יום רביעי, 9 במאי 2012

פרשת בהר-מאין כי התורה כולה ניתנה על הר סיני /אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בהר- מאין לנו כי התורה כולה ניתנה על הר סיני?/מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת בהר  פותחת בפסוק:"וידבר ה' אל- משה בהר סיני לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם,ושבתה הארץ שבת לה' : שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה: ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ,שבת לה',שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"
השאלות הן:
א] מדוע נאמר:"וידבר ה' אל משה בהר סיני"?
 הרי בדרך כלל  כתוב:"וידבר ה' אל משה לאמור"?
ב] מדוע נבחרה מצוות  שמיטה כמודל לשאר המצוות שנתנו בהר סיני?
ג] מאימתי היו מחויבים בני ישראל לקיים את מצוות השמיטה ומהיכן לומדים זאת?
התשובה  לשאלה א]
רש"י עונה לשאלה זו ואומר: מכאן לומדים: כמו שמצוות שמיטה נאמרה על הר סיני-על כל פרטיה ודקדוקיה- כך כל מצוות התורה נאמרו על  הר סיני.
 ישנה מידה שמינית מתוך י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן והיא:"כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד-לא ללמד על עצמו יצא,אלא ללמד על הכלל כולו יצא"
לפי זה  ניתן להבין: כי מצוות שמיטה יצאה מן הכלל בכך שהכתוב מדגיש כי ניתנה על הר סיני על כל כללותיה ודקדוקיה – באותה מתכונת ניתנו כל המצוות עם כל כללותיהן ודקדוקיהן בסיני.
כך ניתן להסיק מתורת כוהנים.
הכוונה -לשמיטת הקרקע שאינה מוזכרת בספר דברים,היות ומשה לא הזכיר אותה שנית בערבות מואב.
ומכאן- נמצאנו למדים  כי יתר המצוות שמשה  הזכיר אותן שנית בערבות מואב כבר נאמרו בסיני.
התשובה לשאלה ב]
לפי  החת"ם סופר[רבי משה סופר] מצוות השמיטה מוכיחה באופן נפלא כי כל התורה כולה היא יצירתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו-לומדים זאת מהשכר המובטח לעם -על שמירת מצוות השמיטה:"וציוותי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשה את התבואה לשלוש שנים[ויקרא כ"ה,כ"א] הרי זה משהו ניסי שאין אדם בשר ודם מסוגל להבטיח  ולקיים.
החיד"א [רבי חיים דויד אזולאי]  אומר:
דבר זה מסופר במסכת ברכות[ל"ה,ע"ב]-
מבקש רבא מתלמידיו:כי בימי חודשי  תשרי וניסן שלא יראו לפניו בבית המדרש ,אלא יהיו עסוקים בעבודות השדה.זאת כדי שלא יהיו טרודים אחרי  מזונותיהם במהלך כל השנה.
מכאן  נמצאנו למדים:שמידי שנה היו עסוקים במשך חודשיים  בענייני פרנסה וממילא לא  היו עסוקים באותם זמנים בלימוד תורה.
יוצא,אפוא,כי במשך שש שנים סה"כ ישנם שנים עשר חודשים של ביטול  תורה.
אך עוון זה מתוקן במהלך שנת השמיטה- בה אין מעבדים את העבודה אלא במשך כל השנה לומדים תורה.
לפיכך מצוות השמיטה  נבחרה כמודל לשאר המצוות שניתנו על הר סיני.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונים חז"ל: מצוות שמיטה חלה על עם ישראל מרגע שנכנסים לארץ,והיא נוהגת :אחרי שבע שנות כיבוש.ושבע שנות חלוקה לשבטים.
חז"ל מסתמכים על הפסוק:"כי תבואו אל הארץ,אשר אני נותן לכם...[ויקרא כ"ה,ב]
יהי רצון ועם ישראל יקיים את כל מצוות התורה ויזכה לברכות וישועות בכלל ובפרט-כפי שהתורה מבטיחה:"ועשיתם את חוקותיי,ואת משפטיי תשמרו ועשיתם אותם,וישבתם על- הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה,ואכלתם לשובע,וישבתם לבטח עליה" [ויקרא כ"ה,י"ח- י"ט]
כמה זקוקים אנו לשבת במנוחה ושלווה בארצנו הקדושה,ובידנו הדבר לעשות כן ולראות את כל ההבטחות מתקיימות  הלכה למעשה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהר-דמיון מדהים בין מצוות השמיטה לשמירת שבת-כיצד?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בהר- דמיון מדהים בין מצוות שמיטה לשמירת השבת-כיצד?
מאמר  מאת: אהובה קליין.

פרשת בהר פותחת במצוות השמיטה  ומסיימת במצוות שמירת שבת:
בפתיחת הפרשה נאמר:"וידבר ה' אל- משה בהר סיני לאמור:דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם:
כי תבואו אל- הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את- תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ,שבת לה',שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" [ויקרא כ"ה,א-ה]
בסיום הפרשה נאמר:"את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו, אני ה'"
[ויקרא,כ"ו,ב]
השאלות המתעוררות הן:
א] מה הדמיון בין שתי המצוות- השמיטה והשבת?
ב] מדוע התורה מקדימה למצוות השמיטה את תאור  עבודת האדמה במשך שש שנים?
ג] מה ניתן ללמוד מתוך מצוות השמיטה?
התשובה לשאלה א]
לגבי  השבת והשמיטה- במבט ראשון נראה כי המקיים מצוות אלו מגיע להפסד ממון ממש, אבל בסופו של דבר מוכח כי ההפסד הוא מדומה בלבד ותלוש מן המציאות.
ההפך הוא הנכון, כל השומרים מצוות אלו מתברכים בידי שמים במיטב הברכות.
ההוכחה לכך: נאמר במסכת ביצה[ט"ז,ע"א]:
"כל מזונותיו של אדם קצובים לו[כלומר נקבעים לו מראש בשמים- למשך כל השנה]
מראש השנה ועד יום הכיפורים,חוץ מהוצאת שבתות והוצאת ימים טובים,והוצאת בניו לתלמוד תורה,שאם פחת[כלומר- צמצם הוצאות אלו בביתו]- פוחתין לו ואם הוסיף- מוסיפין לו" ועוד נאמר שם[ט"ז,ע"ב]:"אמר להם הקב"ה לישראל: בני,לוו עלי וקדשו קדושת היום[יום השבת] והאמינו בי- ואני פורע"
רבי אליעזר מגרמיזה,אומר:כי יש עניין שווה בין השבת לשמיטה: כשם שבשבת "מוסיפים מחול לקודש"[הכוונה מקדימים לקבל את השבת לפני השקיעה בערב שבת ובמוצאי שבת מאחרים לצאת מקדושת היום] כך יש לנהוג גם במצוות השמיטה: להוסיף "מהחול על הקודש" – מתחילים איסורי עבודות הקרקע שלושים יום לפני ראש השנה והדבר נקרא :"תוספת שביעית",אך הלכה זו הייתה נהוגה כל עוד בית המקדש עמד על תילו.
אך בימנו  ,יש היתר לעבוד את האדמה עד ראש השנה של שנת השמיטה, רעיון זה אומר גם הרמב"ם בהלכות שמיטה[ג,א]
ובתוספתא  נאמר:"רבן גמליאל ובית דינו התקינו, שיהיו מותרין בעבודות הארץ עד ראש השנה"
רעיון מעניין מביא  רבי שמואל דויד  לוצאטו: :לדבריו הצד המשותף בין השבת לשנת השמיטה- היא הקדושה- כשם ששמירת השבת מחזקת את האמונה כי עם ישראל הוא עם  סגולה לה'- כך במצוות השמיטה מוכח כי ארץ ישראל היא קדושה בהשוואה ליתר ארצות העולם, ולכן הארץ שובתת בשנה השביעית כמו שאלוקים שבת מכל מלאכה- בתום  ימי הבריאה ביום השביעי.
חז"ל מוצאים גם רעיון משותף לשבת ולשמיטה: כשם שהשומר את השבת זוכה לשפע ברכות למשך כל השבוע- כך גם בשמירת שנת השמיטה- זוכים לשפע ברכות ליתר שש השנים הבאות.
התשובה לשאלה ב]
התורה מתארת במילים:את התקופה  הקודמת לשמיטה:
"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך"
דבר זה בא ללמדנו: כשם שאנו מצווים להפסיק את עבודת האדמה בשנת השמיטה, כך אנו מצווים לעבד את השדות במשך שש שנים קודם השנה השביעית- כפי שנאמר בפרשת משפטים:"ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה: והשביעית תשמטנה ונטשת" [שמות כ"ג.י-י"א]
בדומה לכך נוהגים אנו לגבי השבת, כשם שיש לשמור שבת ביום השביעי - כך אנו מצווים לעבוד במשך שישה ימי השבוע כמו שכתוב:"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלוקיך" [שמות ב,ט-י]
התשובה לשאלה ג]על מצוות השמיטה אומר המגיד מדובנא רעיון חשוב:
האדם החי על פני האדמה חושב שחייו הם תקופה ארוכה ללא קץ,
על כך אומרת התורה:"וספרת לך שבע שבתות שנים"
אדם שעיניו בראשו יעשה חישוב ימי חייו בשמיטות וכך  יגיע למסקנה- שכל חייו ,בתום שנות ילדותו ונערותו ,מסתכמים לשבע שמיטות  בערך ולכן האדם חי כאורח בעולם הזה,כמו שאומר דוד המלך:"אדם להבל דמה ימיו כצל עובר" [תהלים קמ"ד,ג]
עוד יש להסיק: כי אלוקים הוא מנהיג העולם ועל האדם לציית לבורא ולקיים את התורה ככתבה ולשונה.
יהי רצון ונזכה לקיים את מצוות השמיטה והשבת- יחד עם שאר מצוות התורה ובע"ה גאולה קרובה לבוא.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 במאי 2012

אמירות/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
 אמירות / שיר מאת אהובה קליין (c)

אמירות אלוקים -
עולם מעשים,
כסף מטוהר משיגים
מאיר בזוהרו למרחקים:
"בעשרה מאמרות נברא העולם"
בתוכו גם האדם.

פיו של האדם "מפיק מרגליות"
פעמים מתקיימות, פעמים  בטלות,
מכילות שלושה יסודות:
אש, מים, רוחות.
לכן ישקול אמירתו שבעתיים
טרם מוצא פיו יגיע לשמים!

יתעלה האדם בסולם הערכים:
ימעיט באמירות וירבה במעשים,
ימנע בלשונו לשפוך דמים,
לא יהלך רכיל בשווקים,
ינהג במורא שמים- בחיים:
"ראשית  חכמה יראת אלוקים"

הערה: השיר נכתב בהשראת  פרשת השבוע: אמור.
שם הפרשה מכיל רמזים  נפלאים:
המילה אמור – בהיפוך אותיות = מורא
המילה אמור- היא אמירה, יש אמירה של אלוקים ויש אמירה של אדם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף התבואה /ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי,באוספכם את-תבואת הארץ..."[ויקראכ"ג,ל"ט]
הטכניקה: שמן על בד.gy3yzxmhfs7ub0mcnb9n.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 4 במאי 2012

הבאת העומר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הבאת העומר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

פניו  נסוכות אושר כמים
עיניו בורקות כזוהר השמים
במדבר שרד שנות נדודים
בארץ הקודש קוצר יבולים.

הטבע חוגג סביב
ציפורים מבשרות אביב
ידיו לופתות תבואה חדשה
כמצוות התורה  עשירית האיפה.

ניגש לכהן בצעדים מדודים
פיו ימלל יודה לאלוקים
בליבו מתנגנת שירת הילולים
רוח קלה מנענעת השעורים.

הערה: השיר בהשראת פרשת אמור [חומש ויקרא].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/הבאת העומר אל הכהן/ ציירה:אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
.."כי תבואו אל- הארץ אשר אני  נותן לכם וקצרתם את קצירה,והבאתם את-עומר ראשית קצירכם אל- הכהן" [ויקרא כ"ג,י]
הטכניקה: שמן  על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור-הבאת העומר לכהן כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת אמור- הבאת  העומר לכהן-אימתי?
מאת/ אהובה קליין.

פרשת אמור כוללת נושאים רבים, אחד מהם:
הבאת עומר השעורים אל הכהן כפי שהדבר  מתואר  בכתובים:
"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל- בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני  נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את---עומר ראשית קצירכם אל- הכהן" [ויקרא כ"ג,י]
השאלות בעקבות צווי זה- הן:
א]מה הוא המועד בו  חל צווי-  הבאת העומר  לכהן?
ב] מה היא מידת העומר- אותה יש להביא?
ג] באיזה סוג עומר מדובר ומדוע?
התשובה לשאלה א]
המועד הוא: יום  שני לחג הפסח  כמו שנאמר:"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר  התנופה שבע שבתות תמימות.." [ויקרא כ"ג,ט"ו], שואלים חז"ל: מדוע  לא נצטוו  במצווה זו ביום הראשון לחג?
תשובתם היא: לפי שהיום הראשון לחג הפסח- גדוש במצוות, כגון:
אכילת  קורבן הפסח בימי  המקדש.
אכילת מצת מצווה.
קריאת ההגדה בליל הסדר,
מצוות ומנהגים-  בגדר- סמל יציאת מצרים מעבדות לחירות.
במסכת ראש השנה[ ט"ז,ע"א] נאמר:" מפני מה אמרה תורה: הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא[ראשית הבשלת התבואה]. אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה בשדות"
את העומר היו קוצרים בלילה והקרבתו היא למחרת.
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י: שתי משמעויות ל"עומר" במקרא:
פירוש  א] הכוונה לאלומת  תבואה: "ושכחת עומר בשדה"
 [דברים כ"ד,י"ט]
דוגמא נוספת:"גם בין העומרים תלקט" [רות ב',ט"ו]
פירוש ב] כלי מידה- המכילה  עשירית האיפה:"והעומר עשירית האיפה"[שמות  ט"ז, ל"ו] וכאן הכוונה למידה.
ומאין ידוע לנו כי היה כלי שמידתו עשירית האיפה?
שנאמר:"וימודו העומר"[שמות י"ח] וכך הדבר מוסבר במשנה :
"נתנהו ברחיים של גרוסות והוציאו ממנו עשרון שהוא מניפה בשלוש עשרה נפה".
התשובה לשאלה ג]
חז"ל קבעו בגמרא[מנחות  ס"ח , ב.פ"ד,א] שהקרבת העומר הייתה משעורים ולא מחיטים.
גם  לפי דעת הרמב"ם:"עומר זה מן השעורים היה בא, ודבר זה  הלכה ממשה רבנו"
[תמידין ומוספים פ"ז,הי"א]
היה הבדל בין הקרבת העומר  ביום שני של פסח לבין הקרבת שני הלחם בחג השבועות- שני הלחם היה בא מהחיטים לעומת העומר- שהוא משעורים.
נשאלת השאלה על שום מה ההבדל?
על כך עונה הזוהר הקדוש: במצרים היה הדיבור בגלות- מסיבה זו לא היה יכול משה לדבר דברים ברורים לעם ישראל, כמו שנאמר:"וידבר משה לפני ה' לאמור, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים".[שמות  ו, י"ב] והרי ידוע שמותר האדם מן הבהמה - בכך שיש לו כוח הדיבור כדי לבטא את מחשבותיו.
וכאשר אין האדם מנצל את כוח הדיבור לתורה,יוצא שמבזבז את מתנת הדיבור מה" ורעיון זה ניתן לראות בפרשת בלק כשהלך בלעם הרשע לקלל את עם ישראל, פתחה האתון את פיה  ודיברה , כאן רצה הקב"ה ללמדנו שאם האדם מנצל את כוח הדיבור  כדי להזיק  לאחרים- כדוגמת בלעם- באופן זה אין עניין מותר האדם על הבהמה,
ולכן רצה הקב"ה להוכיח שעם דיבור כזה - עדיף לתת כוח הדיבור לאתון.
כוח הדיבור ניתן לאדם במטרה שיעסוק בדברי תורה- תורה שבעל פה וכאשר אינו לומד עדיף שיעשה עצמו אילם.[דבר זה מבואר  בגמרא [גיטין ט,ב]
במצרים עם ישראל היו משועבדים  לפרעה והמצרים התנגדו לתורה  שבעל פה שעיקרה דיבור, וללא תורה  שבעל פה אין משמעות לכוח הדיבור ועיקר התנגדות מצרים הייתה  לחכמי ישראל, כמו שנאמר:
"הבא  נתחכמה לו" להתחכם למושיעם של ישראל.
כשיצאו עם ישראל ממצרים טרם קבלו את התורה –  נצטוו להביא עומר השעורים- מאכל בהמה הוא, כי ללא לימוד תורה עדיף  שהאדם לא ישתמש בכוח  הדיבור שלו, אלא יגזור עליו שתיקה, אבל  לאחר קבלת התורה בחג השבועות נצטוו להביא את שני הלחם מחיטים- שהם מזון לבני אדם, מאז יש לאדם זכות וחובה גם  להשתמש בכוח הדיבור במטרה ללימוד תורה ,אך בהעדר לימוד תורה עדיף שישמור על שתיקה, כמו שנאמר:"סייג לחוכמה שתיקה".
[אבות ג, ט"ז]
מי ייתן וננצל את כוח  הדיבור לדברי תורה ובכך נתרום  בע"ה לזירוז גאולת ישראל ונשמש אור לגויים.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר