‏הצגת רשומות עם תוויות . Biblical painting. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . Biblical painting. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 29 ביולי 2020

ציורי תנ"ך

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה  מוסר מסרים לשופטי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical paintings by Ahuva Klein

-Moshe asks the judges- a trail of juastice

העלאת תמונות


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 ביוני 2020

ציורי תנ"ך- משה מבקש רחמים על המרגלים ועל העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- Moses prays


for the spies and the people of Israel

"סְלַח-נָא, לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה".
 [במדבר  י"ד, י"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 ביוני 2020

ציורי תנ"ך/ בני ישראל ממתינים למרים עד סוף שהותה מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The people of Israel waiting       

for Miriam


"וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם."
 [במדבר י"ב, ט"ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 במאי 2020

ציורי תנ"ך/ שבט יהודה ודגלו/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The  tribe of Judah


"וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם; וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב".

[במדבר  ב', ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 20 במאי 2020

ציורי תנ"ך/ ברכת- אכילה לחם לשובע/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- Eating bread for satiety


 "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם". 

 [ויקרא  כ"ו, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 במאי 2020

ציורי תנ"ך/ הנפת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The Cohen lifts the Omer in the temple

" וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה, לִרְצֹנְכֶם; מִמָּחֳרַת, הַשַּׁבָּת, יְנִיפֶנּוּ, הַכֹּהֵן"

 [ויקרא כ"ג, י"א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 6 במאי 2020

ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- God commanded us to be holy


 "דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". 
[ ויקרא י"ט,ב] 
ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 באפריל 2020

פרשת תזריע- היולדת המייחלת להגיע למקדש לאחר טהרתה./ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תזריע- האישה המייחלת  למלא טהרתה -

להגיע אל המקדש.


מאמר מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שמחת טקס ברית המילה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ היולדת בספירת ימי טהרתה/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ היולדת והקורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את האיש המצורע/ ציירה: אהובה קליין (c)

''

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הבגד  הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך, כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין(c) - TheMarker Cafe

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין.


העלאת תמונות


ציורי  תנ"ך/ שריפת הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ מרים המצורעת יושבת בדד מחות למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

אבי הראל: צרעת - עונש על אי ההכרה בסמכות - ייצור ידע
ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע- בדד ישב מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


הפרשה פותחת בתיאור הולדת בן – ובמלאות  לו שמונה ימים נכנס בבריתו של אברהם אבינו ונימול בהמשך ישנו תיאור  מפורט של ימי טהרת היולדת:

"וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ" [ויקרא  י"ב, ג-ד].

השאלות הן:

א] משמעות ברית המילה ביום השמיני?

ב] ימי הטוהר – ואיסור הקרבה אל הקודש.

תשובות.

משמעות ברית המילה.

 נאמר: "וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"

ניתן להסביר: כי אדם שנולד  וחי בקרב בעלי חיים - המחקרים מוכיחים - כי  היה מתנהג בדומה להם. בדומה לכך, אם היה חי בקרב גויים היה לומד ממעשיהם ומתנהג  כמותם. נשאלת השאלה מה עושה את האדם ליהודי אמיתי? על כך בגמרא- מסכת יבמות [ס"א, ב] נאמר: "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" התורה ולימוד התורה - הופכים  את האדם מחיית אדם למצב של צלם אנוש.

התורה משנה את האדם בהתנהגותו ביחס לשאר . אצל האדם רק אחרי שמונה ימים מיום הולדתו -  רואים את השינוי  בינו לשאר היצורים. – כי התינוק בהיותו בן שמונה ימים- נכנס בבריתו של אברהם אבינו ומקיים את מצוות התורה: "וכרות עמו הברית"- מצווה זו שנעשית במסירות נפש ,מהווה חותם אות ברית קודש, בכך האדם שונה מכל בעלי החיים ועופות למיניהם.

הבהמה נשארת תמיד בהמה, אבל האדם  לאחר ברית המילה נהיה אדם ממש - כי רק התורה , קיום המצוות ולימוד התורה – הלכה למעשה -  גורמים לו להיות שונה מיתר עולם החי. לכן תורתו של האדם מופיעה רק לאחר נושא - הבהמה ,החיה ועוף.

מכאן ניתן להבין את האמרה  במדרש רבה  בפרשתנו: "זכה אומרים לו אתה קדמת למעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו : יתוש קדם לך"

"שפת אמת" מפרש את דברי חז"ל: "אין צור כאלוקינו- אין צייר כאלוקינו"

הקב"ה ברא את האדם , צורה בתוך צורה, האדם באמצעות כוח  עבודתו פושט ולובש צורה, ומביא לידי כך את צורתו הפנימית –ההוייתית של אדם  מישראל.

המספר שמונה: הוא  מעל הטבע ,כיוון שהעולם נברא בשבעה ימים  שזה הטבע ועל כן שמונה הוא מעל הטבע ,גנוז בו  כוח אין סופי  לשרוד באופן  נסי לאורך כל הדורות ובמהלך כל הגלויות.

מצוות  ברית המילה מופיעה לראשונה בחומש בראשית:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.  וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.  וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:  יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.  הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.  וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ:  אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר......"



"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים.  וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ. וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ". [בראשית י"ז, ט'- כ"ז]

חז"ל שואלים לגבי אברהם אבינו: מדוע לא קיים לפני הציווי האלוקי את - מצוות מילה כשם שקיים את  שאר המצוות?

על כך תשובתם היא: בברית יש שני שותפים, לכן אברהם חיכה לצווי האלוקי  מהסיבה-מצוות המילה בלא כריתת ברית אינה מתקיימת בפועל.

לעומת זאת, ביתר המצוות נאמר: "זריזים מקדימים למצוות"  [פסחים ד', ע"א] מסיבה זו אברהם קיים אותן  טרם הציווי מהקב"ה.

כפי שהתורה מציינת : הטעם למצוות ברית המילה:  אות בין עם ישראל לקב"ה. הברית נערכת ביום השמיני להיוולדו של הילוד.

רבינו בחיי אומר: חינוך הכהונה היה ביום השמיני למילואים - הטקס של ההכנות להשלמת המשכן ועבודת הכוהנים ורוב ענייני המשכן והמקדש סובבים על מספר  זה. בגדי הכהן הגדול היו שמונה. הם כללו: ציץ, חושן, אפוד, מעיל, כותונת, תשבץ, מצנפת ואבנט ומכנסי בד.

הבשמים- מהם הורכב שמן המשחה- היו גם שמונה.

גם הבדים במשכן היו  שמונה: שני בדי הארון, ושניים לשולחן, ושניים למזבח הזהב, ושניים למזבח העולה,

 הקורבנות  הוכשרו להקריבם רק לאחר שמונה ימים. גם, השיר שהלווים היו אומרים על הקורבנות- היו  בו שמונה  מיני כלי זמר. ויום הקמת המשכן היה ביום השמיני- שהוא ר"ח ניסן. על כן אין זה פלא כי גם התינוק נכנס בבריתו של אברהם- ביום השמיני להולדתו.

חז"ל אומרים: כי מצוות ברית המילה -מיוחדת במינה - היות ובניגוד לשאר המצוות שלפעמים יש בהן נגיעה אישית להשגה חומרית , או רדיפה אחר כבוד, דבר שעשוי  לפגום בערך המצווה ,הרי כאן אין שום סיבה להשגת רווח מסוים - לכן  מצווה זו נמצאת במדרגה גבוהה מאד, כמו שנאמר: "גדולה מילה, ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה" [נדרים ל"ב, ע"א]

חז"ל מגיעים למסקנה חשובה: "כל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו, כגון שבת ,מילה ותלמוד תורה- הרי אלו נתקיימו בידם ואין ניטלים"

כלומר- מצוות אלו – מתקיימות  לנצח

ימי הטוהר  והאיסור להתקרב אל הקודש

ה"חיזקוני" מסביר: אישה  שילדה בן - תשב שְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים- מהטעם:  כי זהו מספר  הימים שהאישה תשלים צורת הזכר בבטן לעומת הנקבה שמשלימה צורתה כפליים מהזמן הזה.

אדם צריך לדעת כי – כי לא יתכן מגע עם הקדושה ואין הוא יכול להיות בבחינת מקדש - מקום להשראת שכינה ,כל עוד לא מילא ימי טהרה לא התאמץ במשך תקופה ארוכה מאד כדי להיטהר מעוונות ומעשים רעים. טרם טהרה - לא תבוא הקדושה ! [על פי נועם אלימלך]

מעניינים דבריו של רבי יצחק ברואייר ב "נחליאל" המסביר את נושא הקדושה והטומאה: כל  מי שחושב כי האדם הוא רק בהמה  יותר מפותחת ואחרי המוות אין שום זכר לאדם, עצם החשיבה הזו – היא טומאה! לעומת זאת, כל  מה שרחוק מן המוות  ומסוגל להעלות את האדם מעל הבהמה - נחשב לטהרה.

למרות זאת, גם הטהרה אינה שלב סופי, אלא  תחנת ביניים בדרך לקדושה, כי אלוקים דורש שאנחנו נידמה לו בקדושה, כמו שנאמר: "כי קדוש אני"- האלוקות היא הקדושה המהותית של האדם ולאדם ניתנה שאיפה  תמידית להתגעגע לקדושה זו. התורה מדריכה אותנו: כיצד  ניתן להשתחרר   מהשעבוד לעבירות ותאוות - ולשאוף לעלות בסולם הקדושה, אך לעולם האדם לא יצליח להגיע להגשים את מטרת הקדושה במלואה, כי אלוקים בעצמו קדוש ולקדושתו אין קץ לעולם [על פי מלוא העומר]

אברבנאל סובר: כי התורה חוזרת בפרשת "קדושים" על כל המצוות שנאמרו  לפני , כן כדי להדגיש –כמה חשוב לקיים את המצוות בתודעת קדושה. מסיבה זו נאמרה פרשת "קדושים" גם בהקהל- כדי לחייב בברית את כל עם ישראל, לקיים את כל המעשים והמצוות מתוך שאיפה ורוממות.

הרמב"ם בספר :"המורה.." חלק ג,, מ"ז] הפירוש לציווי: "קדושים תהיו- להתקדש בקיום המצוות. ומתוך כך שופעת קדושת ישראל"

ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר: כאשר אנו מברכים,  "אשר קדשנו  במצוותיו ..." עצם קיום המצוות- הן יסוד הקדושה, ה' מהווה את יסוד הקדושה וכל מי שדבוק למידותיו של ה'-  כדברי חז"ל: כל המקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו למעלה. כל המתנהג בהתאם להנחיות התורה, הקדושה  נדבקת בו גם ללא יודעין.

אני מניחה: כי היולדת בזמן  שסופרת את הימים  עד לטהרתה המלא - וצפונה בביתה ,חשה געגועים למקדש, ודאי מצר  לה שאין ביכולתה לגשת אל הקודש באותה תקופה והיא מייחלת לכך בכיליון עיניים.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה ,אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

לסיכום ,לאור האמור לעיל, הקו המקשר בין היולדת לילוד שנימול- שניהם  מסמלים את  רוממות הקדושה של עם ישראל- העם הנבחר – כפי שמתחייב מן הכתובים:

"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".[ויקרא י"ט] 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 16 באפריל 2020

פרשת שמיני- מאין כי אין לסור מצווי התורה- ימין ושמאל?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמיני - מאין כי אין לסור מצווי התורה - ימין ושמאל?


מאת: אהובה קליין .

 היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות
 "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--

כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם.."

ציורי תנ"ך/  משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c






ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות בני אהרון- נדב ואביהוא/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים  מותרים לאכילה ובעלי חיים טמאים האסורים/ציירה: אהובה קליין(c)

"ואת אלה תשקצו מן העוף,לא יאכלו,שקץ הם:את הנשר ואת הפרס  ואת העזנייה: ואת הדאה ואת האיה למינה:  את כל עורב למינו"



ציורי תנ"ך/ אש כבוד ה' יורדת על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשת שמיני - מאין כי אין לסור מצווי התורה - ימין ושמאל?

מאת: אהובה קליין .

 בפרשה זו – בני אהרון – נדב ואביהוא מקריבים אש זרה על המזבח: המקרא מציין את סיבת מותם של בני אהרון באופן ברור:

"וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם".  [ויקרא י', א]

תגובת אהרון אביהם הייתה שתיקה, כפי שנאמר: "וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן".

בהמשך נאמר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה.  וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם; וַיַּעֲשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה".[ויקרא י', ד-ח]

עוד נאמר: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם". [ ויקרא ,י, ט]

השאלות הן:

א] מה היה חטאם של בני אהרון?

ב] מה הייתה תגובת אהרון למות נָדָב וַאֲבִיהוּא?

ג] במה הוזהרו אהרון  ובניו הנותרים ,לאחר  מות נָדָב וַאֲבִיהוּא?

תשובות.

חטאם של בני אהרון: נָדָב וַאֲבִיהוּא

חז"ל טוענים: כי בני אהרון חטאו בזלזול במקדש בקרבן ובעבודה:

א] נכנסו מחוסרי בגדים למקדש בעודם שתויי יין.

ב] הכניסו אש זרה שנטלו מבית הכיריים ולא ממזבח החיצון.

ג] הקריבו קורבן שלא נצטווו עליו.

ד] לא נשאו אישה מחמת גאווה  כי לדעתם: אין עוד יחסנים כמוהם להתחתן איתם.

ה] לא הולידו בנים.

ו] הורו הלכה בפני רבם.

על כך אמרו חז"ל: "וכבר היו משה ואהרון מהלכין בדרך ,ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא: אימתי ימותו שני זקנים הללו, ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקב"ה: הנראה מי קובר את מי "?

[סנהדרין נ"ב, ע"א] הם חשבו שהם מסוגלים להגיע לרמה  הרוחנית של משה ואהרון.

ז] הם שייכים לקבוצה של: "ויאכלו וישתו ויחזו את אלוקים"

ח] סבלנותם התקצרה וציפו למותם של משה ואהרון - על מנת שהם ינהיגו את העם במקומם..

ט] הם לא היו נוחים  זה לזה.

ישנה דעה נוספת, לפיה: הם התלהבו באופן מופרז, ראו אש יורדת מהשמיים ובאו להוסיף אהבה על אהבה. [ספרא כ"ו]

ה"חיזקוני" מפרש: חטאם היה בכך שהביאו קטורת משלהם - בעוד שהקטורת חייבת להיות מן הציבור. היות שאי אפשר קטורת בלי אש - לכן בפי המקרא – הדבר נקרא: "אש זרה".

 תגובת אהרון:

נאמר על אהרון: "וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן".

במדרש נאמר:   מה היה יכול  אהרון לומר? שהרי כתוב: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". [ויקרא  י"ב, ג] [מדרש פליאה]

חכמים  סוברים: שלפיכך לא נברא האדם מהול, משום שרצה הקב"ה שהאדם יתקן את התיקון  הראוי במעשיו, כך חשבו גם נדב ואביהוא להקריב  אש זרה על פי שיקול דעתם- היינו - אש  כהן הדיוט על המזבח כפי שהדין באמת:

"אף על פי שאש יורדת מן השמים מצווה להביא מן ההדיוט" ולכן היה יכול אהרון לתרץ את פעולת בניו ולהתלונן על ענישתם.– על המזבח ללא ציווי אלוקי.

אולם, האמת היא: שאין זו טענה כל- עיקר, שהרי אם תמיד "מצווה להביא מן ההדיוט"  יש לשים לב - כי כל זה התרחש ביום הראשון של חנוכת המשכן ובאותו יום חפץ היה הקב"ה להשרות את השכינה על המשכן ולכן איסור גמור היה להביא באותו יום אש הדיוט, כי  הייתה  צריכה לרדת אש מן השמים – משום כך האש של בני אהרון נקראת: "אש זרה.." [ישועת מלכו להגאון ר"י מקוטנא ז"ל]

ה"חיזקוני" אומר על : "וידום אהרון"

הדבר מזכיר את מה שאמר ה' ליחזקאל הנביא: "וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  בֶּן-אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת-מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה; וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה, וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ.  הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה..." [ יחזקאל כ"ד, י"ז]- כך גם כאן רצה אהרון להתאבל על מות נדב ואביהו ,אך שתק! 



האזהרות לאהרון הכהן ובניו הנותרים:

א] "בעל הטורים" מסביר את הפסוק:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ,.."

משה הפך את פניו כנגד אהרון ודיבר איתו פה אל פה ,אבל לא הפך פניו אל אלעזר ואיתמר ולכן  לא נאמר בהם: "אֶל"

"בעל הטורים" מסתמך על פירושו של המלבי"ם המבסס את פירושו על פי [מסכת  תענית ט"ו, ב]

"בגדולה מתחילין מן הגדול, שנאמר: "ויאמר משה אל אהרון ולאלעזר ולאיתמר", ומילה "אֶל"- מורה על עיקר הדיבור וייחודו" ולמה לא הפך פניו אליהם? לפי שגם הם היו ראויים למות!

ממשיך מכאן "בעל  הטורים" להסביר: אף שני בנים אלה היו ראויים להישרף, אלא שפסקה מהם הגזרה- כלומר הגזרה  פסקה מלהגיע אליהם, לפי שנאמר במעמד הר סיני:

"וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל-יְהוָה, יִתְקַדָּשׁוּ:  פֶּן-יִפְרֹץ בָּהֶם, יְהוָה". [שמות י"ט, כ"ב]

משפט זה היה מכוון לאהרון הכהן וארבעת בניו- אלא שבזכות אהרון אביהם- ניצלו. [מסכת יומא פ"ז[

נאמר:"רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ"  במסורה יש לכך שני מקורות:

א] "שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ;    וְאַל-תִּפְרָעוּ". כך נאמר [משלי ח', ל"ג]

ב] בשביל שנדב ואביהוא-שלא שמעו מוסר ופרעו שהורו בפני רבם, או שהכניסו אש זרה  [סנהדרין נ"ב] גרמו לאחיהם שניצלו להיות מצווים ב:" אַל-תִּפְרָעוּ"

נאמר: "וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף"; מכאן לומדים מוסר  גדול: לפי שנדב ואביהוא היו שלוחי ציבור והרי היו צריכים לשמש דוגמא אישית לסובבים אותם אך שליח ציבור שטעה סימן רע הוא לשולחיו [ על פי מסכת ברכות ל"ד]

טעם נוסף: שאם אתם בני אהרון תשנו ממה שציוויתם ותאכלו - אזי לא יתקבלו לרצון הקורבנות שהקרבתם בעד כל העדה.

נאמר: "כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה".  לפי שתלמיד חכם שנפטר כולם נעשים קרובים.

ישנה אזהרה חשובה: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ",

"חיזקוני" מבהיר: כי איסור זה – הוא  כדין כהן גדול שנאמר בו: "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה". [ויקרא כ"א, י"ב]

כמו שכתוב בתורת כוהנים [חומש ויקרא]: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן" [ לעיל,  י, ד] אבל לא לאלעזר ואיתמר- מכאן שאין הכוהנים מטמאים למתים. חכמים לומדים מכאן : שאין כוהנים ביום משיחתם מטמאים לשום מת -לפי שגם כוהנים הדיוטות [כוהנים פשוטים]  ביום משיחתם יש להם דין כהן גדול שהרי  אלו הוזהרו ביום משיחתם בכל הדינים של כהן גדול.

ישנה אזהרה לכהנים: לא להיות שתויי יין: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם".

"בעל הטורים" אומר על כך: "אין פסוק מתחיל ב:"יין" אלא זה, שהביא  יללה לעולם [מסכת יומא ע"ו] לפי שבני אהרון - נדב ואביהו היו שתויי יין ולכן מתו.

הרב אביגדור הלוי נבנצאל אומר בספרו: "שיחות לספר ויקרא"

בעצם היום הראשון לחנוכת המשכן היה אמור להיות יום שמח וירידת השכינה למשכן ובאותו יום ברכו משה ואהרון את כל עם ישראל וכבוד ה' ירד אל כל העם וכל העם חזה באירוע הזה ,שהרי כאלפיים  וחמש מאות שנה החלה השכינה מסתלקת -מפאת חטאו של האדם הראשון –ואילו כעת- עומדת השכינה לשוב ואש יורדת מן השמים, אך לפתע בשל מעשיהם של נדב ואביהוא כל השמחה של הבורא נפגמת ויום שהיה מיועד לשמחה - נהפך ליום של  בכי ועצבות.

 למה הדבר דומה? לסיר  עם תבשיל כשר לפסח והנה הגיע  הפעוט והפיל לתוכו רק פירור של חמץ, ברגע זה כל המאכל הלך לטמיון!

לסיכום, לאור האמור לעיל: עלינו להסיק כי כל יהודי יקיים  את המצווה עליו  מהתורה ולא  יעשה  פעולות שלא נצטווה עליהם ,קל וחומר שהדבר נאמר על הכוהנים ונבחרי הציבור כפי שכתוב:

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". [דברים י"ז, י"א]


ההפטרה:

 שמואל-ב', ו'.

קטע  מתוך ההפטרה:

"וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת-כָּל-בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלֹשִׁים אָלֶף.  וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי, יְהוּדָה--לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, עָלָיו.  וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים, אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה.וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה, עִם, אֲרוֹן הָאֱלֹהִים; וְאַחְיוֹ, הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן. וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה, בְּכֹל, עֲצֵי בְרוֹשִׁים; וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים, וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים.  וַיָּבֹאוּ, עַד-גֹּרֶן נָכוֹן; וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֹּאחֶז בּוֹ--כִּי שָׁמְטוּ, הַבָּקָר.  וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּעֻזָּה, וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל-הַשַּׁל; וַיָּמָת שָׁם, עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.   וַיִּחַר לְדָוִד, עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, פֶּרֶץ עֻזָּה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה....."







*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר