יום שני, 11 באפריל 2016

פרשת מצורע- החוטא בלשון הרע- עובר על חמשת חומשי תורה- האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע- החוטא בלשון הרע-  עובר על חמשת חומשי תורה-האמנם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת מצורע פותחת במילים: "וידבר ה' אל משה לאמור: זאת תהיה תורת המצורע  ביום טהרתו והובא אל  הכהן" [ויקרא  י"ד, א]
ציורים לפרשת השבוע:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ציירה: אהובה קלייו(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אישה מביאה קורבן ביום השמיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


התורה מזכירה מיני צרעת ונגעים ואת דרכי הטהרה- כשהכהן תופש תפקיד נכבד בכל ענייני הבדיקה וההיטהרות.

בין סוגי הצרעת, התורה מתארת גם את הצרעת בקירות הבית: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: כי תבואו אל ארץ כנען, אשר  אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" במקרה זה הכהן מצווה: לפנות הבית,  לאחר פינוי הבית הכהן בא לבדוק מקרוב את הנגעים שעל קירות  הבית.

השאלות הן:

א] מאין כי החוטא בלשון הרע על חברו - עובר על כל חמשת חומשי תורה?

ב] מדוע טהרתו של  המצורע תלוי בכהן ולא ברופא?

ג]  מהו הגורם לנגעים בבית?

 תשובות.

החוטא בלשון הרע.

נאמר במדרש ויקרא רבה [ט"ו, ו]  :"חמש "תורות" כתובות במצורע: "זאת תורת נגע צרעת"[ויקרא י"ג, נ"ט]:"זאת תורת אשר בו נגע צרעת"[י"ד, ל"ב]:"זאת התורה לכל נגע הצרעת"[י"ד, נ"ד]:"זאת תורת הצרעת" [י"ד, נ"ז]:והקיף [-וכלל]:"זאת תהיה תורת המצורע"- תורת המוציא שם רע[ הכוונה למספר לשון הרע] ללמדך, שכל האומר לשון הרע עובר על חמישה חומשי  תורה.

חז"ל שואלים: הרי  אפשר היה להסתפק באזכרה אחת של: "תורה" לגבי המצורע וגם אז ניתן היה להסיק- כי העוסק בלשון הרע על חברו- עובר על כל התורה כולה ! אלא שעניין לשון הרע מופיע בכל אחד מחמשה חומשי התורה- בין באופן ברור, בין בדרך הרמז:

א] בחומש בראשית- מסופר על חטאו של הנחש ועונשו, על כך אומרים חז"ל: כי הנחש דיבר לשון הרע על הבורא באומרו: "מן העץ אכל וברא את העולם"

לכן נענש באופן קשה, ארור הוא מכל הבהמה וחיית השדה, על גחונו ילך כל ימי חייו עפר יאכל, אין לו בעיות פרנסה, כי בעיני ה'  תפילתו אינה רצויה ועוד נאמר עליו: "ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" [בראשית  ג, ט"ו]

ב] בחומש שמות  ,פרק ג'- מסופר על שני העברים הניצים, שמשה נתקל בהם ולפי החכמים הקדמונים, אנשים  אלה היו דתן ואבירם, שהלשינו על משה על שהרג את המצרי, ומתי נענשו על כך? במחלוקת קורח  ועדתו - באו על עונשם. כפי שהכתוב מתאר: "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם: ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש: וירדו הם וכל אשר להם שאולה ותכס הארץ ויאבדו מתוך הקהל" [במדבר ט"ז. ל"א- ל"ד]

ג] בחומש ויקרא נאמר באופן ברור :"לא  תלך רכיל בעמך" [י"ט, ט"ז]

ד] בחומש במדבר מסופר על מרים שחטאה בלשון הרע על משה ונענשה בצרעת, כנאמר: " והנה מרים מצורעת כשלג" [י"ב, י]

ה] בחומש  דברים: משה מזהיר את בני ישראל: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד, ט]

מתוך קריאת הפסוקים בחמשת חומשי התורה- אנו לומדים: שבכל הספרים ישנה אזהרה לעם ישראל באופן מפורש וגם במרומז- לא להיכשל בחטא איסור לשון הרע.

מכאן המסקנה: כי אדם העוסק ברכילות על חברו- כאילו עבר על כל התורה כולה.

טהרת המצורע בידי הכהן.

רבי ישראל מאיר מראדין  בעל "החפץ חיים" טוען: כי תמוה הדבר שמצורע אינו ניגש לרופא שיבחין את סוג הנגע.  אלא טהרתו תלויה בכהן !

מתברר כי טהרתו של המצורע  תלויה במוצא פיו של הכהן, כפי שכתוב במסכת נגעים[ג, א]:" הוא [הכהן]  אומר: "טמא" והוא אומר: "טהור" ומה הטעם לכך? על כך אומרים  חז"ל : כי  הנגעים באים על האדם בעבור שחטא בלשונו ברכילות- מסיבה זו גם הריפוי של הצרעת בא מכוח דיבורו של הכהן- וכל זה  מהטעם: של מידה כנגד  מידה.  

 

 

הטעם לנגעים בבית.    

על פי חז"ל : רוב חטאי האדם הם: לשון הרע, גסות רוח, מדנים, צרות עין ועוד.

העונש בא בשלבים: תחילה נגע בבית, אחר כך בבגד , הדבר בא להזהיר את החוטא כדי שלא יבטח יותר מידי בנכסיו ולא יתנשא על הבריות ,שיתרחק מהרכילות שהיא מזיקה מאד.  חז"ל מדגישים: כי הנגע בבית נובע מצרות עין.

הנצי"ב  בהעמק דבר מסביר: כי כנען הייתה מסמלת את חיי המסחר ולשון הרע היה תמיד מושרש בחיי הסוחרים,  חז"ל אומרים [מסכת ערכין ]שהנגעים באים רק על לשון הרע, לשון הרע שאינה מזיקה, יש לה כפרה על ידי מעילו של הכהן הגדול. לשון הרע שהיא מזיקה – נפוצה רק  אצל תגרנים, אך אינה נפוצה בקרב עובדי אדמה, לכן התורה אומרת בהדגשה: "כי תבואו אל ארץ כנען" ללמדך שנגעי הבתים נפוצים אצל התגרנים שבם - הרחוקים מעבודת האדמה. ויתכן שהתורה רוצה ללמד: להפסיק  לרדוף אחרי מותרות על ידי  תגרנות , אלא לחיות באופן  טבעי עם אדמתו  בדרך של קדושה וטהרה. תפקיד הצרעת להזהיר את האדם על הסיכון המוסרי בכך שהוא מתמסר לנוחיות מוגזמת. כי אז  אבני ביתו הן עדי חמס ויעידו לרעתו לכן הצרעת בבתים- תפקידה לנקות  את העם מגזל , אונאה- כלומר ממעשים שבחוסר תום לב וחוסר צדק, ולהביא את העם  להתרגל לחיות בצניעות - חיים ללא מרמה, לשון הרע וגזל, הימנעות מדרך רעה זו תגרום לעם  להינצל מכל הנגעים..

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי איסור  רכילות ולשון הרע הוא כל כך  מזיק- עד כי  העוסק בעבירה זו -  נאמר עליו : שעבר על כל התורה כולה.

 מי ייתן ונלמד  לשמור על איסור לשון הרע ויפים דבריו של רבי שמעון בן גמליאל: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבית/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבית

שיר מאת: אהובה קליין©

גסות רוח הייתה דרכו

דרור נתן ללשונו

התהלך בגאווה ויהירות

התנשא תמיד על הבריות.

 

התעלם מיד ההשגחה

החזיק ברכושו בתאווה

לפתע הבחין בנגעים

את כתלי ביתו מכסים.

 

 הכהן מביט ומצביע

על הצרעת מתריע

בעל הבית בוש ונכלם

חש שעליו חרב העולם.
 הערה: השיר בהשראת פרשת מצורע[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 10 באפריל 2016

כוחה של נתינה ודאגה לזולת- בעין התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כוחה של נתינה ודאגה לזולת - בעין התנ"ך.

 מאת: אהובה קליין.

עם פתיחת עונת האביב צועדים  אנו  לתוך פריחה משכרת וריח ניחוח - "ניצנים נראו בארץ עת זמיר הגיע" ברקע השמש מחייכת ושולחת  את קרניה החמימות – הציפורים מצייצות  וכולם שמחים ..

אווירה אופטימית נפלאה זו  מלווה אותנו  בעודנו  עסוקים בניקיונות לחג הפסח, מפנים דברים שאין לנו עוד  צורך בהם. חשים  רצון להתחדש בביגוד, הנעלה, או רהיטים לבית לכבוד חג  החירות הממשמש ובא.

אולם בד בבד -עלינו לעצור ולחשוב גם על הזולת , שמא  הוא נצרך למזון, או  לביגוד, זוהי הזדמנות נפלאה לתרום  לנזקקים, ,ממון, ושאר דברים.

אחת המצוות המוזכרות  בתורה היא :התייחסות לאיש העני [דברים, ט"ו, ז-ט]

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך לא  תאמץ את—לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון: כי פתות תפתח את ידך.."

הכוונה בכפילות הלשון : "פתוח תפתח" היא : שעל ידי שאתה נותן צדקה לנצרך אתה פותח שער לא רק לאחרים, אלא גם לעצמך.

בנושא הקמצנות אמר שלמה המלך: "יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם, איש אשר ייתן לו האלוקים עושר נכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאווה, ולא ישליטנו האלוקים לאכול ממנו כי איש נוכרי יאכילנו" [קהלת ו']- בשעה שאתה נותן צדקה לעני, אתה פותח את השער הסגור שלך לנפשך  - ותתרפא מהעניין הרע הזה של חוסר שליטה בנכסיך אתה.

אור החיים  אומר: כשאדם נותן צדקה לעניים-  פותחים לו  משמים שערי שפע. לכן נאמר בכפל לשון: "כי פתוח תפתח" וגם למה שנאמר קודם: "לא תאמץ לבבך ולא תקפוץ ידך מאחיך האביון" –הכוונה- פתח את ידך.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל  תורמים חומרים  לחכמי הלב- עבור המשכן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


באופן זה כאשר אנחנו חושבים על   הזולת -  אנו חשים  אחריות – עם  ישראל ערבים זה לזה, כולם נרתמים לתרום למען  הזולת , ערבות הדדית מעין זו ראינו בזמן הקמת המשכן שקדם לבניית המקדש ,עם ישראל מגיע בהמוניו ותורם חומרים שונים בעין יפה - למען המשכן וכליו, על אומני המשכן נותר רק לקחת מתוך  תרומה זו את כל החומרים, כפי שנאמר: "והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן.." [שמות  כ"ח, ה] הדבר גורם להתלכדות העם סביב מטרה מרכזית אחת. עם ישראל אינו קובץ של יחידים שכל יחיד דואג  לעצמו, אלא כל אחד חייב למלא את שליחותו נאמנה למען  כלל ישראל  ולעבודת ה' וקידוש שמו בארץ ובעולם. כך כל אחד אחראי על הכלל, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. התנהגות זאת של התלכדות העם  מביאה לאחווה ושלום בין איש לרעהו.

במדרש קהלת רבה ז, נאמר: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שייתקן אחריך".

 על ידי שאדם מיטיב את מעשיו- דואג לנצרך-  הוא מתקן את העולם הזה וגם את כל העולמות העליונים.

הרי הקב"ה ברא את האדם כנזר הבריאה , האדם  מעל כל היצורים ובמעשיו יש לו השפעה על הבריאה כולה. אדם ההולך בדרך ישרה ועושה מעשים טובים- גורם לתיקון העולם הזה וגם את כל העולמות העליונים , אך כאשר הוא חוטא חלילה ועושה מעשים רעים ,ההשפעה  מגיעה  לכל הרבדים. מכאן ילמד האדם לנהוג באחריות כלפי מעשיו וכלפי הכלל.

לאור האמור לעיל- הבה נתלכד כאיש אחד בלב אחד ונתרום בעין יפה לנצרכים.

 ויהי רצון  שיקוים בנו הפסוק:" כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת." [ישעיהו נ"ו, א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 באפריל 2016

ציור לפרשת תזריע- ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וביום השמיני ימול בשר עורלתו"
[ויקרא, י"ב,ד]

הטכניקה: שמן על בד

העלאת תמונות

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 באפריל 2016

פרשת תזריע- מהו הקשר בין ברית מילה והמספר השמיני?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע

מהו הקשר בין ברית מילה והמספר השמיני?

מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים מתוך הפרשה:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ היולדת מביאה קורבן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור לשבת החודש:
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו פותחת במצוות ברית המילה: " וביום השמיני ימול בשר עורלתו" [ויקרא י"ב,  ג]  מכאן שביום  השמיני  ללידתו, התינוק -  נכנס בבריתו של אברהם אבינו.

 השאלות הן:

 א] במה חשיבותה של ברית המילה?

ב]  מצוות ברית המילה הוזכרה כבר בפרשת לך- לך, מדוע   מוזכרת שוב?

 ג] מה המיוחד במספר השמיני?

 תשובות

 חשיבותה של ברית המילה.

במשנה במסכת נדרים [דף ל"א, ע"ב]:"רבי אומר: גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר: "התהלך לפני והיה תמים". ובגמרא שם בדף [ל"ב, ע"ב] כתוב: "ואמר רמי בר אבא: כתיב אברם וכתיב אברהם, בתחילה המליכו הקב"ה על מאתיים ארבעים ושלושה אברים [כמניין אברם] ולבסוף המליכו על מאתיים ארבעים ושמונה איברים, אלו הן: שתי עיניים ושתי אוזניים וראש הגויה"

והר"ן מסביר: שבתחילה הקב"ה המליך את אברהם על איבריו שהם ברשותו ויש ביכולתו להיזהר בהם מעשיית עבירה ,אך עיניו ואוזניו של אדם אינן ברשותו שהרי בין אם רוצה ובין אם אינו רוצה , לא תמיד יראה דברים  שהוא חפץ לראותם וגם השמיעה אינה בשליטתו.  אך כאשר אברהם  נימול הקב"ה נתן לו את האפשרות-  לשלוט גם על  איברים אלו וכך הגיע למצב ששמע וראה דברים הקשורים למצוות.

מכאן אנו לומדים מה כוחה של מצוות "המילה" ומה טמון בה.

אברהם נימול בגיל  תשעים ותשע, ועד אז הוא היה עמל על  מידותיו  ומעשיו הטובים ובזכות זה הפך לעמוד העולם בתחום  האמונה והחסד  ושימש  אור לגויים.   המעלה שאליה הגיע אברהם- היא מעלה  כה גדולה- שהוא הצליח להגיע לכוחות על אנושיים ובעזרתם היה  מנתב את כוחותיו לתחום המעשים הטובים והמצוות.

באמצעות מצוות "המילה"-  האדם מקבל כוחות עצומים המרוממים אותו לדרגה שמימית ורוחנית גבוהה  במיוחד.

בעצם, זה קשר עמוק שנקשר על ידי היהודי לקב"ה במסגרת  הברית, כי האדם נעשה בן בריתו של ה' וכך הוא זוכה להגנה גדולה והקב"ה טומן בו כוחות מיוחדים שלא היו לו לפני כן. ה' מגן עליו ומכוון את דרכו בחיים ומסייע לו להתמודד עם ניסיונות שונים במהלך חייו.

בספר "נתיבות שלום" בפרשת לך-לך: ישנו פירוש על סמך מדרש : הערל  נחשב לבעל מום לפני הקב"ה.

ישנו שוני בין אומות העולם – ליהודי :  בתחום הנפש,  הנשמה של היהודי מרוממת וקדושה ביחס לאומות העולם, גם מבחינה גופנית ישנו  הבדל: והוא מתבטא ב"מילה" .אדם שלא עבר ברית מילה, נחשב כבעל מום רוחני ואין הוא קדוש . על ידי ברית המילה הוא מצטרף  להיות חלק  מעם ישראל וזוכה  לקבל את קדושת ישראל המיוחדת אשר מבדילה אותו  מהגויים.

מצוות המילה המופיעה בפרשה

המפרשים שואלים: מדוע באמצע ביאור דיני טומאה וטהרה של היולדת מופיעה  מצוות ה"מילה"- ובמיוחד כאשר מצווה זו הוזכרה כבר בחומש בראשית- פרשת לך- לך, הרי את הפרטים הנוספים על ה"מילה" ניתן היה להזכיר גם שם?

יש האומרים שכוונת חז"ל לומר: "וביום השמיני.." שאפילו יום השמיני  להולדת התינוק חל בשבת ,מצווה זו דוחה את השבת. וטעם זה לא ניתן היה להזכירו בפרשת לך-לך- היות ועדיין אברהם לא נצטווה על שמירת השבת.

 ניתן להסביר כי אדם שנולד  וחי בקרב בעלי חיים- המחקרים מוכיחים- כי  היה מתנהג בדומה להם. בדומה לכך, אם היה חי בקרב גויים היה לומד ממעשיהם ומתנהג  כמותם. נשאלת השאלה מה עושה את האדם ליהודי אמיתי?

על כך בגמרא- מסכת יבמות [ס"א, ב] נאמר: "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" התורה ולימוד התורה- הופכים  את האדם מחיית אדם למצב של צלם אנוש.

התורה משנה את האדם בהתנהגותו ביחס לשאר בעלי החיים.

 אצל האדם רק אחרי שמונה ימים מיום הולדתו- רק אז רואים את השינוי  בינו לשאר היצורים. – כי התינוק בהיותו בן שמונה ימים- נכנס בבריתו של אברהם אבינו ומקיים את מצוות התורה: "וכרות עמו הברית"- מצווה זו שנעשית במסירות נפש ,מהווה חותם אות ברית קודש, בכך האדם שונה מכל בעלי החיים ועופות למיניהם.

 הבהמה נשארת תמיד בהמה, אבל האדם  לאחר ברית המילה נהיה אדם ממש- כי רק התורה , קיום המצוות ולימוד התורה – הלכה למעשה-  גורמים לו להיות שונה מיתר עולם החי. לכן תורתו של האדם מופיעה רק לאחר נושא- הבהמה ,החיה ועוף.

 מכאן ניתן להבין את האמרה  במדרש רבה  בפרשתנו: "זכה אומרים לו אתה קדמת למעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו : יתוש קדם לך"

 המיוחד במספר השמיני.

מתברר כי המספר שמונה: הוא  מעל הטבע ,מכיוון שהעולם נברא בשבעה ימים  שזה הטבע ועל כן שמונה הוא מעל הטבע ,גנוז בו  כוח אין סופי  לשרוד באופן  ניסי לאורך כל הדורות ובמהלך כל הגלויות.

 

רבינו בחיי אומר: חינוך הכהונה היה ביום השמיני של המילואים- הטקס של ההכנות להשלמת המשכן ועבודת הכוהנים ורוב ענייני המשכן והמקדש סובבים על מספר  זה. בגדי הכהן הגדול היו שמונה. הם כללו: ציץ, חושן, אפוד, מעיל, כותונת, תשבץ, מצנפת ואבנט ומכנסי בד.

הבשמים- מהם הורכב שמן המשחה- היו גם שמונה.

גם הבדים במשכן היו  שמונה: שני בדי הארון, ושניים לשולחן, ושניים למזבח הזהב, ושניים למזבח העולה,

 הקורבנות  הוכשרו להקריבם רק לאחר שמונה ימים.

 גם השיר שהלווים היו אומרים על הקורבנות- היו  בו שמונה  מיני כלי זמר. ויום הקמת המשכן היה ביום השמיני- שהוא ר"ח ניסן.

על כן אין זה פלא כי גם התינוק נכנס בבריתו של אברהם- ביום השמיני להולדתו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי עצם כניסתו של הרך הנולד ביום השמיני להיוולדו בבריתו של אברהם -  מעניקה לו  דרגה נשגבה בהשוואה ליתר הברואים- הן מבחינה  רוחנית והן מבחינה גופנית. מעתה  הוא משתייך לעם היהודי  כבן בריתו של אלוקים.

וכל הטקס  נערך ביום שמיני דווקא, לסמל את הכוח הנצחי והעל טבעי של העם היהודי  לאורך כל  הדורות- המתבטא במספר מיוחד זה כאמור שהוא מעל הטבע.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

טקס ברית מילה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

טקס ברית מילה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ביום השמיני להיוולדו

הרך הנולד בתפארתו

פניו מאירות כלבנה

חבוק עטוף באהבה.

 

הכול נושאים תפילה

שעת רצון ותהילה

עתה יכנס הקטן

בבריתו של אברהם.

 

כיסא אליהו מוזהב

במרכז האולם ניצב

עטור הילה נשגבה

ההורים מוחים דמעה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  תזריע [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 במרץ 2016

ציורי תנ"ך/ אהרון מברך את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) - ציור לפרשת שמיני.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וישא אהרון את- ידו אל העם ויברכם.."
[ויקרא  ט,כ"ב]
 הטכניקה: שמן על בד.
העלאת תמונות


כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר