יום חמישי, 1 בנובמבר 2012

פרשת וירא- במה חטאו אנשי סדום?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- במה חטאו אנשי סדום?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו הכתוב מתאר את המתרחש בסדום:
"ויאמר ה' זעקת  סדום ועמורה כי- רבה וחטאתם כי כבדה מאד: ארדה—נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה...וייגש אברהם ויאמר: האף תיספה צדיק עם רשע אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר?...." [בראשית י"ח,כ-כ"ה]
השאלות הן:
א] אילו חטאים חטאו אנשי סדום ועמורה?
ב] מדוע הקב"ה אומר:"ארדה-נא ואראה"-הרי ה' הכול יכול - רואה את החטאים ממקום מושבו?
ג] על מי בדיוק - מבקש אברהם רחמים בתפילתו לה"?
התשובה  לשאלה א]
למען האמת,אין התורה מפרשת בגלוי מה היו חטאיהם של אנשי סדום ועמורה,אלא רק מדגישה שהם היו כל כך רעים שהזעקה עלתה משם לשמים.
רש"י מפרש: כי מדינה שלמה חטאה והוא מתבסס על המילה:"הכצעקתה"-הנאמרת בלשון יחיד  ואינה נאמרת: בלשון רבים:"הכצעקתם"- לכן הוא מסיק כי מדובר במדינה אחת אשר כללה את חמש הערים:סדום,עמורה,אדמה,צבויים וצוער.
רש"י מביא  גם את דעת חז"ל האומרים: כי ריבה אחת נתנה לעני כד ובו לחם, לפיכך נענשה על ידי אנשי סדום- היא  צעקה היות והתעללו בה,מרחוה בדבש והעלו אותה על גג החומה ובאו דבורים ועקצו אותה.[סנהדרין ק"ט]
ויש דעה שונה בב"ר [מ"ט, ו]:נערה נתנה לחברתה כד קמח לפי שרצתה להצילה ממוות  בהיותה  במצב של רעב,בתגובה על כך- אנשי סדום שרפוה.
אכזריותם וקשיחותם של אנשי סדום כלפי העניים מוזכרת גם
בתנ"ך:"הנה זה היה עוון אחותך,גאון שבעת-לחם ושלוות השקט היו לה ולבנותיה, ויד עני לא החזיקה"[יחזקאל פרק ט"ז].
"בעל העקדה":שואל ומתפלא, מדוע אין גנותם של אנשי סדום נאמרת במפורש  בדברי יחזקאל?
והוא טוען כי חטאם היה בכך שלא עשו חסד,הדבר התבטא ביחסם השלילי לשכבות הדלות והעניות שמנת חלקם היה  סבל רב.
הוא מגיע למסקנה זו: על סמך התבוננותו במעשה אנשי סדום שבאו עד פתח ביתו של לוט-עשו זאת  מתוך רגש של נקמה-ללמד את "האנשים" שהתארחו אצלו-שבפעם הבאה לא יבואו עוד.
כפי שהכתוב מתאר:"..ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על- הבית מנער ועד זקן וכל-העם מקצה ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם" [בראשית י"ט,ד-ו]
חז"ל[בסנהדרין דף ק"ט] מגלים רמזים במקראות לעבירות נוראות בכל השטחים שביצעו אנשי סדום,אבל בסופו של דבר- עונשם נחתך בעבור התנהגותם הרעה כלפי הזולת.
"תפארת שלמה" סובר:כי הזעקה של אנשי סדום יוצאת מפיהם שלהם-לפי שהיו מציקים איש לרעהו,לא חיו בשלום יחדיו-לא היו מאוחדים,לכן נאמר:"וחטאתם כבדה מאד".
התשובה לשאלה ב]
רש"י עונה:כי יש כאן מגמה ללמד את הדיינים שלא יפסקו דיני נפשות, אלא על סמך ראייה מקרוב בלבד.
רעיון זה הסביר רש"י גם אצל דור הפלגה.
ותנחומא גם שואל שם[בראשית י"א,ה]:"וכי הוא צריך לרדת ולראות? והלא הכול צפוי וגלוי לפניו?שנאמר:"ונהורא עמה שרא' ",
[דניאל ב,כ"ב] אלא ללמד לבריות שלא לגמור את הדין,ושלא לאמור דבר מה שלא רואין"[י"ח]
אם נתפלא מדוע רעיון זה של הקב"ה לרדת ולצפות מקרוב במעשה החוטאים? חוזר פעם שנייה  כאן-אצל אנשי סדום?
מביא רש"י פירוש ב]
"ארדה נא לסוף מעשיהם,כפי שמצינו אצל משה כשהרג את המצרי:
"וירא כי אין איש"[שמות ב,י"ב]עתיד לצאת ממנו שיתגייר".
התשובה לשאלה ג]
רבי שמשון רפאל הירש מפרש:אין הכוונה לבקשת רחמים על ידי אברהם - על צדיקים שיושבים בקרב החוטאים במקרה,אלא על חמישים צדיקים שבאו במיוחד להחזירם למוטב.
מפני שאדם צדיק  אינו רשאי להפקיר את התושבים ולהסתגר בשטח שלו במחשבה:"אני את נפשי הצלתי",אלא עליו לבוא במגע איתם ,להוכיחם על מעשיהם ולהשפיע עליהם למען יפנו לנתיב טוב וחיובי.
לסיכום, ניתן להסיק לאור האמור לעיל:כי אנשי סדום היו כה אכזרים,לא הייתה להם רגישות לעניים וגם היו מסוכסכים בתוך עצמם.
לא חיו בשלום איש עם רעהו ולכן נענשו קשות.
הרמב"ן טוען כי ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת-ארץ קדושה,אשר אין בכוחה לשאת תועבה,לכן נענשו באופן כה קשה, כפי שהכתוב מתאר:"וה' המטיר על- סדום ועל עמורה גופרית ואש מאת ה' מן השמים ויהפוך את- הערים האל ואת כל---הכיכר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה" [בראשית י"ט,כ"ד-כ"ה] עונש זה בא גם במטרה להרתיע את החוטאים בקרב ישראל.
יהי רצון כי לעתיד לבוא לא יחטאו עוד ,אלא כולם ישובו אל התורה הקדושה -וילכו בדרכה כפי שנאמר:
"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"
[משלי ג.י"ז]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם והכנסת האורחים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם והכנסת האורחים/ שיר מאת אהובה קליין (c)

כחום היום חמה מסנוורת
סמוקת לחיים לסביבה מחייכת,
אברהם מצפה בכיליון עיניים
לאורחים מארבע רוחות שמים.

גופו לוחש כאבים
רוחו נוסקת גבהים,
בליבו מחול חסדים
תווי אהבת הזולת מתנגנים.

אברהם דבק במטרה
לפתע תגלית מסעירה:
שלושה אנשים קרבים בצעידה
אברהם ינוע לקראתם בדהירה,
ידיו יפרוש ככנפי יונה.

אברהם איש המעשים
פיו ימעט במילים,
מעט מים יגיש לרחיצה
וכיד המלך יציע  סעודה.

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: וירא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- הכנסת אורחים,השפעה לדורות-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא-הכנסת אורחים,השפעה לדורות - כיצד?
מאת:  אהובה קליין.
הפרשה פותחת בנושא בעל חשיבות רבה:
אברהם מכניס אורחים, וכך הדבר  מתואר בכתובים:
"וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח- האוהל כחום היום, ויישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל
וישתחו ארצה ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעינך אל- נא תעבור מעל עבדך: יוקח- נא מעט- מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה פת- לחם וסעדו ליבכם אחר תעבורו, כי על- כן עברתם על- עבדכם.."
 [בראשית י"ח,א-ו]
תוך כדי עיון בכתובים, מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א]  מדוע התורה מציינת את מזג האוויר:"כחום היום"- וכי פרט זה חשוב כל- כך?
שאלה ב] מדוע באו ,דווקא , שלושה אנשים, ואין הכתוב מפרט  מייד כי  היו אלה שלושה  מלאכים ?
שאלה ג]  כיצד קיבל אברהם את האורחים ואיך הדבר השפיע לדורות?
שאלה ד]  מה ניתן ללמוד על אברהם כתוצאה מהתנהגותו?
התשובה  לשאלה א] רש"י אומר: מהתיאור: "כחום היום"- ניתן ללמוד
כי הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה- כדי שאברהם לא יטריח עצמו לקבל אורחים- לפי שאותו יום היה השלישי למילתו ועל- כן הוא לא חש בטוב, רש". מסתמך על המקור:"ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים"[בראשית ל"ד,כ"ה]
מאחר והקב"ה ראה כי אברהם מצטער-  כי אין ביכולתו לקיים את המצווה,שלח אליו שלושה מלאכים בדמות אנשים.
יש דעה של הצדיק הקדוש משפיטיבקה שאומר:כשראה אברהם שהקב"ה מוציא את החמה מנרתיקה- הבין שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה-ולכן הסיק מכך: שבשעה שיבואו אליו אורחים, לא יתחשב בנוכחות השכינה.
אלא, יקדים לקבל  פני האורחים.
התשובה לשאלה ב] רש"י  מסביר את סיבת בוא שלושת המלאכים
וההסבר הוא:
אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, לפיכך באו שלושה מלאכים.
האחד-  בא לבשר את הולדת יצחק.
השני - להודיע על הפיכת סדום ועמורה.
השלישי – תפקידו היה- לרפאות את אברהם ביום השלישי למילתו לפי שהוא חש כאבים.
האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב מסביר: אברהם היה איש חסדים, שהרי העולם עומד על שלושה יסודות: תורה, עבודה, גמילות חסדים.
אברהם  נטל את המידה האחרונה שבהם: גמילות חסדים.
הוא כל כך השתוקק לקיים את מצוות  הכנסת אורחים,הוא  המתין שלושה ימים וכל יום של צפייה נחשב לעשייה בפועל ולכן אברהם היה בבחינת:"חשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה"
 [ברכות ו, ע"א]
לכן, מכל יום שהשתוקק  בקיום המצווה והמתין- כאילו קיים אותה בפועל ומכוון שמכל מצווה שאדם נוהג לקיים- נברא מלאך, אחרי שלושה ימים של המתנה-  נבראו שלושה מלאכים, אין הכתוב מציין בפירוש שהם היו מלאכים,וזאת במטרה להעצים את גדולתו של אברהם, המתייחס לכל אדם באשר הוא-  בסבר פנים יפות.
לעומת זאת ,לוט התייחס יפה למלאכים ביודעו בוודאות מי הם.מעניין כי הרמב"ן אומר:  שלוט לא היה צדיק תמים.
התשובה לשאלה ג]
אברהם אבינו התנהג עם המלאכים באופן מיוחד:" אמר ר' יהודה, אמר רב: כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו- עשה הקב"ה לבניו בעצמו, מה שעשה אברהם ע"י שליח – עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח, ואל הבקר רץ אברהם- כנגד זה:" ורוח מאת ה' וכו", יוקח  נא מעט מים- והכית בצור ויצאו מים"[בבא מציעא א, פו]
ורש"י מסביר:"יוקח נא,ע"י שליח,והקב"ה שילם לבניו ע"י שליח, שנאמר:"וירם משה את ידו ויך את הסלע"
כלומר, היות ואברהם גם ביום השלישי למילתו התאמץ מעל הטבע וכל זה למרות שסבל כאבים- כך נהג ה' מידה כנגד מידה בעם ישראל, כתוצאה  מכך ישראל במדבר- זכו גם לניסים מעל הטבע: מן- מן השמים  ,הוצאת מים מהסלע.
ובשכר שאברהם נהג במצוות הכנסת אורחים- מעל הטבע, זכו עם ישראל ממש לניסים במדבר.
התשובה לשאלה ד]
מתוך התבוננות בדרכיו של אברהם- אבי האומה ,ובמיוחד מאופן התנהגותו בהכנסת האורחים - המלאכים,נראה שהוא עשה למענם מעל ומעבר וכל זאת מתוך מסירות נפש עצומה בעודו סובל כאבים.
כיאה לצדיק, הוא מיעט במילים והרבה במעשים- מכאן לומדים חז"ל:
"אמור מעט ועשה  הרבה"
מצב הפוך ראינו אצל  עפרון,  אשר מכר  לאברהם את מערת המכפלה בכסף מלא ,למרות שתחילה אמר שאיננו  מעוניין בכסף כלל.
"מעשה אבות סימן לבנים"
מסיבה זו גם ישראל הקדימו נעשה לנשמע בזמן קבלת התורה.
[גמרא , מסכת שבת]
לכן, מכל האמור לעיל ניתן להסיק : כפי שאברהם התנהג עם המלאכים כך הקב"ה התנהג עם ישראל, וגם ישראל הושפעו מאברהם  אבינו בהתנהגותם.
יהי רצון ונמשיך לעתיד להידמות לאברהם אבינו בכל דרכיו וכך ,בע"ה , מובטח לישראל רק טוב.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם איש חסדים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם איש  חסדים / שיר מאת אהובה קליין (c)

אברהם איש חסדים-
מנסה לבקש רחמים   -
על אנשי סדום החטאים.
בשרו נעשה חידודים.

אברהם איש חסדים,
בפיו מילות תחנונים.
נשמתו בוערת בעצמותיו-
כשדה קוצים –מראשותיו.  

אברהם איש חסדים,
תר אחרי כמה  צדיקים-
כמסייר בשטח דרדרים
ומייחל לקטוף שושנים.       
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם מקבל את פני המלאכים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח- האוהל כחום היום: וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו"[בראשית י"ח,א-ב]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.b21m6bst5d1sqv2wfu36.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם מכניס אורחים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם מכניס אורחים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

כחום היום אברהם יושב
משקיף למרחקים גופו כואב
מתאווה להכנסת אורחים
לקבלם בהארת פנים.

לפתע יגיחו שלוש דמויות
בגדיהם מאובקים פנים גלויות
אברהם נחפז לקראתם כאיילה
כל עצמותיו תאמרנה שמחה.

בחמימות  נלהבת יתקבלו המלאכים
רבים המעשים מעט המילים
רחיצת רגליים מאכלים דשנים
אברהם ושרה מארחים מושלמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת וירא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם אב המון גויים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם אב המון גויים/
אהובה קליין (c)

אברהם- אב המון גויים,
עמד בעשרה ניסיונות קשים.
ניצל מאור כשדים
ולעקוד את בנו – הסכים.

אברהם- אב המון גויים-
ניתץ, שבר- האלילים.
כחום היום- אירח אורחים
ואל ה'- קירב תועים.

אברהם- אב המון גויים,
ניסה להגן על סדום- הרשעים.
איש חסד ורב  פעלים,
זכה להבטחת הארץ והבנים.

אברהם- אב המון גויים-
מיעט בדיבור והרבה במעשים-
משורשי האומה היהודית-
שפת קודש  לה – ייחודית.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר