יום שני, 29 באפריל 2013

פרשת בהר-מה גנוז בהר סיני?/מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת בהר-מה גנוז בהר סיני?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:"וידבר ה' אל- משה בהר סיני לאמור:דבר אל- בני ישראל ואמרת אליהם:כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם,ושבתה הארץ שבת לה"
השאלות הן:
א]  מדוע הפרשה נקראת:"בהר"- מה המיוחד בה?
ב] מה גנוז בהר סיני,ובמה שונה מיתר ההרים?
ג] היכן מוזכרים הרים במקרא?
התשובה לשאלה א]
הפרשה נקראת בשם:"בהר"- מהטעם: כי נאמרו בה המצוות שהוזכרו במעמד הר סיני.
ולדעתי:הר סיני השפיל עצמו בהשוואה  ליתר ההרים ודווקא מסיבה זו- הוא זכה לרוממות, בכך שנקראה פרשה על שמו.
לפי דברי רש"י:השואל מה עניין שמיטה אצל הר סיני,הרי כל המצוות נאמרו בהר סיני?תשובתו: כי לפי דברי תורת כוהנים נאמר :"וידבר ה' אל משה בהר סיני  לאמור"-מה עניין שמיטה אצל הר סיני?והלוא כל המצוות נאמרו בסיני?אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני,אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני"- כלומר כמו שמצוות שמיטה נאמרה על הר סיני בכל פרטיה ודקדוקיה-  בצורה דומה נאמרו יתר המצוות.
התשובה לשאלה ב]
הר סיני מסמל את הקדושה ואחדות עם ישראל-לפי שעליו ניתנה התורה-
כשכל עם ישראל-התאחדו כאיש אחד בלב אחד,כמו שנאמר:"ויחן שם ישראל" ולא נאמר:"ויחנו" –ובנוסף קיבלו על עצמם:"נעשה ונשמע"-כלומר
הקדימו עשייה לשמיעה.
לפי  שנאמר:"כל  אשר דיבר ה' נעשה ונשמע"[שמות כ"ד,ז]
הר זה נמוך לעומת יתר  ההרים- לפי שהוא מסמל את הצניעות והענווה.יש בכך מסר חזק לכל העם –בכלל ובפרט- לסגל  תמיד את מידת הענווה והצניעות.
הרמב"ן באיגרתו[איגרת הרמב"ן] אומר:"וכאשר תינצל מן הכעס,תעלה על ליבך מידת הענווה,שהיא מידה טובה מכל המידות הטובות.שנאמר::עקב ענוה יראת ה' ובעבור הענווה,תעלה על ליבך מידת היראה,כי תיתן אל ליבך תמיד מאין באת ולאן אתה הולך,ושאתה רימה ותולעה בחייך ואף במותך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון,לפני מלך הכבוד..וכאשר תתנהג במידת הענווה להתבושש מכל אדם ותתפחד ממנו[מן ה'] ומן החטא-אז תשרה עליך רוח השכינה וזיו כבודה וחיי עולם הבא"
לפי דברי הרמב"ן: אם האדם  הוא בעל מידת הענווה- בכך מגיע למידת היראה
ועל ידי כך זוכה להשכנת רוח השכינה עליו.
רבי יוסי אומר:"סיני מהיכן בא?מהר המוריה נתלש כחלה מעיסה ממקום שנעקד בו יצחק אבינו,אמר הקב"ה:הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו,נאה לבניו לקבל עליו את התורה"
לפי דברי יוסי,נראה שהר סיני במקור  נתלש מהר המוריה-היות ויצחק נעקד עליו ובמקום קדוש זה ראוי שהעם יקבל את התורה.
לפי דעת הרמב"ם (דברים, א, ו) "אפשר שגם ההר וגם המדבר יקראו סיני, כי שם אילני הסנה רבים...".
כלומר ההר  נקרא: סיני לפי שבאזור זה ניתן למצוא את שיח הסנה.
ויש אומרים:כי הסנה התגלה אל משה בהר סיני.
סנה-סיני.
ולפי הנאמר במסכת שבת-ירדה בהר סיני –שנאה לעולם וגם חורבה לעובדי עבודה זרה, כמו שנאמר:
[שבת דף פט´]
"מִדְבַּר סִינַי" - שֶׁיָרְדָה שִׂנְאָה לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עָלָיו. וּמַה שְׁמוֹ? "חוֹרֵב" שְׁמוֹ. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּהוּ, דַּאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, "הַר סִינַי" שְׁמוֹ, וְלָמָה נִקְרָא "הַר חוֹרֵב"? שֶׁיָרְדָה חוּרְבָּה לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עָלָיו:"
ויש אומרים: כי "סיני" מלשון נס,או,ניסיון.
מעניין כי אין התורה מציינת את מיקומו המדויק של ההר,אלא מזכירה את המקום ברמזים:
לדוגמא: הכתוב מתאר במילים:"..ויחנו במדבר,ויחן-שם ישראל נגד ההר"[שמות י"ט,ב]
לפי דעת רוב המפרשים,הטעם לכך הוא:כדי שלא יהפכו הבריות את המקום-לפולחן אלילי בניגוד לדרך האמונה של עם ישראל.
התשובה לשאלה ג]
בתורה מצאנו דוגמאות בנושא ההרים,הנה כמה מהן:
1] ישעיהו הנביא אומר:"ושקל בפלס הרים וגבעות ומאוזניים"[ישעיה מ,י"ב]
2] צפניה אומר:"אסיר מקרבך עליזי גאוותך ולא תוסיפי לגובהה עוד בהר קודשי"[צפניה ג,י"א]
3] דוד המלך שואל:" אשא עיניי אל ההרים  מאין יבוא עזרי?" ותשובתו:
"עזרי  מעם ה' עושה שמים וארץ"[תהלים קכ"א,א-ב]
4] הר גריזים והר עיבל- משה מצווה את העם ואומר:"אלה יעמדו לברך את העם על- הר גריזים,בעוברכם את הירדן,שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין:ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ,ראובן גד ואשר וזבולון דן ונפתלי:וענו הלווים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם:ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה'..."[דברים כ"ז,י"ב-ט"ו]
5] הר העברים- בו נצטווה משה לעלות ולהשקיף על ארץ ישראל ,טרם מותו,כפי שנאמר:"ויאמר  ה' אל משה עלה על הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל"[במדבר כ"ז,י"ב]

יש דעה האומרת: כי הר העברים נקרא בארבעה שמות: הר העברים,הר נבו,ראש הפיסגה,הר ההר,ומדוע נקרא הר נבו? לפי שקבורים בו שלושה צדיקים שמתו לא מידי עברה:משה,מרים,ואהרון.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה:כי הר סיני היה הר מיוחד בהשוואה להרים אחרים,לא היה גבוה ולכן ישנם הסוברים,כי מטעם זה ניתנה התורה דווקא עליו ,היות והוא מסמל את מידת הענווה והצניעות-מידה הראויה שכל אחד ואחד יאמץ אותה לעצמו.
ישנם חוקרים שגילו על אבנים בהר סיני,את שיח הסנה טבוע בהן-ציור מעשה אצבע אלוקים וכאשר שוברים את האבן,על כל חלק קטן ביותר ניתן לראות  את שיח הסנה  באופן פלאי.
"מה רבו מעשיך ה' "

hnpct3ii1v748yfilhd6.jpg
ציורי תנ"ך/ משה משקיף מהר העברים-אל ארץ ישראל/ציירה: אהובה קליין (c)

יום ראשון, 21 באפריל 2013

פרשת אמור-מדוע התורה קבעה שישה חגים בלבד לעם ישראל?/מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת אמור- מדוע התורה קבעה שישה חגים בלבד לישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשת אמור ישנם נושאי אבל,אך גם נושאי שמחה-והם מופעים בסוף הפרשה
הכוונה למועדי ישראל כפי שהדבר בא לביטוי בפסוקים הבאים:
"וידבר ה' אל- משה לאמור:דבר אל- בני ישראל ואמרת אליהם:מועדי ה' תקראו אותם מקראי קודש,אלה הם מועדיי:ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא- קודש,כל מלאכה לא תעשו:שבת היא לה' בכל מושבותיכם:אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר-תקראו אותם במועדם:בחודש הראשון בארבעה עשר לחודש בין הערביים,פסח לה',ובחמישה עשר לחודש הזה חג המצות לה',שבעה ימים מצות תאכלו:וביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם,כל מלאכת עבודה לא תעשו...."[ויקרא כ"ג,א-ח]
השאלות הן:
א] מדוע  תוך כדי הזכרת המועדים התורה  פותחת ,דווקא, בנושא השבת,האם ישנו קשר בין הנושאים?
ב] מה הטעם בקביעת, שישה חגים בשנה בלבד?
ג] האם הוזכרו בפרשה גם חגים-שהם מדרבנן?

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

התשובה לשאלה א]
על כך תשובת רש"י:"ללמדך,שכל המחלל את המועדות-מעלים עליו כאילו חילל את השבתות:וכל המקיים את המועדות-מעלים עליו כאילו קיים את השבתות" בכך הכתוב קישר את השבת למועדים- במטרה להשוות את תוקפם של המועדים הנקבעים על ידי בית הדין[על ידי שקובעים ומקדשים את החודש-כפי שמופיע במסכת ב"ב,קכ"א.] לתוקפה של השבת שקיימת עוד מימי ששת ימי הבריאה-לעד.
הגאון אליהו מווילנא מביא רעיון מעניין במיוחד:
לפי דבריו ניתנו לעם ישראל שבעה ימים טובים: ראש השנה,יום הכיפורים היום הראשון של חג הסוכות ושמיני עצרת.ראשון של חג הפסח, האחרון-שביעי של פסח,חג השבועות. בסך הכול  שבעה ימים טובים.
לכן נאמר:"ששת ימים תיעשה מלאכה,וביום השביעי שבת שבתון"
שהרי  במשך שישה ימים טובים ישנו התר לבשל ולאפות,כפי שהדבר מוזכר במסכת ביצה[פרק ה, ב]
אך ביום הכיפורים שהוא יום שבתון בודאי שמלאכת:"אוכל נפש" אסורה בהחלט בנוסף לשאר האיסורים.
רבינו  בחיי מביא  פירוש:"הזכיר השבת בכלל המועדים כי יום מועד הוא..."
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי חז"ל:התורה קבעה דווקא שישה מועדים לעם ישראל מהטעם:
שישה החגים שקולים כנגד שישה ימי הבריאה:
פסח וסוכות-הם שני חגים שחוגגים אותם במשך שבעה ימים.
וישנם ארבעה חגים נוספים:שבועות,שמיני עצרת-[=שמחת תורה],ראש השנה
ויום הכיפורים.
החגים מעניקים מעין סם חיים ליתר ימי החול במשך השנה.
שלושת החגים:פסח,שבועות וחג הסוכות-שייכים לשלושת הרגלים-בהם היו נוהגים לעלות לרגל לירושלים-בתקופת המקדש.
ראש השנה ויום הכיפורים-הם חטיבה  אחת -הנקראת בשם:"הימים הנוראים"
ראש השנה  הוא יום הדין-יום משפט לכל הברואים,על פי התורה הוא נחגג יום אחד,כפי שכתוב:"בחודש  השביעי באחד לחודש"[ויקרא כ"גד,כ"ד]
ומהטעם שהיה קיים ספק בימים עברו,האם ראש השנה נחגג ביום השלושים של אלול,או יום השלושים ואחד-לכן נחגג החג במשך יומיים.
יום הכיפורים,הוא יום חתימת הדין.
התשובה לשאלה ג]
חז"ל אומרים:כי  ישנם רמזים בתורה לחג חנוכה ולחג הפורים שנקבעו בתקופת בית שני, ההוכחה לכך שנאמר:"צו את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך,כתית למאור,להעלות נר תמיד"[ויקרא כ"ד,ב]כאן  מצאנו רמז  לחג החנוכה - בו נעשה נס כד השמן שהתגלה בבית המקדש ושימש להדלקת מנורת הזהב.
הפסוק:"ולקחת סולת ואפית אותם שתים עשרה חלות.."[שם,כ"ד,ה]- מרמז:
על חג הפורים שבו אנו חוגגים במשתה ושמחה ובסעודה אוכלים חלה לכבוד החג.
ישנו מנהג יפה אצל החסידים:בימי חג ושבת נוהגים להניח על שולחנם-י"ב חלות- וזאת לזכר לחם הפנים שהיה  נהוג תחילה במשכן ואחר כך במקדש.
לסיכום לאור האמור לעיל,המסקנה היא:
חגי ישראל מכונים בפי התורה:"מועדי קודש" יש בכך לשון הזמנה,כי הם מזמינים את עם ישראל לזמני שמחה.
ועלינו לזכור:כי הם נקבעו על ידי בורא עולם-לנצח נצחים.
לכל חג אופי מיוחד משלו,החגים מאחדים את עם ישראל,מרוממים את רוחם ונשמתם ופעמים רבות משכיחים מהם מועקות ובעיות של ימי החול.
יש בהם  סגולה מיוחדת ובכוחם להעניק מקור של קדושה ורוחניות גם לימים רגילים בשאר ימות השנה.
מי ייתן ובזכות קיום החגים והמועדים-עם ישראל ישאב את מלוא הכוח לאחדות בעם ויזכה בקרוב לגאולה שלמה.אמן ואמן.

פרשת מצורע- התחשבות במצבו הכלכלי של המקריב-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת  מצורע- התחשבות במצבו הכלכלי של המקריב- כיצד?/ אהובה קליין.

בפרשת מצורע התורה מתארת כיצד המצורע מטהר עצמו מהעבירה בה חטא -ואילו קורבנות עליו להביא  כדי לכפר על חטאו.
מעניין כי ישנה התחשבות במצבו הכלכלי של המקריב , ברעיון זה אנו נתקלים כבר בפרשת  צו :"ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה, והוא עד או ראה או ידע, אם לא יגיד ונשא עוונו, או נפש אשר תיגע בכל טמא או נבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה...או נפש כי תישבע לבטא בשפתיים להרע או להיטיב.. והיה כי יאשם לאחת מאלה והתוודה אשר חטא עליה והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כישבה , או שעירת עיזים לחטאת וכיפר עליו הכהן מחטאתו, ואם לא תיגע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תורים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעולה.. ואם לא תשיג ידו לשתי תורים או לשני בני יונה, והביא את קורבנו אשר חטא עשירית האיפה סולת לחטאת.."
 [ויקרא ה,א-י"ב]
כאן  התורה מזכירה את סוגי החטאים ויחד עם זאת מתירה
להקריב את הקורבן בהתאם ליכולתו ומצבו של המקריב,
אם הוא עשיר- יקריב מן הצאן.
אם עני – יקריב שתי תורים,או בני יונה.
אם הוא דל-  מביא  עשירית האיפה סולת.
גם כאן בפרשת מצורע התורה מתחשבת  במצבו הכלכלי של המצורע:" ואם דל הוא ואין ידו משגת, ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו, ועישרון סולת אחד בלול בשמן למנחה ולוג שמן ושתי תורים, או בני יונה אשר תשיג ידו, והיה אחד חטאת והאחד עולה והביא אותם ביום השמיני לטהרתו אל- הכהן אל פתח אוהל מועד לפני ה' " [ויקרא  י"ד,כ"א,כ"ג]
השאלות המתעוררות הן:
א] על מי חל קורבן עולה ויורד?
ב] במה חטא אדם הנענש בצרעת?
ג] מדוע ציוותה התורה להביא קורבנות דווקא מבקר ,כבשים ועיזים?
ד] מה ניתן ללמוד מהנושא: קורבן עולה ויורד?
התשובה לשאלה א]
עניין זה מופיע גם במשנה:"אלו מביאין קורבן עולה ויורד:על שמיעת קול ועל ביטוי שפתיים ועל טומאת המקדש וקדשיו,והיולדת והמצורע"[כריתות ב-ד]
כלומר- קורבן עולה ויורד חל על:
1]שבועת ביטוי- אדם שנשבע ,אך לא קיים את דבר שבועתו.
2] שבועת עדות- אדם היה עד לתקרית מסוימת ובמקום להעיד דברי אמת, נשבע לשקר-  על מנת  להתחמק בעניין זה בבית  הדין.
3] טומאת המקדש- אדם שנכנס למקדש, או אכל קורבן בהיותו טמא.
4]היולדת.
5] המצורע.
התשובה לשאלה ב]
אדם שחלה בצרעת - חטא  בכך שדיבר בגנות חברו ועל ידי כך גרם לכך שחבריו יתרחקו ממנו ,מסיבה זו העונש שהוא מקבל- מידה כנגד מידה.
בכך שנעשה מצורע -הוא מורחק מהבריות ונעשה מבודד מחוץ למחנה
כדברי רש"י: [ויקרא י"ג,מ"ו]
"שלא יהיו טמאים [אחרים ] יושבים עמו,ואמרו רבותינו מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד- הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו-  אף הוא יבדל"
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה: אברבנאל הסיבה לכך שהתורה ציוותה להביא קורבנות מבקר וצאן כבשים, עיזים- מפני שבעלי חיים אלו הם נבחרים ומשובחים במזגם ,וגם יותר זול לגדל בעלי חיים מבויתים מאשר לצוד חיות.
התשובה לשאלה ד]
מתוך האמור לעיל: ניתן להסיק כי גם כאשר בני אדם חוטאים חטאים קשים מאד- הקב"ה הולך לקראתם:
א] נותן להם הזדמנות לחזור בתשובה.
ב] וגם אם עליהם להקריב קורבנות- הדבר יעשה  תוך כדי התחשבות במצבם  הכלכלי.
ניתן לראות בברור כי הקב"ה - רחמן ואוהב את בניו.
הדבר מוכח גם ממקורות שונים במקרא, לדוגמא:
"כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם" [דברים ד, ל"א]
משה אמר על אלוקים:"ה' אל רחום וחנון..."
ובגמרא נקרא שמו של הקב"ה:"רחמנא"
ובזוהר  הקדוש נאמר- אם היינו יודעים כמה הקב"ה אוהב אותנו, היינו שואגים ככפירים.
וידועה האמרה:
"פיתחו לי פתח ואני אפתח לכם כפתחו של אולם"
אומנם  כיום, באין מקדש עניין  הקרבת הקורבנות אינו קיים ובמקום זה אנו  מתפללים.
יהי רצון ויבנה המקדש במהרה ויתקיים בנו הפסוק:"..והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית  תפילתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי- כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"[ישעיהו נ"ו,ז]

מועדים/שיר מאת: אהובה קליין(c)


מועדים
שיר מאת: אהובה קליין©

מועדים קדושת הזמן
נחלת ישראל משכן
ירוממו הנשמה לשחקים
כהקטרת קטורת בשמים.

יאחדו לבבות כאבוקה
המניסה כאב ומועקה
כחמה יאירו הנפשות
חירות יעניקו ממטלות.

עם נבחר אלוקים
מקיים חוקים וציוויים
מתעלה בסולם הקדושה
נהנה מזיו השכינה.

הערה: השיר בהשראת פרשת:אמור.[חומש ויקרא]

יום רביעי, 17 באפריל 2013

ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ ציירה: אהובה קליין(c)

"ביום ההוא כרת ה' את-אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את- הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר-פרת"

[בראשית ט"ו,י"ח]

הטכניקה: שמן על בד.2vf4s6qyzf8druqolsfs.jpg

יום שלישי, 16 באפריל 2013

פרשת אחרי מות-קדושים,האם מדינת ישראל בית לאומי לעד?/מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת אחרי מות -קדושים– האם מדינת ישראל בית לאומי לעד?
/מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת :אחרי מות-קדושים נקראת- בימים בהם אנו זוכרים את חללי צה"ל שמסרו נפשם למען מדינת ישראל ולמחרת אנו חוגגים את חג יום העצמאות-
למדינתנו.
בדרך כלל  קיים תמיד קשר- בין קריאת פרשת השבוע לבין ההתרחשויות בארץ ובעולם.
בפרשה זו, ישנה לעם ישראל אזהרה לשמור על החוקים והמשפטים הכתובים בתורתנו הקדושה:
"ושמרתם את-כל חוקותיי ואת כל משפטי ועשיתם אותם,ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה:ולא תלכו בחוקות הגוי אשר-אני משלח מפניכם,כי את- כל-אלו עשו,ואקוץ בם:ואמר לכם: אתם תירשו את אדמתם,ואני אתננה לכם לרשת אותה,ארץ זבת חלב ודבש:אני ה' אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן- העמים.."[ויקרא כ,כ"ב-כ"ז]
השאלות הן:
א] אימתי הובטחה ארץ ישראל לעם ישראל לראשונה?
ב] האם ניתן לשמר את מדינת ישראל כבית לאומי לעד?
ג] באילו סגולות מיוחדות נתברכה  ארץ ישראל?
ד] במה שונה עם ישראל מיתר העמים?
התשובה לשאלה א]
ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים:"ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת.."
[בראשית ט"ו,י"ח]
ומעניין כי לפני כן, בתחילת חומש בראשית שואל רש"י: מדוע התורה פתחה דווקא בסיפור בריאת העולם ולא במצווה הראשונה:"החודש הזה לכם"-פרשת קורבן הפסח הפותחת במצוות קידוש החודש-אשר נצטוו בה כלל ישראל?
ורש"י עונה:כי אלוקים אשר ברא את העולם ,הוא ברצונו מחליט למי נותן את ארץ ישראל
ואם יאמרו הגויים לעם ישראל :ליסטים אתם שכבשתם את ארצות שבעה גויים,מיד עונים להם עם ישראל:הקב"ה ברא את כל העולם והוא מחליט גם על ארץ ישראל למי יתננה,כשרצה נתן לשבעה גויים וכשרצה החליט לתת את הארץ לעם ישראל.ולכן הארץ ניתנה ביושר ובדין מאת ה'.
התשובה לשאלה ב]
ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל,בתנאי שעם ישראל ישמור תורה ומצוות כפי שנתחייב במעמד הר סיני-כאיש אחד בלב אחד:"נעשה ונשמע"
זה התנאי החשוב על שמירת ארץ ישראל- המשמשת כיום בית  לאומי לעם הנבחר ורק כך תוכל להישמר לעד,כמו שנאמר:"ושמרתם את כל חוקותיי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ.." [ויקרא כ,כ"ב]
למה הדבר דומה?לאדם אשר שוכר דירה ובעל הבית עורך איתו חוזה,כל עוד הדייר מקיים את כל התנאים אשר חתום על ההסכם,הוא רשאי להמשיך לדור בדירה,אך אם מפר את החוזה,בעל הבית ינקוט נגדו הליך משפטי- למען יפנה את המקום  במהירות המרבית.
התשובה לשאלה ג]
ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת, בכך שהיא קדושה, לעומת יתר הארצות בעולם - באמצעות מצוות רבות שתלויות בארץ ולא ניתן לקיימם  במקומות אחרים-אלא רק בה.
[כגון:מצוות שמיטה,ביכורים,מעשר,תרומה.]
היא ארץ אשר שונה מכל הארצות כפי שנאמר:"כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקיתה ברגליך כגן ירק:והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה-מים:ארץ אשר –ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"[דברים  י"א,י"א-י"ג]
כלומר ארץ ישראל תלויה במטר ולא במעיינות, והגשם יורד- בתנאי שעם ישראל מקיים את המצוות,כפי שנאמר:"והיה אם שמוע תשמעו אל- מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם...ונתתי מטר ארצכם.."[שם י"א,י"ג-כ"א]
וכאן בפרשתנו נאמר:"ארץ זבת חלב ודבש"
ישנו רעיון מאד יפה  מפי הגאון רבי מאיר שפירא:חז"ל למדו אותנו כלל:"היוצא מהטמא-טמא:והיוצא מן הטהור-טהור"[בכורות א.ב]אך חלב ודבש הם משהו שונה:החלב מגיע מהדם שהוא טמא:"דם נעכר ונעשה חלב" למרות זאת החלב הוא טהור,
גם הדבש הוא טהור למרות שנוצר על-ידי הדבורה- שהיא בעצמה טמאה,וזוהי המשמעות המיוחדת של :"ארץ זבת חלב ודבש"
במדרש  נאמר:"חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה "
במכילתא נאמר:"עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות-משנבחרה ארץ ישראל, יצאו כל הארצות"
בתנחומא נאמר:"חביבה עלי ארץ ישראל שקידשתי אותה מכל הארצות"
התשובה לשאלה ד]
עם ישראל שונה מכל העמים כפי שנאמר:"והייתם לי קדושים,כי קדוש אני ה',ואבדיל אתכם מן-העמים להיות לי"[ויקרא כ,כ"ו]
על כך אומר רבינו בחיי:התורה בחוכמתה מחייבת את עם ישראל להיות מובדלים מכל העמים,במאכלים-כשרים,במלבושים צנועים,ומתוך שעם ישראל מקיים את מצוות התורה:האויבים מקנאים ושונאים את עם ישראל.
ומדוע נקרא הר סיני בשם זה?מפני שמשם ירדה שנאה לעולם.
רבינו בחיי מביא את דברי המדרש:עם ישראל מובדל מיתר העמים , בתנאי שאינו עוסק בעבודה זרה,אך אם אינו מתרחק מעבודת האלילים,אזי משתייך לנבוכדנצר ומרעיו.
בכך שעם ישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמים-זוכה לאור הגנוז לצדיקים ואילו הרשעים גורלם להיות בחשכה.
לסכום,לאור האמור לעיל:כדי לשמר את מדינת ישראל כבית לאומי נצחי,העם חייב לקיים את התורה הלכה למעשה ככתבה ולשונה ובכך, כעם נבחר בידי ה', ראוי לאחוז במדינתו כל עוד ילך בדרך מקודשת זו.
הדבר דומה לבן מלך הגר בארמון אביו ועל כן הוא חייב להתנהג בקדושה.
כך עם ישראל- בני מלכים  לעיני אביהם שבשמים.

יום שני, 15 באפריל 2013

מתנת ארץ ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין(c)


מתנת ארץ ישראל/שיר מאת: אהובה קליין©

עוד משחר בראשית
נגנזה בדרך ניסית
מתנה מאת אלוקים
למען בניו האהובים.

ארץ הרים ובקעות
דבש חלב ואוצרות
ימים נחלים ומעיינות
שדות מוריקים וגאיות.

ארץ חמדת אבות
אברהם יצחק ויעקב
עיני ה' בה תמיד
מראשית ועד אחרית.

ארץ בצל השכינה
בניה ינצרוה נאמנה
לראשה כתר מלוכה
עיר דוד בית הבחירה.

הערה: השיר בהשראת פרשת קדושים[חומש ויקרא]

יום שבת, 13 באפריל 2013

להיות עם סגולה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)


להיות עם סגולה / שיר מאת: אהובה קליין.(c)

להיות עם סגולה
בגוף בנפש בלב והנשמה
לינוק ציוויים ממעיינות זכים
חצובים בסלע לאורך ימים.

להיות   נבדל  מחיה ובהמה
לדאוג  ליתום לגר ולאלמנה
להתרחק מאלוהי מסכה ואלילים
לא  להתייעץ עם  יידעונים.

כשמן זית זך טהור
להאיר לעמים מלוא האור
צדק ואמת  לשדר למרחקים
לחסות תמיד בצל אלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת קדושים[חומש ויקרא]

קדושה/שיר מאת: אהובה קליין(c)


קדושה / שיר מאת אהובה קליין (c)


"קדושים תהיו" ציווה אלוקים
לבניו הנבחרים,
הבדילם מן התועים,
העניק לידם  מצוות וחוקים
היישר מאוצר הגנזים
למען יבחרו בחיים.

עם ישראל הקדושים
כבני מלכים מתהלכים
בלבוש מלכות-
עטור צניעות,
פיהם שוזרים במרגליות  קדושה
ממקורות מעייני התורה.

התורה- דרכיה דרכי נועם
מאירה כאבני ספיר ושוהם,
ממתיקה טעם החיים
כדבש ונופת צופים,
המקיים  את הציוויים
זוכה לחסות בצל אלוקים.

[הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת קדושים- מתוך חומש ויקרא.]

יום שישי, 12 באפריל 2013

ארץ ישראל מקודשת/שיר מאת: אהובה קליין(c)


ארץ ישראל מקודשת
/ שיר מאת אהובה קליין (c)

ארץ. ישראל מקודשת
השגחה פרטית  קורנת
"ארץ עיינות ותהומות"
הרים עמקים וגאיות,
שזורה פניני אוצרות-
על פניה ובעמקי מערות.

ארץ עטופה בעבותות אלוקים
בה מתרחשים ניסים
זאבים  עטים סביבה
לוטשים עיניהם ביופייה,
מנסים לפתותה במיני "מטעמים"-
כמקסם שווא לבריתות והסכמים.

ארץ בעלת שורשים
תלויה ביחסי גומלין-
בינה לצור העולמים
בקיום ציוויים  וחסדים:
"והיה אם שמוע..אל מצוותיי"
"והריקותי לכם ברכה עד בלי די!"

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: עקב בה מבטיח הקב"ה ברכות לעם ישראל
עם קיום מצוות התורה.

יום שלישי, 9 באפריל 2013

טהרה / שיר מאת: אהובה קליין (c)


טהרה/ שיר מאת: אהובה קליין©

עם קדוש נבחר
אז היום מחר
כרחוק מזרח ממערב
ממאכל אסור ירחק.

היולדת תביא קורבן
בלב טהור ונאמן
תכפר על נדרים
בשה או ביונים.

אדם נגוע בנגעים
ייבדק בעיני כוהנים
למען יטהר גופו
מעתה ינצור לשונו.

עם טהור כמקדש
תורתו מתוקה  כדבש
יחסה בצל השכינה
לגויים יפיץ אורה.

הערה: השיר בהשראת פרשת תזריע מצורע[חומש  ויקרא]

יום שני, 8 באפריל 2013

פרשת תזריע מצורע- מדוע נסמכה לפרשת שמיני?/מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת תזריע מצורע-מדוע נסמכה - לפרשת שמיני?
מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו עוסקת  בעיקרה בדיני טומאה וטהרה אצל בני האדם:
דיני טומאה וטהרה הקשורים ליולדת,וטומאה הנגרמת כתוצאה מסוגי מחלות עור, כגון :צרעת,שחין,נגעים בראש ובזקן,דיני צרעת בגדים,דיני צרעת הבית...
השאלות הן:
א] מדוע נסמכה פרשה זו לקודמתה- פרשת "שמיני"?
ב]מה השפעת הטומאה על האדם וכיצד ניתן לתקן ולהיטהר?
ג] היכן מצאנו במקרא דוגמאות נוספות  לפרשיות הקשורות זו בזו?
התשובה לשאלה א]
בפרשת:"שמיני" ישנה רשימה מפורטת של בעלי חיים הכשרים לאכילה ומנגד בעלי חיים האסורים לאכילה ואילו בפרשת:"תזריע" עוסקת התורה בדיני טהורה וטומאה  אצל גוף האדם,כגון טומאתה של היולדת וכן טומאה  בבני אדם כתוצאה מנגעים שונים ומחלות עור.
על קשר זה אומרים חז"ל:כי כשם שבבריאה תחילה נוצרו בעלי החיים ורק בסוף נברא האדם-כך גם תורתו של האדם מופיעה אחר תורת הבהמה.
רבי ישראל ליפקין מסלנט[שהיה אבי תנועת ה"מוסר" בליטא]מביא הסבר מעניין:
בפרשת :"תזריע" מדובר רבות על הנגעים שבאים על בני אדם בעוון עיסוק בלשון הרע ובפרשת שמיני  מדובר על בעלי חיים טהורים וטמאים,בידוע שרוב עם ישראל מקפידים לא לאכול מאכלים אסורים ואף נזהרים מאכילת תולעים קטנים ביותר,אך לעומת זאת ,אינם מקפידים ב"אכילת אנשים חיים" ומסוגלים להשמיע  עליהם רכילויות וענייני לשון הרע ללא רחמים.
הרמב"ן אומר: כי בעוד  שבסופה של  פרשת:"שמיני" התורה דנה באיסור אכילת בעלי חיים טמאים,שרצים ורמשים,
בפרשת:"תזריע" פותחת בדיני טומאתה וטהרתה של היולדת-דבר זה מוכיח קשר חזק מאד בין  שני הנושאים -המלמד אותנו כי עלינו להיזהר, במשנה זהירות, מאכילת  מאכלים טמאים אלו,כי מי שאינו מקפיד על מאכלים כשרים,עלולים להיוולד אצלו  תינוקות הפגועים בנפשם,או בגופם.
התשובה לשאלה ב]
על פי דברי העקדה:לגבי מאכלים אסורים- אדם האוכל אותם ניזוק במידותיו,
כי הדעות המציאותיות ההולכות עם האמת –מקורן בליבו של האדם-השומר תורה ומצוות,כפי שאנו מתפללים:"לב  טהור ברא לי אלוקים:ורוח נכון חדש בקרבי" לכן מאכלות אסורים גורמים לטמטום.
הדבר רמוז בפסוק:"ונטמתם  בם"[ויקרא י"א,מ"ג][המילה  חסרה את האות:אלף.
חז"ל בתנחומא מביאים משל יפה:מעשה ברופא שבדק שני חולים,האחד היה בסכנת חיים ולא הייתה לו כבר תקווה-לגביו אמר שמשפחתו ייתנו לו כל מאכל שיחפוץ,אבל כאשר הלך הרופא אצל החולה שהייתה תקווה לרפואתו פסק:לגבי מאכלים מסוימים שיאכל,אך מנגד שיינזר ממאכלים אחרים-העלולים לגרום לו נזק.
שאלו את הרופא,מדוע פסק לשני החולים הוראות שונות?
ענה להם הרופא:החולה שסופו קרב ואין סיכוי שיתרפא,אמרתי לו שיאכל כל אשר יחפוץ,אבל החולה שסיכויו טובים להבריא,הזהרתי אותו ממאכלים העלולים להזיק לגופו.
הנמשל:הקב"ה התיר לעכו"ם לאכול שקצים ורמשים אבל לעם ישראל שהם עם נצחי,אמר להם:"והייתם קדושים כי קדוש אני,אל תשקצו את נפשותיכם"
מכאן שעל מנת לתקן טומאה זו,פשוט אדם חייב להפסיק לאכול מאכלות אסורים,ולהתחיל לאכול מאכלים כשרים.
לגבי אישה אשר ילדה בן,היא טמאה שבעה ימים וביום השמיני בנה יכנס בבריתו של אברהם ,אחר כך במשך שלושים ושלושה ימים תשב בדמי טהרה,ולא תיגע בקודש ולא תלך למקדש –"עד מלאות ימי טהרה"

ציורי תנ"ך/היולדת מגישה קורבן לכהן/ציירה: אהובה קליין (c)
בכל מקרה,בין אם תלד בן ובין אם תלד בת ,חייבת גם להביא קורבן[כך היה נהוג בזמן המקדש]הקורבן הוא:שה,אך אם אינה משגת שה,רשאית להביא שני תורים,או שני בני יונה.
לגבי הצרעת-אדם הנגוע במחלה זו ייבדק על ידי הכהן,הכהן יחליט באילו מקרים האיש נחשב לטמא,או טהור.יש ויחליט כי יש  להסגיר את הנגוע לשבעה ימים ואחרי זה מחליט כיצד לנהוג בהמשך -במטרה לטהר את האיש בסוף התהליך.
רוב הנגעים בעור- באים על האדם בעבור עיסוקו בחטא  לשון הרע,או משום עברות בין אדם לחברו.
לכן ,טוב יעשה אם ילמד כיצד ישמור על לשונו ולא יוציא שם רע על חברו.
התשובה לשאלה ג]
הנה דוגמאות  נוספות לקשר בין שתי פרשיות במקרא:
דוגמא א] בחומש במדבר,פרשת: "בהעלותך" מופיעה לפני פרשת:"שלח"
הקשר ביניהם הוא נושא: לשון הרע.
בפרשת:"בהעלותך" מסופר על מרים שדיברה לשון הרע על אחיה- משה:"ותדבר מרים ואהרון במשה על הודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח"
כתוצאה מדיבורים אלה,מרים  נענשה בצרעת כפי שכתוב:"והנה מרים מצורעת
כשלג"[במדבר,י"ב]
  בתום פרשת: "בהעלותך" מופיעה פרשת:"שלח"-בפרשה זו מסופר על המרגלים הנשלחים לרגל את ארץ ישראל.
על כך אומרים חז"ל:ישנו קשר בין עניין לשון הרע של מרים שדיברה במשה-לבין עניין לשון הרע שדיברו המרגלים על ארץ ישראל.
הרי אלוקים ידע מראש כי המרגלים יוציאו דיבה על ארץ ישראל,ולכן אמר: לפחות לא יהיה להם פתחון פה ויגידו: שלא ידעו  כי בעבור עניין לשון הרע צפויים לעונש כבד.
מסיבה זו נסמכה פרשת המרגלים למקרה של  מרים –בו נענשה קשות בעבור לשון הרע שהפיצה על אחיה משה.
דוגמא ב]
ישנו קשר  בחומש שמות, בין פרשת: "יתרו" לבין פרשת:,משפטים"
פרשת:"יתרו" מסיימת בעניין המזבח,
על כך אומר רש"י:למה נסמכה פרשת:"משפטים" לפרשת:"יתרו"?
כדי  לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש.
דוגמא ג]
בחומש במדבר נסמכה פרשת חוקת-המדברת בנושא:פרה אדומה-לפרשת קורח-הידועה כמחלוקת קורח.
על כך אומרים חכמים:כמו שפרה אדומה פועלת בכוונים נגדיים-מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים- כך גם המחלוקת:הופכת סדרי עולם,משנה מערכות חיים,גורמת לאנדרלמוסיה בתבל.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק :כי  הקב"ה מצווה על עם ישראל-בהיותו העם הנבחר ,להיות קדוש ולכן עליו ללכת בדרך התורה ולשאוף תמיד להיות טהור.

יום ראשון, 7 באפריל 2013

קירבת ה' /שיר מאת: אהובה קליין (c)


קירבת ה' / שיר מאת אהובה קליין (c)

בן המלך מתייסר,
שואף להתיישר,
בליבו  בוערת חרטה
בשל דרכו העקלקלה,
מתאמץ להתקרב אל אלוקיו:
"כי קרוב ה' לכל קוראיו..."

בחלומו הביא קורבן
אל מקום השכינה במשכן,
משניעור משנתו נדהם,
לא קורבן ולא משכן,
הוא כמגשש באפלה,
מחפש אל אלוקים קירבה.

הוא שב אל אלוקיו,
מכפר על חטאיו,
מתפלל בכוונה ונענה,
מתחנן לבקשת מחילה,
הוא פותח  פתח קטנטן
וקב"ה פותח לו - כפתחו של אולם.
[הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת ויקרא]

יום חמישי, 4 באפריל 2013

פרשת שמיני/מדוע שתק אהרון?

מדוע שתק אהרון?
לאחר התיאור המסופר בפרשת שמיני:"ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם:ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם,וימותו לפני ה'.."[ויקרא י,א-ג]
תגובת אהרון הייתה:"וידום "
לעניות דעתי, נאמר:"..וידום אהרון".
אהרון הבין שבניו עשו דבר בניגוד לרצון ה'.
שתיקתו - הייתה גדלות נפש מיוחדת.
לפי דברי:"בעל הטורים" יש רק עוד מקום אחד  במקרא שנאמר בו:"וידום"
הכוונה  לספר יהושע[י,י"ג] שם נאמר:"וידום השמש"
מכאן ניתן ללמוד: כי כשם שהשמש הגיעה לדרגה ניסית שהייתה במצב-"וידום" כך גם התנהגותו של אהרון הייתה משהו בלתי רגיל ומיוחד."

ציורי-תנ"ך /משיח בן דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

המשיח הוא  אחד מנסיכי אדם:
"...והקמונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם"
[מיכה ה,ד]
הטכניקה: שמן על בד.3asp3su3wwwh532b69tp.jpg

יום שלישי, 2 באפריל 2013

פרשת שמיני- מה מסתתר במספר השמיני?/מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת שמיני- מה מסתתר במספר השמיני?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוק:"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל:ויאמר אל אהרון:קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים,והקרב לפני ה'...."[ויקרא ט,א-ב]
השאלות הן:
א] מדוע הפרשה נקראת בשם:שמיני?
ב] מה המיוחד במספר השמיני?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות נוספות הקשורות ל:"שמיני"?
התשובה לשאלה א]
הפרשה נקראת בשם:"שמיני" מהסיבה: היות והיא מתארת בתחילתה את מהלך היום השמיני למילואים-אשר היה בראש חודש ניסן,בתאריך זה הוקם המשכן[זו הייתה השנה השנייה לצאת ישראל ממצרים]
במסכת מגילה[ו,ע"ב] נאמר:כי  ביום הקמת המשכן הייתה שמחה גדולה לפני ה' בדומה - ליום שבו נוצרו השמים והארץ, וההוכחה לכך:
בפרשתנו נאמר:"ויהי ביום השמיני"
ואילו בתיאור בריאת העולם,נאמר:"ויהי ערב ויהי בוקר..."[בראשית א]
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רבינו בחיי:רוב נושאי המשכן והמקדש סובבים סביב המספר שמונה:
לכוהן הגדול היו שמונה בגדי כהונה והם:ציץ וחושן ואפוד ומעיל וכותונת תשבץ מצנפת ואבנט ומכנסי בד.
בושמי שמן המשחה והקטורת היו שמונה,בשמן המשחה ארבעה: מור וקינמון וקנה וקידה,ובקטורת היו ארבעה:נטף ושחלת וחלבנה ולבונה.
גם מספר הבדים היו שמונה:שני בדי  הארון,ושנים לשולחן,ושניים למזבח הזהב,ושניים למזבח העולה,גם הקורבנות שהיו מקריבים היו מוכנים להקרבה רק לאחר שמונה ימים,כמו שנאמר:
"ומיום השמיני והלאה ירצה לקורבן אישה לה'" [ויקרא כ"ב,כ"ז]
ללויים היו שמונה מיני כלי זמר:
למנצח על הנגינות,על מוחלת,על עלמות,על הנחילות,על השושנים,על הגיתית,על השמינית.
ביום השמיני-ר"ח ניסן-הוקם המשכן,היה זה יום מיוחד:ראשון לכהונת אהרון,יום הראשון להקרבת הקורבנות,ראשון שהכוהנים ברכו את עם ישראל.
היום הראשון שירדה אש מהשמים על גבי מזבח הנחושת.
ראשון לשעיר ר"ח,ראשון להשראת השכינה,ראשון לקורבנות הנשיאים שבו הקריב נחשון בן עמינדב את קורבנו,ראשון לשילוח הטמאים ממחנה ישראל-אל מחוץ למחנה.
ובאותו יום נתקבצו עשרה מיני כבוד:
ראשון למעשה בראשית,ראשון לנשיאים,ראשון לכהונה,ראשון לעבודה,ראשון לירידת האש מהשמים-אל המזבח,ראשון לאכילת קודשים.
ראשון לשכון שכינה בישראל,ראשון לברך את בני ישראל.
לפי עולם הקבלה,אם נתבונן בכל אות של המילה:"שמיני" נגיע למסקנה:
כי כל אות במילה זו יש בה עומק רוחני ונשגב.
האות :שין= מבטאת ישות טבעית המתחברת אל כוח עליון ונושאת תפילה כדוגמת משה:"כאשר ירים משה ידו,וגבר ישראל"[שמות י"ז,י"א]השין משמשת את צילו של משה הנושא כפיו כלפי בורא עולם ומבקש את טובת עם ישראל.
לאות שין יש שלושה ראשים -המסמלים את שלושת  בתי המקדש:בית ראשון,בית שני ובית שלישי לעתיד לבוא-כמו שכתוב:"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון"[חגי ב,ט]
האות מם=מסמלת את הנהגת ה' בעולם הנראה לנגד עיננו.
האות מם מורכבת  מהאות יוד המשמשת סמל למלכות ה',
והחלק הראשון של האות-הוא כפוף ומסמל את האדם המרכין ראשו בענווה לפני ה' מתוך שמכיר במלכותו.
האות יוד=מסמלת את הקב"ה ואת ההכרה בהנהגתו את העולם.
ובנוסף גם את הענווה שבה האדם חייב לדבוק - על מנת להגיע לגדולה
והצלחה בחייו.
הדבר מזכיר לנו  את הר סיני- שהיה קטן בהרים ודווקא עליו בחר הקב"ה לתת את התורה הקדושה.
האות נון= מסמלת נאמנות-אדם המקיים את דבריו וניתן לבטוח בו.
אך בראש וראשונה תואר הנאמנות הולם את ה',כפי שכתוב:"האל הנאמן"[דברים ז,ט]
את העדות לנאמנותו של ה' אנו מוצאים בקריאת שמע-כאן התפילה מתארת את הנהגת ה' ואת השכר והעונש המתייחס לאדם בהתאם להתנהגותו,אם ישמור את התורה-אזי "ונתנה הארץ יבולה", אך אם חלילה ירחק מדרך הישר:"ועצר ה' את השמים..."
הנון= מסמלת גם את נשמתו של האדם:"נר ה' נשמת אדם,חופש כל חדרי בטן"[משלי כ,כ"ז,רש"י שם]
גם המצוות-יש בהן ניצוץ אלוקי:"כי נר מצווה.."[משלי ו,כ"ג]
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות הקשורות ל:"שמיני":
1] ברית מילה לתינוק ביום השמיני להיוולדו:"וביום השמיני יימול בשר עורלתו"[ויקרא י"ב,ג]
2] ירבעם המלך קובע חג בחודש השמיני:"ויעש ירבעם:חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה:ויעל  על המזבח:אשר עשה בבית אל בחמישה עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר
בדא מלבור ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר" [מלכים א י"ב,כ"ב-כ"ג]
3] שלמה המלך סיים לבנות את המקדש:"ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים".
[מלכים-א,ו,ל"ח]
4]השנה השמינית –היא השנה לאחר השמיטה:"וזרעתם את השנה השמינית,ואכלתם מן התבואה ישן:עד השנה התשיעית.."[ויקרא כ"ה,כ"ב]
5]שמינית-הוא כלי נגינה עתיק שהיו לו שמונה מיתרים:"למנצח בנגינות על השמינית"[תהלים ו,א]
6] המשיח הוא אחד משמונה נסיכי אדם:"והיה זה שלום אשור,כי יבוא בארצנו  וכי ידרוך  בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עולם"
האות ח'- בגימטרייא=8 והיא מופיעה  במילה: משיח,חירות,חשמונאי.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה:
כי המספר ה"שמיני" יש בו כוח מיוחד והוא אוצר בתוכו רבדים של קדושה וקשר הדוק בין הבורא למאמיניו.
הוא מספר מעל הטבע ומסמל את הכוח הניסי.
שמיני בגימטרייא="שמע"-ראשי תיבות:שאו מרום עינכם..."
יהי רצון ועם ישראל ילך בדרך התורה  ובע"ה יזכה לניסים ונפלאות,כנאמר:"ישועת ה' כהרף עין"

יום שני, 1 באפריל 2013

שמיני/שיר מאת: אהובה קליין(c)


שמיני/שיר מאת: אהובה קליין ©
שמיני מספר נשגב
מעל הטבע ניצב
בצל השכינה ישכון
האוחז בידיו ניצול.

שמיני יום מקודש
חגיגה לילוד החדש
נכנס בברית אברהם
מעתה יהודי מושלם.

שמיני כלי נגינה
שמונה מיתרי פנינה
ינגנו צלילים ערבים
לאוזן  ינעימו בנעימים.

שמיני יסמל ניסים
כדוגמת ניצחון המכבים
בסיוע  מלך המלכים
חנוכה לנצח חוגגים.

שמיני  למילואים-ר"ח ניסן
בו הוקם המשכן
ראשון לברכת כוהנים
ראשית קרבנות  הנשיאים.

שמיני רומז משיח
חיש צפונות יפענח
כהרף עין יגיע
עם ישראל יפתיע.


הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]
[בספר מיכה נאמר: כי המשיח הוא:" משמונה  נסיכי עולם"
מיכה, ה,ד]