‏הצגת רשומות עם תוויות תורת ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תורת ישראל. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 באפריל 2018

פרשת אחרי מות- קדושים, כיצד נבטיח את ישיבתינו על אדמתנו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות-קדושים - כיצד נבטיח את ישיבתנו על אדמתנו?

מאת: אהובה קליין



 ציורים שלי על פרשת השבוע:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ מתנות לעניים ו מפירות האילן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


"לא תעשו עוול  במשפט.."




אחד הנושאים בפרשת קדושים: הבטחת הארץ לעם ישראל- המובדל מהגויים כפי שכתוב : "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ.  וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם:  כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם.  וָאֹמַר לָכֶם, אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:  אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים". [כ, כ"ב-כ"ה]

השאלות הן:

 א] ארץ ישראל נועדה רק לעם ישראל,האומנם?

 ב] מהו האוצר הגנוז בארץ הבחירה?

 תשובות.

ארץ ישראל נועדה לעם ישראל.

ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל , לאברהם אבינו בברית בן הבתרים , שרה הבינה זאת היטב ולכן  ביקשה מאברהם בעלה - לגרש את  הגר וישמעאל, כפי שנאמר: "ותֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.[בראשית כ"א, י]

אף כאן נאמר: "אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ"

אך על מנת לזכות  בארץ ישראל - על עם ישראל לשמור את התורה ומצוותיה  הלכה למעשה ולהיזהר לא ללכת בדרכי הגויים - שהרי אלוקים מאס בהם.

על פי תורת כוהנים: ארץ ישראל שונה מכל הארצות, היא  איננה מקיימת  עוברי עבירות, למה הדבר דומה? לבן - מלך שהאכילוהו בדבר שאינו מתאים למעיו ואז הוא מקיאו., באותו אופן ארץ ישראל- היא אינה מקיימת עוברי עבירות ולכן נאמר: "וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם"

משום כך, עם ישראל  נדרש לשמור את המצוות והחוקים  והתוצאה תהיה -הארץ לא תקיא אותם, אבל ,חס ושלום, אם הם ילכו  בחוקות הגויים הקב"ה יקוץ בהם- כלומר ימאס בהם, חלילה.

 רש"ר מבהיר: כי עם ישראל- ראוי לרשת את הארץ על ידי שישמרו תמיד על צניעות חיי המשפחה ,גם כאשר  נמצאים בסביבה שאינה טובה, דוגמת מצרים, על ידי כך הם מסוגלים לקיים את הייעוד המוסרי ובזה תלויה  ירושת הארץ הנצחית.

אור החיים סובר בדומה לכך ואומר: כי העובדה שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל חוקותי.." בפרשת: אחרי מות והפסוק מופיע שוב בפרשת קדושים -  הדבר מוכיח עד כמה חשוב שעם ישראל יקיימו את המצוות ולא יתבטלו מהם- כתנאי לכך שהארץ לא  תקיא אותם. מכאן אתה למד שאם לא ישמרו את המצוות תקיא אותם הארץ וגם את אלה ששמרו על המצוות , על כך שלא מיחו באלה שלא שמרו.

רבינו בחיי סבור: כי באמצעות המילים: "וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם": - ישנה הבטחה לייעד את ארץ ישראל לעם ישראל שהוא עם אחד ומיוחד כי הארץ הזאת ארצו של ה'  ,ישראל עם השייך לאלוקים ה' לא  המליך על עם ישראל שום כוכב ומזל גם לא מלאך ושרף ,כי- ישראל  הם בחלקו של ה' והקב"ה שייך להם ואינו שייך לעובדי אלילים כך פירש הרמב"ן למרות שאין זה לשונו- אבל זוהי כוונתו.

 אוצר ארץ הבחירה:

נאמר כאן בפרשת קדושים: "וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"

אור החיים שואל: מדוע אחרי שנאמר: "אַתֶּם תִּירְשׁוּ" חוזר הכתוב ואומר: "וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה"? ומדוע סמך הכתוב את  שיבחה של הארץ לזיכרון הירושה?

תשובתו: כי מלבד שעם ישראל יורשים את הארץ ,אלוקים ייתן להם ארץ זבת חלב ודבש יותר מאשר כאשר לא היו בארץ ,שהרי ידוע שבזמן החורבן כאשר עם ישראל היו בגלות הארץ הייתה שוממה ואלוקים שמר אותה לעם ישראל כאשר ישובו לארצם.

ההבטחה לעם ישראל בדבר ייחודה של הארץ -מופיעה בכמה מקומות במקרא: להלן כמה  מקורות :

"וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.." [שמות ג, ח]

 ובאותו פרק נאמר  בהמשך:

"וָאֹמַר, אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--אֶל-אֶרץ חָלָב, וּדְבָשׁ".[שם, ג', י"ז]

קורח ואנשיו מתלוננים  לפני משה ואהרון: "הַמְעַט, כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר.."  [במדבר ט"ז, י"ג]

אונקלוס מסביר את המשמעות של ארץ זבת חלב ודבש - זוהי ארץ עושה חלב ודבש - דברי פרשן זה זהים לפרשנותו של רבי עקיבא.

רבי עקיבא סבור: שהדבש הוא תוצרתה של הדבורה.

חז"ל לעומת זאת, סבורים: כי הדבש הוא פרי התמר  היות והוא נכלל עם הזית "ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח', ח).

עוד הוכחה שהדבש הוא פרי מוצאים אנו בטענת המרגלים שהלכו לרגל את הארץ ושבו ודיברו בגנותה:

"וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.   וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ". [במדבר י"ג, כ"ו- כ"ז]

נראה שבתקופת המקרא,  עדיין גידול הדבורים לא היה נפוץ ולכן כנראה שהתורה – התכוונה במילה: "דבש"- לפירות התמרים.

רבי עקיבא סבור: לגבי החלב-  שמדובר בחלב הצאן והבהמה - כי בארץ ישראל בתקופת המקרא, היו להם צאן ובהמות ומכאן ניתן להבין שהיה חלב בשפע .

גם אונקלוס סבור: שמדובר בחלב מן החי.

לעומתו יש החולקים עליו וטוענים: כי הכוונה לחלב פירות.

לגבי הגפן,  כפי הנראה היו כרמים בארץ בתקופת המקרא והוא אמור לשאר היבולים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל- לאברהם, יצחק ויעקב וכן למשה מנהיגם של ישראל.

מי ייתן, שנזכה לקיים את צווי ה': "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-  כָּל- חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי" ובתמורה נזכה ליהנות מטוב הארץ תמיד-" אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 8 בינואר 2018

פרשת וארא- מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים? מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא  מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בדהעלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת  במקנה של ישראל/


ציירה: אהובה קליין(c)








העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד


Biblical painting




Israel pray to  God in Egypt



"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)


פרשת שמות מסיימת בדברי ה' אל משה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ. [פרק ו' פסוק א'] וממשיכה בפרשת וארא : וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ........ וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.,". [פרק ו' פסוקים ב'-ח']

כל מפרשי התורה סבורים: שפרשת וארא היא המשך פרשת שמות, לפי שהקב"ה  עונה למשה  על שאלתו המופיעה בפרשת שמות. "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"? [שמות ה' פסוק ח']

השאלות הן:

א] באיזה אופן פנה ה' אל משה?

ב] מה הייתה הבטחת ה' אל משה?

ג] במה שונה משה משאר הנביאים?

תשובות.

אופן פניית ה' אל משה.

על פי רש"י: ה' דיבר עם משה במשפט - מפני שמשה ערער אחר דברי ה' באומרו: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"?

בהמשך רש"י  מביא את דברי שמות רבה : "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק" הדא הוא דכתיב (קהלת ב, יב): "ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו"?

פסוק זה נאמר על שלמה המלך וגם על משה - לפי ששניהם ערערו אחרי דברי אלוקים.

שלמה המלך טען : מדוע נאסר על המלך "שלא ירבה לו נשים" בזמן  שהוא יכול להמשיך לקיים את התורה?

משה שאל: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה"? למרות שה' הכין את משה לקראת מה הוא  הולך: שיחזק ה' את לב פרעה ומשה לא לקח לתשומת ליבו את הדברים.

על זה נאמר שאותה חכמה ודעת של משה , הוללות וסכלות היו: "כי מה האדם שיבא אחרי המלך" "וכי מה היה לו להרהר אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא את אשר כבר עשוהו מה שכבר גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות לו דין תחת אשר העבידם בעבודה קשה ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה הדא הוא דכתיב "וידבר אלהים אל משה" ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דבר כן ,חזר ונהג עמו במידת רחמים הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה' "

 רש"י מדייק בדבריו: הקב"ה פונה אל משה בשתי צורות: "וידבר" ומיד: "ויאמר"  ויש הבדל בין שתי הלשונות. "וידבר" - לשון קשה , "ויאמר"- לשון רכה. תחילה ה' ענה למשה על דבריו הקשים בלשון קשה - במידת הדין, אבל היות וה' התחשב בצער עם ישראל- בהיותם שרויים במצב קשה של עבדות במצרים חזר ופנה  ה' אל משה במידת הרחמים.

הבטחת ה' אל משה:

ה' מבטיח למשה את הבטחת הארץ- כפי שכתוב: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".

רש"י מסביר: לפי שה' מבטיח כי הוא נאמן לשלם שכר טוב - לקיים את מה שהבטיח לאבות הראשונים.

חז"ל מסבירים: במסכת  ברכות [ה, א] "שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן, אלא על ידי ייסורים ; אלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא"

כלומר שלושת הדברים: ארץ ישראל, התורה ועולם הבא- נקנים על ידי ייסורים.

"הנצי"ב מוולוז'ין  בפרושו לתורה, טוען: כי הבטחת הארץ ניתנה לא רק לדור יוצאי מצרים, אלא לכל הדורות העתידיים   שיגורו בארץ ישראל. לכן כתוב: "ונתתי לכם מורשה" ירושה מיועדת לעם ישראל ועליהם להמשיך להוריש אותה לבנים וכן הלאה.

"הכתב והקבלה" אומר דברים דומים: כשם שהתורה לא ניתנה רק לדור שעמד לרגלי הר סיני-אלא לכל הדורות הבאים- בדומה לכך ניתנה ארץ ישראל כמורשה עולמית לכל הדורות שיקומו  גם בעתיד- בארץ ישראל.

בעל הטורים מפרש: כי בכל התורה כולה מוצאים פעמיים את  המילה "מורשה"   בפרשתנו נאמר: "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה...... "

בפרשת וארא זה נאמר על ארץ ישראל ובפרשת "זאת הברכה" זה נאמר על התורה: "תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". מכאן ניתן ללמוד על הקשר בין עם ישראל לתורה - שבזכות שמירת התורה- יזכו  לרשת את ארץ ישראל. כמו שאומר דוד המלך: " וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו --  וְתוֹרֹתָיו  יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ".[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

רבינו בחיי  מבהיר: כתוב "מורשה" ולא כתוב: ירושה, כדי לרמוז שיוצאי מצרים לא ירשו את הארץ - לפי שעתידים למות במדבר, אבל יהיו מורישים את ארץ ישראל לבניהם ובניהם יכנסו לארץ.

בדומה לכך נאמר על התורה [דברים ל"ג] : "תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". ולא  נאמר: "ירושה"- היות והתורה לא תהיה ירושה כי אם לאותו הדור שקיבלו את התורה בלבד ולכן נאמר: "מוֹרָשָׁה"- כי תפקיד האבות ללמד את בניהם תורה ובאופן זה להוריש אותה הלאה, כפי שכתוב: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" [דברים ו, ז]

 היות וגם הדורות הבאים חייבים לקיים את התורה כאותו דור שקיבלוה.

וזאת מהטעם שכתוב: "וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה," עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים  כ"ט, י"ג—י"ד]

 משה שונה  משאר הנביאים:

חז"ל במסכת יבמות  שואלים " מה בין נבואת משה רבנו לנבואת שאר הנביאים?

משה נסתכל באספקלריא המאירה [ראי], ושאר הנביאים לא נסתכלו באספקלריא המאירה"

רבינו בחיי מסביר: כי אספקלריא  המאירה- היא המידה, בה יעשו נסים מפורסמים ביצירה. השגת האבות הייתה באספקלריא שאינה מאירה,

היינו בא-ל שד-י, שהוא משדר מערכות, אבל בשמו המיוחד ,בו נהיה כל הוויה, לא נודעתי להם, לברוא להם חדשות ונצורות בנסים מפורסמים" ההסבר:

הקב"ה התגלה לאבות באמצעות חלומות, וזו המשמעות של המילה:"וארא"-אבל המילה "נודעתי"- היא התוודעות פנים אל פנים.

הרמב"ם [בספר מורה נבוכים חלק ב', פרק  ל"ה] וכן בספר המדע מסביר- ארבעה הבדלים בין משה לשאר הנביאים:

א] בעוד שאצל שאר הנביאים- ה' התגלה באמצעות חלום ,אצל משה התגלה כאשר הוא ער. כפי שכתוב: "בבוא משה"

ב] אצל יתר הנביאים המלאך היה מביא את הנבואה ואילו אצל משה- פנים אל פנים.

ג] בעוד שכל הנביאים בזמן הנבואה- נרעדו והתמוגגו, אצל משה הייתה הנבואה בדומה לנבואה הנמסרת על ידי איש לרעהו.

ד] בעוד שאצל שאר הנביאים הנבואות מגיעות אליהם בזמנים מסוימים אצל משה- בכל עת ובכל שעה כאשר רצונו של ה' היה לדבר עמו. שנאמר: "עמדו ואשמעה" מעלתו של משה הייתה מעלה גדולה מכולם כמו שנאמר: על צד ההגדה: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים". [דברים ל"ד, י']

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי משה  היה מנהיג מיוחד אשר נבחר על ידי ה' ושליחותו המיוחדת מתבטאת במסירות נפש לעם וגם כאשר מתרעם על ה' בשאלה : "למה הרעותה..." ? ה' אינו כועס- אומנם הוא פותח במידת הדין ,אבל ממשיך במידת הרחמים ,היות ורואה ומבין כי משה חס על עמו בצרתם.

הבטחת הארץ ניתנת למשה בהמשך להבטחה שניתנה לאבות ומכאן שזוהי הבטחה נצחית ועל פי הפרשנים משה הוא גדול הנביאים אשר זוכה לקבל מסרים ונבואות מפי ה' פנים אל פנים- בניגוד ליתר הנביאים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר