יום רביעי, 4 ביולי 2012

סיפור לפרשת בלק/האתון החכמה/מאת: אהןבה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
סיפור לפרשת בלק/האתון החכמה/ מאת: אהובה קליין.(c)
[מתאים לילדים]
יהודה היה איכר חרוץ ובמשך שנים היה עובד את אדמתו,
חורש בעזרת מחרשה הרתומה לאתונו את שדהו.
באחד הימים בעודו אוחז במחרשה והאתון מושכת אותה כדי ליצור  תלמים באדמה.
האתון נעצרה במקומה  ולא רצתה להמשיך בחרישה.
היא כופפה את ראשה והתחילה לחפור באדמה.האיכר מאד כעס והחל לצעוק:"מה קרה לך?"
לפתע ניגש אליה והניח את ידו ליד פי האתון."אני אינני מאמין"! צעק האיכר בהתרגשות.
"איזו אתון חכמה, הנה מטבע זהב עתיק, ודאי מטבע  יקר מאד!"
אכן התברר כי המטבע עוד מתקופת שלמה המלך.כעת יהודה היה עשיר מאד.
הוא החליט למכור את אתונו, מעתה חייו יהיו קלים יותר,ויהיה לו פנאי רב יותר ללמוד תורה.
באחד הימים הגיע אליו אדם נוכל וקנה את האתון במחיר גבוה.
אך שילם את מלוא הכסף בשטרות מזויפים,רק אחרי כמה ימים גילה  יהודה את התרמית,הוא לא ידע את נפשו מרוב צער,הוא נשא תפילה לה' בבכי וכאב.
באותו זמן הנוכל ניגש לשדהו וניסה להעביד את האתון בחרישה  בחלקת אדמתו.
אך ראו זה פלא, האתון עמדה במקום אחד ולא רצתה לעבוד בעקשנות,למרות שהרשע  החל מכה אותה ללא רחמים.
בלית ברירה השיב הנוכל את האתון החכמה ליהודה ורק לאחר שהחליף את השטרות המזויפים ושילם בכסף מלא, האתון הוחזרה אליו והסכימה לעבוד.
מה דעתכם על אתון חכמה זו?היא ראתה דברים שבעל הבית לא ראה.
האם הדבר מזכיר לכם משהו מהפרשה?
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בלעם והאתון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויפתח  ה' את- פי האתון,ותאמר לבלעם: מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים?"
[במדבר כ"ב,כ"ח]

הטכניקה: שמן על בד.vw1a2wirpw7gvkjogyyo.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בלק ומעלליו/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בלק ומעלליו/ שיר מאת אהובה קליין ©

בלק בן ציפור
בספינתו שואף לחתור
בתוך ים של מעללים
משתוקק  ישראל להעלים.

אל בלעם שולח שליחים
תוכניותיו מהכוח לפועל להשלים
מנסה לנווט בשר ודם
לשנות סדרי מלכות עולם.

מזימותיו צוללות לתוך מעמקים
ברכות פורחות  כלבלוב העצים
לב  שרים ומלכים בידי אלוקים
בניו אינו נוטש לעולמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק[חומש במדבר.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 1 ביולי 2012

פרשת בלק-סוד קיום עם ישראל-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בלק- סוד קיום עם ישראל- כיצד? / אהובה קליין

"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה  מצילנו מידם"
כך נוהגים אנו- להגיד בליל הסדר מידי שנה[בהגדת פסח]
תוך כדי  התבוננות  בפרשה, מבחינים אנו במלחמה  נדירה נגד ישראל,
כמוה לא נתקלנו- לאורך כל ההיסטוריה  של עם  היהודי וגם לא במקרא.
וכך מתוארת תחילת המלחמה בתורה:"וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב- הוא, וייקץ מואב מפני ישראל.... וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה... ועתה לכה- נא ארה- לי את העם הזה..." [במדבר פרק כ"ב, ב-ו]
השאלות המתעוררות בפרשה, הן:
א]  מה  גורם לבלק לרצות להילחם  נגד עם ישראל?
ב]  מדוע מחליט להשתמש באמצעי הקללות- ככלי נשק נגד העם?
ג]  במה שונה מלחמה- קונבנציונאלית לבין מלחמת מילים בפה?
ד]  מה הייתה  תוצאת המלחמה?
התשובה לשאלה א : בלק מלך מואב  חושש מפני ישראל:כפי שהוא מבטא  זאת במילים הבאות:[לזקני מדיין] "עתה ילחכו הקהל את- כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה..." [במדבר כ,ד]
כוונתו, שזה עם  מסוכן ולכן  מביא כמשל: את השור  המחסל את העשב  בפיו.
אברבנאל מסביר כך:"כאשר השור רועה, הרוק שבפיו נשאר בעשב ובהמה אחרת  כבר אינה חפצה לרעות שם".
רש"י אומר: כי השור רגיל לשלוח את  לשונו סביב פניו וכך מצליח לתלוש כל עשב וירק במהירות- ולכן מואב פוחדים מישראל שינהג בהם כשור המחסל את  סביבתו.
התשובה לשאלה ב, ג: מעניין, מדוע  בלק בוחר במלחמה בפה- באמצעות  קללות, מסתבר שבחוכמתו מבחין בין שני  סוגי מלחמה:
מלחמה רוחנית- שבה נלחמים בכוח התורה- בכוח הרוחני של עם ישראל וכאן התוצאה תלויה בחוסן העם, האם יצליח  לשמור על ערכי היהדות- דבר המגן
עליו מפני כל האויבים וגורם אף לניסים גלויים [ממש- כמו במלחמת היונים נגד המכבים]
כי ח"ו על-ידי  התנתקות מן היהדות ומסורת האבות- לא תהיה  לעם ישראל
תקומה ולא  תישאר שארית.
מלחמה קונבנציונאלית- מלחמה באמצעות כלי נשק, עיקר הצלחתה- בידי שמים,
כמו שנאמר:" ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" [שמות י"ד,י"ד]
ובאמת ההיסטוריה מוכיחה כי תמיד אלוקים מגן על עם ישראל:"כי לא ייטוש ה' עמו  ונחלתו לא יעזוב".
בלק ידע כי להלחם נגד ה'-  אין לו אף  סיכוי של הצלחה, אלא כישלון  מוחלט
הידוע מראש.
מהסיבה הזאת,  בחר במלחמה הרוחנית התלויה בעיקרה- בישראל ובכוחם להשיב מלחמה שערה וחשב, לישראל יש כוח בפה  באמצעות  - תפילה לכן גם הוא משתמש ככלי מלחמה בפה על- ידי  קללות.
התשובה לשאלה ד: כוונתו של בלעם הייתה לנתק את עם ישראל מתרבות עתיקת יומין- תורה ומצוות.
את זאת חשב להשיג באמצעות הקללות, אך כנגד  כך השאיר הקב"ה ברכה נצחית שבכוחה לשמר את המקור הרוחני- שעליו נשען עם ישראל- מקומות תפילה, בתי כנסת ובתי מדרש.
וכפי שכתוב בגמרא:" מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד" [מסכת ברכות [ח,א]
מקום התפילה מאיר לישראל ומגן עליו לאורך כל הדורות ומבטיח את קיומו לעד.
משום כך  קבעו חז"ל בכל בוקר בתפילת שחרית: להתחיל דווקא בברכה שנאמרה על ידי בלעם הרשע:"מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל.."
בברכה זו טמון סוד קיום עם ישראל.
רצה בלעם לקלל ויצא מברך .
יהי רצון, ונתמיד בקיום מצוות התורה ואלוקים יעמוד לצידנו בכל עת צרה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק-בלעם הרשע בדמות צדיק,כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בלק-  בלעם הרשע  בדמות צדיק, כיצד?
מאמר מאת: / אהובה קליין
בלעם מתגלה  בפרשה כאדם שכלפי חוץ מנסה להראות כצדיק, אך פנימיותו היא שקר,
במילים אחרות- יש כאן מעין אחיזת עיניים וצביעות באישיותו.
כל ההתרחשות מתחילה כבר בתחילת הפרשה, בלק בן ציפור- מלך מואב ירא מאד מעם ישראל
לאחר שניצח את אויביו בעזרת ה',בלק-  מלך מואב פונה אל זקני מדיין ואומר :"עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה"[במדבר כ"ב, ד] הוא  פוחד שמא עם ישראל ישחית את כל שדות המרעה שלהם.
הוא שולח מלאכים אל בלעם בן בעור הגר במקום בשם: פתור, יש כאלה הסוברים כי המקום נמצא על נהר פרת. ומבקש ממנו לקלל את עם ישראל.
בלק מבחין בחוכמתו- כי עם ישראל הוא עם מיוחד בעל ערך רוחני, לכן הוא חושב כי ניתן באמצעותו של בלעם שהיה נחשב בעיניהם לנביא  -להפעיל כוחות קסמים על עם ישראל ולהחליש אותו במיוחד לאחר שהיו  בחלקו כמה ניצחונות על אויביו.
בתגובה על כך, בלעם מנסה להראות צדיק הדור, הוא אינו מתעניין בשכר  טרחה שיקבל על עמלו, אלא אומר: כל פניה אישית  תעשה  לפי תאום עם ה' כפי שכתוב:"לנו פה  הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי" [במדבר כ"ב,ח] ובהמשך: " ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלוקים בפי אותו אדבר" [במדבר כ"ב, ל"ח]
שיא הרשעות של בלעם היא צביעותו- אחיזת  העיניים,  בלעם מזכיר  לנו את לבן הארמי בצביעותו- רשע המתעטף באצטלה של אדם צדיק וכשר.
ידוע לנו, מה הזהיר ינאי המלך את רעייתו:"אל תתייראי  לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים ולא מן הצדוקים- אלא מן הצבועים שדומים לפרושים- שעושים כמעשה זמרי ומבקשים שכר  של פינחס [סוטה כ"ב] דוגמא נוספת לרשע המתהדר בצדיקותו הוא- לבן שרצה להרוג את אליעזר- עבד אברהם, אך  כאשר ראה שאין ביכולתו לבצע את זממו הוא ניסה בטוב:"בוא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ?"[בראשית כ"ד, ל"א] וגם כלפי יעקב נהג בצביעות, בתחילה מתחנף אליו ואומר:"הכי אחי אתה ועבדתני בחינם?"[בראשית כ"ט, ט"ו] ובהמשך הוא מרמה בכל  זאת את יעקב אבינו- את בן אחותו!
בלעם מכריז כלפי חוץ בתמימות שהוא  נאמן לה'- שהוא צדיק וכשבאים המלאכים לבקש ממנו שיקלל את עם ישראל, הוא  שואל את ה' האם לקלל אנשים שהם חפים מפשע- בו בזמן שבלעם הכיר היטב את
עם ישראל ואת כל מה  שעבר עליו - הניסים שה' עשה להם מייד עם יציאת מצרים.- ה' אוהב אותם.
ויש דעה שאומרת: בזמן  מתן  תורה באו אליו מלאכי  אומות העולם ושאלו אותו לפשר הרעש הגדול-
של מתן תורה והוא ענה להם:"חמדה  גנוזה יש לו בבית גנזיו  וביקש ליתנה  ... לבניו : שנאמר:"ה' עוז לעמו ייתן..."[תהילים כ"ט, א] מצד אחד הוא מעוניין לשאול את ה' אך בפנימיותו הוא שונא את  עם ישראל.
נשאלת השאלה, אם מלך מואב- בלק - רצה כל כך לקלל את עם ישראל על ידי בלעם, איזו זכות יש לו בכל זאת על כך  שנקראה פרשה על שמו בתורה?
[בתורה ישנם  חמש פרשיות  על שם אנשים: נח, יתרו, קורח, בלק, ופינחס] חז"ל עונים על שאלה זו
[מסכת סוטה מ"ז,ע"א]
"בשכר ארבעים ושניים קורבנות שהקריב בלק- זכה ויצאה ממנו רות שממנה יצאו- דויד מלך ישראל ובנו שלמה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מים כמקור חיים-לאור התנ"ך/מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מים כמקור חיים –לאור התנ"ך
מאת: אהובה קליין ©

זה היה אמור להיות יום קיץ נחמד ועליז למשפחת אור,האימא זה עתה ,שבה מהגנון כשהתינוק חבוק  בזרועותיה וישן שנת ישרים  ,היא הצמידה אותו אל ליבה מרוב אהבתה העזה,
אך ,לפתע הבחינה כי הילד פוקח את עיניו מידי פעם, מנסה להתעורר,אך פניו לא כתמול שלשום,הוא איבד את ערנותו ועיניו בוהות בחלל,ללא חיוך. היא נתקפה חרדה,אך לא איבדה את עשתונותיה,  ניסתה לדובב אותו במילותיה החמות.
אך משהו לא הסתדר לה, הילד נראה חלש ,היא  שלפה  ,כהרף עין-את בקבוק המים והחלה משקה את הזאטוט.
והנה הפלא ופלא,אט,אט  פניו החלו להאיר,והוא הגיב על ידי הרמת ראשו -כפרח המתרענן לאחר השקיה.
מתברר שהילד פשוט לא שתה די  וגופו עבר תהליך התייבשות.
בזכות תושייתה של האם והמים הזכים,חזר התינוק לאיתנו.
בעונה זו, זקוק האדם לשתיה מרובה המהווה חלק נכבד מגופו.
מעניין, כי המים הם מקור חיים לחי ולצומח,אין העולם יכול להתקיים בלעדיו. אך בחיי היום יום,אולי מרוב עיסוקיו הרבים בטרדות וקשיים - האדם אינו מייחס חשיבות מיוחדת לנושא חשוב זה ורואה את מקור המים כדבר מובן מאליו.
אך תוך כדי עיון בכתובים אנו רואים כי זוהי מתנת אלוקים: "כי ה' אלוהיך מביאך אל-ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר" [דברים,ח,ז]
באותו מקום ישנה אזהרה:"הישמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך .." כל טוב הארץ בארצנו- אינו דבר מובטח בכל מצב - אלא תלוי גם בהתנהגות העם, אל לנו להיות כפויי טובה -  מהחשש שנבוא חלילה לידי שכחה מיהו בעצם הספק הראשי למקור המים .
כאשר בני ישראל היו במדבר,הם הגיעו למצב של  צימאון והתלוננו לפני משה:
"ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת מקניי בצמא.." התוצאה הייתה: משה מכה על הסלע ויצאו מים והעם שתה לרוויה.
מעניין,כי למים יש בנוסף למשמעות הפיסית גם משמעות רוחנית.
הרי האדם שנברא בצלם אלוקים –מורכב מגוף ונשמה-זקוק למים באופן שוטף כדי לקיים את גופו-כמו עולם הצומח והחי.
אך בניגוד להם- הוא זקוק גם למים במובן רוחני ואין מים,אלא תורה, שנאמר:"... אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות, בארות נשברים?." [ירמיהו  ב,י"ג]
לאחרונה המדענים גילו בבדיקה מיקרוסקופית כי המים מושפעים מדיבורו של האדם, לחיוב או לשלילה.
בעת דיבור חיובי ליד מקור מים,אובחנו צורות נפלאות בתוך המים,אך במקרה של שיחות שליליות,הצורות במים נראות  מבולגנות – משדרות אי שקט ברור.

יהי רצון ובקרוב יתגשם בנו הפסוק:
" כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים  מכסים".[ישעיה י"א,ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ויהי היום התקדרו שמים
דמעות  זלגו מכל עין
מרים השיבה נשמתה לאלוקים
וכל העדה צמאים זועקים.

כעסם כאש יורדת לעולם
מכלה הגיון לב חכם
על הסלע יכה פעמיים
ממנו יפרצו זרמי מים.

וכל העם מרווים צימאונם
כפויי טובה משתבש זיכרונם
שערי ארץ ישראל ננעלים
בפני משה הנעלה בנעלים.

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[ חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר