ציורי תנ"ך/ משה ומטה אהרון הפורח/ ציירה: אהובה קליין (c)[ציור לפרשת קורח]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"...והנה פרח מטה- אהרון לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים"[במדבר יז,כ"ג]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings

By Ahuva Klein

Moses holding the rod of Aaron blossoming

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח- מבחן המטות למה נועד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת   קורח- מבחן המטות למה נועד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו עשירה בנושאים  וביניהם  נושא מטות הנשיאים ומטה אהרון:

וכך הכתוב מתאר את האירוע:

"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל וקח מאיתם מטה, מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבותם שנים עשר מטות איש את- שמו תכתוב על מטהו: ואת שם אהרון תכתוב על- מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם: והנחתם באוהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה: והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשיכותי מעלי את תלונות בני ישראל אשר הם מלינים עליכם" [במדבר י"ז, י"ז-כ"א]

התוצאה הייתה: "ויהי ממחרת ויבוא משה אל- אוהל העדות והנה פרח מטה אהרון לבית לוי, ויוצא  פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים.."[שם י"ז, כ"ג]

השאלות הן:

א] מדוע היה צורך בהוכחת מטה אהרון לבית לוי ?

ב] מדוע המטה פרח והוציא דווקא פרי שקד ולא פרי אחר?

ג] מה הטעם בכפל הלשון: "ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו כן עשה"?

ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח ואנשיו/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/קורח ואנשיו ואהרון הכהן עם מחתות הקטורת בפתח אוהל מועד.

/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

התשובות.

הצורך בהוכחת המטות.

אור החיים  מפרש: כי כל מה שעשה הקב"ה: בליעת קורח ועדתו, שריפת  מקטירי  הקטורת, המגפה שנפלו בה ארבעה עשר אלף ושבע מאות איש-כל אלו לא הספיקו - כי אומנם אפשר היה להבין שהתפקיד אינו מיועד לקורח, אך יתכן שבעתיד תפקיד הכהונה יוטל על שבטים אחרים, לכן היה צורך במבחן המטות – כדי להוכיח שתפקיד הכהונה מיועד לשבט לוי ולאהרון ובניו בלבד.

רבינו בחיי אומר: כי גם לאחר שלושת השפטים: בליעת קורח ועדתו , שריפה והמגפה, היו באים ומתלוננים לפני משה ולכן היה צורך באות פריחת המטה של אהרון- כי עונשו של קורח ועדתו הייתה  הוכחה שהקב"ה פסל את הבכורות , שהרי קורח היה בכור ושריפת מקריבי הקטורת הייתה הוכחה שהכהונה נועדה לאהרון בלבד. על התלונה שהתלוננו שהם אינם רוצים  בחליפין- נענשו במגפה אך גם לאחר המגפה המשיכו להתלונן –והדבר מוכח מדברי ה':"והשיכותי מעלי את תלונות.." ולכן היה צורך בפריחת מטה אהרון – כדי ללמד  צמיחת פורענות לכל החולקים על החלטות ה'- וזאת הייתה הוכחה  וברית  לשבט לוי כי הקב"ה בחר בלווים במקום הבכורות.

הנצי"ב  בהעמק דבר מפרש: כי אות המטות היה גם אות על הכהונה, למרות שעל זה כבר הייתה הוכחה, אלא רצה ה' לקשר את הכהונה והלוויה ולהוכיח שכשם שהכהונה היא לדורות כך  גם הלוויה היא לדורות. ועל כן שמו של אהרון היה חרות על מטה שבט לוי.

משך חוכמה אומר: תפקיד מבחן המטות היה לתקן את טעותם של  קורח ועדתו , הם חשבו שהכהונה אינה סגולה, אלה כישרון פעולה בלבד, בני אהרון נבחרו לכהונה כי פעולתם מוצאת חן בעיני ה'. אבל אם הכוהנים חוטאים, ניתן לבחור ישראלים  העולים עליהם ברמת הכישורים.

 הם חשבו כי הכהונה היא כמו מעלת מלכות דויד התלויה בתנאי: "אם ישמרו בניך בריתי.." לכן ה' הראה להם את  המטות על מנת להוכיח שמעלתם של  אהרון ובניו היא תולדתית  וסגולית, זה משהו נצחי לדורי דורות ולא ניתן לשינוי.

מטה אהרון פרח והוציא שקד.

רבינו בחיי מסביר: כי המטה הפריח דווקא שקדים, לפי שהשקד הוא פרי מכובד ומקדים את יתר הפירות מידי שנה ונקרא בשם שקד- מלשון שקידה, כמו שנאמר: "כי שוקד אני על דבריי לעשותו" [ירמיהו  א] וטעמו של פרי זה בהתחלה- מר ולשון זה של שקדים מתקשר למידת הדין לעולם, ענף עם השקדים שהם מרים- מרמז על פורענות ומרירות מידת הדין- כחורבן המקדש על ידי נבוכדנצר. כפי שאמר הנביא ירמיהו: "מקל שקד אני רואה"[שם א, י"א] ועוד אמר: "סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה".[שם א, י"ג]

וכתוב: "וישקוד ה' על הרעה [דניאל  ט, י"ד]

לכן המסקנה הנלמדת מהמטה שהפריח שקדים: שהוא  מר ומקדים את יתר הפירות – מכאן שכל המערער על הכהונה- ה' ממהר להיפרע ממנו ונוקט כנגדו במידת הדין כמו שהשקד ממהר בהוצאת פרחיו לפני שאר האילנות.

כפי שקרה לעוזיהו המלך שהקטיר קטורת במקום הכוהן ועונשו היה: "והצרעת  זרחה במצחו" [דברי הימים ב, כ"ו, י"ט]

הרשב"ם אומר: כי הייתה במטה רק פריחה אחת אותה רק משה ראה ואחר כך הוציא את המטה "ויצץ ציץ ויגמל שקד" לעיני כל ישראל.

לפי דברי חז"ל: [בהוריות דף י"ב ובכריתות] - הונח מטה אהרון עם הפרחים למשמרת לדורות- שבדרך כלל נובלים  כשהפרי גדל.

חז"ל טוענים: כי  עם גניזת הארון נגנזו גם שמן המשחה, צנצנת המן, מקלו של אהרון שקדיו ופרחיו ועצם העניין שפרחי השקד לא נבלו לאחר שהשקדים יצאו זה נס בתוך נס.

 מתוך קריאת הפסוקים ניתן לראות כי הפרחים מוזכרים  פעמיים. פעם כאשר משה נכנס למשכן, כתוב: "כי פרח מטה אהרון" ואחר כך מוזכר שנית: " ויצא, פרח, ויצץ  ציץ ויגמול שקדים"

הכלי יקר  אומר: רעיון יפה: הקב"ה מסתכל על האדם ושופט אותו בדרך האמת לא כעיני בני האדם- השופטים לפי  ראות עיניהם, יכול להימצא עץ שהוא יבש כלפי חוץ אבל מבפנים הוא כה איכותי שיפריח פרחים ופירות .כך אדם שנראה כלפי חוץ בעיני אנשים אדם יבש ופשוט, אבל  למעשה בפנים הוא עשיר בתורה וחוכמה ולכן הקב"ה דואג שיפרח וכן יתכן מצב הפוך, בדומה לשני הניגודים: קורח ואהרון עליהם נאמר: [יחזקאל,  י"ז ,ק"ח] "הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש" ויכול להיות שבהשפעת  מסר זה כל מה שהיה  במקדש היה מלבלב ועושה פירות ואפילו הזהב.

 ועוד מוסיף הכלי יקר רעיון סמלי :

ויוצא פרח"-  סימן לכוהנים קטנים שנקראו –פרחי כהונה.

"ויצץ ציץ" – סימן לכוהנים גדולים שיש על ראשם ציץ- נזר הקודש.

 "ויגמול שקדים" בזכות מה שנאמר: "וירץ אל תוך הקהל. כדי לעצור את המגפה. והכוונה שהכוהנים  בעלי שקידות וזריזות בפעולתם.

והכוהנים זכו למתנות כהונה לפי שכתוב:" ואני הנה נתתי לך"

"ויעש משה.. כן עשה"[כפל לשון]

רבי עקיבא סופר מפרשבורג [שהיה בן- בנו של ה"כתב סופר"] מסביר מדוע  התורה כתבה בכפל לשון על  משה: "ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו כן עשה"[במדבר י"ז, כ"ו]

הסיבה לכך: שאם פעולתו של משה לא הייתה מודגשת פעמיים, היה ניתן לחשוב שמשה פעל מתוך מניע אישי , כדי להוכיח לכולם שאהרון אחיו נבחר להיות כהן על ידי ה'. ואין לאף אחד זכות לערער על כך. לכן התורה באמצעות כפל הלשון באה ללמדנו: שכל פעולת משה כשהשיב את מטה אהרון לאוהל מועד -הייתה בהתאם לציווי ה' ולא לתועלתו האישית.

מי ייתן ונזכה במהרה לגאולה שלמה ולהקמת בית המקדש השלישי והכוהנים ישובו לעבודתם והלוויים לשירתם ונגינתם. אמן ואמן. 

ציור מתוך ההפטרה[שמואל-א,י"א]

ציורי תנ"ך:

שמואל מציג את שאול המלך לפני הקהל בגילגל/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]          

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ומטה אהרון/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ומטה אהרון / שיר מאת: אהובה קליין ©

משה גדול הנביאים

 בידו מטה  הלוויים

ניצב בפני השבטים

בו נועצים מבטים.

 

ברמ"ח איברים נבוכים

הייתכן מטה  קסמים

כנגד מטותיהם הרדומים

בן לילה גמל שקדים?

 

את מטותיהם אוחזים

מעתה אינם מלינים

מטה אהרון נבחר

הכוהן  לעד נשאר.

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת שלח]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויבואו עד- נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן- הרימונים ומן התאנים"

[במדבר י"ג,כ"ג]
הטכניקה: שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח- מאין לנו- כי הפוגע בארץ ישראל- אין לו מחילה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח- מאין לנו – כי הפוגע בארץ ישראל-אין לו מחילה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו כוללת את השתלשלות מעשה המרגלים, פעילותם תגובתם ותוצאת מעשיהם ,היינו- עונשם.

כבר בתחילת הפרשה מתוארת שליחותם לתור את ארץ ישראל ,את הדרך בה הלכו והמקום בו קטפו את פירות הארץ : "ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו  במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים : למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל: וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום": [במדבר י"ג, כ"ג-כ"ו]

ציורי תנ"ך/ המרגלים נושאים עימם מפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מאין לנו כי הפוגע בארץ ישראל - אין לו מחילה?

ב] היכן היה נחל אשכול?

תשובות:

דין הפוגע בארץ הקודש ובעם ישראל.

רבי יצחק אלחנן ספקטור אומר:

 חלק גדול מהחטאים שעם ישראל חטאו , כגון: חטא העגל, המתאוננים, מחלוקת קורח, ישראל זכו למחילה על חטאם הכבד.

אך כאשר המרגלים  הוציאו – על ארץ ישראל את  דיבתה רעה ושאפו להשיב את עם ישראל מצרימה, הקב"ה  לא מחל להם, אלא גזר על דור המדבר כיליון, כפי שנאמר: "במדבר הזה יפלו פגרכם"[שם י"ד, כ"ט]   ואת המרגלים ה' המית מיתה משונה [שם ל"ז]

מכאן ניתן ללמוד :שבעוד שהקב"ה מוחל על חטאים כאשר נעשתה תשובה, בין אם מדובר בחטאים בין אדם למקום ובין אם מדובר על חטאים בין אדם לחברו.   הרי כאשר פוגעים בארץ ישראל אין על כך כפרה לעולם.  ולא  תועיל שום חרטה על החטא, או אפילו תשובה.

"בעל העקדה" מדגיש:  כי חטאם העיקרי של המרגלים היה: המאיסה בארץ חמדה, כפי שהתורה מתארת זאת בברור: " וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והבאתי אותם, וידעו את הארץ אשר מאסתם בה"

נושא המאיסה בארץ הקודש היה מאז ומתמיד  עומד עלינו לכלותינו  בכל הדורות. ולכן גלינו מארצנו והיינו מושפלים בגלות .

לכן, אחרי החטא הקשה שהמרגלים חטאו, הקב"ה מבטיח: "אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו" [במדבר י"ד, ל"ה]

במשנה [סנהדרין ק"ח, א] מובא : "אמר רבי עקיבא, דור המדבר אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו", רבי אליעזר אומר: עליהם הוא אומר [תהלים נ, ה] "אספו- לי חסידיי כורתי בריתי עלי זבח".

ובגמרא[שם קי, ב ]:"אמר רבה בר חנה אמר ר' יוחנן, שבקה רבי עקיבא לחסידותיה, שנאמר: "הלוך וקראת באוזני ירושלים לאמור זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה" ומה אחרים באים בזכותם, הם עצמן לא כל שכן"

וההסבר לפי רש"י: שרבי עקיבא היה רגיל תמיד ללמד זכות את עם ישראל אבל לגבי דור המדבר אמר  –  אין להם חלק לעולם הבא.  והרי דברי רבי עקיבא  תמוהים, הרי דור המדבר זכה לגילויים נשגבים-קיבלו את התורה במדבר סיני וזכו לראות את הקולות  ובכל זאת בגלל החטא איבדו את עולם הבא.

"קדושת הלוי" מסביר מדוע דור המדבר, למרות כל מעלותיו, לא זכו לעולם הבא: נושא עולם הבא מופיע בגמרא:[ברכות י"ז, א]

"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה. אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהן,-  ונהנים מזיו השכינה". אך דור המדבר שזכו בחייהם ליהנות מזיו השכינה בזמן מעמד הר סיני, כאשר הם שמעו את קול ה' מתוך ברקים ורעמים לא היו צריכים לחכות עד שיגיעו לעולם הבא. כי בחייהם כבר זכו למעין עולם הבא.

ועוד מוסיף "קדושת הלוי" כי נאמר בשירת הים: "זה אלי ואנווהו"

 ולפי הסבר רש"י: הכוונה שה' בכבודו ובעצמו נגלה לעם ישראל והיו מראים אותו באצבע "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו  נביאים" יוצא, איפוא, שכבר בימי חייהם זכו לראות את השכינה מה שלא ראו נביאים.

ולכן דור המדבר השלימו את עצמם בעולם הזה  שזכו להתענג מהשכינה כמו בעולם הבא.

נחל אשכול.

על פי דעת מקרא: נחל אשכול – זו הייתה התחנה השנייה של המרגלים ושם המקום הוא על סמך מעשה המרגלים ,לפי שכרתו שם ענף עם אשכול ענבים.

סביר להניח שהמקום נמצא קרוב לעיר חברון, אשכולות הענבים שם היו  גדולים במיוחד עד עצם היום הזה. לכן היה צורך ששני אנשים יישאו את הענף עם הענבים, הרימונים והתאנים.

לגבי שם המקום: נחל אשכול, הרי שם זה היה ידוע גם קודם מעשה המרגלים,

והראיה שכתוב: "ויבואו עד נחל אשכול"

משמו של הגר"א מובא : כי לפני זה המקום נקרא בשם זה על פי שמו של איש בשם אשכול חברם של - ענר וממרא,,אך לאחר שהמרגלים כרתו את אשכול הענבים והביאוהו  להראותו  למשה ולבני ישראל, נקרא המקום גם על סמך האשכול שקטפו.

מסיבה זו, בראשונה המילה אשכול כתובה בלי וו ובפעם השנייה המילה אשכול כתובה בכתיב מלא: "אשכול" 

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי על מאיסה והכפשת ארץ ישראל -אין כפרה ולכן דור המדבר לא זכה להיכנס לארץ ישראל- הארץ המובטחת.

מי ייתן ועם ישראל ילמד מוסר  השכל ממעשה המרגלים ומתוצאותיו ,ויקפיד רק לדבר בשבחה של הארץ המובטחת ולקיים את מצוות התורה ככתבה ולשונה והתוצאה תהיה כהבטחת ה':    

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. [ ויקרא כ"ו, ו ]

עוד נושא חשוב המוזכר בפרשה: מצוות ציצית.

ציורי תנ"ך/ מצוות ציצית/ ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

 ההפטרה לפרשת שלח:

מתוך יהושע ב,א.

"וישלח יהושע בן- נון מן השיטים שניים אנשים מרגלים חרש.."[יהושע ב,א]

ציור תנ"ך/ יהושע  שולח מרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המרגלים בנחל אשכול / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המרגלים בנחל אשכול

שיר מאת: אהובה קליין©

שנים עשר מרגלים

לנחל אשכול מגיחים

ברגליהם  חצו ישימון

פסעו בנתיבי חברון.

 

 לקול  צלילי המים

מושיטים לענבים  ידיים

ללא יראת  שמים

נועצים בהם עיניים.

 

חוטאים במילות שפתיים

על כך נענשים  כפליים

 מהם נלמד מוסר השכל

לדבר בשבחה של ארץ  ישראל.

הערה: השיר בהשראת פרשת שלח,[ חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צבא השמים בעיני התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צבא השמים  בעין התנ"ך / מאמר מאת: אהובה קליין.

צבא השמים הוא אחד מפלאי הבריאה, נושא זה תופס מקום רב בעולם המדע.

אך מעניין  להתבונן על כך בעין התנ"ך.

בתיאור בריאת העולם בחומש בראשית,  מופיעה גם יצירת המאורות והכוכבים: "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים: וייתן אותם אלוקים ברקיע השמים להאיר על הארץ: ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל בין האור והחושך.." [בראשית א, ט"ז-י"ח]

וחז"ל אומרים : כי בתחילה הלבנה והחמה נבראו שווים בגודלם, אלא שהלבנה קטרגה ואמרה: אי אפשר ששני מלכים יכהנו בכתר אחד- כלומר ישלטו באופן שווה.

לכן הקב"ה מיעט את גודלה ,אך פייס  אותה בכך שהוסיף לה צבא = את הכוכבים.

אחד הדברים המופלאים בצבא השמים המוכיחים את חוכמת הבורא הוא: כי לכוכבים יש מספר קבוע  וגם שמות, על כך אומר דוד המלך: "מונה מספר לכוכבים ,לכולם שמות יקרא" [תהלים קמ"ז, ד]

ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

כאשר הקב"ה מבטיח לאבי האומה כי ירבה את זרעו כמספר הכוכבים- הכוונה כי עם ישראל בע"ה עתיד להתרבות, כפי שנאמר: "ויצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך.." [בראשית  ט"ו, ה] על פסוק זה  מביא רש"י אגדה המספרת: כי ה' הוציא את אברהם מחללו של עולם והגביה אותו מעל הכוכבים- כדי שיראה את מספרם כמשל למספר הבנים בעתיד.

ציורי תנ"ך/ חלום יוסף-אחד עשר כוכבים,לבנה וחמה משתחווים לו/

ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

הכוכבים מופיעים באחד מחלומותיו של  יוסף: השמש והירח ואחד עשר הכוכבים – המסמלים את האחים משתחווים ליוסף, גם חלום זה הגביר את  קנאת האחים אליו וההמשך ידוע.

כידוע פרעה מלך מצרים התייעץ עם   האסטרולוגים והם הודיעו לו כי גואל ישראל ייוולד ויהיה מאחד הזכרים שיבואו לעולם, אלא לא ידעו אם זה יהיה בן יהודי, או בן מצרי. אך בסופו של דבר  המצרים אמרו כי לא יתכן שמצרי יגאל את ישראל. לכן פרעה גזר להשליך את הבנים מישראל ליאור. וציווה על המיילדות להמית את התינוקות.

הוא כידוע נכשל ונאמר על עם ישראל: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"

אמונה זו- כי ניתן לקרוא את העתיד על פי הכוכבים- הייתה נפוצה במזרח הקדמון ובבל.

ירמיהו הנביא היה מזהיר מפני מנהג זה באומרו : "אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה" [ירמיהו י, ב]

  קיימת תופעה של סגידה לכוכבים- ככוחות עליונים-  אין זה כי אם, עבודת אלילים: התורה מזהירה את עם ישראל מפני תופעה שלילית זו במילים : "ופן תישא עינך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונידחת והשתחווית להם ועבדתם.."

אזהרה זו באה להדגיש לעם ישראל: כי עליו לזכור את יציאתו מארץ מצרים- כור הברזל- אל החירות על ידי הקב"ה בעצמו ולאחר מכן מעמד הר סיני וקבלת התורה.

על כן, אין תחליף לתורה הקדושה, אף לא הכוכבים שנוצרו בעצמם על ידי הבורא.

אך, מנגד ניתן להתבונן בכוכבים כהוכחה לחוכמת אלוקים, כפי שנאמר: "כי אראה שמיך מעשיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת" [תהלים ח, ד]

ישעיהו הנביא אומר: "שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה המוציא צבאם לכולם בשם יקרא.."[ישעיהו מ, כ"ו] הכוונה: כי על ידי התבוננות בצבא השמים, אנו  מכירים בגדולתו וחוכמתו של מלך מלכי המלכים.

יש והמילה :"כוכב" משמשת כינוי לאדם חשוב ומבריק, רעיון זה מופיע במקרא:

בלעם שנתבקש על ידי מלך מואב לקלל את ישראל, בסופו של דבר יצא מברך, בקביעתו : "דרך כוכב  מיעקב" [במדבר כ"ד, י"ז]

רש"י מפרש: כי כוונתו הייתה לדוד המלך שעתיד להכות את מואב.

מעניין כי דבורה הנביאה בשירתה הזכירה את הכוכבים שהצטרפו למלחמה בסיסרא:" מן שמים נלחמו הכוכבים  ממסילותם נלחמו עם סיסרא "[שופטים ה, כ]

 לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי מתוך התבוננות בכוכבים, ניתן ללמוד על כך שיש מישהו שמושך בחוטים מאחורי הפרגוד והכוונה לאלוקים אשר ברא את העולם ומשגיח עליו לנצח.

הבה נייחל : כי עם ישראל ישמש ככוכב זוהר לעולם- אור  לגויים על ידי הליכה בנתיב התורה ובקיום המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ויתקיים בנו הפסוק:

"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" [ישעיהו  ס, ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)