‏הצגת רשומות עם תוויות . אהובה קליין . Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . אהובה קליין . Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 ביולי 2020

פרשת דברים- מהו המסר של משה לשופטים? / מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים - מהו  המסר של משה לשופטים?
מאת: אהובה קליין


  היצירות שלי  לפרשה:



בראי התנ"ך: פרשת דברים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

  ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/"וכל דרכיו משפט"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/  ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ צייאנ: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים הולכים אל הארץ הקדושה. /ציירה:אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ צייאנ: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים מלתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



בראי התנ"ך: פרשת דברים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

 ציורי  תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל זרד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין (c)
 ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה -הזוכים  לרשת את הארץ/
 ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת דברים - הפרשה הראשונה הפותחת את חומש דברים-  האחרון  מתוך חמישה חומשי תורה - הנקרא גם בשם:
 "משנה תורה" משום שנשנים בו נושאים שהופיעו בעיקר בחומש שמות ובמדבר.
על כך אומר הרמב"ן" [רבי משה בן נחמן]: בהקדמה לספר דברים :
"הספר הזה יבאר בו משה רבינו לדור הנכנס לארץ: רוב מצוות התורה הצריכות לישראל.... וכבר  נאמרו לו כולן [כל המצוות] בסיני, או באוהל מועד בשנה הראשונה קודם המרגלים... ועל כן לא נאמר בספר  הזה: "וידבר ה' אל משה: צו את בני ישראל", או "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" מצווה מסוימת".
אחד הנושאים בפרשה: מינוי שופטים על ידי משה: "וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם:  שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם. וָאֲצַוֶּה , אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.  לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו". [דברים א,  י"ד - י"ח]
השאלות הן:
א] מהם  הנושאים העיקריים המופיעים בחומש דברים?
ב] מה ציווה משה את השופטים?
תשובות.
הנושאים המופיעים בחומש דברים.
דברי המגיד מדובנא:"שאלתי את פי מורי ורבי,  הוא רבינו הקדוש הגאון החסיד מו"ה אליהו מווילנא זצוק"ל, מה ההבדל בין התורה הקדושה ובין  "משנה תורה" ואמר לי: כי הארבעה ספרים ראשונים היו נשמעים מפי הקב"ה בעצמו - דרך  גרונו של משה, לא כן ספר דברים, היו ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי הנביאים אשר אחר משה, אשר הקב"ה אמר אל הנביא היום וליום המחר, הלך הנביא והשמיע החזון אל ישראל, ואם כן בעת אשר דיבר הנביא אל העם, כבר היה נעתק ממנו הדיבור האלוקי, כך היה ספר דברים נשמע אל ישראל מפי משה רבינו ע"ה בעצמו" [אהל יעקב, ריש פר' דברים']
הגאון רבי אליהו מווילנא: מחלק את חומש "דברים" באופן הבא:  חמשת הפסוקים הראשונים הם הקדמה לחומש והם כוללים - שלוש פעמים לשון דיבור של משה:
א] "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" [ דברים א', א]
ב] "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ [הכוונה לחודש שבט] בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שם א, ג]
ג] "ְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" [ שם א, ה]
שלושת לשונות אלה - יש בהם רמזים לגבי שלושה חלקי ספרנו - שהם כנגד- חומש "שמות", "ויקרא", ובמדבר"- תוכנם העיקרי הוא: הוראות חוקים ומשפטים לעם ישראל [וזאת  בניגוד לחומש בראשית המתאר את ההיסטוריה של האנושות במשך עשרים הדורות הראשונים ותולדות אבותינו].
החלק הראשון של הספר- מתחילתו עד סוף פרק רביעי כולל בעיקר דברי מוסר ותוכחה לעם:
המילים: "ואֵלֶּה הַדְּבָרִים" [שם א, א]- מרמזות לפתיחת  חומש "שמות" כנגד- "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
החלק השני מתחילת פרק ה' עד פרק כ"ז, ח- כולל את עיקר התוכן- מתן חוקים ומשפטים לישראל לשון  הפתיחה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל- מרמז על פתיחת חומש ויקרא: "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה";
החלק השלישי
כולל מפרק כ"ז, ט- עד סוף החומש ועיקרו- קללות ברכות ושירות החותמות את החומש – לשון הפתיחה:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה"- מרמז לתחילת חומש במדבר: "וידבר  ה' אל משה"

 משה   מצווה ציוויים על השופטים.
רש"י מסביר את הפסוק:    "וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק",
ומבסס את דבריו על  הספרי: משה מצווה את השופטים להיות מתונים בדין - ואם בא דין זה לפני השופט, פעם אחת, או פעם שנייה ואפילו פעם שלישית, אל תאמר: כבר הדין הזה מוכר לי, אלא יש לדון בכל דין - כלומר השופטים נצטוו לשמוע- לשאת ולדון בדין.
הסבר זה  מסביר: את הטעם-מדוע נצטוו השופטים "לשמוע"- שהרי אין אפשרות לשפוט טרם השמיעה -"שמוע"- - מובנו- הבנה , כמו: "דבר נא אל עבדך ארמית כי שומעים אנחנו" [מ"ב, י"ח, כ"ו]
"בָּעֵת הַהִוא"- מרגע שהתמנו  להיות שופטים הדבר מקבל את המשמעות: שאין המצב כמו בעבר-  שהם היו ברשות עצמם- אלא מעכשיו – הם  משועבדים לציבור.
גם בפרשת קדושים מדובר על משפט צדק:
"בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" [ויקרא י"ט, ט"ו] אלא ששם מצווה זו נאמרה לכל עם ישראל ולאו דווקא אל השופטים. שהרי כתוב:
"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל", [ויקרא י"ט, ב]
רש"י מסביר את המילים:
"וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ". 
באמצעות שני פירושים:
א] "גֵּרוֹ"- זה בעל דינו שאוגר עליו דברים.
ב] אף על ענייני דירה בין חלוקת אחים- אפילו בין תנור לכיריים.
בפירוש זה- רש"י מבסס את הסברו על [ מסכת סנהדרין ז] לפיו ישנה ירושה - בית עם עלייה ,לכן יש להעריך את הבית והעליה בכסף- ולבצע חלוקה שווה בין שני האחים היורשים.
וכך גם "גרו" מרמז על תנור וכיריים - לשון מגיר-  דברים השייכים לדירה-אם יש בירושה- תנור וכיריים, הרי –התנור  בעל ערך רב יותר מאשר הכיריים, לכן מעריכים יחד את שווים הכספי ומחלקים בין שני האחים את הסכום באופן שווה.
לגבי המילים-: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט "מסביר רש"י:  אותו אדם הממונה להושיב את הדיינים, אל יאמר: פלוני- הוא נאה, או גיבור- לכן אושיב אותו כדיין, איש פלוני הוא קרוב שלי- לכן אושיב אותו דיין בעיר ,למרות שאינו בקי בדינים- כתוצאה מזה- יכול להיווצר  מצב  שהדיין  נותן פסק דין שגוי- מחייב את הזכאי ומזכה את החייב.- וזו הכוונה שאותו אדם שמינה את הדיינים האלה בדרך זו- נחשב שעבר על האיסור:
"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט"
 "כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן" – על כך רש"י מביא   שלושה פירושים:
א] בעיני הדיין צריך שיהיה חביב עליו דין פרוטה כדין מאה, שלא יסלק את ההוא עם  הסכום הקטן שבא ראשון לפניו - כדי  להיות אחרון.
ב] שלא יעשה הדיין חישובים- זה עני ואילו חברו עשיר ולכן  מצווה לפרנס את העני – לכן  יזכה את העני ונמצא שהוא מתפרנס בנקיות.
ג] או שאומר: איך אני פוגם בכבודו של העשיר –זה בשביל דינר אזכה אותו עכשיו וכשיצא החוצה- אגיד לו שייתן לעני את מה שחייב לו.
"לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ"
על כך שני הסברים: רש"י מסתמך על הספרי:
א] לא תראו - "שאם באים שניים לדין  לפניך- עד שלא תשמע את דבריהם אתה רשאי לשתוק, משתשמע את דבריהם אי אתה רשאי לשתוק " [מסכת סנהדרין ו]
ב] "לא תגורו מפני איש" שמא תאמר: מתיירא אני מפני פלוני שמא יהרוג את בני, או שמא ידליק את גדישי, או שמא יקצוץ את נטיעותיי- תלמוד לומר- לא תגורו מפני איש"
הכוונה שהדיין לא ישאיר את פסק הדין אצלו ואל ימנע לזכות את הזכאי ולחייב את החייב.
"כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא";
 הלמד של לאלוקים מובנה  כמו:
"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" [תהלים כ"ד, א]
אונקלוס תירגם: דין ה' הוא!
ההסבר הוא: כשהשופט אינו פוסק דין צדק ומטה משפט וגורם  לאדם שלא חייב באמת - שישלם סכום מסוים- דבר זה גורם שבסופו של דבר אלוקים ישלם  לאותו אדם!
"וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו".
 הסברו של רש"י : משה פונה לשופטים ואומר להם: כי דבר שהשופטים מתקשים בו - ייגשו  אליו.
הספרי מביא מדרש:
היות ומשה אמר לשופטים:
"תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" ולא דייק בלשונו  -היינו- לא אמר: תקריבון אלי כדי שאפנה לה'?
 לכן בזמן שבאו בנות צלופחד אליו - לתבוע נחלה בארץ ישראל- נסתלקה ממשה  ההלכה והיה צריך לפנות אל ה' בשאלתן- כיצד לפסוק ?
כך היה גם עם שמואל הנביא שהלך למשפחת ישי לבחור מלך לישראל והוא היה בטוח- שאליאב ראוי להיבחר למלך- בגלל מראהו החיצוני , לכן אמר לו ה':
"אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב". [שמואל-א, ט"ז, ז]
הרמב"ם בהלכות סנהדרין [כ, ז] מונה שבעה דברים החייבים להופיע אצל השופטים והדיינים
א] חוכמה [בקיאות בתורה], ב] ענווה, ג] יראת שמים.  ד] שנאת ממון, ה] אהבת האמת. ו] אהבת הבריות. ז] בעלי שם טוב.
כל הנקודות האלה  מופיעים בפרשת יתרו [חומש שמות י"ח, כ"א]
משה אומר בהמשך דבריו:כי ציווה את השופטים לשפוט משפט  צדק. לא להכיר פנים , הכוונה שאינם רשאים לפסוק את הדין על פי הבעות הפנים של בעלי הדין ולא על פי המראה החיצוני, אלא להוציא פסק דין על פי עובדות בדוקות .[רבי ליבוש חריף]
 יהי רצון שתפילתנו –תתגשם במהרה : "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 במרץ 2020

פרשת תצווה- במה חשיבות תרומת שמן הזית לנר התמיד?/ מאמר: מאת : אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה- במה חשיבות תרומת שמן הזית לנר התמיד?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/  בני ישראל  הולכים לתרום שמן זית זך כתית לצורך נר התמיד/ 

ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ משה  פונה אל חכמי הלב בדבר בגדי הכהונה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



ציורי תנ"ך/ חכמי הלב לוקחים תרומה מעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך
ציורי תנ"ך/ משיחת אהרון לכהן גדול/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין.(c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/אהרון ובניו סועדים בפתח האוהל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]



ציורי תנ"ך/ הכהן בדרך לקודש הקודשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו פותחת במילים:

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר:  לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.  בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר--לִפְנֵי יְהוָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..."

 [שמות כ"ז, כ- כ"א]

השאלות הן:

א] מדוע אינו מוזכר שמו של משה בפרשה זו?

ב] מהי מטרת תרומת שמן הזית שנצטווו ישראל להביא?

תשובות.

שמו של משה אינו מופיע בפרשה.

הגאון  רבי אליהו מווילנא סובר:

הטעם לכך: לפי ש: ז' באדר נופל תמיד בשבוע של פרשת תצווה [רק לעיתים רחוקות יקרה שפרשת תצווה תופיע אחר ז' באדר] אלוקים הצופה למרחקים- עד סוף כל הדורות ידע מראש כי : ב:ז' באדר יסתלק משה רבינו ע"ה, לזאת לא נזכר שמו בפרשה הזאת- כדי לתת רמז על כך.

 בנוסף לכך אומר הגאון  מווילנא: למרות ששמו של משה אינו נזכר בפרשתנו במפורש, הרי הוא מוזכר בדרך הרמז בפרשה- ישנם מאה ואחת פסוקים ואותיות "משה" במלואן - מ"ם, שי"ן, ה"א.

 כאשר נפחית משלושת המילים האלו את האות הראשונה ["משה"] עולות שאר האותיות לגימטרייה של 101- כמספר הפסוקים בפרשה.

רבי שמעון סופר סובר: אי  הזכרת שמו של משה בפרשה זו- היא בבחינת אות כבוד  והערכה למשה המנהיג- הקב"ה בזה העניק לו כבוד כדי שכביכול יחוקק הוא בעצמו ויצווה על עם ישראל להביא את  תרומת השמן.

 משל למה הדבר דומה? למלך שנתן את השרביט לאחד משריו האהובים עליו והתיר לו לחוקק חוקים במשך תקופה מסוימת -כדי שיקראו על שמו של  השר ועל ידי כך זכה משה לגמול מיוחד מאת: ה' - בזמן שהתייחס במסירות נפש רבה למען עם ישראל לאחר  חטא העגל ולכן אמר לו ה':

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,..." כלומר אני  מאפשר לך באופן מיוחד שאתה גם תחוקק וגם  תצווה לעם ישראל וזאת בתמורה  שמסרת את נפשך ללא קץ.

מטרת תרומת שמן  הזית.

לפי  דברי מדרש רבה: "אמר הקב"ה למשה: וייקחו אליך שמן זית זך, לא שאני צריך להם, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם, כדי להעלות אתכם בפני כל האומות"

מכאן אנו לומדים: כשם ששמן הזית יש בכוחו להאיר-כך בית המקדש מאיר לכל העולם, כמו שנאמר: "והלכו גויים לאורך"[ישעיהו ס']

האדמו"ר רבי משה ליב מסאסוב סובר:כי תחילה מוטל על האדם לכתת-כלומר-לשבר ולנתץ את יצרו הרע, רק אחרי זה הוא יהיה מסוגל לקלוט את אור השכינה.

הדבר רמוז במילים: "כתית למאור"

המגיד רבי דוב- בער ממזריץ אומר: כי בפסוק הנ"ל ישנו רמז לאדם, לכתת רגליו למקום בו לומדים תורה, באופן זה הוא מזדכך מכל מגרעותיו שדבקו בו-עד שמצליח להגיע: "להעלות נר תמיד"-הוא זוכה לרכוש לתמיד את אורה של התורה.

רבינו בחיי-אומר: כי יש להקפיד שהמנורה לא תישאר ללא נר-אלא, נר תמידי- ויש כאן רמז לנר האמצעי במנורה-שכל הנרות משני הצדדים היו פונים אליו והוא עצמו היה פונה  למעלה-כלפי השכינה ולכן נאמר: "נר תמיד"

ועוד מביא מדרש יפה: אמר הקב"ה שאיננו זקוק לאור  של בשר ודם שהרי בעזרת אורו –הוא מאיר את העולם-אלה המטרה-בנר התמיד: להעלות ולזכות את עם ישראל.

ה"כלי יקר" אומר: כי משה רבינו בכבודו ובעצמו היה כמו נר התמיד במנורה- וכך הואצל ממנו שפע רוח הקודש על יתר הנביאים שבאו אחריו.  הרי נאמר שפני משה היו כחמה[מסכת בבא בתרא עה.ע"א]וכך גם הנר המערבי במנורה ששימש נר תמיד הואצל עליו מאורו של משה, כי משה היה בין אור ה' לבין כל סוגי האור שהתקיימו בדרך ניסית. והראיה לכך: כאשר משה נולד- כל ביתו נתמלא אור- כסימן לרמז שהוא יקבל את אורו מהאור העליון ובאמצעותו הושפע האור על כל מקום שיש בו דבר העומד בנס. מסיבה זו אמר ה' למשה: "אתה תצווה"- שאתה מהאור שבך- תצווה את ישראל שיביאו שמן  -כדי שתשפיע מההוד שבך על העלאת נר התמיד במקדש.

 חז"ל אומרים על המילים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"-יש כאן רמז לדרך ארץ לכל אדם, בתחילה תקפיד להיות: "אתה" תשתדל להיות ללא דופי בכל המובנים ורק אחר יקוים בך הפסוק:"תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"- תוכל להגיע  להורות וללמד גם אחרים- בדומה לדבריו  של  ריש לקיש [במסכת בבא מציעא ק, ז, ע"ב]

"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"

ועוד אומרים חז"ל: עם ישראל משול  לפרי הזית העובר כמה תהליכים עד שנהפך לשמן זך, מורידים אותו מהעץ וחובטים בו, מעלים אותו לגת וטוחנים אותו, ורק אחרי כל הפעולות האלה והמכות - נותן הזית את השמן הטהור שלו, בדומה לכך עם ישראל.

אומות העולם חובטים בו ומציקים לו ורק אז עושה תשובה.

מכאן, שהדלקת המנורה מבטאת את ייעוד המשכן ובהמשך המקדש- להאיר לכולם.

ראיתי הסבר מעניין [בספר  מטה שמעון] "תצוה"-  גימטריא- נשים.- הנשים מוזהרות להדליק נרות שבת  ומדוע? על כך אומר המדרש: מפני שחווה כיבתה נרו של עולם-

 הרמב"ם מסביר: הנשים חייבות להדליק נרות לפי שהן מצויות בביתן ועוסקות בצרכי הבית.

רבי חיים שמואלביץ [בספרו "שיחות מוסר"]

שואל: מדוע נאמר:

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית—לַמָּאוֹר"

מביא תחילה את דעתו של הרמב"ן: כוונת הציווי: להביא תחילה את השמן אל משה- כדי  שהוא בעצמו  יבדוק אם אכן השמן הוא זך וכתית כראוי- אלא שעדיין זה קשה, וכי לא היה בקרב עם ישראל אדם מומחה לעניין שיבדוק אם  השמן ראוי ,אם לא , מלבד  משה? אלא שמצינו  שאמר דוד המלך:

"הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים--    שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד. כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב,    עַל-הָרֹאשׁ--

יֹרֵד,    עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן: שֶׁיֹּרֵד,    עַל-פִּי מִדּוֹתָיו". [תהלים קל"ג]

ובמדרש הובא: שלכך כתוב פעמיים: "זְקַן" לפי שכאשר היה השמן על זקן אהרון- כאילו היה גם על זקנו של משה,

 והמשמעות של המילים: "שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד"- כלומר הקשר בין משה ואהרון היה כה הדוק עד ,כי משה רבינו היה חש כאילו שמן המשחה אשר משח בו את אהרון אחיו- על ראשו והיורד על זקנו - כאילו שמן זה בעצם יורד על זקן משה בעצמו.

 בנוסף, כאשר משה הלך למצרים בשליחות על פי ה', הוא התעכב שבוע ימים מלהתקדם לשם, כיוון שחשש לכבודו של אהרון, שמא הוא ראוי יותר ממנו להנהיג את ישראל. אך הקב"ה  העיד על אהרון שלא קינא במשה כלל וההוכחה שהכתוב מציין:

"הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". [שמות ד, י"ד]  הרי סגולת האחדות הייתה ביניהם.

 כל אחד מהם הרגיש  במעשה זולתו כאילו הוא עצמו  עושהו, לכן נאמר:

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"- לצורכו של משה ובעבורו, לפי ששמן זה תכליתו: להדלקת נרות המנורה- כשם שהיה עבור אהרון, כך היה גם עבור משה למרות שבפועל לא התעסק בו כלל ולכן נאמר על אהרון ומשה:

"שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד" שני מנהיגים- אחים ומאוחדים.

רבי אליהו מאיר קובנר מסביר: מדוע  למען הדלקת הנרות במנורה- הוצרכו דווקא שמן זית זך כתית להעלות את נר התמיד, בעוד שמנגד מנחות שנועדו לאכילה ,אין דין שיהיו משמן זית זך?

 וכאן הוא מביא את דברי תנחומא: "מה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך, מנחות שהן לאכילה אינו דין שיהיו טעונין שמן זית זך? תלמוד לומר: זך כתית למאור  ולא זך כתית למנחות"

 הכתוב בא ללמדנו: כי קיים הבדל בין העושה בעבור עצמו -ובין הפועל למען הכלל, מנחות- שהיא מצוות אכילה לאדם עצמו, לא מחייבת התורה בשמן זית זך דווקא. בניגוד לכך-לא כן  המנורה אשר  ייעודה להאיר לעולם. כלומר להשפיע על אחרים, היא טעונה דווקא שמן זית זך, שעה שאדם רוצה להאיר את לבבות הבריות, חייב לבדוק את עצמו  תחילה עד כמה ליבו טהור וזך- כדי שתתאים  לו משימה  כה נעלה.

מדרש חז"ל אומר: נמשלו בני ישראל לזית והקב"ה- נמשל לנר, השמן מיועד לנר, וכשם שהנר ושמן מתאחדים כדי להאיר יחדיו, אמר ה' לבני ישראל: היות ואורי הוא גם אורכם ואורכם- אורי ,אני ואתם  נלך לציון כפי שנאמר:

"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח".[ישעיהו  ס', א]

 ומדוע נמשלה כנסת ישראל לזית, לפי שנאמר:

"זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי-תֹאַר, קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ" [ירמיהו ס', א]

 מדוע  משולים ישראל לזית דווקא:

 לפי  שבעוד שכל המשקים מתערבבים זה בזה, לעומתם- השמן תמיד עולה  וצף מעליהם- כך גם ישראל אינם יכולים להתערבב עם הגויים.

 רעיון נוסף: כמערבבים את כל המשקים אין להבחין בסוגיהם השונים- איזה תחתון ואיזה מהם עליון- לעומתם השמן תמיד יצוף למעלה ולא יתמזג עם שאר המשקים, כך גם ישראל – בשעה שעושים רצונו של מקום הם מתעלים מעל הגויים.

ועוד מסר מעניין בפי חז"ל: אמר הקב"ה אתם  דומים ליונה, ההוכחה לכך: כששלח  נח  אל מחוץ התיבה את היונה היא שבה אליו:

"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ.." [בראשית  ח, י"א] כשם שהיונה הביאה אורה לעולם בשמן זית- אף עם ישראל  המשול ליונה – מצווה  להביא שמן זית ולהדליק לפני בורא עולם.

 לסיכום, לאור האמור לעיל: חשיבות הציווי— לתרום שמן זית זך כתית- למען   הדלקת נר התמיד – תחילה במשכן ובהמשך במקדש- זאת כדי להאיר לעולם לעד ,הדבר מסמל את עם ישראל: כאשר עושים רצונו של מקום – הם זוכים להאיר לאומות העולם  -כדברי הנביא ישעיהו.

"וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ". [ישעיהו ס, ג]




שבת זכור
ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/" כי- מחה אמחה את זכר עמלק.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


 בשבת הסמוכה לפורים- נוהגים לקרוא את פרשת זכור  מתוך חומש דברים[כ"ה, י"ז- י"ט]



 בה אנו מצווים  לזכור את אשר עשה עמלק לעם ישראל  בדרך כאשר יצאו ממצרים,



וזאת מהטעם :כי המן הרשע אשר   תכנן להרוג  ולהשמיד את  היהודים – ולא עלה בידו-היה מזרע עמלק.



וכך הכתוב מתאר את עמלק:



"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.   אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָייֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים."[שם  כ"ה, י"ז- י"ח]

ציורים מתוך מגילת אסתר:




אסתר המלכה מצביעה לעבר המן- בפני אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)


מרדכי היהודי יושב בשער המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)


 והעיר שושן צהלה ושמחה/ ציירה: אהובה קליין (c)


בלילה ההוא נדדה שנת המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  משלוח מנות ומתנות לאביונים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


אסתר המלכה נגשת אל אחשורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויהי  ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נוכח בית המלך והמלך יושב על כיסא מלכותו בבית המלכות נוכח פתח הבית:ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר...ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט"


[מגילת אסתר, ה,א-ג]



תוצאת תמונה עבור מרדכי היהודי
מרדכי היהודי מקשיב למזימתם  של סריסי המלך אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)

תוצאת תמונה עבור מרדכי היהודי
המן מוביל את מרדכי -על הסוס  ברחובות שושן/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר