‏הצגת רשומות עם תוויות Biblical paintings. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Biblical paintings. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 22 בינואר 2019

פרשת יתרו- מהו הסוד למתכון אחדות העם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו- מהו הסוד למתכון אחדות העם?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

 הציורים שלי לפרשה:




ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונה כאיש אחד בלב אחד   לרגלי  הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה יורד עם לוחות הברית מן ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם- לבל יעלו להר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)


 בפרשה זו , מתארת לנו התורה  את אחד מהאירועים החשובים  מאד בהיסטוריה היהודית:

 מעמד הר סיני:

 וכך הכתוב מתאר את   בני ישראל- טרם מעמד קבלת התורה:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר.  וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..... "

 [שמות י"ט, א- ז]

 השאלות הן:

א] מה המשמעות של התאריך בו הגיעו ישראל למדבר סיני?

ב]  מה הטעם  בהזכרת חניית ישראל ברפידים- טרם הגעתם  למדבר סיני?

ג] כיצד  הגיעו ישראל לאחדות?

תשובות.

הזמן בו הגיעו ישראל למדבר סיני.

רש"י  - שואל על המילים:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה"?

בראש  חודש לא היה צריך לכתוב, אלא- ביום ההוא, מדוע   נאמר:

 "בַּיּוֹם הַזֶּה"?

ותשובתו: כשאתה לומד תורה- יהיו בעינך חדשים כאילו היום ניתנו, הסבר זה מתבסס על דברי  תנחומא:

"כשתהא לומד, אל יהיו  בעינך ישנים, אלא כאילו היום הזה ניתנו"

 רבינו בחיי מסביר: "בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי"- הוא חודש  סיון "בַּיּוֹם הַזֶּה"- ראש חודש היה וההוכחה לכך: שנאמר:

"וַיְהִי הַחֹדֶשׁ, וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ על- (אֶל-) הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל" [שמואל-א, כ, כ"ד] ובהמשך כתוב: "וַיְהִי, מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּפָּקֵד, מְקוֹם דָּוִד" [שם, כ, כ"ז]

  מכאן, שהכתוב בא ללמדנו: שהיו שני ימי ר"ח וההוכחה שבהמשך מתואר:

"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, אֶל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, מַדּוּעַ לֹא-בָא בֶן-יִשַׁי גַּם-תְּמוֹל גַּם-הַיּוֹם, אֶל-הַלָּחֶם"?

ודרשו  רבותינו ז"ל- "ביום הזה"- היה ר"ח- כמו שכתוב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"

[שמות י"ב, ב]

בתאריך זה הגיעו בני ישראל למדבר סיני- הוא חורב.

 רבי ישראל  ליפקין מסלנט [מייסד תנועת ה"מוסר" בליטא] מציע רעיון יפה:

 כידוע התורה ניתן לעם ישראל לא במקום מדויק- אלא במדבר שומם גם הזמן אינו מדויק שהרי עד היום לא ברור לנו לגמרי האם התורה ניתנה ב: ו' בסיון? או, ב: ז' בסיון, או ביום השישי בשבוע, או בשבת. מכאן שהתורה- היא מעל הזמן ומעל המקום!

לעיתים ניתן לשמוע אנשים הטוענים: כי במקום מסוים- קשה ללמוד תורה ,או להתנהג ברוח התורה ולקיים את מצוותיה. או, יש הטוענים שבתקופתנו אין לנהוג כמו בימים ההם, אלא, חלילה יש להתאים את מצוות התורה  לימים שלנו, לכן  טוענים חכמים- כנגד דעות אלה-  שיהיו דברי התורה הנלמדים – כאילו היום ניתנו!

 רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש ]מסביר: "בַּיּוֹם הַזֶּה"- מיד שהגיעו למדבר סיני הקימו את המחנה וחנו כ"ישראל" נגד ההר ,לעומת זאת  לא כן כשהיו מגיעים למקום חדש במדבר, היו בודקים את השטח כדי לדעת אם הוא ראוי לחנייה, אך כאשר הגיעו לאזור הר סיני שהוא היה מקום  חפצם, לפי שכבר נאמר להם- שמכאן תצא ישועתם וכאן יקבלו על עצמם את עול עבודת ה'- מיד חנו ללא כל חישובים.

 הזכרת חניית ישראל ברפידים.

רש"י שואל על הנאמר: "בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים"-

 מדוע התורה חוזרת ומסבירה מהיכן באו ישראל אל מדבר סיני? הרי הדבר הוזכר כבר לפני כן? התשובה: התורה רוצה להקיש את יציאתם מרפידים אל הגעתם למדבר סיני- מה הגעתם להר סיני הייתה בתשובה- אף יציאתם מרפידים הייתה בתשובה.

במילים אחרות כבר כשהיו ישראל ברפידים הם עשו תשובה אחרי שהתלוננו

"לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"? [שמות, י"ז, ז]

"שפת אמת" מסביר: כיון שנסעו מרפידים במטרה  ללכת להר סיני, זכו לאלתר- על ידי כוונה זו- לתשובה, לפי שהרצון להתקרב לתורה משפיע לבוא - לידי תשובה.

"שם שמואל" מבהיר: היות שברפידים בני ישראל היו רפי אונים  עד מאד "שרפו ידיהם מן התורה" חלשים ברוחם וכושלים- הם התחזקו כאשר באו  למדבר סיני ,ידעו שבאים לקבל את התורה ועצם הצפייה לקראת ההתגלות הגדולה העומדת להתרחש לנגד עיניהם- הדבר נתן בהם עוז ואומץ למלא את התפקיד האדיר הזה!

"בעל חדושי הרי"ם ז"ל  אומר: ישנו פתגם ידוע: "אם אי אפשר לעלות –מן ההכרח לרדת: ואני אומר: אם אי אפשר לעלות- מן ההכרח לעלות.."!

 "כלי יקר"  מסביר רעיון יפה -לגבי הזכרת: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים"- התורה רוצה להדגיש: כי במקום זה בני ישראל היו  בריב ובמחלוקת- היות כי מקום זה נקרא:"מסה ומריבה" "וְרפִידִים"- אותיות- פרידים- וזה על שם הפירוד שהיה בתוכם. ורז"ל דרשו מלשון "רף ידיים" כי על ידי הפירוד שהיה ביניהם- רפו ידיהם מהתורה ועכשיו שנסעו מרפידים-למדבר סיני- הסיעו עצמם מן הפירוד  לחניה מול הר סיני- מקום זה גרם להם להיות מאוחדים- באגודה אחת.

 ובמיוחד כאשר התבוננו בהר שהוא הנמוך שבהרים והבינו שהי בחר  דווקא לתת את התורה שם- על ידי זה , הם בחרו  במידת ההכנעה.

אחדות עם ישראל לרגלי הר סיני.

 נאמר:

"וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר"

רש"י מבהיר: לרגלי הר סיני- כל עם ישראל התאחדו כאיש אחד בלב אחד, לעומת זאת בשאר החניות- הם היו שרויים בתרעומת ובמחלוקת.

 "מכילתא"- מסביר: "כל מקום שהוא אומר: "ויסעו ויחנו" נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן השוו כולם לב אחד, לכן נאמר : "וַיִּחַן"- בלשון יחיד ולא –"ויחנו"- בלשון רבים.

"כלי יקר" מסביר רעיון יפה: כל עוד שבני ישראל היו במצב של מחלוקת- לא היו ראויים לקבל את התורה- אלא עד אשר השלום יהיה ביניהם.

וכאשר השלום שרר ביניהם  - אז היו ראויים  לקבל את התורה על ידי משה מפי הגבורה- והתורה-  הרי מדריכה את האדם ללכת בדרך הישר.

 כפי שאמר שלמה המלך:

"דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ, מֵרֹעֶה אֶחָד" [קהלת י"ב, י"א] והתורה-  כל נתיבותיה שלום- כי כל עוד העם אינו מגובש כעם אחד, אלא המחלוקות ביניהם- האחד מתיר  בפסק הלכה, השני אוסר וכך כביכול התורה האחת מתנהלת  כשתי תורות לכן נאמר: "בחודש השלישי.." ביום הזה הם הגיעו למדבר סיני, כלומר  בחודש זה שמזלו תאומים מורה לנו להיות בדיבוק ואהבה שיחדיו יהיו תמים כתאומים זה לזה ואז   יהיה  השלום רב לאוהבי התורה ויש בכך גם רמז לשני לוחות הברית שהיו כתאומים- חמישה דיברות מול חמישה.

 ואמר  הצדיק מוורקה: "ויחן"- האחדות האמתית תתיכן- רק כאשר כל יהודי נושא  חן בעיני רעהו"  [הה"ק מהר"י מוורקה ז"ל]

"נחל קדומים" מסביר: האחדות תתיכן בתוך העם רק אשר ישנה מידה של ענווה בכל אחד-כלומר  שאין האחד מתגאה על רעהו. ולכן כאשר עם ישראל התבוננו בהר סיני והבחינו שהוא הנמוך בהרים מכאן למדו את מידת השפלות והענווה וכך  זכו להתאחד יחדיו כאיש אחד בלב אחד.

"הדרש והעיון" סובר- אם  בני ישראל מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד" אז זוכה מנהיגם גם להתעלות ומתעלה במדרגות האלוקות, כמו שנאמר:

"וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים" [שמות י"ט ,ג]

 לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי האחדות- היא דבר בעל חשיבות נעלה והיא הכרחית בכל עת לעם ישראל - וניתן ליישמה בפועל- מתוך יחס של כבוד לאיש לרעהו ומתוך אהבת חינם והכנעה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 באוגוסט 2018

ציורי תנ"ך/ מצור על עיר האויב/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

 A siege on a city

"כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.  רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ".  
 [דברים כ, י"ט- כ]
ציורי תנ"ך/ מצור על העיר / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 באוקטובר 2015

פרשת לך-לך,על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך, על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ "לך-לך" ציווי ה'  לאברהם/ ציירה: אהובה  קליין (c)


ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





פרשת לך- לך , פותחת  את תולדות אבותינו - אברהם יצחק ויעקב והתורה מייחדת לכל תולדות האבות  עשר  פרשיות עד סוף חומש בראשית.

בפרשתנו התורה מתארת גם את לוט- בן אחיו של אברהם ועל פי התנהגותו ניתן ללמוד רבות על אופיו: לראשונה לוט מוזכר בסוף  פרשת  נח: "ואלה תולדות תרח, תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את- לוט" [בראשית י"א, כ"ז]

ובהמשך התורה מתארת: "וייקח תרח את- אברם בנו ואת לוט בן הרן בן- בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו  עד חרן וישבו שם:"

לוט היה אחיינו של אברהם ואברהם אהב אותו מאד והתייחס אליו כאל אח.

בזכות אברהם לוט התעשר כפי שנאמר: "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואוהלים: ולא- נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי- היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ויהי ריב בין רועי מקנה- אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

השאלות הן:

א] על מה נחלקו רועי לוט  ורועי אברהם?

ב] מדוע לוט בחר להתיישב  דווקא בכיכר הירדן?

תשובות.

המחלוקת בין רועי אברהם לרועי לוט.

רש"י  מדגיש: כי כל עושרו של  לוט היה בזכות הליכתו עם אברהם.

עיקר הריב נוצר, היות והמרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי  לוט וגם לעדרים של רועי אברהם. מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט:  רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם: כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו [יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי  ליורשו  ומטעם זה - אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.

על טענה זו משיב הכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה  שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה [ על פי מדרש- רבה]

על כן , רועי לוט לא צדקו בדבריהם.

הרמב"ן בנוסף לדברי רש"י  נותן הסבר  נוסף לסיבת המריבה: היות וללוט ואברהם היה רכוש רב- לא נשאה אותם הארץ ורועי לוט נאלצו להכניס את מקניהם לשדות אחרים שלא בבעלותם.

חז"ל  מסבירים את הקשר בין הריב שהתרחש בין שתי הקבוצות- רועי לוט ורועי אברהם  לכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

התורה מלמדת אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ועלולים לפרש זאת כחולשה ומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.

ה"כלי יקר" מפרש: כי כוונת הכתוב בהזכרת הפריזי  והכנעני- הייתה: להדגיש כי הם היו אומות  גדולות וחיו בשלום ביניהם ללא מריבות – זאת בהשוואה לרועי לוט ואברהם שלא הסתדרו ביניהם  לשבת יחדיו בארץ.

מעניינת במיוחד תגובתו של אברהם אל  לוט: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו"

רש"י  מביא על כך שני פירושים:

א] אנשים אחים- זהו כינוי לאנשים קרובים.

ב] מדרש אגדה: חז"ל  דרשו: שלוט ואברהם נקראו אחים- היות והיה דמיון ביניהם מבחינה חיצונית בפניהם.

לוט ובחירתו בכיכר הירדן.

אברהם מציע פתרון ללוט ליישב את הסכסוך ביניהם:





ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

"הלוא כל- הארץ לפניך הפרד מעלי אם- שמאל ואימינה ואם- הימין ואשמאילה: ויישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני  שחת ה' את- סדום ואת- עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער: ויבחר לו לוט את-כל- כיכר הירדן וייסע לוט מקדם וייפרדו איש מעל אחיו": [שם י"ג, ח-י"ב]

רש"י מסביר את הצעת אברהם ללוט, הכוונה: שאברהם ישב תמיד בקרבתו של  לוט, בין מימין בין משמאל ואם יזדקק לעזרה, אברהם יבוא לעזרתו ובהמשך אכן אברהם קיים את הבטחתו  וסייע ללוט  כשנשבה במלחמת המלכים, כפי שהכתוב מתאר:

"וישמע אברם כי נשבה אחיו.."[שם י"ד, י"ד]

לוט מתבונן בכיכר עבר הירדן והמקום מוצא חן בעיניו מאד, הוא שם לב כי במקום ישנם נחלי מים רבים וכך יוכל להשקות את השדות ועדריו. המקום היה כה פורה- בדומה לגן עדן שבו היה "כל עץ נחמד למראה וטוב  למאכל"[שם ,ב, ט]

האדמה הייתה פורייה וטובה לזרעים בדומה לארץ מצרים אשר מקבלת את מימיה מהנילוס.

רש"י אומר: על המילים: "בואך צוער- כי הכיכר הזו הכוללת את כל הטוב שבה – הייתה עד העיר צוער, זהו לפי פשוטו.

לפי מדרש אגדה: סיבת בחירתו של לוט את המקום , כיוון שיושבי המקום היו  פרוצים בעברותיהם ולכן החליט לשבת בשכונתם.[כך מבואר במסכת הוריות [דף י:]

לגבי התנתקותו של לוט מאברהם, אומר רש"י: כי לוט עזב את אברהם שהיה במזרח והלך לכיוון מערב- למערבו של אברהם.

ומדרש אגדה: על פי חז"ל, לוט הסיע את עצמו מהקב"ה שקדם לעולם ,כי כאשר נפרד מאברהם אמר: אינני רוצה באברהם ולא באלוקיו.[רא"מ]

לוט הקים אוהלים לו ,לרועיו ולמקנהו עד גבול סדום.

הכתוב מציין כי אנשי סדום היו: "רעים וחטאים"- על כך אומר רש"י: שלושה ביטויים נאמרו על אנשי  סדום:

א]רעים – בגופם

ב] חטאים בממונם[סנהדרין ק"ט]

 ג]"לה' מאד "- למרות שהכירו בבורא עולם-  היו מתכוונים למרוד בו.

ישנו קשר הדוק בין תיאור אנשי סדום והתנהגותם הרעה וכאן הכתוב בא  לדבר בגנותו של לוט שלמרות שידע שבני המקום היו רשעים- הדבר לא הרתיעו וחז"ל לומדים מזה: "ושם רשעים יירקב" [משלי י, ז] והכוונה: כשמזכירים שם רשע  גם מגנים אותו והיות והתורה הזכירה את  סדום באותה נשימה הדגישה שהם היו רעים וחטאים.

עוד מוסיף רש"י :כי כל עוד לוט  היה בקרבתו  של אברהם השכינה פרשה מאברהם, אבל לאחר שנפרד מלוט, השכינה שבה אל אברהם.

רבינו בחיי מדגיש: כי התורה גם באה ללמדנו כי זכותו של אברהם, שלא נפל גורלו במקום של רשעים, אלא במקום של ארץ קדושה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לוט לא היה כלל צדיק , עיקר המחלוקת שפרצה בין רועיו לרועי אברהם הייתה -על רקע רעיית העדר בשדות זרים  ואברהם שהיה צדיק וישר לא הסכים שלוט ייהנה מהגזל, אך בכך שלוט בחר את כיכר עבר הירדן, ניתן להסיק שהוא היה אדם מאד גשמי ועניין הרוחניות ממנו והלאה.

ולעניות דעתי ניתן להגיד עליו- לאור זה שלא נרתע לשבת בקרבת סדום ועמורה החוטאים: "אוי לרשע ואוי לשכנו" או במילים אחרות: "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה".

כמו כן, כל עוד לוט הרשע היה בקרבת אברהם ,השכינה הייתה מרוחקת מאבי האומה והיא שבה אליו אך ורק לאחר שלוט נפרד ממנו.

מי ייתן ונלך בדרכו של אברהם אבינו :בתורה, במידות טובות ,בהשכנת שלום ובדרך ארץ.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

פרשת נח- מי היו נח ובניו- ובמה שליחותם?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח- מי היו נח ובניו- ובמה שליחותם?

מאמר: מאת: אהובה קליין.

פרשת נח קרויה על שמו - לפי שהיה  צדיק בדורו ונבחר על ידי האלוקים להמשיך את קיום המין האנושי - בזמן שנגזרה הגזרה להביא מבול על העולם.





ציורי תנ"ך/ נח בונה  תיבה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)









ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם  עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)







ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)









ציורי תנ"ך/ נח משתכר/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)







ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

כאשר לנח מלאו חמש מאות שנה , ילדה לו אשתו נעמה שלושה בנים: שם, חם ויפת – כפי שהכתוב מתאר זאת: "אלה תולדות נח , נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח : ויולד נח שלושה בנים: את שם את חם ואת יפת": [בראשית ו, ט- י]

השאלות הן:

א] מי היה נח ובמה ייחודו?

ב] מה אפיין את שלושת בני נח: שם, חם ויפת?

תשובות.

נח.

נח מוזכר לראשונה בסוף פרשת בראשית: "ויחי למך שתיים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן: ויקרא את שמו נח לאמור: זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן- האדמה אשר אררה ה'"

רש"י מאיר את תשומת ליבנו:  כי לא נאמר "ויולד את נח", אלא נאמר: "ויולד בן" מכאן ניתן ללמוד: בן- מלשון בניין – לפי שממנו -  מנח נבנה העולם.

משמעות השם נח על פי רש"י:

א] נח מלשון "הנחה"-הכוונה: "יניח ממנו עיצבון ידינו, לפי שמבריאת העולם עד בואו של נח לא היו להם כלי מחרישה לעבוד את האדמה, והנה כאשר נח הופיע ,הוא  הכין להם את כלי העבודה וכך הקל על העיצבון  שהיה להם בעבודת האדמה.

ב] עד הופעת נח האדמה הייתה  מצמיחה קוץ ודרדר- מתוקף הקללה שחלה על האדם בגלל חטאו , אבל בימי נח- נחה האדמה מקללה זו.

רש"י  שואל גם : מדוע נח הוליד את בניו  בגיל יחסית מבוגר- חמש  מאות שנה? וזאת בהשוואה לדורות קודמים שזכו  להולדת בנים כבר בגיל מאה?

הטעם הוא: הקב"ה אמר: הרי המבול עתיד לבוא על העולם ולהשמיד את הרשעים, אם כן מה יעלה בגורלם של בני נח? אם רשעים הם ימותו במבול ויהיה רע  לאביהם הצדיק, אם יהיו צדיקים יהיה מצב שנח יצטרך להקים הרבה תיבות- עבורו ועבור כל בניו- לכן עיכב ה' את ריבויו של נח ומיעט גם את מספר  בניו. והוליד את בניו בהיותו בן חמש מאות שנה.

מעניין כי בפסוק האחרון של פרשת בראשית, נאמר:  "ונח מצא חן בעיני ה' " [שם ו, ח]

 הרמב"ן מפרש: נח מצא חן בעיני ה' - לפי שכל מעשיו היו נעימים ונאים, כמו שנאמר על יוסף : "וייתן חינו בעיני שר בית הסוהר" [ בראשית ל"ט, כ"א] או, "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" [מגילת אסתר  כ, ט"ו] בעוד ששאר בני דורו של נח – מעשיהם גרמו לעצב בעיני ה' ,הרי נח  לעומתם מצא חן בעיני ה' והסיבה לכך, כי היה איש צדיק תמים.

רבינו בחיי מסביר: כי נח מצא  חן בעיני  ה' , מכאן ניתן להבין את העונש של הרשעים שנמחו במי המבול, ומנגד שכרו של נח הצדיק שניצל מהכליה.

על כך אמר שלמה המלך:" נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב" [משלי כ"ב]

רבינו בחיי  מוסיף ואומר:  הכתוב מציין  בנח שלוש מעלות שהן בניגוד לבני דורו :

א] היה צדיק במעשיו ,לא איש חמס כבני דורו, שעליהם נאמר: "ותימלא הארץ חמס"

ב] נח היה תמים- כלומר שלם בכל מידותיו. בהמה שאין בה מום נקראת בלשון הכתוב: תמימה כמו שנאמר על פרה אדומה: "פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום" [במדבר י"ט] והמום  אצל האדם: היא המידה המגונה. ולנוח לא הייתה שום מידה  מגונה.                  

ג]  "את האלוקים התהלך נח" , מידת ההתהלכות נמצאה רק אצל יחידי הדור.

בני נח = שם, חם ויפת.

חם- רש"י מדגיש : כי למרות שהכתוב עדיין לא תיאר את תולדות בני נח, מודגש כי: חם הוא אבי כנען והסיבה לכך: לפי שכאשר  השתכר נח באוהלו  והיה ללא כסות, חם ראה זאת ויצא לספר על כך לאחיו, כאשר נח התעורר משיכרונו קילל את כנען – בנו של חם:"...ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.." [בראשית  ט, כ"א.]

רש"י מביא עוד סברה של רבותינו האומרים: כי כנען היה הראשון שראה את נח באוהלו ורץ וסיפר על כך לאביו וגרם לכך שיבוא לאוהל ויראה זאת במו עינו, לפיכך הוזכר שמו וגם קיבל קללה מנח.

בנוגע לראיה: "וירא חם אבי כנען את ערוות אביו ויגד לשני אחיו" [שם ט, כ"ב] על כך נחלקו חכמים:

יש אומרים: כי הזיק לנח עד כדי כך שלא יוכל להוליד בנים בהמשך.

ויש הסוברים :שמלבד  זאת עשה באביו מעשה תועבה [מסכת סנהדרין ע] [ב" ר]

שם ויפת.

שם הוזכר הראשון למרות שלא היה הבכור, אלא יפת היה הגדול והיה ראוי יפת שיוזכר  לפני אחיו?

על שאלה זו עונה רש"י בשני פירושים:

א] שם היה צדיק ועלה על אחיו עם מידותיו הטובות.

ב] הוא נולד מהול.

בזמן שנח  השתכר, מסופר כי שם ויפת לקחו את השמלה הלכו אחורנית וכיסו את אביהם- כפי שהתורה מתארת זאת:   "וייקח שם ויפת את- השמלה וישימו על- שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערוות אביהם ופניהם אחורנית וערוות אביהם לא ראו" [שם ט, כ"ג]

למרות ששניהם השתתפו במשימה זו  הרי כתוב בלשון יחיד: "ויקח" במקום: "וייקחו"- בלשון רבים. מכאן רש"י מסיק: כי היה הבדל מהותי בהתנהגות בין  שם ויפת, שם התאמץ יותר מאחיו יפת, ועיקר המצווה נעשתה על ידו ויפת רק עזר לו.

היות ושם התאמץ יותר בכך שנהג כבוד באביו לכן  זכו[בני ישראל היוצאים מזרעו] לכיסוי של כבוד- טלית של ציצית, ויפת שגם הוא לקח חלק במצווה – זכה לקבורת בניו שהוא כיסוי של כבוד לאדם לאחר מותו, כפי שנאמר:" אתן לגוג מקום שם קבר"[יחזקאל ל"ט י"א] זוהי נבואה על  מלך מגוג שיעלה למלחמה בישראל  וחייליו יפלו על הרי ישראל ויזכו לקבורה שם. ומגוג –  הוא שייך לבני יפת- כפי שהכתוב מציין: "בני  יפת גומר, ומגוג ומדי ויון ותובל.... " [שם י, ב]

חם- שביזה את אביו, נענש מידה כנגד מידה: כפי שנאמר על זרעו:" כן ינהג מלך אשור את שבויי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת..." [ישעיהו ב, ד]

ההסבר לכך: כאשר כוש ומצרים יפלו בידי מלך אשור כשבויי מלחמה, יובילם כשהם ערומים ויחפים בביזיון גדול וכוש ומצרים שייכים לבני חם.

ושואל רש"י מדוע נח קילל את חם בעבדות בנו כנען? התשובה לכך היא: מידה כנגד מידה, חם שגרם לאביו שלא יוכל להביא עוד  בן רביעי אשר  בעתיד יעזור לו לעת זקנתו ובלית ברירה נוצר מצב  שהאחים הגדולים-שם ויפת- נאלצו לשרת אותו, על כך נענש  כנען הנכד -וישמש את זרעם של שם ויפת.

 ומדוע חם סירס את נח? לפי שאמר בליבו: הרי  האדם הראשון היו לו שני בנים טרם נולד שת  , קין הרג את הבל בגלל ירושת העולם ואילו נח אבינו יש לו כבר שלושה בנים והוא מעוניין בבן רביעי?

לעומת זאת ,נח בירך את שם על ידי שבירך את ה'  שבעתיד  עם ישראל שהם  מזרע  שם –יזכו  להתנחל בארץ כנען ועליהם  תשרה השכינה.

יפת קיבל ברכה שה' ירחיב את גבולו, אך לא יזכה להשראת השכינה באוהלו, לפי שכורש מלך פרס שהיה מבני יפת בנה את בית המקדש השני והשכינה לא שרתה שם במלואה, אלא השכינה שרתה רק בבית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך- שהיה מבני שם.

רבינו בחיי אומר: כי שם זכה למעשה לשתי ברכות:

א]ברכת השראת השכינה.

ב] ברכת התורה- דבר מיוחד שלא זכתה בכך שום אומה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מהפרשה: כי   על נח ובניו הוטלו שליחויות חשובות:

נח שימש  דוגמא אישית לדורו ומילא את שליחותו נאמנה- על ידי שבנה את התיבה במשך שנים רבות והיה מזהיר את דור המבול שיחזרו בתשובה.

שם, נחשב  לצדיק בעל מעלות טובות ,לפי שזכה שממנו יצא אבי האומה- הלוא הוא אברהם אבינו.

יפת זכה לך- שצאצאיו בנו את בית המקדש השני [הכוונה לכורש]

חם- מייצג את כוש ומצרים.

 מתברר שלכל אדם יש ייעוד בעולם הזה ועליו למלא את שליחותו נאמנה  בהתאם  לציווי: "קדושים תהיו"

הבה נייחל שעם ישראל ימלא את ייעודו כראוי וישמש אור לגויים כדברי הנביא ישעיהו:

"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" [ישעיהו ס, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר