‏הצגת רשומות עם תוויות Biblical painting Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Biblical painting Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות

יום שני, 29 במאי 2017

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר לןמדים תורה באהלם/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

The tribe of Issachar

" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.  אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ.  וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם; וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב.   וּצְבָאוֹ, וּפְקֻדֵיהֶם--אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.   וְהַחֹנִים עָלָיו, מַטֵּה יִשָּׂשכָר"
[במדבר ב, א-ו]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 במאי 2016

ציורי תנ"ך/ ברכה בפרייה ורבייה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] - ציור לפרשת בחוקותיי.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

".. והפרתי  אתכם והרבתי אתכם.."

[ויקרא כ"ו,ט]
 הטכניקה: שמן על בד.
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 בפברואר 2016

ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי יוצר את כלי מזבח העולה /ציירה: אהובה קליין(c) -[ציור לפרשת ויקהל]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויעש את כל- כלי המזבח את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת- המזלגות ואת המחתות -כל  כליו עשה נחושת."






[שמות ל"ח,ג]








 הטכניקה: שמן על בד.


Biblical painting
By Ahuva Klein
Bezalel is creating instruments for the  altar


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 30 בנובמבר 2015

ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ כנען/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [ציור לפרשת וישב]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"


[בראשית ל"ז,א]


הטכניקה: שמן על בד





Biblical paintings


Jacob settled in the land of Canaan
By Ahuva Klein
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב: לימוד חינוכי בפרשה- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב: לימוד חינוכי בפרשה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך הפרשה:


ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


הפרשה פותחת בפסוקים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם:[בראשית ל"ז, א-ג]

השאלות הן:

א] מדוע הכתוב מדגיש את ישיבתו של יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען?

ב] מה היה הרקע  לקשר המיוחד שבין יעקב  ליוסף בנו?

תשובות.

ישיבתו של יעקב.

רש"י אומר: כי יעקב ביקש לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף.

הכוונה היא: כשצדיקים שואפים לשבת בשלוה בעולם הזה ,  אומר להם ה' : אינכם מסתפקים במנוחה המובטחת  לכם בעולם הבא ? ואתם מבקשים כבר לנוח בעולם הזה?

חז"ל מפרשים: יעקב בניגוד לאברהם ויצחק - שחייהם היו יחסית שקטים ורגועים –עבר חיים של תלאות ומאבקים. חכמי המדרש  ביטאו את המציאות הקשה הזו על הכתוב בספר איוב [ג, כ"ו]: "לא שלוותי, ולא שקטתי, ולא נחתי, ויבוא רוגז"

ההסבר:

 "לא שלוותי"- מעשיו.

"ולא שקטתי"- מלבן .

"ולא נחתי"- מדינה.

"ויבוא רוגז" - מיוסף.

הצרה הגדולה ביותר הייתה:  צרת יוסף  שהיא נמשכה זמן רב, יעקב נתבשר בידיעה הקשה: "טרוף טורף יוסף" [בראשית ל"ז, ל"ג] תקופה ארוכה עברה על יעקב בייסורים קשים. הוא היה משוכנע שיוסף נטרף על ידי חיה רעה.

במסכת מגילה [י"ז, ע"א] חז"ל מדגישים כי יוסף היה מרוחק מאביו במשך 22 שנה  [מגיל שבע עשרה עד גיל שלושים ותשע] והדבר מקביל להיעדרותו של יעקב מאביו למשך עשרים ושתיים שנה.

חז"ל רואים בכך עונש: מידה כנגד מידה. היות ובתקופה זו יעקב לא קיים מצוות כיבוד הורים, לכן נענש בכך שיוסף בנו האהוב לא עסק בכיבוד הורים  מספר  זהה של שנים.

 על פי המדרש : התורה מדגישה שתי נקודות: א] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" וזאת כדי לחפות על התקופה הארוכה שהיה מחוץ לבית ולא קיים את מצוות כיבוד הורים.

ב] "וישב יעקב בארץ כנען" על מנת לתקן את מצוות ישוב הארץ- מצווה שלא קיים אותה בתקופה הארוכה  בה נעדר מביתו.

דורשי רשומות: מוצאים במילים: "וישב יעקב" ראשי תיבות למילים- ויבקש יעקב שבת בשלוה, יוסף עליו קפץ ברוגזו....."

רבינו בחיי מביא שני פירושים:

א] נאמר על יעקב: "וישב" ולא נאמר: "ויגר" מהסיבה שנאמר  בסוף פרשת וישלח: "וישב עשיו  בהר  שעיר.."[בראשית ל"ו, ח]  והרי תולדות עשיו- המלכים והאלופים שיצאו ממנו  ישבו בארץ אחוזתם. היא האחוזה שלהם לעולם.

 לכן הכתוב מדגיש שיעקב התיישב בארץ הקדושה שהיא – ארץ מגורי אביו. כמו שאלוקים הבטיח לאבות, שנאמר: "וארא אל- אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. וגם הקימותי את בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר  גרו בה " [שמות ו', ב-ג]

ב] על פי המדרש: כל מקום שנאמר: "וישב" אינו, אלא לשון  צער.

דוגמאות:

1] בהתנהגות העם במעשה חטא  העגל  נאמר: "וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק" [שמות ל"ב, ו]

2] התנהגות  אחי יוסף בזמן השלכתו לבור: "וישבו לאכול לחם ויישאו עיניהם, ויראו.."    [בראשית ל"ז, כ"ה]

3] "וישב ישראל בשיטים ויחל לזנות .." [במדבר כ"ה]

אף כאן, יעקב מבקש לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף. יעקב ראה את האלופים  של עשיו נתיירא וחשב: מי יכול לעמוד כנגד כל אלה?

למה הדבר  דומה ? הנה  משל : גמלים היו עמוסים קש ,עמד הצורף ושאל- היכן ניתן לאכסן את כל הקש הזה? שמע זאת פיקח אחד ענה לו: מה אתה כל כך מתפלא? ניצוץ אחד - יכול לחסל את כל הקש הזה .

והנמשל: כאשר יעקב ראה את האלופים שיצאו מעשיו, נתיירא, אמר לו הקב"ה: ניצוץ אחד שלך יכלה אותם, כמו שנאמר:" והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום" [עובדיה א']

לכן כתוב : "אלה תולדות יעקב יוסף" ניצוץ אחד יוצא  מתולדות יעקב והוא יוסף - שעתיד לכלות את כל תולדותיו של עשיו.

יעקב ויוסף. הקשר ההדוק.

הכתוב מציין: "אלה תולדות יעקב יוסף.."

מדוע רק יוסף הוזכר ביחד עם  יעקב?

רבינו בחיי מציע שני פירושים:

על דרך הפשט: הוזכר  רק יוסף, לציין כי יוסף כולל את כל המעלות  של אחיו. וגם רז"ל מציינים: כל המעלות- מידות השבטים היו בו:

 בכורתו של ראובן, שנאמר: "ובחללו יצועי אביו בכורתו ליוסף" [דה"א, ה]

מלכותו של יהודה שנאמר: "ויוסף הוא השליט על הארץ" [בראשית מ"ב]

נבואתו של לוי, שנאמר:" ויהי כאשר פתר לנו כן היה" [בראשית מ"א]

חכמתו של יששכר, שנאמר: "אין נבון וחכם כמוך" [שם] דברי פרעה ליוסף כשראה כי בחכמתו פטר את חלומותיו.

על דרך המדרש: קישר את יעקב ויוסף יחד משום : שיוסף היה דומה בפניו ליעקב אביו,

כפי שנאמר:" כי בן זקונים הוא לו " שהיה זיו  איקונין שלו דומה לו.

כמו כן, היה דומה בכל מה  שעבר עליו :כשם שיעקב היה  נרדף על ידי עשיו שהיה שואף להורגו, כך גם  אחי יוסף רדפו אחריו  "ולא יכלו לדברו לשלום"

כשם שאמו של יעקב –רבקה  הייתה תחילה עקרה גם אמו של יוסף [רחל]  הייתה תחילה עקרה.

כשם שיעקב נולד מהול שנאמר: "ויעקב איש תם שאינו  נקרא תם אלא מי שמהול, שנאמר:

"התהלך  לפני והיה  תמים " [שם, י"ז] גם יוסף נולד מהול וההוכחה שנאמר: "יעקב יוסף"

אצל יעקב התקשתה אמו בשעת הלידה. גם אצל יוסף- אמו- רחל התקשתה בזמן  הלידה..

כמו שאצל יעקב –אמו ילדה שניים, גם אצל יוסף אמו ילדה שניים- יוסף ובנימין.

יעקב היה רועה, גם יוסף היה רועה. מה יעקב נשא את נשותיו בחוץ לארץ גם יוסף נשא את אשתו במצרים והוליד שם בנים.

מה יעקב  זכה לליווי  מלאכים, אף יוסף זכה שילוו אותו מלאכים.

א"ר ינאי: שלושה מלאכים התלוו את יוסף וזאת לומדים מהמילים:

 "וימצאהו איש", "וישאלהו האיש", "ויאמר האיש".

כשם שיעקב  נתעלה על ידי  חלום [סולם יעקב] גם יוסף התעלה  על ידי חלום.

כשם שיעקב נתברך כשהיה בבית לבן, כך יוסף התברך בבית פוטיפר.

 כשם שיעקב ירד למצרים לשבור את הרעב בארץ, כך גם יוסף ירד למצרים כדי לשבור את הרעב. יוסף נפטר במצרים  בדומה- לאביו יעקב שגם נפטר שם.

יעקב נחנט אחרי מותו וכך גם יוסף נחנט במצרים. גם יעקב וגם  יוסף העלו את עצמותיהם לארץ..

רש"י מביא שני הסברים לקשר בין יעקב ליוסף:

א] כפשוטו: הסיבה הראשונה שגרמה לשינוי מקום ישיבתם של יעקב ובניו-מעשה מכירת יוסף בידי אחיו.

ב] ומדרש אגדה: עיקר תולדותיו של יעקב הוא- בנו יוסף ,כי מטרת יעקב לעבוד אצל לבן הייתה לקחת את רחל  לאישה כדי להקים ממנה בן ושאר התולדות נמצאו בזכות יוסף.

רש"י  בדומה -לרבינו  בחיי - מזכיר את כל העניינים המשותפים בין יעקב ליוסף כנ"ל.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להזכיר  את מסקנתם החינוכית של חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים.."[מסכת שבת ע"ב] לכן התובנה המתבקשת: ההורים חייבים לגלות יחס אהבה שווה לכל ילדיהם ללא הבדל.

אך מנגד אין להתעלם : כי כל ההתרחשויות בפרשה עם יוסף ואחיו יש בהם  בראש וראשונה מטרה אלוקית: לקיים  את השבועה של הקב"ה לאברהם: "ידוע תדע כי- גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" [בראשית ט"ו, י"ג].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 בנובמבר 2015

ציורי תנ"ך/יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ציירה: אהובה קליין(c) ציור לפרשת וישלח.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל- עשיו אחיו ארצה."
[בראשית ל"ב,ד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



ציורי תנ"ך/יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

הטכניקה: שמן על בד.
Biblical  paintings
By Ahuva Klein
Jacob sends angels to Esau
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

באר המים בתנ"ך ומשמעותה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

באר המים בתנ"ך ומשמעותה.

מאמר מאת: אהובה קליין.

כיום כאשר אנו  זקוקים למים – אנו ניגשים לברז וללא מאמץ מיוחד המים זורמים, בעוד שבימים קדומים היו  הולכים לשאוב מים מן הבאר.

אך גם על המים  הזורמים , אין להסתכל כדבר  מובן מאליו, הדבר תלוי במצבו הרוחני של עם ישראל, כמו שנאמר בקריאת שמע: "והיה אם שמוע תשמעו..."

בתנ"ך אנו מוצאים את נושא הבארות- מספר פעמים.

כאשר הגר ברחה בפעם הראשונה משרה - אשת אברהם, היא הגיעה למדבר לבאר מים,  :" באר לחי רואי" שפירושו לפי רש"י - הבאר שהמלאך החי נגלה עליו, שם מגלה לה המלאך את כל העתיד  של ישמעאל:  "ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה וילדת  בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל עוניך: והוא יהיה פרא אדם ידו בכול ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון" על כך אומר רש"י: שידו  של ישמעאל תפגע בכולם.- הדברים ממש מצמררים לאור כל ההתרחשויות שקורות היום בעולם.

אברהם אבינו מוכיח את אבימלך על הודות באר המים אשר גזלו עבדיו.

על פי רש"י: היה ויכוח  ביניהם מי חפר את הבאר? ועל מנת להכריע ביניהם מי  אומר דברי אמת ? החליטו שיעמדו ליד שפת הבאר וכל מי שהמים יעלו לקראתו הדבר ישמש סימן לכך שהבאר שייכת לו. ואכן המים עלו לקראת אברהם, ואבימלך ועבדיו  הודו שהיא שייכת לו.

גם אצל יצחק חזר עניין הבארות וגרם למריבה בין עבדי אבימלך לבין יצחק. על כך אומר הרמב"ן: שיש בעניין הבארות משהו עמוק מאד: לפי שהוא רמז לעתיד לבוא- היות ובאר מים חיים משמש רמז לבית המקדש,  כמו שכתוב: "מקור מים חיים את ה' " [ירמיהו י"ז ]   והבאר הראשונה נקראה: "עשק"- רמז לבית ראשון שנתעשקו אתנו האויבים ועשו עמנו מחלוקות וגם מלחמות עד שלבסוף נחרב.

הבאר השנייה נקראה: "שטנה"- רמז לבית שני שנאמר: "ובמלכות אחשוורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים" [עזרא ד, ו]

והבאר הנוספת שיצחק חפר הייתה "רחובות" על שם הכתוב בבית שלישי לעתיד לבוא:  "ורחבה ונסבה למעלה, למעלה"[יחזקאל  מ"א, ז]

בית ראשון ובית שני נבנו על ידי בשר ודם, שלמה המלך וכורש, אבל בית שלישי יהיה מעשה אלוקים ולא ישלוט בו חורבן.

ציורי תנ"ך/ שירת הבאר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


מעניין לקרוא את שירת הבאר שאותה שרים בני ישראל בלכתם במדבר:

"אז ישיר ישראל את - השירה הזאת עלי באר ענו- לה" [במדבר כ"א, י"ז]

רבינו בחיי מסביר:  בני ישראל שרו על הניסים שהתרחשו בנחל ארנון:  דם האמוריים נשפך משום שהיו מסתתרים שם - כי הנחל בין ההרים היה עמוק וצר וההרים היו גבוהים וקרובים זה לזה, המעבר  בין שני  צידי  הנהר היה צר, אמרו האמוריים זה לזה בואו נסתתר במערות וכאשר עם ישראל יחצו את הנחל נצא ממקום  מחבואינו ונתנפל עליהם בחיצים ובאבני בליסטראות.  באותו הרגע שישראל נכנסו לנחל, נעשה נס , ממש כמו שפחה שהולכת לקראת גבירתה - התקרבו ההרים זה לזה ומחצו את האויבים והם מתו כמו המצרים בים סוף, ומשם בא האשד אל הבאר, והבאר הייתה מעלה את דם ההרוגים, ובני ישראל היו רואים איך הקב"ה נלחם למענם ומשמיד את אויביהם והם  לא ידעו זאת , עד שהבאר הודיעה להם על ידי- שראו את המתרחש במימיה ואז אמרו שירה:

"עלי באר.."

על פי דעת מקרא: כאשר התרחש הנס בגבול מואב, אז שרו בני ישראל :"עלי באר.." והמשמעות היא: שרצונם היה שהמים יעלו מהמעמקים וישקו את עם ישראל. את הבאר חפרו "נדיבי העם" ואלה היו כינויים של משה ואהרון שחפרו אותה בעזרת  המטה שלהם.

אור החיים מפרש:

כי השירה הזו נאמרה: על התורה שהיא נמשלה לבאר מים חיים והיא נקראת באר על שם השכינה העליונה, שהרי התורה  נמשלה למים והמילים:" עלי באר"- מלשון עליה כי השירה לא נאמרה על הבאר למטה, אלא על באר: "עלי"- מלשון עליון. "ענו לה" כמו :"ותען להם מרים" שהוא לשון שיר [שמות ט"ו]

"חפרוה שרים" הצדיקים הראשונים שהיו במעלה גבוהה הם חפרו את הבאר והכוונה לאבות [בראשית כ"ט]:כפי שמסופר על יעקב: "והאבן גדולה על פי הבאר ויגל את האבן וישק את צאן" ומאז הייתה התורה ראויה להינתן לעם ישראל ,אך עדיין לא הייתה בבחינת אפשרות לשתות ממנה, עד: "שכרוה נדיבי עם"  הכוונה למשה שהוריד את התורה לעם והמקבלים ממנו, זקנים, נביאים ואנשי הכנסת הגדולה.

לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי ישנו קשר עמוק ורוחני בין באר המים בתנ"ך- למקדש, לרוח הקודש  לתורה ולכל המהות של עם ישראל.   יהי רצון ויתגשמו דברי הנביא ישעיהו: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו-שם חם ויפת/ ציירה: אהובה קליין ( c) [ציור לפרשת נח]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
" אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח: ויולד נח שלושה בנים:
את- שם
את- חם
 ואת- יפת"


[בראשית ו,י]


הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
Noah and his three sons: Shem, Ham and Japheth

Biblical paintings
By Ahuva Klein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 בספטמבר 2015

ציורי תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת וזאת הברכה]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את--- בני ישראל לפני מותו"

[דברים  ל"ג, א]

הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
Biblical paintings by Ahuva Klein

This is the blessing that Moses blessed people of Israel on the last day of his life

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 בספטמבר 2015

גאולה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גאולה/ שיר מאת אהובה קליין ©

בעוז יוציאם אלוקים

מתוך ארצות גויים

באהבה וחמלת ליבו

כאב הנושא את בנו.

 

מארבע רוחות שמים

 יקבצם לשערי ירושלים.

זורמים  טיפין, טיפין

בשירה  וזמר גאולים.

 

נהנים מזיו השכינה

עטורים בגדי ישועה

מתעלים  במעלות קדושה

 היישר לבית הבחירה.

הערה: השיר בהשראת פרשת נצבים[חומש דברים ובהשראת  ההפטרה- חזון ישעיהו  [ישעיהו ס"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c) [ ציור לפרשת שופטים]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"רק לר ירבה לו סוסים  ולא ---ישיב את  העם מצריימה למען הרבות סוס וה' אמר  לכם לא תוסיפון  לשוב בדרך הזה עוד"

הטכניקה: שמן על בד


Biblical paintings

King was chosen by God

Does not have a lot of horses and not much

gold and money.And not a lot of women

 By Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 באוגוסט 2015

ציורי תנ"ך/ מתן צדקה לעני/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת ראה]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך לא תאמץ את-- לבבך ולא תקפוץ את - ידך מאחיך האביון"
[דברים ט"ו,ז]









הנטכניקה: שמן על בד.



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- הקשר בן הראיה לחוכמה-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- הקשר בין הראיה לחוכמה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשה זו פותחת בנושא הברכה והקללה:

"ראה  אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את- הברכה אשר תשמעון אל מצוות ה' אלוקיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום: והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלוקים אחרים אשר לא- ידעתם"[דברים י"א, כ"ז-כ"ח]

ציורי תנ"ך/הברכה על הר גריזים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


אחת מהברכות היא: הישיבה לבטח בארץ:

ציורי תנ"ך/ השלום בארץ/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

בהמשך ישנו ציווי לשמור את כל המצוות: מצוות עשה ומצוות לא  תעשה ככתבם ולשונם.
אחת ממצוות הלא תעשה: עבודה זרה, יש להשמיד את כל האלילים   עם הכניסה לארץ ישראל.

ציורי תנ"ך/ השמדת עבודת האלילים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


יש להעניש את העיר הנידחת:

ציורי תנ"ך /עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה  קליין(c)[שמן על בד]


ומנגד ישנו ציווי להקריב קורבנות בבית המקדש.



ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


מצוות השמיטה גם מוזכרת  בפרשה:



ציורי תנ"ך/מצוות השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


נושאים נוספים בפרשה:


ספירת העומר:



ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/"ושמחת בחגך"/ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ישנה הדגשה על כך שעם ישראל - הוא עם ה': "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה:"[שם  י"ד, ב]

אחת המצוות המוזכרות בפרשה היא : התייחסות לאיש עני [ט"ו, ז-ט]

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך לא  תאמץ את—לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון: כי פתות תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו: הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור קרבה שנת- השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תיתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא: נתון תיתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך: כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנוכי מצווך לאמור פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניי ולאביונך בארצך"

השאלות הן:

א] מה המשמעות: "ראה" בלשון יחיד לעם ישראל?

ב] כיצד יש להתייחס לעניים?

ג] מה הקשר בין הפרשה- להפטרה בחזון ישעיהו הנביא?

תשובות.

"ראה"- המשמעות.

על פי דברי מאיר ינאי: הראיה מצביעה על חוכמה והחוכמה היא מתוך ראייה- ראיית אמת וחוכמת אמת.

המקור לרעיון זה הוא מה': "אתה הראית לדעת" [דברים ד, ל"ה]

כל אדם רואה דברים על  פי דרגתו ,אך ה' משגיח על מעשינו ורואה תמיד את הדרך בה אנו הולכים, כפי שנאמר: "וראו כל בשר כי אני ה' "[יחזקאל כ"א]

אף אדם אינו יכול להסתתר  מפניו ולכן אופן חייו ומעשיו של האדם -נתונים תחת עין פקוחה ומתמדת. כפי שכתוב: "אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו? נאום ה' הלוא את השמים והארץ אני מלא" [ירמיהו כ"ג, כ"ד]

הקב"ה אומר לכל אחד מאתנו- תראו , היכן אתם נמצאים?

מה המצב הרוחני שלכם? ולכן נאמר: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" הדבר נעשה בכל יום ולא מתוך כוונה להעניש תחילה, אלה ניתנת לנו אפשרות הבחירה.

ובמסכת אבות נאמר: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך:

 עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים." [אבות ב, א]

חז"ל שואלים: מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.."[דברים  י"א, כ"ו- כ"ח]

רבי אליהו מווילנא משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך מסוימת-מפני שכולם הולכים  בדרך זו. ועל כן איני בודק אם הדרך הזו ראויה.

לכן ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד  עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה.

ועל פי המסקנה תבחר את הדרך  הנכונה בחייך.

אבן עזרא מפרש: כי הטעם  לפניה בלשון יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.

לכן התורה פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין  לחיות בחברה  מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.

רבי משה סופר- "בעל חת"ם סופר" מסביר:  שעניין הראיה בפרשה מתקשר למה שנאמר במסכת קידושין [ מ', ע"ב] "לעולם יראה אדם עצמו [ואת העולם כולו] כאילו חציו חייב וחציו זכאי, אם עשה מצוה אחת- הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות. אך אם עבר עברה אחת- הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה.

רבינו בחיי אומר: ישנה  פניה אל העם בלשון יחיד: "ראה" ובהמשך פונה בלשון רבים באמצעות המילה: "לפניכם" –"כי משה ידבר עם הכול עם היחידים ועם ההמון, ולפי שהברכה והקללה נאצלין משתי מידות שבהן נברא העולם והן: מידת הדין ומידת רחמים, שאין עניינם נגלה רק ליחידים המשכילים, לכך אמר ראיה בלשון יחיד, והוא ראיה בעין השכל כעניין [קהלת א]"ראה הרבה חכמה ודעת", ולפי שהברכה והקללה הם זירוז להמון בקיום המצוות והפחידם בעוברם עליהן, לכך דיבר עם ההמון ואמר: "לפניכם" - כוונתו של רבינו בחיי: כי באמצעות המילה: "ראה"- שהיא בלשון יחיד  ישנה פניה ליחיד, כי הברכה והקללה מקורם ממידת הדין ומידת הרחמים, אך הם מובנים יותר ליחיד שהוא בעל דעת וחוכמה, אבל  הפניה לעם בלשון רבים-"לפניכם"  באמצעות עניין הברכה והקללה יש בהם הפחדה וזירוז לכל- לכן נאמר בלשון רבים.

היחס לעניים.

לפי פירוש ה"שפתי כהן" : נאמר בכפילות כלפי העני: "פתוח תפתח" כי על ידי שאתה נותן צדקה לנצרך אתה פותח שער לא לאחרים, אלא לעצמך, בנושא הקמצנות אמר שלמה המלך: "יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם, איש אשר ייתן לו האלוקים עושר נכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאווה, ולא ישליטנו האלוקים לאכול ממנו כי איש נוכרי יאכילנו" [קהלת ו']- ברגע שאתה נותן צדקה לעני, אתה פותח את השער הסגור שלך לנפש שלך -ותתרפא מהעניין הרע הזה של חוסר שליטה בנכסך אתה.

אור החיים אומר: כי על ידי שאדם נותן צדקה לעניים- פותח פתח לאחרים- פותחים לו  משמים שערי שפע. לכן נאמר בכפל לשון: "כי פתוח תפתח" וגם למה שנאמר קודם: "לא תאמץ לבבך ולא תקפוץ ידך מאחיך האביון"

חז"ל במסכת: [בבא בתרא דף ט'],אומרים:"בודקין לכסות, ואין בודקין  למזונות, זה מרומז כאן בתורה: "פתח את ידך לו" הכוונה – למזון, ואילו לכסות, תחקור ותבדוק אם חסר לו משהו-"לדי מחסורו" ואז :"העבט תעביטנו"

רבי יוסף שאול נתנזון לומד מכאן דבר הלכה: שאין לתת לכל העניים בכמות שווה, אלא לאדם חשוב יש להעניק  מנה נכבדה. ואפילו סוס לרכב עליו, ואילו לאדם פשוט די לתת לו נתינה כערכו.

מעניין להתבונן בכפות הידיים כשהן קמוצות ,כל האצבעות שוות. אבל כאשר הידיים  פתוחות ניתן לראות את ההבדלים בין האצבעות. לכן התורה באומרה: "לא תקפוץ את ידיך, אל תשמש דוגמא לידיים קפוצות כשכל האצבעות שוות, אלא עליך לפתוח את ידך, תיתן לכל עני כפי ערכו וחשיבותו.

רש"י מיישב את הסתירה שמופיעה בפרשה: פעם אחת כתוב: "אפס כי לא יהיה בך אביון" [דברים ט"ו, ד] ובפעם אחר כתוב: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.." [שם  ט"ו, י"א]

בזמן שעם ישראל עושה רצונו של מקום- היינו- מקיים את מצוות התורה, יהיו אביונים אצל עמים אחרים, אבל בשעה  שעם ישראל אינו מקיים את רצונו של מקום, האביונים קיימים בקרב העם עצמו.

אבן עזרא אומר רעיון דומה: כל עוד עם ישראל מקיימים את המצוות- לא יהיה אביון בקרב הארץ, אבל היות והקב"ה יודע מראש  שיהיו דורות שלא כולם יהיו זכאים -"לא יחדל אביון מקרב הארץ"

רבי אהרון הלוי – בעל  "ספר החינוך" מפרש: ראוי לתת את הצדקה לידי  הגבאי בבית הכנסת והוא יעביר את הסכום לנזקק. וזאת במטרה  להגן על העני שלא יבוא לידי בושה.

מצוות הצדקה אינה מתקיימת רק תמיד אצל העני  כאשר זקוק הוא ללחם או לכסות, אלא גם עשירים לפעמים זקוקים לצדקה, כגון שחלו במחלה וזקוקים לדבר מסוים, או שהוא נתקע באיזה מקום וזקוק להלוואה, או אפילו זקוק למילה טובה  ועידוד. כל מי שמקיים את מצוות הצדקה שכרו רב מאד.

"בעל הטורים" אומר: כי בפרשה זו ניתן למצוא שלוש  פעמים כפל לשון:

א] "פתוח תפתח  את ידך לו"

ב] "נתון  תיתן לו".

ג]"העניק תעניק  לו"

מכאן לומדים שאין שיעור למתן  צדקה ובכל פעם שמזדמן עני שזקוק לעזרה- יש לתרום לו בעין נדיבה.

הקשר בין הפרשה להפטרה בישעיהו

בפרשה זו הקב"ה מזכיר את הברכה והקללה.

ישנה הבטחה: שאם עם ישראל יקיים את מצוות התורה, לא יצטרך לחשוש מהאויבים, כפי שכתוב: "ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשלו"[דברים  ט"ו, ו]

ואילו בהפטרה נאמר כי כל כלי מלחמה שאויב יפעיל כנגד עם ישראל ,לא יעלה יפה: "..כל כלי יוצר עלייך לא יוצלח .."

לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי על מנת לשאוף ולהגיע לחיים טובים ורגועים, יש  לקיים את מצוות  התורה והתוצאה תהיה השראת השכינה בקרב עם ישראל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר