עליה וירידה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

עליה וירידה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ישנה עליית שלהבות
על ידי הטבתן עולות
דוגמת הנר במשכן
בצל השכינה שכן.

הנר מסמל נשמה
בגוף האדם משכנה
שאיפתה לעלות להתעלות
אך  פעמים תרד במעלות.

יוסף התעלה במצרים
בעזרת חוכמתו כמים
את האלוקים לא נטש
למרות  היותו בחיק נחש.

המרגלים חטאו בלשונם
בכך כשלו בשליחותם
מאיגרא רמא נפלו
לבירא עמיקתא צללו.

הערה: השיר בהשראת פרשת שלח[חומש במדבר]

פרשת שלח-עליה וירידה-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

פרשת שלח-עליה וירידה,כיצד?

/ מאת: אהובה קליין.

פעמים במהלך חיי האדם נפתחים לו שערים ואם רק ידע כיצד להיכנס דרכם  וינהג בחוכמה - אזי עשוי הוא להתעלות מבחינה רוחנית ובד בבד גם ברמה הגשמית.

אך אם ידאג אך ורק לענייניו הפרטיים ולא יתחשב בזולת ובסביבתו הקרובה והרחוקה,או ישפוט את הדבר בעין לא טובה-אזי עשוי הוא למעוד ולרדת למעמקים.

דבר זה קרה למרגלים:

משה שולח שנים עשר מרגלים לתור את ארץ ישראל- נשיא מכל שבט.

ומצווה עליהם:

"..עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם-רב:ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם-רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחניים אם במבצרים:ומה הארץ השמנה היא אם רזה,היש בה עץ אם-אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים":[במדבר י"ג,י"ז-כ"א]

ציורי תנ"ך/ המרגלים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

השאלות הן:

א] מה היה תפקידם של המרגלים?

ב] מה הקשר בין פרשת בהעלותך לפרשת שלח?

ג] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות על אנשים שהתעלו,או חלילה מעלו בתפקידם וירדו ברמתם?

התשובה לשאלה א']

תפקיד המרגלים היה:

לפי דברי רבי חזקיהו בן מנוח-בעל ה"חיזקוני":

תכנית חלוקת הארץ לשבטים לאחר כיבושה,פרט לשבט לוי שלא נשלח נציג משבט זה לפי שלא זכה בנחלה בארץ ישראל.

לפי רבינו בחיי: המטרה הייתה- לבדוק את המסלול והדרכים אשר משם כדאי לבוא לכבוש את הארץ.

לפי רש"י: המטרה הייתה להגשים את דרישת עם ישראל לשלוח מרגלים לארץ וה' הסכים להגשים מבוקשם.

וזאת בדומה למצוות:"שום תשים עליך מלך" לכתחילה אלוקים לא היה חפץ במלך,אבל לאחר שהעם דרש בא הציווי,רעיון זה מבטא:הנביא הושע:"אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי[הושע י"ג]

יש דעה שאומרת: שהמרגלים  נשלחו לתועלת משה,היות וכך התארך הזמן שהתלווה לעם במדבר,שאם לא כן ,הם היו נכנסים מיד ועונשו של משה לא להיכנס לארץ -היה מתרחש מוקדם יותר.

התשובה לשאלה ב']

לעניות דעתי , קיים קשר בין שתי הפרשיות בנושא: עלייתו של אדם בדרגתו הרוחנית ,או ירידתו.

בפרשת בהעלותך: תפקידו של אהרון היה:

לפי אחד מפירושי רש"י: להדליק את הנר עד שהשלהבת עולה מאליה.

"נר ה' נשמת אדם"- הרי בכוחו של אדם לעלות ולהתעלות.או חלילה לרדת ברמתו המוסרית-הדבר כרוך בהתנהגותו.

המרגלים נשלחו לתור את הארץ,כאשר נשאו עימם את הפירות, במקום לשבח את ארץ ישראל ולהתבונן בה בעין טובה,הם הוציאו דיבה ואמרו:"..באנו אל- הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פרייה:אפס כי עז העם בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילדי הענק ראינו שם:עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר.."[במדבר י"ג,כ"ז-כ"ט]

והגרוע מכול,המרגלים אמרו את חוות דעתם מנקודת ראות שלהם:"..לא נוכל לעלות אל- העם כי חזק הוא ממנו"!

כאן היה כישלונם של המרגלים , במקום לעלות ולהתעלות הם ירדו למעמקים.

לא כן,כלב-הוא היה בעל רוח אחרת:"ויהס כלב את העם אל- משה ויאמר:עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה":[שם י"ג,ל"א]

גם יהושע היה עימו בדעתו ולכן זכה אחר כך להמשיך להנהיג את העם ולהכניסו לארץ ישראל.

הנקודה השנייה המקשרת בין שתי הפרשיות היא: המתאוננים:

בפרשת בהעלותך נאמר:ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'.."[שם י"א,א]

בפרשת שלח נאמר:"וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל-העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לא מתנו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:ויאמרו איש אל אחיו ניתנה ראש ונשובה מצרימה":[שם י"ר,ב-ה]

בשני המקרים  ישנה הסתכלות בעין רעה  וישנה כפיות טובה -לגבי אלוקים אשר דאג  להוציאם ממצרים ובמשך כל נדודיהם במדבר הרעיף עליהם מכל טוב- באמצעות ניסים ונפלאות.

זוהי ירידה מוסרית גדולה וכפיות טובה מאין כמוה!

התשובה לשאלה ג']

להלן דוגמאות לעליה ברמה הרוחנית והפיסית:

א] יוסף הורד למצרים לאחר שאחיו התעללו בו והשליכהו לבור,במצרים שהה בבית האסורים,בכל זאת לא נטש את אמונתו ובטחונו בה',הצליח לפתור חלומות לשרי המשקים והאופים ובסופו של דבר פתר גם לפרעה את חלומותיו והוא התעלה,זכה בתפקיד בכיר  בדאגתו לכלכלת מצרים והעולם בתקופת הרעב.

ב]פינחס נקם את נקמת ה' כאשר הרג את המדיינית והישראלי אשר חטאו לעיני כול, כתוצאה מכך התעלה וזכה ב:"כהונת עולם"-היות וכיפר על עם ישראל.

להלן דוגמאות לירידה מוסרית וגשמית:

א] שאול המלך הפסיד את מלוכתו היות ולא השמיד את כל העמלקי כפי שציוהו שמואל ובמיוחד את אגג מלך עמלק.

ב] קורח ועדתו נענשו ונבלעו באדמה- לאחר שדרשו כהונה ממשה ואהרון בניגוד לרצון ה'.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי  בכוחו של אדם לעלות ולהתעלות-אך מנגד גם לרדת, הרשות נתונה לכל אחד ובידו לקיימנה או חלילה לאבדנה.

מי ייתן ועם ישראל ילך בדרך התורה הקדושה ויישם את תכונותיו של אברהם אבינו:"עין טובה,רוח נמוכה ונפש שפלה" [מסכת אבות ה',י"ט]

ואז צפוי הוא לעלות ולהתעלות ואף ולהאיר לכל העולם. 

המתאוננים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

המתאוננים/שיר מאת: אהובה קליין ©

ביד חזקה ה' הוציאם

בניסי ניסים הוליכם

עמוד אש עמוד ענן

ניזונים מזרע גד לבן.

אל האספסוף נסחפים

דמעות כמים שופכים

התאווה זורמת בעורקיהם

מטשטשת כערפל עיניהם.

זיכרונם מתעתע במוחם

מערבל מטשטש דעתם

מחפשים עילה להתרחק

מאביהם שבשמים להתנתק.

שוכחים עבדות מצרים

בוקר ערב צהרים

זוכרים דגה וקישואים

שום בצלים ואבטיחים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]

עליה והארה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

עליה והארה./ שיר  מאת: אהובה קליין(c)

אדם בורר דרכים

להשגת  מטרות חיים

יש וילך על קצה קרחון

מועד לסכנה רבת אסון.

יש וילך דרך חתחתים

מהמורות רבות ומכשולים.

יחכים ישכיל לנתב דרכו

מתוך תחנוני  תפילה לבוראו.

יעלה אט בשלבי סולם

יקטוף הצלחות יאיר כולם

דוגמת מנורת הזהב במשכן

הועלו נרותיה האירה לעולם.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]

ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין(c)

"ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה' וישמע ה'.."

[במדבר י"א,א]
הטכניקה: שמן על בד.

שליו/שיר מאת: אהובה קליין (c)

שליו /שיר מאת: אהובה קליין ©

שליו עגלגל ובשרני

חד מבט וערני

עטוף פלומת נוצות

בחמה כפנינה נוצצות.

פורח בציווי עליון

מעל צייה ושיממון

נושא כנפיו במרום

מגיח לפתע כדאון.

עליו עטים המתאווים

כחבורת זאבים טורפים

ידיהם בחיפזון מושיטים

ללכוד האוצר משתוקקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]

פרשת בהעלותך-מי היה האספסוף ובמה חטא?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת בהעלותך- מי היה האספסוף ובמה חטא?

מאמר מאת: אהובה קליין.

אחד הנושאים בפרשה: נתינת בשר לעם במדבר, לאחר התאווה הגדולה שהייתה

להם,כפי שהכתוב מציין:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו:מי יאכלנו בשר"?[במדבר  י"א,ד]

ובהמשך נאמר:"ורוח נסע מאת ה' ויגז שלווים מן הים וייטוש על- המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתיים על- פני הארץ:ויקם העם כל- היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את- השליו הממעיט אסף עשרה חמרים.."[במדבר,י"א,ל"א-ל"ג]

ציורי תנ"ך/השליו במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

השאלות הן:

א] מי היה האספסוף שהתאוו תאווה במדבר,ומה הייתה הסיבה האמיתית להתנהגותם?

ב] מה טיבו של השליו, ובאיזה אופן מיוחד הגיע אל עם ישראל?

ג] באיזה עונש נענשו בני ישראל,ומדוע משה לא התפלל עליהם?

התשובה לשאלה א]

לפי רש"י: האספסוף-היו הערב רב בתוך בני ישראל שהצטרפו אליהם כאשר יצאו ממצרים.

לפי רבי אייזיל חריף- [רבה של סלונים]:הכוונה לאותם עסקני ציבור-שכוחם  מתבטא בעיקר בפיהם ולא במעשיהם.הם נוהגים לקיים כינוסים בקרב העם,אך בפועל חוץ מדיבורים,אינם עושים דבר.

לפי רש"י:הסיבה האמיתית  להתנהגות האספסוף הייתה -לחפש סיבה איך לפרוש מהקב"ה ולא הייתה להם בעיה של רעב.

רש"י מבסס את דבריו על הכתוב,שהרי נאמר:"וגם  ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד.."[שמות י"ב,ל"ח]האם יתכן שהם אכלו את כל הבשר שברשותם עוד בהיותם במדבר?לא יתכן!הרי נאמר:"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד.."[במדבר ל"ב,א]

חז"ל אומרים:המן שירד להם מהשמים איפשר לטעום ממנו כל מיני טעמים,כולל טעם בשר,כפי שכתוב במסכת יומא[ע"ה,ע"א]:"כל המינים טעמו במן"

הרמב"ן אומר: כי לא היה להם חיסרון במזון, המן היה משביע אותם והיו מכינים ממנו מיני מטעמים,פשוט הייתה להם תאווה רעה...

רבי אברהם מנחם רפא מפורט[בעל:"מנחה בלולה"]אומר: האספסוף רצה בשר שיהיה לו טעם של דגים,היות ונזכר כי במצרים אכלו דגים שדגו במי הנילוס,לכן גם אמר:" זכרנו את הדגה.."מסיבה זו הקב"ה הסכים להוריד להם את השליו –עוף שכנראה  היה לו טעם של דגים.

תשובה  לשאלה ב]

 השליו הוא עוף ממשפחת התרנגולים,כנראה שבשרו הזכיר את טעם הדגים ובכך היה ייחודו.

לפי דברי רש"י:ה' הפריח להם את השלווים  באוויר,רש"י מבסס את דבריו לנאמר בתהלים:"כי גז חיש.."[תהלים צ,י]

לפי הספרי:"מלמד שהייתה פורחת כגיזים האלו של צמר"[צ"ז]

רש"י מדגיש כי:העופות היו פורחים בגובה נוח-כנגד ליבו של האדם כך שלא היה צריך לטרוח במיוחד כדי ללכוד אותם.

לפי הספרי:"מלמד שהייתה פורחת ועולה על רום מן הארץ שתי אמות,כדי שלא יהיו מצטערים עליה בשעת לקיטתה"[צ"ז]

התשובה לשאלה ג]

לפי דברי רבינו בחיי:בני ישראל נענשו במגפת הדבר, ומדוע לא התפלל עליהם משה כמו בהרבה מקרים קודמים?

יתכן והסיבה היא: כי משה חש בושה מפני החטא הגדול-היינו- התאווה הגדולה לבשר בזמן שלא היו רעבים כלל,ובכך הם הביעו את כפיות הטובה שלהם כלפי ה' והוסיפו עוון על עוונם בכך שמתאוננים, והגבירו את תאוותם ולא למדו לקח מאותם אנשים שנענשו בעבר ונשרפו באש מהשמים.

ומשה, כנראה ,התבייש גם על התנהגותו שלו ,לפי שהתרעם לפני הקב"ה באומרו:"למה הרעות לעבדך.."היות והיה ירא מאד ממידת הדין על דבריו אלו.

לסיכום,לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה:

כי האספסוף, כלל לא היה רעב,אלא הייתה לו תאווה גדולה לאכילת בשר.

וזה היה עיקר חטאו,תאווה זו הייתה כפיות טובה כלפי ה' וגם כלפי משה,הרי באמת לא חסר להם דבר– כי המן כלל את כל הטעמים שרצו.

מכאן ניתן להבין, מדוע  משה לא התפלל עליהם כאשר החלה המגפה.

על עניין התאווה ניתן ללמוד מתוך מסכת אבות:"רבי אלעזר הקפר אומר:הקנאה, והתאווה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם".

[אבות,פרק ד,כ"א]

מי ייתן ועם ישראל ישכיל להתרחק ממידות רעות  אלו וידבק אך רק במידות הטובות,כגון:ענווה,צניעות,הסתפקות במועט  ויתמיד להודות לקב"ה על כל הטוב שמיטיב עימנו.

ציורי תנ"ך/ תיקון ליל חג שבועות/ציירה: אהובה קליין (c)

"..והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל- הכתוב כי- אז תצליח את דרכך ואז תשכיל:"[יהושע א,ח]

הטכניקה: שמן על בד.

תיקון ליל שבועות/שיר מאת: אהובה קליין (c)

תיקון ליל שבועות/שיר מאת: אהובה קליין ©

עת תיקון חצות

ליל חג  שבועות

הזמן עוצר מלכת

רוח התורה סוחפת.

מול ארון הקודש לומדים

והגית בו יומם וליל מיישמים

יחדיו מתחברים לשורשים

שמחה מרוממת רקיעים.

שערי שמים נפתחים

הד שירת מלאכים

המשאלות מרקיעות שחקים

מתגשמות מבורכות כטללים.

כתר כהונה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

כתר כהונה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

לראשיהם כתר כהונה

מקודשים מבטן ולידה

שרויים בצל השכינה

קשורים בעבותות אמונה.

לבושם בגדי תפארת

תוצר מלאכת מחשבת

פניהם מאירות כלבנה

עיניהם כזוהר הפנינה.

כגשר יתחברו לאלוקים

ברכות על העם מאצילים

למתנות רבות זוכים

חלקי קורבנות וביכורים.

הערה: השיר בהשראת פרשת נשא[חומש במדבר]

פרשת נשא-מה טמון בברכת הכוהנים?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

פרשת נשא- מה טמון בברכת  הכוהנים-?

מאמר מאת: אהובה קליין.

מתוך מגוון הנושאים של הפרשה, ישנו נושא חשוב ונצחי לעם ישראל הראוי להתבוננות עמוקה והסקת מסקנה חשובה.

זוהי ברכת הכוהנים -שבאמצעותה אנו מתברכים בבתי הכנסת גם בימינו.

כפי שנאמר:

"וידבר ה' אל- משה לאמור:דבר אל-אהרון ואל בניו לאמור:כה תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך:יישא ה' פניו אליך-

וישם לך שלום:ושמו את שמי על – בני ישראל,ואני אברכם:"

[במדבר ד,כ"ב- כ"ו]

השאלות הן:

א] מדוע  אין בברכת הכוהנים התייחסות לתחום הגשמי?

ב] מה הטעם בברכת כוהנים הנאמרת בלשון יחיד ,צפוי היה לאומרה בלשון רבים כמו מרבית התפילות?

ג] מה הכוונה במילים:"כה תברכו את  בני ישראל"?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי חז"ל: אין התייחסות בברכת הכוהנים לתחום הגשמי,אלא עיקר הדגש הוא על נושא  השלום ובכך יש מסר תורני  בעל חשיבות גדולה שמטרתו להעצים את נושא השלום-לפי שבו כלולות כל הברכות.

רבי שמעון בן חלפתא[סוף מסכת עוקצין] אומר רעיון דומה:

"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק לישראל אלא השלום,שנאמר:ה' עוז לעמו ייתן,ה' יברך את עמו בשלום"[תהלים כ"ט,י"א]

רבי חנוך צבי לוין מבנדין אומר: כי אהרון היה ידוע במידת:"אוהב שלום ורודף שלום"[כפי שכתוב במסכת אבות א,י"ב] ותכונה זו עברה בהמשך גם לבניו, ומטעם זה  הוטל על אהרון ובניו  לברך את עם ישראל במידה נעלה זו.

לכן ה' מצווה עליהם:"כה תברכו את בני ישראל.." כלומר במידה אשר טבועה בכם- כאוהבי שלום ומתייחסים בכבוד לבריות- תברכו את כל בני ישראל.

מטעם זה ,כאשר הכוהנים עולים לבמה ,הם מברכים:"אשר קדשנו בקדושתו של אהרון,וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".

כאן ישנה מטרה: שכל עם ישראל יתברכו בתכונה הנפלאה של האהבה לזולת ונושא השלום.

כדי שיוכלו ליישם דרך זו הלכה למעשה-איש לרעהו.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונים חז"ל: ברכת כוהנים נאמרת ביחיד כדי להעביר לעם ישראל את מסר  האחדות.

דבר זה  מוכיח  את הכוח  האדיר הטמון בברכתם.

את נושא האחדות ניתן למצוא בכמה מקומות במקרא:

במעמד הר סיני: כאשר נאמר בלשון יחיד:"ויחן שם ישראל נגד ההר"

 [שמות י"ט,ב]אומר רש"י: כי עצם העניין שלא נאמר בלשון רבים:"ויחנו" אלא נאמר  בלשון יחיד:"ויחן"-מוכיח כי בעת מתן תורה עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

אצל דור הפלגה: הם היו מאוחדים למרות שחטאו,כפי שנאמר:"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" ובהמשך נאמר:"וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם:ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם.."

[בראשית י"א,א-ו]חטאם של דור הפלגה היה כה חמור כאשר הם בגדו בקב"ה באמצעות בניין המגדל:" שראשו בשמים".

הרי היה צפוי שה' ישמיד אותם,אך היות והם היו מאוחדים ביניהם.

הם לא הושמדו,אלא אלוקים בילבל את שפתם  ופיזר אותם בכל הארצות.

התשובה לשאלה ג]

לפי  דברי רבינו בחיי: הכוהנים זכו בעשרים וארבע  מתנות כהונה ובמילה:"כה" גימטרייא= עשרים וחמש,כאן רמוז שנוספה להם עוד מתנה וזוהי: הזכות לברך את עם ישראל וזאת  בנוסף ליתר המתנות שהיה בחלקם,כמו: חלקי קורבנות,תרומה  ביכורים ועוד.

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לכהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

לפי דברי אברבנאל: הארץ הייתה מחולקת לשלושה אזורים:

אזור א- עובדי אדמה ובעלי מלאכה שונים.

אזור ב- אנשים הקרואים בשם:"עיוניים" המתרכזים בתפילות,בחוכמות ומשפטים.

אזור ג- אנשי חיל-גיבורים שתפקידם להילחם בעת מלחמה.

ברכת הכוהנים הייתה חלה על כל שלושת שכבות אלה של העם.

כנגד עובדי המלאכה נאמר:"יברכך ה' וישמרך"

-ברכה המשמרת אותם מכל פגע.

כנגד:"המעיינים" נאמר:"ייאר ה' פניו אליך ויחונך"

ולגבי אנשי החיל נאמר:"יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"-שלא יכשלו במלחמה.

לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי ברכת הכוהנים- היא ברכה המיועדת לכל עם ישראל  אוצרת בתוכה  את  עוצמת  מסר השלום והאחדות .

בעל הטורים אומר: כי יש להקדים שלום לכל אדם,גם אם הוא נוכרי וזאת לומדים מהמילה:"שלום"-בגימטרייא- "עשיו"-כינוי למי שאינו יהודי.

רעיון זה לומדים גם במסכת ברכות[י"ז,ע"א]:"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי,לא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נוכרי בשוק"

יהי רצון והאחדות והשלום   יהיו  נחלת כל עם ישראל ובקרוב נחזה בפעמי הגואל.

אמן ואמן.

פרשת במדבר-מדוע הוצרכו ישראל לנדוד במדבר?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

פרשת במדבר- מדוע הוצרכו ישראל לנדוד במדבר?

מאת: אהובה קליין.

פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש במדבר.

התורה  מתארת את התאריך המדויק בו מצווה את מפקד עם ישראל:

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור:שאו את ראש בני ישראל למשפחותם לבית- אבותם  במספר שמות כל—זכר לגולגולתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם..."

[במדבר א,ג]

השאלות המתעוררות  הן:

א] מהי מטרת ספירת עם ישראל?

ב] מדוע הוצרכו בני ישראל לנדוד במדבר ודווקא- ארבעים שנה?

ג]  היכן מצויים מקורות במקרא לנדודים אלו?

התשובה  לשאלה א]

לפי דברי רש"י: אלוקים סופר את בני ישראל מתוך חיבה מידי פעם בפעם: כשיצאו ממצרים- ספר אותם  ,גם  כאשר נענשו בעוון העגל- כדי לבדוק את מניין הנותרים וגם כאשר  בא הקב"ה להשכין שכינתו  עליהם במשכן.

לפי דברי הרשב"ם [רבי שמואל בן מאיר]: "לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ ישראל...ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה, לכן ציווה הקב"ה בתחילת חודש זה למנותם"

התשובה לשאלה ב]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)

לגבי הליכתם במדבר ודווקא ארבעים שנה ,הדבר כנגד שליחותם של המרגלים שהלכו לתור  את הארץ- במשך ארבעים יום וכששבו  חטאו בלשונם ודיברו בגנות ארץ ישראל, כפי שכתוב:"וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו  ויבואו אל משה ואל אהרון ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו  ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש וזה פריה אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות.." [במדבר י"ג כ"ז- ל]

אשר לנדידתם במדבר, הנה כמה מהדעות:

לפי מדרש רבה:

עצם ההליכה במדבר מוכיחה את מסירות הנפש של עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה:

הדוגמא הראשונה להתנהגות זו  מתאפיינת דווקא אצל היחיד:

אברהם  אבינו- אבי האומה אשר הפיץ ברבים את אמונתו במסירות

נפש רבה ואף נזרק לכבשן האש בעבור מטרה מקודשת זו.

בעקבות זאת גם בניו הוכיחו את מסירות נפשם מאוחר יותר:

בני ישראל   ממשיכים קו זה  על ידי קפיצתם לתוך ים סוער וגואש

- ים סוף  מייד עם צווי האלוקים:"וייסעו"

והמאורע השלישי: נדידת העם כולו במדבר שורץ חיות- מקום שיממון ויובש,

הודות לשלושה דברים הבאים:

 1] אש- הכבשן שאברהם נזרק אליו.

2] מים- הקפיצה לתוך ים סוף בזמן יציאת מצרים.

3] מדבר- בו נדדו עם ישראל תקופה ממושכת.

ניתנה לעם ישראל התורה הקדושה כקניין עולם.

שלושה ניסיונות אלה הם ערובה לנצחיות עם ישראל.

ועוד נאמר במדרש רבה: מי שאינו עושה עצמו הפקר- כמדבר- כלומר אינו מוכן לוותר על נכסיו למען התורה הקדושה- אינו מסוגל לרכוש את התורה וחוכמתה.

חז"ל אומרים: כי המדבר מסמל את ההסתפקות של האדם במועט ואת צניעותו, כמו שנאמר:"פת במלח תאכל, ומים במשורה- [בכמות קטנה] תשתה ועל הארץ תישן.......ואם אתה עושה כן-אשריך וטוב לך"

[אבות ו,ד][מסכת אבות  ו,ד]

התשובה לשאלה ג]

הנה כמה דוגמאות למקורות במקרא:

מקור 1]"זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" [ירמיהו ב-ב]

מקור 2]"קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו"

[ישעיה מ,ג.]

מקור 3] "בקע ים ויעבירם, ויצב- מים כמו נד וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש יבקע צורים במדבר,ויישק כתהומות רבה: ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים" [תהלים  ע"ח,יג-טז]

מקור 4] " ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלוקיך כאשר יישא- איש את בנו....." [דברים א, ל"א].

מתוך כל האמור לעיל ניתן להסיק: כי עם ישראל נדד ארבעים שנה כנגד ארבעים היום בהם  המרגלים עשו את שליחותם וחטאו בלשונם.

ואילו- בכך שבני ישראל הלכו במדבר- הוכיחו את מסירות הנפש לאמונה ובזכות זאת זכו לתורה.

מי ייתן ועם ישראל ימשיך  להתמיד באמונה בקב"ה וילך בדרך התורה- אזי יזכה לכל הברכות המובטחות בכתובים.אמן ואמן.

שמחה בירושלים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

שמחה בירושלים/שיר מאת: אהובה קליין©

שעת דמדומים בירושלים

השכינה פורשת כנפיים

ההמון מתאסף כמים

ששון שמחה כיין.

לעיני כול חופה וקידושין

מטר ברכות כדת וכדין

השמים מתהדרים במרבד סגולה

סוככים על החתן והכלה.

קולות חצוצרה נבל וכינור

תופים ומחולות  שירי מזמור

עיר דוד  וחוצותיה חוגגים

גם המלאכים בה מתענגים.

חלונות המבנים מוארים כלבנה

מאירים הסביבה  מניסים מועקה

הנבואה קורמת עור וגידים

פעמי גואל ישועה מבשרים.

ציורי תנ"ך / חתונה יהודית/ציירה: אהובה קליין (c)

"קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה"

[ירמיהו ל"ג,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.

ממיצר למדבר/שיר מאת: אהובה קליין(c)

ממיצר למדבר/שיר מאת: אהובה קליין ©

ישראל יוצאים מהמיצר

נער זקן וכל השאר

בני חורין בגוף ובנשמה

לבורא יודו  בשיר ורננה.

כושר הדיבור מתנחל בפיהם

אורך רוח זורם בעורקיהם

עיניהם פקוחות לרווחה

אוזניהם קשובות לקריאה.

לראשיהם כיפת שמים

לפניהם חולות כמים

באופק יחזו בהר חורב

צעדיהם יחישו בלב אוהב.

מכור ברזל עם נבחר

ה' ינצרם מכל משמר

עתידים להקדים נעשה לנשמע

אוצר לדורות כלי חמדה.

הערה:השיר בהשראת פרשת במדבר[חומש במדבר]

פרשת במדבר-מה הקשר לדיבור?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת במדבר- מה הקשר לדיבור? /מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת במדבר היא הראשונה  הפותחת את חומש במדבר.

רק כאשר בני ישראל מגיעים למדבר-זוכים לקבל את התורה במעמד נשגב  בשלב בו הם- מתאחדים כאיש אחד בלב אחד באומרם:"נעשה ונשמע".

הפרשה פותחת במילים:
"וידבר ה' אל- משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים"[במדבר א,א]

השאלות הן?

א] מה מאפיין את המדבר?

ב]  מדוע המדבר- נקרא בשם זה וכיצד  השפיע על בני ישראל ?

ג] כיצד ינהל אדם את  חייו באופן התואם את התורה?

התשובה לשאלה א]

המדבר הוא ידוע כאזור ישימון,ארץ לא זרועה,מקום  נרחב מאד,בדרך כלל שומם,כמעט ואין בו מקום מיושב.

הוא טומן גם בסביבתו סכנות שונות,כגון: חיות המסתתרות במערות, ,או מאחורי סלעים.

כפי שנאמר:"הרים הגבוהים ליעלים,סלעים מחסה לשפנים"[תהלים ק"ד,י"ח]

החיות מגיחות לשטח בדרך כלל בשעות הלילה:"הכפירים שואגים לטרף,ולבקש מאל אוכלם:תזרח השמש יאספון,ואל  מעונותם ירבצון"[שם  ק"ד,כ"ב]

מזג אוויר חם ויבש במשך היום ואילו בלילות הטמפרטורה יורדת,עד כדי הפרש משמעותי לעומת חום היום.

סיבת היובש:קיימת התאיידות גבוהה מאד בהשוואה לכמות המשקעים.

כאשר האדם נודד במדבר,בדרך כלל, יחוש צימאון למים כבר בשעות המוקדמות של היום ויזדקק לכמות  מרובה של שתייה,כפי  שאירע להגר במדבר:"וישכם אברהם בבוקר וייקח- לחם וחמת מים וייתן אל הגר...ותלך ותתע במדבר באר שבע:ויכלו המים מן החמת ותשלך  את הילד תחת אחד השיחים:ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטווחי קשת כי אמרה אל-אראה  במות הילד ותשב מנגד ותישא את- קולה ותבך"[בראשית כ"א,י"ד-ט"ו]

ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ודוגמא נוספת:"ויסעו כל- עדת בני- ישראל ממדבר-סין למסעיהם על-פי ה' ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם:וירב העם עם- משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה...ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת-מקנאי בצמא?"[שמות י"ז,א-ד]

גם דוד המלך מזכיר את  נושא המצוקה במדבר:"תעו במדבר בישימון דרך,עיר מושב לא מצאו: רעבים גם-צמאים,נפשם בהם תתעטף"[תהלים ק"ז,ד-ה]

התשובה לשאלה ב]

בזמן שבני ישראל היו במצרים עבדים לפרעה,עדיין לא ניתנה  להם התורה

וזאת מהטעמים הבאים:

א] עבדים פטורים ממצוות.

ב] בני ישראל אינם שומעים למשה-בשל חוסר סבלנות-בעודם שרויים בחשכת העבדות.

כפי שנאמר:"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"

רש"י אומר על כך:העבודה הקשה של בני ישראל השפיעה על הגוף והייתה משברת אותו ואז גם הנפש  הייתה חסרת כוח להיאחז בגוף שבור וחלש-בדומה למים חיים שאינם מסוגלים להישמר בכלי שבור.

ג] בני ישראל עדיין לא היו בשלים לקבל את התורה-בעודם נמצאים בכור הברזל-

שתפקידו היה לחשל אותם ולהיות ראויים לכך.

המדבר  נקרא בשם זה:כי הוא מלשון דיבור,כפי שנאמר:"....לרגליך יישא מדברותך,תורה ציווה לנו משה מורשה"[דברים ל"ג,ג-ד] לפי ששם בני ישראל התחילו לדבר,הם היו כבר במרחב פתוח ולא עוד במייצר-במקום חשוך ומדכא אשר שם לא היו מסוגלים להקשיב לדברי אדם אחר.

במדבר ישנו גם צימאון רוחני-והוא הצימאון לתורה,המים מסמלים את התורה.

מצרים= אותיות צר- מים פירושו: מן הצר –הייתה התוצאה- מים.

כמו שנאמר:"הוי כל-צמא לכו למים"[ישעיהו נ"ה,א]

זוהי  הרוח הנותנת  חיים לנשמת האדם.

מכאן ניתן ללמוד:כי בכל פעם שאדם נתון במצוקה והצר מלחיץ אותו,אל ייטוש את האמונה ,אלא יישא תפילה לה' כפי שנאמר:"מן ה-מיצר קראתי יה,ענני במרחב יה"[תהלים קי"ח,ה]

התשובה לשאלה ג]

רבינו בחיי אומר:

כי האדם מסוגל לרכוש את התורה בתנאי שיעשה עצמו –הפקר כמדבר.

כלומר,על האדם להיות צנוע ומסתפק במועט.

ובמסכת אבות  נאמר:"כך היא דרכה של תורה:פת במלח תאכל,ומים במשורה תשתה,ועל הארץ  תישן וחיי צער תחיה,ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן,אשריך וטוב לך:אשריך בעולם הזה,וטוב לך לעולם הבא."[מסכת אבות,ו,ד]

לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: בני ישראל בעודם במצרים-מקום שהיווה עבורם מיצר,לא היו מסוגלים להקשיב לדיבור.

אך כאשר הגיעו למדבר-למרות התנאים הפיזיים הקשים,הם הרגישו חופשיים לדבר ולהקשיב לדיבור של משה וכאן נסללה להם הבשלות והמעמד להיות ראויים לקבל את התורה,והקב"ה אינו שוכח את הליכתם במדבר בתנאים כה קשים:"כה אמר ה' זכרתי לך חסד  נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו ב,א]

מי ייתן ועם ישראל-בפרט ובכלל  ילך בדרך התורה ובכך יהיה מוגן מכל צרה ובע"ה יזכה במהרה לגאולה שלמה,אמן ואמן

יום ירושלים-השראה לשמחה/מאמר מאת: אהובה קליין.

יום ירושלים- השראה לשמחה /מאת: אהובה קליין.

השמחה היא מצרך מבוקש מאוד לכל אדם מגדול ועד קטון.אך לא תמיד זה אפשרי , כי

במציאות יש לכולנו עליות ומורדות , מנגד  החוכמה היא : להתגבר על מועקות הלב ולהיות בשמחה תמיד. כמו שדוד המלך אומר: "הפכת מספדי למחול לי פיתחת שקי ותאזרני שמחה"[תהלים]

אם נתבונן בפניהם של ילדים – הם בדרך כלל  עליזים ושמחים, לעומתם המבוגרים-רובם  נראים חמורי סבר,שקועים בתוך עצמם ,איש,איש וקשייו, וכבר אמרו חכמינו:"איזהו עשיר השמח בחלקו"[אבות]

כשאדם  משכים ליום חדש עומד על רגליו , חש בטוב ומסוגל לעמול בכוחות עצמו-עליו לשמוח ולהודות לבוראו.

ידוע כי שתיית יין גורמת לשמחה כפי שנאמר בתהלים:"יין  ישמח לבב אנוש"[תהלים ק"ד]אך ברגע שהשפעת היין תתפוגג- תעלם עימה גם העליזות.

כאשר יצאו עם ישראל ממצרים-מעבדות לחירות- הייתה שמחה גדולה בעם,כפי שנאמר:"אז ישיר- משה ובני ישראל את- השירה הזאת לה' ויאמרו לאמור:אשירה לה'..."[שמות ט"ו,א] המילים:

"אז-ישיר"-מרמזות על שמחה שהייתה אז ועתידה לחזור בשנית עם בוא הגואל-כפי שמנבא זאת זכריה הנביא:"גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יביא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור.."[זכריה,ט,ט]

השנה אנו חוגגים את יום שחרור ירושלים ה- 46 החל תמיד בכ"ח באייר-כ"ח=בגימטרייא=28=כח!

היה זה יום ניצחון לעם ישראל וקולות השופר החרידו את העיר-קולות שמחה והודיה לאלוקים על הנס האדיר שנפל בחלקנו-בכך שירושלים החדשה נתחברה אל ירושלים העתיקה דבר זה רמוז באופן נפלא בפסוקים:

"..עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים:ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"[תהלים]

עלינו לזכור את ירושלים תמיד ולהנחיל לדורות הבאים בהערכה רבה את המתנה המיוחדת

שניתנה לנו מאת ה',כדברי הנביא:"רוני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ה'

 [זכריה  ב,י"ד]

ירושלים שמות רבים לה ,אחת מהם:"שלם"

כפי שהכתוב מתאר:"ומלכי-צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון ויברכהו.."[בראשית י"ד,י"ט]

כאן אברהם נפגש עם מלכי-צדק המכונה:מלך שלם-מלך האוהב צדק, כורת ברית עם אברהם ומברך אותו.

ירושלים שימשה בעבר מוקד לבריתות עם מלכי בית דוד,מכאן שירושלים-היא סמל לשלום ולשלמות.

שמות נוספים:ציון,עיר-דוד,עיר האלוקים,משוש כל הארץ,כלילת יופי,ערי יהודה,קריה נאמנה...

עלינו להגביר את שמחתנו ולהודות לה' על ארץ ישראל שזכינו לשוב אליה אחרי אלפיים שנות גלות.

ארץ ששבו אליה הגולים מארבע כנפות הארץ,ארץ שעיר בירתה ירושלים-עיר נצחית בלתי נשכחת.

עיר המזוהה עם שמחה כמו שנאמר:"קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב ה' לעולם חסדו[ירמיהו ל"ג,י"א]

זוהי עיר בה היו שני מקדשים ובית המקדש השלישי עתיד להיבנות בה.

הבה נשאב ממנה את מלוא ההשראה לשמחה בעם ישראל-בכלל ובפרט,כמו שנאמר:"שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה"[ישעיהו ס"ו,י] אמן ואמן.

ציורי תנ"ך/הגאולה-בית המקדש השלישי/ציירה: אהובה קליין(c)

אגדת ההרים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

אגדת ההרים

/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי היום התקבצו ההרים

לשיג ושיח שיחת רעים

לדון מעט במטרת שליחותם

למען יכירו  הכול חשיבותם.

הר עיבל התייצב ראשון

תקיף נחוש חד  לשון

עליו יאמרו הקללות לעם

לסרי היושר כדרך בלעם.

אחריו הופיע הר גריזים

זקף ראשו  נתן שבחים

על בנים  נאמני אלוקים

חסים בצילו ומתברכים.

הר סיני נחבא אל הכלים

מיעט במילים חשף סימנים

גילה ציור באצבע אלוקים

המציין מאורעות היסטוריים נשגבים.

הר העברים שמר שתיקה

מקום קבורת משה ידע

אך למרות תחנוני מרעיו

שמר סודו ברמ"ח איבריו.

לפתע  נשמעה זעקה למרומים

קטעה מהלך הדיונים:

"אשא עיני אל ההרים..."

תפילת המלך הרעידה רקיעים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהר[חומש ויקרא]