יום שלישי, 7 ביוני 2016

חג שבועות- כיצד נתכונן לחג?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חג שבועות- כיצד נתכונן לחג?

 מאמר מאת: אהובה קליין.




ציורי תנ"ך/ ההכנות לקראת מתן תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מתן  תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים ובעז ונערו ברקע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

מתוך עיון במגילת רות ניתן ללמוד: כי גם  אם בתחילה רות ועורפה היו  באותו מצב , אולם אחריתן שונה מאוד.

כאשר נעמי יצאה לדרך, שתי הנשים רות ועורפה רצו ללוות אותה בדרכה,   ושאפו להיות איתה , אך בסופו של דבר- עורפה הפנתה עורף וחזרה לעמה ואילו רות המשיכה עם חמותה.

חז"ל אומרים על עורפה: שלא רק ששבה אל עמה, אלא גם חזרה אל אלוהיה וחטאה בכל התועבות של עבודה זרה שלהן הייתה רגילה בטרם נישאה לכיליון בן אלימלך,- עורפה בחטאיה הגיעה  לתחתית הסולם המוסרי.

לעומתה רות הלכה עם נעמי לאורך כל הדרך.

נשאלת השאלה מדוע התוצאות היו שונות אצל שתי הנשים בסוף  הדרך?

על כך שתי תשובות.

א] כוחו של ציווי בטרם המעשה:

 הרמח"ל בספרו: "דעת תבונות" אומר: שאחת המתנות שה' העניק לעם ישראל בהר סיני: היא דרגת: "מצווה ועושה". במסכת קידושין [דף ל"א, ע"א] מוסבר: שגדול המצווה ממי שאינו מצווה ועושה.

 מתברר: כי כאשר האדם מקיים ציווי אלוקי - הלכה למעשה- מכוח הציווי קל לו יותר להתמודד עם יצר הרע וכך יקיים את המצוות.

דוגמא מעניינת לכך אנו פוגשים באברהם ולוט:

לאברהם נאמר: "לך- לך מארצך.." ומכוח ציווי זה- אברהם נטש את ארצו ובית אביו יחד עם התנתקות מעבודה זרה ודבק בקב"ה- והוא עמד בכל עשרת הניסיונות שה' העמיד לפניו.

לעומתו , לוט שהתחיל באופן חיובי את דרכו - הוא לא נצטווה כאברהם לעזוב את ארצו, אלא עשה זאת מרצונו החופשי, לכן לא החזיק מעמד , ברגע שנפרד מאברהם ועבר לסדום והיה במחיצת אנשים רעים וחטאים למד מדרכם השלילית.

ב] כדי שאדם יקיים מצוות- הוא חייב ראשית כל לעשות בדק בית אצלו  ולבדוק מהם הנקודות הרוחניות שעליו לתקן , ראשית עליו להתנתק מכל חטאי העבר ורק אחר כך לעלות לדרך חדשה  ולטפס בסולם הרוחני.

גם לוט וגם עורפה לא התנתקו משורשיהם הרעים ולא פעלו על פי צו אלוקי, על כן אין להתפלא, אפוא - על התוצאות הקשות שאליהן הגיעו .

מכאן ההבנה :שעל האדם לא רק למחוק את חטאי העבר שלו, אלא לפעול על פי ציווי התורה ולהתכונן נפשית ופיזית לקיים הלכה למעשה את המצוות.

מסיבה זו נצטווו בני ישראל טרם מתן תורה לכבס את בגדיהם כדי להתכונן ליום גדול זה  .

גם בימים אלה , כאשר אנו  בימי הספירה האחרונים לחג שבועות, עלינו להתכונן פיסית ורוחנית לחג הקדוש הזה המסוגל לישועות.

מי ייתן ונתאחד כולנו כאיש אחד בלב אחד לקראת חג מתן תורה שנקרא  גם חג העצרת וחג הקציר. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 31 במאי 2016

פרשת במדבר-שבט לוי-שונה משאר השבטים-במה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת במדבר- שבט לוי- שונה משאר השבטים , במה?

 מאמר מאת : אהובה קליין

אנו בפתח החומש  הרביעי- במדבר-  המתאר את קורות עם ישראל- נדידותיהם  במדבר מתחילת  השנה השנייה לצאתם ממצרים.
ציורים לפרשה:

ציורי תנ"ך/ במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את כלי המשכן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נודדים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




הפרשה  נקראת גם "במדבר" וניתן ללמוד בה רבות על הלוויים, מה היה  תפקידם המיוחד  ומה היה מעמדם:

הכתוב  מתאר:  "ואתה הפקד את הלוויים על- משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה יישאו את- המשכן ואת כל- כליו: והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו: ובנסוע המשכן יורידו אותו הלוויים ובחנות המשכן יקימו אותו הלוויים והזר הקרב יומת: וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על- דגלו  לצבאותם: והלוויים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על- עדת בני ישראל ושמרו הלוויים את משמרת העדות" [במדבר א, ג-נ"ד]

השאלות הן:

א] מי הוא שבט לוי ובמה ייחודו?

ב] מה היה תפקידם המיוחד של הלווים והיכן חנו?

תשובות

שבט לוי וייחודו.

אבי שבט הלויים - היה הבן השלישי של יעקב ולאה  - כפי שהכתוב מתאר זאת: "ותהר  עוד ותלד בן ותאמר עתה  הפעם ילווה אישי אליי כי ילדתי לו שלושה בנים על- כן קרא-שמו לוי" [בראשית  כ"ט, ל"ד]

מעניין לציין, כי לוי ושמעון נקמו את מעשה דינה באנשי שכם: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וייקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבם ויבואו אל העיר בטח ויהרגו כל זכר: ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב וייקחו את דינה מבית שכם ויצאו"[בראשית  ל"ד, כ"ה]

כאשר יעקב אסף את בניו אליו- טרם מותו אמר לשמעון ולוי: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תחד כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור: ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" [שם  מ"ט, ו-ח]

"אל תבוא בקהלם"- מוסב למחלוקת קורח ועדתו והרי קורח היה משבט לוי- במעשה זה יעקב ביקש ששמו שלו לא יוזכר עמהם.

לעומת זאת ,בדברי הימים כאשר בני קורח - שהיו בין העומדים על הדוכן לשורר לבית המקדש- שם הכתוב כן מייחס את יעקב אליהם, כפי שנאמר: "בן קורח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל" מהסיבה: שרק היכן שהייתה מחלוקת, יעקב הקפיד לא לייחס את שמו שם.

 במילים: "כי באפם הרגו איש"-הכוונה לחמור ואנשי שכם[על פי רש"י] נאמר: "איש" בלשון יחיד- לפי שהם החשיבו את  אנשי שכם כאיש אחד.

"וברצונם עקרו שור"- שרצו להכרית ולאבד את יוסף, "ארור אפם כי עז," אפילו שיעקב כעס הוא קילל רק  את אפם-כעסם.

"אחלקם ביעקב" כאן החליט יעקב: להפריד ביניהם  לפי שלשמעון ולוי הייתה מידה ועצה אחת – על  ידי ששבט לוי לא  יהיה במניין השבטים לקבלת נחלה בארץ ישראל., אלא מקומות פזורים ברחבי ארץ ישראל.

רש"י מביא עוד פירוש: אנשי שבט שמעון היו עניים וסופרים ומלמדי תינוקות והיה דרכם לחזר על הפתחים ממקום למקום. לכן היה צורך להפיצם כדי שלא יהיו מרוכזים במקום אחד.

ואילו שבט לוי היה חשוב - לפי שבו  תלמידי חכמים –לפיכך לא הפך אותם למחזרי פתחים- כאביונים, אלא מחזרים  על הגרנות לתרומות ומעשרות וכך נתן להם דרך כבוד לקבלת תרומות ומעשרות.

שבט לוי כולל שלוש משפחות:

א] משפחת גרשון,

ב] משפחת קהת- שממנה יצאו משה ואהרון שהוא וצאצאיו הם כוהנים,

ג] משפחת מררי.

 מעניין לציין, כי שבט לוי לא שלח נציג לתור את הארץ יחד עם המרגלים ולכן לא נכלל בגזירת ה' על מיתת  דור המדבר.

בניגוד לשאר השבטים שנמנו על ידי משה ואהרון מגיל עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא, ה' ציווה את משה לפקוד  כל זכר משבט לוי החל מגיל חודש ומעלה-על כך ראיתי  מדרש יפה:

 שאל משה את ה': אתה מצווה עלי למנות את שבט לוי מבן  חודש, האם זה אפשרי שאסתובב בחצרות הבתים ואמנה את שבט לוי מבן חודש ומעלה כפי הציווי "כל זכר מבן -חודש ומעלה תפקדם"?

ענה לו ה': אתה עושה שלך, ואני עושה  שלי.

"אמר רבי יהודה הלוי ברבי שלום: היה משה הולך ועומד על פתח אוהליהם, והשכינה מקדמת ואומרת לו: חמישה תינוקות יש בבית זה, שמונה תינוקות יש באוהל  הזה, עשרה תינוקות יש באוהל הזה, הוא שנאמר: "ויפקוד אותם משה על פי ה'- כשם שהשכינה אומרת לו"

 תפקידם של שבט לוי ואופן חנייתם.

עבודת המשכן - עברה מהבכורות תמורת הצלתם ממכת בכורות במצרים – אל שבט לוי. היות והבכורות היו שותפים  למעשה עגל הזהב.

מעתה  הלוויים היו צריכים לעזור לאהרון ולבניו- בשמירת משמרת הקודש. לאחר הקמת המשכן תפקיד הלוויים יוצא לפועל: כל בית אב קיבל את הפירוט המדויק של תפקידו וגם את פירוט הכלים לצורך כך. הייתה קבוצה שהיא אחראית על  טיפול כלי הקודש והחזרתם למקומם בסוף המסע. שכן נקבע מקומו של כל כלי קודש במשכן בזמן הקמת אוהל מועד בצל הענן. הייתה קבוצה שהייתה אחראית על השירה- שירת הלוויים. והיו לוויים שהיו אחראים על הכנת הקורבנות.ויש מהם שהיו אחראים על משא  המשכן וכליו,

בני קהת נשאו בכתפם את הכלים המקודשים ביותר, לאחר שאהרון ובניו כיסו אותם, בני גרשון ומררי נשאו משא כבד בעזרת עגלות ובקר.

היה גם תפקיד- לשלח את הטמאים מחוץ למחנה על מנת שלא  יטמאו למקום המקודש במשכן. הם  נשלחו  מחוץ למחנה רק בזמן חנייתם.

כאשר מנו את שבט לוי הם הוזכרו בשמותם ולא במספר השמות כמו במפקד ישראל וזאת מהטעם שלא יהיה בהם זר. לכן ההקפדה הייתה יותר על השמות מאשר על המספרים.

למעשה היו שלושה מחנות: מחנה כהונה במרכז וקרוב מאד למשכן- מחנה לוויה, ובצד החיצוני ביותר – מחנה ישראל.

כך שבעוד שכל שבטי ישראל היו חונים במרחק של אלפיים אמה מהמשכן ,שבט לוי היה חונה קרוב יותר למשכן, לפי  שהיה עליו לשמור על המשכן ויותר מאוחר על המקדש כדי שלא יקרב זר.

בנוסף לכך , הם היו ממונים גם על משמרת המקדש -על פי הסברו של "העמק דבר": היה עליהם להכין את הקורבנות, המנחות והנסכים - שהיא משמרת הכוהנים במעשה ומשמרת כל ישראל בהבאה, והלוויים היו צריכים להכין כל זה לפני אוהל מועד.

לסיכום, לאור האמור לעיל: שבט לוי היה מיוחד לעומת יתר השבטים  ומשה  מנה אותו  החל מגיל חודש ומעלה וזאת בניגוד ליתר השבטים שנמנו מגיל עשרים שנה ומעלה.

הרב יצחק ניסנבוים מתרץ זאת מהסיבה: שסתם יוצאי צבא ניתן לחנכם אפילו מגיל בוגר יותר, אבל את הלוויים-אשר אמורים להיות מנהיגי העם ומוריו -יש להתחיל לחנכם כבר  החל מחודש.

הלוויים לא זכו לנחלה בארץ ישראל- אלא למתנות לוויה, אך לעתיד לבוא- הם יזכו בנחלה בארץ ישראל וזאת על פי נבואת יחזקאל: "ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד.." [יחזקאל, מ"ח, ל"א-ל"ב]       
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 30 במאי 2016

הלוויים ויעודם/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הלוויים וייעודם/ שיר מאת: אהובה קליין©

מגיל חודש נמנים

בידי גדול הנביאים

בקרבת המשכן חנייתם

בלוח ליבם שליחותם.

 

בחרדת קודש ממתינים

לציוויי האלוקים נאמנים

אז ישנסו מותניים

למלא  ייעודם משמים.

 

איש, איש ומשימתו

כצבי יחיש צעדו

כנשר יגביה מעופו

כארי יפעיל גבורתו.

הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 28 במאי 2016

ספירת העומר- לשם מה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ספירת העומר לשם מה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

נמצאים אנו בעיצומם של ימי ספירת העומר, אותם התחלנו למנות מיום שני של חג הפסח.

לפנינו כמה שאלות:

א] מהי מצוות הבאת העומר ולשם מה נועדה?

ב] מה מקור מצווה זו ומה הטעם בספירת ימים אלה?

ג]  מדוע נוהגים מנהגי אבלות בימים אלה?

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 נאמר: "כי תבואו אל הארץ, אשר אני נותן לכם, וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן[הכוונה  לאלומה הראשונה מקציר השיעורים]והניף את העומר לפני ה' לרצונכם. ממחרת השבת יניפנו הכהן... ולחם וקלי וכרמל[הכוונה לזירעונים קלויים באש ושבולים עם גרעיניהן בעודן לחות] לא תאכלו עד עצם היום הזה- עד הביאכם את קורבן אלוהיכם, חוקת  עולם לדורותיכם, בכל מושבותיכם[חל איסור לאכול מהתבואה החדשה- טרם התאריך: ט"ז בניסן] וספרתם לכם ממחרת השבת [ממחרת יום הראשון של חג הפסח]מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות  תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה.. וקראתם בעצם היום הזה[הכוונה ביום חג השבועות שהוא יום החמישים לספירה]מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו.."[ויקרא כ"ג י- כ"א]

מתוך התבוננות בפסוקים הנ"ל נמצאנו למדים- כי התורה מצווה את עם ישראל בשתי מצוות:

מצווה א] הבאת קורבן העומר לכהן.

מצווה זו הייתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים ,עם ישראל נצטווה להביא את האלומה הראשונה של השיבולים מקציר השעורים- אל הכהן למחרת יום הראשון של חג הפסח, ולפני כן אסור היה לאכול מהתבואה החדשה.

מצווה זו נועדה : לפי הסבר ספר החינוך – להבעת תודה לקב"ה על כך שמידי שנה בשנה נותן בחסדו תבואה – למחיה.

 הדבר נעשה דווקא ביום השני של חג הפסח כדי שלא נערבב שמחה בשמחה, כי היום הראשון נועד לזכר יציאת מצרים-הנס הגדול- יציאה מעבדות לחירות.

ויש דעה של רבי משה אלשייך[שחי בצרפת במאה ה-16] :מטרת המצווה-למנוע גאווה אצל האדם- בעת הוא  מצוי בשפע כלכלי ,שמא יבוא לידי מחשבה- כי הכול בזכות עצמו ,כמו שנאמר: "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה"

לכן יש להחדיר לתודעה: כי לה'  הארץ ומלואה, לפיכך  בעת הבאת העומר אל הכהן, הוא מניף את העומר לפני ה' למעלה ולמטה, ולכל ארבעת רוחות השמים- כדי  לסמל שהכל מעת ה' השולט על כל העולם.

ה"משך חוכמה" מסביר: כי מצווה זו  מטרתה לחנך את העם למען לא ישימו את הדגש רק על  החיים הגשמיים והרדיפה אחר הממון והעושר, אלא גם על החיים הרוחניים-היינו האמונה בקב"ה וקיום המצוות.

מצווה ב] ספירת העומר.

 על מצווה זו אומר הרמב"ם: כי  מקורה מהתורה, ומצווים אנו לספור את הימים עם השבועות, החל מיום שני של חג הפסח עד חג השבועות.

לפי ספר החינוך: המצווה נועדה כדי להתכונן לחג מתן תורה ,להראות כמה אנו שמחים  לקראת היום  הקדוש הזה, על ידי ספירה וציפייה ,שהרי המטרה  החשובה של עם ישראל היא קיום התורה, מסיבה זו ה' גאל אותם ממצרים- למען יקיימו את התורה: מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.

מנהגי האבלות נוהגים בימים אלה:

 לפי  הסבר הגמרא :

"שנים עשר אלף זוגות היו לרבי עקיבא וכולם מתו מפסח עד עצרת[הכוונה לחג השבועות]..מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.[גמרא ,יבמות, ס"ב]

ומעניין  כי במשך ההיסטוריה  התרחשו עוד אירועים קשים לעם ישראל, דווקא בתקופה זו.

יהי רצון שעם ישראל ירבה באהבת חינם וקיום התורה ,לא ידע עוד צער ומכאוב ובע"ה  יזכה לגאולה שלמה במהרה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 במאי 2016

ציורי תנ"ך/ ברכה בפרייה ורבייה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] - ציור לפרשת בחוקותיי.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

".. והפרתי  אתכם והרבתי אתכם.."

[ויקרא כ"ו,ט]
 הטכניקה: שמן על בד.
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחוקותיי/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחוקותיי- מהו המתכון לחיים טובים ומאושרים?

מאת: אהובה קליין

הפרשה פותחת במילים: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" [ויקרא כ:,א]  בעקבות  קיום התנאים- תבואנה הברכות על עם ישראל ואחת מהן היא ריבוי העם:  "ופניתי אליכם והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם" [שם  כ"ו, ט]
ציורים לפרשה:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ש אם בחוקותיי תלכו"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן עלבד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ועץ השדה ייתן פריו"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

ציורי תנ"ך/

מעשר בקר וצאן-"כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה' "/ציירה: אהובה קליין (c)

השאלות הן:

 א]  מה רמוז במילים: "אם בחוקותיי תלכו"?

 ב ] "ופניתי אליכם"- מה  משמעות פנייה זו?

 ג]  מהי ברכת הפריון וקיום הברית?

תשובות

"אם בחוקותיי תלכו "

אברהם מנחם רפא  בעל "מנחה בלולה"  שם דגש על המילה :"אם"- בה רמזים  מעניינים על גלויות ישראל ומנהיגיהם בעבר ולעתיד :

 גלות מצרים- "אם "- בתקופה זו היו מנהיגי ישראל: משה ואהרון.

גלות  מדי ופרס: "אם"- רמז למנהיגים שהצילו את ישראל  מגזירותיו של המן  מזרע עמלק – הלוא הם - אסתר המלכה ומרדכי היהודי.

בגאולה לעתיד לבוא: "אם"- רמז לאליהו הנביא שעתיד  לשוב וגם משיח בן דוד.

בעל "חידושי הרים"-  מתייחס למילה: "תלכו"- מכאן שאדם חייב להיות תמיד בתנועה של הליכה- על מנת  לעלות בסולם הרוחני והטעם  לכך: בתחום הרוחני האדם  חייב ללכת מחיל אל חיל על מנת להתקדם, היות  ובהיבט  הרוחני קיים כלל: או עליה או- ירידה ואילו דריכה במקום משמעותה: ירידה.

 על כך נאמר:" בדרך שאדם רוצה לילך בה- מוליכין אותו" [מסכת מכות י, ע"ב] מכאן שעל האדם מוטל להיות בתנועה מתמדת ואין לעצור במקום אחד.

 רש"י  מפרש את המילה "תלכו"-  על בסיס דברי תורת כוהנים: "אם בחוקותיי  תלכו.." יכול אילו המצוות? כשהוא אומר: 'ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם' הרי המצוות אמורות, הא מה אני מקיים "אם בחוקותיי תלכו'? להיות עמלים בתורה. וכן  הוא אמר[פס' י"ד] ' אם לא תשמעו לי'- יכול אילו המצוות? וכשהוא אומר[שם]'ולא תעשו את כל המצוות האלה' הרי מצוות אמורות,  אם כן למה נאמר: 'אם לא תשמעו לי'?. להיות עמלים בתורה" [א']  הכוונה שאין להסתפק בלימוד תאורטי את המצוות , אלא לעמול ולקיים את המצוות באופן מעשי  תוך כדי תנועה  מתמדת.

על כך אומר האדמו"ר רבי משה אליקים: אין  להסתפק בלימוד תורה בלבד , אלא   יש לבטא את הלימוד במעשים יום, יום.

חז"ל מביאים  דוגמאות מחיי היום, יום של האדם:

איכר המעבד את שדהו, חורש, זורע, קוצר לפי כללי ההלכה - מקיים באותה עת  את מצוות כלאיים, לקט, שכחה ופאה.

סוחר- העוסק במשא ומתן על סחורתו ומקפיד לעשות זאת בדרך האמת  והיושר מתרחק מאונאת דברים.

ועוד נאמר: "ובתורה אתה עמל"- [מסכת אבות ו, ד] אדם חייב לחיות  עמל  ברוח מצוות התורה.  חז"ל  אומרים: כי הפרשה פותחת באות א': "אם בחוקותיי תלכו ומסיימת באות-ת': "ואולך  אתכם קוממיות" [שם כ"ו, י"ג] מכאן אנו מסיקים- כי יש לקיים את המצוות הלכה למעשה מאל"ף עד ת"ו. ואז יתקיימו בנו הברכות המובטחות.

"ופניתי אליכם"

רש"י אומר: כוונת הכתוב- שאלוקים יפנה מכל עסקיו כדי לשלם את שכרו של עם ישראל בדומה  למלך ששכר פועלים ובין הפועלים היה פועל אחד שעשה עמו מלאכה ימים רבים וכשהגיע העת לקבל שכר ,הגיעו  הפועלים וביניהם אותו פועל שהיה מסור בעבודתו. אמר המלך לאותו פועל: בני , בעוד ששאר הפועלים הצעירים שהמעיטו את מלאכתם- להם אשלם שכר מועט,  הרי לך אני עתיד לחשב שכר רב.  הנמשל: היו עם ישראל מבקשים שכר בעולם הזה מה', וה' עונה להם: אלה שעשו עמי מלאכה מועטת  יקבלו שכר מועט, אבל אתם שעמלתם רבות – אני עתיד לחשב לכם שכר רב.[על פי תורת כוהנים]

חז"ל מסבירים את המילה: "ופניתי" - להניח עיסוקים אחרים לצורך זה כמו שנאמר: "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה" [מסכת אבות ב, ד] ולכן היות ולעם ישראל מגיע שכר רב. כביכול, הקב"ה מניח את עיסוקו מאומות העולם- על מנת שיתפנה לשלם שכר לעם ישראל.

רבינו בחיי אומר: רצונו של אלוקים להיות דבק בעם ישראל וזה מטרת השכל היות  ותכלית ה' - חיי עולם הבא, כמו שנאמר: "כי רגע באפו חיים ברצונו.."[תהלים ל] המילים: "והתהלכתי בתוככם " זהו ייעוד הנפש לעתיד - בעולם הבא ולגבי מה שנאמר: "מתהלך בגן"[בראשית ג] על כך אומרים חז"ל: שעתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בגן עדן וכבודו ביניהם. והמשיל את השגת התענוג הרוחני הזה  אשר לנפשות- למחול שהוא באופן של עיגול- לפי שהעיגול אין לו התחלה ולא סוף- ובמרכז העיגול ישנה נקודה וכך הקב"ה המשיל את ישראל למחול ואותו עצמו לנקודה שנמצאת במרכז העיגול- וזו המשמעות הרוחנית לכך שה' נמצא בתוך ישראל הצדיקים.

הבטחת הפריון וקיום הברית.

על פי רש"י : "והפרתי אתכם"- בפריה ורביה, "והרבתי אתכם"- בקומה זקופה.

רש"י מבסס את דבריו על תורת כוהנים והכוונה לשתי ברכות: מצד אחד עם ישראל יתרבה באופן פיסי, ומצד שני מובטח לו שיהיה  חזק מבחינה רוחנית. כמו שנאמר: "הלוך וגדל עד כי גדל מאד" [בראשית כ"ו, י"ג] וכן נאמר:" את גדלך" [דברים ג, כ"ד]

לפי הרמב"ן: "והפרתי"- שלא יהיה בעם ישראל- עקר ועקרה. ואילו:" הרבתי – מלשון ריבוי ופריון. יש המפרשים: "והפרתי"- פריון הילודה, "והרבתי"- צמצום התמותה.

אור החיים מפרש: "והפרתי"- בכמות, "והרבתי"- באיכות"  ובנוגע לקיום הברית אומר רש"י:  מדובר בברית חדשה לעתיד לבוא ,לא כמו הברית הראשונה שעם ישראל הפר אותה. אלא ברית  לעתיד לבוא -שלא  תופר, כפי שנאמר בירמיהו:" וכרתי את  בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית ראשונה"[ירמיהו ל"א, ל]

 בעל "הכתב והקבלה" מסביר : ה' אומר לעם ישראל: עד כה הטבתי אתכם מתוקף הברית אשר כרתי עם אבותיכם, אבל מעכשיו שתהיו עמלים בתורה ותקיימו את המצוות, לא יהיה צורך להזכיר את ברית הראשונים, אלא מעתה איטיב אתכם בזכותכם.

 לסיכום, לאור האמור לעיל- הפרשה  מגישה לנו: מתכון לחיים טובים ומאושרים מי ייתן ועם ישראל יקיים הוראות אלה במלואן וכך יזכה לכל הברכות המוזכרות בפרשה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 במאי 2016

ברכות/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכות/ שיר מאת: אהובה קליין©

 עם נבחר אלוקים

מחובר לספר הספרים

הולך בדרך ישרים

 מרבה מעשים טובים.

 

שומר ציוויים וחוקים

עמל לילות כימים

כזרקור יאיר לגויים

זוכה לברכות והישגים.

 

מתרבה  כים כוכבים

אינו ירא מאויבים

זוכה  לפירות הילולים

נהנה משדה יבולים.

 

כסלע איתן באמונה

מתענג מזיו השכינה

מודה לבוראו בתפילה

מהרה יזכה לגאולה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי [ חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר