יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

פרשת נצבים-וילך/ מהי המצווה מעל הזמן והמקום?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נצבים – וילך/ מהי המצווה שהיא מעל הזמן
 והמקום?

מאמר מאת: אהובה קליין .

לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון.

פרשה נצבים נקראת בכל שנה- שבת טרם ראש השנה והסיבה לכך היא: חשיבות קיום התורה הלכה ולמעשה  מתוקף  היותה ברית נצחית בין ה' לעם ישראל בחיינו, ונושא התשובה- המרמז על יום הדין הקרב ובא: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם.."[דברים כ"ט, ט]

חז"ל אומרים רעיון נפלא: כי המילים: "אתם נצבים היום"-בגימטרייה =694 בדיוק כמניין המילים: "לעמוד לסליחות" ואכן הימים הקודמים לראש השנה הם ימי סליחות- לפי מנהג ספרד  החל מראש  חודש אלול, לפי מנהג אשכנז-במשך שבוע ימים טרם יום הדין.

התורה מדגישה: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא- נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא: לא בשמים היא לאמור מי יעלה –לנו השמימה וייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה: ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור לנו אל- עבר הים וייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה: כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ולבבך לעשותו".[דברים ל, י"א-ט"ו]

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

השאלות הן:

א] על איזו מצווה התורה מדברת?

ב] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות לרעיון: קרוב ורחוק ,בנוסף למקור בפרשתנו?

התשובה לשאלה א]

הרמב"ן סובר: כי מדובר  באופן כללי על התורה כולה, אך בדגש על- מצוות התשובה ,גם אם עם ישראל נמצא רחוק בגלות "בקצה השמים" תהיה באפשרותו לשוב אל ה' ומצוותיו כי אין זה רחוק בפועל, אפשרי לקיים את התורה בכל זמן ובכל מקום "שיתוודו את עוונם ואת עוון אבותיהם בפיהם וישובו אל ה', ויקבלו עליהם היום את התורה לדורות. אולם עצם המצווה היא -מצוות תשובה"

ה"כלי יקר" אומר : כי  את המצווה הזאת  ניתן לפרש בשתי דרכים-

1] קיום התורה, דרך התורה כוללת שני כוונים: האחד: לימוד התורה לעומק והבנתה, כפי שנאמר בתהלים: "סוד ה' ליראיו.." [תהלים כ"ה ,ד]

"היא לא נפלאת היא ממך—הכוונה נפלאים מעשה ה' מאומות העולם, אבל לא מעם ישראל, כמו שנאמר: "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד"[שם קל"ט, ד]

הכוון השני: קיום התורה  הלכה למעשה,

: "כי לא רחוקה"-כמו שה' לא ציווה להביא קורבנות שאינם ברשות עם ישראל, אלא רק מן הבקר והצאן שברשותו, בדומה לכך לא ציווה ה' להביא מצווה ממרחקים ,אלא  קיום המצוות מתוך הדברים המצויים  בתורה עצמה- הקרובה ביותר.

דבר זה מתבטא יפה במשפט: "כי קרוב אליך הדבר בפיך ולבבך לעשותו". הלב משמש למקום העיון והחכמה והפה משמש למקום העשייה ,כי גם אם לא תבוא לידי העם איזו מצווה, הרי ניתן לקיימה בפה, כפי שאמרו חז"ל: "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריבה.."[ מסכת מנחות קי, ע"א]ובנוסף אם התכוון לקיים מצווה, אבל נאנס ולא היה באפשרותו לקיים בפועל ,מעלה עליו ה' כאילו כן קיים את המצווה[ברכות ו, ע"א]

2]  הדרך השנייה: עשיית התשובה. עם ישראל אינו יכול להגיד כי לא ידע שה'  מקבל את תשובת החוטאים, היות ומתוך לימוד התורה עם ישראל יודע יותר מכל האומות : כי  ישראל והתשובה קדמו לעולם, כפי שכתוב:[מסכת  פסחים  נ"ד, ע"א]

ספורנו ובעל הטורים מפרשים: כי הכוונה לתשובה שהיא נמצאת בהישג יד," לא  נפלאת היא ממך"- שיצטרך נביא להורות אותה לך. לא רחוקה היא שתצטרך לחכמי דור רחוקים, שיורך מה לעשות"- אלא היא זמינה בכל עת ובכל מקום.

רבי שמואל בר רב נחמן מביא משל יפה להמחשת המשפט: "כי קרוב אליך הדבר מאד"

 מעשה בבת מלך שאף אחד לא הכיר אותה. אך היה למלך אהוב אחד שהיה נכנס  אליו כל שעה והייתה הבת עומדת לפניו.

אמר המלך לאהובו: "ראה היאך אני מחבב אותך! שאין ברייה[ייצור נברא, אדם] מכיר את ביתי-וזו עומדת לפניך"

בדומה לכך אמר הקב"ה לעם ישראל: "ראו מה אתם חביבים עלי! שאין ברייה בפלטין שלי[בארמון שלי-בעולם שבראתי] מכיר את התורה ולכם נתתיה, שנאמר: "כי קרוב אליך  הדבר מאד"

רבינו בחיי אומר: כי כל מצוות התורה  נחלקות לשלושה חלקים:

1] מצוות התלויות בדיבור, כגון: לימוד תורה, כפי שנאמר: "ודיברת  בם"

מצוות קידוש  והבדלה, שכתוב בה: "זכור"[שמות כ, ח]ועל כך אמרו חז"ל: "זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו"[פסחים ק"ו, ע"א]

2] מצוות התלויות בלב, כגון: האמונה בה'  ומצוות הייחוד ומצוות האהבה לקב"ה.

3] מצוות התלויות במעשה-כגון: ציצית, תפילין מזוזה, לולב, שופר, סוכה, מילה, צדקה.

מצוות אלו נכללות בפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו"

רעיון נפלא זה מזכיר את דברי שמעון הצדיק: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים"[מסכת אבות א,ב]

על התורה-"בפיך"

על העבודה-"בלבבך" [תפילה- עבודה שבלב]

על גמילות חסדים- מצוות מעשיות, כגון: צדקה -כנגד: "לעשותו"

 

התשובה לשאלה ב]

רעיון הקרוב והרחוק נמצא רבות בתנ"ך, הנה כמה דוגמאות:

א] רחוק: "רחוק ה' מרשעים ותפילת צדיקים ישמע"[משלי ט"ו,כ"ט]

ב] קרוב: "והיה כקרבכם אל- המלחמה וניגש הכהן  לדבר אל העם"

ג] קרוב  ורחוק: "..מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד: נטעתם גם שורשו ילכו גם- עשו פרי ,קרוב  אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם"

ד] קרוב  לעומת רחוק: "טוב שכן קרוב מאח רחוק" [משלי כ"ז, י]

ה] רחוק וקרוב:" שלום, שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו" [ישעיהו נ"ז,י"ט]

ו] קרוב: "כי קרוב יום ה'"[צפניה א,ז]

ז]רחוק:"..וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"[בראשית  כ"ב,ד]

ח]"קרוב ה' לכל קוראיו.." [תהלים קמ"ה,י"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה כי ניתן לעסוק בתורה ובעיקר בתשובה בכל מקום ובכל זמן.

יהי רצון שיקויים בנו הפסוק: "ובחרת בחיים למען תחייה אתה וזרעך..."

ונזכה בכל הברכות והישועות. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 14 בספטמבר 2014

ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו-אור הישועה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"שפעת גמלים תכסך בכרי מדיין ועיפה כולם משבא יבואו זהב ולבונה ישאו ותהילת ה' יבשרו,כל צאן קידר יקבצו.."[ישעיהו ס,ו-ז]

הטכניקה: שמן על בדשפעת גמלים.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 13 בספטמבר 2014

אור הישועה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אור הישועה/ שיר מאת: אהובה קליין© 

ציון נושאת עיניה לשמים

מתברכת בברכות כמים

רבים נוהרים לירושלים

אוצרות נושאים בידיים.  

 

שפעת גמלים ממרחקים

באבק דרכים טובעים

לראשיהם עננים ורודים

בזהב ולבונה עמוסים.

 

אורות גנוזים מתגלים

עימם סודות ורזים

את החשכה מניסים

יום ישועה וניסים.

 

גויים רוזנים ומלכים

בנים מגלויות חוזרים

גם צאן לרוב  מתקבצים

על מזבח המקדש עולים.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא והפטרת הפרשה [ישעיהו,ס]


Light of salvation / Song By: Ahuva Klein ©

Zion looks up to the sky
Blessed pools
Many flock to Jerusalem
Topics treasures hands.

Flu camels from afar
Dust drowning accidents
Heads of pink clouds
Laden with gold and frankincense.

Reveal hidden lights
Secrets in them
The darkness miracles
Day of deliverance and miracles.

Gentile princes and kings
Returning postcards Boys
Flocks often gather
On the altar of the Temple of immigrants.


Note: Inspired by the song and the story that will haftara provision [Yeshayahu, S.]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא- מהו סוד כוח ההרתעה בפני האויבים?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא-  מהו סוד כוח ההרתעה בפני האויבים?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

[המאמר  לעילוי נשמת  אמי - חיה ז"ל בת בן- ציון]

פרשה זו  נותנת מענה  נפלא -לשאלה המתבקשת בימים אלה: כיצד ניתן להגביר את כוח ההרתעה כנגד האויבים סביבנו?

"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום ונתנך ה' עליון על כל גויי הארץ: ובאו עליך כל הברכות האלה והישיגך כי תשמע בקול ה' אלוקיך:ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה: ברוך פרי- בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:ברוך טנאך משארתך: ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך:

ייתן ה' את אויבך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך...וראו כל—עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.."[דברים כ"ח,א-ז]

הברכות לעם ישראל מקבלות חיזוק בדברי ישעיהו הנביא בהפטרה: "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח: כי הנה החושך יכסה- ארץ וערפל לאומים יזרח וכבודו עליך יראה: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך: שאי- סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך בניך מרחוק יבואו ובנותייך על- צד תאמנה: אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי ייהפך עליך המון ים חיל גויים יבואו לך: שפעת גמלים תכסך בכרי מדיין ועיפה כולם משבא יבואו זהב ולבונה יישאו ותהילת ה' יבשרו: כל צאן קידר יקבצו לך אילי נביות  ישרתונך יעלו על- רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר.."[ישעיהו  ס,א-ח]
ציורי תנ"ך/ רוזנים ומלכים מגיעים לציון ביום הישועה/ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

Biblical painting by: Ahuva klein
They all come to jerusalem and see a great  light

השאלות הן:

א]  באיזה אופן  יתברכו עם ישראל בברכות המובטחות?

ב]  מהו סוד כוח ההרתעה כנגד האויבים סביבנו?

ג] כיצד נבואת ישעיהו הנביא- מעצימה את הברכות המובטחות בפרשת כי תבוא?

התשובה לשאלה א]

כל הברכות המובטחות לעם ישראל- הם בתנאי אחד: שמירת המצוות- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.

כאשר עם ישראל מחובר לתורה הקדושה ומקיים את המצוות מתוך שמחה- זוכה לשפע כלכלי:

לזכייה מיוחדת :"עליון על כל גויי הארץ"

אבן עזרא אומר על כך: זוהי ברכה כללית לעם ישראל-שלא תהיה עוד אומה בעולם  אשר תדמה לה.

הספורנו אומר דבר מדהים ביותר: כי כדי להגיע לשפע כלכלי זה, עם ישראל אינו חייב להתאמץ והנוסחה היא: להיות קשובים לקב"ה "וזה כשתהיה תורתך קבע ומלאכתך עראי" -כך הברכות ישיגו את העם ללא השתדלות.

ולעניות דעתי, יש כאן משהו פלאי , בעוד שהאדם  נענש בעבור אוכלו את הפרי האסור בגן העדן- לעמול כל ימי חייו על מנת להתפרנס, כמו שנאמר: "בזיעת אפיך תאכל לחם" באה התורה ואומרת דבר אדיר!

כי הברכות ירדפו אחר האדם וישיגוהו ללא התאמצות מצדו.

הצדיק רבי יששכר דוב מבלז נותן הסבר מיוחד: הברכות מקורן בשפע האלוקי ובעוד שהאדם עלול לברוח מברכות אלה מחוסר הבנה ודעת- ישיגו אותו הברכות בכל מקרה.

השפע הכלכלי יורגש  בכל מקום, הן בעיר והן בשדה.

"ברוך  אתה בבואך וברוך אתה בצאתך"

רש"י מסביר על- פי חז"ל: "שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא-כביאתך לעולם"

כלומר כשם שתינוק נולד זך וטהור ללא עבירות-כך בסוף ימיו יצא מהעולם נקי ללא חטאים[בבא מציעא ק"ז, ע"א] זו סייעתא דשמיא מיוחדת לשומרי המצוות.

אבן עזרא מפרש: כי הברכה תהיה לשומרי המצוות בכל מעשה ידיהם בכל צעד ושעל.

תרגום יהונתן בן עוזיאל אומר:כי ברכה זו כוללת הן את התחום הרוחני והן את הגשמי

ובלשונו: "ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם וברוכים אתם בצאתכם  למסחרכם".

רבי רפאל הירש מפרש: כי הברכה מובטחת בתוך הבית-במסגרת המשפחתית וגם בחוץ-בציבור.

התשובה לשאלה ב]

מתוך שעם ישראל ילך בדרך התורה הקדושה, הדבר יגרום לכוח הרתעה  כנגד  האויבים השואפים בכל דור ודור לכלותינו, כפי שנאמר: "וראו כל- עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך  ויראו ממך"

לעניות דעתי, במילה: "ויראו"  נמצאת המילה: "אור" והכוונה ברגע שעם ישראל יקיים את התורה ככתבה ולשונה- הוא ימלא את ייעודו  הקדוש וישמש אור  לגויים- אותו אור יהווה  כוח הרתעה

כנגד אותם אויבים החפצים לפגוע בישראל.

רבינו בחיי מסביר זאת בדרך משל: מי שהוא עבד לאחד השרים של המלך אין מעלתו מרוממת

כמו  אחד שהוא עבד המלך ישירות.

מפני שעבדו של מלך אפילו  השרים והסגנים של המלך יראים  מפניו, מפני אימת המלך, היות והעבד ההוא - הוא כאדון עליהם.

בדומה לכך עם ישראל -עבדי ה'. כול  האויבים יראים מהם - לפי שה' משגיח  עליהם וישראל הם מיוחדים עבורו.

רבי יוסף שאול נתנזון מבאר:

אך, אם בכל זאת יקומו אויבים כנגד  עם ישראל ,בדרך נס, הם יבואו מכיוון אחד בניגוד לתכסיסי מלחמה  מקובלים של אויבים המתקיפים מכמה כיוונים.

כך יקל לעם ישראל להדוף אותם  כשינוסו משבעה כיוונים .

התשובה לשאלה ג]

הנביא ישעיהו משתמש רבות במוטיב: האור-"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח"

עם ישראל ההולך בדרך ה'- משמש אור לגויים וכאן יש ,לעניות דעתי, מידה כנגד מידה.

כי ברגע שהעם מקיים את ייעודו כעם  סגולה ומשמש אור לגויים- האור הזה גם מרתיע את האויבים ,ממילא גם הקב"ה מאיר את עם ישראל מלמעלה ומביא לו ישועה, כמו שנאמר: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו. הופיע מהר פארן, ואתה מרכבות קודש"[דברים ל"ג, כ]

ונאמר גם: "והנה כבוד אלוקי ישראל בא.. והארץ האירה מכבודו.[יחזקאל מ"ג, ב]

הנביא גם מדבר על העושר הכלכלי: "שפעת גמלים תכסך בכרי מדיין ועיפה כולם משבא יבואו זהב ולבונה יישאו ותהילת ה' יבשרו: כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות  ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר" העושר הרב שהגמלים מביאים יכסה את כל הארץ, צאן רב יגיע לארץ וישמשו להקרבת קורבנות במקדש.

במקביל לדברי  הפרשה:"ונתנך ה' אלוקיך עליון על כל  גויי הארץ".או:"ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית למעלה ולא תהיה  למטה" אומר הנביא: "ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור"-כלומר עם ישראל יגיע לרוממות עולם- נעלה ונשגבה- במקום גבוה מאד.

לסיכום ,לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי על מנת  לזכות בכל הברכות המובטחות, עם ישראל  מצווה לשמוע בקול ה', כנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"[דברים ד, ד]

ובע"ה ,במהרה נזכה לגאולה שלמה כדברי הנביא ישעיהו: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם ואלוקיך לתפארתך"

אותו אור אשר נברא ביום הראשון וה' גנז אותו לצדיקים בוא יבוא ביום הישועה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 12 בספטמבר 2014

בשורה לציון/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בשורה לציון / שיר מאת: אהובה קליין©




ציורי תנ"ך/ אורה של ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

מפי הנביא בשורה

יום ישועה ואורה

ציון הסירי עיצבונך

שכחי מנת כלימתך.


חדלי היותך עקרה

תבורכי בפרייה ורבייה

צהלי בבגדי תפארתך

הסירי מפח נפשך.


ברגע קטון ה' עזבך

ברחמים גדולים יקבצך

אדמתך כמרחבי רקיע

אלוקים מבטיח ומושיע.


הערה: השיר  בהשראת ישעיהו נ"ד [ההפטרה לפרשת כי תצא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 4 בספטמבר 2014

ההפטרה לפרשת כי תצא- נבואת הבשורה לציון-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ההפטרה לפרשת כי תצא- נבואת הבשורה לציון-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן-ציון]

ההפטרה פותחת בנבואת נחמה לעם ישראל:

"רני עקרה לא ילדה פצחי רינה וצהלי לא- חלה כי- רבים בני- שוממה מבני בעולה אמר ה': הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יטו אל תחשכי האריכי מיתרייך ויתדותיך חזקי: כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש וערים נשמות יושיבו: אל תיראי כי לא תבושי ואל- תיכלמי.."[ישעיהו נ"ד, א-ד]

השאלות הן:

א] באילו אמצעים אומנותיים משתמש הנביא בדברי הנחמה?

ב] היכן מוצאים במקרא דוגמאות לנשים עקרות שבסופו של דבר ילדו?

ג] אילו הבטחות מזכירים לנו דברי הנחמה בתנ"ך?

התשובה לשאלה א]

1] "האנשה"- הנביא  מייחס את דבריו לירושלים ומדמה אותה לאישה שהייתה עקרה בעבר, אך כעת  תבוא הישועה ומצבה משתנה לטובה והיא נקראת לשמוח ולרנן ולצהול

מעתה- היא תרחיב את גבולה ובניה  יתרבו.

עם ישראל עתיד לשוב אל ציון והם יהיו מרובים בהשוואה למצב שהיה בזמן החורבן.

2] הנביא משתמש בדימויים יפים, כגון: "הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יטו"

והכוונה ארץ ישראל ומרכזה ירושלים- עתידות להתרחב ולהתפשט ולכן אלה השבים מהגלות יבנו בתים רבים -כדי שיהיה מקום לכל עם ישראל השב אל ארצו מארצות הניכר.

3] מילים נרדפות: "לא תבושי", ואל תכלמי" ,"לא תחפירי"

כאן הנביא מבטיח לציון שלא תבוא לידי בושה למשמע דברי האויבים המקנטרים אותה.

4] ניגודים: "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך"

במשך זמן מועט ה' עזב את ציון, אבל מנגד הקב"ה עתיד לחזור ולקבץ את גלויות ישראל באהבה וברחמים  במשך זמן רב.

5] לשון נופל על לשון: "בשצף קצף" - והמשמעות כי הכעס על ישראל היה גדול מאד, אך חולף במהירות בדומה לשיטפון של מים אדירים ההורס בדרכו הכול, אך נעלם במהירות.

התשובה לשאלה ב]

במקרא ישנן דוגמאות לנשים עקרות שילדו, הנה כמה מהן:

שרה אימנו: "ותהיי שרי עקרה אין לה ולד"[בראשית  י"א ל] ובהמשך ידוע כי זכתה ללדת את יצחק.

אשת מנוח:" ואשתו עקרה ולא ילדה" [שופטים י"ג, כ]ובהמשך לאחר בשורת המלאך נאמר: "ותלד האישה בן ותקרא את- שמו שמשון.."[שם י"ג, כ"ד]

חנה-אשת אלקנה: לאלקנה היו שתי נשים, אחת פנינה ולה ילדים ,והשנייה חנה ולה לא היו ילדים, אלקנה היה נוהג לעלות לשילה  לזבוח זבח להי והכתוב מציין: "ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפנינה אשתו ולכל- בניה ובנותיה מנות: ולחנה ייתן מנה אחת אפיים כי את- חנה אהב וה' סגר רחמה"[שמואל –א, א ,ד]
ציורי תנ"ך/ אלקנה נותן לחנה- מנה אחת אפיים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

חנה הרבתה להתפלל ואף נדרה נדר: שאם תזכה בבן תקדיש אותו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו ,הקב"ה נענה לבקשתה והיא ילדה בן, קראה לו שמואל, היא קיימה את הנדר וכאשר הוא  נגמל הביאה אותו לבית ה'.

רחל: "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם-אין מתה אנוכי..." יעקב מגיב בכעס אל רחל:"ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן"?[בראשית  ל, א- ב]

בהמשך נאמר: "ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה: ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוקים את  חרפתי: ותקרא את שמו יוסף..."[שם  ל, כ"א-כ"ה]

בעקבות תפילתה של רחל אל ה' –מצבה  השתנה וזכתה לבנים: יוסף ובנימין.

התשובה לשאלה ג]

דברי הנחמה על עם ישראל  ההולך ומתרבה בארצו - מזכירים לנו את הבטחתו של ה' אל אברהם:"ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה: ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו  בך כל משפחות האדמה"[בראשית י"ב, ד]

"וייפול אברם על פניו וידבר אתו אלוקים לאמור: אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים: ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב- המון גויים נתתיך: והפרתי אותך במאד, מאד ונתתיך לגויים ומלכים ממך יצאו: והקימותי את- בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריי לדורותם לברית עולם להיות לך  לאלוקים ולזרעך אחריך..." [שם י"ז, ג-ח]

אחרי ניסיון העקדה, אומר מלאך ה' לאברהם: "... בי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את- בנך את- יחידך: כי- ברך אברכך והרבה ארבה את- זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו: והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי"[שם כ"ב, ט"ו-י"ח]

ה' מבטיח גם ליצחק ברכות: "וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי- לך ולזרעך אתן את- כל הארצות האלה והקימותי את- השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך: והרבתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את- כל הארצות האלה והתברכו בזרעך כל גויי הארץ..."[שם  כ"ו, ב—ה]

הקב"ה אינו  פוסח גם על יעקב ,בחלום הסולם ובו מלאכים עולים ויורדים, נאמר:" והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך": [שם  כ"ח ,י"ג- ט"ו]

דברי הנבואה של ירמיהו מזכירים באופן מדהים את דברי הנביא ישעיהו: "כי כה אמר ה' רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגויים השמיעו הללו ואמרו הושע ה' את עמך את שארית ישראל"[ירמיהו ל"א, ז]

ובהמשך נאמר: "..ויש  תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם.."[שם  ל"א, י"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מדברי נבואת ישעיהו הנביא: כי אין מקום לייאוש- ציון אשר מצבה בזמן החורבן היה קשה -כאישה  עקרה אשר אין ביכולתה ללדת, לפתע זוכה לישועת ה' והיא הולכת ,גדלה ומתרחבת.

ומעתה ראוי שתפצח ברינה ושירה -לרגל  השינוי שחל בה: "כי ימין ושמאל תפרוצי"

מי ייתן ויתגשמו נבואות אלו במהרה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת הכהן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת הכהן /שיר מאת: אהובה קליין©

 

ענני אבק מלחמה

מנסים לחמוק מהחמה

רוח   דרומית נושבת

הדי  קרב נושפת.

 

עם ישראל מתקבצים

כאיש אחד  נכונים

ברמ"ח אבריהם נחושים

להילחם כאריות באויבים.

 

 יקבלו  הכהן באהבה

בהם יפיח  אמונה

כתרו נזר הבריאה

שופע למרחקים ברכה.

 

"שמע ישראל"  מילות קדושה

מצטלצלות בשעה קשה

מרוממות הנפש והנשמה

מבשרות ניצחון ותהילה.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים [חומש  דברים]
Blessing of Kohen / Song By: Ahuva Klein ©
Dust clouds of war
Trying to escape the hot
South wind blows
Echoes of Battle blowing.
With Israel gather
As one correct
And through determined
Lions fight enemies.
Kohen will love
Including bringing the figurine faith
Crown crown of creation
Distance abundant blessing.
"Hear O Israel" sacred words
Ringing at hard
Elevate the mind and soul
Herald victory and glory.
NOTE: The song inspired Shoftim [Deuteronomy]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר