יום רביעי, 12 בספטמבר 2018

שירת החיים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שירת החיים

 שיר מאת: אהובה קליין ©



שירת החיים בהישג יד

 לרחוק ולקרוב כאחד

צופנת מיני ניגונים

במיתרי הנפש מתנגנים.



בכל עת בכל זמן

אל יתבטל האדם

יטעם  ממימיה הזכים

מתוקה  מפירות מגדים.



כדבש וחלב תחת לשונו

ישביע ליבו ונשמתו

ימצא מענה לשאלותיו

ינשום קדושתה לריאותיו.



טובה היא מכסף וזהב

טומנת  במילותיה ערך רב

כמעיין  נובע ומתגבר

מחכמתה תמיד נתעשר.

 הערה: השיר  בהשראת פרשת וילך [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קיבוץ גלויות/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings

God never abandons the people of Israel

"וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה.  אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  ה וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ";

[דברים ל,ד-ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 בספטמבר 2018

פרשת ניצבים- מאין כי אלוקים אינו נוטש בניו גם בגלות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים - מאין כי אלוקים אינו נוטש בניו גם בגלות?

מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם ביום הברית.ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את  בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ מבורכת בפירות/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  ברכה ביבול השדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ברכה בפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו  בשערים"]ישעיהו ס"א]



ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר ביום הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



אחד הנושאים בפרשה: קץ הגלות של עם ישראל והשיבה אל ארץ אבות  וכך התורה מתארת את חזרת ישראל לארצו.

"וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה.  אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ........ כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ.  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  {ס}  כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ".  [דברים ל", ב' - ט"ו]

 השאלות הן:

א]  מאין  ההוכחה - כי אלוקים אינו  נוטש בניו לעד?

ב]  קרוב ורחוק - אצל אלוקים ואצל בניו - כיצד?



אלוקים אינו נוטש בניו.

נאמר בפרשתנו:  "וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה"

על כך  רש"י מביא שני פירושים:

א] היה צריך להיות כתוב: "והשיב את שבותך" אך נאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך" ,מכאן למדו רבותינו [ מסכת מגילה] שהשכינה כביכול מלווה את עם ישראל גם בגלות וכאשר הם נגאלים ושבים לארצם גם השכינה  שבה עימם.

ב] היות והגאולה נעשית  בשלבים ולאט, לאט- גלות אחר גלות, כאילו הקב"ה מעביר את בניו, אחד, אחד-מהגלות לארץ, כפי שנאמר: "ואתם  תלקטו לאחד אחד בני ישראל" [ישעיהו כ"ז]

 "בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן--    הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים". [ תהלים קכ"ו]

 הסבר על פסוק זה:  על פי  בבלי, מסכת תענית [כ"ג, א]

חוני המעגל  התפלא על  דברי הגולים  באומרם :"היינו כחולמים" - איך אפשר לישון במשך כל שבעים השנים של גלות בבל? עד שהוא עצמו נרדם לשבעים שנה...

מצודות מסביר:

"בשוב" - לעתיד, כאשר ישיב ה' מן הגלות את השבויים מבני ציון, יאמרו אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום, ר"ל לרוב הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת כ"א בחלום ראו כאלו מצרים להם.  הגדיל ה'  - ר"ל הגדולות האלה הם מה' ולא באו במקרה"

במילים אחרות: כאשר ה' ישיב את הגולים לארץ המובטחת הם יסתכלו על כל העבר שלהם-על כל הצרות שעברו  בגלות - כדבר שחלמו ,כי מרוב הטוב שה' ירעיף עליהם כעת- בשובם  ארצה-  ירגישו לגבי הצרות בעבר כחלום ואילו לגבי  שובם-יפקחו עיניהם לראות- כי הכול מאת אלוקים ואין זה מקרה!

"כִּי שָׁב יְהוָה אֶת-גְּאוֹן יַעֲקֹב, כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל" [נחום ,ב, ג]

תרגום יהונתן מסביר: ה' ישיב את ישראל מן השביה והגלות וימלא  עליו רחמי אהבה.

ועל כך אמר הנביא ירמיהו: "כִּי-אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שְׁבוּתָם, וְרִחַמְתִּים" . [ירמיהו  ל"ג, כ"ו]

ובדומה לכך אמר הנביא יחזקאל:

"לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַתָּה אָשִׁיב אֶת-שבית (שְׁבוּת) יַעֲקֹב, וְרִחַמְתִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְקִנֵּאתִי, לְשֵׁם קָדְשִׁי". [יחזקאל  ל"ט, כ"ה]

יש אומרים על המילה: "שבות"- משורש "שוב" והכוונה שה' ישיב את עמו לקדמותו.

כמו שנאמר: "וַיהוָה, שָׁב אֶת-שבית (שְׁבוּת) אִיּוֹב, בְּהִתְפַּלְלוֹ, בְּעַד רֵעֵהוּ..."

[איוב  מ"ב ,י]

דעת מקרא מסביר את המילים:

"וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים"

לשון-"וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ"- זהו כפל  לשון של המילה: "וְשָׁב " והכוונה: ששיבת השבות  על ידי ה' – תהיה במסגרת קיבוץ ישראל שהיו נפוצים בארצות הגויים. ועל כך אומר  ירמיהו הנביא:

"וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם". [ירמיהו כ"ט, י"ד]

 בעל  הטורים סבור: לגבי הזמן, אימתי ה' ישיב את עמו לארצו? אם עם ישראל ישוב בתשובה שלימה- אז מיד הוא נגאל!

 קרוב ורחוק אצל אלוקים ואצל עמו.

נאמר:  " אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ".

דעת מקרא מסביר: הכוונה אפילו: "אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ".[ ישעיהו, א, י"ח]

פתגם זה מבטא: שלמרות שהחטאים של עם ישראל יהיו כה כבדים, הרי ברגע שיחזרו למוטב  - אלוקים מיד  יהפוך את עוונותיהם האדומים- ללבנים כשלג.

לעניות דעתי, יש כאן מידה כנגד מידה: אם  עם ישראל חוזר בתשובה- אלוקים ילבין את חטאיהם – הכוונה:  שאם התרחקו מה' -על ידי עוונות - ברגע  שהם   נכונים לתקן את דרכם - ומתקרבים אל ה' - גם ה' מקרב אותם  על ידי שהופך את הזדונות לזכויות.

וכך מקרב אותם אליו הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית- לפי שמביא אותם ארצה.

על פי תרגום יונתן - אלוקים יקבץ את עמו - גם ממקומות רחוקים על ידי  אליהו הכהן הגדול. ומשם יקרב אותם על ידי המשיח.

נאמר: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא": 

רש"י  מבהיר: כי התורה אינה נמצאת בשמים  שאילו הייתה בשמים היה צריך לעלות אחריה וללמדה.

דעת מקרא  סבור שאין קיום התורה – תלוי בהשגות נסתרות. היא לא מעבר הים שקשה להגיע אליה.

 כדי לקיים את התורה ככתבה ולשונה – אין צורך בפתרונות רחוקים.

 התורה היא בהישג יד תמיד  בבית מדרשכם היא קרובה מאד.

רבינו בחיי מתמקד במילים: "כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ"

התורה מזכירה  במשפט זה: שלושה דברים: פה, לב ומעשה. כל המצוות כלולות בשלושתם.

יש מצוות שתלויות בפה ויש  שתלויות בלב ויש התלויות במעשה, על כך אומרים רז"ל: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ,על העבודה ועל גמילות חסדים"

דעת בעל הטורים:

"כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"- "תִשְׁמַע, בְּקוֹל"= בגימטריא- זה בקול דברי חכמים.

רש"ר מסביר: כי הידע והמעשים שהתורה מדברת עליהם- הם אינם בתחום על טבעי ושמימי-  כל הגלויים ניתנו לנו במעמד הר סיני ושום דבר לא נותר בשמים. ולא מעבר לים אלא , הנושא והתוכן של התורה הזאת קרובים מאד אליך יותר מכל דבר אחר שגם אתה עצמך הנושא, חייך עלי אדמות הם התוכן, כדי להבין את שניהם עליך רק להתעמק בעצמיותך הפנימית.."  את היתר ניתן ללמוד מהדרכת המסורת שבעל פה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי אלוקים אינו נוטש בניו  גם בהיותם בגלות, ברגע שהם שבים אל בורא עולם - שהרי התורה – לא רחוקה מהם והיא תמיד בהישג ידם, אז אלוקים משיבם אל ארץ ישראל-מכל הגלויות.

כדברי דוד המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב". [תהלים צ"ד, י"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ

 שיר מאת: אהובה קליין. ©



 קלי דעת נטולי כוח

כזרעים הנישאים ברוח

לכודים במלכודת התאוות

בעוונותיהם התפזרו לגלויות.



 נפלו במהמורות היצרים

 שקעו שכחו אלוקים

 נתלשו משורשי אבות

התפתו לשקרים  ודמיונות.



 לפתע התעוררו בחשכה

השילו  מעליהם מסיכה

בליבם ונפשם געגועים

 אל מלך מלכי המלכים.



מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ יקבצם

 באהבה ורחמים ישיבם

 אל הארץ קדושה ופורחת

ירעיף  כמטר-שמחה ונחת.

הערה: השיר בהשראת פרשת נצבים.[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "מראשית כל פרי"- ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings

 First fruits from the  tree

" וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.   וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא;"
 [דברים כ"ו, א-ב]

ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

פרשת כי תבוא-'ביכורים- "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"-מדוע ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא- ביכורים- "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"-מדוע ?

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ביכורים- משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הברכה על הר גריזים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך, ברכת פריה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ניצחון עם ישראל על אויביו, בחסדי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא[בהפטרה]/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"[ישעיהו ס]
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 הפרשה פותחת במצוות  הבאת  ביכורים ובתיאור  אופן הכנת המצווה:

"וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".

 [דברים כ"ו, א-ג]

השאלות הן:

 א] ממתי  התחייבו ישראל להביא ביכורים לבית המקדש?

 ב]  מה החשיבות בהבאת ביכורים מראשית הפירות – דווקא?

 תשובות.



מצוות  הבאת ביכורים.

על פי דברי הספרי: ישנה הוראה לעם ישראל להביא ביכורים לבית המקדש  -

 ובשכרה יכנסו לארץ.

 המלבי"ם מסביר:  לא התחייבו ישראל להביא ביכורים ,אלא לאחר שהתיישבו כבר בארצם- "לאחר ירושה וישיבה" ועצם העניין שעם ישראל קיבלו עליהם כבר מעכשיו לקיים את מצוות הבאת הביכורים לכשיכנסו לארץ המובטחת – הדבר היווה זכות בידם- להיכנס לתוך ארץ הקודש.

 על פי דעת מקרא: "וְהָיָה, כִּי"-הכוונה כי כבר נהיה כמו שכתוב:

"וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו".[שמואל-ב, ז', א']

 כלומר- לאחר שעם ישראל המליכו עליהם מלך- כמו שנאמר במסכת סנהדרין:

"תניא: רבי יוסי אומר: שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זכרו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק", הווי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין 'כסא' אלא מלך, שנאמר (דהי"א כ"ט, כג) "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ".

רש"י מסביר על סמך הגמרא [קדושין ל"ז]  שישנן שתי מצוות בלבד שעם ישראל התחייבו בהן רק אחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה והן: מצוות הבאת ביכורים והמלכת מלך עליהם. וההוכחה לכך שבשתי מצוות אלה נאמר:

"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי". [דברים י"ז, י"ד]

 בעל העקדה טוען: שלאחר שעם ישראל יכנסו לתוך הארץ המובטחת ויהיו יושבים בה כבר ימים רבים ,קיים החשש שהם יזקפו את כל הצלחת  פירות ארץ ישראל לזכותם וכוחם הבלעדי- בבחינת- כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, שמא ישכחו  את הדברים הנפלאים והניסים שעשה עימם ה' , לכן בכך שהתחייבו לקחת ביכורים  לאחר שהשתקעו בארץ - הדבר יזכיר להם- כי לה'  הארץ ומלואה והוא אשר העניק לנו את מתנת ארץ ישראל והוא אשר משפיע על כל הצלחת העם.

 בעל הטורים מפרש את המילה: "וְלָקַחְתָּ"- בגימטריא- "בשבעה מינין"

 רבינו בחיי אומר בדומה לדברי רש"י: מצוות ביכורים חלה על עם ישראל לאחר שירשו את הארץ והתיישבו בה- היינו- לאחר כיבוש וחילוק הנחלות.

     " וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה "  

על פי דברי רש"י:  נאמר: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית ..." ולא  כל ראשית- אין כל הפירות חייבים במצוות ביכורים- אלא- שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל,

 כגון זית- זית משובח- דבש- תמרים משובחים.

 וכיצד מבצע היהודי את המצווה- הלכה למעשה? על כך מתארת לנו המשנה:

"כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, קושרו בגמי ואומר: הרי אלו ביכורים.

ורבי שמעון אומר: אף על פי כן חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע".

 [מסכת ביכורים פרק ג, א]

 דעת מקרא מבהיר: כמו שנאמר: "רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ " [שמות כ"ג, י"ט] הכוונה לפירות משבעת המינים- מובחרים.

 וכאשר עם ישראל כבר  מיושבים בארצם ,עליהם לזכור שפירות אלה הם מתנה מה' ויניחו את הפירות בטנא כפי שמסביר אונקלוס: לשם כבוד- כמו שמובילים שי למלך- אל בית המקדש ששם נמצא ארון הברית- ושם שורה השכינה.

וראיתי בספר: "מטה שמעון" הסבר דומה לדברי רש"י- שמביאים  ביכורים אך ורק משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל,  כמו שנאמר:

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ".[דברים ח, ח]

 ובהמשך מספר מקרה מעניין:

 על פי מסכת תענית: "פעם אחת גזרה מלכות על ישראל שלא יביאו עצים למערכה,ושלא יביאו ביכורים לירושלים, והושיב שומרים על הדרכים כדרך שהושיב יורבעם בן נבט- שלא יעלו ישראל לרגל, מה עשו עשרין של אותו הדור ויראו חטא? הביאו כלי ביכורים וחיפום בקציעות [כלומר- כיסו את הביכורים בתאנים יבשות] ונטלום ועלי על כתיפהן [הכוונה- מכתש] וכיון שהגיעו אצל השומרים, אמרו להם השומרים: להיכן אתם הולכים? אמרו להם: לעשות שני עיגולי דבלה במכתשת שעל כתיפנו, כיון שעברו מהן, עיטרום בסלים והביאום לירושלים" עולי הרגל כאשר ראו שהשומרים בדרכים –כוונתם להערים עליהם מכשולים במצוות הבאת ביכורים- הסבירו להם: שהם  לוקחים איתם מכתש ,שני עיגולים של תאנים מיובשות וכך הצליחו לעבור את הביקורת של שומרים אלה.

 רש"ר מוסיף ואומר: נאמר:

"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ"

 כשם שהמילה: "מראשית" מורה על מבחר מפירות הארץ, הרי המילה: מארצך

מורה: יש להביא מפירות שבעת המינים הצומחים בחבלי הארץ המתאימים  ביותר לגידול פירות אלה.

בעל הטורים מסביר: כל "ראשית – מיועדת לה' כמו שנאמר:

"ֹקודֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" [ירמיהו ב, ג]

 רבינו בחיי אומר: מכאן ניתן ללמוד: שכל מצווה וכל דבר שנועד לאלוקים- צריך שיהיה מן המובחר כמו  שהתורה מתארת את הבל הצדיק - שהביא קורבן מן המובחר כפי שמתואר:

"וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן" [בראשית, ד, ד]

 "שפת אמת" מסביר רעיון יפה: אומנם כיום אין מקיימים מצוות ביכורים, אלא ישנה תפילה לה', ואותה צריכים לתת ראשית בכל יום כמו הביכורים, שהרי הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית וכל יום יש להסתכל על  הבריאה בצורה מחודשת, למרות שכלפי חוץ קיימת קליפה המסתירה את ההתחדשות הזו כמו שנאמר:: "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" [דברי שלמה המלך, קהלת ,א, י"ט] האדם חייב למצוא בכל יום מחדש את התגלות האור וכך כל אדם צריך לזכור את הראשית שלו מחדש- את שורשיו ואת כל מה שעשה ה' למען עם ישראל  כאשר הוציאם ממצרים.

 באופן זה יגלה את  האור- ואין אור אלא שמחה.

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק- כי מצוות ביכורים נועדה להזכיר לעובד האדמה: כי כל ההצלחה בפירות שגידל- היא הודות לה'  ואין אדם רשאי לזקוף זאת להצלחתו הבלעדית ומתוך כך ילמד לראות  את ההתחדשות בחיי היום- יום- להתחבר אל בוראו ולהתמקד באור הגנוז במעשה הבריאה ויזכה לשמחה.-

ויפים דברי דוד המלך:

"עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה." [תהלים, ק, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר