פרשת בלק- מדוע נקראה הפרשה על שמו?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי –חיה ז"ל-בת בן- ציון.]
הפרשה פותחת במבטו של מלך
מואב אל עבר עם ישראל ההולך, מתרבה ומתעצם
לנגד עיניו, כפי שנאמר:
"וירא בלק בן- צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי: ויגר מואב מפני
העם מאד כי רב הוא וייקץ מואב מפני ישראל: ויאמר מואב אל-זקני מדיין עתה ילחכו
הקהל את כל—סביבתינו כלחוך השור את ירק השדה ובלק בן ציפור מלך בעת ההיא".
בהמשך בלק מנסה למצוא פתרון לפגוע בעוצמת עם ישראל ולשם כך שולח
שליחים אל בלעם, כפי שהכתוב מתאר:
[שמן על בד]
"וישלח מלאכים אל- בלעם בן—בעור פתורה אשר על- הנהר ארץ בני עמו
לקרוא לו לאמור הנה עם יצא ממצרים הנה כיסה את
עין הארץ והוא יושב ממולי: ועתה לכה- נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא
ממני אולי אוכל נכה- בו ואגרשנו מן הארץ..."[במדבר כ"ב, ב-י]
השאלות הן:
א] מפני מה זכה בלק שתיקרא פרשה
בתורה על שמו?
ב] מי היה בלק בן ציפור?
ג] "וירא בלק"- מה ראה?
ד] איזה מלך מזכיר לנו בלק בראייתו?
התשובה
לשאלה א]
על כך עונים חז"ל:" בשכר
ארבעים ושניים קורבנות, שהקריב בלק מלך מואב- זכה ויצאה ממנו רות, שיצאו ממנה דויד
ושלמה"[מסכת סוטה מ"ז, ע"א]
בכל התורה כולה ישנן רק חמש פרשיות
הנקראות בשמות אנשים, ופרשת בלק- היא אחת מהן.
וזאת לפי שעמדה לבלק הזכות ,שממנו יצאו שני המלכים החשובים בתולדות עם
ישראל ומתוכם -שלמה שזכה לבנות את המקדש.
וישנה עוד דעה מעניינת: בדרך כלל האויבים השונאים את ישראל מסתירים
את שנאתם על ידי מעטפת מילים יפות וכך הם מטעים את ישראל, ומסיבה זו אין ישראל נזהרים מהם כראוי. אך בלק היה גוי "הגון" לפי שגילה את האמת- שנאתו
הגדולה לישראל לעיני כולם וגוי ישר כמוהו-ראוי שתקרא פרשה על שמו[מתוך דברי הרה"ק ר"מ מפרמישלן זצ"ל ]
התשובה
לשאלה ב]
לפי דברי רבינו בחיי: בלק בן ציפור היה מלך מואב, אך יש לשאול:
מדוע בפסוק הראשון אין התורה מציינת מיד שבלק היה
מלך, אלא כתוב: "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי.."
התורה מגלה לנו את חששותיו ופחדיו של מלך מואב לאחר שראה שמתו סיחון ועוג מלך הבשן ומה עוללו עם ישראל לאמורי
ולעוג-בחסדי ה'- בלק לא החשיב עצמו למלך לפיכך הכתוב הזכירו רק בשמו ולא בתואר: מלך.
וכבר ניבא הנביא עמוס על גורלו של האמורי: "ואנוכי השמדתי את
האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון
הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושורשיו מתחת"[עמוס ב, ט]
ורבינו בחיי מביא משל, משל למלך שהיו לו שומרים וסמך עליהם שהם יגנו עליו כראוי מפני
האויב,
אך כאשר הגיע האויב והרגם ,מיד
המלך החל חושש לשלומו.
והנמשל: בלק ראה את תבוסתם של סיחון –מלך האמורי ועוג מלך הבשן, והרי
הוא היה משלם להם תמורת שמירתם עליו והם היו שקולים כנגד כולם, כפי שנאמר:
"לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען"[תהלים קל"ה,
י"א ]
לפיכך החל לפחד.
הרמב"ן אומר: שאין הוא יודע את הטעם ,מדוע הוזכר
בלק שהוא מלך-"בעת ההיא" מן הראוי היה שהכתוב יציין כבר בתחילה כי בלק בן ציפור הוא מלך ולכן הרמב"ן מעלה השערה: כי יתכן שבלק
היה גיבור שנודע במעשה גבורתו , ולכן
הכתוב מזכיר ,כי אף על פי כן שהוא היה
באותו זמן מלך תקיף ואמיץ ונחשב כגיבור
בליבו, למרות זאת פחד מאד מישראל.
מוסיף הרמב"ן ואומר: כי יתכן שבאותה תקופה לא היה למואב מלך, אך המואבים פחדו מאד מבני ישראל ולכן עשו שני דברים:
א]שלחו אל זקני מדיין להגיד מה כוחה של ישראל
ב] הקימו עליהם מלך זה -בעצת מדיין.
הרמב"ן מביא גם מדרש:[מדבר סיני רבה כ, ד] בלק בן ציפור היה
מלך בעת ההיא, אך בתחילה הוא היה נסיך, אלא משנהרג סיחון, המואבים המליכו אותו עליהם וזה היה צורך
השעה.
הגאון רבי חיים סולוביינצ'יק אומר: כי בלק
לא היה כלל מגזע המלוכה במואב, וגם לא התאים למלכות בגלל סגולותיו האישיות, אלא
לאחר הניצחונות של עם ישראל בעבר הירדן
המזרחי, החל בלק בולט באופן מיוחד בעיני
אנשי מואב כצופה המזהיר אותם , בעודו- ניצב
בשער- מפני עם ישראל החזקים ומכוון שהיו לו עצות שונות כיצד לפגוע בעוצמת ישראל
מינוהו באותו זמן למלך- הם עשו זאת כי האמינו כי יש בכוחו להצילם מידי ישראל.
התשובה לשאלה ג]
יש אומרים: "וירא" מלשון ראייה ממש- ראה שעם ישראל-מתרבה מאד כפי
שהדבר מתואר בפסוק:" ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא.."[במדבר
כ"ב,ג]
לפי דברי רש"י: "וירא"- לשון הבנה והתבוננות - מתוך
שהתבונן במפלתו של האמורי הגיע לפחד מפני ישראל"
לפי דברי רבינו בחיי: הוא מביא מדרש: "כל ראייתם
של רשעים לפורענות"
וההוכחה שבהמשך הוא פקד על בלעם לקלל ולעקור אומה שלמה.
רבינו בחיי מביא עוד דוגמאות לראייתם של רשעים שמטרתם פורענות:
"וירא חם אבי כנען את ערוות אביו...."[בראשית ט, כ"א]
"ויראו בני האלוהים את בנות האדם "[בראשית ו,ב]
"ויראו אותה שרי פרעה.."[שם י"ב, ט"ו] - המצרים
ראו את שרה-אשת אברהם.
"וירא אותה שכם בן חמור"[שם ל"ד,ב] - הסיפור על דינה.
לפי דברי "כלי יקר": ידוע
כי דרכם של מלכים להתבונן בספר דברי הימים אשר שם ניתן לקרוא כל מה שהתרחש בדורות
הקודמים - וזאת לעומת ההמון העם אשר יודע
את מה שמתרחש בהווה ,או מפי השמועה על העבר.
לכן בלק קרא בספר את מה שעשה יעקב
כנגד האמורי, כפי שיעקב אומר זאת ליוסף בנו: "ואני נתתי לך שכם אחד
על- אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"-וזה היה ניצחון של מעטים כנגד
רבים-כנגד אומה שלמה-האמורי[בראשית מ"ח, כ"ב]
לפי דעת חז"ל [בבא בתרא קכ"ג,
ע"א]:"בחרבי ובקשתי"- פרושו בתפילתי- לפי זה ראה מלך מואב כי כוחו של יעקב בכוח התפילה- שבפיו - מכאן
הגיע למסקנה גם להשתמש בכוח הפה.
ולכן נאמר: "וירא בלק" ולא נאמר שהוא שמע-אלא ראה את ההיסטוריה
בספר דברי הימים למלכי האדמה כתוצאה מכך- נכנס
פחד בליבו.
התשובה
לשאלה ד]
בלק מלך -מואב מזכיר מאד את פרעה מלך מצרים בראייתו והתבוננותו בעם
ישראל-ההולך ומתרבה.
אצל פרעה נאמר:" ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף:
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן- ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאנו ונלחם
בנו.."[שמות א,ח]
ואילו אצל מלך מואב נאמר: "ויגר
מואב מפני העם מאד- כי רב הוא"
ההבדל הבולט בין שני מלכים אלה: פרעה
חיפש כל מיני דרכים גשמיות כדי להמעיט את עם ישראל ואילו בלק חיפש דווקא
דרכים רוחניות- לקלל את העם- כי ידע שכוחו של עם ישראל הוא בפיו-בכוח התפילה, לכן
חשב כי באמצעות קללות יצליח לפגוע בישראל.
אך ,בסייעתא דשמיא, לא עלה בידו להשיג את המטרה, כפי שגם פרעה נכשל
במעשיו.
והקללות הפכו לברכות.
