‏הצגת רשומות עם תוויות . אהובה קליין . Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . אהובה קליין . Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 במרץ 2020

פרשת כי תשא- מאין כי השבת מקור הברכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  כי תשא - מאין כי השבת מקור הברכה?

מאת: אהובה קליין

היצירות שלי לפרשה:
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ השבת בבית ובשדה/ ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ העם דורש מאהרון- אליל מאחר ומשה בושש לשוב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ חטא העגל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
תוצאת תמונה עבור מי לה' אלי/ ציירה אהובה קליין
ציורי תנ"ך/ מי לה' אלי"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה מתפלל על עם ישראל לאחר  חטא העגל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ מחצית השקל/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד


ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה והלוחות/ ציירה: אהובה קליין (c) ה[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אומני המשכן בעבודתם  ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/משה רוקח את שמן המשחה/ ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' "/ציירה: אהובה קליין (c)







" וְהָיָה, כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל-הָאֹהֶל, יָקוּמוּ כָּל-הָעָם, וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ; וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה, עַד-בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה.  וְהָיָה, כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה........"



[שמות ל"ג, ז'-ט]







ציורי תנ"ך/ השימוש בכיור במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  "ושלחתי לפניך מלאך..."/ ציירה: אהובה קליין(c)


פרשת כי תשא ארוכה במיוחד, לפי שהיא  כוללת  139 פסוקים, והתוכן מאד מגוון- אחד הנושאים החשובים שבפרשה  הוא : הציווי לשמור את השבת - שהיא  מתוך עשרת הדיברות: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:  כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם--לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת--כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  טו שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת.  וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.  בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם:  כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.  וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי, לֻחֹת הָעֵדֻת--לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים". [שמות ל"א, י"ב-י"ח].

בהמשך נאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּות; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, תִּשְׁבֹּות" [ ל"ד, כ"א]

השאלות הן:

א] במה חשובה השבת לעם היהודי?

ב] מדוע גם האדמה  צריכה לשבות בשבת?

תשובות.

חשיבותה של השבת.

מובא במדרש: מעשה בחכם שהלך לעיר אחת וראה שם יהודי עשיר ששולחנו  עשוי זהב, ושישה עשר  בני אדם צריכים להרימו, אמר לו החכם: בני כיצד זכית לעושר כה רב? ענה לו האיש: בזכות שהייתי תמיד מכבד את השבת וכמובן זו דרכי .

על פי רוב , אנשים הולכים לחפש להם קמיעות וסגולות לריפוי מחלות שחלו בגופם או בנפשם, אך כדאי  לדעת: הקמיע הטוב ביותר הוא : שמירת שבת קודש - מקור הברכה  שממנה נשפע ברכה וטובה לשאר ימות השבוע, ידוע המקרה שחולה אחד בא אל ה"חפץ חיים" לזכות ממנו בברכת רפואה  לחוליו, אמר לו הרב: הברכה המועילה והמתקיימת ביותר- היא ברכתו של שומר השבת,

ענה לו החולה: אם כך יברכנו רבינו השומר שבת - אותי. ענה לו  הרב: לא די בברכתו של שומר שבת, אלא אתה צריך ברכה מיהודי המוסר נפשו על קדושת השבת, כגון: שהוכה, או נתבזה על כבוד השבת. הוא, הוא ברכותיו מתגשמות. לכן ממנו כדאי לקבל ברכה.

בימינו מצויים רבים שנתבזו על כבוד השבת. המה בעלי תשובה שקיבלו עליהם  את שמירת השבת מתוך מסירות נפש וכמה גדולה מעלתם!

משל יפה ראיתי בספר: "מטה שמעון":

סוחר אחד הביא בדים יפים מאד לחייט - על מנת לתפור לבנו  הקטן בגדים, כאשר החייט סיים לתפור את הבגד הראשון, הסוחר הביא זאת לבנו הקטן, הילד הקטן היה כה שמח שהלך והתפאר בבגדו החדש ברחוב והנה הופיע ילד אחר הפיל ודחף אותו לשלולית בוץ – כמובן הבגדים התלכלכו כהוגן, כאשר  החייט סיים את הבגד השני שהיה מפואר יותר והאב נתן לבנו , מיד הזהירו: היזהר לך שלא יתלכלך הבגד הזה, כי רק זה לבדו  יישאר לך לתמיד.

הנמשל: כל ששת ימי השבוע השתנו מזוהמת הנחש - באופן שאין אנו מרגישים את מתיקותן של המצוות, רק המלבוש המיוחד - היינו - יום השבת אשר עדיין היה בו כוח ולא יצא אל הפועל- בזמן שחטא האדם הראשון היה אצל בעל המלאכה -  היינו הקב"ה, לכן אליו לא הגיע זוהמת הנחש,  משום כך יום זה, הוא יום  מיוחד העומד ביופיו , מתיקותו, ערבותו וטעמו. מסיבה זו. אומר אלוקים: "שמור את יום השבת לקדשו" כי יום קדוש זה לא נפגם  מחטאו  של האדם וזוהמת הנחש!

 חז"ל  מדגישים את המילים:

"אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ":-  אזהרה זו על שמירת שבת מובאת בלשון רבים, בכך מלמדת לכל יהודי: לא די בכך שאתה מקפיד על שמירת שבת, אלא עליך לפעול ולהשפיע  בנושא זה גם על סביבתך – לפי שאם השבת מתחללת בקרבת ביתך - הדבר פוגם בקדושת השבת בתוך ביתך.

ה"חפץ חיים"- מסביר מסר זה על פי משל: למה הדבר דומה?- לאדם שהוא בעל חנות ועל הדלת ישנו שלט המתאר את סוג העסק, כגון: חייט, שען  וכ"ו.  כל עוד השלט קיים, כל הסביבה יודעת על  טיבו של המקום, אך ברגע שהשלט הוסר מהדלת, מבינים כולם, כי האיש עזב את  העסק. הנמשל: השבת היא האות, או השלט של היהודי המעיד עליו כי הוא קשור לתורה הקדושה, אך ברגע שהוא "מסיר" את השלט - המשמעות היא: שיום השבת נהיה אצלו כיום חול רגיל בשבוע - הוא מנותק למעשה מהתורה.

ידוע, כי מצוות שמירת השבת- היא אחת מעשרת הדיברות כמו שהתורה מתארת: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

ספר החינוך , מבהיר את הציווי:" משורשי מצוה זו, שנהיה פנויים מעסקנו לכבוד היום -כדי לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם - שהיא חבל שמושכת כל יסודי דת ונזכור  ביום אחד בכל שבוע ושבוע, שהעולם נברא בשישה ימים..."   היות וכאשר כל יהודי ישבות ביום השביעי  ויהיו אנשים  שישאלו: "על מה ולמה מנוחה זאת?, ויהיה המענה:  "כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם.."   יתחזק כל אחד באמונה אמיתית.." מכאן, שיהודי המקפיד בשמירת שבת מעיד על עצמו: שהוא מאמין - בבורא עולם -  המנהיג הבלעדי בתבל.

המהר"ל מבהיר: לכל דבר גשמי יש שישה צדדים: צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה ומטה.

המספר שבע: מסמל את המציאות שמעל העולם הגשמי -הוא מבטא את הממד הרוחני של החומר- זה התוכן הפנימי של העולם שבלעדיו אין קיום.

ללא ממד זה - דומה העולם לגוף אדם ללא נשמה, על כן החומר נברא במשך שישה ימים ואילו היום השביעי  תפקידו לשלב את הרוחניות בחומר.

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּות;

רבינו בחיי מסביר : התורה מזכירה את השבת גם בין  אזכרת הרגלים ממש באמצע -כי סמך אותו לחג המצות ולקידוש הבכורות- כי בכולם -זכר למעשה בראשית.- היות ונאמר לשבות בחריש ובקציר- לפי שבזמן עונת החריש והקציר- שהם עיקר חיי האדם- על היהודי לשבות בשבת ולא לעסוק במלאכות הקשורות לאדמה .

כך פירש גם הרמב"ן.

"נועם מגדים"  מוצא רמז נפלא במילים: "חריש" ו"קציר"

אומרים חכמינו: "שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול" לכן נפסקה הלכה בשולחן ערוך [אורח- חיים, סימן ש"ו] כי בשבת אסור לדבר ענייני חול, ואפילו בעניינים שמותר לדבר בהם ,גם ראוי  בהם לקצר. וזה  מה שרמוז במילה: "בחריש"- חריש בענייני חול, "ובקציר" וקצר גם  בדיבורים המותרים  בשבת - "תשבות"- באופן זה עליך לשבות בשבת.

ישנן ל"ט מלאכות האסורות בשבת

נאמר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ לֹ א  תַ עֲ שֶׂ ה  כָ ל  מְ לָ א כָ ה …". [שמות פרק כ' פסוקים ח' י']

בתורה לא מבואר מה הן אותן המלאכות שאסורות בשבת.

ב'תורה שבעל פה' ,שנמסרה לנו מדור לדור, פירשו חכמים: שכל המלאכות שנעשו בבניית המשכן, (מעין בית המקדש כשהיו ישראל במדבר, ביציאתם ממצרים) הם המלאכות שנאסר על האדם לעשותם ביום השבת.

בתוך מלאכות אלה אסורות גם המלאכות:

חָרִישׁ   -   חוֹרֵשׁ.

הכשרת קרקע לזריעה או לנטיעה.

לדוגמא; סיקול אבנים, זיבול, פיזור אדמה.

קָּצִיר    -   קּוֹצֵר.

עקירת דבר ממקום גידולו.

לדוגמא; קצירת תבואה, קטיפת פירות, שבירת ענפים, הזזת עציץ נקוב העומד על האדמה ממקום למקום.

רש"ר [ר' שמשון רפאל הירש] מסביר: היהודי מצווה לשבות מ "בחריש ובקציר" על ידי כך נותן היהודי ביטוי להכנעתו ולכניעת עולמו לה'- גם במלאכה שעצם מחייתו  תלויה בה.

"אמר ריש לקיש: נשמה יתרה נותן אלוקים ביהודי- ערב שבת ואילו במוצאי שבת נוטלה הימנו [ממנו]

שנאמר: "וביום השביעי שבת וינפש" משהשבת עוברת- אוי אבדה הנפש המילה "וינפש"- נפרדת לצורך הדרש לשתי מילים [וי  נפש]

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: השבת היא אות בין עם ישראל לאלוקים- וכשם שאלוקים בירך את השבת בתום ששת ימי הבריאה- כך בניו מצווים לנהוג: כל השבוע  להיות עמלים אך בשבת מתקדשים ומתברכים בברכת שמים והשכינה והברכה שורה עליהם תמיד.

 יהי רצון שכל עם ישראל- כאיש אחד בלב אחד יזכו לקיים את השבת כהלכתה בשמחה וקדושה.
השבת נקראת: שבת פרה:


ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c)


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 בפברואר 2020

פרשת בשלח -פרעה ועבדיו מתחרטים על יציאת בני ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח- מדוע פרעה ועבדיו מתחרטים על יציאת ישראל ממצרים?

מאת: אהובה קליין.


היצירות שלי לפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים- "לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" /  ציירה: אהובה קליין (c)




ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל- העם ...ויאסור את- רכבו ואת עמו לקח עימו"

[שמות י"ד,ו]



ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את  סוסו למרכבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את  יד  אלוקים[הנס]/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ יציאת מצרים ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עמוד האש  בלילה במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל / ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/בני ישראל חונים באילים /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ איסוף המן  במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/" כי- מחה אמחה את זכר עמלק.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בפרשה זו מתארת לנו  התורה- באיזה אופן יצאו בני ישראל ממצרים ומה אירע לפרעה כאשר  נודע לו הדבר:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן.  וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ.  וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ.  וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ.  וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם, כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ--עַל-פִּי, הַחִירֹת, לִפְנֵי, בַּעַל צְפֹן...."  [שמות פרק י"ד, ד-י' ]

השאלות הן:

א] מי בא לבשר לפרעה שבני ישראל כבר יצאו לדרך?

ב] מדוע  פרעה ועבדיו התחרטו על  יציאת בני ישראל ממצרים?

תשובות.

פרעה מתבשר על יציאת  ישראל.

רש"י מסביר: פרעה שלח את הקצינים הממונים על העבדים  ללוות את בני ישראל -למשך שלושה ימים שבסופם היו צריכים לשוב חזרה  למצרים .כיוון שראו שבני ישראל אינם חוזרים ,באו מיד והודיעו לפרעה-ביום הרביעי ואז  ביום רביעי וחמישי המצרים ובראשם פרעה רדפו אחריהם.

 רש"י  מביא את דברי מכילתא   ובכך משיב על השאלה: וכי עד כה פרעה לא ידע שבני ישראל יצאו ממצרים? אלא  עתה נודע לו שהם הלכו - שלא על מנת לשוב בתום שלושה ימים.

מכילתא מביא כמה דעות בנוגע למבשרים:

א] הקצינים הממונים על העבדים בישרו זאת לפרעה.

ב] דורכיות הודיעו לו - שומרים.

ג]  עמלק בא לבשר לו.



הרמב"ן מסביר: כאשר הגיעו בני ישראל- ל- פי, הַחִירֹת, דבר זה נודע  לפרעה ואמר: הרי העם ברחו והם נבוכים במדבר ואינם הולכים כהבטחתם למקום ידוע לזבוח זבחים  ומה גם שיצאו בשירה ,בשמחה ובתופים וכינור - כיאה לאנשים הנגאלים מעבדות לחירות ולא כעבדים המתכוננים לשוב לעבודתם , כל זה הוגד לפרעה.

חרטתם של פרעה ועבדיו.

האגדה מספרת: בעוד המצרים היו עסוקים בקבורת  בכוריהם שמתו במכה העשירית, ויהי כעבור שלושה ימים -קמו אנשים רבים ממצרים לרדוף אחרי בני ישראל ולהשיבם מצרימה.

הם החלו מתחרטים ואומרים זה לזה:" מה זאת עשינו, כי שילחנו  את העברים אשר עבדו לנו את כל עבודותינו בבית ובשדה חינם אין כסף ! הבה נתאספה כולנו והשבנו אותם בחוזקה.

רש"י מתייחס בהמשך למילים: "וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה.."- נהפך פרעה ממה שהיה, שהרי אמר להם:

"קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם".[שם י"ב, ל"א]

כעת גם נהפך לב עבדיו שבעבר  היו אומרים: "עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם"  [שם, י, ז] אך כעת נהפכו גם הם לרדוף אחרי בני ישראל כדי להחזיר את הממון שהשאילו להם, גם בדברים אלה מסתמך רש"י על מכילתא.

בדרך כלל במקרא "הפיכת הלב" מבטא שינוי מהותי בטבע האדם - כפי שנאמר על שאול [שמואל-א.י, ו]

"וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר".

עוד נאמר:[שם, י, ט]

"וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר"

וכן נאמר על המצרים אחרי מות יוסף:

"הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו". [תהלים  ק"ה, כ"ה] – לכן  הפיכת הלב-  משמעה- חרטה על מה שסוכם.

בעל  "חמדת שלמה" מסביר:  כי רק על עבדי פרעה  מפרש רש"י למה הפכו ליבם לרדוף אחרי בני ישראל? וזאת כדי להשיב לעצמם את ממונם שהשאילו להם טרם צאתם, אך על פרעה לא מוסבר מדוע התחרט והתשובה לכך היא: כפי שהכתוב מגלה לנו את הטעם:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם.."  [שמות י"ד, ד] וזאת מפני שרק פרעה הרשיע הרבה ,לכן נענש בחיזוק הלב וזאת בניגוד לעבדיו שדווקא המליצו לשחרר את בני ישראל ממצרים.

מכאן ניתן להבין: מדוע ציווה הקב"ה לבני ישראל להשאיל מהם כסף וזהב.. ולא כפה על המצרים לתת  להם רכוש במתנה, אלא שמלך מלכי המלכים נתן למצרים עילה לרדוף אחרי ישראל בשביל הממון.

על פי שו"ת בית הלוי: האמת  היא, שמטרת  פרעה  להעביד את ישראל- לא הייתה לשם תועלת כי  "למען ענותו בסבלותם" ולהשכיח את תורת ה' ,זאת על מנת למנוע מהם שיתעלו על המצרים באמונתם הנעלה, ולא הסתפקו  ברווח הכספי שהיה להם מעבודתם ,אלא הטילו עליהם גם שרי מיסים לענותם, אך בסוף נשברו   ונכנעו לבקשת משה- מפני שראו  שעם ישראל מתחזק באמונתו- לכן הבינו שהם לא הצליחו לדכא את אמונתם, אך כשחלף לו הזמן המצרים החלו להבין כי מלבד קנאת הדת - בני ישראל היוו עבורם מקור פרנסה חשוב והצטערו באומרם:

"מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ". 

על פי  "שפתי כהן". פרעה ידע היטב ,אם היהודים לא יישארו במצרים- אזי עתיד הוא לאבד את כל ממשלתו - כי יכול היה לנצל את שלטונו רק לגבי בני ישראל שאותם אפשר לנגוש ולענות ללא כל הפרעה וכך הוא מאז ומתמיד: שונאי ישראל עולים לגדולה על ידי נגישת יהודים , היות וכלפי היהודים הם יכולים בנקל להפגין את שלטונם כפי שנאמר: כל המיצר  לישראל נעשה ראש.

ה"אור חיים" הקדוש שואל, וכי היה צורך להטעות את פרעה  ולבקש שבני ישראל ילכו רק לשלושה ימים לזבוח זבחים לה' ואחרי כן ישובו למצרים. ועוד ציווה את ישראל להשאיל כלים וממון מהמצרים, ואיך הקב"ה מצווה לעשות דברים מתוך עורמה?

ברור הדבר, שהקב"ה  מסוגל להשיג את מטרותיו בדרכים טבעיות, אלא הקב"ה רוצה ללמד את עם ישראל את דרך המלחמה לדורות- כיצד צריך עם נרדף  להתנהל מול אויבים המאיימים עליו:

התכלית: להרוג  את האויב ,כי כל עוד אויבי ישראל רודפים אחרינו, אין עם ישראל יכולים לשבת  במנוחה במקומם. תמיד יחושו מאוימים ויחיו בפחד מהעתיד הצופן להם מצב לא בטוח- הן מפני איומים והן מפני מלחמות שעלולות להפר את שלוותם.

לכן כדי לפתור את הבעיה הזו ולגרום לאויב  ליפול באופן מוחלט, בהחלט מותר ואף צריך להתנהג מולו בעורמה - ההתמודדות מול האויב מתנהלת עם השפה שלו, כפי שנאמר:

"עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל". [תהלים י"ח, כ"ז] מול רשע  יש להשתמש בכל התחבולות ומצווה לחסלו באופן טוטלי כפי שנאמר:

"הַבָּא לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"- המקור: מהתלמוד הבבלי - בפירוש לשמות כ"ב, פסוק א:,

 לכן ברור הדבר: שיש להשתמש בתחבולות שונות, כולל עורמה ושקר על מנת להביסו.[מתוך ספר: שו"ת הפרשה/ הרב יחזקאל שינפלד]

לסיכום, לאור האמור לעיל, אומנם לאחר מכת בכורות- פרעה  ועבדיו התירו לצאת לישראל מארצם ואף השאילו להם כסף וזהב ועוד.

אלא, שהם הוטעו בכך שהובטח להם- כי יציאת ישראל- היא לזבוח זבחים לה' ולשוב בתום שלושה ימים.

מתברר, שאלוקים מסובב הסיבות ,בכוונה ,הפך את לב פרעה ועבדיו ופעל  כלפיהם בעורמה- על מנת להעניק לעם ישראל הוראות  גם לדורות הבאים כיצד להתנהל מול אויב אכזר   השואף להשמיד את ישראל כפי שהכתוב אומר: "הַבָּא לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"

ההפטרה:
 שופטים פרקים ד'- ה'.

 מתוך ההפטרה- קטע:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.   וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.   וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ.   וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ--כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר יְהוָה אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה......"


ציורי תנ"ך/ דבורה אשת לפידות משוחחת עם  ברק/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת- תחת עץ התומר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ט"ו בשבט חל  בע"ה בשבוע הבא:
 הנה כמה ציורים  בנושא: העצים"


ציורי  תנ"ך/  הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה  מקדש מגזעי עצים ששלח לו- חירם מלך צור/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר