מנחושת.
כמו כן,בניגוד לשאר כלי המקדש ובגדי הכוהנים-הכיור נזכר באופן נפרד
לפי שתפקידו היה אך ורק לסייע במלאכות המשכן.
בניגוד לכוהנים-אהרון ובניו,הרי משה
השתמש בכיור רק פעם אחת:בשבעת ימי המילואים.
התשובה
לשאלה ב]
המשכן כולל הכיור היה שקול כנגד בריאת העולם,כמו שנאמר במדרש תנחומא:
[תנחומא,פרשת פקודי סימן ט']:
"אמר רבי יעקב ברבי אסי,למה הוא
אומר:"ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך"[תהלים כ"ו,ח]
בשביל ששקול כנגד בריאת עולם,כיצד?
בראשון נאמר:"בראשית ברא אלוקים את
השמים ואת הארץ,וכתיב:"נוטה שמים כיריעה"[שם ק"ד,ב]
ובמשכן מה כתיב?"ועשית יריעות
עיזים"[שמות כ"ו,ז]
בשני:"יהי רקיע" ואומר בהן
הבדלה,שנאמר:
"ויהי מבדיל בין מים
למים"ובמשכן כתיב:"והבדילה הפרוכת לכם"[שם,ל"ג]"
Drawings Bible / God separates the sea water below and the - water
.up
ציורי תנ"ך/הבריאה: "ויהי מבדיל בין מים למים"/ציירה: אהובה קליין (c)
בשלישי
כתיב:"מים",שנאמר:"יקוו
המים" ובמשכן כתיב:"ועשית כיור נחושת וכנו נחושת וגו':"
ונתת שמה מים"[שמות ל,י"ח]
התשובה
לשאלה ג]
לפי רש"י: היה הכוהן מקדש ידיו ורגליו באופן הבא:
היה מניח את ידו הימנית על גבי רגלו
הימנית ושופך עליה מים.
מניח את ידו השמאלית ל רגלו השמאלית
ושופך עליה מים,כפי שכתוב בתורת כוהנים:
"כיצד מצוות קידוש? מניח ידו
הימנית על גבי רגלו הימנית ויד זו השמאלית ע"ג רגלו השמאלית
ומקדש"[זבחים י"ט]
לפי רבנו בחיי:רחיצת הידיים והרגלים נועדה לרמוז על עשר ספירות שכן ראשית האדם-עשרה כאשר מגביה את ידיו כלפי מעלה וסופו עשרה.
והוא הטעם לפי חז"ל:"נטילת
ידיים בתפילה ולשון נטילה ירמוז לזה שהוא לשון הגבהה כלשון:"שאו ידכם
קודש"[תהלים קל"ד] וכן נאמר:"ואשא כפיי אל מצוותיך אשר
אהבתי.."[תהלים ק"יט]
ולכן אונקלוס תירגם:כי המילה:"ורחצו" היא מלשון קדושה.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי
למרות שהתורה הזכירה את הכיור בסוף לאחר יתר כלי המשכן,
הרי שהכיור היה גורם חשוב במשכן כנגד בריאת העולם ובלעדיו לא יכלו הכוהנים לבצע
את מלאכתם בהיכל,או במזבח העולה.
ובאמצעות המים הזכים היו מטהרים
ומתקדשים טרם עשיית המלאכות במשכן.
הכיור היה עשוי מנחושת ונתרם על ידי
מראות הנשים אשר באמצעותן היו מתייפות בתקופת עבדות מצרים וכך מוצאות חן בעיני בעליהן
ומגבירות את הילודה.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים
ובזכות נשים צדקניות.עתידים ישראל להיגאל בגאולה הקרובה במהרה בימנו,אמן ואמן.
יום שישי, 14 בפברואר 2014
יום רביעי, 12 בפברואר 2014
פרשת כי תישא/ נאמנותו של מנהיג עד היכן?/מאת: אהובה קליין.
פרשת כי תישא- נאמנותו של מנהיג עד היכן?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו מסופר על חטא העגל- בו חטאו עם ישראל בזמן שמשה היה על הר סיני והוא בושש לבוא.
הם סגדו לעגל זה -מעשה ידיהם,משה בכעסו ניפץ את לוחות הברית כאשר ראה מה החטא הנורא-שישראל חטאו.
משה מזדעק בתפילה,מבקש רחמים ובתפילתו השנייה דורש כי שמו ימחק מהתורה:
וכך הכתוב מתאר את הדברים:
"ויחל משה את פני ה' אלוקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכוח גדול וביד חזקה:למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על—הרעה לעמך:זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם:וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו"[שמות ל"ב,י"א-ט"ו]
כאשר משה פונה לה' בתפילה בפעם שנייה הוא אומר:
"...אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוהי זהב:ועתה אם תישא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"[שמות ל"ב, ל"א-ל"ג]כאן משה דורש למחוק את שמו מספר התורה.
השאלות הן:
א] מדוע משה מזכיר בתפילתו הראשונה את אברהם יצחק ויעקב?
ב] משה מדגיש בתפילתו השנייה:"ויעשו להם אלוהי זהב"-וכי חשוב לציין מאיזה חומר עשוי האליל?
ג] מה כוונת משה- בדרישת מחיקת שמו מספר התורה?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רבינו בחי בשני פירושיםי:
פירוש1]מכאן ניתן ללמוד: אם משה רבנו שהיה גדול הנביאים -הזכיר בתפילתו את אבותינו- אברהם,יצחק ויעקב ובכך מטרתו הייתה להזכיר זכות אבות,קל וחומר שהיהודי הפשוט הוצרך לעשות כן.
2] לפי המדרש: לא נענה משה עד שלא הזכיר את המתים[את אבותינו]
שהרי בני ישראל נמשלו לגפן,שנאמר:"גפן ממצרים תסיע",,,,[תהלים פ']
מה הגפן הגדלה ונשענת על עצים מתים שהתייבשו-כך ישראל נשענים על אבותינו המתים.
גם אליהו הנביא כאשר התפלל וביקש שתרד אש משמים אמר:"ענני ה' ענני"
[מלכים -א,י"ח]תחילה לא נענה,אלא רק כאשר הזכיר את אבותינו: אברהם יצחק ויעקב.
שנאמר:"ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל היום ייוודע כי יש אלוקים בישראל"
מיד נפלה אש מלמעלה ואכלה את קורבן העולה.
לכן גם משה הזכיר את אבותינו והתוצאה הייתה:"וינחם ה' על הרעה"
על זה אמר שלמה המלך:"ושבח אני את המתים שכבר מתו אפילו מצדיקים חיים- שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן"
התשובה לשאלה ב]
רש"י: מצטט את דברי הגמרא:
"ודי זהב[דברים א,א] מאי ודי זהב"? אמרי דבי ר' ינאי:כך אמר משה לפני הקב"ה-"ריבונו של עולם,בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל,עד שיאמרו די,הוא שעשו עגל—אמר לו חייא בר אבא א"ר יוחנן:משל לאדם אחד שהיה לו בן, רחצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו,והושיבו על פתח זונות,מה יעשה אותו בן שלא יחטא"?[ברכות ל"ג]
רש"י מדייק מדברי משה -שלא אמר שישראל עשו אלוהים אחרים,אלא:"אלוהי זהב" וזאת כדי ללמד סנגוריה עליהם, שה' גרם להם לחטוא לפי שיצאו ממצרים ברכוש גדול.
והיה להם בשפע זהב שהשאילו מהמצרים טרם יציאתם מעבדות לחירות.
התשובה לשאלה ג]
רש"י אומר: כי כוונתו של משה הייתה: שלא יגידו עליו שהוא לא היה ראוי לבקש עליהם רחמים.
ועל פי שמות רבה:"אמר לפני הקב"ה:כל התורה שנתת-לי היא:"וידבר ה' אל משה לאמור","דבר אל בני ישראל","צו את בני ישראל","אמור אל בני ישראל",אם הם כלים מה אני עושה בתורתך?לכן אמר:"אם אין-מחני נא מספרך"[מ"ז,ט]
"המגיד מדובנא"-מביא משל: מעשה בשר נכבד שהיה בארמון מלוכה ובנו יצא לתרבות רעה והיה עוסק בגנבה,כל פעם שחטא וגנב,המלך היה מוחל לו בשל אהבתו לאביו השר.
כשראה השר שבנו דבק בדרכו הרעה ואינו משתנה לטובה,אלא ממשיך בדרכו השלילית-כי יודע שתמיד המלך יסלח לו,פנה השר בכבודו ובעצמו אל המלך בדרישה: שיוריד אותו מגדולתו בארמון ואז יראה הבן כי לא יוכל יותר לסמוך על המלך וכתוצאה מזה יחזור למוטב.
הנמשל: משה קורא למלך מלכי המלכים שימחוק אותו מספרו ובלבד שעם ישראל לא יחטא עוד ולא ייענש.
רבינו בחיי אומר :שאף על פי שנתכפר לישראל עוון העגל, נמחה שמו של משה מפרשת תצווה מכאן: שקיללת חכם אפילו על תנאי מתקיימת.
ורבינו בחיי מביא עוד הסבר יפה: כשם שהספר הוא חקיקה וציור אותיות בענייני חוכמות כך גם במערכת הכוכבים - ישנה חקיקה של ציורי כוחות בענייני האדם ומספר ימי חייהם בעולם הזה.
לכן ביקש משה שאם ה' לא יסלח לעם ,שימחוק כוחו ממערכת הכוכבים-כלומר יגרום למותו לבל יראה את ישראל נענשים.
בדומה למה שכתוב:"הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעינך"[במדבר י"א]
וזה אופייני לצדיקים המבקשים את מותם כדי לחסוך לראות את העם נענש.
כמו שאמר יונה הנביא:"קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי"[יונה ד']
לסכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: משה היה מנהיג משכמו ומעלה,היה מוכן לבטל את עצמו למען עם ישראל ולכן ביקש גם את מחיקת שמו מהתורה.
הוא ניסה בכל דרך תמיד לסנגר על העם.
מי ייתן ונזכה כולנו,במהרה בימנו, בכלל ובפרט-לגאולה שלמה ולבואו של הגואל- בדרגתו הגבוהה של משה,כפי שנאמר:"נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון"[דברים,י"ח,ט"ו]
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו מסופר על חטא העגל- בו חטאו עם ישראל בזמן שמשה היה על הר סיני והוא בושש לבוא.
הם סגדו לעגל זה -מעשה ידיהם,משה בכעסו ניפץ את לוחות הברית כאשר ראה מה החטא הנורא-שישראל חטאו.
ציורי תנ"ך/ חטא העגל/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical painting
The golden calf
בתגובה לחטא,הקב"ה מודיע למשה כי יש בדעתו לכלות את העם.משה מזדעק בתפילה,מבקש רחמים ובתפילתו השנייה דורש כי שמו ימחק מהתורה:
וכך הכתוב מתאר את הדברים:
"ויחל משה את פני ה' אלוקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכוח גדול וביד חזקה:למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על—הרעה לעמך:זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם:וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו"[שמות ל"ב,י"א-ט"ו]
כאשר משה פונה לה' בתפילה בפעם שנייה הוא אומר:
"...אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוהי זהב:ועתה אם תישא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"[שמות ל"ב, ל"א-ל"ג]כאן משה דורש למחוק את שמו מספר התורה.
השאלות הן:
א] מדוע משה מזכיר בתפילתו הראשונה את אברהם יצחק ויעקב?
ב] משה מדגיש בתפילתו השנייה:"ויעשו להם אלוהי זהב"-וכי חשוב לציין מאיזה חומר עשוי האליל?
ג] מה כוונת משה- בדרישת מחיקת שמו מספר התורה?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רבינו בחי בשני פירושיםי:
פירוש1]מכאן ניתן ללמוד: אם משה רבנו שהיה גדול הנביאים -הזכיר בתפילתו את אבותינו- אברהם,יצחק ויעקב ובכך מטרתו הייתה להזכיר זכות אבות,קל וחומר שהיהודי הפשוט הוצרך לעשות כן.
2] לפי המדרש: לא נענה משה עד שלא הזכיר את המתים[את אבותינו]
שהרי בני ישראל נמשלו לגפן,שנאמר:"גפן ממצרים תסיע",,,,[תהלים פ']
מה הגפן הגדלה ונשענת על עצים מתים שהתייבשו-כך ישראל נשענים על אבותינו המתים.
גם אליהו הנביא כאשר התפלל וביקש שתרד אש משמים אמר:"ענני ה' ענני"
[מלכים -א,י"ח]תחילה לא נענה,אלא רק כאשר הזכיר את אבותינו: אברהם יצחק ויעקב.
שנאמר:"ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל היום ייוודע כי יש אלוקים בישראל"
מיד נפלה אש מלמעלה ואכלה את קורבן העולה.
לכן גם משה הזכיר את אבותינו והתוצאה הייתה:"וינחם ה' על הרעה"
על זה אמר שלמה המלך:"ושבח אני את המתים שכבר מתו אפילו מצדיקים חיים- שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן"
התשובה לשאלה ב]
רש"י: מצטט את דברי הגמרא:
"ודי זהב[דברים א,א] מאי ודי זהב"? אמרי דבי ר' ינאי:כך אמר משה לפני הקב"ה-"ריבונו של עולם,בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל,עד שיאמרו די,הוא שעשו עגל—אמר לו חייא בר אבא א"ר יוחנן:משל לאדם אחד שהיה לו בן, רחצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו,והושיבו על פתח זונות,מה יעשה אותו בן שלא יחטא"?[ברכות ל"ג]
רש"י מדייק מדברי משה -שלא אמר שישראל עשו אלוהים אחרים,אלא:"אלוהי זהב" וזאת כדי ללמד סנגוריה עליהם, שה' גרם להם לחטוא לפי שיצאו ממצרים ברכוש גדול.
והיה להם בשפע זהב שהשאילו מהמצרים טרם יציאתם מעבדות לחירות.
התשובה לשאלה ג]
רש"י אומר: כי כוונתו של משה הייתה: שלא יגידו עליו שהוא לא היה ראוי לבקש עליהם רחמים.
ועל פי שמות רבה:"אמר לפני הקב"ה:כל התורה שנתת-לי היא:"וידבר ה' אל משה לאמור","דבר אל בני ישראל","צו את בני ישראל","אמור אל בני ישראל",אם הם כלים מה אני עושה בתורתך?לכן אמר:"אם אין-מחני נא מספרך"[מ"ז,ט]
"המגיד מדובנא"-מביא משל: מעשה בשר נכבד שהיה בארמון מלוכה ובנו יצא לתרבות רעה והיה עוסק בגנבה,כל פעם שחטא וגנב,המלך היה מוחל לו בשל אהבתו לאביו השר.
כשראה השר שבנו דבק בדרכו הרעה ואינו משתנה לטובה,אלא ממשיך בדרכו השלילית-כי יודע שתמיד המלך יסלח לו,פנה השר בכבודו ובעצמו אל המלך בדרישה: שיוריד אותו מגדולתו בארמון ואז יראה הבן כי לא יוכל יותר לסמוך על המלך וכתוצאה מזה יחזור למוטב.
הנמשל: משה קורא למלך מלכי המלכים שימחוק אותו מספרו ובלבד שעם ישראל לא יחטא עוד ולא ייענש.
רבינו בחיי אומר :שאף על פי שנתכפר לישראל עוון העגל, נמחה שמו של משה מפרשת תצווה מכאן: שקיללת חכם אפילו על תנאי מתקיימת.
ורבינו בחיי מביא עוד הסבר יפה: כשם שהספר הוא חקיקה וציור אותיות בענייני חוכמות כך גם במערכת הכוכבים - ישנה חקיקה של ציורי כוחות בענייני האדם ומספר ימי חייהם בעולם הזה.
לכן ביקש משה שאם ה' לא יסלח לעם ,שימחוק כוחו ממערכת הכוכבים-כלומר יגרום למותו לבל יראה את ישראל נענשים.
בדומה למה שכתוב:"הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעינך"[במדבר י"א]
וזה אופייני לצדיקים המבקשים את מותם כדי לחסוך לראות את העם נענש.
כמו שאמר יונה הנביא:"קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי"[יונה ד']
לסכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: משה היה מנהיג משכמו ומעלה,היה מוכן לבטל את עצמו למען עם ישראל ולכן ביקש גם את מחיקת שמו מהתורה.
הוא ניסה בכל דרך תמיד לסנגר על העם.
מי ייתן ונזכה כולנו,במהרה בימנו, בכלל ובפרט-לגאולה שלמה ולבואו של הגואל- בדרגתו הגבוהה של משה,כפי שנאמר:"נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון"[דברים,י"ח,ט"ו]
יום שישי, 7 בפברואר 2014
יום חמישי, 6 בפברואר 2014
שמן לנר התמיד/שיר מאת: אהובה קליין(c)
שמן לנר התמיד/שיר מאת: אהובה קליין
©
הרקיע מרבד
כחול
ציווי מפי
עליון
הבאת שמן זך
כתית
להעלאת נר
תמיד.
ישראל באים
בהמוניהם
כלבנה תאיר עיניהם
רגליהם קלות
כצבאיים
ידיהם כנפי
נשרים.
עם סגולה נאור
כשמן זית טהור
מתעלה בסולם הקדושה
אינו מתמזג
בטומאה.
הערה: השיר
בהשראת פרשת תצווה[חומש שמות]
Ete rnal Candle Oil
Poem by: Ahuva Klein ©
Sky blue carpet
Command from the Upper
Bringing pure virgin oil
Raise a candle.
Israel come in droves
Moon will brighten the eyes
Legs slightly military
Their eagles' wings.
The Chosen enlightened
Pure olive oil
Transcends the sacred scale
Does not fuse impurity.
Sky blue carpet
Command from the Upper
Bringing pure virgin oil
Raise a candle.
Israel come in droves
Moon will brighten the eyes
Legs slightly military
Their eagles' wings.
The Chosen enlightened
Pure olive oil
Transcends the sacred scale
Does not fuse impurity.
הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה[חומש שמות]
יום שני, 3 בפברואר 2014
פרשת תצווה- מהו נר התמיד?/מאמר מ את: אהובה קליין.
פרשת תצווה- מהו נר התמיד?
מאמר: מאת:אהובה קליין.
פרשת תצווה פותחת בציווי הבאת השמן-למטרת נר התמיד במשכן ואחר כך במקדש. וכך התורה מתארת את הציווי:
"ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד:באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על- העדות יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד-בוקר לפני ה' חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל":
[שמות כ"ז,כ-כ"א]
השאלות הן:
א] מדוע דרוש ציווי וזירוז לעם ישראל- בהבאת השמן לצורך נר התמיד?
ב] מהי הדרך להעלות נר תמיד-ולאיזה נר הכתוב מתכוון?
ג] מדוע עם ישראל נצטוו דווקא להביא שמן זית –טהור ולא שמן מסוג אחר?
התשובה לשאלה א]לפי דברי הרשב"ם- [רבי שמואל בן מאיר]: בפרשת תרומה כאשר ה' ביקש שעם ישראל יביאו תרומה למשכן,נאמר:"דבר אל בני ישראל וייקחו לי תרומה" [כ"ה,כ]היות והתרומה במדבר-הייתה צורך השעה-למטרת בניית המשכן במדבר, אך בפרשתנו- מדובר בציווי לדורות-המטרה להביא שמן זית זך להדליק מידי ערב את המנורה בבית המקדש,ולא לצורך השעה בלבד.
מסיבה זו ,הבקשה נאמרה בצורת ציווי-היות שכל לשון של צוואה-מטרתה: מייד ולדורות.
בעל הטורים אומר:מטרת הבאת השמן הייתה לצורך העלאת הנרות במנורת המקדש.
במשך כל ימות השנה, ומצווה זו כרוכה בחסרון כיס,לכן יש צורך בציווי וזירוז.
כד למנוע התרשלות בקיום מצווה כה חשובה.
גם במצוות הקרבת קורבן התמיד נאמר:"צוו את בני ישראל.."[במדבר כ"כ,ב] קורבן התמיד היה נהוג במקדש מידי יום- בבוקר ובשעת בן-הערביים והיות ויש במצווה זו עניין של חיסרון כיס- לכן היה צורך בלשון ציווי וזירוז בקיום מצווה זו-שהיא בעלת ערך רב.
חז"ל מסיקים מסקנה מעניינת וחשובה על לשון הציווי:"ואתה תצווה."
יש כאן משום לימוד דרך ארץ:ראשית-עליך להיות:"אתה"-שתשמש דוגמא לאחרים בהתנהגותך המושלמת ורק אחר כך תוכל לצוות ולהדריך את הזולת.
כמו שנאמר:"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"- דברי ריש לקיש במסכת
[בבא מציעא ק"ז,ע"ב]
התשובה לשאלה ב]האדמו"ר רבי משה ליב מסאסוב סובר:כי תחילה מוטל על האדם לכתת-כלומר-לשבר ולנתץ את יצרו הרע, רק אחרי זה הוא יהיה מסוגל לקלוט את אור השכינה.
הדבר רמוז במילים:"כתית למאור"
המגיד רבי דוב- בער ממזריץ אומר: כי בפסוק הנ"ל ישנו רמז לאדם,לכתת רגליו למקום בו לומדים תורה,באופן זה הוא מזדכך מכל מגרעותיו שדבקו בו-עד שמצליח להגיע:"להעלות נר תמיד"-הוא זוכה לרכוש לתמיד את אורה של התורה.
רבינו בחיי-אומר:כי יש להקפיד שהמנורה לא תישאר ללא נר-אלא,נר תמידי- ויש כאן רמז לנר האמצעי במנורה-שכל הנרות משני הצדדים היו פונים אליו והוא עצמו היה פונה למעלה-כלפי השכינה ולכן נאמר:"נר תמיד"
ועוד מביא מדרש יפה:אמר הקב"ה שאיננו זקוק לאור של בשר ודם שהרי בעזרת אורו –הוא מאיר את העולם-אלה המטרה-בנר התמיד- להעלות ולזכות את עם ישראל.
הכלי יקר אומר:כי משה רבינו בכבודו ובעצמו היה כמו נר התמיד במנורה- וכך הואצל ממנו שפע רוח הקודש על יתר הנביאים שבאו אחריו. כי נאמר שפני משה היו כחמה[מסכת בבא בתרא עה.ע"א]וכך גם הנר המערבי במנורה ששימש נר תמיד הואצל עליו מאורו של משה, כי משה היה בין אור ה' לבין כל סוגי האור שהתקיימו בדרך ניסית. והראיה לכך: כאשר משה נולד- כל ביתו נתמלא אור- כסימן לרמז שהוא יקבל את אורו מהאור העליון ובאמצעותו הושפע האור על כל מקום שיש בו דבר העומד בנס. מסיבה זו אמר ה' למשה:"אתה תצווה"- שאתה מהאור שבך תצווה את ישראל שיביאו שמן -כדי שתשפיע מההוד שבך על העלאת נר התמיד במקדש.
התשובה לשאלה ג]לפי דברי חז"ל: נצטוו בני ישראל דווקא להביא שמן זית-היות ושמן זה ניתן להשיג על ידי כתישה בלבד ובכך יש רמז לכל אחד מעם ישראל:כי ניתן להגיע לעולם הבא רק על ידי ייסורים ועמל רב בתורה.
ועוד פירוש יפה של חז"ל:מדוע נמשלו עם ישראל דווקא לזית? לפי ששאר המשקים מתמזגים זה בזה,אבל השמן אינו מתערבב במשקים אלא,תמיד נפרד,בדומה לכך-עם ישראל שאינו מתערבב עם אומות העולם.
ועוד מעלה חשובה ,כאשר מערבבים את השמן עם נוזלים אחרים,הרי הוא מפלס את דרכו כלפי מעלה-מעל כל הנוזלים,כך עם ישראל-כאשר עושים את רצון ה'-הם מתעלים מעל הגויים.
וכמו הזית שחובטים בו וכותשים-כך ישראל,באים אומות העולם וחובטים אותם ממקום למקום ולבסוף הם חוזרים לדרך הישר-לרצונו של מקום.
ועוד רעיון מעניין:כאשר בסוף המבול-הביאה היונה עלה זית בפיה-היה בכך אות לאור בעולם.
כך ישראל נמשלים ליונה-מצווים להביא שמן זית ולהדליק נר תמיד לפני ה'.
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד את חשיבות נר התמיד במשכן ואחר-כך במקדש.
עם כל זה ,כל אדם מישראל מצווה להדליק אצלו באופן פרטי את נר התמיד על ידי שילך לאורה של תורה באופן תמידי-וגם עם ישראל בכלל-מצווים להיות נר תמיד בעולם-ולשמש אור לגויים.
ציורי תנ"ך/ "והלכו גויים לאורך"/ציירה: אהובה קליין(c)
Biblical painting
כמו שנאמר:"והלכו גויים לאורך"[ישעיהו
ס,ג] וכתוצאה מכך- ישראל יתגברו על אומות העולם,כמו שנאמר:"ונתנך ה' אלוקיך עליון
על כל גויי הארץ"
[דברים כ"ח,א]
מאמר: מאת:אהובה קליין.
פרשת תצווה פותחת בציווי הבאת השמן-למטרת נר התמיד במשכן ואחר כך במקדש. וכך התורה מתארת את הציווי:
"ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד:באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על- העדות יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד-בוקר לפני ה' חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל":
[שמות כ"ז,כ-כ"א]
השאלות הן:
א] מדוע דרוש ציווי וזירוז לעם ישראל- בהבאת השמן לצורך נר התמיד?
ב] מהי הדרך להעלות נר תמיד-ולאיזה נר הכתוב מתכוון?
ג] מדוע עם ישראל נצטוו דווקא להביא שמן זית –טהור ולא שמן מסוג אחר?
התשובה לשאלה א]לפי דברי הרשב"ם- [רבי שמואל בן מאיר]: בפרשת תרומה כאשר ה' ביקש שעם ישראל יביאו תרומה למשכן,נאמר:"דבר אל בני ישראל וייקחו לי תרומה" [כ"ה,כ]היות והתרומה במדבר-הייתה צורך השעה-למטרת בניית המשכן במדבר, אך בפרשתנו- מדובר בציווי לדורות-המטרה להביא שמן זית זך להדליק מידי ערב את המנורה בבית המקדש,ולא לצורך השעה בלבד.
מסיבה זו ,הבקשה נאמרה בצורת ציווי-היות שכל לשון של צוואה-מטרתה: מייד ולדורות.
בעל הטורים אומר:מטרת הבאת השמן הייתה לצורך העלאת הנרות במנורת המקדש.
במשך כל ימות השנה, ומצווה זו כרוכה בחסרון כיס,לכן יש צורך בציווי וזירוז.
כד למנוע התרשלות בקיום מצווה כה חשובה.
גם במצוות הקרבת קורבן התמיד נאמר:"צוו את בני ישראל.."[במדבר כ"כ,ב] קורבן התמיד היה נהוג במקדש מידי יום- בבוקר ובשעת בן-הערביים והיות ויש במצווה זו עניין של חיסרון כיס- לכן היה צורך בלשון ציווי וזירוז בקיום מצווה זו-שהיא בעלת ערך רב.
חז"ל מסיקים מסקנה מעניינת וחשובה על לשון הציווי:"ואתה תצווה."
יש כאן משום לימוד דרך ארץ:ראשית-עליך להיות:"אתה"-שתשמש דוגמא לאחרים בהתנהגותך המושלמת ורק אחר כך תוכל לצוות ולהדריך את הזולת.
כמו שנאמר:"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"- דברי ריש לקיש במסכת
[בבא מציעא ק"ז,ע"ב]
התשובה לשאלה ב]האדמו"ר רבי משה ליב מסאסוב סובר:כי תחילה מוטל על האדם לכתת-כלומר-לשבר ולנתץ את יצרו הרע, רק אחרי זה הוא יהיה מסוגל לקלוט את אור השכינה.
הדבר רמוז במילים:"כתית למאור"
המגיד רבי דוב- בער ממזריץ אומר: כי בפסוק הנ"ל ישנו רמז לאדם,לכתת רגליו למקום בו לומדים תורה,באופן זה הוא מזדכך מכל מגרעותיו שדבקו בו-עד שמצליח להגיע:"להעלות נר תמיד"-הוא זוכה לרכוש לתמיד את אורה של התורה.
רבינו בחיי-אומר:כי יש להקפיד שהמנורה לא תישאר ללא נר-אלא,נר תמידי- ויש כאן רמז לנר האמצעי במנורה-שכל הנרות משני הצדדים היו פונים אליו והוא עצמו היה פונה למעלה-כלפי השכינה ולכן נאמר:"נר תמיד"
ועוד מביא מדרש יפה:אמר הקב"ה שאיננו זקוק לאור של בשר ודם שהרי בעזרת אורו –הוא מאיר את העולם-אלה המטרה-בנר התמיד- להעלות ולזכות את עם ישראל.
הכלי יקר אומר:כי משה רבינו בכבודו ובעצמו היה כמו נר התמיד במנורה- וכך הואצל ממנו שפע רוח הקודש על יתר הנביאים שבאו אחריו. כי נאמר שפני משה היו כחמה[מסכת בבא בתרא עה.ע"א]וכך גם הנר המערבי במנורה ששימש נר תמיד הואצל עליו מאורו של משה, כי משה היה בין אור ה' לבין כל סוגי האור שהתקיימו בדרך ניסית. והראיה לכך: כאשר משה נולד- כל ביתו נתמלא אור- כסימן לרמז שהוא יקבל את אורו מהאור העליון ובאמצעותו הושפע האור על כל מקום שיש בו דבר העומד בנס. מסיבה זו אמר ה' למשה:"אתה תצווה"- שאתה מהאור שבך תצווה את ישראל שיביאו שמן -כדי שתשפיע מההוד שבך על העלאת נר התמיד במקדש.
התשובה לשאלה ג]לפי דברי חז"ל: נצטוו בני ישראל דווקא להביא שמן זית-היות ושמן זה ניתן להשיג על ידי כתישה בלבד ובכך יש רמז לכל אחד מעם ישראל:כי ניתן להגיע לעולם הבא רק על ידי ייסורים ועמל רב בתורה.
ועוד פירוש יפה של חז"ל:מדוע נמשלו עם ישראל דווקא לזית? לפי ששאר המשקים מתמזגים זה בזה,אבל השמן אינו מתערבב במשקים אלא,תמיד נפרד,בדומה לכך-עם ישראל שאינו מתערבב עם אומות העולם.
ועוד מעלה חשובה ,כאשר מערבבים את השמן עם נוזלים אחרים,הרי הוא מפלס את דרכו כלפי מעלה-מעל כל הנוזלים,כך עם ישראל-כאשר עושים את רצון ה'-הם מתעלים מעל הגויים.
וכמו הזית שחובטים בו וכותשים-כך ישראל,באים אומות העולם וחובטים אותם ממקום למקום ולבסוף הם חוזרים לדרך הישר-לרצונו של מקום.
ועוד רעיון מעניין:כאשר בסוף המבול-הביאה היונה עלה זית בפיה-היה בכך אות לאור בעולם.
כך ישראל נמשלים ליונה-מצווים להביא שמן זית ולהדליק נר תמיד לפני ה'.
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד את חשיבות נר התמיד במשכן ואחר-כך במקדש.
עם כל זה ,כל אדם מישראל מצווה להדליק אצלו באופן פרטי את נר התמיד על ידי שילך לאורה של תורה באופן תמידי-וגם עם ישראל בכלל-מצווים להיות נר תמיד בעולם-ולשמש אור לגויים.
ציורי תנ"ך/ "והלכו גויים לאורך"/ציירה: אהובה קליין(c)
Biblical painting
And went Gentiles your light
[דברים כ"ח,א]