יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

עם רדוף ברכות/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עם רדוף ברכות
שיר מאת: אהובה קליין©

עם דבק בעץ החיים
שומע בקול אלוקים
מתמיד לשמור ולעשות
כל עשרת הדיברות.

כמו מאש ירחק מפשעים
ביודעו  כי הם פירות באושים
שותה בצמא דברי חכמים
מעיינות חכמה לחיך ערבים.

נעשה עליון על כל הגויים
מטר ברכות אותו משיגים
רודפות אחריו כאיילות
הן בערים והן בשדות.

פרי בטנו  ואדמתו מבורך
עושרו ללא גבול יארך
לא ידע מחסור ודאגה
עם קדוש ישיש ברננה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא  [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ברוך טנאך ומשארתך" [דברים  כ"ח,ד]
הטכניקה: שמן על בד.ao9ei5gob215sj6btwxh.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

פרשת כי תבוא-באילו תנאים ישיגו הברכות את ישראל?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת כי תבוא- באילו תנאים ישיגו הברכות את עם ישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו ישנה הבטחה אלוקית לעם ישראל שהברכות ישיגו את העם וזאת במידה ויקיימו את מצוות התורה כפי הנדרש.
וכך התורה מתארת זאת:
"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את-כל מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום,ונתנך ה' אלוקיך עליון על כל גויי הארץ:ובאו עליך כל- הברכות האלה והשיגך,כי תשמע בקול ה' אלוקיך:ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה:ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך,שגר אלפיך ועשתרות צאנך:ברוך טאנך ומשארתך: ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך"
[דברים כ"ח,א-ז]
השאלות הן:
א] מה המשמעות לכך שהברכות ישיגו את עם ישראל?
ב] מדוע התורה מברכת גם בעיר וגם בשדה וכי יש הבדל בין שני המקומות?
ג] מדוע התורה הקדימה בברכות :ראשית את- פרי הבטן ורק אחר כך את ברכת הפירות והלחם,לעומת זאת בקללה,תחילה באה קיללת המזון ורק אחר כך קללת הבנים?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי  רבינו בחיי:הכוונה שעם ישראל לא יצטרך לרדוף אחר הברכות,אלא הן תרדופנה אחריו ותשגנה  אותו.
האבן עזרא מפרש דברים דומים:הברכות תבואנה בעצמן:"והשיגוך"-בלי לגעת בהן.
רבי עובדיה ספורנו מסביר:גם כשעם ישראל לא יעשה השתדלות להשיג את הברכות,אלא יעשה את תורתו  קבע ומלאכתו עראי-הברכות יגיעו ללא מאמץ מיוחד.
רבי יששכר דוב מבלז אומר:גם אם עם ישראל יברח מהברכות מחוסר שכל  טוב ,או מחשבה- הברכות ישיגוהו כפי שהתורה מבטיחה.
רבי משה חיים מסאדילקוב[נכדו של רבי ישראל בעל-שם-טוב] מפרש:
ישנו מצב שאדם אינו יודע מה טוב לו והוא מתרחק מהטוב בחושבו שזה  דווקא רע,גם במצב כזה ישנה הבטחה אלוקית כי הברכות יגיעו אליו וישיגוהו,על כך גם התפלל דוד המלך:"אך טוב וחסר ירדפוני כל ימי חיי"[תהלים כ"ג,ו]
בעל:"נתיבות משפט:[רבי יעקב לוברבוים מליסה]מצטט:  את דברי  חכמים ז"ל במסכת קידושין[ל"ט,ע"ב]:"שכר מצווה בהאי עלמא ליכא"-כלומר שכר המצוות אינו משולם לאדם בעולם הזה ולכן כל השפע האלוקי אשר ה' נותן  למקיימי המצוות –מטרתם  לאפשר לקיים מצוות נוספות,כי ברגע שאדם רגוע,ולא חסר לו דבר -זה נותן לו את הכוח להמשיך בקיום מצוות רבות ושונות.
בעל:"חפץ חיים" אומר:ברכות רבות מצויות בידי הקב"ה.  מי שזוכה בברכה זו:"כי תשמע בקול ה' אלוקיך" באותה דרך מרעיפים עליו משמים  ברכות רבות.
הרב  יצחק ניסנבוים אומר:"כי תשמע בקול ה' אלוקיך" זוהי ברכה בפני עצמה,מפני שבנוהג שבעולם מרוב טוב ושפע -האדם עלול לשכוח את הקב"ה המעניק לו את כל צרכי מחייתו כמו שכתוב:"וישמן ישורון ויבעט" וכאן ישנה הבטחה שגם בזמנים טובים עם ישראל ימשיך להיות דבק בה' כמו בימים קשים.
התשובה לשאלה ב]
אומנם  לפי הפשט ישנה הבטחה לשומרי המצוות ברכות והצלחות בכל עמלם:
בעיר- בתחום המלאכה והמסחר ,ובשדות- בתחום הזריעה הנטיעה והקצירה. כפי שאמר זאת משה:"כי ה' אלוקיך ברכך בכל מעשה ידך" [דברים ב,ז]
לפי דעתו של :"החתם סופר":מסתבר שאכן קיים הבדל בברכות בין העיר לשדה:בעיר יש קשר בתוך הקהילות-הן קשרי מסחר והן קשר תורני ,לפי שהרבנים  מלמדים ומפיצים תורה בקרב התושבים.
ואילו השדה הנמצא בכפרים: מסמל שלווה,אויר צח והרבה רגיעה.והתושבים מכירים זה את זה ומסייעים איש לרעהו בעת הצורך מתוך אהבה לזולת.
נאמר במסכת:בבא מציעא[ק"ו,ע"א] שנינו משמו של רב:"ברוך אתה בעיר"
על כך אומר:בעל "תורה תמימה"[רבי ברוך אפשטיין]:
כאשר אדם רוכש דירה, טוב יעשה אם יקפיד לגור  בקרבת בית הכנסת.לפי שהדבר יקל עליו  להיות בין עשרת  המתפללים הראשונים במניין, כך שגם אם יבואו אחריו מאה איש,הרי הוא מקבל שכר כנגד כולם.
בנוסף לכך,עצם השכנות שלו עם בית הכנסת תורמת גם לחייו הגשמיים בכך שבמהלך היום אינו שוכח את בית התפילה הנמצא לידו.
התשובה לשאלה ג]
רבינו בחיי אומר: כי בברכות- התורה הקדימה את פרי הבטן  לברכות המזון,אך בקללות התורה נהגה הפוך,תחילה הזכירה את המזון ורק אחר כך את פרי הבטן,ללמדך שאם אדם חייב להיענש על חטאיו העונש בא עליו בהדרגה,תחילה על ממונו ואחר כך אם לא יחזור למוטב,חס ושלום –על גופו.
הרמב"ן אומר:כי בברכות-  התורה הקדימה פרי בטן[ברכת הבנים] ורק אחר כך:"טנאך ומשארתך" שזוהי ברכת הלחם והפירות- היות ופרי הבטן חביב יותר על האדם מאשר ברכת מזונו ואילו בקללה -התורה הקדימה תחילה את הקללה על המזון ורק אחר כך את הקללה על ברכת הבנים ,כי תחילה העונש מכה ברכושו של האדם ואם לא ישוב לדרך התורה ייענש בפרי בטנו שזו  מכה קשה יותר מאשר הקללה במזון.
לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה כי גם בימינו אנו,כאשר נושבות רוחות מלחמה בארצנו ונשמעים איומים מידי פעם מהאויבים סביב ,הרי התורה מבטיחה שאם נהיה כולנו דבקים במצוות,אלוקים ישפיע עלינו שפע ברכות וייתן את עם ישראל עליון על כל הגויים.
אך עם כל זה ,עלינו להתכונן מבחינה צבאית כפי שראינו זאת אצל יעקב אבינו,
כאשר התכונן לקראת  פגישת  עשיו וארבע מאות אנשיו אשר באו לקראתו, בשלושה מישורים:דורון,תפילה,מלחמה.
מי ייתן ועם ישראל ישכיל לקיים את מצוות התורה: מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו ואז יתקיימו בו כל הברכות המובטחות בתורה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

פרשת כי תבוא- מדוע יש צורך בקבלת תורה מחודשת?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא- מדוע יש צורך בקבלת תורה מחודשת ?
אהובה  קליין
אחד הנושאים המעניינים בפרשה, הוא האספות העם מול הר גרזים- הר הברכה ומול הר עיבל- הר הקללה.
כפי שכתוב:" ויצוו משה את העם ביום ההוא לאמור: אלה יעמדו לברך את העם על- הר גרזים בעוברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין: ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולון דן ונפתלי וענו הלויים ואמרו אל כל—איש ישראל קול רם,,," [דברים כ"ז ,י"א-ט"ו]
גם במעמד הר סיני וגם במעמד זה הושמעו לעם -דברי תורה  ובשני המקרים העם  אישר בפיו את הסכמתו לקבלת הדברים .
 בהר סיני ,כאשר משה רבנו הקריא את ספר הברית כל העם ענה בלב אחד כאיש אחד:"נעשה ונשמע"!
ואילו  כאן-  במעמד הברכה והקללה שוב באו בני ישראל בברית ה'.
הלויים הקריאו י"ב ברכות -להולכים בדרך ה',י"ב קללות - לסוטים מדרך ה' והעם ענה:"אמן" לאות הסכמה.
יותר מאוחר [יהושע ח, ל"ד] הקריא יהושע שישים ושמונה ברכות וקללות שמוזכרים בפרשתנו  ובסופם כתוב:"אלה דברי הברית אשר ציוה ה' את משה לכרות את בני ישראל" [דברים  כ"ח,ס"ט]
העם קיבל שוב את התורה בקללה ובשבועה.
נשאלת השאלה, מדוע יש לחזור ולתת את התורה מחדש?
התשובות הן:
א] דור המדבר כמעט נכחד לגמרי בטרם נכנס לארץ ישראל, לכן לא הייתה אפשרות שיוכלו להעביר הלאה את התורה לדור החדש- לבנים -שהרי בדרך כלל דור האבות צמוד  לדור הילדים ויש באפשרותו להעביר את התורה מדור לדור, אבל האפשרות הזאת כמעט ואינה קיימת.
ב] ברגע שעם ישראל נכנס לתוך ארץ ישראל התורה מקבלת:"נשמה" גבוהה , כשם שבעולם הגשמי הזהב נחשב למתכת יקרה מאד- כך ברמה הרוחנית התורה היא יקרה מזהב, כמו שאומר דוד המלך על מצוות התורה:"הנחמדים מזהב ומפז רב .." [תהילים י"ט,י"א]
התורה מבטיחה לעם ישראל : אם ישמור את התורה, אין לו מה לחשוש מהאויבים סביב, הוא בע"ה ינצח אותם כפי שכתוב:""והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום ונתנה ה' אלוקיך עליון על כל גויי הארץ"[דברים כ"ח,א]
התורה נמשלה למים,כמו שנאמר אצל[ישעיה נ"ה,א] " הוי כל צמא לכו למים" המים מסמלים את התורה, כפי שהאדם אינו יכול לחיות ללא מים המשמשים גם לשתיה, לנטיעה, לבניה ולקיום החיים עצמם ולטיהור הגוף, כך גם העולם והאדם אינם יכולים להתקיים ללא תורה
וכשם שאדם שאינו יודע לשוט בסירה במים- אובד מן העולם- כך גם אדם שאינו קשור לתורה אובד מן העולם.
כשם שהמים נשמרים בדרך כלל-  בכדי חרס ולא בכדים העשויים ממתכת יקרה כגון:זהב, כסף.
כך התורה מתקיימת אצל אנשים ענווים ושפלי רוח ולא אצל אנשים גאוותנים ומתנשאים.
ויש להיות עמלים בתורה- בנוסף הלימוד לקיים בפועל את מצוותיה.
כמו שאמר ר' שמעון בן חלפתא: אדם שלמד תורה ואינו מקיים את מצוותיה  עונשו חמור יותר מאדם  שלא למד תורה  ואינו שומר תורה ומצוות.
הוא מסביר זאת על-ידי משל: מעשה במלך שהכניס לשטח שני פועלים ,האחד היה נוטע עצים ומייד עוקר והורס אותם , השני לא  נטע כלל.
כמובן שהמלך כעס יותר על האדם שגם נטע וגם עקר את העצים.
התורה מבטיחה:"יקימך ה' לעם קדוש,,כי תשמור את מצוות ה' אלוקיך והלכת בדרכיו" [דברים כ"ח,ט]
על כך אומרים חז"ל: רק כאשר עם ישראל יקיים בפועל את המצוות נקרא בפי ה' בנים.
למה הדבר דומה? לנסיך שפנה אל אביו המלך וביקש שיסמן אותו בתוך מדינתו כך שכולם ידעו שהוא שייך למשפחת המלוכה,
ענה לו אביו- שילבש בגדי מלכות וכתר על ראשו וכולם יבחינו בו שהוא בן המלך.
כך הנמשל: אומר ה' לעם ישראל, רוצים אתם שכולם ידעו שאתם בניי- עסקו בתורה וקיימו את מצוותיה-
וכולם יבינו שאתם בניי.
יהי רצון ועם ישראל כולו יתחזק בלימוד התורה ובקיום המצוות וכך יהיו בנים לה' ולא יחששו משום אויב המאיים עלינו  ונזכה בע"ה במהרה לגאולה שלמה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא- מסרים נפלאים בפרשה-כיצד?/

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


פרשת כי תצא- מסרים נפלאים בפרשה- כיצד?
אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוק:"כי תצא למלחמה על---אויבך  ונתנו ה' אלוהיך בידך ושבית שביו"
השאלות המתעוררות הן:
א] באיזו מלחמה מדובר?
ב] מדוע כתוב:"כי תצא"- בלשון יחיד,הרי הפניה לעם ישראל כולו?
ג] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות  ליציאתו של אדם?
ד] איזה רמז יש במילה:"תצא"?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: מדובר במלחמת רשות- כלומר כאשר עם ישראל  יעלה בדעתו לצאת למלחמה על אויביו-רש"י מסתמך על המשך הפסוק – המזכיר את עניין השבי והרי במלחמת ארץ ישראל אין לומר :"ושבית שביו" לכן כאן אין הכוונה למלחמת יהושע שמטרתה הייתה כיבוש ארץ ישראל.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעת חז"ל: מדובר כאן:"כי תצא" בלשון יחיד –כדי ללמד את עם ישראל כי ניתן לנצח את האויבים בתנאי שהעם מאוחד כאיש אחד בלב אחד.
בדומה למצב שבני ישראל היו שרויים בזמן מתן תורה בהר סיני.
חז"ל מביאים הוכחה לדבריהם:"דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו,ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת,היו מנצחים במלחמה"[ירושלמי פאה א,א]
ויש האומרים: כי מדובר במלחמת היצר של האדם- יצר הרע המנסה להכשיל את האדם בכל הזדמנות, האדם חייב להיות ערני ומוכן להילחם בכל עת נגד יצרו ולהכניעו.
רבי מנחם מנדל מקוצק אומר:כי מתוך המילים:"כי תצא" ניתן ללמוד שאין לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהאויב יפתיע, אלא יש להקדים רפואה למכה ולתפוש יוזמה ולהכות באויב ראשון באדמתו שלו- ואז מובטח:"ונתנו ה' אלוקיך בידך"
הדבר אמור גם  לגבי מלחמתו הפרטית של האדם נגד יצר הרע.
עליו לפעול בנחישות נגד יצר הרע כדי למנוע ממנו מראש התחברות אליו, אך אם לא יעשה כך, הדבר יכול יגרום לקשיים וכשירצה להיאבק  נגד היצר- יהיו לכך מכשולים מרובים.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות ליציאתו של אדם:
1]  "ויצא יצחק לשוח בשדה" [בראשית  כ"ד,כ"ג]
כאן המשמעות- יציאה לשדה כדי להתפלל מנחה בזמן שקיעת החמה.
2]"ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשיו אחיו בא מצידו": [בראשית כ"ז, ל]- המשמעות לצאת מפנים הבית, או האוהל - אל החוץ.
3] "יצא אדם לפועלו ולעבודתו" [תהלים ק"ד,כ"ג]- הכוונה יצא אדם יום, יום-לפעילותו הגשמית –עבודתו לפרנסת בני ביתו ולעבודתו הרוחנית-תפילה ולימוד תורה.
4] "כי תורה מאיתי תצא " [ישעיהו מ"א,ד]- במשמעות הפצת התורה ברבים.
5]"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"[בראשית כ"ח,י]- יציאה ממקום מגורים אל מקום אחר.
התשובה לשאלה ד]
"תצא" בגימטרייא=יאיר ה'  דרכך.
בגימטרייא  נוספת= מגיד דבריו ליעקב.
"כי תצא" עולה בגימטרייא=ברוך ה' המברך.
מתוך כל האמור לעיל, ניתן להסיק כי על מנת  לצאת מאפלה לאורה,חייב אדם להציב לעצמו מטרות בחיים וכדי לזכות בהצלחת  במימושן- יש לחסות בצל אלוקים וכעם להיות תמיד מאוחדים- כאיש אחד ובלב אחד ולהאיר לזולת פנים , התוצאה לא תאחר לבוא,בע"ה תתגשם הנבואה:
"כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון" [ישעיה נ"ה,י"ב]
אמן כן יהי רצון.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יש ויצא אדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יש ויצא אדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יש ויצא אדם למלחמה
לאור ירח או חמה
כארי המסתער על טרפו
יניס בחסדי ה' אויבו.

יש ויצא אדם לשדה
מחדרי ליבו תפילתו נושא
כדוגמת יצחק בין הערביים
ישוח להנאתו יזעק לשמים.

יש ויצא אדם מהמייצר
ממעמקי עפר היישר  להר
דוגמת יוסף בן הזקונים
פתר חלומות השתחרר מאזיקים.

יש ויצא לחירות
בתום שנות עבדות
כציפור הפורסת כנפיה
לחופש מועדות פניה.

הערה: השיר בהשראת פרשת: "כי תצא"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ גדעון בוחר את חייליו טרם הקרב/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"....ויורד את- העם אל- המים ויאמר ה' אל גדעון כל אשר-ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות:ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם שלוש מאות איש וכל יתר העם כרעו על- ברכיהם לשתות מים: ויאמר ה' אל-גדעון בשלוש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדיין בידך.."

 [שופטים ז,ה-ח]

הטכניקה: שמן על בד.
5px8cc5zdiecvvabcjle.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר