יום שלישי, 9 באפריל 2013

טהרה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

טהרה/ שיר מאת: אהובה קליין©

עם קדוש נבחר
אז היום מחר
כרחוק מזרח ממערב
ממאכל אסור ירחק.

היולדת תביא קורבן
בלב טהור ונאמן
תכפר על נדרים
בשה או ביונים.

אדם נגוע בנגעים
ייבדק בעיני כוהנים
למען יטהר גופו
מעתה ינצור לשונו.

עם טהור כמקדש
תורתו מתוקה  כדבש
יחסה בצל השכינה
לגויים יפיץ אורה.

הערה: השיר בהשראת פרשת תזריע מצורע[חומש  ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 8 באפריל 2013

פרשת תזריע מצורע- מדוע נסמכה לפרשת שמיני?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע מצורע-מדוע נסמכה - לפרשת שמיני?
מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו עוסקת  בעיקרה בדיני טומאה וטהרה אצל בני האדם:
דיני טומאה וטהרה הקשורים ליולדת,וטומאה הנגרמת כתוצאה מסוגי מחלות עור, כגון :צרעת,שחין,נגעים בראש ובזקן,דיני צרעת בגדים,דיני צרעת הבית...
השאלות הן:
א] מדוע נסמכה פרשה זו לקודמתה- פרשת "שמיני"?
ב]מה השפעת הטומאה על האדם וכיצד ניתן לתקן ולהיטהר?
ג] היכן מצאנו במקרא דוגמאות נוספות  לפרשיות הקשורות זו בזו?
התשובה לשאלה א]
בפרשת:"שמיני" ישנה רשימה מפורטת של בעלי חיים הכשרים לאכילה ומנגד בעלי חיים האסורים לאכילה ואילו בפרשת:"תזריע" עוסקת התורה בדיני טהורה וטומאה  אצל גוף האדם,כגון טומאתה של היולדת וכן טומאה  בבני אדם כתוצאה מנגעים שונים ומחלות עור.
על קשר זה אומרים חז"ל:כי כשם שבבריאה תחילה נוצרו בעלי החיים ורק בסוף נברא האדם-כך גם תורתו של האדם מופיעה אחר תורת הבהמה.
רבי ישראל ליפקין מסלנט[שהיה אבי תנועת ה"מוסר" בליטא]מביא הסבר מעניין:
בפרשת :"תזריע" מדובר רבות על הנגעים שבאים על בני אדם בעוון עיסוק בלשון הרע ובפרשת שמיני  מדובר על בעלי חיים טהורים וטמאים,בידוע שרוב עם ישראל מקפידים לא לאכול מאכלים אסורים ואף נזהרים מאכילת תולעים קטנים ביותר,אך לעומת זאת ,אינם מקפידים ב"אכילת אנשים חיים" ומסוגלים להשמיע  עליהם רכילויות וענייני לשון הרע ללא רחמים.
הרמב"ן אומר: כי בעוד  שבסופה של  פרשת:"שמיני" התורה דנה באיסור אכילת בעלי חיים טמאים,שרצים ורמשים,
בפרשת:"תזריע" פותחת בדיני טומאתה וטהרתה של היולדת-דבר זה מוכיח קשר חזק מאד בין  שני הנושאים -המלמד אותנו כי עלינו להיזהר, במשנה זהירות, מאכילת  מאכלים טמאים אלו,כי מי שאינו מקפיד על מאכלים כשרים,עלולים להיוולד אצלו  תינוקות הפגועים בנפשם,או בגופם.
התשובה לשאלה ב]
על פי דברי העקדה:לגבי מאכלים אסורים- אדם האוכל אותם ניזוק במידותיו,
כי הדעות המציאותיות ההולכות עם האמת –מקורן בליבו של האדם-השומר תורה ומצוות,כפי שאנו מתפללים:"לב  טהור ברא לי אלוקים:ורוח נכון חדש בקרבי" לכן מאכלות אסורים גורמים לטמטום.
הדבר רמוז בפסוק:"ונטמתם  בם"[ויקרא י"א,מ"ג][המילה  חסרה את האות:אלף.
חז"ל בתנחומא מביאים משל יפה:מעשה ברופא שבדק שני חולים,האחד היה בסכנת חיים ולא הייתה לו כבר תקווה-לגביו אמר שמשפחתו ייתנו לו כל מאכל שיחפוץ,אבל כאשר הלך הרופא אצל החולה שהייתה תקווה לרפואתו פסק:לגבי מאכלים מסוימים שיאכל,אך מנגד שיינזר ממאכלים אחרים-העלולים לגרום לו נזק.
שאלו את הרופא,מדוע פסק לשני החולים הוראות שונות?
ענה להם הרופא:החולה שסופו קרב ואין סיכוי שיתרפא,אמרתי לו שיאכל כל אשר יחפוץ,אבל החולה שסיכויו טובים להבריא,הזהרתי אותו ממאכלים העלולים להזיק לגופו.
הנמשל:הקב"ה התיר לעכו"ם לאכול שקצים ורמשים אבל לעם ישראל שהם עם נצחי,אמר להם:"והייתם קדושים כי קדוש אני,אל תשקצו את נפשותיכם"
מכאן שעל מנת לתקן טומאה זו,פשוט אדם חייב להפסיק לאכול מאכלות אסורים,ולהתחיל לאכול מאכלים כשרים.
לגבי אישה אשר ילדה בן,היא טמאה שבעה ימים וביום השמיני בנה יכנס בבריתו של אברהם ,אחר כך במשך שלושים ושלושה ימים תשב בדמי טהרה,ולא תיגע בקודש ולא תלך למקדש –"עד מלאות ימי טהרה"

ציורי תנ"ך/היולדת מגישה קורבן לכהן/ציירה: אהובה קליין (c)
בכל מקרה,בין אם תלד בן ובין אם תלד בת ,חייבת גם להביא קורבן[כך היה נהוג בזמן המקדש]הקורבן הוא:שה,אך אם אינה משגת שה,רשאית להביא שני תורים,או שני בני יונה.
לגבי הצרעת-אדם הנגוע במחלה זו ייבדק על ידי הכהן,הכהן יחליט באילו מקרים האיש נחשב לטמא,או טהור.יש ויחליט כי יש  להסגיר את הנגוע לשבעה ימים ואחרי זה מחליט כיצד לנהוג בהמשך -במטרה לטהר את האיש בסוף התהליך.
רוב הנגעים בעור- באים על האדם בעבור עיסוקו בחטא  לשון הרע,או משום עברות בין אדם לחברו.
לכן ,טוב יעשה אם ילמד כיצד ישמור על לשונו ולא יוציא שם רע על חברו.
התשובה לשאלה ג]
הנה דוגמאות  נוספות לקשר בין שתי פרשיות במקרא:
דוגמא א] בחומש במדבר,פרשת: "בהעלותך" מופיעה לפני פרשת:"שלח"
הקשר ביניהם הוא נושא: לשון הרע.
בפרשת:"בהעלותך" מסופר על מרים שדיברה לשון הרע על אחיה- משה:"ותדבר מרים ואהרון במשה על הודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח"
כתוצאה מדיבורים אלה,מרים  נענשה בצרעת כפי שכתוב:"והנה מרים מצורעת
כשלג"[במדבר,י"ב]
  בתום פרשת: "בהעלותך" מופיעה פרשת:"שלח"-בפרשה זו מסופר על המרגלים הנשלחים לרגל את ארץ ישראל.
על כך אומרים חז"ל:ישנו קשר בין עניין לשון הרע של מרים שדיברה במשה-לבין עניין לשון הרע שדיברו המרגלים על ארץ ישראל.
הרי אלוקים ידע מראש כי המרגלים יוציאו דיבה על ארץ ישראל,ולכן אמר: לפחות לא יהיה להם פתחון פה ויגידו: שלא ידעו  כי בעבור עניין לשון הרע צפויים לעונש כבד.
מסיבה זו נסמכה פרשת המרגלים למקרה של  מרים –בו נענשה קשות בעבור לשון הרע שהפיצה על אחיה משה.
דוגמא ב]
ישנו קשר  בחומש שמות, בין פרשת: "יתרו" לבין פרשת:,משפטים"
פרשת:"יתרו" מסיימת בעניין המזבח,
על כך אומר רש"י:למה נסמכה פרשת:"משפטים" לפרשת:"יתרו"?
כדי  לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש.
דוגמא ג]
בחומש במדבר נסמכה פרשת חוקת-המדברת בנושא:פרה אדומה-לפרשת קורח-הידועה כמחלוקת קורח.
על כך אומרים חכמים:כמו שפרה אדומה פועלת בכוונים נגדיים-מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים- כך גם המחלוקת:הופכת סדרי עולם,משנה מערכות חיים,גורמת לאנדרלמוסיה בתבל.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק :כי  הקב"ה מצווה על עם ישראל-בהיותו העם הנבחר ,להיות קדוש ולכן עליו ללכת בדרך התורה ולשאוף תמיד להיות טהור.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 7 באפריל 2013

קירבת ה' /שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קירבת ה' / שיר מאת אהובה קליין (c)

בן המלך מתייסר,
שואף להתיישר,
בליבו  בוערת חרטה
בשל דרכו העקלקלה,
מתאמץ להתקרב אל אלוקיו:
"כי קרוב ה' לכל קוראיו..."

בחלומו הביא קורבן
אל מקום השכינה במשכן,
משניעור משנתו נדהם,
לא קורבן ולא משכן,
הוא כמגשש באפלה,
מחפש אל אלוקים קירבה.

הוא שב אל אלוקיו,
מכפר על חטאיו,
מתפלל בכוונה ונענה,
מתחנן לבקשת מחילה,
הוא פותח  פתח קטנטן
וקב"ה פותח לו - כפתחו של אולם.
[הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 4 באפריל 2013

פרשת שמיני/מדוע שתק אהרון?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מדוע שתק אהרון?
לאחר התיאור המסופר בפרשת שמיני:"ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם:ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם,וימותו לפני ה'.."[ויקרא י,א-ג]
תגובת אהרון הייתה:"וידום "
לעניות דעתי, נאמר:"..וידום אהרון".
אהרון הבין שבניו עשו דבר בניגוד לרצון ה'.
שתיקתו - הייתה גדלות נפש מיוחדת.
לפי דברי:"בעל הטורים" יש רק עוד מקום אחד  במקרא שנאמר בו:"וידום"
הכוונה  לספר יהושע[י,י"ג] שם נאמר:"וידום השמש"
מכאן ניתן ללמוד: כי כשם שהשמש הגיעה לדרגה ניסית שהייתה במצב-"וידום" כך גם התנהגותו של אהרון הייתה משהו בלתי רגיל ומיוחד."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי-תנ"ך /משיח בן דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
המשיח הוא  אחד מנסיכי אדם:
"...והקמונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם"
[מיכה ה,ד]
הטכניקה: שמן על בד.3asp3su3wwwh532b69tp.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 באפריל 2013

פרשת שמיני- מה מסתתר במספר השמיני?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמיני- מה מסתתר במספר השמיני?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוק:"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל:ויאמר אל אהרון:קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים,והקרב לפני ה'...."[ויקרא ט,א-ב]
השאלות הן:
א] מדוע הפרשה נקראת בשם:שמיני?
ב] מה המיוחד במספר השמיני?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות נוספות הקשורות ל:"שמיני"?
התשובה לשאלה א]
הפרשה נקראת בשם:"שמיני" מהסיבה: היות והיא מתארת בתחילתה את מהלך היום השמיני למילואים-אשר היה בראש חודש ניסן,בתאריך זה הוקם המשכן[זו הייתה השנה השנייה לצאת ישראל ממצרים]
במסכת מגילה[ו,ע"ב] נאמר:כי  ביום הקמת המשכן הייתה שמחה גדולה לפני ה' בדומה - ליום שבו נוצרו השמים והארץ, וההוכחה לכך:
בפרשתנו נאמר:"ויהי ביום השמיני"
ואילו בתיאור בריאת העולם,נאמר:"ויהי ערב ויהי בוקר..."[בראשית א]
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רבינו בחיי:רוב נושאי המשכן והמקדש סובבים סביב המספר שמונה:
לכוהן הגדול היו שמונה בגדי כהונה והם:ציץ וחושן ואפוד ומעיל וכותונת תשבץ מצנפת ואבנט ומכנסי בד.
בושמי שמן המשחה והקטורת היו שמונה,בשמן המשחה ארבעה: מור וקינמון וקנה וקידה,ובקטורת היו ארבעה:נטף ושחלת וחלבנה ולבונה.
גם מספר הבדים היו שמונה:שני בדי  הארון,ושנים לשולחן,ושניים למזבח הזהב,ושניים למזבח העולה,גם הקורבנות שהיו מקריבים היו מוכנים להקרבה רק לאחר שמונה ימים,כמו שנאמר:
"ומיום השמיני והלאה ירצה לקורבן אישה לה'" [ויקרא כ"ב,כ"ז]
ללויים היו שמונה מיני כלי זמר:
למנצח על הנגינות,על מוחלת,על עלמות,על הנחילות,על השושנים,על הגיתית,על השמינית.
ביום השמיני-ר"ח ניסן-הוקם המשכן,היה זה יום מיוחד:ראשון לכהונת אהרון,יום הראשון להקרבת הקורבנות,ראשון שהכוהנים ברכו את עם ישראל.
היום הראשון שירדה אש מהשמים על גבי מזבח הנחושת.
ראשון לשעיר ר"ח,ראשון להשראת השכינה,ראשון לקורבנות הנשיאים שבו הקריב נחשון בן עמינדב את קורבנו,ראשון לשילוח הטמאים ממחנה ישראל-אל מחוץ למחנה.
ובאותו יום נתקבצו עשרה מיני כבוד:
ראשון למעשה בראשית,ראשון לנשיאים,ראשון לכהונה,ראשון לעבודה,ראשון לירידת האש מהשמים-אל המזבח,ראשון לאכילת קודשים.
ראשון לשכון שכינה בישראל,ראשון לברך את בני ישראל.
לפי עולם הקבלה,אם נתבונן בכל אות של המילה:"שמיני" נגיע למסקנה:
כי כל אות במילה זו יש בה עומק רוחני ונשגב.
האות :שין= מבטאת ישות טבעית המתחברת אל כוח עליון ונושאת תפילה כדוגמת משה:"כאשר ירים משה ידו,וגבר ישראל"[שמות י"ז,י"א]השין משמשת את צילו של משה הנושא כפיו כלפי בורא עולם ומבקש את טובת עם ישראל.
לאות שין יש שלושה ראשים -המסמלים את שלושת  בתי המקדש:בית ראשון,בית שני ובית שלישי לעתיד לבוא-כמו שכתוב:"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון"[חגי ב,ט]
האות מם=מסמלת את הנהגת ה' בעולם הנראה לנגד עיננו.
האות מם מורכבת  מהאות יוד המשמשת סמל למלכות ה',
והחלק הראשון של האות-הוא כפוף ומסמל את האדם המרכין ראשו בענווה לפני ה' מתוך שמכיר במלכותו.
האות יוד=מסמלת את הקב"ה ואת ההכרה בהנהגתו את העולם.
ובנוסף גם את הענווה שבה האדם חייב לדבוק - על מנת להגיע לגדולה
והצלחה בחייו.
הדבר מזכיר לנו  את הר סיני- שהיה קטן בהרים ודווקא עליו בחר הקב"ה לתת את התורה הקדושה.
האות נון= מסמלת נאמנות-אדם המקיים את דבריו וניתן לבטוח בו.
אך בראש וראשונה תואר הנאמנות הולם את ה',כפי שכתוב:"האל הנאמן"[דברים ז,ט]
את העדות לנאמנותו של ה' אנו מוצאים בקריאת שמע-כאן התפילה מתארת את הנהגת ה' ואת השכר והעונש המתייחס לאדם בהתאם להתנהגותו,אם ישמור את התורה-אזי "ונתנה הארץ יבולה", אך אם חלילה ירחק מדרך הישר:"ועצר ה' את השמים..."
הנון= מסמלת גם את נשמתו של האדם:"נר ה' נשמת אדם,חופש כל חדרי בטן"[משלי כ,כ"ז,רש"י שם]
גם המצוות-יש בהן ניצוץ אלוקי:"כי נר מצווה.."[משלי ו,כ"ג]
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות הקשורות ל:"שמיני":
1] ברית מילה לתינוק ביום השמיני להיוולדו:"וביום השמיני יימול בשר עורלתו"[ויקרא י"ב,ג]
2] ירבעם המלך קובע חג בחודש השמיני:"ויעש ירבעם:חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה:ויעל  על המזבח:אשר עשה בבית אל בחמישה עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר
בדא מלבור ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר" [מלכים א י"ב,כ"ב-כ"ג]
3] שלמה המלך סיים לבנות את המקדש:"ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים".
[מלכים-א,ו,ל"ח]
4]השנה השמינית –היא השנה לאחר השמיטה:"וזרעתם את השנה השמינית,ואכלתם מן התבואה ישן:עד השנה התשיעית.."[ויקרא כ"ה,כ"ב]
5]שמינית-הוא כלי נגינה עתיק שהיו לו שמונה מיתרים:"למנצח בנגינות על השמינית"[תהלים ו,א]
6] המשיח הוא אחד משמונה נסיכי אדם:"והיה זה שלום אשור,כי יבוא בארצנו  וכי ידרוך  בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עולם"
האות ח'- בגימטרייא=8 והיא מופיעה  במילה: משיח,חירות,חשמונאי.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה:
כי המספר ה"שמיני" יש בו כוח מיוחד והוא אוצר בתוכו רבדים של קדושה וקשר הדוק בין הבורא למאמיניו.
הוא מספר מעל הטבע ומסמל את הכוח הניסי.
שמיני בגימטרייא="שמע"-ראשי תיבות:שאו מרום עינכם..."
יהי רצון ועם ישראל ילך בדרך התורה  ובע"ה יזכה לניסים ונפלאות,כנאמר:"ישועת ה' כהרף עין"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 באפריל 2013

שמיני/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמיני/שיר מאת: אהובה קליין ©
שמיני מספר נשגב
מעל הטבע ניצב
בצל השכינה ישכון
האוחז בידיו ניצול.

שמיני יום מקודש
חגיגה לילוד החדש
נכנס בברית אברהם
מעתה יהודי מושלם.

שמיני כלי נגינה
שמונה מיתרי פנינה
ינגנו צלילים ערבים
לאוזן  ינעימו בנעימים.

שמיני יסמל ניסים
כדוגמת ניצחון המכבים
בסיוע  מלך המלכים
חנוכה לנצח חוגגים.

שמיני  למילואים-ר"ח ניסן
בו הוקם המשכן
ראשון לברכת כוהנים
ראשית קרבנות  הנשיאים.

שמיני רומז משיח
חיש צפונות יפענח
כהרף עין יגיע
עם ישראל יפתיע.


הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]
[בספר מיכה נאמר: כי המשיח הוא:" משמונה  נסיכי עולם"
מיכה, ה,ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר