יום רביעי, 27 ביוני 2012

משה ומי המריבה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

משה ומי המריבה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

עם ישראל במרבד שממון
היובש גובר איתו הצימאון
הניסים נמחקים מלוח הזיכרון
זעקת שבר בוקעת מהגרון.

שטים בעולם הדמיון
מאבדים שבריר הגיון
שוקעים בתחתית האמונה
לשונם מר כלענה.

משה מכה על הסלע
מים אדירים זורמים בשפע
כולם ירוו צימאונם
לרגע תשקוט נפשם.

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת.[חומש במדבר]

סיפור לפרשת חוקת/מאת: אהובה קליין (c)

סיפור לפרשת חוקת- מעשה בסלע /מאת: אהובה קליין (c)

יוסי היה נרגש מאד כאשר נסע עם כיתתו למדבר יהודה.
אותו יום מזג האוויר  היה חם ויבש כצפוי.
הילדים היו מצוידים היטב בשתייה מרובה  וכמובן  כובעים רחבי שוליים.
הם תפשו מחסה  בצל כמה עצי דקלים והקשיבו בעניין רב  להסבריו של המורה על  האזור המדברי :
על האקלים המיוחד  השורר שם,על ההיסטוריה של עם ישראל-הליכתם במדבר במשך ארבעים שנה,
הניסים והנפלאות של הקב"ה- עמוד האש,עמוד הענן,מן,שליו...
על תופעות הטבע המיוחדות,כגון: גשמי זעף העלולים להפתיע את המטיילים בפתאומיות.
תוך כדי  ההסבר, הבחינו הילדים  בשיירת גמלים מתקרבת אליהם- בצעדים איטיים- על גבם משא כבד.
לפתע, נעמד יוסי על אחד הסלעים כדי להשקיף באופן ברור יותר על השיירה.
המורה כעס עליו והעיר לו:"יוסי רד בבקשה מהסלע,אתה עלול ליפול,חס ושלום.
המקום מאד מסוכן והסלע עלול להידרדר לתהום!"
יוסי מיהר לרדת,אך אמר למורה בחיוך:"המורה, אני חושב כי מהסלע הזה הוציא משה מים
כאשר ה' אמר לו לדבר אל הסלע והוא הכה על הסלע."
"בדיחה טובה "-אמרו הילדים במקהלה וצחקו, יוסי המשיך בדבריו:"תראו מצאתי כאן שארית של כד חרס עתיק,
אולי כד זה היה שייך לאחד מבני ישראל שמלאו בו ממי השתייה"?
ענה המורה:"המדבר עשיר בסלעים ולא ניתן לדעת בוודאות היכן אותו סלע.
אך דבר אחד ברור לכל: חייבים לקיים את הציווי מהתורה:
"ונשמרתם מאד לנפשותיכם"

יום שלישי, 26 ביוני 2012

פרשת חוקת-מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת חוקת- מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.

אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו: מי המריבה:
התורה מתארת את  תחילת האירוע כך:"ויבואו בני ישראל כל- העדה מדבר- צין בחודש הראשון,וישב העם בקדש,ותמת שם מרים ותקבר שם: ולא היה מים לעדה,וייקהלו על- משה ועל-אהרון:וירב העם עם- משה ויאמרו לאמור:ולא גווענו בגווע אחינו  לפני ה': ולמה הבאתם את-קהל ה' אל- המדבר הזה,למות שם אנחנו ובעירנו? ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה,לא מקור זרע ותאנה וגפן ורימון,ומים אין לשתות?"
השאלות הן:
א] מדוע נושא זה נקרא:"מי מריבה"?
ב] מי גרם לכך שמשה ואהרון נענשו ולא זכו להיכנס לארץ ישראל?
ג] מה ערכם של המים בעין התנ"ך?
ד] מה גילו המדענים לאחרונה על המים?
התשובה לשאלה א]
"אמר רבי חמא בר חנינא: כל העושה מריבה עם רבו,כאילו עושה מריבה עם השכינה,שנאמר:"המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' "
אומנם בני ישראל רבו עם משה ואהרון,אבל היות והם נבחרי אלוקים –כאילו ישראל רבו עם ה'.[מסכת סנהדרין ק"א]
תשובה לשאלה ב]
ישנם פירושים שונים מדוע לא זכו משה ואהרון להיכנס לתוך ארץ ישראל?
רוב הדעות סוברות כי היות ומשה  היכה - על הסלע ולא דיבר אל הסלע כפי שה' ציווה - לכן לא זכה הוא ואהרון להיכנס  לארץ המובטחת.
אך אברבנאל דוחה את רוב הדעות והוא מביא את דעתו של אחד  מחכמי הדור האומר:
כי משה  לא חטא כלל במי המריבה,אלא  הכול  קרה בגלל עוון עם ישראל
אשר מידי פעם נפלו באמונתם והתלוננו על רוע גורלם,כגון המרגלים,המתאוננים...
הוא טוען: כי משה ואהרון לא נכנסו  לארץ ישראל- בעבור חטא אחר:
אהרון- חטא בחטא העגל.
ואילו  חטאו של משה היה: שילוח המרגלים לתור את הארץ ,למרות שה'
לא ציווהו לעשות כן,אלא זה היה רצון העם.
אומנם הקב"ה אישר לו לעשות כן כמו שנאמר:"שלח-לך אנשים"
 [לפי רש"י-"לך"-לדעתך.]
הקב"ה התכוון שמטרת  שליחת המרגלים תהיה הכרת הדרך לארץ ישראל, ואילו משה אמר להם לבדוק: אם העם היושב שם:"החזק הוא, או רפה"?
מפני כבודם של משה ואהרון לא הוזכרו חטאם,אלא הגזירה הוזכרה בהקשר למי המריבה.
התשובה לשאלה ג]
בעיני התנ"ך,ישנם כמה נקודות  מבט על המים:
ישנם מקרים של היבט חיובי וישנם  מקרים של היבט שלילי.
דוגמאות במישור החיובי:
1] בריאת המים כצורך בסיסי לקיום האנושות-לעולם החי והצומח.
כפי שכתוב:"ויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמקווה המים קרא ימים וירא אלוהים כי טוב"[בראשית א,י]
2]בגן העדן היו נהרות שתפקידם היה להשקות את הצומח ולשמש שתייה  לעולם החי:"ונהר יוצא מעדן להשקות את- הגן ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים..."[שם  ב,י]
3]המים כאמצעי לניקיון,או טהרה.
כאשר אברהם מקבל את פני המלאכים הוא מציע להם באדיבות:"יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ".
[שם י"ח,ד]
4] הגר מגלה מי שתייה במדבר:"ויפקח אלוקים את –עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער".
5] המים כמקום מפגש לזיווג:
אליעזר מגלה את רבקה ליד באר מים,כפי שכתוב:"והנה אנוכי ניצב על-עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים.."[שם, כ"ד,י"ג]
6]המים כאמצעי להיטהרות לקראת מתן תורה:"ויאמר ה' אל משה לך אל-העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם:והיו נכונים ליום השלישי..."[שמות י"ט,י]
7] נס קריעת ים סוף:"ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"[שמות י"ד,כ"ט]
8] אופן שתיית המים כאמצעי לבחירת חיילים להשתתפות במלחמה.
כך מסופר על גדעון שבחר את חייליו:"ויורד את העם אל המים ויאמר ה' אל-גדעון:כל אשר ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב-תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות.."
בסופו של דבר נבחרו החיילים שלא היו מפונקים ולא כרעו ברך בזמן השתייה.הם נלחמו במדיינים.[שופטים ז,ה-ח]
9] המים מסמלים את התורה:"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[ישעיהו י"א,ט]
10] הצדיק נמשל לעץ שתול על  פלגי מים:"והיה כעץ שתול על פלגי מים,אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול,וכל אשר יעשה  יצליח:"[תהלים א,ג]
11]הערגה למים-היא כערגה אל ה',כפי שנאמר:"כאייל תערוג אל אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים"[תהלים מ"ב,ב]
דוגמאות למים במובן השלילי:
1] המבול אשר מחק את עולם החי והצומח ,פרט לנוח ופמלייתו ובעלי החיים שנבחרו להיכנס לתיבה.
כפי שכתוב:"ויימח את-כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד-בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ ויישאר אך- נח ואשר איתו בתיבה"[בראשית ז,כ"ג]
2] דוד המלך מתאר מצב בלתי נסבל במילים הבאות:"הושיעני אלוהים כי באו מים עד- נפש" [תהלים ס"ט,ב]
3] יונה הנביא מתאר מצב  דומה באומרו:"אפפוני מים עד נפש .."
[יונה ב,ו]
4] יש והאויבים משולים למים:"הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון מים כבירים ישאון"[ישעיה י"ז,י"ב]
עד כאן מעט דוגמאות לנושא המים בעיני התנ"ך.
התשובה לשאלה ד]
מעניין כי  מבחינה מדעית ,לאחרונה הגיעו המדענים למסקנה: כי למים יש  מימד רוחני מיוחד והם קולטים את אשר מתרחש בסביבתם:
במקום שישנם דיבורים ברוח רעה,כגון כעס,או מילים שאינן ראויות להגוי-לאחר בדיקת המים בתהליכים מסוימים, בעזרת מכשור מיוחד, ניתן לזהות  בהם צורות באי סדר מוחלט,לעומת זאת במקום שישנם דיבורים ברוח טובה ובקדושה -המים מראים לאחר בדיקה מדעית -כי יש בהם צורות יפות בסדר מיוחד ומפליא.
לסיכום,ניתן להסיק כי בעיני המקרא :למים יש מיני היבטים- חיוביים אך גם שליליים.
ובעין המדע  ישנה מסקנה: כי למים יש מימד רוחני,מה שלא ניתן לראות בעין רגילה.
מי ייתן ועם ישראל  יהיה צמא למים כפי שכתוב:"הוי כל צמא לכו למים"[ישעיה נ"ה,א]ואין מים אלא תורה.

ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וירם משה את- ידו ויך את- הסלע במטהו פעמיים,ויצאו מים רבים,ותשת העדה ובעירם" [במדבר  כ,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.9hf4a8capejmpith0c9p.jpg

פרשת חוקת-מדוע ננעלו שערי ארץ ישראל בפני משה?/מאמר:מאת:אהובה קליין.

פרשת חוקת- מדוע ננעלו שערי ארץ ישראל בפני משה?
מאמר מאת: אהובה קליין .
אחד הנושאים בפרשת חוקת: מי המריבה, וכך התורה מתארת את האירוע:"ויבואו בני ישראל כל- העדה מדבר- צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם ולא היה מים לעדה וייקהלו על- משה ועל אהרון  וירב העם עם משה ויאמרו לאמור: ולו גווענו בגווע אחינו לפני ה'  ולמה הבאתם את- קהל ה' אל—המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות"?[במדבר כ,א-ו]
תגובת ההנהגה:"ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל- פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם"
והקב"ה עונה:"קח את—המטה והקהל את—העדה..ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו  והוצאת מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם"
ובהמשך נראה שמשהו נשתבש, משה  אינו פועל כדברי ה' - כפי שהכתוב מציין זאת:
"ויקהילו משה ואהרון את הקהל אל- פני הסלע ויאמר להם שמעו  נא המורים המן- הסלע הזה נוציא לכם מים? וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים..."
והעונש בו נענשו משה ואהרון:כניסת שערי ארץ ישראל ננעלים בפניהם:
"ויאמר ה' אל משה ואהרון יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את—הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם"
[במדבר כ,י"ב- י"ג]
השאלות הן:
א] מה הקשר בין מות מרים - לבין מצב העדר המים במדבר?
ב]מדוע משה מכה על הסלע פעמיים בו בזמן שהוטל עליו רק לדבר אל  הסלע?
ג] מדוע נענש משה בעונש כה כבד, ואינו זוכה להיכנס לארץ ישראל?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי "הכלי יקר"[רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ]: חוסר המים במדבר נגרם כתוצאה מהתנהגותם של עם ישראל, לפי שלא התאבלו כראוי - על מותה של מרים, וההוכחה לכך היא: הפסוקים המעידים           על  כך, כאשר נפטר אהרון, נאמר:"ויבכו את אהרון שלושים יום"[במדבר כ,כ"ט]
כאשר נפטר משה, נאמר:"ויבכו בני ישראל את משה...שלושים יום[דברים ל"ד,ח] ואילו במות מרים אין הכתוב מציין בכי, מספד.
אך כתוב:"וישב העם בקדש, ותמת שם מרים ותיקבר שם"
[במדבר כ,א]
בני ישראל מתגלים ככפויי טובה שהרי נהנו מבאר מרים במשך ארבעים שנה מסיבה זו נענשו בחוסר המים, על מנת שילמדו כי מתנת המים הייתה בזכותה של צדקת זאת והיו חייבים לכבד אותה כראוי ולהתאבל עליה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעתו של רבי מנחם מנדיל- מוורקה: משה שהיה ידוע כמנהיג נאמן לעם ישראל, תמיד חשב על טובת עמו  וכאשר נצטווה לדבר אל הסלע ,חשש כי במעשה זה עשוי לעורר קטרוג על עם ישראל - כיצד סלע שהוא דומם עשוי להקשיב למילים והרי אין לו אוזן לשמוע-עיניים לראות ולב להרגיש ואילו עם ישראל שאלוקים דואג לו תמיד ונתן להם תורה- לא תמיד ממושמעים וגם לא כולם מקפידים על שמירת המצוות? על מנת למנוע קטרוג על עם  ישראל הכה משה על הסלע ולא דיבר – כפי שה'  ציווה- כדי להציל את העם מעונש בידי שמים.
רש"י:  מביא את מדרש תנחומא:
משה  הכה פעמיים על הסלע היות ובפעם הראשונה יצאו טיפין, טיפין של מים מהסיבה: שהרי  לא נצטווה להכות את הסלע, אלא לדבר אליו, לכן הכה בשנית ואז יצאו מים רבים, ולעצם השאלה, מדוע משה הכה על הסלע ולא דיבר- המדרש עונה :כי תחילה כן דיבר משה אל הסלע, אלא שהיה זה סלע אחר- לא אותו סלע שה' התכוון אליו,לכן חשב משה  כי יש להכות את הסלע כפי שה' ציווה פעם קודמת ברפידים [שמות י"ז]
התשובה לשאלה ג]
מעניין העונש הכבד שהוטל על משה, הרי הוא היה מנהיג משכמו ומעלה, מדוע נענש קשות? על כך דעות שונות, הנה כמה מהן:
לפי הרמב"ם: משה נענש היות  וכעס ורגז על עם ישראל וההוכחה לכך שאמר להם:"שמעו נא המורים" הוא התרעם על כך שביקשו מים.
משה היה מושלם במידותיו –כתוצאה מדבריו- דור המדבר האשימו את עצמם, הם חשבו שהרגיזו את ה' בבקשתם, אבל אין הדבר נכון לכן אמר ה':"כי מריתם את פי"- כלומר ה' כעס על משה שגרם לעם לחשוב- כי הם הכעיסו  את ה'.
ויש פירוש מעניין של חכמים האומרים: כי אדם בעל אמונה ברמה גבוהה מבין שכל יום נעשה נס- כל מעשה הבריאה וכל הסדר המופתי- הוא נס אחד גדול של הקב"ה, אלא אדם  קטן אמונה -אינו רואה את פני הדברים כך וזקוק תמיד למשהו חדש, לכן נתבקש משה על- ידי ה' הפעם לדבר אל הסלע ולא להכותו- כפי שנעשה ברפידים- כי המטרה הייתה לעשות איזה שינוי מיוחד כדי להחדיר את האמונה בעם- ישראל,משה לא עשה כן, ובכך היה חוסר קידוש ה' ולכן נאמר כאן:
"יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני כל ישראל"
לפי "אור החיים" כוחו של מנהיג  רוחני כמשה- נובע מכוח התורה והדבקות בה'- לדעה זו מצטרפים פרשנים רבים, הדבר גם מוסבר במסכת אבות:"כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה..ונותנים לו מלכות וממשלה.." וזאת  בניגוד למנהיג צבאי ,או פוליטי השואב את כוחותיו מאנשים הכפופים למרותו, כגון, כוחות משטרה, צבא.
משה שביטל את עצמו למען ה'- ומשם נבע כוחו להנהיג את העם,
כשל פעמיים?: פעם בשליחות המרגלים- שלא היה חייב לשלוח אותם לתור את הארץ ובכך היה פגם באמונתו בה'.
ופעם שנייה :במי המריבה.
משה שהיה מסוגל- מתוך כוחו הנעלה הדבוק לה' ולתורה- לבצע נס מעל הטבע- להוציא מים במילים –כמו שידוע:
"צדיק גוזר והקב"ה מקיים" לא נהג כרצון ה'.
לכן נענש בצורה כה חמורה.
לאור האמור לעיל ,ניתן ללמוד כי הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.
ויש כאן מסר למנהיגי ישראל : כי  כדי להנהיג את העם בחוכמה ובהצלחה - עליהם להיות דבוקים בתורה ובקב"ה  ובדרך זו סלולה להם מנהיגות בעלת עוצמה ודוגמא לעם ולעולם.
מי ייתן ועם ישראל יזכו למנהיגים עם "רוח אחרת".

יום ראשון, 24 ביוני 2012

ציורי תנ"ך/פרה אדומה/ציירה: אהובה קליין (c)

"..זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמור: דבר אל- בני ישראל,וייקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין-בה מום אשר לא עלה עליה עול"

[במדבר י"ט,א-ג]

oc85eooup09tff1vmwu9.jpg

הטכניקה: שמן על בד.

יום שבת, 23 ביוני 2012

פרה אדומה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

פרה אדומה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

היא מבוקשת דורות
אדומה תמימה בבהמות
כמרגלית בלב ים
מציאתה בשורה לעם.

היא מחוללת פלאים
סגולתה לטהר טמאים
לא עלה עליה עול
גלויה לאדון הכול.

ביום מן הימים תגיע
את הכהן תפתיע
תשוב למלא ייעודה
תבשר לבנים גאולה.

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[חומש במדבר]

פרשת חוקת-פרה אדומה-הדרך אל האושר-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת  חוקת – פרה אדומה- הדרך אל האושר- כיצד?
מאמר מאת:/ אהובה קליין

הפרשה פותחת בנושא: פרה אדומה וכך נאמר בלשון התורה:
"...זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמור: דבר אל- בני ישראל וייקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין- בה מום אשר לא עלה עליה עול ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו..."
 [במדבר י"ט,ב-ג]
בהמשך התורה מתארת את תהליך  הכנת האפר- המשמש לטיהור הטמאים.
קיימים כמה  סוגי טומאה:
א] טומאה ישירה- הנובעת מנגיעה במת.
ב] טומאת אהל: אדם- או חפץ- ששהה תחת קורת - גג אחת עם המת.
ג] טומאה הנגרמת כתוצאה מקריבות שונות אל המת.
תוך כדי התבוננות בהוראות אשר ניתנות על-ידי ה' למשה ואהרון- מתעוררות כמה שאלות:
א]מה הכוונה למילים:"זאת חוקת.." ?
ב] מדוע הפרה חייבת להיות גם אדומה, תמימה,אשר לא עלה עליה עול?
ג] מדוע אליעזר הכהן שוחט אותה ולא אהרון הכהן?
ד] מה דעתם של חז"ל על טומאת אהל?
התשובה לשאלה א:"זאת חוקת"-  הכוונה זוהי מצווה ללא טעם.
יש להתייחס אליה כחוק ,אין לשאול על כך שאלות.
התשובה לשאלה ב:לפי דעת רש"י: הפרה חייבת להיות דווקא אדומה- כדי שתהא תמימה שלמה באדמימות- שאם יש בה שתי שערות שחורות- היא פסולה.
ר' יצחק הורביץ[" החוזה מלובלין] מוסיף פירוש משלו:
הכוונה לא רק לפרה,
אלא לאדם המדמה בנפשו כי הוא מושלם ואין בו  מום ,אדם שחושב בכוון זה- ההוכחה היא:  כי לא עלה עליו די עול תורה- מסיבה זו - לא הגיע למידת הצניעות והענווה הראויה- חז"ל אומרים כי מידת הענווה עולה על כל המידות הטובות. [עבודה זרה כ' ע"ב]
ולעניות דעתי, כי בכך שהפרה  צריכה להיות  תמימה- יש כאן רמז ליהודי
להיות  תמים עם אלוקים ,לבטוח רק בו- כדברי דוד המלך :"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך לא ייתן מוט לצדיק"[ תהילים נ"ה כ"ג]
התשובה  לשאלה ג: מדוע אהרון אינו שוחט את הפרה?
על כך אומר רש"י:היות ואהרון השתתף בחטא העגל ,לא היה מן הראוי שהוא
יעסוק בשחיטת הפרה מהסיבה שאין קטגור נעשה  סנגור.
והרמב"ן אומר: כי לאהרון הכהן היה תפקיד בתחום המשכן:"כי הוא קדוש ה' וחסידו המכפר במקדשו ולא רצה ליתן לו  עבודת חוץ"-[הכוונה עבודת קודש" מחוץ למחנה"]
ומוסיף עוד  סיבה: לפי שהיה צורך לחנך את אלעזר עוד  בחיי אביו באחת ממצוות הכהונה גדולה.
התשובה לשאלה ד:חז"ל לומדים מהפסוק:"זאת התורה אדם כי ימות באהל..." [במדבר י"ט,י"ד]
כי אין התורה מתקיימת, אלא אצל מי שממית עצמו באוהלה של תורה,
ובמסכת  ברכות[ס"ג,ע"ב] נאמר:"אין דברי תורה מתקיימין,אלא במי שממית עצמו עליה"
קיימים שני מצבים לכך:
א] בתקופות קשות לעם ישראל- פוגרומים, שואה- היהודים היו מוכנים למסור נפשם למען קיום מצוות התורה.
ב] בחיי היום, יום  הרגילים- אדם חייב לצמצם את ההנאות הגשמיות של העולם הזה ולפנות מקום ללמוד התורה,זו הכוונה שהוא ממית עצמו על התורה,
הוא משתדל לפנות מקום רחב עד כמה שיכול לרוחניות-
 עליו להסתפק במועט כמו שכתוב :"כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ... ואם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך" [מסכת אבות, ו,ד]
ואומר דוד המלך:"..אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך.."[ תהילים קכ"ח]
אך, יש להדגיש כי עלינו אומנם להסתפק במועט בעולם הגשמי, אבל מצד שני עלינו לשמור על בריאות הגוף כדברי  הרמב"ם:"אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא, והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף" [הלכ' דעות ד,א]
ובתורה נאמר:"ונשמרתם מאד לנפשותיכם" [דברים ד,ט"ו]
לסיכום: התורה מלמדת אותנו: עלינו להמית עצמנו באוהלה של תורה-
לצמצם את ההנאות הגשמיות מצד אחד כדי לפנות מקום לרוחניות, אך מצד שני ,עלינו לשמור על בריאות מאוזנת למען יהיה לנו הכוח  ללימוד התורה.
התורה מבטיחה לנו שזוהי הדרך לאושר האמיתי  בחיי האדם.

פרשת חוקת-נבואת יצחק מתקיימת בפרשה-כיצד?/מאמר מאת:אהובה קליין.

פרשת חוקת- נבואת יצחק מתקיימת בפרשה - כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת חוקת עשירה בנושאים שונים, אחד הנושאים המעניינים בפרשה:
 בקשת עם ישראל לעבור דרך ארץ  אדום.
וכך מתארת התורה את בקשת עם ישראל ממלך אדום: "וישלח משה  מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו וירדו אבותינו מצרימה... ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך, נעברה—נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבור גבולך"[במדבר  כ,י"ד-י"ח]
תשובתו של אדום היא:"ויאמר אליו  אדום לא תעבור בי פן- בחרב אצא לקראתך"
בני ישראל מתעקשים לשכנעו בכל זאת - באמרם:
 "במסילה נעלה ואם מימך נשתה אני ומקניי ונתתי מכרם רק אין דבר ברגליי אעברה" [במדבר כ, י"ט] הכוונה שבמקום לעבור בדרך מרכזית עם ישראל מוכן לוותר ולעבור בדרך  צדדית בהרים לא מיושבים, גם לא יגרמו לנזק במשק המים, ההפך הוא הנכון, הם מוכנים  לשלם את  המחיר - במידה ויזדקקו בכל זאת  למעט מים.
בתגובה על כך, אדום משיב באופן נחרץ וקצר:"לא תעבור. ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה"
אדום משתמש בברכת הסבא: יצחק אבינו: "הידיים ידי עשו"
 רש"י מביא על כך מדרש: אדום   אומר : אתם מתגאים ב"קול" שלכם שהוריש לכם אביכם  אני אצא גם במה שהוריש לי אבי:"על חרבך תחיה"  הרי זוהי ברכה  מאבי ואני אממש אותה !
 כתוצאה מתשובתו של עשו ומפעולתו – שהרי כתוב שאדום יוצא לקראתו  ביד חזקה-
ישראל יוצא לדרך,  אך בדרך עקיפה:"ויט ישראל מעליו וייסעו מקדש ויבואו בני  ישראל כל העדה..."
ראינו שמשה פנה באופן יפה ומסודר אל אדום- שהוא עשו- נכד אברהם ושותף גם ל-"כי גר  יהיה זרעך"- שנגזרה על אברהם, משה מדגיש שרק   אנחנו  סבלנו במצרים ופרענו את  שטר החוב גם עבור  אדום ונגאלנו על ידי שצעקנו אל ה' כפי שכתוב:"ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים"
רש"י מסביר : עם ישראל השתמש בברכתו של יצחק:"הקול קול יעקב "- כשיעקב מתפלל- צועק אל ה' ,ה' מקבל  את  תפילתו,
 ישראל משתמש גם בקולו לצורך לימוד התורה, מנגד אדום מסרב לחיות בשלום עם ישראל-  הוא  מקיים את ברכת יצחק:"על חרבך תחיה" והתוצאה:"ויצא אדום... ביד חזקה " [במדבר כ]
לאורך כל הדורות מתקיים  מאבק שבסיסו  רוחני, כל צד  מקיים את ברכת  יצחק: יעקב משתמש ב:"הקול קול יעקב" ומנגד - עשו משתמש:" הידיים ידי עשו" וגם  על :"חרבך תחיה".
מכאן עלינו להסיק : יש לנו להשתמש בברכת יצחק אבינו- "הקול  קול יעקב"- על ידי ריבוי תפילות בכוונה לקב"ה- כדי שיגאל אותנו  ויוציאנו מאפלה לאורה במהרה , עלינו להתמיד גם בקול התורה.
ככל שנרבה בתפילה ולימוד תורה, ידי עשו יחלשו ולא תהיה באפשרותו להתגבר על עם ישראל.

אישה בונה.../שיר מאת: אהובה קליין (c)

אישה בונה... / שיר מאת אהובה קליין(c)

ישנה אישה הבונה ביתה
במיטב כישוריה ותבונתה-
כחוטי משי הנטווים לאריג
בידי אומן מיומן ומבריק.

ישנה אישה ההורסת ביתה
במלוא כסילותה-                 
כשיטפון הזורם  בשצף קצף,
סוחף בעוצמה וזורע הרס.

"חכמות נשים בנתה ביתה"
"אשת חיל מי ימצא"
זו אשת און בן פלת-
נעלה דלת בפני המחלוקת.

"איוולת בידה  תהרסנו"-
דברי שלמה מלכנו.
זו אשת קרח
דחפה לויכוח ,
הציתה אש בשדה קוצים
מחלוקת הורסת בתים.

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: קרח , הפרשה מספרת על קרח ואנשיו : "וייקהלו על- משה  ועל אהרון..."
מעניין שאון בן פלת  בתחילה משתתף איתם, בהמשך נעלם? [עוד לפני  שהאדמה פתחה את פיה]
חז"ל אומרים: שאשתו שכנעה אותו להישאר בבית ולישון ואילו היא הייתה  יושבת בפתח ביתה ומסרקת את שערה כשבאו חבריו לקרוא לו ראו אותה בפתח   מיד שבו לאחוריהם..
כך און בן פלת ניצל מהעונש.

יום חמישי, 21 ביוני 2012

פרשת קורח-בזכות חוכמתה של אישה./מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת קורח- בזכות חוכמתה של אישה.
/ מאמר מאת :אהובה קליין

הפרשה פותחת במחלוקת קרח ואנשיו נגד משה ואהרון וכך כתוב בלשון התורה:"וייקח  קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים  נשיאי עדה קרואי מועד אנשי שם וייקהלו על משה ואהרון..." [במדבר  ט"ז,א- ג]
כבר בפתיחת הפרשה מתעוררות כמה שאלות:
 א]מדוע כתוב: "וייקח קרח" ולא  כתוב:"וייקחו קרח
...דתן ואבירם..ואון בן פלת"?
ב]מדוע קרח מוזכר בפרשה[אחד עשר פעמים] בכתיב חסר-בלי האות וו?
ג]מדוע און בן פלת שמופיע בתחילת המחלוקת בהמשך הוא פשוט נעלם?
ד]מה הייתה עיקר טענתם של קרח ואנשיו –אל משה ואהרון?
ה] מדוע קרח ואנשיו נענשו בעונש כה חמור ונבלעו על ידי פי האדמה?
התשובה לשאלה א ] כתוב:" וייקח קרח"  בלשון יחיד :
על פי הרב צבי הירש קלישר:
הסיבה לכך היא:כדי לרמוז לנו שאנשי קרח לא היו מאוחדים בדעותיהם נגד משה, אלא כל אחד
באופן  פרטי מתוך מניע אנוכי קם נגד משה ואהרון.
רבי יהונתן אייבשיץ אומר: שזו הייתה מחלוקת לא לשם שמים, אלא מתוך עדת קורח
פשטה מחלוקת קשה, כל אחד  דרש לעצמו את הכבוד ואת השררה.
התשובה  לשאלה  ב]- מדוע מופיע  קרח בכתיב חסר? על כך באים חכמים ונותנים תשובה: השם קרח הוא בראשי תיבות- קנאה, רוממות, חמדה= חמד לכבוד שאינו ראוי לו ובמסכת אבות נאמר:"הקנאה
 והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" [אבות ד, כא]
ועוד מוסיפים חכמים שקרח- הוא מלשון קרחה שנעשה קרחה = חורבן ושממה בישראל [ סנהדרין ק"ט, ע"ב]
כמו כן, אין לו ולאנשיו חלק בעולם הבא ולא הורישו לבניהם נחלה בארץ . לעומתם, יהושע וכלב בן יפונה- כן נחלו  נחלה[בבא בתרא קי"ח ע"ב]
התשובה לשאלה ג]   היכן נעלם און בן פלת שהופיע בתחילת הפרשה?
על כך השיבו חז"ל  כי מכאן לומדים על תבונתה של האישה:"חכמות נשים בנתה ביתה"[משליי י"ד,א,: סנה" קט-קי]
אשתו של פלת הצליחה לשכנעו לבל ילך להמשך המחלוקת כי בלאו הכי לא ירוויח  מזה דבר, היא שלחה אותו לישון וישבה בפתח ביתה גלוית ראש וסרקה את שיערה, וכשבאו אנשי קרח לקרא לבעלה  מייד הסתלקו לפי שלא רצו לתת את עיניהם באשה ללא כיסוי ראש ובזכות  חוכמתה זו-  הוא  ניצל בשעה שחבריו  נענשו קשות ונקברו מתחת לאדמה. מכאן ניתן ללמוד על חוכמתה של האישה.
התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י: הטענה הייתה אל משה ואהרון, הרי כולם היו במעמד הר  סיני- כולם קדושים וכולם שמעו את
עשרת הדיברות.
האבן עזרא אומר: די לכם בחלק הגדול של הגדולה.
בעל הכתב סופר אומר: הגעתם לגדולה לא מהסיבה שהייתם  ראויים לכך שהרי כולם קדושים, מכאן שיכול גם משהו אחר מתוך העם לשלוט.
התשובה לשאלה ה]
מדוע נבלעו קרח ואנשיו באדמה- עונש כה אכזרי?
על כך עונה רבי שלום רוקח:   הם נענשו מידה כנגד מידה- לפי שהם פתחו את פיהם בהוצאת לשון  הרע על אהרון ומשה- נענשו על ידי שגם האדמה פתחה את פיה ובלעה אותם: " ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם" [במדבר ט"ז, ל"ב]
לסכום, א] ניתן ללמוד שהמחלוקת של קרח ואנשיו לא הייתה לשם שמים היא נבעה מתוך הגורמים: קנאה , תאווה וכבוד.לכן נענשו קשות.
ב] ניתן  להסיק –עד כמה אישה בעזרת חוכמתה יכולה לבנות את ביתה ולהציל את בעלה ומנגד ניתן לראות מצב הפוך שאישה  הורסת במו ידיה את ביתה בכך שמייעצת לבעלה עצות מרושעות- כדוגמת אשת קרח-
כפי שנאמר:"ואיוולת בידיה תהרסנו" זו אשתו של קרח.

קורח ותחבולותיו/שיר מאת:אהובה קליין (c)

קורח ותחבולותיו/ שיר  מאת: אהובה קליין(c)

הוא עמד בראש עדה
בגופו ונפשו אלוקים ידע
רוח רעה שבתה ליבו
שיבשה דעתו הסיטה דרכו.

תאווה כבוד קנאה
מחוללים יחדיו בהנאה
קורח ועדתו נסחפו עימם
כמערבולות גלים בלב ים.

בפני משה ואהרון ניצבים
שאלות קנטרניות מציבים
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
סופם של רשעים ידעת?

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח [חומש במדבר]

קורח ועדתו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

קרח ועדתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

קורח זורע פירוד בלבבות
מבעיר בערה בנחלת מרגליות
רוחו נוסקת גבהים
חותר כוחות עליונים.

אל ההנהגה יישא רגליו
שובל עדה שלמה אחריו
מעלה קושיות טיעונים
לשונו דין ודברים.

בעורקיו זורמת גאווה
נפשו דבוקה  תאווה
עיניו בוהקות קנאה
צמא כבוד והנאה.

במו ידיו כורת ענף
כהרף עין עלה נידף
נישא ברוח קדים
מתמוסס נרקב במעמקים.

הערה: השיר  בהשראת פרשת קרח [חומש במדבר]

מחלוקת/שיר מאת: אהובה קליין(c)

מחלוקת/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מחלוקת לשם שמים
זכה טהורה כמים
דוגמת הלל ושמאי
עמידה בכל תנאי.

מחלוקת הזורעת פורענות
מנת חלקה צער ובכות
דוגמת קורח ואנשיו
מערבולת שקר וכזב.

בזכות  קטורת בשמים
העולה ומזעזעת רקיעים
מפזרת מהרה ערפילים
מגלה אמת אלוקים חיים.

הערה: השיר בהשראת פרשת: קרח [ חומש במדבר]

ציורי תנ"ך/שאול מנסה להרוג את דוד/ציירה: אהובה קליין (c

"ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ויסוב דוד מפניו פעמיים" [שמואל-א,י"א]

הטכניקה: שמן  על בדpagmohc04zcn2t4ueotc.jpg

יום רביעי, 20 ביוני 2012

רוח רעה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

רוח רעה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יש ואדם נסחף ברוח
מחשבות רעות מתמקמות במוח
מנסה להפיל תמימים וישרים
להרקיע שחקים בשרביט מנצחים.

דוגמת ליצני דור נח
לעגו וניסו ה' לשכוח
נח לא שעה לדבריהם
בנה תיבה לעיניהם.

שאול המלך ניסה להתגבר
הרוח ניסתה אותו לשבר
את דויד זימן לנגן
להב חדה אליו כיוון.

קורח משבט הלווים
לשונו כארס נחשים
ניסה לקעקע מנהיגות אלוקית
נענש קשות בדרך ניסית.

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח.[חומש במדבר]

פרשת קורח-מהי רוח רעה ומה מקורה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת קורח- מהי רוח רעה ומה מקורה?/ מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במחלוקת קורח ואנשיו על משה ואהרון:
"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת  בני ראובן ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי  עדה קריאי מועד אנשי- שם וייקהלו על משה ועל- אהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?
[במדבר  ט"ז,א-ד]
קרח מעורר יחד עם אנשיו מחלוקת שלא לשם שמים.
השאלות הן:
א]-  מי היה קרח? ומה משמעות שמו?
ב]-  מהי רוח רעה וכיצד נתקף בה קרח?
ג]- היכן מוצאים - בתנ"ך דוגמאות לרוח רעה שדבקה באנשים?
התשובה לשאלה א]
קורח היה ממשפחה מיוחסת משבט הלווים ,אדם חכם וגם עשיר מופלג, היו לו את כל התנאים להתקדם ולהגיע לדרגה של מנהיגות ברגע שהעדה תכתיר אותו לכך,אלא שלעניות דעתי, הוא נתקף ברוח רעה- שגרמה לו להידבק במידות רעות ואיבד את סבלנותו להמתין לשעת הכושר האמיתית.
מידות אלה רמוזות בתוך אותיות שמו:
ק =  מידת הקנאה שדבק בה קרח- הפרה את האיזון הנפשי וגרמה לו לקנא במנהיגותם של משה ואהרון.
ר = רוממות- קורח היה נחוש לחפש אחר כבודו באמצעות תפקיד רם של מנהיגות טרם זמנה.
ח = חמד  מאד להגיע לדרגה גבוהה שעדיין לא היה ראוי לה.
רמזים אלה גילו לנו חז"ל.
ועוד הוסיפו בדבריהם - קרח אשר גרם למחלוקת בעם- "קורח" מלשון קרחה שהביא חורבן ושממה על ישראל.[סנהדרין ק"ט,ע"ב]
מחלוקת זו גרמה לסכנת פילוג בעם, לפיכך אומרים חז"ל:"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא"[שם]
כמו כן:"עדת קורח לא היה להם חלק בארץ,[כלומר לא הורישו לצאצאיהם נחלה בארץ ישראל] יהושע וכלב נטלו חלקם"[בבא בתרא קי"ח ע"ב]
התשובה לשאלה ב]
ממבט פסיכולוגי ניתן לנתח את התנהגותו של קורח ולהגיע למסקנות: כי כל הביקורת שהייתה לו כלפי משה ואהרון נבעה- מתוך רוח  רעה ששרתה עליו באותו זמן,זוהי רוח שמעוררת מחשבות בעלות אנרגיה שלילית, האדם מתעלם מכל הטוב שזכה לו , ומסתכל דווקא על חצי הכוס הריקה , כתוצאה מכך – מתיישבות בליבו מידות רעות כגון: רדיפה אחר הכבוד,קנאה,תאווה...
שמביאות בהכרח לתוצאות הרסניות,כמו מחלוקת חינם וזה מה שקרה  לקורח.
וכבר אמרו  חז"ל:"הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" .      [אבות ד,כ"א]
לכן, למרות שהיה עשיר מבחינה גשמית בפועל, הרי במצב שבו היה נתון בזמן שניסה לקעקע את  מנהיגותם של משה ואהרון,לא נחשב קורח לאיש עשיר באמת,אלא לעני שבעניים,מה גם שנענש והכול ירד לטמיון.
מתוך עיון במסכת אבות ניתן  ללמוד: כי השמח בחלקו הוא העשיר האמיתי.
כמו שנאמר:"איזהו עשיר? השמח בחלקו,שנאמר:"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך-אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא"[תהלים קכ"ח]
ומתי אדם שמח?כאשר  רוח  טובה שורה עליו והוא מסתפק במה שהעניק לו  הבורא ומקיים את שליחותו לפי כישוריו שזכה מכוח עליון.
הוא מסתפק במועט ומסתכל על חצי הכוס המלאה ומודה על כך לבוראו.
מעניינת  במיוחד דעתו של הרמב"ן: הוא סובר כי העונש הכבד שהמרגלים ספגו בעקבות הוצאת הדיבה על הארץ,כמו"כ דור המדבר שספג כיליון ומגפה זה גרם למרירות עצומה בקרב קורח ואנשיו.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות בתנ"ך בהן ניתן להבחין ברוח רעה שדבקה באנשים:
דוגמא א: רוחו הרעה של שאול,כנאמר בספר שמואל א,[י"ח,ט]
"ויהי ממחרת ותצלח רוח אלוהים רעה אל- שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו ביום והחנית ביד שאול ויטל שאול את- החנית ויאמר אכה בדויד ובקיר וייסוב דויד מפניו פעמיים"
מתוך הרוח הרעה ששלטה על שאול הוא הגיע למידת הקנאה והחל מקנא בדויד וחושש מהצלחתו.
כפי שנאמר:"ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה  הכה שאול באלפיו ודויד ברבבותיו ויחר לשאול מאד וירע  הדבר הזה ויאמר: נתנו לדויד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה: ויהי שאול עוין את- דויד מהיום והלאה"[שם  י"ח,ז-ט]
דוגמא  ב:אחי יוסף נתקפים ברוח רעה ונאחזים במידת הקנאה.
הקנאה גורמת להם להציק ליוסף כפי שכתוב:"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו לדברו לשלום" [בראשית  ל"ז,ג-ה]
ובהמשך נאמר:"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא:ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו  חלומותיו:"
[שם ל"ז,י"ח-כ"א] ניתן לראות בברור מה כוחה של רוח רעה ,כיצד מביאה למידת הקנאה ,התאווה והכבוד וגורמת לאדם להחלטות מסוכנות.

דוגמא ג:
אבשלום- בנו של דוד המלך, חתר תחת שלטון אביו, קנאתו בערה בו- עד כדי יציאתו למלחמה.
והסוף הטראגי ידוע,אבשלום נהרג ותגובתו של דוד הייתה:"וירגז המלך ויעל על- עליית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני אבשלום מי ייתן מותי אני תחתיך אבשלום בני,בני" [שמואל י"ח,א]
דוגמא ד :
"המתאוננים"
האין זה מוזר,הרי בני ישראל ראו במו עיניהם ניסים ונפלאות  בהוציאם  ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, העמיד לפניהם עמוד ענן ביום- כדי להראות להם את הדרך, ובלילה עמוד אש,נתן להם מן... ולמרות כל זה, שרתה עליהם רוח רעה,הם הסתכלו רק על חצי הכוס הריקה ומכאן התחילו מתלוננים כפי שכתוב:"ויהי העם כמתאוננים,רע באוזני ה',וישמע ה' ויחר אפו ותבער-  בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה..." ובהמשך נאמר:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה,וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו:מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר-נאכל במצרים חינם,את הקישואים ואת האבטיחים..." [במדבר י"א,א-ז]
לסיכום, לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי כאשר הרוח הרעה משתלטת על האדם היא גורמת לו להתבונן באופן שלילי בסביבתו, לא להעריך את הטוב שאלוקים העניק לו,אלא  לשאוף להשיג את הדברים שאינם בהישג ידו . הדבר גורם לו להדבק במידות רעות אשר תוצאותיה הרסניות ובדרך זו הוא גם מגלה כפיות טובה כלפי הבורא  וגם כלפי סביבתו.
מי ייתן וכל אחד ידע להעריך את הטוב שחנן אותו אלוקים ובהתאם לכך ימלא את שליחותו באהבה ובמסירות, וע"י כך יהיה עשיר באמת- ושמח בחלקו.

יום שלישי, 19 ביוני 2012

ציורי תנ"ך/הקטרת הקטורת ליד אוהל מועד/ציירה: אהובה קליין (c)

"ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטורת  ויעמדו פתח אוהל מועד,ומשה ואהרון:" [במדבר ט"ז,י"ח]

הטכניקה: שמן על בד.xtbqq11krio8aywkbz9s.jpg

ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח /ציירה: אהובה קליין (c)

"ויקח קורח בן-יצהר בן קהת בן לוי,ודתן ואבירם בני אליאב,ואון בן פלת בני ראובן: ויקומו לפני משה,ואנשים מבני-ישראל חמישים  ומאתיים,נשיאי עדה קראי מועד אנשי-שם: ויקהלו על משה ואהרון ויאמרו אליהם:רב -לכם,כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה':ומדוע תתנשאו על-קהל ה'? [במדבר ט"ז,א-ד]

הטכניקה: שמן על בד.iyn5vxbizstwu86roe82.jpg

יום שני, 18 ביוני 2012

פרשת קורח-הידעתם כי פלאי פלאים גנוזים בקטורת?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת קורח/ הידעתם- כי פלאי פלאים  גנוזים בקטורת?/מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במחלוקת  קורח ואנשיו, הבאים לפני אהרון  ומשה בטענות - כפי שהתורה  מתארת :
"וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' ?"
ובהמשך  תגובתו של משה:
"וישמע משה וייפול על פניו וידבר אל קורח ואל כל עדתו לאמור וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו"
משה מציע לקחת מחתות קטורת:
"זאת עשו קחו לכם מחתות קורח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו נעליהן קטורת לפני ה' מחר והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש רב לכם בני לוי"[ במדבר ט"ז,ה-ז]
השאלות הן:
א] מה היו עיקר טענותיהם של קורח ואנשיו?
ב] מה הייתה תגובתו של משה ומדוע?
ג] מדוע משה אמר להם לקחת ,דווקא,מחתות עם קטורת?[מחתות- כלים כדוגמת מחבת ובו נותנים גחלים[
התשובה לשאלה א]
לפי הסברו של רש"י: כוונתו של קורח הייתה כי משה לקח לעצמו יותר מידי  גדולה, הרי כולם שמעו את התורה בהר סיני- לפיכך כולם קדושים, אם כן מדוע משה לקח לעצמו מלכות  ולאחיו- אהרון  לקח גם כהונה?
לפי רבי שמואל דויד לוצטו: קורח היה סבור כי מאז  שהוקם המשכן והתקיימו העבודות במקום- הרי יכול כל אחד להיות כוהן ונביא בלעדי משה ואהרון, לכן קורח ועדתו אומרים למשה: די לכם שהשתררתם  עד היום.
עד כה היינו  זקוקים לכם, אך לאחר הקמת המשכן- אין אנו זקוקים לכם,"כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' "
התשובה לשאלה ב]
 תגובתו של משה לטענות קורח ואנשיו הייתה אולי בלתי  צפויה, הוא נפל על פניו,
הוא היה המום, על כך  אומר רש"י: כי הדבר היה חמור מאד מפני שזו לא הייתה המחלוקת הראשונה בעם, אלא  הביזיון חזר על עצמו פעם רביעית.
וקדמו לכך החטאים : חטא העגל, המתאוננים, המרגלים.
בהמשך רש"י מביא משל: מעשה בבן מלך שחטא כלפי אביו, בא אוהבו ופייס אותו[השפיע על המלך שיסלח לבנו] כמה פעמים עד פעם שלישית, אך בפעם הרביעית נתרשלו ידיו של האוהב כלפי  בן  המלך- כי חשב שהמלך לא יסלח יותר.
והנמשל ברור, משה הבין כי הגיעו מים עד נפש אחרי כל החטאים  שקדמו למחלוקת זו, הכול נבע מתוך מידות רעות- מתוך קנאה ושנאה.כיצד יתחנן לפני ה' שיסלח לחוטאים? לכן נפל על פניו.
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רש"י: רצה משה להסביר להם כי אצל הגויים יש הרבה כמרים וכולם מתאספים במבנה אחד,
לעומתם לעם ישראל ישנו  ה' אחד, אהרון אחד  ותורה אחת ומזבח אחד וכוהן גדול אחד ואילו הם -מאתיים  חמישים איש- מבקשים כהונה גדולה.
לפיכך אמר להם :לקחת קטורת כי היא הייתה חביבה ביותר בהשוואה ליתר הקורבנות., אך סם המוות נמצא בה, כאשר נעשה בה שימוש ללא ציווי מאלוקים, בדומה למה שקרה לנדב ואביהוא נשרפו -  מפני שלא נהגו לפי צווי ה' ,אלא על דעת עצמם.
אולם,הקטורת היא  גם סם חיים כאשר היא על פי צווי אלוקי.
ורק האיש אשר  ה' יבחר בו הוא הקדוש, משה רצה להעמיד אותם על חומרת העניין כדי שיזהרו, מי שלא יבחר על ידי  ה'  עונשו מוות[לפי מדרש רבה]
לפי הזוהר: הקטורת נובעת מהמילה בארמית:קטרא- והמשמעות שלה =קשר ואילו המילה קורבן השורש שלה: קרוב- הקורבן תפקידו לקרב את העולמות זה לזה והקטורת תפקידה לקשור אותם יחדיו- קושרת את העולמות זה לזה- היא מסוגלת לחבר את האנשים מחדש זה לזה לאחר שהיה ביניהם נתק
בשל לשון הרע.
לכן כאשר קורח גורם למחלוקת בעם וזורע פירוד- התיקון לכך הוא דווקא על ידי הקטורת שנעשית בציווי ה' או, על ידי משה עבדו.
בהמשך הפרשה ניתן לראות דבר מדהים, לאחר שקורח ואנשיו נבלעו באדמה- למחרת מופיעים  עדת ישראל בטענה  כי אהרון ומשה היו אשמים במות החוטאים כפי שכתוב:"...אתם המיתם את עם- ה'"
העונש לא איחר לבוא- הייתה מגפה בעם, אך בסוף בעזרת הקטורת הייתה כפרה לעם והמגפה נעצרה.
למסקנה מעניינת מגיע רבי יוסי:"אין דבר חביב לפני הקב"ה כקטורת, שעומדת לבטל כשפים ודברים רעים מבית.
דבר זה נגזר מלפני הקב"ה:שכל מי שמכוון וקורא בכל יום פרשת הקטורת – ינצל מכל הדברים הרעים
וכשפים שבעולם...אמר רבי שמעון: אם היו יודעים האנשים כמה חשוב מעשה הקטורת  לפני הקב"ה- היו נוטלים כל תיבה ותיבה ממנו והיו מעלים לה להיות עטרה על ראשם,ככתר זהב".
מתוך הפרשה ניתן ללמוד- כי כוח מיוחד טמון בקטורת ממש, פלאי פלאים, וכשם שיש בה כוח  חס ושלום להמית- כאשר הדבר בניגוד לרצון ה'- כך יש בה כוח להחיות - כאשר  הדבר בצווי עליון ויש  בה סגולות מיוחדות ונעלות.