‏הצגת רשומות עם תוויות . . Biblical painting. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . . Biblical painting. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 1 באוקטובר 2020

חג סוכות וענני הכבוד- מהי המשמעות?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג סוכות וענני הכבוד –מהי  המשמעות?

מאת: אהובה קליין.

  יצירותיי  בנושא: חג הסוכות:



ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)

" וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

 /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]

כידוע, חג סוכות נקרא:  זמן שמחתנו . שמחת חג הסוכות  מוזכרת שלוש פעמים בתורה:

א] ויקרא כ"ג, ל"ט- מ]

"אך בחמישה עשר יום לחדש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"

ב] דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

"חג  הסוכות תעשה לך....ושמחת בחגך..."

ג] שם, שם, ט"ו]

".....והיית אך שמח"

השאלות הן:

א] מה מייחד את חג סוכות  משאר המועדים?

ב] כיצד נבטא את שמחת החג?

ג] הישיבה בסוכה –מהי המשמעות ?

תשובות.

ייחודו של חג הסוכות.

נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ". [ויקרא ט"ו, י"ג- ט"ז]

הסוכה מייחדת את חג הסוכות משאר חגי ישראל- היא נחשבת לבית ארעי הסכך מכוסה בענפים, הסוכה משמשת ליהודי בית במשך כל שבעת ימי החג. ובה הוא נוהג לאכול ולישון, בהיות הסכך עשוי מן הצומח הוא ממחיש את ארעיות הסוכה - לפי שאין היא מגינה על היהודי מפני הגשם- כמו ביתו במהלך השנה.

נאמר: "..בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא כ"ג, מ"ב- מ"ד]

ישיבה זו בסוכות מזכירה לנו את כל הקשיים  והייסורים שעם ישראל עבר בדרכו לעצמאות - הליכתו במדבר, מעמד הר סיני  והישיבה בסוכות במדבר.

בגמרא מובאת מחולקת לזכר מה אנו בונים סוכה בחג הסוכות?   תניא: (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר,

ר' עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם. נמצאנו למדים מדברי הגמרא - שישנה מחלוקת מה הטעם שיושבים בסוכה בחג הסוכות.

לדעת ר' אליעזר: זכר לענני הכבוד שה' הושיב את בנ"י בצאת ממצרים,

לדעת ר' עקיבא זכר לכך שבנ"י ישבו בסוכות במדבר.

בהיות הסוכה - דירת ארעי - מרמזת היא: על הגלות של העם. והדינים הקשורים לחג - מסמלים את קשייו של היהודי בזמן היותו בגלות.   על פי הדין הסכך  אינו יכול להיות מחובר לקרקע – הדבר מרמז על תלישותו של היהודי בגלות, בדומה לסוכה כשרה שגובהה אפילו עשרה טפחים בלבד.  כך עם ישראל הנחשב לנמוך בעיני הגויים.

ישנו דין  נוסף  לגבי הסוכה: "תעשה ולא מן העשוי"- הדבר מסמל: היהודי צריך ליצור כל דבר בעצמו ובכל פעם - עליו להתחיל מהתחלה ,כך הם נדודיו של היהודי לאורך הגלויות ורמז לכך: יושבים אנו בסוכתנו שהקמנו בעצמנו ומתפללים ומייחלים: שהרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

מבחינה חינוכית- הישיבה בסוכה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בו אנו חיים כיושבים אנו בדירת ארעי. ויפים דברי רבי יעקב:

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין": [מסכת אבות ד, ט"ז]

כלומר היהודי צריך בעולם הזה לעסוק בתורה ומצוות – כדי  להכין את הקרקע לקראת הטרקלין בעולם הבא – לאחר מותו.

" חג הסוכות שונה מיתר החגים: והדבר מתבטא בדברי הנביא זכריה: "וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל- הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת" [זכריה י"ד, ט"ז].

בזמן שהמקדש היה קיים  היינו מקריבים  שבעים פרים כנגד שבעים  אומות העולם- כדי לכפר עליהם על מנת שירדו גשמים בכל העולם. וזאת מהטעם: שבחג הסוכות נידונים על המים.[מסכת סוכה נ"ה, ע"ב]

באחרית הימים בבוא משיח צדקנו - הסוכה תיבחר לשמש מבחן לאומות העולם בקיום מצוות התורה [ על פי   דברי התלמוד, מסכת עבודה זרה [דף ג, ע"ב]

המדרש מספר: "מעשה בגוי אחד, ששאל את רבי יהושע: אנו יש לנו מועדות ואנו שמחים בהם, אתם יש לכם מועדות ואתם שמחים בהם.. איזה יום שאנו ואתם שמחים יחדיו? אמר לו רבי יהושע: זה יום ירידת הגשמים שנאמר: "לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו-בר" מה כתוב אחריו? "מזמור הריעו לה' כל הארץ" [בראשית רבה]

כלל זה נובע: מתוך שמחתנו בתקופה זו- חג האסיף- שהוא גם שם נוסף לחג הסוכות- לפי שבעונה זו אנו אוספים את כל היבול מהשדות- ואנו מודים על כך לאלוקים ,מתוך שמחה ושמחה זו משותפת לכל הבריות ולכן  חג הסוכות מהווה חג לכל האנושות בתבל.- שמחה של היבול. משום כך בעתיד - בהגיע הגואל- משיח צדקנו- ישמש חג הסוכות לא רק לישראל, אלא לכל האומות ויביא גם את האהדה של הגויים לירושלים כפי שכתוב:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ב-ד]

כידוע, חג סוכות נקרא גם בשם: חג האסיף - היות ובתקופה זו כאשר האיכר אוסף את יבולו, צריך להיזהר ,לא לתלות את הצלחתו בכוחותיו  בלבד, ואל  יגיד: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" לכן  בזמן הזה היהודי נדרש לשבת בסוכה שהיא - דירת ארעי  כדי להמחיש לעצמנו: שכל חיינו כאן ארעי.

שמחת החג.

על מנת שנשמח בחג זה, בנוסף לקיום המצוות הקשורות בחג, ישיבה בסוכה, מצוות ארבעת המינים- נקיים בהידור את מצוות הישיבה בסוכה כהלכה- סוכה נאה!- מקושטת!

במכילתא דרבי ישמעאל – בפרשת בשלח  נאמר: "זה אלי ואנוהו" ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוֹת  לקונו? אלא אנווה לו במצוות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפילה נאה (תפילין נאות).[1]

פירוש בעל הטורים [דברים פרק ט"ז פסוק י"ג ]: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – רמז לנוי  סוכה לעטרה בשיבולים".

מעניינים דבריו של-רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שאמר : "ריבונו  של עולם, יהי רצון שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השרשראות ומן הפנסים, ומן הציורים ומן העיטורים, שמקשטים שלומי אמוניך את סוכתך, וימליצו טוב בעדנו לכפר על כל חטאותינו".

בנוסף, בחג הסוכות., כביכול, המלך-שהוא הקב"ה - בכבודו פותח לפנינו את השערים , ומזמיננו לחסות בצל כנפיו. לכן הסוכה מוגדרת בזוהר הקדוש כ"צילא  דמהימנותא", צל האמונה, ואנו מוזמנים לחסות בצילה במשך שבעה ימים.  ואם אנו נמצאים בסוכה- תחת כנפי השכינה. ברור שעלינו- כמה שיותר ליפות ולהדר  את הסוכה.

משמעות  הישיבה בסוכה

א]  אנו יושבים בסוכה לזכר  ישיבתנו בסוכות - בהיותנו במדבר

כדברי הרמב"ם: "יצא מן הבתים לשכון בסוכות כמו שיעשו השרויים בצער, שוכני המדברות, לזכור שכן היה עניינו בתחילה" [מורה נבוכים ג', מ"ג]

הרמב"ן סובר: "כי ציווה שידעו הדורות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא, ששכן אותם בענני  כבוד בסוכה" להגן עליהם"

[רמב"ן, ויקרא כ"ג, מ"ב]

כן דעתו של הרשב"ם: "למען תזכרו- כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא ישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן נחלה ובתים מלאים כל טוב" [רשב"ם, ויקרא, כ"ג, מ"ב]

רבי יצחק עראמה סבור: "אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף, אשר- לכסף- לכסף, ואשר לזהב- לזהב, סחורות ורוב תבואות, וכל דבר שנקרא נכסים, ויוצאים אל סוכה קטנה אשר אין בה, רק  ארוחה יום ביומו, ועל הרוב- מיטה ושולחן וכיסא ומנורה, שהוא התעוררות נפלאה, שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים, כי די בהכרחי, לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה שהוא דירת ארעי"

רבינו אפרים [תלמידו של המהר"ל מפראג מתאר בספרו: "כלי יקר" ] ציווה ה' לצאת מדירת קבע לדירת ארעי כדי שיכיר בפחיתות ערכו שאינו בעולם הזה, אלא גר, על פי פרשנים אלה: המסקנה: כשם שישיבתם של ישראל בסוכות בהיותם במדבר הייתה ישיבת ארעי, כך ידע כל יהודי שגם  חייו - הם משהו חולף והסוכה בה ישב במשך שבעה ימים תזכיר לו זאת.

מצאתי עוד הסבר יפה[בספרו של הרב מאיר צבי גרוזמן: "על המועדים"] בהיות עם ישראל עבדים במצרים היו הם גם  שבויים בתרבות המצרית שהעריצה את האומנות שלהם, פירמידות, ספינקס ואובליסקים- אשר נחשבו בעיניהם למשהו נצחי. המלכים שם נחשבו לאחר מותם לאלים. ואילו האדם לעומתם נחשב לבן מוות ולכן לא זכה ליחס האנושי הראוי לו.

תפקיד היהדות- לנפץ את התרבות המצרית –הסגידה לאלים ובנייני האבן, וזה נעשה בחג הסוכות -כאשר בני ישראל הושבו במדבר במבנים ארעיים ולא קבועים יש  כאן אמירה של הקב"ה - שבני ישראל לא רק יצאו מעבדות גשמית- אלא גם מעבדות רוחנית - תרבות מצרית קלוקלת .

 לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: עצם ישיבתנו בסוכה במשך שבעה ימים, היא זכר לישיבתנו בסוכות במדבר, בנוסף עלינו לזכור : כשם שישיבתנו בסוכה- בדירת עראי- כך גם חיינו הם ארעיים, ועלינו מצד אחד להודות לה' על  הטוב שמעניק  לנו, כל החיים, היבול בשדה ולא להתגאות במעשינו כלל, בנוסף להשריש בתוכנו: כי כל התרבות המצרית בה  חיינו כעבדים מכל הבחינות- היא  פסולה והכל בידי ה':

ככתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ". [דברים, ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 באוגוסט 2020

פרשת כי תצא- סוגי מלחמות בפרשה- וכיצד ננצח?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא - סוגי מלחמות בפרשה - וכיצד לנצח ?

מאת: אהובה קליין.


 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"
[דברים כ"ב, ד]



ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, יתום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/  מלחמת מצווה- מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/מצוות מחיית עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר, יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"[דברים  כ"ד, כ]


ציורי תנ"ך / עוללות לגר יתום ואלמנה / ציירה: אהובה קליין (c)

"כי  תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"

[דברים כ"ד,כ"א]



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ אכילת  גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המצורע נבדק על ידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מצוות השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השבת שור נידח לבעליו/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משפט צדק-"לא תטה משפט גר יתום ,,אלמנה"/

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת  בנושא : מלחמה נגד אויב – אך גם מסיימת בנושא מלחמה.  בפסוק הראשון נאמר: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ-וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר...." " [דברים כ"א, י- י"א]

ואילו בסוף הפרשה נאמר: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.  וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח".  [דברים כ"ה, י"ז-י"ט]

השאלות הן:

א] באיזו מלחמה מדובר בתחילת הפרשה?

ב]  מיהו עמלק וכיצד יש להילחם בו?

תשובות.

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"

רש"י מסביר: מדובר – במלחמת רשות כי לגבי מלחמה  על ארץ ישראל אין לומר: "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" שהרי נאמר כבר:

"רַק, מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה--לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה". [דברים – כ, ט"ז]

חז"ל  מתייחסים ללשון היחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" ומסבירים: יש כאן מסר חשוב מאד לעם ישראל, כי אפשר לנצח אויב – אך ורק על ידי אחדות העם – כאיש אחד בלב אחד ועל כך אמרו חז"ל: "דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו, ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת, היו מנצחים במלחמה" [ירושלמי מסכת פאה א', א]

הוסיפו חז"ל בדבריהם: לעולם אל יגיד האדם: כיצד אוכל לנצח אויב כה אדיר המתייצב נגדי? אלא, בין אם מדובר באויב גלוי לעין -הבא נגדך עם נשק ובין אם מדובר באויב שאינו נראה לעין- הכוונה- ליצר הרע אשר מופיע בכל עת  ומנסה להכשיל את האדם - עליך לצאת כנגדו במיטב הכוחות- כדי לנצחו במלחמה!

רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: נאמר: בלשון יחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ": הטעם לכך, ההצלחה במלחמה תלויה ביוזמה שאתה מגלה  לצאת כנגד האויב ולהילחם בו- כשהוא עדיין על אדמתו וככל שאתה מתכנן ויוזם תכניות  ותחבולות -טרם יבוא האויב כנגדך, גדל הסיכוי: שהתוצאה תהיה בע"ה: "וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"! ,היינו, ניצחון מובטח לך!

הוא הדין גם לגבי המלחמה הפרטית של האדם נגד יצר הרע. כל עוד לא נתת אפשרות לדריסת רגל ליצר הרע לבוא אל סביבתך הקרובה, קל יהיה לך להתגבר עליו - מפני תכסיסיו ומזימותיו הרעות.

אך אם לא תעמוד  כנגדו, אלא תאפשר להיכנס לסביבתך, קשה מאד יהיה עליך להרחיקו ממך ואז תהיה זקוק למאמצים  מיוחדים ורחמי שמים כדי לנצחו!

רבי נפתלי מרופשיץ נשאל פעם על ידי חסידיו: כיצד ניתן למנוע את רדיפת יצר הרע אחרי האדם כדי שלא  יסיטהו מדרכו הישרה אל דרך רעה ,חלילה?

ענה להם הצדיק: עד שאתם דואגים  שמא יצר הרע ירדוף אחריכם, דאגו תחילה- שאתם לא תרדפו אחריו!

הבעש"ט מסביר: "שעה שאתה לוחם את מלחמתך התמידית נגד אויבך התמידי, היצר הרע - למוד תלמד ממנו לקח, כיצד לנהל את המלחמה ובאותה מידה של זריזות ועקשנות שהוא משתמש בה כדי לשבותך [כדי להביא אותך לשבי] תשתמש אתה כדי לשבות אותו". [מעיינה של תורה]

חז"ל עונים על השאלה: כיצד ניתן להתגבר על היצר הרע: "אמר הקב"ה לישראל בניי בראתי יצר הרע - בראתי לו תבלין, אם אתם עוסקים  בתורה, אין אתם נמסרים בידו  שנאמר: "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל- בּוֹ". [בראשית  ד, ז]

רבינו בחיי מתייחס למילה: "וּנְתָנוֹ"- המופיע בפסוק הבא: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" ואומר: היה צריך להיות כתוב: "ונתנם"-  אלא הכוונה: כאשר יוצאים למלחמה כנגד אויב- יוצאים מאוחדים כאיש אחד!

מלחמת עמלק:

נאמר: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.."

עמלק הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע  פילגשו. ממנו יצא עם הקרוי בשם זה. מעניין כי: בנבואת בלעם - עם זה  מכונה בשם: "ראשית גויים" זהו אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל, ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב לו בכל זמן  ועל סמך העבר ניתן להסיק - כי הוא מתקיף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן  לראות זאת גם בפרשה: לאחר שנעשים לעם ישראל ניסים  ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע למקום בשם רפידים ושם הוא צמא למים וכשהצימאון גובר  הוא בא לפני משה  בטענה: "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת מקניי בצמא"?:[שמות י"ז, ג]

הכלי יקר מבהיר:  רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם: "רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא תליא- כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי  רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא  כאשר הוא רואה  איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב  את הפרצה וגורם לנזקים גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו.

הרמב"ם אומר: כי ישנה מצווה מיוחדת למחות את עמלק- זוהי מלחמת מצווה. את עמלק ניתן לפגוש גם אחרי סיפור המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה, עמלק נלחם נגד ישראל. גם המן היה מזרע עמלק והציק רבות ליהודים, אך לאחר שעם ישראל חזרו בתשובה, המן הובס יחד עם עשרת בניו.

הרמב"ן טוען: כי עונשו של עמלק כה חמור- היות והוא  בא כמתגבר על ה'- זהו מאבק  נגד ה' .

דבר נוסף שיש ליחס אליו- עמלק מתעבר על ריב שאינו שייך לו - מבלי כל התגרות  מצד עם ישראל.

המלבי"ם  מסביר: "שלא היה דרך מלחמה כנהוג, רק דרך כפירה נגד ה' ומשטמת נצח נגד מחצבתם, הנשמר בלבם דור, דור"

רש"י  מסביר על ידי שלושה פירושים: את במילים: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"

א] לשון מקרה.

ב] לשון קרי- לשון טומאה

ג] על פי תנחומא:

לשון קור וחום, שעמלק היקרך לפני אחרים,- היינו הראה מקום לאחרים- משל: לאמבטיה עם מים רותחים שאין כל בריה מסוגלת להיכנס לתוכה, עד שבא בן בליעל אחד קפץ לתוכה ולמרות שנכווה -  הקרה את האמבטיה עם המים הרותחים- בפני אויבים אחרים.

רש"י גם מדגיש את חולשת עם ישראל  בעת הירידה  הרוחנית  שלהם– הם חסרי כוח במובן "הַנֶּחֱשָׁלִים" – ובחילופי אותיות הכוונה :הנחלשים.

מדרש תנחומא וגם ורבנן מסבירים: כי  היה שבט אחד , שבט דן -  היו  כולם עובדי גילולים- שנאמר: "וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים"

ובספרי נאמר: מלמד שעמלק היה פוגע בעיקר באנשים שנחלשו  והתרחקו מדרכי ה' - "מתחת כנפי הענן"

עם  עמלק יש לנהוג בקפידה ללא רחמים:

כדברי רש"י: יש למחות את האויב הזה -  מאיש עד אישה ,מעולל ועד יונק משור ועד שה ,שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה- לומר: בהמה זו משל עמלק הייתה" וכך נהג שמואל הנביא עם שאול כפי שמתואר: [בספר שמואל- א, ט"ו ,ג]:

"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר".

דברי שמואל אלה מכוונים לצווי ה'- על מחיית עמלק-

"תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק" שלא יהיה שם עמלק אפילו על בהמה!

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להבחין בכמה  סוגי מלחמות בפרשה: מלחמת רשות, מלחמת מצווה - דוגמת מלחמת עמלק,

ומלחמה פרטית של האדם כנגד יצר הרע  - המנסה באופן תמידי להכשיל אותו בכל עת, חלילה.

המסקנה: חייבים אנו להיות עבדי ה' ,ללכת  באורחותיו ומצוותיו ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד, זוהי העוצמה הנדרשת מאתנו לאורך כל ימינו-  כפי שנאמר: "בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם" [דברים י"ד]


 ההפטרה:

ישעיהו פרק נד


 קטע מתוך דברי הנביא ישעיהו:

 "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.   הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי.   כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.   אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי:  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד. ....."
ציורי תנ"ך/  ברית שלום על פי דברי ישעיהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, יְהוָה".


ציורי תנ"ך/ "רני עקרה  לא ילדה.."[חזון ישעיהו]/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד] [ מתוך ההפטרה לפרשה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר